The wars that inspired Game of Thrones - Alex Gendler

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

As far as we know,

ככל שאנו יודעים,

Medieval England was never invaded by ice zombies,

זומבי קרח מעולם לא פלשו לאנגליה של ימי הביניים ,

or terrorized by dragons,

או עברה טרור של דרקונים,

but it was shaken by a power struggle between two noble families

אבל היא כן עורערה על ידי מאבק כוחות בין שתי משפחות אצילות

spanning generations

במשך דורות

and involving a massive cast of characters

וכללה אוסף גדול של דמויות

with complex motives and shifting loyalties.

עם כוונות מורכבות ונאמנויות משתנות.

If that sounds familiar,

אם זה נשמע מוכר,

it's because the historical conflicts known as the Wars of the Roses

זה בגלל שהקונפליקט ההסטורי הידוע כמלחמת הורדים

served as the basis for much of the drama in Game of Thrones.

שימש כבסיס להרבה מהדרמה של משחקי הכס.

The real-life seeds of war were sewn by the death of King Edward III in 1377.

הזרעים מהחיים האמיתיים של המלחמה נזרעו על ידי המוות של המלך אדוראד השלישי ב 1377,

Edward's oldest son had died before his father,

הבן הבכור של אדורארד מת לפני אביו,

but his ten-year-old son, Richard II,

אבל בנו בן העשר, ריצ'ארד השני,

succeeded to the throne ahead of Edward's three surviving sons.

ירש את הכתר לפני שלושת בניו החיים של אדוארד.

This skipping of an entire generation

הקפיצה הזו על דור שלם

left lingering claims to the throne among their various offspring,

השאירה טענות לכתר בין הצאצאים השונים,

particularly the Lancasters, descended from Edward's third son,

בעיקר הלאנקסטרים, הצאצאים של הבן השלישי של אדוארד,

and the Yorks, descended from his fourth son.

והיורקים, הצאצאים של הבן הרביעי שלו.

The name of the ensuing wars

השם של המלחמות הבאות

comes from the symbols associated with the two families,

מגיע מהסמל שקשור לשתי המשפחות,

the white rose of York and the red rose of Lancaster.

הורד הלבן של יורק והורד האדום של לאנקסטר.

The Lancasters first gained the throne

הלאנקסטרים זכו לראשונה בכתר

when Richard II was deposed by his cousin Henry IV in 1399.

כשריצ'ארד השני הודח על ידי בן דודו הנרי הרביעי ב 1399.

Despite sporadic unrest,

למרות חוסר מנוחה מקרי,

their reign remained secure until 1422,

השלטון נשאר בטוח עד 1422,

when Henry V's death in a military campaign

כשהמוות של הנרי הרביעי במהלך צבאי

left an infant Henry VI as king.

השאיר את התינוק הנרי השישי כמלך.

Weak-willed and dominated by advisors,

חלש ונשלט על ידי יועצים,

Henry was eventually convinced to marry Margaret of Anjou to gain French support.

הנרי שוכנע לבסוף להתחתן עם מרגרט מאנג'ו כדי לקבל תמיכה צרפתית.

Margaret was beautiful, ambitious,

מרגרט היתה יפיפיה, שאפתנית,

and ruthless in persecuting any threat to her power,

וחסרת רחמים בהסרת כל איום על כוחה,

and she distrusted Richard of York, most of all.

והיה לה חוסר אמון בריצ'ארד מיורק, יותר מכולם.

York had been the King's close advisor and loyal General,

יורק היה היועץ הכי קרוב למלך וגנרל נאמן,

but was increasingly sidelined by the Queen,

אבל נדחק כל הזמן על ידי המלכה,

who promoted her favorite supporters, like the Earls of Suffolk and Somerset.

שקידמה את התומכים האהובים עליה, כמו הדוכס מסאפולק וסומרסט.

York's criticism of their inept handling of the war against France

הביקורת של יורק על ההתנהלות הכושלת שלהם במלחמה בצרפת

led to his exclusion from court and transfer to Ireland.

הובילה להחרגתו מחצר המלוכה והעברתו לאירלנד.

Meanwhile, mounting military failures,

בינתיים, כשלונות צבאיים מתווספים,

and corrupt rule by Margaret and her allies

ושלטון מושחת על ידי מרגרט ובעלי בריתה

caused widespread discontent,

גרמו לחוסר שביעות רצון נרחבת,

and in the midst of this chaos,

ובמרכז הכאוס,

Richard of York returned with an army to arrest Somerset and reform the court.

ריצ'ארד מיורק חזר עם צבא לעצור את סומרסט ולעשות רפורמה בחצר המלוכה.

Initially unsuccessful, he soon got his chance

בהתחלה ללא הצלחה, במהרה קיבל את ההזדמנות שלו

when he was appointed Protector of the Realm

כשהוא מונה למגן הממלכה

after Henry suffered a mental breakdown.

אחרי שהנרי סבל התמוטטות עצבים.

However, less than a year later,

עם זאת, פחות משנה מאוחר יותר,

Henry suddendly recovered

הנרי פתאום החלים

and the Queen convinced him to reverse York's reforms.

והמלכה שכנעה אותו להפוך את הרפורמות של יורק.

York fled and raised an army once more.

יורק ברח ושוב הקים צבא.

Though he was unable to directly seize the throne,

למרות שהוא לא היה מסוגל לתפוש ישירות את הכס,

he managed to be reinstated as Protector

הוא הצליח להחזיר את עצמו לעמדת המגן

and have himself and his heirs designated to succeed Henry.

ושהוא ויורשיו ירשו את הנרי.

But instead of a crown,

אבל במקום כתר,

York's head acquired a pike

הראש של יורק רכש חנית

after he was killed in battle with the Queen's loyalists.

אחרי שהוא נהרג בקרב עם נאמני המלכה.

His young son took up the claim and was crowned Edward IV.

בנו הצעיר קיבל את הטענה לכתר והוכתר כאדוארד הרביעי.

Edward enjoyed great military success against the Lancasters.

אדוארד נהנה מהצלחה צבאית מעולה מול הלאנקסטרים.

Henry was captured,

הנרי נלכד,

while Margaret fled into exile

בעוד מרגרט ברחה לגלות

with their reportedly cruel son, Edward of Westminster.

עם בנה שנחשב לאכזרי, אדוארד מווסטמינסטר.

But the newly crowned King made a tragic political mistake

אבל המלך המוכתר החדש עשה טעות פוליטית טראגית

by backing out of his arranged marriage with a French Princess

על ידי נסיגה מהסכם הנישואים שלו עם הנסיכה הצרפתית

to secretly marry the widow of a minor Noble.

כדי להנשא בהחבא לאלמנה בעלת מעמד אצילות זניח.

This alienated his most powerful ally, the Earl of Warwick.

זה הרחיק את בן בריתו החזק ביותר, הדוכס מוורוויק.

Warwick allied with the Lancasters,

וורוויק חבר ללאנקסטרים,

turned Edward's jealous younger brother, George, against him,

גרם לאחיו הצעיר והקנאי של אדוארד לפנות נגדו,

and even briefly managed to restore Henry as King,

ואפילו הצליח להחזיר את הנרי למלוכה לזמן קצר.

but it didn't last.

אבל זה לא נמשך זמן רב.

Edward recaptured the throne,

אדוארד תפש מחדש את המלוכה,

the Lancaster Prince was killed in battle,

נסיך לאנקסטר נהרג בקרב,

and Henry himself died in captivity not long after.

והנרי עצמו מת בשבי מעט מאוחר יותר.

The rest of Edward IV's reign was peaceful,

שאר השלטון של אדוארד הרביעי היה שקט,

but upon his death in 1483, the bloodshed resumed.

אבל עם מותו ב 1483, מרחץ הדמים המשיך.

Though his twelve-year-old son was due to succeed him,

למרות שבנו בן השנים עשר היה אמור לרשת אותו,

Edward's younger brother Richard III declared his nephews illegitimate

אחיו הצעיר של אדוארד ריצ'ארד השלישי הכריז על אחינו כלא לגיטימי

due to their father's secret marriage.

בשל הנישואים הסודיים של אחיו.

He assumed the regency himself and threw the boys in prison.

הוא לקח את המלכות על עצמו וזרק את הילדים לכלא.

Though no one knows what ultimately became of them,

למרות שאף אחד לא יודע מה קרה להם לבסוף,

after a while, the Princes disappeared

אחרי זמן מה, הנסיכים נעלמו

and Richard's power seemed secure.

ושלטונו של ריצ'ארד נראה בטוח.

But his downfall would come only two years later

אבל המפלה שלו באה רק שנתיים מאוחר יותר

from across the narrow sea of the English Channel.

מעבר לים הצר של התעלה האנגלית.

Henry Tudor was a direct descendant of the first Duke of Lancaster,

הנרי טיודור היה צאצא ישיר של הדוכס הראשון של לנקאסטר,

raised in exile after his father's death in a previous rebellion.

שגודל בגלות אחרי מות אביו במרד קודם.

With Richard III's power grab causing a split in the York faction,

עם תפישת השלטון של ריצ'ארד השלישי שגרמה לפילוג בפלג יורק,

Henry won support for his royal claim.

הנרי זכה לתמיכה בטענותיו לכתר.

Raising an army in France, he crossed the Channel in 1485

הוא גייס צבא בצרפת, חצה את התעלה ב 1485

and quickly defeated Richard's forces.

ובמהרה הביס את הכוחות של ריצ'ארד.

And by marrying Elizabeth of York, elder sister of the disappeared Princes,

ועל ידי נישואים לאליזבת' מיורק, האחות הגדולה של הנסיכים הנעלמים,

the newly crowned Henry VII joined the two roses,

המלך שהוכתר לאחרונה הנרי השביעי הצטרף לשני הורדים,

finally ending nearly a century of war.

ושם קץ לבסוף לכמעט מאה שנים של מלחמה.

We often think of historical wars as decisive conflicts

אנחנו חושבים רבות על מלחמות הסטוריות כעימותים מוחלטים

with clearly defined winners and losers.

עם זוכים ומפסידים ברורים.

But the Wars of the Roses, like the fiction they inspired,

אבל מלחמות הורדים, כמו החיכוך שהן גרמו,

show us that victories can be uncertain,

מראים לנו שהניצחון יכול להיות לא בטוח,

alliances unstable,

בריתות לא יציבות,

and even the power of Kings as fleeting as the seasons.

ואפילו הכוח של מלכים חולף כמו העונות.