Andy Yen: Think your email's private? Think again

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

Twenty-five years ago, scientists at CERN created the World Wide Web.

לפני עשרים וחמש שנה, מדענים ב CERN יצרו את האינטרנט.

Since then, the Internet has transformed the way we communicate,

מאז, האינטרנט שינה את הדרך בה אנחנו מתקשרים,

the way we do business, and even the way we live.

הדרך בה אנחנו עושים עסקים, ואפילו את הדרך בה אנחנו חיים.

In many ways,

בדרכים רבות,

the ideas that gave birth to Google, Facebook, Twitter, and so many others,

הרעיון שהוליד את גוגל, פייסבוק, טוויטר, וכל כך הרבה אחרים,

have now really transformed our lives,

עכשיו באמת שינה את חיינו,

and this has brought us many real benefits such as a more connected society.

וזה הביא לנו הרבה תועלות אמיתיות כמו חברה יותר מחוברת.

However, there are also some downsides to this.

עם זאת, יש גם כמה צדדים שליליים לזה.

Today, the average person has an astounding amount

היום, לאדם הממוצע ישנה כמות מדהימה

of personal information online,

של מידע אישי ברשת,

and we add to this online information every single time we post on Facebook,

ואנחנו מוסיפים למידע האינטרנטי הזה כל פעם שאנחנו כותבים בפייסבוק,

each time we search on Google,

כל פעם שאנחנו מחפשים בגוגל,

and each time we send an email.

וכל פעם שאנחנו שולחים אימייל.

Now, many of us probably think,

עכשיו, רבים מאיתנו כנראה חושבים,

well, one email, there's nothing in there, right?

ובכן, אימייל אחד, אין שום דבר שם, נכון?

But if you consider a year's worth of emails,

אבל אם תחשבו על אימיילים של שנה שלמה,

or maybe even a lifetime of email,

או אולי אפילו חיים שלמים של אימייליים,

collectively, this tells a lot.

יחד, זה מספר הרבה.

It tells where we have been, who we have met,

זה מספר איפה הייתם, את מי פגשתם,

and in many ways, even what we're thinking about.

ובדרכים רבות, אפילו על מה אתם חושבים.

And the more scary part about this is our data now lasts forever,

והחלק היותר מפחיד בנוגע לזה הוא שהמידע שלנו נשאר עכשיו לתמיד,

so your data can and will outlive you.

אז המידע שלכם יכול ובאמת יחיה אחריכם.

What has happened is that we've largely lost control over our data

מה שקרה זה שבאופן כללי איבדנו שליטה על המידע שלנו

and also our privacy.

וגם על הפרטיות שלנו.

So this year, as the web turns 25,

אז השנה, כשהרשת הגיעה לגיל 25,

it's very important for us to take a moment

זה מאוד חשוב עבורנו לקחת רגע

and think about the implications of this.

ולחשוב על ההשלכות של זה.

We have to really think.

אנחנו צריכים באמת לחשוב.

We've lost privacy, yes,

איבדנו את הפרטיות, כן,

but actually what we've also lost is the idea of privacy itself.

אבל למעשה מה שגם איבדנו זה הרעיון של הפרטיות עצמה.

If you think about it,

אם אתם חושבים על זה,

most of us here today probably remember what life was like before the Internet,

רובנו פה היום כנראה זוכרים איך החיים היו לפני האינטרנט,

but today, there's a new generation

אבל היום, יש דור חדש

that is being taught from a very young age to share everything online,

שלומד מגיל צעיר מאוד לחלוק הכל ברשת,

and this is a generation that is not going to remember when data was private.

וזה דור שלא יזכור כשמידע היה פרטי.

So we keep going down this road, 20 years from now,

אז אם נמשיך בדרך זו, בעוד 20 שנה,

the word 'privacy' is going to have a completely different meaning

למילה פרטיות תהיה משמעות שונה לגמרי

from what it means to you and I.

ממה שהיא אומרת לכם ולי.

So, it's time for us to take a moment and think,

אז, הגיע הזמן בשבילנו לקחת רגע ולחשוב,

is there anything we can do about this?

האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בנוגע לזה?

And I believe there is.

ואני מאמין שכן.

Let's take a look at one of the most widely used forms of communication

בואו נביט באחד מסוגי התקשורת הכי נפוצים

in the world today: email.

בעולם היום: אימייל.

Before the invention of email, we largely communicated using letters,

לפני ההמצאה של האימייל, תקשרנו באופן כללי בשימוש במכתבים,

and the process was quite simple.

והתהליך היה די פשוט.

You would first start by writing your message on a piece of paper,

הייתם מתחילים ראשית בכתיבת המסר שלכם על פיסת נייר,

then you would place it into a sealed envelope,

אז הייתם שמים אותו במעטפה חתומה,

and from there, you would go ahead and send it

ומשם, הייתם שולחים אותה

after you put a stamp and address on it.

אחקי שהייתם שמים בול ומוספים את הכתובת.

Unfortunately, today,

למרבה הצער, היום,

when we actually send an email, we're not sending a letter.

כשאנחנו למעשה שולחים אימייל, אנחנו לא שולחים מכתב.

What you are sending, in many ways, is actually a postcard,

מה שאתם שולחים בדרכים רבות, זה למעשה גלויות,

and it's a postcard in the sense that everybody that sees it

וזה גלויות במובן שכל מי שרואה אותו

from the time it leaves your computer to when it gets to the recipient

מהרגע שהוא עוזב את המחשב שלכם עד שהוא מגיע לנמען

can actually read the entire contents.

יכול לקרוא את כל התוכן.

So, the solution to this has been known for some time,

אז, הפיתרון לזה היה ידוע כבר הרבה זמן,

and there's many attempts to do it.

ויש הרבה נסיונות ליישם אותו.

The most basic solution is to use encryption,

הפיתרון הכי בסיסי הוא להשתמש בהצפנה,

and the idea is quite simple.

והרעיון הוא די פשוט.

First, you encrypt the connection

ראשית, אתם מצפינים את החיבור

between your computer and the email server.

בין המחשב ושרת הדואר.

Then, you also encrypt the data as it sits on the server itself.

אז, אתם גם מצפינים את המידע כשהוא יושב על השרת עצמו.

But there's a problem with this,

אבל יש בעיה עם זה,

and that is, the email servers also hold the encryption keys,

והיא, ששרתי האימייל מחזיקים גם את מפתחות ההצפנה,

so now you have a really big lock with a key placed right next to it.

אז עכשיו יש לכם מנעול באמת גדול עם מפתח שמונח ממש לידו.

But not only that, any government could lawfully ask for

אבל לא רק זה, כל ממשלה יכולה חוקית לבקש

and get the key to your data,

ולקבל את המפתח למידע שלכם,

and this is all without you being aware of it.

וזה בלי שאפילו תהיו מודעים לכך.

So the way we fix this problem is actually relatively easy, in principle:

אז הדרך בה אנחנו מתקנים את הבעיה היא למעשה יחסית קלה, בעיקרון:

You give everybody their own keys,

אתם נותנים לכולם מפתחות משלהם,

and then you make sure the server doesn't actually have the keys.

ואז אתם דואגים שלשרת למעשה אין את המפתחות.

This seems like common sense, right?

זה נראה כמו הגיון פשוט, נכון?

So the question that comes up is, why hasn't this been done yet?

אז השאלה שעולה היא, למה זה עדיין לא נעשה?

Well, if we really think about it,

ובכן, אם אנחנו באמת חושבים על זה,

we see that the business model of the Internet today

אנחנו רואים שהמודל העסקי של האינטרנט היום

really isn't compatible with privacy.

לא באמת מתאים לפרטיות.

Just take a look at some of the biggest names on the web,

רק תביטו בכמה מהשמות הגדולים ברשת,

and you see that advertising plays a huge role.

ותראו שפרסום משחק תפקיד גדול.

In fact, this year alone, advertising is 137 billion dollars,

למעשה, השנה בלבד, פרסום גלגל 137 מיליארד דולר,

and to optimize the ads that are shown to us,

וכדי למטב את המודעות שמראים לנו,

companies have to know everything about us.

חברות צריכות לדעת הכל עלינו.

They need to know where we live,

הן צריכות לדעת איפה אנחנו גרים,

how old we are, what we like, what we don't like,

בני כמה אנחנו, מה אנחנו אוהבים, מה אנחנו לא אוהבים,

and anything else they can get their hands on.

וכל מידע אחר שהם יכולים לשים עליו את ידיהן.

And if you think about it,

ואם אתם חושבים על זה,

the best way to get this information is really just to invade our privacy.

הדרך הטובה ביותר לקבל את המידע הזה היא באמת לפלוש לפרטיות שלנו.

So these companies aren't going to give us our privacy.

אז החברות האלו לא עומדות לתת לנו את הפרטיות שלנו.

If we want to have privacy online,

אם אתם רוצים פרטיות ברשת,

what we have to do is we've got to go out and get it ourselves.

מה שאנחנו צריכים לעשות זה שאנחנו צריכים לצאת ולעשות את זה בעצמנו.

For many years, when it came to email,

במשך שנים רבות, כשזה הגיע לאימייל,

the only solution was something known as PGP,

הפתרון היחיד היה משהו שידוע כ PGP,

which was quite complicated and only accessible to the tech-savvy.

שהיה די מורכב ונגיש רק לאנשים הטכנולוגיים.

Here's a diagram that basically shows

הנה דיאגרמה שמראה בעיקרון

the process for encrypting and decrypting messages.

את התהליך של הצפנת ופתירת הודעות.

So needless to say, this is not a solution for everybody,

אז מיותר להגיד, זה לא הפיתרון לכולם,

and this actually is part of the problem,

וזה למעשה חלק מהבעיה,

because if you think about communication,

מפני שאם אתם חושבים על תקשורת,

by definition, it involves having someone to communicate with.

בהגדרה, היא כוללת מישהו לתקשר איתו.

So while PGP does a great job of what it's designed to do,

אז בעוד PGP עושה עבודה מעולה במה שהיא מתוכננת לעשות,

for the people out there who can't understand how to use it,

לאנשים שם בחוץ שלא יכולים להבין איך משתמשים בה,

the option to communicate privately simply does not exist.

האופציה לתקשר בפרטיות פשוט לא קיימת.

And this is a problem that we need to solve.

וזו הבעיה שאנחנו צריכים לפתור.

So if we want to have privacy online,

אז אם אנחנו רוצים שתהיה לנו פרטיות ברשת,

the only way we can succeed is if we get the whole world on board,

הדרך היחידה בה נוכל להצליח היא אם נכניס את כל העולם,

and this is only possible if we bring down the barrier to entry.

וזה אפשרי רק אם נוריד את מחסום הכניסה.

I think this is actually the key challenge that lies in the tech community.

אני חושב שזה למעשה האתגר העיקרי שמונח בפני תעשיית הטכנולוגיה.

What we really have to do is work and make privacy more accessible.

מה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה לעבוד ולעשות את הפרטיות יותר נגישה.

So last summer, when the Edward Snowden story came out,

אז בקייץ האחרון, כשהסיפור של אדוארד סנואדן פרץ,

several colleagues and I decided to see if we could make this happen.

מספר קולגות ואני החלטנו לראות אם נוכל לגרום לזה לקרות.

At that time, we were working at the European Organization for Nuclear Research

באותו זמן, עבדנו בארגון הארופאי למחקר גרעיני

at the world's largest particle collider, which collides protons, by the way.

במאיץ החלקיקים הגדול בעולם, שמרסק פרוטונים, דרך אגב.

We were all scientists, so we used our scientific creativity

כולנו היינו מדענים, אז השתמשנו ביצירתיות המדעית שלנו

and came up with a very creative name for our project:

והגענו לשם מאוד יצירתי לפרוייקט שלנו:

ProtonMail. (Laughter)

פרוטונמייל.(צחוק)

Many startups these days actually begin in people's garages

הרבה סטרטאפים היום למעשה מתחילים במוסך של אנשים

or people's basements.

או במרתפים של אנשים.

We were a bit different.

אנחנו היינו מעט שונים.

We started out at the CERN cafeteria,

התחלנו בקפיטריה של CERN,

which actually is great, because look,

שהיא מעולה למעשה, מפני שתראו,

you have all the food and water you could ever want.

יש לכם את כל האוכל והמים שתוכלו לרצות אי פעם.

But even better than this is that every day

אבל אפילו יותר טוב מזה זה שכל יום

between 12 p.m. and 2 p.m., free of charge,

בין 12 ל 2 בצהריים, בחינם,

the CERN cafeteria comes with several thousand scientists and engineers,

הקפיטריה של CERN מגיעה עם אלפי מדענים ומהנדסים,

and these guys basically know the answers to everything.

והחברה האלה בעיקרון יודעים את התשובה להכל.

So it was in this environment that we began working.

אז זו היתה הסביבה הזו בה התחלנו לעבוד.

What we actually want to do is we want to take your email

מה שאנחנו למעשה רוצים לעשות זה שאנחנו רוצים לקחת את המייל שלכם

and turn it into something that looks more like this,

ולהפוך אותו למשהו שנראה כך,

but more importantly, we want to do it in a way

אבל יותר חשוב, אחננו רוצים לעשות את זה בדרך

that you can't even tell that it's happened.

שלא תוכלו אפילו לדעת שזה קרה.

So to do this, we actually need a combination of technology

אז כדי לעשות את זה, היינו צריכים למעשה שילוב של טכנולוגיה

and also design.

וגם עיצוב.

So how do we go about doing something like this?

אז איך נטפל בדבר כזה?

Well, it's probably a good idea not to put the keys on the server.

ובכן, זה כנראה רעיון טוב לא לשים את המפתחות על השרת.

So what we do is we generate encryption keys on your computer,

אז מה שאנחנו עושים זה לייצר מפתחות הצפנה על המחשב שלכם,

and we don't generate a single key, but actually a pair of keys,

ואנחנו לא מייצרים מפתח בודד, אלא למעשה זוג מפתחות,

so there's an RSA private key and an RSA public key,

אז יש מפתח RSA פרטי ומפתח RSA צבורי,

and these keys are mathematically connected.

והמפתחות האלה מחוברים מתמטית.

So let's have a look and see how this works

אז בואו נביט ונראה איך הם עובדים

when multiple people communicate.

כשמספר אנשים מתקשרים.

So here we have Bob and Alice, who want to communicate privately.

אז פה יש לנו את בוב ואליס, שרוצים לתקשר בפרטיות.

So the key challenge is to take Bob's message

אז האתגר העיקרי הוא לקחת את המסר של בוב

and to get it to Alice in such a way that the server cannot read that message.

ולהעביר אותו לאליס בדרך בה השרת לא יוכל לקרוא את המסר.

So what we have to do is we have to encrypt it

אז מה שאנחנו צריכים לעשות זה להצפין אותו

before it even leaves Bob's computer,

לפני שהוא אפילו עוזב את המחשב של בוב,

and one of the tricks is, we encrypt it using the public key from Alice.

ואחד הטריקים הוא, אנחנו מצפינים אותו בשימוש במפתח הציבורי של אליס.

Now this encrypted data is sent through the server to Alice,

עכשיו המידע המוצפן הזה נשלח דרך השרת לאליס,

and because the message was encrypted using Alice's public key,

ובגלל שהמסר הוצפן בשימוש במפתח הציבורי של אליס,

the only key that can now decrypt it is a private key that belongs to Alice,

המפתח היחיד שיכול לפענח אותו הוא המפתח הפרטי של אליס,

and it turns out Alice is the only person that actually has this key.

ומסתבר שאליס היא האדם היחיד שיש לו את המפתח הזה.

So we've now accomplished the objective,

אז עכשיו השגנו את המטרה שלנו,

which is to get the message from Bob to Alice

שהיא להעביר את המסר מבוב לאליס

without the server being able to read what's going on.

בלי שהשרת יהיה מסוגל לקרוא מה קורה.

Actually, what I've shown here is a highly simplified picture.

למעשה, מה שהראתי לכם פה זו תמונה מופשטת מאוד.

The reality is much more complex

המציאות היא הרבה יותר מורכבת

and it requires a lot of software that looks a bit like this.

והיא דורשת הרבה תוכנה שנראית מעט כמו זה.

And that's actually the key design challenge:

וזה למעשה האתגר העיצובי העיקרי:

How do we take all this complexity, all this software,

איך אנחנו לוקחים את כל המורכבות הזו, כל התוכנה,

and implement it in a way that the user cannot see it.

ומיישמים אותה בדרך שהמשתמש לא יכול לראות.

I think with ProtonMail, we have gotten pretty close to doing this.

אני חושב שעם פרוטונמייל, הגענו מאוד קרוב לעשות את זה.

So let's see how it works in practice.

אז בואו נראה איך זה עובד למעשה.

Here, we've got Bob and Alice again,

פה, יש לנו את בוב ואליס שוב,

who also want to communicate securely.

שרוצים לתקשר בחשאיות.

They simply create accounts on ProtonMail,

הם פשוט יוצרים חשבונות בפרוטונמייל,

which is quite simple and takes a few moments,

שזה די פשוט ולוקח כמה דקות,

and all the key encryption and generation

וכל יצור המפתחות וההצפנה

is happening automatically in the background

מתרחשים אוטומטית ברקע

as Bob is creating his account.

כשבוב יוצר את החשבון שלו.

Once his account is created, he just clicks "compose,"

ברגע שהחשבון נוצר, הוא פשוט לוחץ "חיבור,"

and now he can write his email like he does today.

ועכשיו הוא יכול לכתוב את המייל שלו כמו שהוא עושה היום.

So he fills in his information,

אז הוא ממלא את המידע,

and then after that, all he has to do is click "send,"

ואחרי זה, כל מה שהוא צריך לעשות זה ללחוץ על "שליחה,"

and just like that, without understanding cryptography,

וממש כך, בלי להבין קריפטוגרפיה,

and without doing anything different from how he writes email today,

ובלי לעשות משהו שונה מאיך שהוא כותב אימייל היום.

Bob has just sent an encrypted message.

בוב כרגע שלח מייל מוצפן.

What we have here is really just the first step,

מה שיש לנו פה זה למעשה רק השלב הראשון,

but it shows that with improving technology,

אבל זה מראה שעם שיפור הטכנולוגיה,

privacy doesn't have to be difficult, it doesn't have to be disruptive.

פרטיות לא חייבת להיות מסובכת, היא לא צריכה להיות מפריעה.

If we change the goal from maximizing ad revenue to protecting data,

אם אנחנו משנים את המטרה של למקסם הכנסות ממודעות להגנה על מידע,

we can actually make it accessible.

אנחנו יכולים למעשה לעשות את זה לנגיש.

Now, I know a question on everybody's minds is,

עכשיו, אני יודע את השאלה שעומדת על קצה הלשון של כולכם,

okay, protecting privacy, this is a great goal,

אוקיי, הגנה על פרטיות, זו מטרה מעולה,

but can you actually do this

אבל האם אתה למעשה יכול לעשות את זה

without the tons of money that advertisements give you?

בלי כמויות הכסף שהפרסומות נותנות לך?

And I think the answer is actually yes,

ואני חושב שהתשובה היא בהחלט כן,

because today, we've reached a point

מפני שהיום, הגענו לנקודה

where people around the world really understand how important privacy is,

בה אנשים מסביב לעולם באמת מבינים כמה הפרטיות חשובה,

and when you have that, anything is possible.

וכשיש לכם את זה, הכל אפשרי.

Earlier this year,

מוקדם יותר השנה,

ProtonMail actually had so many users that we ran out of resources,

לפרוטונמייל למעשה היו כל כך הרבה משתמשים שנגמרו לנו המשאבים,

and when this happened, our community of users got together

וכשזה קרה, הקהילה שלנו של משתמשים התאחדה

and donated half a million dollars.

ותרמה חצי מליון דולר.

So this is just an example of what can happen

אז זו רק דוגמה למה שיכול לקרות

when you bring the community together towards a common goal.

כשאתם מאחדים את הקהילה לכיוון מטרה משותפת.

We can also leverage the world.

אנחנו גם יכולים לנצל את העולם.

Right now,

ממש עכשיו,

we have a quarter of a million people that have signed up for ProtonMail,

יש לנו רבע מליון אנשים שנרשמו לפרוטונמייל,

and these people come from everywhere,

והאנשים האלה באים מכל מקום,

and this really shows that privacy

וזה באמת מראה שפרטיות

is not just an American or a European issue,

היא לא רק נושא אמריקאי או ארופאי,

it's a global issue that impacts all of us.

היא נושא גלובלי שמשפיע על כולנו.

It's something that we really have to pay attention to going forward.

זה משהו שאנחנו באמת חייבים לשים אליו לב מעכשיו והלאה.

So what do we have to do to solve this problem?

אז מה אנחנו צריכים לעשות כדי לפתור את הבעיה?

Well, first of all,

ובכן, ראשית,

we need to support a different business model for the Internet,

אנחנו צריכים לתמוך במודל עסקי אחר לאינטרנט,

one that does not rely entirely on advertisements

אחד שלא מסתמך לגמרי על פרסום

for revenue and for growth.

לרווחים ולצמיחה.

We actually need to build a new Internet

אנחנו למעשה צריכים לבנות אינטרנט חדש

where our privacy and our ability to control our data is first and foremost.

בו הפרטיות שלנו והיכולת שלנו לשלוט במידע שלנו היא הכי חשובה.

But even more importantly,

אבל אפילו יותר חשוב,

we have to build an Internet where privacy is no longer just an option

אנחנו צריכים לבנות אינטרנט בו פרטיות היא לא עוד רק אופציה

but is also the default.

אלא שהיא גם ברירת המחדל.

We have done the first step with ProtonMail,

עשינו את הצעד הראשון עם פרוטונמייל,

but this is really just the first step in a very, very long journey.

אבל זה באמת רק השלב הראשון במסע מאוד מאוד ארוך.

The good news I can share with you guys today,

החדשות הטובות שאני יכול לחלוק איתכם היום,

the exciting news, is that we're not traveling alone.

החדשות המרגשות, הן שאנחנו לא נוסעים לבד.

The movement to protect people's privacy and freedom online

התנועה להגנה על הפרטיות של אנשים וחרות אינטרנטית

is really gaining momentum,

באמת צוברת תנופה,

and today, there are dozens of projects from all around the world

והיום, יש עשרות פרוייקטים מכל רחבי העולם

who are working together to improve our privacy.

שעובדים יחד לשפר את הפרטיות שלנו.

These projects protect things from our chat to voice communications,

הפרוייקטים האלה מגינים על דברים מצ'אטים לשיחות קוליות,

also our file storage, our online search,

וגם על אחסון הקבצים שלנו, החיפושים המקוונים שלנו,

our online browsing, and many other things.

השיטוט המקוון שלנו, והרבה דברים אחרים.

And these projects are not backed by billions of dollars in advertising,

והפרוייקטים האלה לא מגובים על ידי מיליארדי דולרים מפרסום,

but they've found support really from the people,

אלא הם מצאו תמיכה באמת מהאנשים,

from private individuals like you and I from all over the world.

מאנשים פרטייים כמוכם וכמוני מכל רחבי העולם.

This really matters, because ultimately,

זה באמת משנה, מפני שבסופו של דבר,

privacy depends on each and every one of us,

הפרטיות תלויה בכל אחד ואחד מאיתנו,

and we have to protect it now because our online data

ואנחנו חייבים להגן עליה עכשיו מפני שהמידע המקוון שלנו

is more than just a collection of ones and zeros.

הוא יותר מרק אוסף של אחדים ואפסים.

It's actually a lot more than that.

הוא למעשה הרבה יותר מזה.

It's our lives, our personal stories,

אלה החיים שלנו, הסיפורים האישיים שלנו,

our friends, our families,

החברים שלנו, המשפחות שלנו,

and in many ways, also our hopes and our aspirations.

ובדרכים רבות, גם התקוות והשאיפות שלנו.

We need to spend time now to really protect our right

אנחנו צריכים לבלות זמן עכשיו כדי באמת להגן על זכותינו

to share this only with people that we want to share this with,

לחלוק את זה רק עם האנשים שאנחנו רוצים לחלוק את זה איתם,

because without this, we simply can't have a free society.

מפני שבלי זה, פשוט לא יכולה להיות לנו חברה חופשית.

So now's the time for us to collectively stand up and say,

אז עכשיו הזמן בשבילנו לעמוד יחד ולהגיד,

yes, we do want to live in a world with online privacy,

כן, אנחנו רוצים לחיות בעולם עם פרטיות ברשת,

and yes, we can work together to turn this vision into a reality.

וכן, אנחנו יכולים לעבוד יחד כדי להפוך את החזון הזה למציאות.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)