John Hodgman: Design, explained.

Translator: Katheryn McGaffigan Reviewer: Jenny Zurawell

מתרגם: Orr Schlesinger מבקר: Ido Dekkers

Today I'm going to unpack for you

היום אני הולך להראות לכם

three examples of iconic design,

שלוש דוגמאות איקוניות של עיצוב,

and it makes perfect sense

ויש בזה הגיון

that I should be the one to do it

שאני הבן אדם המושלם למשימה

because I have a Bachelor's degree in Literature.

כיוון שיש לי תואר ראשון בספרות.

(Laughter)

(צחוק)

But I'm also a famous

אבל אני גם מפורסם,

minor television personality

דמות טלוויזיונית מינורית

and an avid collector of

ואספן נלהב של

Design Within Reach catalogs,

קטלוגים של פריטי עיצוב ברי השגה,

so I pretty much know

כל כך הרבה אני יודע...

everything there is.

כל מה שיש.

Now, I'm sure you

עכשיו, אני בטוח שאתם

recognize this object;

מזהים את האובייקט הזה.

many of you probably saw it

רבים מבניכם בטח ראו אותו

as you were landing your private zeppelins

כאשר נחתתם בספינות האוויר הפרטיות שלכם

at Los Angeles International Airport

בשדה התעופה של לוס אנג'לס

over the past couple of days.

בימים האחרונים.

This is known as the Theme Building;

זה ידוע בתור "בניין נושא".

that is its name for reasons

זה שמו ממספר סיבות

that are still very murky.

שטיבן עדיין לוטה בערפל.

And it is perhaps

זאת כנראה גם

the best example we have in Los Angeles

הדוגמה הטובה ביותר שיש לנו בלוס אנג'לס

of ancient extraterrestrial architecture.

לארכיטקטורה חייזרית עתיקה.

It was first excavated in 1961

חפירות ארכיאולוגיות ראשונות נערכו ב-1961

as they were building LAX,

כשבנו את שדה התעופה LAX,

although scientists believe that

למרות שמדענים מאמינים

it dates back to the year 2000

שהבניין נבנה בסביבות שנת 2000

Before Common Era,

לפני התקופה הנוכחית,

when it was used as

כשהוא שימש

a busy transdimensional space port

כנמל חלל בין מימדי

by the ancient astronauts

על ידי האסטרונאוטים העתיקים

who first colonized this planet

שאכלסו לראשונה את הכוכב הזה,

and raised our species

שקידמו את המין שלנו

from savagery by giving us

מהיותנו פראים על ידי כך שנתנו לנו

the gift of written language

את השפה הכתובה,

and technology and

את הטכנולוגיה

the gift of revolving restaurants.

ואת הפלא של מסעדות מסתובבות.

It is thought to have been

חושבים שהבניין הזה שימש

a replacement for the older space ports

כתחליף לנמלי חלל ישנים יותר

located, of course, at Stonehenge

שממוקמים כמובן בסטונהנג',

and considered to be

כך שהבניין הזה

quite an improvement

נחשב כשיפור גדול

due to the uncluttered design,

עקב העיצוב המסודר,

the lack of druids hanging around all the time

העובדה שדרואידים לא מסתובבים שם כל הזמן,

and obviously, the much better

וכמובן,

access to parking.

הגישה המשופרת לחניה.

When it was uncovered,

כאשר המבנה נחשף,

it ushered in a new era

הוא הוביל לתקופה חדשה

of streamlined, archaically futuristic design

של מבנים אווירודינמיים, בעיצוב ארכאי-עתידני

called Googie,

שנקרא "גוגי",

which came to be synonymous with

שמיוחס תמיד

the Jet Age, a misnomer.

לעידן הסילון. שם דיי מטעה.

After all, the ancient astronauts who used it

אחרי הכל, האסטרונאוטים העתיקים שהשתמשו בו

did not travel by jet very often,

לא השתמשנו במנועי סילון לעיתים קרובות,

preferring instead to travel by feathered serpent

כיוון שהעדיפו את השימוש בנחשים מכונפים

powered by crystal skulls.

שהיו מונעים על ידי גולגלות קריסטל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Music)

(מוזיקה)

Ah yes, a table.

אה כן, זה שולחן.

We use these every day.

אנחנו משתמשים בהם כל יום.

And on top of it,

על השולחן,

the juicy salif.

זה ה"ג'וסי סאליף"

This is a design by Philippe Starck,

פרי העבודה של המעצב פיליפ סטארק,

who I believe is in the audience at this very moment.

שאני מאמין שנמצא בקהל עימנו ברגע זה.

And you can tell it is a Starck design

אפשר לראות את טביעת האצבע של סטארק

by its precision, its playfulness,

בדיוק הרב, בשובבות,

its innovation and

בחדשנות

its promise of imminent violence.

ובהבטחה שלו לאלימות קרבה ובאה.

(Laughter)

(צחוק)

It is a design that challenges your intuition --

העיצוב מאתגר את האינטואיציה,

it is not what you think it is when you first see it.

זה לא מה שאתם חושבים שזה ממבט ראשון.

It is not a fork designed

זה איננו מזלג מעצבים

to grab three hors d'oeuvres at a time,

שמשמש לתפיסת שלושה מתאבנים בפעם אחת,

which would be useful out in the lobby,

דבר שהיה יכול להיות מאוד שימושי בלובי פה בחוץ,

I would say.

הייתי אומר...

And despite its obvious

ולמרות ההשפעה הברורה

influence by the ancient astronauts

של האסטרונאוטים העתיקים,

and its space agey-ness and tripodism,

המראה החללי והתלת-רגליות שלו,

it is not something

המכשיר הזה איננו מתוכנן

designed to attach to your brain

על מנת להתחבר לכם אל המוח

and suck out your thoughts.

ולמצוץ את המחשבות שלכם.

It is in fact a citrus juicer

למעשה, זאת מסחטת הדרים

and when I say that,

ומהרגע שאני אומר לכם את זה,

you never see it as anything else again.

אתם לא תראו בזה יותר שום דבר אחר.

It is also not a monument to design,

זה איננו מונומנט לעיצוב,

it is a monument to design's utility.

זה מונומנט לשימושיות שבעיצוב.

You can take it home with you,

אתם יכולים לקחת את זה איתכם הביתה,

unlike the Theme Building,

בניגוד לבניין הנושא,

which will stay where it is forever.

שישאר תמיד היכן שהוא.

This is affordable

הוא בר השגה מבחינת המחיר

and can come home with you

ויכול להגיע אתכם הביתה

and, as such, it can sit

ולכן הוא יכול לשבת לכם

on your kitchen counter --

על הדלפק במטבח -

it can't go in your drawers;

הוא לא יכול להיכנס לתוך המגירות,

trust me, I found that out the hard way --

תאמינו לי, גיליתי את זה בדרך הקשה -

and make your kitchen counter into

וזה יכול להפוך את הדלפק אצלכם במטבח

a monument to design.

למונומנט לעיצוב.

One other thing about it,

דבר נוסף לגביו,

if you do have one at home,

אם יש לכם אחד כזה בבית,

let me tell you one of the features you may not know:

הרשו לי לספר לכם דבר אחד שלא ידעתם:

when you fall asleep,

כאשר אתם הולכים לישון,

it comes alive

הוא מתעורר לחיים

and it walks around your house

ומהלך לו ברחבי הבית,

and goes through your mail

עובר לכם על הדואר

and watches you as you sleep.

וצופה בכם ישנים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Okay, what is this object?

אוקיי, מה זה הפריט הזה?

I have no idea. I don't know what that thing is.

אין לי מושג, אני לא יודע מה זה.

It looks terrible. Is it a little hot plate?

הוא נראה נורא, האם זו פלטת חימום?

I don't get it.

אני לא מבין את זה.

Does anyone know? Chi?

מישהו יודע אולי? צ'י?

It's an ... iPhone. iPhone.

זה... אייפון. אייפון.

Oh yes, that's right, I remember those;

אה. כן. נכון, אני זוכר את אלה....

I had my whole bathroom tiles

היו לי מרצפות באמבטיה

redone with those back in the good old days.

ששופצו עם דברים כאלה בימים ההם.

No, I have an iPhone. Of course I do.

לא, יש לי אייפון. בטח שיש לי.

Here is my well-loved iPhone.

הנה האייפון האהוב שלי.

I do so many things on this little device.

אני עושה כל כך הרבה דברים באמצעות המכשיר הקטן הזה.

I like to read books on it.

אני אוהב לקרוא באמצעותו ספרים.

More than that, I like to buy books on it

ויותר מכך, אני אוהב לקנות באמצעותו ספרים

that I never have to feel guilty about not reading

כך שלעולם לא ארגיש רע על כך שאיני קורא אותם

because they go in here and I never look at them again

כיוון שהם נכנסים לכאן, ואני לא אראה אותם יותר לעולם.

and it's perfect.

זה מושלם.

I use it every day to

אני משתמש בו כל יום על מנת

measure the weight of an ox,

למדוד את משקלו של שור,

for example.

למשל.

Every now and then,

ולפעמים,

I admit that I complete

אני מודה, אני מבצע

a phone call on it occasionally.

בו שיחות טלפון.

And yet I forget about it all the time.

ועדיין, קורה שאני שוכח שהוא קיים.

This is a design

זהו עיצוב

that once you saw it,

שברגע שאתה רואה אותו,

you forgot about it.

אתה שוכח ממנו.

It is easy to forget the gasp-inducement

קל לשכוח את התאווה הגדולה

that occurred in 2007 when you first

שהיתה ב 2007 כאשר לראשונה

touched this thing because it became

נגענו במכשיר הזה, כיוון שהוא הפך

so quickly pervasive

מהר מאוד לנפוץ כל כך

and because of how instantly

ובגלל שכמעט בן רגע

we adopted these gestures

אימצנו את התנועות האלה

and made it an extension of our life.

והפכנו אותן לחלק בלתי נפרד מחיינו.

Unlike the Theme Building,

בניגוד לבניינים עם נושא,

this is not alien technology.

זו איננה טכנולוגיה חייזרית.

Or I should say,

או שעלי לומר,

what it did was it took technology

מה שהוא עשה, זה לקחת טכנולוגיה

which, unlike people in this room,

שבניגוד לאנשים בחדר הזה,

to many other people in the world,

לאנשים רבים בעולם,

still feels very alien,

עדיין מאוד זרה,

and made it immediately and instantly feel

והפך אותה מייד

familiar and intimate.

לידידותית ואינטימית...

And unlike the juicy salif,

ובניגוד ל"ג'וסי סאליף",

it does not threaten

הוא איננו מאיים

to attach itself to your brain,

להתחבר לכם למוח,

rather, it simply

אלא רק,

attaches itself to your brain.

להתחבר לכם למוח...

(Laughter)

(צחוק)

And you didn't even notice it happened.

ואפילו לא שמתם לב לכך...

So there you go. My name is John Hodgman.

אז הנה לכם. השם שלי הוא ג'ון הודג'מן.

I just explained design.

ובדיוק הסברתי לכם על עיצוב.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)