How not to be ignorant about the world | Hans and Ola Rosling

מתרגם: Nechama Hecht מבקר: Ido Dekkers

Hans Rosling: I'm going to ask you

האנס רוסלינג: אני עומד לשאול אתכם

three multiple choice questions.

שלוש שאלות אמריקאיות

Use this device. Use this device to answer.

תשתמשו במכשיר הזה כדי לענות.

The first question is, how did the number

השאלה הראשונה היא, כיצד כמות

of deaths per year

המיתות בכל שנה

from natural disaster,

מאסונות טבע,

how did that change during the last century?

כיצד כמות זו השתנתה במאה האחרונה?

Did it more than double,

האם היא יותר מרק הוכפלה,

did it remain about the same in the world as a whole,

האם היא נשארה בערך אותו דבר בעולם בכלל,

or did it decrease to less than half?

או האם הצטמצמה לפחות מחצי?

Please answer A, B or C.

אנא ענו אל"ף, בי"ת או גימ"ל.

I see lots of answers. This is much faster than I do it at universities.

אני רואה הרבה תשובות. אתם הרבה יותר מהירים מאשר באוניברסיטאות

They are so slow. They keep thinking, thinking, thinking.

הם כל כך אטיים. הם לא מפסיקים לחשוב, לחשוב, לחשוב.

Oh, very, very good.

הו, מאוד, מאוד טוב.

And we go to the next question.

ואנו נעבור לשאלה הבאה.

So how long did women 30 years old

לכמה שנים נשים בנות 30

in the world go to school:

בעולם הלכו לבית ספר:

seven years, five years or three years?

שבע שנים, חמש שנים, או שלוש שנים?

A, B or C? Please answer.

אל"ף, בי"ת או גימ"ל? ענו בבקשה.

And we go to the next question.

ונעבור לשאלה הבאה.

In the last 20 years, how did the percentage

בעשרים השנים האחרונות, כיצד השתנה

of people in the world

אחוז האנשים בעולם

who live in extreme poverty change?

החיים בעוני קיצוני?

Extreme poverty — not having enough food for the day.

עוני קיצוני - כאשר אין מספיק אוכל לעבור יום.

Did it almost double,

האם הוא כמעט הוכפל,

did it remain more or less the same,

האם הוא נשאר בערך אותו הדבר,

or did it halve?

או האם הצטמצם למחצית ממה שהיה?

A, B or C?

אל"ף, בי"ת או גימ"ל?

Now, answers.

עכשיו לתשובות.

You see,

אתם רואים,

deaths from natural disasters in the world,

מיתות מאסונות טבע בעולם,

you can see it from this graph here,

אתם יכולים לראות את זה בגרף שמוצג כאן,

from 1900 to 2000.

משנת 1900 ל-2000.

In 1900, there was about half a million people

ב-1900, היו בערך חצי מיליון אנשים

who died every year from natural disasters:

שמתו כל שנה מאסונות טבע:

floods, earthquakes, volcanic eruption, whatever, droughts.

שיטפונות, רעידות אדמה, התפרצות הרי געש, מה שלא יהיה, בצורות.

And then, how did that change?

ואז, כיצד זה השתנה?

Gapminder asked the public in Sweden.

גאפמיינדר שאל את הציבור בשוודיה.

This is how they answered.

כך הם ענו.

The Swedish public answered like this:

התשובות של הציבור השוודי היו:

Fifty percent thought it had doubled,

50 אחוז חשבו שזה הוכפל,

38 percent said it's more or less the same,

38 אחוז ענו שזה נשאר בערך אותו הדבר,

12 said it had halved.

12 אמרו שזה הצטמצם לחצי.

This is the best data from the disaster researchers,

זהו המידע הטוב ביותר מחוקרי האסונות,

and it goes up and down,

וזה עולה ויורד,

and it goes to the Second World War,

מגיע למלחמת העולם השנייה,

and after that it starts to fall and it keeps falling

ואחר כך זה מתחיל לרדת, ממשיך ליפול

and it's down to much less than half.

ומגיע להרבה פחות מחצי.

The world has been much, much more capable

העולם נהיה הרבה יותר בעל יכולת

as the decades go by

ככל שהעשורים עברו,

to protect people from this, you know.

להגן על אנשים מתקריות כאלה.

So only 12 percent of the Swedes know this.

רק 12 אחוז מהשוודים יודעים זאת.

So I went to the zoo and I asked the chimps.

אז הלכתי לגן החיות ושאלתי את השימפנזים.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

The chimps don't watch the evening news,

השימפנזים לא צופים בחדשות הערב,

so the chimps,

השימפנזים,

they choose by random, so the Swedes answer worse than random.

הם בוחרים באקראי, אם כן השוודים ענו גרוע יותר מתשובה אקראית.

Now how did you do?

עכשיו, כיצד אתם עניתם?

That's you.

הנה אתם.

You were beaten by the chimps.

השימפנזים הביסו אתכם.

(Laughter)

(צחוק)

But it was close.

אבל זה היה צמוד.

You were three times better than the Swedes,

הייתם טובים פי שלוש מהשוודים,

but that's not enough.

אך זה לא מספיק.

You shouldn't compare yourself to Swedes.

אינכם צריכים להשוות את עצמכם לשוודים.

You must have higher ambitions in the world.

אתם צריכים לשאוף גבוה יותר בעולם.

Let's look at the next answer here: women in school.

בואו נסתכל על השאלה הבאה פה: נשים בבתי ספר.

Here, you can see men went eight years.

הנה, תוכלו לראות שגברים הלכו שמונה שנים.

How long did women go to school?

אז לכמה שנים נשים הלכו לבית ספר?

Well, we asked the Swedes like this,

ובכן, שאלנו את השוודים ככה,

and that gives you a hint, doesn't it?

וזה נותן לכם רמז, לא?

The right answer is probably the one

התשובה הנכונה היא כנראה התשובה

the fewest Swedes picked, isn't it?

שהכי מעט שוודים בחרו בה, נכון?

(Laughter)

(צחוק)

Let's see, let's see. Here we come.

בואו נראה, בואו נראה. הנה זה בא.

Yes, yes, yes, women have almost caught up.

כן, כן, כן, נשים כמעט צמצמו את הפערים.

This is the U.S. public.

זה הציבור האמריקאי.

And this is you. Here you come.

והנה אתם. כאן אתם מופיעים.

Ooh.

הו.

Well, congratulations, you're twice as good as the Swedes,

ברכותיי, אתם טובים פי שניים מהשוודים

but you don't need me —

אבל אינכם צריכים אותי -

So how come? I think it's like this,

אז איך זה יכול להיות? אני חושב שזה קרה כך;

that everyone is aware that there are countries

כולם מודעים לכך שיש מדינות

and there are areas

וישנם אזורים

where girls have great difficulties.

שבהם יש קשיים גדולים לבנות.

They are stopped when they go to school,

עוצרים בעדם כשהן הולכות לבית ספר

and it's disgusting.

וזה דוחה.

But in the majority of the world,

אך ברוב העולם

where most people in the world live,

היכן שרוב האנשים חיים,

most countries, girls today go to school

ברוב המדינות כיום, בנות הולכות לבית ספר

as long as boys, more or less.

לאותו כמות זמן שבו בנים הולכים, פחות או יותר.

That doesn't mean that gender equity is achieved,

זה לא אומר שהושג שוויון מגדרי,

not at all.

כלל וכלל לא.

They still are confined to terrible, terrible limitations,

הן עדיין מוחזקות בהגבלות נוראיות,

but schooling is there in the world today.

אך הנוכחות בבתי ספר קיימת היום בעולם.

Now, we miss the majority.

אבל, פספסנו את הרוב.

When you answer, you answer according to the worst places,

כשאתם עניתם, עניתם בהתייחס למקומות הגרועים ביותר,

and there you are right, but you miss the majority.

ושם צדקתם, אבל פספסתם את הרוב.

What about poverty?

מה בנוגע לעוני?

Well, it's very clear that poverty here

ובכן, זה ברור מאוד שהעוני

was almost halved,

הצטמצם כמעט לחצי,

and in U.S., when we asked the public,

ובארה"ב, כששאלנו את הציבור,

only five percent got it right.

רק חמישה אחוזים צדקו.

And you?

ואתם?

Ah, you almost made it to the chimps.

אה, כמעט השגתם את השימפנזים.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (תשואות)

That little, just a few of you!

הבדל קטן מאוד, רק מעטים מכם!

There must be preconceived ideas, you know.

אלה חייבות להיות דעות קדומות, אתם יודעים.

And many in the rich countries,

והרבה אנשים במדינות העשירות,

they think that oh, we can never end extreme poverty.

הם חושבים שהו, לעולם לא נוכל למגר את העוני הקיצוני.

Of course they think so,

ברור שהם חושבים ככה,

because they don't even know what has happened.

בגלל שהם אפילו לא יודעים מה קרה.

The first thing to think about the future

הדבר הראשון שדרוש כשחושבים על העתיד

is to know about the present.

הוא לדעת על ההווה.

These questions were a few of the first ones

שאלות אלו היו מעט מהראשונות

in the pilot phase of the Ignorance Project

בשלב ההרצה של פרויקט הבורות

in Gapminder Foundation that we run,

בקרן גאפמיינדר שאנו מנהלים

and it was started, this project, last year

והוא התחיל, הפרויקט הזה, בשנה שעברה

by my boss, and also my son, Ola Rosling. (Laughter)

על ידי הבוס שלי, וגם הבן שלי, אולה רוסלינג. (צחוק)

He's cofounder and director,

הוא אחד המייסדים והמנהל,

and he wanted, Ola told me

והוא רצה, אולה אמר לי

we have to be more systematic

שאנחנו צריכים להיות יותר מערכתיים

when we fight devastating ignorance.

כשאנחנו נלחמים בבורות ההרסנית.

So already the pilots reveal this,

אז השלבים הראשוניים כבר חושפים את זה,

that so many in the public score worse than random,

שכל כך הרבה מהציבור עונים גרוע יותר מתשובות אקראיות,

so we have to think about preconceived ideas,

אז אנו חייבים להתייחס לדעות קדומות,

and one of the main preconceived ideas

ואחת הדעות הקדומות העיקריות

is about world income distribution.

היא בנוגע לחלוקת הכנסה בעולם.

Look here. This is how it was in 1975.

הסתכלו פה, זה היה המצב ב - 1975.

It's the number of people on each income,

זה מספר האנשים בכל רמת הכנסה.

from one dollar a day —

מדולר אחד ליום -

(Applause)

(מחיאות כפיים)

See, there was one hump here,

תראו, הייתה דבשת אחת כאן,

around one dollar a day,

בסביבות דולר אחד ליום,

and then there was one hump here

ואז הייתה דבשת אחת כאן

somewhere between 10 and 100 dollars.

איפה שהוא בין עשר למאה דולר.

The world was two groups.

העולם חולק לשתי קבוצות.

It was a camel world, like a camel with two humps,

זה היה עולם כמו גמל, גמל עם שתי דבשות,

the poor ones and the rich ones,

העניים והעשירים,

and there were fewer in between.

והיו מעט מאד ביניהם.

But look how this has changed:

אך תראו איך זה השתנה:

As I go forward, what has changed,

ככל שאני מתקדם, מה השתנה -

the world population has grown,

אוכלוסיית העולם גדלה,

and the humps start to merge.

והדבשות מתחילות להתמזג.

The lower humps merged with the upper hump,

הדבשות התחתונות התמזגו עם הדבשת העליונה,

and the camel dies and we have a dromedary world

הגמל מת, ויש לנו עולם דרומדרי

with one hump only.

עם דבשת אחת בלבד.

The percent in poverty has decreased.

אחוז העוני ירד.

Still it's appalling

עדיין, זה מזעזע

that so many remain in extreme poverty.

שכל כך הרבה נשארו בעוני קיצוני.

We still have this group, almost a billion, over there,

עדיין יש לנו את הקבוצה הזאת, כמעט מיליארד, שם,

but that can be ended now.

אבל זה יכול להיגמר עכשיו.

The challenge we have now

האתגר שיש לנו עכשיו

is to get away from that, understand where the majority is,

הוא להתרחק מזה, להבין היכן הרוב נמצא,

and that is very clearly shown in this question.

וזה מופיע בצורה ברורה מאוד בשאלה הזו.

We asked, what is the percentage of the world's

שאלנו, מהו האחוז בעולם

one-year-old children who have got those

בקרב ילדים בני שנה שקיבלו את אותם

basic vaccines against measles and other things

חיסונים בסיסיים נגד חצבת ועוד דברים

that we have had for many years:

שהיו לנו כל כך הרבה שנים:

20, 50 or 80 percent?

20, 50 או 80 אחוז?

Now, this is what the U.S. public and the Swedish answered.

הנה מה שהציבור האמריקאי והשוודי ענו.

Look at the Swedish result:

הנה תוצאת השוודים:

you know what the right answer is.

אתם יודעים מהי התשובה הנכונה.

(Laughter)

(צחוק)

Who the heck is a professor of global health in that country?

מי לעזאזל הפרופסור לבריאות ציבורית במדינה הזאת?

Well, it's me. It's me.

ובכן, זה אני. זה אני.

(Laughter)

(צחוק)

It's very difficult, this. It's very difficult.

זה מאוד קשה, הדבר הזה. מאוד קשה.

(Applause)

(תשואות)

However, Ola's approach

בכל אופן, הגישה של אולה

to really measure what we know made headlines,

באמת למדוד את מה שאנו יודעים, עשה כותרות,

and CNN published these results on their web

וה-CNN פירסם את את התוצאות האלה באתרם

and they had the questions there, millions answered,

והיו להם את השאלות שם, מיליונים ענו,

and I think there were about 2,000 comments,

ואני חושב שהיו בערך אלפיים תגובות,

and this was one of the comments.

וזאת הייתה אחת התגובות -

"I bet no member of the media passed the test," he said.

"אני בטוח שאין אף איש תקשורת שעבר את המבחן", הוא אמר.

So Ola told me, "Take these devices.

אז אולה אמר לי, "קח את המכשירים האלה.

You are invited to media conferences.

אתה מוזמן לכנסי מדיה.

Give it to them and measure what the media know."

תן להם את זה ותמדוד מה יודעת התקשורת."

And ladies and gentlemen,

וגבירותיי ורבותיי,

for the first time, the informal results

בפעם הראשונה, התוצאות הלא רשמיות

from a conference with U.S. media.

מכנס עם מדיה אמריקאית.

And then, lately, from the European Union media.

ואז, בזמן האחרון, ממדיה מהאיחוד האירופאי.

(Laughter)

(צחוק)

You see, the problem is not that people

אתם מבינים, הבעיה היא לא שאנשים

don't read and listen to the media.

לא קוראים ומקשיבים למדיה.

The problem is that the media doesn't know themselves.

הבעיה היא, שהמדיה לא יודעת בעצמה.

מה נעשה בנוגע לזה, אולה?

What shall we do about this, Ola?

Do we have any ideas?

יש לנו רעיונות?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Ola Rosling: Yes, I have an idea, but first,

אולה רוסלינג: כן, יש לי רעיון, אבל קודם כל,

I'm so sorry that you were beaten by the chimps.

אני כל כך מצטער שנוצחתם על ידי השימפנזים.

Fortunately, I will be able to comfort you

למרבה המזל, אוכל לנחם אתכם

by showing why it was not your fault, actually.

כשאראה לכם שלמעשה זאת לא הייתה אשמתכם.

Then, I will equip you with some tricks

ואז, אצייד אתכם בכמה טריקים

for beating the chimps in the future.

כדי לנצח את השימפנזים בעתיד

That's basically what I will do.

זה בעיקרון מה שאני אעשה.

But first, let's look at why are we so ignorant,

אך לפני כן, בואו נבדוק מדוע אנחנו כל כך בורים,

and it all starts in this place.

והכל מתחיל במקום הזה.

It's Hudiksvall. It's a city in northern Sweden.

זאת הודיקסוואל. עיר בצפונה של שוודיה.

It's a neighborhood where I grew up,

זאת שכונה שבה אני גדלתי,

and it's a neighborhood with a large problem.

וזאת שכונה עם בעיה גדולה.

Actually, it has exactly the same problem

למעשה, יש לה את אותה בעיה בדיוק

which existed in all the neighborhoods

שהיתה קיימת בכל השכונות

where you grew up as well.

שבהם גם אתם גדלתם.

It was not representative. Okay?

היא לא הייתה ייצוגית. בסדר?

It gave me a very biased view

היא נתנה לי תפיסה מוטעית וקדומה מאד

of how life is on this planet.

על החיים בכוכב הזה.

So this is the first piece of the ignorance puzzle.

אז זהו החלק הראשון בפאזל הבורות.

We have a personal bias.

יש לנו הטיות אישיות.

We have all different experiences

יש לכולנו חוויות שונות

from communities and people we meet,

מהקהילות והאנשים שאנו פוגשים,

and on top of this, we start school,

ומעל כל זה, אנו מתחילים בית ספר,

and we add the next problem.

ומוסיפים את הבעיה הבאה.

Well, I like schools,

ובכן, אני אוהב בתי ספר,

but teachers tend to teach outdated worldviews,

אבל מורים נוטים ללמד תפיסות עולם מיושנות,

because they learned something when they went to school,

בגלל שהם למדו משהו כשהם הלכו לבית הספר,

and now they describe this world to the students

ועכשיו הם מתארים את העולם הזה לתלמידים

without any bad intentions,

ללא כל כוונות רעות,

and those books, of course, that are printed

והספרים האלה, כמובן, שיוצאים לאור

are outdated in a world that changes.

מיושנים בעולם שמשתנה.

And there is really no practice

ואין כל ניסיון מעשי

to keep the teaching material up to date.

להשאיר את החומר הלימודי מעודכן.

So that's what we are focusing on.

אז בזה אנחנו מתמקדים.

So we have these outdated facts

אז יש לנו את העובדות המיושנות

added on top of our personal bias.

שמתווספות לדעות הקדומות האישיות שלנו.

What happens next is news, okay?

הדבר הבא שקורה זה חדשות, בסדר?

An excellent journalist knows how to pick

עיתונאי מצוין יודע כיצד לבחור

the story that will make headlines,

את הסיפור שיעשה כותרות,

and people will read it because it's sensational.

ואנשים יקראו אותו בגלל שהוא מושך.

Unusual events are more interesting, no?

אירועים חריגים הם יותר מעניינים, לא?

And they are exaggerated,

והם מוגזמים,

and especially things we're afraid of.

ובעיקר אירועים שמהם אנו מפחדים

A shark attack on a Swedish person

תקיפת כריש נגד אדם שוודי

will get headlines for weeks in Sweden.

תעשה כותרות במשך שבועות בשוודיה.

So these three skewed sources of information

ולכן שלושת מקורות המידע המעוותים האלה

were really hard to get away from.

להימנע מהם היה קשה מאד.

They kind of bombard us

הם כמו משתלטים עלינו

and equip our mind with a lot of strange ideas,

ומציידים את מוחנו בכל מיני רעיונות מוזרים,

and on top of it we put the very thing

ובנוסף לכך, אנחנו שמים את אותו הדבר

that makes us humans, our human intuition.

שעושה אותנו אנושיים, האינטואיציה האנושית שלנו.

It was good in evolution.

זה היה טוב באבולוציה.

It helped us generalize

זה עזר לנו להכליל

and jump to conclusions very, very fast.

ולקפוץ למסקנות מהר מאד.

It helped us exaggerate what we were afraid of,

זה עזר לנו להקצין את מה שהפחיד אותנו,

and we seek causality where there is none,

אנו מחפשים סיבתיות היכן שאין,

and we then get an illusion of confidence

ואז יש לנו אשליה של ביטחון

where we believe that we are the best car drivers,

בה אנחנו מאמינים שאנו הנהגים הכי טובים,

above the average.

מעל הממוצע.

Everybody answered that question,

כולם ענו לשאלה הזאת,

"Yeah, I drive cars better."

"כן, אני נוהג יותר טוב."

Okay, this was good evolutionarily,

בסדר, זה טוב מבחינה אבולוציונית,

but now when it comes to the worldview,

אבל עכשיו, כשזה מגיע לתפיסת עולם,

it is the exact reason why it's upside down.

זוהי בדיוק הסיבה שבגללה זה הפוך.

The trends that are increasing are instead falling,

המגמות שעולות במקום זאת יורדות,

and the other way around,

וההפך,

and in this case, the chimps use our intuition against us,

ובמקרה הזה, השימפנזים משתמשים באינטואיציה שלנו נגדנו,

and it becomes our weakness instead of our strength.

וזו נהיית החולשה שלנו במקום החוזק שלנו.

It was supposed to be our strength, wasn't it?

זה היה צריך להיות החוזק שלנו, הלא כן?

So how do we solve such problems?

אז כיצד אנו פותרים בעיות כאלה?

First, we need to measure it,

תחילה, אנו צריכים למדוד את זה,

and then we need to cure it.

ואז לרפא את זה.

So by measuring it we can understand

על ידי המדידה אנחנו נוכל להבין

what is the pattern of ignorance.

מהי דפוס הבורות.

We started the pilot last year,

התחלנו בהרצת הפרויקט בשנה שעברה,

and now we're pretty sure that we will encounter

ועכשיו אנחנו די בטוחים שניתקל

a lot of ignorance across the whole world,

בהרבה בורות ברחבי העולם כולו,

and the idea is really to

והרעיון הוא בעצם

scale it up to all domains

למגר אותו בכל התחומים

or dimensions of global development,

או המימדים בהתפתחות העולמית,

such as climate, endangered species, human rights,

כמו אקלים, מינים בהכחדה, זכויות אדם,

gender equality, energy, finance.

שוויון מגדרי, אנרגיה, כלכלה.

All different sectors have facts,

בכל המגזרים השונים ישנן עובדות,

and there are organizations trying to spread

וישנם ארגונים המנסים להפיץ

awareness about these facts.

מודעות לעובדות האלה.

So I've started actually contacting some of them,

אז התחלתי למעשה ליצור קשר עם חלקם,

like WWF and Amnesty International and UNICEF,

כמו WWF ואמנסטי אינטרנשיונל ו - UNICEF,

and asking them, what are your favorite facts

ולשאול אותם, מהן העובדות המועדפות עליכם

which you think the public doesn't know?

שאתם חושבים שהציבור אינו יודע?

Okay, I gather those facts.

בסדר, אני אוסף את העובדות האלה.

Imagine a long list with, say, 250 facts.

דמיינו לכם רשימה ארוכה, עם נגיד 250 עובדות.

And then we poll the public

ואז אנחנו עושים סקר בציבור

and see where they score worst.

ורואים היכן הם עונים בצורה הגרועה ביותר.

So we get a shorter list

ואנו מקבלים רשימה קצרה יותר

with the terrible results,

עם התוצאות הנוראיות,

like some few examples from Hans,

כמו חלק מהדוגמאות של האנס,

and we have no problem finding these kinds

ואין לנו שום בעיה למצוא

of terrible results.

את התוצאות הנוראיות האלה.

Okay, this little shortlist, what are we going to do with it?

בסדר, הרשימה הקטנה הזאת, מה אנו הולכים לעשות איתה?

Well, we turn it into a knowledge certificate,

ובכן, אנו הופכים אותה לתעודת ידע,

a global knowledge certificate,

תעודת ידע גלובלית,

which you can use, if you're a large organization,

שהנכם יכולים להשתמש בה, אם אתם ארגון גדול,

a school, a university, or maybe a news agency,

בית ספר, אוניברסיטה, או אולי סוכנות חדשות,

to certify yourself as globally knowledgeable.

כדי להסמיך את עצמכם כמודעים עולמית.

Basically meaning, we don't hire people

המשמעות בקיצור; אנחנו איננו מעסיקים אנשים

who score like chimpanzees.

שתוצאותיהם כמו של השימפנזים.

Of course you shouldn't.

כמובן שאיננו צריכים.

So maybe 10 years from now,

אז אולי בעוד 10 שנים מעכשיו,

if this project succeeds,

אם הפרויקט הזה יצליח,

you will be sitting in an interview

אתם תשבו בראיון

having to fill out this crazy global knowledge.

ותצטרכו למלא טופס מודעות עולמית מטורפת כזאת.

So now we come to the practical tricks.

אז עכשיו אנחנו מגיעים לטריקים המעשיים.

How are you going to succeed?

כיצד אתם הולכים להצליח?

There is, of course, one way,

יש, כמובן, דרך אחת,

which is to sit down late nights

שהיא לשבת מאוחר בלילות

and learn all the facts by heart

ולשנן את כל העובדות בעל פה

by reading all these reports.

על ידי קריאה של כל הדוחות הללו.

That will never happen, actually.

זה אף פעם לא יקרה, למעשה.

Not even Hans thinks that's going to happen.

אפילו האנס לא חושב שזה יקרה.

People don't have that time.

לאנשים אין את הזמן הזה.

People like shortcuts, and here are the shortcuts.

אנשים אוהבים קיצורים, והנה הקיצורים.

We need to turn our intuition into strength again.

אנחנו צריכים להפוך את האינטואיציה שלנו לחוזק שלנו שוב.

We need to be able to generalize.

אנחנו צריכים את היכולת להכליל.

So now I'm going to show you some tricks

אז עכשיו אני הולך להראות לכם כמה טריקים

where the misconceptions are turned around

שבהם הרעיונות השגויים מומרים

into rules of thumb.

לכללי אצבע.

Let's start with the first misconception.

בואו נתחיל עם הרעיון השגוי הראשון.

This is very widespread.

הוא מאוד נפוץ.

Everything is getting worse.

הכל מתדרדר.

You heard it. You thought it yourself.

אתם שמעתם את זה. אתם חשבתם על זה בעצמכם.

The other way to think is, most things improve.

דרך שנייה לחשיבה היא, שרוב הדברים משתפרים.

So you're sitting with a question in front of you

אז אתם יושבים עם שאלה מולכם

and you're unsure. You should guess "improve."

ואתם לא בטוחים. תנחשו שיש שיפור.

Okay? Don't go for the worse.

בסדר? אל תלכו על ההתדרדרות.

That will help you score better on our tests.

זה יעזור לכם לקבל תוצאות טובות יותר במבחנים שלנו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

That was the first one.

זה היה הראשון.

There are rich and poor

יש עשירים ועניים

and the gap is increasing.

והפער גדל.

It's a terrible inequality.

זהו חוסר שוויון נוראי.

Yeah, it's an unequal world,

כן, זה עולם לא שוויוני,

but when you look at the data, it's one hump.

אבל כשמסתכלים על המידע, יש דבשת אחת.

Okay? If you feel unsure,

בסדר? אם אתם מרגישים לא בטוחים,

go for "the most people are in the middle."

לכו על "רוב האנשים הם במרכז".

That's going to help you get the answer right.

זה יעזור לכם בלענות נכון.

Now, the next preconceived idea is

עכשיו, הדעה הקדומה הבאה היא

first countries and people need to be very, very rich

שתחילה, מדינות ואנשים צריכים להיות מאוד, מאוד עשירים

to get the social development

בכדי להשיג התקדמות החברתית.

like girls in school and be ready for natural disasters.

לדוגמה; בנות בבתי ספר והיערכות לאסונות טבע.

No, no, no. That's wrong.

לא, לא, לא. זה לא נכון.

Look: that huge hump in the middle

תראו: בדבשת הענקית הזאת באמצע

already have girls in school.

כבר יש בנות בבית ספר.

So if you are unsure, go for the

אז אם אינכם בטוחים, לכו על

"the majority already have this,"

"לרוב העולם כבר יש את זה,"

like electricity and girls in school, these kinds of things.

כמו חשמל ובנות בבית ספר, דברים מן הסוג הזה.

They're only rules of thumb,

אלו הם רק כללי אצבע,

so of course they don't apply to everything,

וכמובן שאינם מתייחסים להכול.

but this is how you can generalize.

אך ככה תוכלו להכליל.

Let's look at the last one.

בואו נסתכל על האחרון.

If something, yes, this is a good one,

אם משהו, כן, האחד הזה הוא טוב,

sharks are dangerous.

כרישים הם מסוכנים.

No — well, yes, but they are not so important

לא -- ובכן, כן, אבל הם לא כל כך חשובים

in the global statistics, that is what I'm saying.

בסטטיסטיקה העולמית, זה מה שאני אומר.

I actually, I'm very afraid of sharks.

אני בעצם, מאוד מפחד מכרישים.

So as soon as I see a question about things I'm afraid of,

אז ברגע שאני רואה שאלה על דברים שאני מפחד מהם,

which might be earthquakes, other religions,

וזה יכול להיות רעידות אדמה, דתות אחרות,

maybe I'm afraid of terrorists or sharks,

אולי אני מפחד מטרוריסטים או כרישים,

anything that makes me feel,

כל דבר שגורם לי להרגיש,

assume you're going to exaggerate the problem.

תניחו שאתם תקצינו את הבעיה.

That's a rule of thumb.

זהו כלל אצבע.

Of course there are dangerous things that are also great.

כמובן שיש דברים מסוכנים שהם גם מצוינים.

Sharks kill very, very few. That's how you should think.

כרישים הורגים מאוד, מאוד מעט. כך אתם צריכים לחשוב.

With these four rules of thumb,

עם ארבעת כללי האצבע האלו,

you could probably answer better than the chimps,

תוכלו כנראה לענות טוב יותר מהשימפנזים,

because the chimps cannot do this.

בגלל שהשימפנזים לא יכולים לעשות את זה.

They cannot generalize these kinds of rules.

הם לא יכולים להכליל חוקים מן הסוג הזה.

And hopefully we can turn your world around

ובתקווה נוכל להפוך את העולם שלכם

and we're going to beat the chimps. Okay?

ואנחנו ננצח את השימפנזים. בסדר?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

That's a systematic approach.

זוהי גישה מערכתית.

Now the question, is this important?

עכשיו לשאלה, האם זה חשוב?

כן, זה חשוב להבין את העוני,

Yeah, it's important to understand poverty,

extreme poverty and how to fight it,

עוני קיצוני וכיצד להילחם בו,

and how to bring girls in school.

ואיך להביא בנות לבתי ספר.

When we realize that actually it's succeeding, we can understand it.

כשאנו קולטים שלמעשה זה מצליח, אנו יכולים להבין את זה.

But is it important for everyone else

אבל האם זה חשוב לכל השאר

who cares about the rich end of this scale?

שאכפת להם מהקצה העשיר של הסקלה?

I would say yes, extremely important,

הייתי אומר שכן, נורא חשוב,

for the same reason.

מאותה הסיבה.

If you have a fact-based worldview of today,

אם יש לכם תפיסת עולם עכשווית שמבוססת על עובדות,

you might have a chance to understand

יש לכם סיכוי להבין

what's coming next in the future.

מה יבוא בעתיד.

We're going back to these two humps in 1975.

אנחנו חוזרים לזוג הדבשות ב - 1975.

That's when I was born,

אז נולדתי,

and I selected the West.

ובחרתי במערב.

That's the current EU countries and North America.

אלו ארצות האיחוד האירופי וצפון אמריקה,

Let's now see how the rest and the West compares

כעת נשווה בין שאר העולם למערב

in terms of how rich you are.

מבחינת כמות העושר.

These are the people who can afford

אלו האנשים שיכולים להרשות לעצמם

to fly abroad with an airplane for a vacation.

לטוס לחופשה בחו"ל

In 1975, only 30 percent of them lived

ב - 1975, רק 30 אחוז מהם אז חיו

outside EU and North America.

מחוץ למדינות האיחוד האירופאי וצפון אמריקה.

But this has changed, okay?

אך כל זה השתנה, בסדר?

So first, let's look at the change up till today, 2014.

אם כן תחילה, בואו נסתכל על השינוי עד להיום, 2014.

היום זה 50\50

Today it's 50/50.

The Western domination is over, as of today.

שלטון המערב הסתיים, נכון להיום.

That's nice. So what's going to happen next?

יפה. אז מה עומד להתרחש הלאה?

Do you see the big hump? Did you see how it moved?

אתם רואים את הדבשת הגדולה? ראיתם כיצד היא נעה?

I did a little experiment. I went to the IMF, International Monetary Fund, website.

עשיתי נסיון קטן. הלכתי לאתר IMF, קרן הכסף הבין לאומית.

They have a forecast for the next five years of GDP per capita.

יש להם תחזית תמ״ג לנפש לחמש השנים הבאות

So I can use that to go five years into the future,

אז השתמשתי בזה כדי להתקדם חמש שנים לתוך העתיד,

assuming the income inequality of each country is the same.

בהשערה שאי-השוויון בהכנסה בכל מדינה היא זהה.

I did that, but I went even further.

עשיתי זאת, אך עוד יותר מזה.

I used those five years for the next 20 years

השתמשתי בחמש השנים הללו בשביל 20 השנים הבאות

with the same speed, just as an experiment what might actually happen.

באותה המהירות, ממש כמו מה שהיה מתרחש בניסיון.

Let's move into the future.

הבה נתקדם אל העתיד.

In 2020, it's 57 percent in the rest.

ב - 2020, ישנם 57 אחוז אצל כל השאר.

In 2025, 63 percent.

ב - 2025, 63 אחוז.

2030, 68. And in 2035, the West is outnumbered in the rich consumer market.

2030, 68, וב - 2035, המערב נעקף בשוק הצרכנים העשירים.

These are just projections of GDP per capita into the future.

אלו רק ההקרנות של תמ"ג לנפש בעתיד.

Seventy-three percent of the rich consumers

שבעים ושלושה אחוזים מהצרכנים העשירים

are going to live outside North America and Europe.

יגורו מחוץ לצפון אמריקה ואירופה.

So yes, I think it's a good idea for a company to use this certificate

אז כן, אני חושב שזהו רעיון טוב שחברות תשתמשנה בתעודה הזאת

to make sure to make fact- based decisions in the future.

כדי להיות בטוחים שאכן החלטותיהם בעתיד יהיו מבוססות עובדתית.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Hans and Ola Rosling!

ברונו ג׳וסאני: האנס ואולה רוסלינג!