Niall Ferguson: The 6 killer apps of prosperity

מתרגם: Nitai Gat מבקר: Sigal Tifferet

Let's talk about billions.

בואו נדבר על מיליארדים

Let's talk about

בואו נדבר על

past and future billions.

המיליארדים שהיו ושיהיו.

We know

אנחנו יודעים

that about 106 billion people

שבערך 106 מיליארד איש

have ever lived.

חיו מאז ומעולם.

And we know that most of them are dead.

ואנחנו יודעים שרובם כבר מתים.

And we also know

אנחנו גם יודעים

that most of them live or lived in Asia.

שרובם חיים או חיו באסיה.

And we also know

ובנוסף אנחנו יודעים

that most of them were or are very poor --

שרובם היו או שהינם עניים מאוד --

did not live for very long.

לא חיו זמן רב.

Let's talk about billions.

בואו נדבר על מיליארדים.

Let's talk about

בואו נדבר

the 195,000 billion dollars of wealth

על 195,000 מיליארד הדולרים של עושר

in the world today.

בעולם כיום.

We know that most of that wealth

אנחנו יודעים שרוב העושר הזה

was made after the year 1800.

נוצר אחרי שנת 1800

And we know that most of it

ואנחנו יודעים שרובו

is currently owned

כרגע שייך

by people we might call Westerners:

לאנשים שניתן לכנותם מערביים:

Europeans, North Americans, Australasians.

אירופאים, צפון אמריקאים, אוסטרלים.

19 percent of the world's population today,

19 אחוז מהאוכלוסייה של העולם כיום,

Westerners own two-thirds of its wealth.

שני שלישים מההון הזה שייך למערביים.

Economic historians

היסטוריונים העוסקים בכלכלה

call this "The Great Divergence."

קוראים לזה "הסטייה הגדולה"

And this slide here

והשקופית הזאת

is the best simplification

היא הפישוט הטוב ביותר

of the Great Divergence story

של סיפור "הסטייה הגדולה"

I can offer you.

שאני יכול להציע לכם.

It's basically two ratios

בעקרון אלו הם שני יחסים

of per capita GDP,

של תמ"ג לנפש,

per capita gross domestic product,

תוצר מקומי גולמי לנפש,

so average income.

כלומר ההכנסה הממוצעת.

One, the red line,

הראשון, הקו האדום,

is the ratio of British to Indian

זהו היחס בין ההכנסה לנפש

per capita income.

של האנגלים וההודים.

And the blue line

והקו הכחול

is the ratio of American to Chinese.

זהו היחס בין אמריקאים לסינים.

And this chart goes back to 1500.

והגרף הזה מתחיל בשנת 1500.

And you can see here

אתם יכולים לראות כאן

that there's an exponential Great Divergence.

שישנה סטייה הגדלה בקצב מעריכי.

They start off pretty close together.

הם מתחילים במצב די דומה אחד לשני.

In fact, in 1500,

למעשה, בשנת 1500,

the average Chinese was richer than the average North American.

סיני ממוצע היה יותר עשיר מצפון אמריקאי ממוצע.

When you get to the 1970s,

כאשר מתקרבים לשנות ה70

which is where this chart ends,

שם מסתיים הגרף,

the average Briton is more than 10 times richer

הבריטי הממוצע עשיר יותר מפי 10

than the average Indian.

מההודי הממוצע.

And that's allowing

וזה מאפשר

for differences in the cost of living.

שוני ביוקר המחייה.

It's based on purchasing power parity.

זה מבוסס על שווי כוח הקנייה.

The average American

האמריקאי הממוצע

is nearly 20 times richer

עשיר כמעט פי 20

than the average Chinese

מהסיני הממוצע

by the 1970s.

בשנות ה70.

So why?

מדוע?

This wasn't just an economic story.

לא מדובר בעניין כלכלי בלבד

If you take the 10 countries

אם תיקחו את 10 המדינות

that went on to become

שיהפכו בעתיד

the Western empires,

לאימפריות המערביות,

in 1500 they were really quite tiny --

בשנת 1500 הן היו די קטנות --

five percent of the world's land surface,

חמישה אחוזים משטחו של העולם,

16 percent of its population,

16 אחוזים מאוכלוסייתו,

maybe 20 percent of its income.

אולי 20 אחוזים מההכנסה.

By 1913,

עד שנת 1913,

these 10 countries, plus the United States,

10 המדינות הללו, בנוסף לארצות-הברית,

controlled vast global empires --

שלטו באימפריות נרחבות בעולם --

58 percent of the world's territory,

58 אחוזים משטח העולם,

about the same percentage of its population,

בערך מספר זהה באחוזים מהאוכלוסייה,

and a really huge, nearly three-quarters share

וחלק עצום, של כמעט שלושה-רבעים,

of global economic output.

מהתפוקה הכלכלית בעולם.

And notice, most of that went to the motherland,

שימו לב שהרוב הוזרם לארץ המולדת,

to the imperial metropoles,

למרכזי האימפריות,

not to their colonial possessions.

ולא אל המושבות שלהם.

Now you can't just blame this on imperialism --

לא תוכלו להאשים בכך רק את האימפריאליזם --

though many people have tried to do so --

למרות שאנשים רבים ניסו לעשות זאת --

for two reasons.

משתי סיבות.

One, empire was the least original thing

האחת, "אימפריה" היה הדבר הכי פחות מקורי

that the West did after 1500.

שהמערב יצר אחרי שנת 1500.

Everybody did empire.

כולם יצרו אימפריות.

They beat preexisting Oriental empires

הם ניצחו את האימפריות המזרחיות שקדמו להם

like the Mughals and the Ottomans.

כגון המוגולים והעות'מאניים.

So it really doesn't look like empire is a great explanation

לכן לא נראה שה"אימפריה" היא הסבר מוצלח

for the Great Divergence.

ל"סטייה הגדולה".

In any case, as you may remember,

בכל מקרה, כזכור,

the Great Divergence reaches its zenith in the 1970s,

ה"סטייה הגדולה" מגיעה לשיאה בשנות ה-70,

some considerable time after decolonization.

זמן רב לאחר שחרור המושבות.

This is not a new question.

זאת לא שאלה חדשה.

Samuel Johnson,

סמואל ג'ונסון,

the great lexicographer,

מילונאי דגול,

[posed] it through his character Rasselas

הציג אותה דרך דמותו של רסלאס

in his novel "Rasselas, Prince of Abissinia,"

ברומן שכתב - "רסלאס, הנסיך מאביסיניה"

published in 1759.

אשר יצא לאור ב-1759.

"By what means are the Europeans thus powerful;

"באילו אמצעים האירופאים כה חזקים;

or why, since they can so easily visit Asia and Africa

אם הם יכולים בקלות כזו לבקר באסיה ואפריקה,

for trade or conquest,

למטרות מסחר או כיבוש,

cannot the Asiaticks and Africans

מדוע לא יכולים האפריקאים והאסיאתים

invade their coasts,

לפלוש לחופיהם,

plant colonies in their ports,

להקים מושבות בנמלים שלהם,

and give laws to their natural princes?

ולקבוע חוקים לנסיכים שלהם.

The same wind that carries them back

אותה רוח אשר נושאת אותם חזרה

would bring us thither?"

תביא אותנו לשם?"

That's a great question.

זאת שאלה גדולה.

And you know what,

ואתם יודעים מה,

it was also being asked at roughly the same time

אותן השאלות נשאלו בערך באותו הזמן

by the Resterners -- by the people in the rest of the world --

על ידי אנשים בשאר העולם --

like Ibrahim Muteferrika,

כמו איברהים מוטפריקה

an Ottoman official,

פקיד באימפריה העות'מאנית,

the man who introduced printing, very belatedly,

שהציג את הדפוס, באיחור רב,

to the Ottoman Empire --

לאימפריה העות'מאנית --

who said in a book published in 1731,

שכתב בספר שיצא לאור בשנת 1731,

"Why do Christian nations which were so weak in the past

"מדוע אומות נוצריות שהיו כה חלשות בעבר

compared with Muslim nations

בהשוואה לאומות המוסלמיות

begin to dominate so many lands in modern times

מתחילות לשלוט על אדמות כה רבות בזמנים אלו,

and even defeat the once victorious Ottoman armies?"

ואף מביסות את צבא העות'מאניים, שבעבר לא נוצח?"

Unlike Rasselas,

בניגוד לרסלאס,

Muteferrika had an answer to that question,

למוטפריקה הייתה גם תשובה לשאלה הזו,

which was correct.

שהייתה נכונה.

He said it was "because they have laws and rules

הוא אמר: "הסיבה לכך היא שיש להם חוקים וכללים

invented by reason."

שהומצאו בצורה מושכלת."

It's not geography.

זה לא הגאוגרפיה.

You may think we can explain the Great Divergence

אולי נדמה לכם שאפשר להסביר את ה"סטייה הגדולה"

in terms of geography.

במושגים גאוגרפיים.

We know that's wrong,

אבל אנו יודעים שזאת תהיה טעות,

because we conducted two great natural experiments in the 20th century

מפני שערכנו שני ניסויים עצומים במאה ה-20

to see if geography mattered more than institutions.

כדי לבדוק אם הגאוגרפיה משפיעה יותר מהממסד.

We took all the Germans,

לקחנו את כל הגרמנים,

we divided them roughly in two,

וחילקנו אותם בערך לשתיים,

and we gave the ones in the East communism,

נתנו לאלו שבמזרח קומוניזם,

and you see the result.

ואתם רואים מה התוצאה.

Within an incredibly short period of time,

אחרי זמן קצר מאוד,

people living in the German Democratic Republic

האנשים שגרו ברפובליקה הגרמנית הדמוקרטית

produced Trabants, the Trabbi,

ייצרו את הטראבנט, הידוע בכינויו טראבי,

one of the world's worst ever cars,

אחד מהרכבים הגרועים בעולם בכל הזמנים,

while people in the West produced the Mercedes Benz.

בעוד הגרמנים מהמערב ייצרו מרצדס-בנץ.

If you still don't believe me,

אם אתם עדיין לא מאמינים לי,

we conducted the experiment also in the Korean Peninsula.

ביצענו את הניסוי גם בחצי האי הקוריאני.

And we decided we'd take Koreans

החלטנו שנערוך אותו על קוריאנים

in roughly the same geographical place

המתגוררים באותו אזור גאוגרפי

with, notice, the same basic traditional culture,

עם אותה תרבות מסורתית,

and we divided them in two, and we gave the Northerners communism.

חילקנו אותם לשתיים, ונתנו לצפוניים קומוניזם.

And the result is an even bigger divergence

ובתוצאה התקבלו הבדלים גדולים הרבה יותר,

in a very short space of time

בזמן קצר מאוד,

than happened in Germany.

מאשר בגרמניה.

Not a big divergence in terms of uniform design for border guards admittedly,

למען האמת, אין הבדל רציני בעיצוב מדי משמר הגבול,

but in almost every other respect,

אבל כמעט בכל תחום אחר,

it's a huge divergence.

יש שונות עצומה.

Which leads me to think

מה שמוביל אותי למחשבה

that neither geography nor national character,

שלא הגאוגרפיה ולא האופי הלאומי,

popular explanations for this kind of thing,

אשר נחשבים כהסבר נפוץ מאוד לתופעה,

are really significant.

חשובים באמת.

It's the ideas.

אלו האידאות.

It's the institutions.

אלו המוסדות.

This must be true

זה חייב להיות נכון

because a Scotsman said it.

מפני שאדם סקוטי אמר את זה.

And I think I'm the only Scotsman here at the Edinburgh TED.

ואני חושב שאני הסקוטי היחיד כאן ב-TED באדינבורו.

So let me just explain to you

אז תנו לי להסביר לכם

that the smartest man ever was a Scotsman.

שהאדם החכם ביותר שהיה אי פעם - היה סקוטי.

He was Adam Smith --

שמו היה אדם סמית' --

not Billy Connolly, not Sean Connery --

לא בילי קונולי, לא שון קונרי --

though he is very smart indeed.

למרות שהוא אכן מאוד חכם.

(Laughter)

(צחוק)

Smith -- and I want you to go

סמית' -- ואני רוצה שתלכו

and bow down before his statue in the Royal Mile;

ותשתחוו בפני פסלו ברחוב הרויאל מייל;

it's a wonderful statue --

זה פסל נפלא --

Smith, in the "Wealth of Nations"

סמית', ב"עושר העמים"

published in 1776 --

שפורסם ב1776 --

that's the most important thing that happened that year ...

זה הדבר החשוב ביותר שקרה באותה שנה...

(Laughter)

(צחוק)

You bet.

אין שום ספק.

There was a little local difficulty in some of our minor colonies, but ...

היו קצת קשיים בכמה מהמושבות הזעירות שלנו, אבל...

(Laughter)

(צחוק)

"China seems to have been long stationary,

"נראה שסין שרויה בקיפאון זמן רב

and probably long ago acquired that full complement of riches

ומן הסתם השיגה מזמן את מלוא העושר

which is consistent with the nature of its laws and institutions.

ההולם את חוקיה ומוסדותיה.

But this complement may be much inferior

אך דרגה זו עשויה ליפול הרבה מן הדרגה

to what, with other laws and institutions,

שעם חוקים ומוסדות שונים,

the nature of its soil, climate, and situation

טיב קרקעה, אקלימה, ומצבה הגיאוגרפי

might admit of."

היו עשויים להניח לה להגיע אליה"

That is so right and so cool.

זה כל-כך נכון ומגניב.

And he said it such a long time ago.

והוא אמר זאת לפני המון זמן.

But you know, this is a TED audience,

אבל ברור שזהו קהל של TED,

and if I keep talking about institutions,

ואם אמשיך לדבר על מוסדות,

you're going to turn off.

אתם תשתעממו.

So I'm going to translate this into language that you can understand.

אז אני אתרגם לשפה שתוכלו להבין.

Let's call them the killer apps.

בואו נקרא להן האפליקציות ה"קטלניות".

I want to explain to you that there were six killer apps

ברצוני להסביר שהיו שש אפליקציות "קטלניות"

that set the West apart from the rest.

שגרמו להבדל בין המערב לשאר.

And they're kind of like the apps on your phone,

והן דומות לאפליקציות בפלאפון שלכם,

in the sense that they look quite simple.

במובן שהן נראות די פשוטות.

They're just icons; you click on them.

הן פשוט אייקונים שלוחצים עליהם.

But behind the icon, there's complex code.

אבל מאחורי האייקון ישנו קוד מסובך.

It's the same with institutions.

אותו הדבר לגבי מוסדות.

There are six

ישנן שש

which I think explain the Great Divergence.

שלדעתי מסבירות את ה"סטייה הגדולה".

One, competition.

ראשונה - תחרות.

Two, the scientific revolution.

שנייה - המהפכה המדעית.

Three, property rights.

שלישית - זכויות הקניין.

Four, modern medicine.

רביעית - רפואה מודרנית.

Five, the consumer society.

חמישית - תרבות הצריכה.

And six, the work ethic.

ושישית - מוסר העבודה.

You can play a game and try and think of one I've missed at,

אתם יכולים לשחק משחק ולחשוב על אחת שפספסתי,

or try and boil it down to just four,

או לנסות ולצמצם אותן לארבע,

but you'll lose.

אבל אתם תפסידו.

(Laughter)

(צחוק)

Let me very briefly tell you what I mean by this,

אני אסביר לכם בקצרה מהי כוונתי,

synthesizing the work of many economic historians

בשילוב עבודתם של היסטוריונים רבים העוסקים בכלכלה

in the process.

תוך כדי.

Competition means,

תחרות משמעותה,

not only were there a hundred different political units in Europe in 1500,

לא רק שהיו מאה ישויות פוליטיות שונות באירופה ב1500,

but within each of these units,

בתוך הישויות הללו,

there was competition between corporations as well as sovereigns.

הייתה תחרות בין איגודים כמו בין יחידים.

The ancestor of the modern corporation, the City of London Corporation,

אביו הקדמון של האיגוד המודרני, האיגוד של לונדון,

existed in the 12th century.

נוצר במאה ה12.

Nothing like this existed in China,

דבר דומה לא היה קיים בסין,

where there was one monolithic state

שם הייתה מדינה אחת

covering a fifth of humanity,

שהכילה חמישית מהאנושות,

and anyone with any ambition

וכל אחד בעל שאיפה כלשהי

had to pass one standardized examination,

נאלץ לעבור מבדק קבוע,

which took three days and was very difficult

שארך שלושה ימים והיה מאוד קשה

and involved memorizing vast numbers of characters

וכלל זיכרון בעל-פה של אותיות רבות

and very complex Confucian essay writing.

וכתיבת חיבור קונפוציאני מסובך למדי.

The scientific revolution was different

המהפכה המדעית הייתה שונה

from the science that had been achieved in the Oriental world

מהמדע שהיה קיים במזרח

in a number of crucial ways,

במספר דרכים קריטיות.

the most important being

החשובה שבהן היא

that, through the experimental method,

שבאמצעות הגישה הנסיונית,

it gave men control over nature in a way that had not been possible before.

האדם יכול להשתלט על הטבע באופן שלא היה אפשרי בעבר.

Example: Benjamin Robins's extraordinary application

לדוגמא, האופן המדהים בו יישם בנג'מין רובינס

of Newtonian physics to ballistics.

את הפיזיקה הניוטונית בבליסטיקה.

Once you do that,

מרגע שעשית זאת,

your artillery becomes accurate.

הארטילריה שלך הפכה למדוייקת.

Think of what that means.

תחשבו על המשמעות של הדבר.

That really was a killer application.

זה באמת היה אפליקציה "קטלנית".

(Laughter)

(צחוק)

Meanwhile, there's no scientific revolution anywhere else.

בינתיים, לא התקיימה מהפכה מדעית במקום אחר.

The Ottoman Empire's not that far from Europe,

האימפריה העות'מאנית אינה רחוקה מאירופה,

but there's no scientific revolution there.

אבל אין מהפכה מדעית שם.

In fact, they demolish Taqi al-Din's observatory,

למעשה, הם הורסים את מצפה הכוכבים של תאקי אל-דין,

because it's considered blasphemous

כיוון שזה נחשב חילול הקודש

to inquire into the mind of God.

לחקור את מוחו של אלוהים.

Property rights: It's not the democracy, folks;

זכויות הקניין: לא מדובר בדמוקרטיה, רבותי;

it's having the rule of law based on private property rights.

מדובר בשלטון חוק המבוסס על זכויות קניין אישי.

That's what makes the difference

זה מה שעושה את ההבדל

between North America and South America.

בין צפון אמריקה ודרום אמריקה.

You could turn up in North America

אתה יכול להגיע לצפון אמריקה

having signed a deed of indenture

לאחר שחתמת על שטר מכר או נאמנות

saying, "I'll work for nothing for five years.

שאומר, "אני אעבוד בחינם במשך חמש שנים.

You just have to feed me."

אתם רק צריכים לספק לי מזון."

But at the end of it, you've got a hundred acres of land.

אבל בסופו של דבר, יהיו בבעלותך מאה דונם של קרקע.

That's the land grant

זהו מענק הקרקע

on the bottom half of the slide.

בחצי התחתון של השקופית.

That's not possible in Latin America

זה לא אפשרי באמריקה הלטינית

where land is held onto

שם הקרקע נשלטת

by a tiny elite descended from the conquistadors.

על ידי אליטה זעירה של צאצאי הכובשים.

And you can see here the huge divergence

וניתן לראות כאן את השוני הגדול

that happens in property ownership between North and South.

בבעלות על נכסים בין הצפון והדרום.

Most people in rural North America

רוב האנשים בצפון אמריקה הכפרית

owned some land by 1900.

היו בעלי קרקע כלשהי עד שנת 1900

Hardly anyone in South America did.

בדרום אמריקה כמעט ולא היו בעלי-קרקעות.

That's another killer app.

זוהי אפליקציה "קטלנית" נוספת.

Modern medicine in the late 19th century

רפואה מודרנית בשלהי המאה ה19

began to make major breakthroughs

הביאה לפריצות דרך משמעותיות

against the infectious diseases that killed a lot of people.

כנגד מחלות מדבקות שהרגו המון אנשים.

And this was another killer app --

וזו הייתה אפליקציה "קטלנית" נוספת --

the very opposite of a killer,

ההפך הגמור מ"קטלנית",

because it doubled, and then more than doubled, human life expectancy.

כיוון שהיא הכפילה, ואף יותר מכך, את תוחלת החיים.

It even did that

היא אפילו עשתה זאת

in the European empires.

ברחבי האימפריות האירופאיות.

Even in places like Senegal,

אפילו במקום כמו סנגל,

beginning in the early 20th century,

בתחילת המאה ה20

there were major breakthroughs in public health,

היו פריצות דרך משמעותיות ברפואה הציבורית

and life expectancy began to rise.

ותוחלת החיים התחילה לעלות.

It doesn't rise any faster

היא לא עולה מהר יותר

after these countries become independent.

לאחר שהמדינות הללו הפכו לעצמאיות.

The empires weren't all bad.

האימפריות לא היו לגמרי רעות.

The consumer society is what you need

תרבות הצריכה היא מה שצריך

for the Industrial Revolution to have a point.

כדי שלמהפכה התעשייתית תהיה טעם.

You need people to want to wear tons of clothes.

צריך שאנשים ירצו ללבוש המון בגדים.

You've all bought an article of clothing in the last month;

כולכם קניתם פריט ביגוד בחודש האחרון;

I guarantee it.

אני מבטיח לכם.

That's the consumer society,

זוהי תרבות הצריכה,

and it propels economic growth

והיא מניעה צמיחה כלכלית

more than even technological change itself.

אפילו יותר מאשר שיפור טכנולוגי.

Japan was the first non-Western society

יפן הייתה החברה הלא-מערבית הראשונה

to embrace it.

שאימצה זאת.

The alternative,

האלטרנטיבה,

which was proposed by Mahatma Gandhi,

כפי שהציע אותה מהטמה גנדי,

was to institutionalize and make poverty permanent.

היא למסד ולקבע את העוני.

Very few Indians today

מעט מאוד הודים כיום

wish that India had gone down

מייחלים לכך שהודו הייתה הולכת

Mahatma Gandhi's road.

בדרכו של מהטמה גנדי.

Finally, the work ethic.

לבסוף, מוסר העבודה.

Max Weber thought that was peculiarly Protestant.

מקס ובר סבר כי זה "פרוטסטנטי באופן מוזר"

He was wrong.

הוא טעה.

Any culture can get the work ethic

לכל תרבות יהיה מוסר עבודה

if the institutions are there

אם המוסדות קיימים שם

to create the incentive to work.

כדי ליצור את התמריץ לעבוד.

We know this

אנו יודעים זאת

because today the work ethic

כיוון שהיום מוסר העבודה

is no longer a Protestant, Western phenomenon.

כבר אינו רק תופעה פרוטסטנטית, מערבית.

In fact, the West has lost its work ethic.

למעשה, המערב איבד את מוסר העבודה שלו.

Today, the average Korean

היום, הקוריאני הממוצע

works a thousand hours more a year

עובד אלף שעות יותר בשנה

than the average German --

מאשר הגרמני הממוצע --

a thousand.

אלף.

And this is part

וזהו חלק

of a really extraordinary phenomenon,

מתופעה באמת מדהימה,

and that is the end of the Great Divergence.

והיא סופה של ה"סטייה הגדולה".

Who's got the work ethic now?

מיהו בעל מוסר העבודה עכשיו?

Take a look at mathematical attainment

הסתכלו על רמת המתמטיקה

by 15 year-olds.

של נערים בני 15.

At the top of the international league table

בראש הטבלה הבינלאומית

according to the latest PISA study,

לפי המחקר האחרון של פיז"ה,

is the Shanghai district of China.

עומד המחוז הסיני שנגחאי.

The gap between Shanghai

הפער בין שנגחאי

and the United Kingdom and the United States

לבין בריטניה וארצות הברית

is as big as the gap between the U.K. and the U.S.

גדול כמו הפער בין בריטניה וארה"ב

and Albania and Tunisia.

לבין אלבניה וטוניסיה.

You probably assume

אתם ודאי מניחים

that because the iPhone was designed in California

כי כיוון שהאייפון עוצב בקליפורניה

but assembled in China

אך הורכב בסין

that the West still leads in terms of technological innovation.

המערב עדיין מוביל במונחים של חידושים טכנולוגיים.

You're wrong.

אתם טועים.

In terms of patents,

במונחים של פטנטים,

there's no question that the East is ahead.

אין ספק כי המזרח מוביל.

Not only has Japan been ahead for some time,

לא רק שיפן מובילה זה זמן מה,

South Korea has gone into third place,

דרום קוריאה התקדמה למקום השלישי,

and China is just about to overtake Germany.

וסין בקרוב עומדת לעקוף את גרמניה.

Why?

מדוע?

Because the killer apps can be downloaded.

כיוון שהאפליקציות ה"קטלניות" ניתנות להורדה.

It's open source.

זהו קוד פתוח.

Any society can adopt these institutions,

כל חברה יכולה לאמץ את המוסדות הללו,

and when they do,

וכאשר היא עושה זאת,

they achieve what the West achieved after 1500 --

היא משיגה את מה שהמערב השיג לאחר שנת 1500 --

only faster.

רק מהר יותר.

This is the Great Reconvergence,

זוהי "הנסיגה הגדולה",

and it's the biggest story of your lifetime.

וזהו הסיפור הכי גדול בתקופת החיים שלכם.

Because it's on your watch that this is happening.

כיוון שזה קורה במשמרת שלכם.

It's our generation

זה הדור שלנו

that is witnessing the end of Western predominance.

שחוזה בסופה של העליונות המערבית.

The average American used to be more than 20 times richer

האמריקאי הממוצע היה עשיר יותר מפי 20

than the average Chinese.

מאשר הסיני הממוצע.

Now it's just five times,

עכשיו זה רק פי חמשה,

and soon it will be 2.5 times.

ובקרוב זה יהיה פי 2.5.

So I want to end with three questions

אז ברצוני לסיים עם שלוש שאלות

for the future billions,

למיליארדים שיהיו,

just ahead of 2016,

ממש לפני 2016,

when the United States will lose its place

כאשר ארצות הברית תאבד את מקומה

as number one economy to China.

ככלכלה מספר אחת לטובת סין.

The first is, can you delete these apps,

הראשונה היא, האם אפשר למחוק את האפליקציות הללו,

and are we in the process of doing so

והאם אנו בדרך לעשות זאת

in the Western world?

בעולם המערבי.

The second question is,

השנייה היא,

does the sequencing of the download matter?

האם הסדר של ההורדה משנה?

And could Africa get that sequencing wrong?

והאם אפריקה טעתה בסדר שלהן?

One obvious implication of modern economic history

דבר אחד שמשתמע בבירור מההיסטוריה הכלכלית המודרנית

is that it's quite hard to transition to democracy

הוא שהמעבר לדמוקרטיה הינו קשה למדי

before you've established

לפני שביססת

secure private property rights.

זכויות קניין אישי המוגנות בחוק.

Warning: that may not work.

אזהרה: זה עלול לא לעבוד.

And third, can China do without

והשלישית, האם סין יכולה להסתדר

killer app number three?

בלעדי אפליקציה "קטלנית" מספר שלוש?

That's the one that John Locke systematized

זו האחת שג'ון לוק ניסח בשיטתיות

when he said that freedom was rooted in private property rights

כאשר הוא אמר שחופש נעוץ בזכויות הקניין האישי

and the protection of law.

ובשמירה על החוק.

That's the basis

זה הבסיס

for the Western model

למודל המערבי

of representative government.

של ממשל ייצוגי.

Now this picture shows the demolition

בתמונה זו ניתן לראות את ההרס

of the Chinese artist Ai Weiwei's studio

של הסטודיו של האמן הסיני איי וייוויי

in Shanghai earlier this year.

בשנגחאי מוקדם יותר השנה.

He's now free again,

כעת הוא חופשי שוב,

having been detained, as you know, for some time.

לאחר שהיה עצור זה זמן מה.

But I don't think his studio has been rebuilt.

אבל איני חושב שהסטודיו שלו שופץ.

Winston Churchill once defined civilization

וינסטון צ'רציל הגדיר פעם את הציביליזציה

in a lecture he gave in the fateful year of 1938.

בהרצאה שהוא העניק בשנה הגורלית 1938.

And I think these words really nail it:

ואני חושב שמילותיו פגעו בול:

"It means a society based upon the opinion of civilians.

משמעותה חברה המבוססת על דעתם של אזרחים.

It means that violence, the rule of warriors and despotic chiefs,

משמעותה שהאלימות, שלטון הלוחמים והעריצים,

the conditions of camps and warfare, of riot and tyranny,

מצב של מחנות ולוחמה, התפרעות ורודנות,

give place to parliaments where laws are made,

מפנה מקומו לפרלמנטים המחוקקים חוקים,

and independent courts of justice

ובתי משפט עצמאיים

in which over long periods those laws are maintained.

בהם חוקים אלו נשמרים לאורך זמן.

That is civilization --

זוהי ציביליזציה --

and in its soil grow continually

ובמסגרתה צומחים ללא הרף

freedom, comfort and culture,"

החופש, הנוחות והתרבות,"

what all TEDsters care about most.

דברים שלאנשי TED אכפת מהם יותר מכל.

"When civilization reigns in any country,

"כאשר ציביליזציה קיימת במדינה כלשהי,

a wider and less harassed life

מתאפשרים חיים רחבים יותר

is afforded to the masses of the people."

ופולשניים פחות לכל ציבור האנשים".

That's so true.

זה כל כך נכון.

I don't think the decline of Western civilization

איני חושב שההתדרדרות של הציביליזציה המערבית

is inevitable,

בלתי-נמנעת,

because I don't think history operates

כיוון שאיני סבור שההיסטוריה פועלת

in this kind of life-cycle model,

במודל כזה של מחזור-חיים,

beautifully illustrated by Thomas Cole's

אותו תומס קול המחיש בצורה יפה

"Course of Empire" paintings.

בסדרת ציוריו בשם "מסלול האימפריה".

That's not the way history works.

זו לא הדרך בה ההיסטוריה פועלת.

That's not the way the West rose,

זו לא הדרך בה המערב זרח,

and I don't think it's the way the West will fall.

ואיני חושב שזו הדרך בה המערב ישקע.

The West may collapse very suddenly.

המערב עלול לקרוס בפתאומיות גמורה.

Complex civilizations do that,

ציביליזציות מורכבות נוטות לכך,

because they operate, most of the time,

כיוון שהן פועלות, רוב הזמן,

on the edge of chaos.

על סף תוהו ובוהו.

That's one of the most profound insights

זוהי אחת התובנות העמוקות ביותר

to come out of the historical study of complex institutions

שנבעו מהמחקר ההיסטורי של מוסדות מורכבים

like civilizations.

כגון ציביליזציות.

No, we may hang on,

לא, אנו עשויים להחזיק מעמד,

despite the huge burdens of debt that we've accumulated,

על אף עול החובות העצומים שצברנו,

despite the evidence that we've lost our work ethic

על אף העובדה שאיבדנו את מוסר העבודה שלנו

and other parts of our historical mojo.

וחלקים נוספים מה"קסם" ההיסטורי שלנו.

But one thing is for sure,

אבל דבר אחד בטוח,

the Great Divergence

ה"סטייה הגדולה"

is over, folks.

נגמרה, רבותי.

Thanks very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Niall,

ברונו ג'וסאני: ניל,

I am just curious

אני פשוט סקרן

about your take on the other region of the world that's booming,

מהי דעתך על איזור אחר בעולם שפורח,

which is Latin America.

אמריקה הלטינית.

What's your view on that?

מה דעתך על זה?

Niall Ferguson: Well I really am not just talking

ניל פרגוסון: אני לא מדבר רק

about the rise of the East;

על עלייתו של המזרח;

I'm talking about the rise of the Rest,

אני מדבר על עלייתם של השאר,

and that includes South America.

וזה כולל את דרום אמריקה.

I once asked one of my colleagues at Harvard,

פעם שאלתי אחד מעמיתי בהרווארד,

"Hey, is South America part of the West?"

"תגיד, האם דרום אמריקה היא חלק מהמערב?"

He was an expert in Latin American history.

הוא היה מומחה להיסטוריה של אמריקה הלטינית.

He said, "I don't know; I'll have to think about that."

הוא אמר, "איני יודע, אני אצטרך לחשוב על זה."

That tells you something really important.

זה אומר משהו מאוד חשוב.

I think if you look at what is happening in Brazil in particular,

אני חושב שאם תסתכל על מה שקורה בברזיל במיוחד

but also Chile,

אבל גם בצ'ילה,

which was in many ways the one that led the way

שבאופן מסויים הובילה את הדרך

in transforming the institutions of economic life,

לשינויי המוסדות של החיים הכלכליים,

there's a very bright future indeed.

זהו בהחלט עתיד ורוד מאוד.

So my story really is

אז הסיפור שלי הוא באמת

as much about that convergence in the Americas

על הסטייה הזו בשתי האמריקות

as it's a convergence story in Eurasia.

כפי שהוא על הסטייה באירואסיה.

BG: And there is this impression

ב.ג': וישנו הרושם

that North America and Europe

שצפון אמריקה ואירופה

are not really paying attention

לא ממש מתייחסות

to these trends.

למגמות הללו.

Mostly they're worried about each other.

הן בעיקר מודאגות אחת לגבי השנייה.

The Americans think that the European model is going to crumble tomorrow.

האמריקאים סבורים שהמודל האירופי יתפורר מחר.

The Europeans think that the American budget is going to explode tomorrow.

האירופאים סבורים שהתקציב האמריקאי יקרוס מחר.

And that's all we seem to be caring about recently.

וזה כל מה שנדמה שאכפת לנו ממנו לאחרונה.

NF: I think the fiscal crisis

נ.פ: אני חושב שהמשבר הפיננסי

that we see in the developed World right now -- both sides of the Atlantic --

שאנו רואים בעולם המפותח כרגע -- משני צידי האטלנטי --

is essentially the same thing

הוא בעיקרון אותו הדבר

taking different forms

רק בצורות שונות

in terms of political culture.

במונחים של תרבות פוליטית.

And it's a crisis that has its structural facet --

וזהו משבר בעל היבט מבני --

it's partly to do with demographics.

בחלקו קשור לדמוגרפיה.

But it's also, of course, to do with the massive crisis

אבל כמובן קשור גם למשבר הגדול

that followed excessive leverage,

שבא בעקבות מינוף מוגזם,

excessive borrowing in the private sector.

הלוואות מוגזמות במגזר הפרטי.

That crisis,

המשבר הזה,

which has been the focus of so much attention, including by me,

שמשך תשומת לב רבה כל כך, כולל על ידי,

I think is an epiphenomenon.

אני סבור שהוא תופעת לוואי.

The financial crisis is really a relatively small historic phenomenon,

המשבר הפיננסי הינו תופעה היסטורית שולית יחסית,

which has just accelerated

שבדיוק האיצה

this huge shift,

את התזוזה העצומה הזו,

which ends half a millennium of Western ascendancy.

ששמה קץ לחצי מילניום של עליונות מערבית.

I think that's its real importance.

אני סבור שזו החשיבות האמיתית שלו.

BG: Niall, thank you. (NF: Thank you very much, Bruno.)

ב.ג': תודה לך, ניל (נ.פ: תודה רבה לך, ברונו.)

(Applause)

(מחיאות כפיים)