An artist's unflinching look at racial violence | Sanford Biggers

מתרגם: Itay Galilee מבקר: Ido Dekkers

As a conceptual artist,

כאמן קונספטואלי,

I'm constantly looking for creative ways to spark challenging conversations.

אני מחפש באופן קבוע דרכים יצירתיות להצית שיחות מאתגרות.

I do this though painting, sculpture, video and performance.

אני עושה זאת דרך ציור, פיסול, וידאו והופעה.

But regardless of the format,

אך ללא קשר לפורמט,

two of my favorite materials are history and dialogue.

שניים מהחומרים החביבים עליי הם היסטוריה ודיאלוג.

In 2007, I created "Lotus,"

ב-2007, יצרתי את "לוטוס",

a seven-and-a-half-foot diameter,

תיאור זכוכית בצורת פריחת הלוטוס

600-pound glass depiction of a lotus blossom.

בקוטר של 2.2 מטר, ובמשקל של 300 קילו.

In Buddhism, the lotus is a symbol for transcendence

בבודהיזם, הלוטוס הינו סמל של נשגבות

and for purity of mind and spirit.

ושל טוהר המחשבה והנפש.

But a closer look at this lotus

אבל מבט מקרוב בלוטוס הזה

reveals each petal to be the cross-section of a slave ship.

חושף שכל עלה כותרת הוא חתך רוחב של ספינת עבדים.

This iconic diagram was taken from a British slaving manual

התרשים האייקוני הזה נלקח ממדריך עבדים בריטי

and later used by abolitionists to show the atrocities of slavery.

ומאוחר יותר היה כלי ביד התנועה לביטול העבדות כהוכחה לזוועות.

In America, we don't like to talk about slavery,

באמריקה, אנו לא אוהבים לדבר על העבדות,

nor do we look at it as a global industry.

כפי שאין אנו רואים בה כתעשייה גלובאלית.

But by using this Buddhist symbol,

אבל תוך שימוש בסמל בודהיסטי זה,

I hope to universalize and transcend

אני מקווה להפוך את ההיסטוריה והטראומה

the history and trauma of black America

של הקהילה האפרו-אמריקאית לאוניברסאלית ונעלה

and encourage discussions about our shared past.

ולעודד דיון בדבר עברנו המשותף.

To create "Lotus," we carved over 6,000 figures.

כדי ליצור את "לוטוס" גילפנו מעל 6,000 דמויות.

And this later led to a commission by the City of New York

ובהמשך זה הוביל להזמנה מעיריית ניו יורק

to create a 28-foot version in steel

של גרסה בגודל 28 רגל עשויה פלדה,

as a permanent installation at the Eagle Academy for Young Men,

כהתקן קבוע באקדמיית איגל לגברים צעירים,

a school for black and latino students,

בי"ס לתלמידים אפרו-אמריקאים ולטיניים,

the two groups most affected by this history.

שתי הקבוצות שהושפעו הכי הרבה מההיסטוריה הזו.

The same two groups are very affected by a more recent phenomenon,

אותן שתי קבוצות מושפעות גם מתופעה עכשווית יותר,

but let me digress.

אך אחרוג מהנושא לבינתיים.

I've been collecting wooden African figures

אספתי דמויות-עץ אפריקאיות

from tourist shops and flea markets around the world.

מחנויות תיירות ושווקי פשפשים ברחבי העולם.

The authenticity and origin of them is completely debatable,

האותנטיות והמקור שלהן לחלוטין ניתנים לוויכוח,

but people believe these to be imbued with power,

אך אנשים מאמינים שהן מוטמעות בכח,

or even magic.

או אפילו קסם.

Only recently have I figured out how to use this in my own work.

רק לאחרונה גיליתי כיצד להשתמש בהן בעבודותי.

(Gun shots)

(יריות רובה)

Since 2012, the world has witnessed the killings of Trayvon Martin,

מאז 2012, העולם היה עד להריגתם של טרייבון מרטין,

Michael Brown, Eric Garner, Sandra Bland, Tamir Rice

מייקל בראון, אריק גרנר, סנדרה בלנד, תמיר רייס

and literally countless other unarmed black citizens

ועוד אין-ספור אזרחים שחורים לא חמושים

at the hands of the police,

בידי שוטרים

who frequently walk away with no punishment at all.

שלרוב חומקים ללא עונש.

In consideration of these victims

תוך מחשבה על קורבנות אלו

and the several times that even I,

והפעמים הספורות שאפילו אני,

a law-abiding, Ivy League professor,

אזרח שומר חוק, פרופסור ב"ליגת הקיסוס",

have been targeted and harassed at gunpoint by the police.

הפכתי למטרה והוטרדתי באיומי אקדח ע"י שוטרים.

I created this body of work simply entitled "BAM."

יצרתי את יצירת האמנות הזאת, שנקראת בפשטות "באם"

It was important to erase the identity of each of these figures,

היה חשוב למחוק את הזהות של כל אחת מהדמויות הללו,

to make them all look the same and easier to disregard.

לגרום להן להראות זהות, וקלות יותר לזלזול.

To do this, I dip them in a thick, brown wax

כדי לעשות זאת, טבלתי אותן בשעווה חומה סמיכה

before taking them to a shooting range

טרם לקחתי אותן למטווח

where I re-sculpted them using bullets.

שם גילפתי אותן מחדש בעזרת כדורים.

And it was fun,

וזה היה כיף,

playing with big guns and high-speed video cameras.

לשחק עם אקדחים גדולים ומצלמות וידאו מהירות.

But my reverence for these figures kept me from actually pulling the trigger,

אך הערכתי לדמויות הללו מנעה ממני מללחוץ על ההדק,

somehow feeling as if I would be shooting myself.

חש כאילו הייתי יורה בעצמי.

Finally, my cameraman, Raul, fired the shots.

לבסוף, הצלם שלי, ראול, ביצע את הירי.

I then took the fragments of these

אח"כ לקחתי את השברים שלהן,

and created molds, and cast them first in wax,

ויצרתי תבניות, ויצקתי אותן קודם כל בשעווה,

and finally in bronze like the image you see here,

ולבסוף בארד כפי שאתם רואים בתמונות,

which bears the marks of its violent creation

הסוחבות איתן את סימני יצירתן האלימה

like battle wounds or scars.

כמו פצעי קרב או צלקות.

When I showed this work recently in Miami,

כשהצגתי את העבודה הזו במיאמי,

a woman told me she felt every gun shot to her soul.

אישה אמרה לי שחשה כל יריית רובה בנשמתה.

But she also felt that these artworks

אולם, בנוסף היא הרגישה שיצירות האמנות הללו

memorialized the victims of these killings

מהוות הנצחה לקורבנות הרצח האלה

as well as other victims of racial violence throughout US history.

כמו גם קורבנות נוספים של אלימות גזענית לאורך ההיסטוריה האמריקאית.

But "Lotus" and "BAM" are larger than just US history.

אבל "לוטוס" ו-"באם" גדולים מההיסטוריה האמריקאית בלבד.

While showing in Berlin last year,

כשהצגתי אותן בברלין אשתקד,

a philosophy student asked me what prompted these recent killings.

סטודנט לפילוסופיה שאל אותי מה הניע את הרציחות הטריות האלו.

I showed him a photo of a lynching postcard

הראיתי לו תמונה של גלוית לינץ'

from the early 1900s

מתחילת המאה ה-20

and reminded him that these killings have been going on for over 500 years.

והזכרתי לו שהרציחות הללו מתרחשות כבר מעל ל-500 שנים.

But it's only through questions like his

אולם, רק דרך שאלות כאלו

and more thoughtful dialogue about history and race

ודרך דיאלוג מלא מחשבה בדבר היסטוריה וגזע

can we evolve as individuals and society.

אנו יכולים להתפתח כאינדיבידואלים וכחברה.

I hope my artwork creates a safe space

אני מקווה שיצירות האמנות שלי יוצרות מקום מבטחים

for this type of honest exchange

לצורה כזו של תחלופה כנה

and an opportunity for people to engage one another

והזדמנות לאנשים כדי לקיים שיחות

in real and necessary conversation.

כנות ונחוצות אחד עם השני.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)