How we'll fight the next deadly virus | Pardis Sabeti

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Roni Ravia

You may never have heard of Kenema, Sierra Leone

יתכן ומעולם לא שמעתם על קנמה, סיירה לאון

or Arua, Nigeria.

או ארואה, ניגריה.

But I know them as two of the most extraordinary places on earth.

אבל אני מכירה אותן כשני המקומות הכי יוצאי דופן על כדור הארץ.

In hospitals there, there's a community of nurses, physicians and scientists

בבתי החולים שם, ישנה קהילה של אחיות, רופאים ומדענים

that have been quietly battling

שנלחמת בשקט

one of the deadliest threats to humanity for years:

באחד האיומים הקטלניים ביותר עבור האנושות מזה שנים:

Lassa virus.

וירוס הלאסה.

Lassa virus is a lot like Ebola.

וירוס הלאסה דומה מאוד לאבולה.

It can cause a severe fever and can often be fatal.

הוא יכול לגרום לחום גבוה במיוחד ועלול להסתיים במוות ברבים מהמקרים.

But these individuals, they risk their lives every day

אבל האנשים האלה, מסכנים את חייהם על בסיס יומיומי

to protect the individuals in their communities,

כדי להגן על האנשים בקהילות שלהם,

and by doing so, protect us all.

ובעשותם זאת, להגן על כולנו.

But one of the most extraordinary things I learned about them

אבל אחד מהדברים הכי יוצאי דופן שגיליתי עליהם

on one of my first visits out there many years ago

באחד הביקורים הראשונים שלי שם לפני הרבה שנים

was that they start each morning --

היה שהם מתחילים כל בוקר --

these challenging, extraordinary days on the front lines -- by singing.

הימים המאתגרים, יוצאי הדופן האלו בחזית -- בשירה.

They gather together, and they show their joy.

הם מתאספים יחד, ומראים את שמחתם.

They show their spirit.

מראים את רוחם.

And over the years,

ובמהלך השנים,

from year after year as I've visited them and they've visited me,

שנה אחר שנה כשאני מבקרת אותם או הם אותי,

I get to gather with them and I sing

יוצא לי להתאסף ולשיר איתם

and we write and we love it,

ואנחנו כותבים ואנחנו נהנים,

because it reminds us that we're not just there to pursue science together;

מפני שזה מזכיר לנו שאיננו נמצאים שם רק לשם עריכת מחקר מדעי משותף;

we're bonded through a shared humanity.

אלא אנו קשורים דרך אנושיות משותפת.

And that of course, as you can imagine, becomes extremely important,

וזה כמובן, אתם ודאי מדמיינים לעצמכם, הופך לבעל חשיבות עצומה,

even essential, as things begin to change.

ואף נעשה חיוני, כשדברים מתחילים להשתנות.

And that changed a great deal in March of 2014,

ודברים אכן השתנו מאוד במרץ 2014,

when the Ebola outbreak was declared in Guinea.

כשהתפרצות האבולה הוכרזה בגינאה.

This is the first outbreak in West Africa,

זו ההתפרצות הראשונה במערב אפריקה,

near the border of Sierra Leone and Liberia.

ליד הגבול של סיירה לאון וליבריה.

And it was frightening, frightening for us all.

וזה היה מפחיד, מפחיד עבור כולנו.

We had actually suspected for some time

חשדנו למעשה במשך זמן מה

that Lassa and Ebola were more widespread than thought,

שלאסה ואבולה היו יותר נפוצות משחשבו עד אז,

and we thought it could one day come to Kenema.

וחשבנו שיום אחד יתכן ויגיעו לקנמה.

And so members of my team immediately went out

וכך חברים בצוות שלי יצאו מייד

and joined Dr. Humarr Khan and his team there,

והצטרפו לדוקטור הומאר קאן והצוות שלו שם,

and we set up diagnostics to be able to have sensitive molecular tests

ויחד הקמנו צוות איבחון שיוכל לערוך מבחנים מולקולריים רגישים

to pick up Ebola if it came across the border

לזיהוי וירוס האבולה במקרה ויעבור את הגבול

and into Sierra Leone.

לתוך שטחה של סיירה לאון.

We'd already set up this kind of capacity for Lassa virus,

כבר הקמנו בעבר צוות מעין זה לזיהוי וירוס הלאסה,

we knew how to do it,

ידענו איך לעשות זאת,

the team is outstanding.

זהו צוות יוצא דופן.

We just had to give them the tools and place to survey for Ebola.

רק היינו צריכים לספק להם את הכלים ואת מקום העבודה לחקר האבולה.

And unfortunately, that day came.

ולמרבה הצער, היום הזה הגיע.

On May 23, 2014, a woman checked into the maternity ward at the hospital,

ב 23 במאי 2014, אישה אושפזה במחלקת היולדות בבית החולים,

and the team ran those important molecular tests

והצוות הריץ את הבדיקות המולקולריות החשובות האלו

and they identified the first confirmed case of Ebola in Sierra Leone.

וזיהה את המקרה המאושר הראשון של אבולה בסיירה לאון.

This was an exceptional work that was done.

נעשתה עבודה יוצאת דופן.

They were able to diagnose the case immediately,

הם הצליחו לאבחן את המקרה באופן מיידי,

to safely treat the patient

לנקוט באמצעי הבטיחות הנדרשים לטיפול בחולה

and to begin to do contact tracing to follow what was going on.

ולהתחיל לבצע מעקב אחר אלו שבאו במגע עם החולה כדי להבין את מימדי הבעיה.

It could've stopped something.

זה היה יכול למנוע התפשטות

But by the time that day came,

אבל לפני בואו של יום זה,

the outbreak had already been breeding for months.

ההתפרצות כבר הייתה בשלב הרבייה, מזה חודשים.

With hundreds of cases, it had already eclipsed all previous outbreaks.

עם מאות מקרים, היא כבר האפילה על התפרצויות קודמות.

And it came into Sierra Leone not as that singular case,

והגיעה לסיירה לאון לא כמקרה בודד,

but as a tidal wave.

אלא כגל אימתני.

We had to work with the international community,

היינו צריכים לעבוד עם הקהילה הבין לאומית,

with the Ministry of Health, with Kenema, to begin to deal with the cases,

עם משרד הבריאות, עם קנמה, כדי להתחיל להתמודד עם המקרים,

as the next week brought 31,

כשהשבוע הבא הביא 31,

then 92, then 147 cases -- all coming to Kenema,

ולאחר מכן 92 ו- 147 מקרים -- כולם הגיעו לקנמה,

one of the only places in Sierra Leone that could deal with this.

אחד המקומות הבודדים בסיירה לאון שמסוגל להתמודד עם קנה מידה שכזה.

And we worked around the clock trying to do everything we could,

ועבדנו מסביב לשעון בנסיון לעשות כל דבר שבאפשרותנו

trying to help the individuals, trying to get attention,

בנסיון לעזור לאנשים, ובנסיון לעורר תשומת לב,

but we also did one other simple thing.

אבל עשינו גם דבר נוסף אחד פשוט.

From that specimen that we take from a patient's blood to detect Ebola,

מהמדגם הזה שנלקח מדם החולה לשם זיהוי האבולה --

we can discard it, obviously.

ניתן כמובן להשליכו לפח --

The other thing we can do is, actually, put in a chemical and deactivate it,

אבל ניתן גם לעשות משהו אחר, לנטרלו בעזרת כימיקל,

so just place it into a box and ship it across the ocean,

ואז רק לשים אותו בתוך קופסה ולשלוח אותה אל מעבר לאוקיינוס,

and that's what we did.

וזה מה שעשינו.

We sent it to Boston, where my team works.

שלחנו אותה לבוסטון, שם עובד הצוות שלי.

And we also worked around the clock doing shift work, day after day,

וגם הצוות שלי עבד מסביב לשעון עבודה במשמרות, יום אחר יום,

and we quickly generated 99 genomes of the Ebola virus.

ויצרנו במהירות 99 גנומים שונים של וירוס האבולה.

This is the blueprint -- the genome of a virus is the blueprint.

זוהי תוכנית האב -- הגנום של הוירוס הוא תוכנית האב.

We all have one.

לכולנו יש תוכנית כזו.

It says everything that makes up us,

היא מתארת ממה אנו מורכבים

and it tells us so much information.

והיא מספקת לנו מידע רב.

The results of this kind of work are simple and they're powerful.

התוצאות של סוג זה של עבודה הן פשוטות וחזקות.

We could actually take these 99 different viruses,

יכלנו למעשה לקחת את 99 סוגי הוירוסים השונים האלה,

look at them and compare them,

להביט בהם ולהשוות בינהם.

and we could see, actually, compared to three genomes

ולהראות, בהשוואה לגנים אחרים מגינאה

that had been previously published from Guinea,

שפורסמו בעבר,

we could show that the outbreak emerged in Guinea months before,

שההתפרצות החלה בגינאה חודשים לפני כן --

once into the human population,

עם מקרה בודד של הוירוס בגוף אנושי,

and from there had been transmitting from human to human.

ומשם הועבר הוירוס מאדם לאדם.

Now, that's incredibly important

וזה בעל חשיבות אדירה

when you're trying to figure out how to intervene,

כשמנסים להבין איך להתערב,

but the important thing is contact tracing.

אך גם חשוב לאתר את אלו שבאו במגע עם חולים.

We also could see that as the virus was moving between humans,

יכולנו גם לראות שכשהוירוס נע מאדם לאדם,

it was mutating.

הוא עבר מוטציה.

And each of those mutations are so important,

וכל המוטציות האלו הן כל כך חשובות,

because the diagnostics, the vaccines,

מפני שהאיבחון, החיסונים,

the therapies that we're using,

הטיפולים בהם אנו נוקטים,

are all based on that genome sequence, fundamentally --

כולם מבוססים על ריצוף הגנום, בבסיס --

that's what drives it.

זה מה שמניע אותם.

And so global health experts would need to respond,

וכך מומחי תברואה עולמיים היו צריכים להגיב בהתאם,

would have to develop,

להתאים את עצמם,

to recalibrate everything that they were doing.

ולכוונן מחדש כל דבר שהם עושים.

But the way that science works, the position I was in at that point

אבל הדרך בה עובד עולם המדע, המצב בו הייתי נתונה בשלב זה הוא,

is, I had the data,

שהיה לי את המידע,

and I could have worked in a silo for many, many months,

ויכולתי לעבוד בחשאי במשך חודשים רבים,

analyzed the data carefully, slowly,

לנתח את המידע בזהירות, באיטיות,

submitted the paper for publication, gone through a few back-and-forths,

להגיש את המחקר לפרסום, לבצע את התיקונים הנדרשים,

and then finally when the paper came out, might release that data.

ואז לבסוף לאחר כשהמחקר התפרסם, אולי לחשוף את הנתונים שברשותי.

That's the way the status quo works.

זו הדרך בה הסטטוס קוו עובד.

Well, that was not going to work at this point, right?

ובכן, לא במקרה זה, נכון?

We had friends on the front lines

היו לנו חברים בחזית

and to us it was just obvious that what we needed is help,

ובשבילנו זה היה ברור שמה שהיינו צריכים זה עזרה,

lots of help.

הרבה עזרה.

So the first thing we did is,

אז הדבר הראשון שעשינו זה,

as soon as the sequences came off the machines,

ברגע שהרצפים יצאו מהמכונה,

we published it to the web.

פרסמנו אותם באינטרנט.

We just released it to the whole world and said, "Help us."

פשוט פרסמנו אותם לכל העולם בקריאה: "עזרו לנו".

And help came.

והעזרה הגיעה.

Before we knew it,

עד מהרה,

we were being contacted from people all over,

התקשרו אלינו אנשים מכל מיני מקומות,

surprised to see the data out there and released.

מופתעים לראות את חשיפת המידע.

Some of the greatest viral trackers in the world

כמה ממומחי הוירוסים הגדולים בעולם,

were suddenly part of our community.

פתאום היו חלק מהקהילה שלנו.

We were working together in this virtual way,

עבדנו יחד בדרך וירטואלית,

sharing, regular calls, communications,

חלקנו מידע, שוחחנו, התכתבנו,

trying to follow the virus minute by minute,

ניסינו לעקוב אחרי הוירוס בכל רגע נתון,

to see ways that we could stop it.

כדי למצוא דרכים בהם נוכל לעצור אותו.

And there are so many ways that we can form communities like that.

ויש כל כך הרבה דרכים ליצור קהילות כאלו.

Everybody, particularly when the outbreak started to expand globally,

כולם, בעיקר כשההתפרצות התחילה להתפשט גלובלית,

was reaching out to learn, to participate, to engage.

פנו אלינו בכדי ללמוד, להשתתף, לתרום.

Everybody wants to play a part.

כולם רצו לקחת חלק.

The amount of human capacity out there is just amazing,

היכולת האנושית שם היתה פשוט מדהימה,

and the Internet connects us all.

והאינטרנט חיבר את כולנו.

And could you imagine that instead of being frightened of each other,

ודמיינו לעצמכם, שבמקום להיות מפוחדים אחד מהשני,

that we all just said, "Let's do this.

פשוט אמרנו, "בואו נעשה את זה.

Let's work together, and let's make this happen."

בואו נעבוד יחד, ונירתם יחד לביצוע המשימה".

But the problem is that the data that all of us are using,

אבל הבעיה היא שהמידע שאנחנו מקבלים מחיפוש באינטרנט,

Googling on the web, is just too limited to do what we need to do.

הוא מוגבל מדי עבור ביצוע משימה כמו זו העומדת בפנינו.

And so many opportunities get missed when that happens.

וכך הרבה הזדמנויות מוחמצות.

So in the early part of the epidemic from Kenema,

אז בשלב הראשוני של ההתפרצות בקנמה,

we'd had 106 clinical records from patients,

היו לנו 106 תיקים רפואיים של חולים,

and we once again made that publicly available to the world.

ושוב, פרסמנו אותם לעולם.

And in our own lab, we could show that you could take those 106 records,

ובמעבדה שלנו, יכולנו להראות שניתן לקחת את 106 התיקים הללו,

we could train computers to predict the prognosis for Ebola patients

ולאמן מחשבים לחזות את האיבחון של מחלת האבולה

to near 100 percent accuracy.

בדיוק של כמעט 100 אחוז.

And we made an app that could release that,

ויצרנו אפליקציה על מנת לפרסם את תהליך האיבחון

to make that available to health-care workers in the field.

ולעשות אותו זמין עבור עובדי בריאות בשטח.

But 106 is just not enough to make it powerful,

אבל 106 זה פשוט לא מספיק לקבלת אפליקציה מהימנה,

to validate it.

לקבלת איבחון בר תוקף.

So we were waiting for more data to release that.

אז חיכינו ליותר מידע בכדי לפרסם את האפליקציה.

and the data has still not come.

והמידע עדיין לא הגיע.

We are still waiting, tweaking away,

אנחנו עדיין מחכים, מרוטי עצבים

in silos rather than working together.

בחשאי, במקום לעבוד יחד.

And this just -- we can't accept that.

וזה פשוט -- אנחנו לא יכולים לקבל את זה.

Right? You, all of you, cannot accept that.

נכון? אתם, כולכם, לא יכולים לקבל את זה.

It's our lives on the line.

אלה החיים שלנו שעומדים על הפרק.

And in fact, actually,

ולמעשה, בעצם,

many lives were lost, many health-care workers,

הרבה חיים אבדו, הרבה עובדי בריאות,

including beloved colleagues of mine,

כולל עמיתים אהובים שלי,

five colleagues: Mbalu Fonnie, Alex Moigboi,

חמישה קולגות: מבלאו פוני, אלכס מויגובי,

Dr. Humarr Khan, Alice Kovoma and Mohamed Fullah.

דר. הומאר קאן, אליס קובומה ומוחמד פולא.

These are just five of many health-care workers

אלה הם רק חמישה מהרבה עובדי בריאות

at Kenema and beyond

בקנמה ובמקומות אחרים,

that died while the world waited and while we all worked,

שמתו בעוד העולם חיכה ובעוד כולנו עבדנו,

quietly and separately.

בחשאי ובאופן עצמאי.

See, Ebola, like all threats to humanity,

הבינו, אבולה, כמו איומים אחרים על האנושות,

it's fueled by mistrust and distraction and division.

מתודלק על ידי חוסר אמון והסחות דעת וחוסר שיתוף פעולה.

When we build barriers amongst ourselves and we fight amongst ourselves,

כשאנחנו בונים מחסומים בתוכנו ואנחנו נלחמים בינינו לבין עצמנו,

the virus thrives.

הוירוס משגשג.

But unlike all threats to humanity,

אבל בניגוד לאיומים אחרים על האנושות,

Ebola is one where we're actually all the same.

כולנו עומדים כשווים בפני האבולה.

We're all in this fight together.

כולנו בקרב הזה יחד.

Ebola on one person's doorstep could soon be on ours.

אבולה בביתו של אדם אחד יכול מהר מאוד להגיע לביתנו שלנו.

And so in this place with the same vulnerabilities,

וכך מהמצב הזה בו כולנו נתונים, עם אותן רמות פגיעות,

the same strengths, the same fears, the same hopes,

אותם כוחות, אותם פחדים, אותן תקוות,

I hope that we work together with joy.

אני מקווה שנירתם לעבודה יחד בלב שלם.

A graduate student of mine was reading a book about Sierra Leone,

סטודנטית לתואר שני שלי קראה ספר על סיירה לאון,

and she discovered that the word "Kenema,"

והיא גילתה שהמילה "קנמה״,

the hospital that we work at and the city where we work in Sierra Leone,

בית החולים בו עבדנו והעיר בה עבדנו בסיירה לאון,

is named after the Mende word for "clear like a river, translucent

משמעה בשפת המנדה: "צלול כמו נהר,

שקוף ופתוח בפני הקהל הרחב״.

and open to the public gaze."

That was really profound for us,

היתה לכך משמעות עמוקה עבורנו.

because without knowing it, we'd always felt

מפני שמבלי לדעת זאת, תמיד הרגשנו

that in order to honor the individuals in Kenema where we worked,

שכדי לכבד את האנשים בקנמה, מקום עבודתנו

we had to work openly, we had to share and we had to work together.

היינו צריכים לעבוד בגלוי, לחלוק ולשתף פעולה.

And we have to do that.

וכך צריך לעשות.

We all have to demand that of ourselves and others --

כולנו צריכים לדרוש את זה מעצמנו ומאחרים --

to be open to each other when an outbreak happens,

להיות גלויים עם אחרים כשהתפרצות מתרחשת,

to fight in this fight together.

לצאת לקרב הזה ביחד.

Because this is not the first outbreak of Ebola,

מפני שזו אינה ההתפרצות הראשונה של האבולה.

it will not be the last,

וגם לא האחרונה,

and there are many other microbes out there that are lying in wait,

ויש הרבה מיקרובים רדומים אחרים,

like Lassa virus and others.

כמו וירוס הלאסה ואחרים.

And the next time this happens,

ובפעם הבאה שזה יקרה,

it could happen in a city of millions, it could start there.

זה עלול לקרות בעיר המונה מליונים, זה יכול להתחיל שם.

It could be something that's transmitted through the air.

זה יכול להיות משהו שמועבר דרך האויר.

It could even be disseminated intentionally.

זה יכול אפילו להיות מועבר בכוונה תחילה.

And I know that that is frightening, I understand that,

ואני יודעת שזה מפחיד, אני מבינה את זה,

but I know also, and this experience shows us,

אבל אני גם יודעת, וזה מה שהנסיון הראה לנו,

that we have the technology and we have the capacity

שיש לנו את הטכנולוגיה ויש לנו את היכולת

to win this thing,

לנצח בקרב זה.

to win this and have the upper hand over viruses.

לנצח בקרב מול הוירוסים.

But we can only do it if we do it together

אבל אנחנו יכולים לעשות זאת רק עם נפעל יחד

and we do it with joy.

ובלב שלם.

So for Dr. Khan

אז עבור דר. קאן

and for all of those who sacrificed their lives on the front lines

ועבור כל אלה שהקריבו את חייהם בחזית

in this fight with us always,

במאבק הזה איתנו תמיד,

let us be in this fight with them always.

בואו נהיה איתם במאבק הזה תמיד.

And let us not let the world be defined

ובואו לא ניתן לעולם להיות מוגדר

by the destruction wrought by one virus,

על ידי ההרס שנגרם על ידי וירוס אחד,

but illuminated by billions of hearts and minds

אלא ניתן לו להיות מואר על ידי מיליארדי הלבבות והמוחות

working in unity.

שעובדים יחדיו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)