Dyan deNapoli: The great penguin rescue

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

ככל שאני זוכרת,

For as long as I can remember,

I have felt a very deep connection to animals and to the ocean.

הרגשתי חיבור עמוק

לחיות ולאוקיינוס.

ובגיל הזה,

And at this age, my personal idol was Flipper the dolphin.

האליל שלי

היה פליפר הדולפין.

And when I first learned about endangered species,

וכשלמדתי לראשונה על מינים נכחדים,

I was truly distressed to know that every day,

נלחצתי באמת לדעת

שבכל יום חיות נמחו מעל פני כדור הארץ לתמיד.

animals were being wiped off the face of this Earth forever.

And I wanted to do something to help, but I always wondered:

ורציתי לעשות משהו כדי לעזור,

אבל תמיד תהיתי,

What could one person possibly do to make a difference?

מה אדם אחד יכול לעשות כדי ליצור שינוי?

And it would be 30 years,

ויעברו 30 שנה,

but I would eventually get the answer to that question.

אבל לבסוף אני אקבל את התשובה לשאלה.

When these heartbreaking images of oiled birds

כשהתמונות שוברות הלבבות האלה של ציפורים משומנות

finally began to emerge from the Gulf of Mexico last year

התחילו להופיע ממפרץ מקסיקו בשנה שעברה

during the horrific BP oil spill,

בזמן הדליפה הנוראית של BP,

ביולוגית גרמניה בשם סילביה גאוס

a German biologist by the name of Silvia Gaus was quoted as saying,

צוטטה כאומרת,

"אנחנו פשוט צריכים להרדים את כל הציפורים המשומנות

"We should just euthanize all oiled birds,

because studies have shown

מפני שמחקרים הראו

that fewer than one percent of them survive after being released."

שפחות מאחוז מהן

שורדות לאחר השחרור."

ואני לחלוטין לא מסכימה איתה.

And I could not disagree more.

In addition,

ובנוסף, אני מאמינה שלכל חיה משומנת

I believe that every oiled animal deserves a second chance at life.

מגיע סיכוי נוסף לחיים.

And I want to tell you why I feel so strongly about this.

ואני רוצה להגיד לכם

למה הרגשות שלי בנושא כה חזקות.

On June 23, 2000,

ב23 ביוני 2000,

a ship named the Treasure sank off the coast of Cape Town, South Africa,

אוניה בשם המטמון

טבעה לחופי קייפטאון, דרום אפריקה,

spilling 1,300 tons of fuel,

ודלפה 1300 טון של נפט,

which polluted the habitats of nearly half the entire world population

שזיהמו את אזורי המחיה

של כמעט מחצית מהאוכלוסיה העולמית

של פינגווינים אפריקאים.

of African penguins.

Now, the ship sank between Robben Island to the south,

עכשיו האניה טבעה בין האי רובן בדרום

and Dassen Island to the north --

והאי דאסן בצפון.

two of the penguins' main breeding islands.

ואלה שניים מהאיים העיקריים לרביית פינגווינים.

And exactly six years and three days earlier,

ובדיוק שש שנים ושלושה ימים לפני כן

ב20 ביוני 1994,

on June 20, 1994,

אניה בשם ים אפולו טבעה ליד האי דאסן,

a ship named the Apollo Sea sank near Dassen Island,

oiling 10,000 penguins, half of which died.

וכיסתה בנפט 10000 פינגווינים --

חצי מהם מתו.

Now when the Treasure sank in 2000,

עכשיו כשהמטמון טבעה ב2000,

it was the height of the best breeding season

זה היה בשיא עונת הרביה הטובה ביותר

scientists had ever recorded for the African penguin,

שמדענים תיעדו אי פעם לפינגווינים אפריקאים --

שבאותו זמן, היה זן בסכנת הכחדה.

which at the time, was listed as a threatened species.

ומייד, כמעט 20000 פינגווינים

And soon, nearly 20,000 penguins

were covered with this toxic oil.

היו מכוסים בנפט רעיל.

The local seabird rescue center, named SANCCOB,

והמרכז המקומי להצלת עופות ים, שנקרא SANCCOB,

immediately launched a massive rescue operation,

שיגר מייד מבצע הצלה ענק --

and this soon would become the largest animal rescue ever undertaken.

וזה מייד נהפך

למבצע הצלת החיות הגדול ביותר שבוצע אי פעם.

At the time, I was working down the street.

עכשיו באותו זמן, עבדתי ממש קרוב לכאן.

I was a penguin aquarist at the New England Aquarium.

טיפלתי בפינגווינים באקווריום ניו אינגלנד.

And exactly 11 years ago yesterday,

ובדיוק אתמול לפני 11 שנים,

the phone rang in the penguin office.

הטלפון צלצל במשרד הפינגווינים.

And with that call, my life would change forever.

ועם השיחה הזו, חיי ישתנו לתמיד.

It was Estelle van Der Merwe calling from SANCCOB,

זו היתה אסטל ון דר מיר שהתקשרה מ SANCCOB,

saying, "Please come help.

ואמרה, "בבקשה בואי לעזור.

We have thousands of oiled penguins

יש לנו אלפי פינגווינים מכוסים בנפט

ואלפי מתנדבים מוכנים,

and thousands of willing but completely inexperienced volunteers.

אבל לחלוטין לא מנוסים.

And we need penguin experts to come train and supervise them."

ואנחנו צריכים מומחי פינגווינים לבוא ולאמן ולפקח עליהם."

אז יומיים מאוחר יותר,

So two days later,

I was on a plane headed for Cape Town

הייתי על מטוס בדרך לקייפ טאון

with a team of penguin specialists.

עם צוות של מומחי פינגווינים.

And the scene inside of this building was devastating and surreal.

והסצנה בתוך הבניין הזה היתה

הורסת וסוריאליסטית.

In fact, many people compared it to a war zone.

למעשה, הרבה אנשים השוו אותה לאזור מלחמה.

Last week, a 10-year-old girl asked me:

ובשבוע שעבר, ילדה בת 10 שאלה אותי,

"What did it feel like when you first walked into that building

"איך הרגשת

כשנכנסת לראשונה לבניין הזה

and saw so many oiled penguins?"

וראית כל כך הרבה פינגווינים מכוסי נפט?"

And this is what happened.

וזה מה שקרה.

I was instantly transported back to that moment in time.

מיד הועברתי

בחזרה לרגע ההוא בזמן.

פינגווינים הן ציפורים מאוד ווקאליות

Penguins are very vocal birds and really, really noisy,

ובאמת באמת רעשניות.

אז ציפיתי להכנס לבניין הזה

so I expected to walk into this building

and be met with this cacophony of honking and braying and squawking.

ולפגוש בקקפוניה

של געיות וצרחות וצקצוקים,

But instead,

אבל במקום,

when we stepped through those doors and into the building,

כשנכנסנו דרך הדלתות האלה לתוך הבניין,

it was eerily silent.

הוא היה שקט באופן מפחיד.

So it was very clear

אז היה מאוד ברור

these were stressed, sick, traumatized birds.

שאלו היו ציפורים חולות לחוצות שעברו טראומה.

הדבר הנוסף שהיה כה ברור

The other thing that was so striking

was the sheer number of volunteers.

היה הכמות האדירה של המתנדבים.

עד 1000 איש ביום

Up to 1,000 people a day came to the rescue center.

הגיעו למרכז ההצלה.

ולבסוף, במהלך ההצלה,

Eventually, over the course of this rescue,

more than 12-and-a-half thousand volunteers

יותר מ12 וחצי אלף מתנדבים

came from all over the world to Cape Town,

באו מכל העולם לקייפטאון

לעזור להציל את הציפורים האלו.

to help save these birds.

And the amazing thing was that not one of them had to be there.

והדבר המדהים

היה שאף אחד מהם לא היה חייב להיות שם --

אבל הם באו.

Yet they were.

So for the few of us that were there in a professional capacity,

אז למעטים בינינו שהיו שם מסיבות מקצועיות,

this extraordinary volunteer response to this animal crisis

התגובה המדהימה של המתנדבים

למשבר החיות הזה

was profoundly moving and awe-inspiring.

היה מאוד מרגש ומשרה יראת כבוד.

So the day after we arrived,

אז ביום לאחר הגעתנו,

two of us from the aquarium were put in charge of room two.

שניים מאיתנו מהאקווריום מונינו כאחראים לחדר שתיים.

Room two had more than 4,000 oiled penguins in it.

ובחדר שתיים היו יותר מ4000 פינגווינים מכוסי נפט.

Now, mind you --

עכשיו שימו לב, שלושה ימים מוקדם יותר,

three days earlier, we had 60 penguins under our care,

היו לנו רק 60 פינגווינים בטיפולינו.

so we were definitely overwhelmed

אז באמת היינו עמוסים

ורק קצת מבועתים -- לפחות אני הייתי.

and just a bit terrified -- at least I was.

אישית, באמת לא ידעתי

Personally, I really didn't know

אם אני מסוגלת לטפל

if I was capable of handling such a monstrous task.

במשימה עצומה כזו.

וביחד,

And collectively,

we really didn't know if we could pull this off.

לא באמת ידענו אם נצליח בה.

Because we all knew that just six years earlier,

מפני שכולם ידעו

שרק שש שנים לפני כן,

half as many penguins had been oiled and rescued,

חצי מכמות הפנגווינים כוסתה בנפט והוצלה

ורק חצי מהם שרדו.

and only half of them had survived.

אז האם זה יהיה אפשרי

So would it be humanly possible to save this many oiled penguins?

כל כך הרבה פינגווינים מכוסי נפט?

פשוט לא ידענו.

We just did not know.

אבל מה שנתן לנו תקוה

But what gave us hope

היו המתנדבים המסורים והאמיצים להפליא --

were these incredibly dedicated and brave volunteers,

three of whom here are force-feeding penguins.

שלושה מהם כאן מאכילים בכוח פינגווינים.

You may notice they're wearing very thick gloves.

ואולי תבחינו שהם לובשים כפפות מאוד עבות.

And what you should know about African penguins

ומה שאתם צריכים לדעת על פינגווינים אפריקאים

is that they have razor-sharp beaks.

הוא שיש להם מקורים חדים כתער.

ובמהרה,

And before long,

our bodies were covered head to toe

גופינו היו מכסים מכף רגל ועד ראש

בפצעים האכזריים האלה

with these nasty wounds inflicted by the terrified penguins.

שנגרמו על ידי הפינגווינים המפוחדים האלה.

עכשיו יום לאחר שהגענו,

Now the day after we arrived, a new crisis began to unfold.

משבר חדש החל להופיע.

The oil slick was now moving north towards Dassen Island,

כתם הנפט נע עכשיו צפונה לכיוון האי דאסן,

and the rescuers despaired,

והמצילים התייאשו,

because they knew if the oil hit,

מפני שהם ידעו שאם הנפט יפגע,

it would not be possible to rescue any more oiled birds.

זה יהיה בלתי אפשרי להציל עוד ציפורים פגועות.

And there really were no good solutions.

ובאמת לא היו פתרונות טובים.

But then finally,

אבל אז לבסוף,

one of the researchers threw out this crazy idea.

אחד מהחוקרים העלה את הרעיון המטורף הזה.

He said, "OK, why don't we try and collect the birds

הוא אמר, "אוקיי, למה שלא ננסה לאסוף

את הציפורים בסיכון הגבוה ביותר להפגע" --

at the greatest risk of getting oiled" --

הם אספו 20,000 --

they collected 20,000 --

"ונוביל אותן 500 מייל במעלה החוף

"and we'll ship them 500 miles up the coast to Port Elizabeth

לפורט אליזבט במשאיות הפתוחות האלו

in these open-air trucks,

ונשחרר אותן במים הנקיים שם

and release them into the clean waters there

וניתן להן לשחות בחזרה הביתה."

and let them swim back home?"

(Laughter)

(צחוק)

So three of those penguins -- Peter, Pamela and Percy --

אז שלושה מהפינגווינים האלה -- פטר, פמלה ופרסי --

לבשו משדרי לווין.

wore satellite tags,

and the researchers crossed their fingers

והחוקרים שילבו את אצבעותיהם וקיוו

and hoped that by the time they got back home,

שעד שיגיעו הביתה,

הנפט ינוקה מהחוף שלהם.

the oil would be cleaned up from their islands.

ולמרבה המזל, ביום בו הגיעו,

And luckily, the day they arrived, it was.

הוא היה.

So it had been a huge gamble, but it had paid off.

אז זה היה הימור גדול, אבל הוא השתלם.

אז הם יודעים עכשיו

And so they know now that they can use this strategy

שהם יכולים להשתמש באסטרטגיה הזו

in future oil spills.

בדליפות נפט עתידיות.

So in wildlife rescue as in life,

אז בהצלת חיות בר, כמו בחיים,

we learn from each previous experience,

אנחנו לומדים מנסיונות קודמים,

and we learn from both our successes and our failures.

ואנחנו לומדים גם מההצלחות שלנו

וגם מהכשלונות.

והדבר העיקרי שנלמד

And the main thing learned during the Apollo Sea rescue in '94

בזמן מבצע ההצלה של אפולו ב94

was that most of those penguins had died due to the unwitting use

היה שרוב הפינגווינים האלה מתו

בגלל השימוש הלא מושכל

of poorly ventilated transport boxes and trucks,

של קופסאות הובלה ומשאיות

מאווררים בצורה לקויה --

because they just had not been prepared

מפני שהם פשוט לא היו מוכנים

to deal with so many oiled penguins at once.

להתמודד עם כל כך הרבה פינגווינים מכוסי נפט בבת אחת.

So in these six years between these two oil spills,

אז בשש השנים האלה בין שתי דליפות הנפט

they've built thousands of these well-ventilated boxes.

הם בנו אלפים מהקופסאות המאוורות האלה.

And as a result, during the Treasure rescue,

וכתוצאה מכך, בזמן ההצלה של האוצר,

just 160 penguins died during the transport process,

רק 160 פינגווינים מתו

בזמן תהליך ההובלה,

as opposed to 5,000.

בניגוד ל5000.

So this alone was a huge victory.

אז זה לבדו היה ניצחון ענק.

משהו נוסף שנלמד במבצע של אפולו

Something else learned during the Apollo rescue

היה איך לאמן את הפינגווינים

was how to train the penguins

to take fish freely from their hands,

איך לקחת דגים בחופשיות מהידיים,

using these training boxes.

על ידי שימוש בקופסאות האימון האלו.

And we used this technique again during the Treasure rescue.

והשתמשנו בטכניקה הזו שוב

בזמן הצלת המטמון.

But an interesting thing was noted during the training process.

אבל דבר מעניין נוסף התגלה

בזמן תהליך האימון.

The first penguins to make that transition to free feeding

הפינגווינים הראשונים

שעשו את המעבר להאכלה חופשית

were the ones that had a metal band on their wing

היו אלה שהיתה להם את רצועת המתכת על הכנף

from the Apollo Sea spill six years earlier.

מאסון האפולו שש שנים מוקדם יותר.

So penguins learn from previous experience, too.

אז פינגווינים לומדים

גם מנסיונות קודמים.

אז כל הפינגווינים האלה

So all of those penguins had to have the oil meticulously cleaned

היו צריכים שהנפט ינוקה ביסודיות מגופם.

from their bodies.

ויקח לשני אנשים לפחות שעה

It would take two people at least an hour just to clean one penguin.

לנקות פינגווין אחד.

When you clean a penguin,

וכשאתם מנקים פינגווין,

you first have to spray it with a degreaser.

אתם קודם מתיזים עליו חומר ממיס שומן.

And this brings me to my favorite story from the Treasure rescue.

וזה מביא אותי לסיפור האהוב עלי

ממבצע המטמון.

About a year prior to this oil spill,

בערך שנה לפני התאונה,

סטודנט בן 17

a 17-year-old student had invented a degreaser.

המציא מסיר שומן.

And they'd been using it at SANCCOB with great success,

והם השתמשו בו ב SANCCOB בהצלחה רבה,

so they began using it during the Treasure rescue.

אז הם השתמשו בו במהלך מבצע המטמון.

But partway through, they ran out.

אבל במהלך הדרך, נגמר להם המלאי.

So in a panic, Estelle from SANCCOB called the student

אז בפאניקה, אסטל מ SANCCOB התקשרה לסטודנט

and said, "Please, you have to make more!"

ואמרה, "בבקשה, אתה חייב לייצר עוד."

So he raced to the lab

אז הוא מיהר למעבדה

and made enough to clean the rest of the birds.

וייצר מספיק כדי לנקות את יתר הפינגווינים.

So I just think it is the coolest thing

אז אני רק חושבת שזה הדבר הכי מגניב

that a teenager invented a product

שנער

המציא מוצר

that helped save the lives of thousands of animals.

שעזר להציל חיים

של אלפי חיות.

So what happened to those 20,000 oiled penguins?

אז מה קרה ל 20,000 הפינגווינים האלה?

והאם סילויה גאוס צדקה?

And was Silvia Gaus right?

האם אנחנו צריכים להרדים באופן שיטתי

Should we routinely euthanize all oiled birds

את כל הציפורים מכוסות הנפט

because most of them are going to die anyway?

מפני שרובם ימותו ממילא?

Well, she could not be more wrong.

ובכן היא לא היתה יכולה להיות יותר טועה.

After half a million hours of grueling volunteer labor,

אחרי חצי מיליון שעות

של עבודת מתנדבים מאומצת,

more than 90 percent of those oiled penguins

יותר מ90 אחוז מהפינגווינים מכוסי הנפט

were successfully returned to the wild.

הוחזרו בהצלחה לטבע.

And we know from follow-up studies

ואנחנו יודעים ממחקרי המשך

that they have lived just as long as never-oiled penguins,

שהם חיו אותו אורך חיים

כמו פינגווינים שלא נפגעו,

והתרבו בצורה מוצלחת כמעט באותה מידה.

and bred nearly as successfully.

And in addition,

ובנוסף, בערך 3000 גוזלי פינגווינים

about 3,000 penguin chicks were rescued and hand raised.

ניצלו וגודלו ביד.

And again, we know from long-term monitoring

ושוב, אנחנו יודעים ממחקרים ארוכי טווח

that more of these hand-raised chicks survive to adulthood and breeding age

שיותר מהגוזלים האלה שגודלו ביד

שרדו לבגרות וגיל רביה

מאשר גוזלים שגודלו על ידי הורייהם.

than do parent-raised chicks.

אז, חמושים במידע הזה,

Armed with this knowledge, SANCCOB has a chick-bolstering project,

SANCCOB יצאו בפרוייקט חיזוק גוזלים.

and every year, they rescue and raise abandoned chicks,

וכל שנה הם מצילים ומגדלים גוזלים נטושים.

and they have a very impressive, 80 percent success rate.

ויש להם שיעור הצלחה

מרשים של 80 אחוז.

This is critically important,

וזה חשוב בצורה קריטית

because one year ago,

מפני שלפני שנה,

the African penguin was declared endangered.

הפינגוווין האפריקאי הוכרז בסכנת הכחדה.

והם יכולים להיכחד

And they could be extinct in less than 10 years

בתוך פחות מ10 שנים,

אם לא נעשה משהו עכשיו כדי להגן עליהם.

if we don't do something now to protect them.

So what did I learn

אז מה למדתי

from this intense and unforgettable experience?

מהנסיון החזק והבלתי נשכח הזה?

Personally, I learned that I am capable of handling so much more

אישית, למדתי

שאני מסוגלת להתמודד עם הרבה יותר ממה שאי פעם ציפיתי.

than I ever dreamed possible.

And I learned that one person can make a huge difference.

ולמדתי שאדם אחד

יכול ליצור שינוי גדול.

Just look at that 17-year-old.

רק תביטו בנער בן ה17.

And when we come together and work as one,

וכשאנחנו מתאחדים

ועובדים ביחד,

we can achieve extraordinary things.

אנחנו יכולים להשיג דברים מופלאים.

ובאמת, להיות חלק מדבר

And truly, to be a part of something so much larger than yourself

הרבה יותר גדול מאיתנו

זו החוויה הכי מתגמלת

is the most rewarding experience you can possibly have.

שיכולה להיות לכם.

So I'd like to leave you with one final thought

אז הייתי רוצה להשאיר אתכם עם מחשבה אחרונה

ואתגר, אם תרצו.

and a challenge, if you will.

My mission as The Penguin Lady is to raise awareness and funding

משימתי כאשת הפינגווינים

היא להעלות מודעות ולהשיג מימון

כדי להגן על הפינגווינים,

to protect penguins.

אבל למה שלמישהו מכם יהיה אכפת מפינגווינים?

But why should any of you care about penguins?

Well, you should care because they're an indicator species.

ובכן, צריך להיות לכם אכפת

מפני שהם מין מסמן.

And simply put: if penguins are dying, it means our oceans are dying.

ולהגיד בפשטות, אם פינגווינים מתים,

זה אומר שהאוקיינוסים לשנו מתים,

And we ultimately will be affected,

ובסופו של דבר אנחנו נושפע,

because, as Sylvia Earle says,

מפני, שכמו שסילביה ארל אמרה,

"The oceans are our life-support system."

"האוקיינוסים הם מערכת תמיכת החיים שלנו."

And the two main threats to penguins today

ושני האיומים העיקריים לפינגווינים היום

are overfishing and global warming.

הם דייג יתר והתחממות גלובלית.

ואלה שני דברים

And these are two things

that each one of us actually has the power to do something about.

שלכל אחד מאיתנו

יש למעשה את הכוח לעשות משהו בנידון.

אז אם כל אחד איתנו יעשה את חלקו,

So if we each do our part, together, we can make a difference,

ביחד, נוכל ליצור שינוי.

and we can help keep penguins from going extinct.

ונוכל לעזור לשמור על הפינגווינים מהכחדה.

Humans have always been the greatest threat to penguins,

האנושות תמיד הייתה האיום הגדול ביותר על פינגווינים,

אבל עכשיו אנחנו התקווה שלהם.

but we are now their only hope.

תודה לכם.

Thank you.

(Applause)

(מחיאות כפיים)