Autism — what we know (and what we don't know yet) | Wendy Chung

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

"Why?"

"למה?"

"Why?" is a question

"למה?" היא שאלה

that parents ask me all the time.

שהורים שואלים אותי כל הזמן.

"Why did my child develop autism?"

"למה הילד שלי פיתח אוטיזם?"

As a pediatrician, as a geneticist, as a researcher,

כרופאת ילדים, כגנטיקאית, כחוקרת,

we try and address that question.

אנחנו מנסים לענות על השאלה.

But autism is not a single condition.

אבל אוטיזם הוא לא מצב יחיד.

It's actually a spectrum of disorders,

זה למעשה מנעד של הפרעות,

a spectrum that ranges, for instance,

מנעד שנע, לדוגמה,

from Justin, a 13-year-old boy

מג'סטין, ילד בן 13

who's not verbal, who can't speak,

שלא מדבר, שלא יכול לדבר,

who communicates by using an iPad

שמתקשר על ידי אייפד

to touch pictures to communicate

נוגע בתמונות כדי לתקשר

his thoughts and his concerns,

את המחשבות שלו והדאגות שלו,

a little boy who, when he gets upset,

ילד קטן, שכשהוא מתעצבן,

will start rocking,

יתחיל להתנדנד,

and eventually, when he's disturbed enough,

ולבסוף, כשהוא מוטרד מספיק,

will bang his head to the point

ידפוק את הראש עד לנקודה

that he can actually cut it open and require stitches.

שהוא יפתח וידרוש תפרים.

That same diagnosis of autism, though,

אותו איבחון של אוטיזם, עם זאת,

also applies to Gabriel,

חל גם על גבריאל,

another 13-year-old boy

ילדו נוסף בן 13

who has quite a different set of challenges.

שיש לו אתגרים די שונים.

He's actually quite remarkably gifted in mathematics.

הוא למעשה מחונן במתמטיקה.

He can multiple three numbers by three numbers

הוא יכול להכפיל שלושה מספרים בשלושה מספרים

in his head with ease,

בראש בקלות,

yet when it comes to trying to have a conversation,

ועדיין כשזה מגיע ללנהל שיחה,

he has great difficulty.

יש לו קושי גדול.

He doesn't make eye contact.

הוא לא יוצר קשר עין.

He has difficulty starting a conversation,

יש לו בעיה להתחיל שיחה,

feels awkward,

מרגיש מוזר,

and when he gets nervous,

וכשהוא מתעצבן,

he actually shuts down.

הוא למעשה נכבה.

Yet both of these boys

ועדיין לשני הילדים

have the same diagnosis of autism spectrum disorder.

יש את אותה אבחנה של הפרעת ספקטרום אוטיזם.

One of the things that concerns us

אחד הדברים שמדאיגים אותנו

is whether or not there really is

זה אם באמת יש

an epidemic of autism.

מגפה של אוטיזם.

These days, one in 88 children

בימינו, אחד מ 88 ילדים

will be diagnosed with autism,

יאובחן עם אוטיזם,

and the question is,

והשאלה היא,

why does this graph look this way?

למה הגרף הזה נראה ככה?

Has that number been increasing

האם המספר הזה עלה

dramatically over time?

דרמטית במשך הזמן?

Or is it because we have now started labeling

או האם זה בגלל שהתחלנו לתייג

individuals with autism,

אנשים עם אוטיזם,

simply giving them a diagnosis

פשוט נתנו להם אבחנה

when they were still present there before

כשהם עדיין היו נוכחים שם לפני

yet simply didn't have that label?

ופשוט לא היתה לנו התווית הזו?

And in fact, in the late 1980s, the early 1990s,

ולמעשה, בשנות ה 80 המאוחרות, ה 90 המוקדמות,

legislation was passed

הועברה חקיקה

that actually provided individuals with autism

שלמעשה סיפקה לאנשים עם אוטיזם

with resources, with access to educational materials

משאבים, עם גישה לחומרים חינוכיים

that would help them.

שיעזרו להם.

With that increased awareness, more parents,

עם הגדילה במודעות, יותר הורים,

more pediatricians, more educators

יותר רופאי ילדים, יותר מחנכים

learned to recognize the features of autism.

למדו לזהות את התכונות של אוטיזם.

As a result of that, more individuals were diagnosed

כתוצאה מכך, יותר אנשים אובחנו

and got access to the resources they needed.

וקיבלו גישה למשאבים להם היו זקוקים.

In addition, we've changed our definition over time,

בנוסף, שינינו את ההגדרה שלנו במשך הזמן.

so in fact we've widened the definition of autism,

אז למעשה הרחבנו את ההגדרה של אוטיזם,

and that accounts for some of

וזה מסביר חלק

the increased prevalence that we see.

מהגדילה שראינו.

The next question everyone wonders is,

השאלה הבאה שכולם תוהים לגביה היא,

what caused autism?

מה גורם לאוטיזם?

And a common misconception

וטעות נפוצה

is that vaccines cause autism.

היא שחיסונים גורמים לאוטיזם.

But let me be very clear:

אבל תנו לי להיות מאוד ברורה:

Vaccines do not cause autism.

חיסונים לא גורמים אוטיזם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

In fact, the original research study

למעשה, המחקר המקורי

that suggested that was the case

שהציע זאת

was completely fraudulent.

היה מזוייף לחלוטין.

It was actually retracted from the journal Lancet,

הוא למעשה נמשך מהמגזין לאנסט,

in which it was published,

בו הוא פורסם,

and that author, a physician,

ומהכותב, רופא,

had his medical license taken away from him.

נשלל רשיון הרפואה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The Institute of Medicine,

המכון לרפואה,

The Centers for Disease Control,

המרכז לשליטה במחלות,

have repeatedly investigated this

חקרו זאת באופן שוטף

and there is no credible evidence

ואין ראיות אמינות

that vaccines cause autism.

שחיסונים גורמים אוטיזם.

Furthermore,

יותר מזה,

one of the ingredients in vaccines,

אחד ממרכיבי החיסונים,

something called thimerosal,

חומר שנקרא תימרוסל,

was thought to be what the cause of autism was.

נחשב למה שגורם אוטיזם.

That was actually removed from vaccines

זה הוסר מחיסונים למעשה

in the year 1992,

בשנת 1992,

and you can see that it really did not have an effect

ואתם יכולים לראות שבאמת לא היתה לזה השפעה

in what happened with the prevalence of autism.

על מה שקרה עם השכיחות של אוטיזם.

So again, there is no evidence

אז שוב, אין עדות

that this is the answer.

שזו התשובה.

So the question remains, what does cause autism?

אז השאלה נשארת, מה גורם לאוטיזם?

In fact, there's probably not one single answer.

למעשה, יש כנראה יותר שמתשובה אחת.

Just as autism is a spectrum,

ממש כמו שאוטיזם היא ספקטרום,

there's a spectrum of etiologies,

יש ספקטרום של אידיאולוגיות,

a spectrum of causes.

ספקטרום של גורמים,

Based on epidemiological data,

בהתבסס על מידע אפידמיולוגי,

we know that one of the causes,

אנחנו יודעים שאחד הגורמים,

or one of the associations, I should say,

אחד הקישורים, הייתי אומרת,

is advanced paternal age,

הוא גיל הורים גבוה,

that is, increasing age of the father

שזה אומר, גיל מבוגר יותר של האב

at the time of conception.

בזמן ההפריה.

In addition, another vulnerable

בנוסף, תקופה רגישה

and critical period in terms of development

וקריטית נוספת במונחים של התפתחות

is when the mother is pregnant.

היא כשהאם בהריון.

During that period, while the fetal brain is developing,

במהלך התקופה, בעוד מוח העובר מתפתח,

we know that exposure to certain agents

אנחנו יודעים שחשיפה לגורמים מסויימים

can actually increase the risk of autism.

יכולים להגביר למעשה את הסיכון לאוטיזם.

In particular, there's a medication, valproic acid,

ביחוד, יש תרופה, חומצה ולפרואית,

which mothers with epilepsy sometimes take,

שאמהות עם אפילפסיה לוקחות לפעמים,

we know can increase that risk of autism.

שאנחנו יודעים שמגבירה את הסיכון לאוטיזם.

In addition, there can be some infectious agents

בנוסף, יכול להיות גורם מדבק

that can also cause autism.

שגם יכול לגרום אוטיזם.

And one of the things I'm going to spend

ואחד הדברים שאני אתמקד

a lot of time focusing on

בו הרבה

are the genes that can cause autism.

הם הגנים שיכולים לגרום אוטיזם.

I'm focusing on this not because genes

אני מתמקדת על זה לא בגלל שגנים

are the only cause of autism,

הם הגורם היחידי לאוטיזם,

but it's a cause of autism

אלא בגלל שהם גורם לאוטיזם

that we can readily define

שאנחנו יכולים להגדיר

and be able to better understand the biology

ולהיות מסוגלים להבין טוב יותר את הביולוגיה

and understand better how the brain works

ולהבין טוב יותר איך המח עובד

so that we can come up with strategies

כך שנוכל למצוא אסטרטגיות

to be able to intervene.

להיות מסוגלים להתערב.

One of the genetic factors that we don't understand,

אחד הגורמים הגנטיים שאנחנו לא מבינים,

however, is the difference that we see

עם זאת, הוא ההבדל בין מה שאנחנו רואים

in terms of males and females.

במונחים של זכרים ונקבות.

Males are affected four to one compared to females

זכרים מושפעים פי ארבע יחסית לנקבות

with autism,

באוטיזם,

and we really don't understand what that cause is.

ואנחנו ממש לא מבינים מה הגורם.

One of the ways that we can understand

אחת הדרכים שאנחנו יכולים להבין

that genetics is a factor

דרכה שגנטיקה היא פקטור

is by looking at something called

היא על ידי הסתכלות על משהו

the concordance rate.

שנקרא יחס הקונקורדנציה.

In other words, if one sibling has autism,

במילים אחרות, אם לאח אחד יש אוטיזם,

what's the probability

מה ההסתברות

that another sibling in that family will have autism?

שאח אחר במשפחה ילקה באוטיזם?

And we can look in particular

ואנחנו יכולים להסתכל במיוחד

at three types of siblings:

בשלושה סוגים של אחים:

identical twins,

תאומים זהים,

twins that actually share 100 percent

תאומים שלמעשה חולקים 100 אחוז

of their genetic information

מהמידע הגנטי

and shared the same intrauterine environment,

וחלקו את אותה סביבה תוך רחמית,

versus fraternal twins,

מול תאומים אחים,

twins that actually share 50 percent

תאומים שלמעשה חולקים 50 אחוז

of their genetic information,

מהמידע הגנטי,

versus regular siblings,

מול אחים רגילים,

brother-sister, sister-sister,

אח-אחות, אחות-אחות,

also sharing 50 percent of their genetic information,

שגם חולקים 50 אחוז מהמידע הגנטי,

yet not sharing the same intrauterine environment.

אבל לא חלקו את הסביבה הרחמית.

And when you look at those concordance ratios,

וכשאתם מביטים ביחסי ההתאמה האלה,

one of the striking things that you will see

אחד מהדברים המדהימים שאתם תראו

is that in identical twins,

היא שבתאומים זהים,

that concordance rate is 77 percent.

אחוז ההתאמה הוא 77 אחוז.

Remarkably, though,

למרבה הפלא עם זאת,

it's not 100 percent.

זה לא 100 אחוז.

It is not that genes account for all of the risk for autism,

זה לא שגנים אחראים לכל הסיכון לאוטיזם,

but yet they account for a lot of that risk,

ועדיין הם אחראים להרבה מהסיכון,

because when you look at fraternal twins,

מפני שכשאתם מביטים בתאומים רגילים,

that concordance rate is only 31 percent.

אחוז ההתאמה הוא רק 31 אחוז.

On the other hand, there is a difference

מצד שני, יש הבדל

between those fraternal twins and the siblings,

בין תאומים רגילים לאחים,

suggesting that there are common exposures

מה שמציע שיש חשיפה משותפת

for those fraternal twins

לתאומים הרגילים

that may not be shared as commonly

שאולי לא היתה משותפת

with siblings alone.

עם אחים רגילים.

So this provides some of the data

אז זה מספק חלק מהמידע

that autism is genetic.

שאוטיזם הוא גנטי.

Well, how genetic is it?

ובכן, כמה גנטי הוא?

When we compare it to other conditions

כשאנחנו משווים אותו למצבים אחרים

that we're familiar with,

שמוכרים לנו,

things like cancer, heart disease, diabetes,

דברים כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת,

in fact, genetics plays a much larger role in autism

למעשה גנטיקה משחקת תפקיד גדול יותר

than it does in any of these other conditions.

מאשר היא משחקת בכל המצבים האחרים.

But with this, that doesn't tell us what the genes are.

אבל עם זה, זה לא אומר לנו אילו גנים אלה.

It doesn't even tell us in any one child,

זה אפילו לא אומר לנו בילד מסויים,

is it one gene

אם זה גן אחד

or potentially a combination of genes?

או אולי מקבץ של גנים?

And so in fact, in some individuals with autism,

אז למעשה, בכמה אנשים עם אוטיזם,

it is genetic!

זה גנטי!

That is, that it is one single,

זה אומר, שזה גן אחד

powerful, deterministic gene

מאוד חזק וקובע

that causes the autism.

שגורם לאוטיזם.

However, in other individuals,

עם זאת, באחרים,

it's genetic, that is,

זה גנטי, שזה אומר,

that it's actually a combination of genes

זה למעשה שילוב של גנים

in part with the developmental process

יחד עם התהליך ההתפתחותי

that ultimately determines that risk for autism.

שבסופו של דבר קובע את הסיכון לאוטיזם.

We don't know in any one person, necessarily,

אנחנו לא יודעים באדם מסוים, בהכרח,

which of those two answers it is

איזה משתי התשובות האלו נכונה

until we start digging deeper.

עד שמתחילים לחפור פנימה.

So the question becomes,

אז השאלה הופכת,

how can we start to identify

לאיך אנחנו יכולים להתחיל לזהות

what exactly those genes are.

מה בדיוק הגנים האלה.

And let me pose something

ותנו לי להעלות

that might not be intuitive.

משהו שאולי לא אינטואיטיבי.

In certain individuals,

באנשים מסויימים,

they can have autism

יכול להיות להם אוטיזם

for a reason that is genetic

מסיבה שהיא גנטית

but yet not because of autism running in the family.

אבל עדיין לא בגלל שאוטיזם עובר במשפחה.

And the reason is because in certain individuals,

והסיבה היא בגלל שבאנשים מסויימים,

they can actually have genetic changes or mutations

יכול להיות לכם למעשה שינוי גנטי או מוטציה

that are not passed down from the mother

שלא מועברים מהאם

or from the father,

או מהאב,

but actually start brand new in them,

אלא למעשה מתחילים חדש אצלם,

mutations that are present

מוטציות שנמצאות

in the egg or the sperm

בביצית או הזרע

at the time of conception

בזמן ההפריה

but have not been passed down

אבל לא הועברו במורד

generation through generation within the family.

הדורות בתוך המשפחה.

And we can actually use that strategy

ואנחנו יכולים למעשה להשתמש באסטרטגיה הזו

to now understand and to identify

כדי להבין עכשיו ולזהות

those genes causing autism in those individuals.

את הגנים שגורמים לאוטיזם אצל האדם הזה.

So in fact, at the Simons Foundation,

אז למעשה, בקרן סימונס,

we took 2,600 individuals

לקחנו 2,600 אנשים

that had no family history of autism,

שלא היתה להם הסטוריה של אוטיזם במשפחה,

and we took that child and their mother and father

ולקחנו את הילד הזה ואת אימם ואביהם

and used them to try and understand

והשתמשנו בהם כדי לנסות להבין

what were those genes

מה היו הגנים האלה

causing autism in those cases?

שגורמים לאוטיזם במקרים האלה?

To do that, we actually had to comprehensively

כדי לעשות את זה, היינו צריכים למעשה

be able to look at all that genetic information

להיות מסוגלים באופן מדוייק להביט בכל המידע הגנטי הזה

and determine what those differences were

ולקבוע מה ההבדלים האלה היו

between the mother, the father and the child.

בין האם, האב והילד.

In doing so, I apologize,

בלעשות זאת, אני מתנצלת,

I'm going to use an outdated analogy

אני עומדת להשתמש באנלוגיה מיושנת

of encyclopedias rather than Wikipedia,

של אנציקלופדיה במקום וויקיפדיה,

but I'm going to do so to try and help make the point

אבל אני עומדת לעשות זאת כדי לנסות להעביר נקודה

that as we did this inventory,

שכשעשינו את רשימת המצאי הזו,

we needed to be able to look at

היינו צריכים להיות מסוגלים להביט

massive amounts of information.

בכמות אדירה של מידע,

Our genetic information is organized

המידע הגנטי שלנו מאורגן

into a set of 46 volumes,

בסט של 46 כרכים,

and when we did that, we had to be able to account

וכשעשינו את זה, היינו מסוגלים לראות

for each of those 46 volumes,

כל אחד מ 46 הכרכים האלו,

because in some cases with autism,

מפני שבמקרים אחדים עם אוטיזם,

there's actually a single volume that's missing.

יש למעשה כרך אחד שחסר.

We had to get more granular than that, though,

היינו צריכים להיות יותר פרטניים מזה, עם זאת,

and so we had to start opening those books,

אז היינו צריכים להתחיל לפתוח את הספרים,

and in some cases, the genetic change

ובכמה מקרים, השינוי הגנטי

was more subtle.

היה עדין יותר.

It might have been a single paragraph that was missing,

זה אולי היתה פסקה בודדת שהיתה חסרה,

or yet, even more subtle than that,

או אפילו יותר עדין מזה,

a single letter,

אות בודדת,

one out of three billion letters

אחת מתוך שלוש מיליארד אותיות

that was changed, that was altered,

שהשתנתה, ששונתה,

yet had profound effects

ועדין היו לה השפעות משמעותיות

in terms of how the brain functions

במונחים של איך המוח מתפקד

and affects behavior.

ומשפיע על ההתנהגות.

In doing this within these families,

בלעשות זאת בתוך משפחות,

we were able to account for approximately

היינו מסוגלים למצוא בערך

25 percent of the individuals

25 אחוז מהאנשים

and determine that there was a single

ולקבוע שהיה גורם גנטי

powerful genetic factor

אחד חזק

that caused autism within those families.

שגרם לאוטיזם בתוך המשפחות האלו.

On the other hand, there's 75 percent

מצד שני, יש 75 אחוז

that we still haven't figured out.

שעדיין לא הבנו.

As we did this, though,

כשעשינו את זה, עם זאת,

it was really quite humbling,

זה גרם לענווה גדולה,

because we realized that there was not simply

מפני שהבנו שלא היה פשוט

one gene for autism.

גן אחד לאוטיזם,

In fact, the current estimates are

למעשה, ההערכות העדכניות הן

that there are 200 to 400 different genes

שיש 200 עד 400 גנים שונים

that can cause autism.

שיכולים לגרום לאוטיזם.

And that explains, in part,

וזה מסביר, חלקית,

why we see such a broad spectrum

למה אנחנו רואים ספקטרום כל כך רחב

in terms of its effects.

במונחים של ההשפעה.

Although there are that many genes,

למרות שיש כל כך הרבה גנים,

there is some method to the madness.

יש שיטה לשיגעון.

It's not simply random

זה לא פשוט 200, 400

200, 400 different genes,

גנים שונים אקראיים,

but in fact they fit together.

אלא למעשה הם מתאימים יחד.

They fit together in a pathway.

הם מתאימים יחד בשביל.

They fit together in a network

הם מתאימים יחד ברשת

that's starting to make sense now

שמתחילה להיות הגיונית עכשיו

in terms of how the brain functions.

במונחים של איך המוח מתפקד.

We're starting to have a bottom-up approach

מתחילה להיות לנו גישה של מלמטה למעלה

where we're identifying those genes,

בה אנחנו מזהים את הגנים האלה,

those proteins, those molecules,

החלבונים האלה, המולקולות האלו,

understanding how they interact together

מבינים איך הן מתקשרות

to make that neuron work,

כדי ליצור את רשת הניורונים הזו,

understanding how those neurons interact together

מבינים איך הניורונים האלה עובדים יחד

to make circuits work,

כדי לגרום למעגלים לעבוד,

and understand how those circuits work

ומבינים איך המעגלים האלה עובדים

to now control behavior,

כדי לשלוט עכשיו בהתנהגות,

and understand that both in individuals with autism

ומבינים זאת גם באנשים עם אוטיזם

as well as individuals who have normal cognition.

וגם באנשים שיש להם הכרה נורמלית.

But early diagnosis is a key for us.

אבל אבחנה מוקדמת היא המפתח בשבילנו.

Being able to make that diagnosis

להיות מסוגלים לעשות את ההבחנה הזו

of someone who's susceptible

של מישהו שמועד

at a time in a window

בזמן מסויים בחלון

where we have the ability to transform,

שם יש לנו את היכולת לשנות,

to be able to impact

להיות מסוגלים להשפיע

that growing, developing brain is critical.

על המוח הגדל המתפתח זה קריטי.

And so folks like Ami Klin have developed methods

וכך אנשים כמו עמי קלין פיתחו שיטה

to be able to take infants, small babies,

להיות מסוגלים לקחת תינוקות, תינוקות קטנים,

and be able to use biomarkers,

ולהיות מסוגלים להשתמש בסמנים ביולוגיים,

in this case eye contact and eye tracking,

במקרה הזה קשר עין ועקיבת עין,

to identify an infant at risk.

כדי לזהות תינוקות בסיכון.

This particular infant, you can see,

התינוק המסויים הזה, אתם יכולים לראות,

making very good eye contact with this woman

יוצר קשר עין טוב עם האישה הזו

as she's singing "Itsy, Bitsy Spider,"

כשהיא שרה "עכביש קטן,"

in fact is not going to develop autism.

למעשה לא יפתח אוטיזם.

This baby we know is going to be in the clear.

התינוק הזה אנחנו יודעים שיהיה בסדר.

On the other hand, this other baby

מצד שני, התינוק השני

is going to go on to develop autism.

יפתח אוטיזם.

In this particular child, you can see,

בילד המסוים הזה, אתם יכולים לראות,

it's not making good eye contact.

הוא לא יוצר קשר עין טוב.

Instead of the eyes focusing in

במקום שהעיניים יתמקדו

and having that social connection,

ויהיה החיבור החברתי הזה,

looking at the mouth, looking at the nose,

מביט בפה מביט באף,

looking off in another direction,

מביט בכיוון אחר,

but not again socially connecting,

אבל לא מתחבר חברתית,

and being able to do this on a very large scale,

ולהיות מסוגלים לעשות את זה בקנה מידה נרחב,

screen infants, screen children for autism,

לסקור תינוקות, לסקור ילדים לאוטיזם,

through something very robust, very reliable,

דרך משהו מאוד עמיד, מאוד אמין,

is going to be very helpful to us in terms of being

זה יהיה מאוד מועיל לנו במונחים של

able to intervene at an early stage

להיות מסוגלים להתערב בשלב מאוד מוקדם

when we can have the greatest impact.

כשיכולה להיות לנו ההשפעה הכי גדולה.

How are we going to intervene?

איך אנחנו נתערב?

It's probably going to be a combination of factors.

זה כנראה יהיה שילוב של מספר גורמים.

In part, in some individuals,

חלקית, בחלק מהאנשים,

we're going to try and use medications.

אנחנו עומדים לנסות ולהשתמש בתרופות.

And so in fact, identifying the genes for autism

וכך למעשה, לזהות את הגנים של האוטיזם

is important for us

זה חשוב לנו

to identify drug targets,

כדי לזהות מטרות לתרופות,

to identify things that we might be able to impact

כדי לזהות דברים שאולי נהיה מסוגלים להשפיע עליהם

and can be certain that that's really

ולהיות בטוחים שזה באמת

what we need to do in autism.

מה שאנחנו צריכים לעשות באוטיזם.

But that's not going to be the only answer.

אבל זו לא עומדת להיות התשובה היחידה.

Beyond just drugs, we're going to use educational strategies.

מעבר לרק תרופות, אנחנו עומדים להתשמש באסטרטגיות חינוכיות.

Individuals with autism,

אנשים עם אוטיזם,

some of them are wired a little bit differently.

חלקם מחווטים מעט שונה.

They learn in a different way.

הם לומדים בדרך שונה.

They absorb their surroundings in a different way,

הם קולטים את הסביבה שלהם בדרך שונה.

and we need to be able to educate them

ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לחנך אותם

in a way that serves them best.

בדרך שמשרתת אותם הכי טוב.

Beyond that, there are a lot of individuals

מעבר לזה, יש הרבה אנשים

in this room who have great ideas

בחדר הזה שיש להם רעיונות גדולים

in terms of new technologies we can use,

במונחים של טכנולוגיות חדשות בהן אנחנו יכולים להשתמש,

everything from devices we can use to train the brain

החל ממכשירים שיוכלו לאמן את המוח

to be able to make it more efficient

להיות מסוגל להפוך ליותר יעיל

and to compensate for areas in which

ולפצות על התחומים בהם

it has a little bit of trouble,

יש לו מעט בעיה,

to even things like Google Glass.

לאפילו דברים כמו גוגל גלאס.

You could imagine, for instance, Gabriel,

אתם יכולים לדמיין, לדוגמה, גבריאל,

with his social awkwardness,

עם המוזרות החברתית שלו,

might be able to wear Google Glass

אולי יהיה מסוגל ללבוש משקפי גוגל

with an earpiece in his ear,

עם אוזניה באוזן,

and have a coach be able to help him,

ושיהיה לו מדריך שיכול לעזור לו,

be able to help think about conversations,

להיות מסוגל לעזור לו לחשוב על שיחות,

conversation-starters,

נושאים להתחיל שיחה,

being able to even perhaps one day

להיות מסגל אפילו אולי יום אחד

invite a girl out on a date.

להזמין בחורה לדייט.

All of these new technologies

כל הטכנולוגיות החדשות האלו

just offer tremendous opportunities

פשוט מציעות אפשרויות מדהימות

for us to be able to impact

בשבילנו להיות מסוגלים להשפיע

the individuals with autism,

על האדם עם אוטיזם,

but yet we have a long way to go.

אבל עדיין יש לנו דרך ארוכה לעבור.

As much as we know,

ככל שאנחנו יודעים,

there is so much more that we don't know,

יש עוד כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים.

and so I invite all of you

אז אני מזמינה את כולכם

to be able to help us think about

להיות מסוגלים לעזור לנו לחשוב על

how to do this better,

איך לעשות זאת טוב יותר,

to use as a community our collective wisdom

להשתמש כקהילה בחכמה השיתופית שלנו

to be able to make a difference,

כדי להיות מסוגלים להשפיע,

and in particular,

ובמיוחד,

for the individuals in families with autism,

לאנשים עם משפחות בהם יש אוטיזם,

I invite you to join the interactive autism network,

אני מזמינה אתכם להצטרף לרשת האוטיזם האינטראקטיבית,

to be part of the solution to this,

להיות חלק מהפיתרון לזה,

because it's going to take really a lot of us

מפני שזה ידרוש באמת הרבה מאיתנו

to think about what's important,

כדי לחשוב על מה חשוב,

what's going to be a meaningful difference.

מה עומד להיות שינוי משמעותי.

As we think about something

כשאנחנו חושבים על משהו

that's potentially a solution,

שיכול להיות פיתרון,

how well does it work?

כמה טוב הוא עובד?

Is it something that's really going to make a difference

האם זה משהו שבאמת ישנה

in your lives, as an individual,

בחיים שלכם, כאנשים,

as a family with autism?

כמשפחה עם אוטיזם?

We're going to need individuals of all ages,

אנחנו נצטרך אנשים מכל הגילאים,

from the young to the old,

מצעירים לזקנים,

and with all different shapes and sizes

ומכל הצורות והגדלים

of the autism spectrum disorder

של הפרעת ספקטרום האוטיזם

to make sure that we can have an impact.

כדי להיות בטוחים שתהיה לנו השפעה.

So I invite all of you to join the mission

אז אני מזמינה את כולכם להצטרף למשימה

and to help to be able to make the lives

ולעזור לעשות את החיים

of individuals with autism

של אנשים עם אוטיזם

so much better and so much richer.

כל כך יותר טובים ועשירים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)