Who are you, really? The puzzle of personality | Brian Little | TED

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Michal Mano

What an intriguing group of individuals you are ...

איזו קבוצה מסקרנת של אנשים אתם ...

to a psychologist.

לפסיכולוג.

(Laughter)

(צחוק)

I've had the opportunity over the last couple of days

הייתה לי ההזדמנות במהלך הימים האחרונים

of listening in on some of your conversations

להקשיב לכמה מהשיחות שלכם

and watching you interact with each other.

ולצפות בכם כיצד אתם מתקשרים אחד עם השני.

And I think it's fair to say, already,

ואני חושב שזה הוגן לומר, כבר,

that there are 47 people in this audience,

שישנם 47 אנשים בקהל הזה,

at this moment,

ברגע זה,

displaying psychological symptoms I would like to discuss today.

שמפגינים סימפטומים פסיכולוגיים שהייתי רוצה לדון בהם היום.

(Laughter)

(צחוק)

And I thought you might like to know who you are.

וחשבתי שאתם עשויים לרצות לדעת מי אתם.

(Laughter)

(צחוק)

But instead of pointing at you,

אבל במקום להצביע עליכם,

which would be gratuitous and intrusive,

דבר שיהיה מיותר ופולשני,

I thought I would tell you a few facts and stories,

חשבתי שאספר לכם מספר עובדות וסיפורים,

in which you may catch a glimpse of yourself.

שבהם אתם עשויים לתפוס הצצה על עצמכם.

I'm in the field of research known as personality psychology,

אני בתחום המחקר המכונה פסיכולוגית אישיות,

which is part of a larger personality science

שמהווה חלק ממדע אישיות גדול יותר

which spans the full spectrum, from neurons to narratives.

שמשתרע על פני ספקטרום מלא החל מנוירונים עד לנרטיבים

And what we try to do,

ומה שאנחנו מנסים לעשות,

in our own way,

בדרכנו שלנו,

is to make sense of how each of us --

הוא להבין כיצד כל אחד מאיתנו -

each of you --

כל אחד מכם --

is, in certain respects,

הוא, במובנים מסוימים,

like all other people,

כמו כל האנשים האחרים,

like some other people

כמו כמה אנשים אחרים

and like no other person.

וכמו אף אחד אחר.

Now, already you may be saying of yourself,

כעת, אתם כבר רשאים לומר על עצמכם,

"I'm not intriguing.

"אני לא מסקרן.

I am the 46th most boring person in the Western Hemisphere."

אני האדם ה 46 הכי משעמם בחצי הכדור המערבי."

Or you may say of yourself,

או שאתה עשוי לומר על עצמך,

"I am intriguing,

"אני מסקרן.

even if I am regarded by most people as a great, thundering twit."

אפילו אם אני נחשב על ידי רוב האנשים כמטומטם גדול מאין כמוהו."

(Laughter)

(צחוק)

But it is your self-diagnosed boringness and your inherent "twitiness"

אבל זו דיאגנוזה עצמית של החד-גוניות שלך והטמטום שלך

that makes me, as a psychologist, really fascinated by you.

שגורם לי כפסיכולוג להיות ממש מוקסם ממך.

So let me explain why this is so.

אז תנו לי להסביר לכם למה זה כך.

One of the most influential approaches in personality science

אחת הגישות המשפיעות ביותר במדע אישיות

is known as trait psychology,

מוכרת כפסיכולוגית התכונות

and it aligns you along five dimensions which are normally distributed,

והיא מסווגת אתכם לאורך חמישה ממדים שמחולקים באופן מנורמל,

and that describe universally held aspects of difference between people.

ושמתארים היבטים מוסכמים באופן אוניברסלי של הבדלים בין אנשים.

They spell out the acronym OCEAN.

הם מוגדרים בראשי התיבות OCEAN

So, "O" stands for "open to experience,"

אז ה"O" מייצג את המשפט "פתוח לחוויה,"

versus those who are more closed.

לעומת אלה שהם סגורים יותר.

"C" stands for "conscientiousness,"

"C" מייצג "מצפוניות,"

in contrast to those with a more lackadaisical approach to life.

בניגוד לאלה עם גישה יותר אדישה לחיים.

"E" -- "extroversion," in contrast to more introverted people.

"E" מייצג "החצנה," בניגוד לאנשים מופנמים יותר.

"A" -- "agreeable individuals,"

"A" -- אנשים נעימי הליכות,"

in contrast to those decidedly not agreeable.

בניגוד לאלה שבהחלט אינם נעימים.

And "N" -- "neurotic individuals,"

ו "N" -- אנשים נוירוטיים,"

in contrast to those who are more stable.

בניגוד לאלה שהם יותר יציבים.

All of these dimensions have implications for our well-being,

לכל הממדים האלה השלכות על איכות החיים שלנו,

for how our life goes.

בדרך שבה החיים שלנו הולכים.

And so we know that, for example,

וכך, אנו יודעים, למשל,

openness and conscientiousness are very good predictors of life success,

פתיחות ומצפוניות מנבאים טוב מאוד הצלחה בחיים

but the open people achieve that success through being audacious

אבל אנשים פתוחים משיגים הצלחה זו באמצעות היותם נועזים

and, occasionally, odd.

ומדי פעם, יוצאי דופן.

The conscientious people achieve it through sticking to deadlines,

האנשים המצפוניים משיגים זאת באמצעות היצמדות למועד אחרון,

to persevering, as well as having some passion.

להתמדה, כמו גם לתשוקה מסוימת שיש להם.

Extroversion and agreeableness are both conducive

מוחצנות ונעימות שניהם מסייעים

to working well with people.

לעבוד היטב עם אנשים.

Extroverts, for example, I find intriguing.

את המוחצנים למשל, אני מוצא מסקרנים.

With my classes, I sometimes give them a basic fact

עם הכיתות שלי, לפעמים אני נותן להם עובדה בסיסית

that might be revealing with respect to their personality:

שעשויה להיות חושפנית ביחס לאישיות שלהם:

I tell them that it is virtually impossible for adults

אני אומר להם שזה כמעט בלתי אפשרי למבוגרים

to lick the outside of their own elbow.

ללקק את חלקו החיצוני של המרפק שלהם.

(Laughter)

(צחוק)

Did you know that?

האם ידעתם את זה?

Already, some of you have tried to lick the outside of your own elbow.

כבר עכשיו, כמה מכם ניסו ללקק את החלק החיצוני של המרפק שלהם.

But extroverts amongst you

אבל המוחצנים מביניכם

are probably those who have not only tried,

הם ככל הנראה אלה שלא רק ניסו,

but they have successfully licked the elbow

אלא הצליחו ללקק את המרפק

of the person sitting next to them.

של האדם שיושב לידם.

(Laughter)

(צחוק)

Those are the extroverts.

אלה הם המוחצנים.

Let me deal in a bit more detail with extroversion,

בואו ונדון ביותר פירוט במוחצנות,

because it's consequential and it's intriguing,

כי זה תוצאתי וזה מסקרן.

and it helps us understand what I call our three natures.

וזה עוזר לנו להבין את מה שאני מכנה: שלושת סוגי הטבע שלנו.

First, our biogenic nature -- our neurophysiology.

ראשית, הטבע הביוגני שלנו -- הנוירופיזיולוגיה שלנו.

Second, our sociogenic or second nature,

שנית, הטבע הסוציוגני שלנו או טבענו השני,

which has to do with the cultural and social aspects of our lives.

שקשור לתרבות ולהיבטים חברתיים בחיינו.

And third, what makes you individually you -- idiosyncratic --

ושלישית, מה שעושה אותך לאינדבידואלי שהנך, לאידיוסינקרטי --

what I call your "idiogenic" nature.

מה שאני קורא לו טבעך ה"אידיוגני"

Let me explain.

הרשו לי להסביר.

One of the things that characterizes extroverts is they need stimulation.

אחד הדברים שמאפיינים מוחצנים הוא שהם זקוקים לגירוי

And that stimulation can be achieved by finding things that are exciting:

וניתן להשיג גירוי זה על ידי מציאת דברים מרגשים:

loud noises, parties and social events here at TED --

רעשים קולניים, מסיבות וארועים חברתיים כאן ב TED --

you see the extroverts forming a magnetic core.

אתם רואים את המוחצנים יוצרים ליבה מגנטית.

They all gather together.

הם כולם נאספים יחד.

And I've seen you.

וראיתי אתכם.

The introverts are more likely to spend time in the quiet spaces

המופנמים ככל הנראה מבלים זמן במקומות השקטים

up on the second floor,

למעלה בקומה השנייה

where they are able to reduce stimulation --

שם הם יכולים להפחית גירוי --

and may be misconstrued as being antisocial,

ואולי להתפרש בטעות כבלתי חברתיים,

but you're not necessarily antisocial.

אבל אתם לא בהכרח אנטי חברתיים.

It may be that you simply realize that you do better

זה יכול להיות שאתם מבינים שאתם מצליחים יותר

when you have a chance to lower that level of stimulation.

כאשר יש לכם סיכוי להנמיך את רמת הגירוי.

Sometimes it's an internal stimulant, from your body.

לפעמים זה ממריץ פנימי, מתוך גופכם.

Caffeine, for example, works much better with extroverts than it does introverts.

קפאין, למשל, פועל הרבה יותר טוב עם מוחצנים מאשר עם מופנמים.

When extroverts come into the office at nine o'clock in the morning

כאשר מוחצנים נכנסים למשרד בתשע בבוקר

and say, "I really need a cup of coffee,"

ואומרים: "אני באמת צריך כוס קפה,"

they're not kidding --

הם לא צוחקים --

they really do.

הם באמת צריכים.

Introverts do not do as well,

המופנמים לא מצליחים באותה מידה,

particularly if the tasks they're engaged in --

במיוחד אם המשימות בהן הם עוסקים--

and they've had some coffee --

והם כבר שתו קצת קפה --

if those tasks are speeded,

אם משימות אלו מואצות,

and if they're quantitative,

ואם הן ניתנות לכימות,

introverts may give the appearance of not being particularly quantitative.

מופנמים עשויים להציג את המראה של לא להיות כמותיים במיוחד.

But it's a misconstrual.

אבל זו תפיסה מוטעית.

So here are the consequences that are really quite intriguing:

אז הרי התוצאות שאכן מסקרנות למדי:

we're not always what seem to be,

אנחנו לא תמיד מה שזה נראה,

and that takes me to my next point.

וזה לוקח אותי לנקודה הבאה שלי.

I should say, before getting to this,

עלי לומר ללפני שאני מגיע לזה,

something about sexual intercourse,

משהו על יחסי מין,

although I may not have time.

למרות שייתכן שלא יהיה לי זמן.

And so, if you would like me to --

וכך, אם אתם רוצים שאני --

yes, you would?

כן, הייתם רוצים?

OK.

בסדר.

(Laughter)

(צחוק)

There are studies done

יש מחקרים שנעשו

on the frequency with which individuals engage in the conjugal act,

על התדירות שבה אנשים עוסקים בחיי אישות,

as broken down by male, female; introvert, extrovert.

בחלוקה לפי זכר, נקבה, מופנם, מוחצן.

So I ask you:

אז אני שואל אתכם:

How many times per minute --

כמה פעמים בדקה --

oh, I'm sorry, that was a rat study --

או, אני מצטער, זה היה מחקר החולדות --

(Laughter)

(צחוק)

How many times per month

כמה פעמים בחודש

do introverted men engage in the act?

גברים מופנמים עוסקים בכך?

3.0.

3.0.

Extroverted men?

גברים מוחצנים?

More or less?

יותר או פחות?

Yes, more.

כן. יותר.

5.5 -- almost twice as much.

5.5 - כמעט כפליים.

Introverted women: 3.1.

נשים מופנמות: 3.1.

Extroverted women?

נשים מוחצנות?

Frankly, speaking as an introverted male,

למען האמת, כשאני מדבר כגבר מופנם,

which I will explain later --

אשר אני אסביר מאוחר יותר -

they are heroic.

הם הירואים.

7.5.

7.5.

They not only handle all the male extroverts,

הם לא רק לוקחים את כל הגברים המוחצנים

they pick up a few introverts as well.

הם עוברים כמה מופנמים גם כן.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(תשואות)

We communicate differently, extroverts and introverts.

אנחנו מתקשרים בצורה שונה, מוחצנים ומופנמים.

Extroverts, when they interact,

מוחצנים, כשהם באים במגע,

want to have lots of social encounter punctuated by closeness.

רוצים שיהיו להם הרבה מפגשים חברתיים שמודגשים בקירבה.

They'd like to stand close for comfortable communication.

הם אוהבים לעמוד קרוב לשם תקשורת נוחה.

They like to have a lot of eye contact,

הם אוהבים הרבה קשר עין,

or mutual gaze.

או מבט הדדי.

We found in some research

מצאנו בכמה מחקרים

that they use more diminutive terms when they meet somebody.

שהם משתמשים ביותר מונחים מקטינים כשהם פוגשים מישהו.

So when an extrovert meets a Charles,

אז כאשר מוחצן פוגש צ'ארלס,

it rapidly becomes "Charlie," and then "Chuck,"

הוא מיד הופך ל"צ'ארלי" ואז ל "צ'אק,"

and then "Chuckles Baby."

ואז " צ'אקלס בייבי."

(Laughter)

(צחוק)

Whereas for introverts,

בעוד שעבור המופנמים,

it remains "Charles," until he's given a pass to be more intimate

הוא נשאר "צ'רלס," עד שהוא מקבל אישור להיות יותר אינטימי

by the person he's talking to.

מהאדם שהוא מדבר אליו.

We speak differently.

אנחנו מדברים בצורה אחרת.

Extroverts prefer black-and-white, concrete, simple language.

מוחצנים מעדיפים שחור ולבן, שפה קונקרטית פשוטה.

Introverts prefer -- and I must again tell you

מופנמים מעדיפים -- ואני חייב שוב לומר לכם

that I am as extreme an introvert as you could possibly imagine --

שאני מופנם קיצוני ככל שרק תוכלו לדמיין --

we speak differently.

אנו מדברים אחרת.

We prefer contextually complex,

אנחנו מעדיפים הקשר מורכב

contingent,

מקרי,

weasel-word sentences --

משפטים מעורפלים --

(Laughter)

(צחוק)

More or less.

פחות או יותר.

(Laughter)

(צחוק)

As it were.

כפי שזה היה.

(Laughter)

(צחוק)

Not to put too fine a point upon it --

בלי להתעקש על זה יותר מדי --

like that.

כמו זה.

When we talk,

כשאנו מדברים,

we sometimes talk past each other.

אנחנו לפעמים מדברים אחד מעבר לשני

I had a consulting contract I shared with a colleague

היה לי חוזה לייעוץ שחלקתי עם עמית

who's as different from me as two people can possibly be.

ששונה ממני כפי שאפשר ששני אנשים יכולים להיות.

First, his name is Tom.

ראשית, שמו הוא תום.

Mine isn't.

שלי לא.

(Laughter)

(צחוק)

Secondly, he's six foot five.

שנית, הוא 1.98 גובה.

I have a tendency not to be.

יש לי נטייה לא להיות.

(Laughter)

(צחוק)

And thirdly, he's as extroverted a person as you could find.

ושלישית הוא האדם הכי מוחצן שתוכלו למצוא.

I am seriously introverted.

אני מופנם באופן חמור.

I overload so much,

אני סובל מעומס יתר,

I can't even have a cup of coffee after three in the afternoon

אני אפילו לא יכול לשתות כוס קפה אחרי שעה שלוש בצהריים

and expect to sleep in the evening.

ולצפות לישון בערב,

We had seconded to this project a fellow called Michael.

נעזרנו בפרוייקט הזה באדם ששמו מיכאל.

And Michael almost brought the project to a crashing halt.

ומיכאל כמעט הביא את הפרוייקט להתרסקות.

So the person who seconded him asked Tom and me,

אז האדם שעזר לו שאל את תום ואותי,

"What do you make of Michael?"

"מה דעתכם על מיכאל?"

Well, I'll tell you what Tom said in a minute.

ובכן, אני אגיד לכם בעוד דקה מה תום אמר.

He spoke in classic "extrovert-ese."

הוא דיבר ב"מוחצניות קלאסית."

And here is how extroverted ears heard what I said,

והנה כיצד אוזניים מוחצנות שמעו מה אמרתי,

which is actually pretty accurate.

שזה למעשה די מדוייק.

I said, "Well Michael does have a tendency at times

אמרתי, "ובכן, למיכאל אכן יש נטייה לפעמים

of behaving in a way that some of us might see

להתנהג באופן שאחדים מאיתנו עלולים לראות

as perhaps more assertive than is normally called for."

כמשהו יותר אסרטיבי ממה שנחוץ בדרך כלל."

(Laughter)

(צחוק)

Tom rolled his eyes and he said,

תום גלגל את עיניו ואמר,

"Brian, that's what I said:

"בריאן, זה מה שאמרתי:

he's an asshole!"

הוא אידיוט!"

(Laughter)

ׁ(צחוק)

(Applause)

(תשואות)

Now, as an introvert,

עכשיו, כמופנם,

I might gently allude to certain "assholic" qualities

יכולתי לרמוז בעדינות על תכונות מסוימות של "אידיוט."

in this man's behavior,

בהתנהגות של האיש הזה,

but I'm not going to lunge for the a-word.

אבל אני לא מתכוון לזנק על המילה ב-א'.

(Laughter)

(צחוק)

But the extrovert says,

אבל המוחצן אומר,

"If he walks like one, if he talks like one, I call him one."

" אם הוא הולך כמו אחד כזה, אם הוא מדבר כמו אחד כזה, אני קורא לו כזה."

And we go past each other.

ואנחנו עוברים זה לייד זה.

Now is this something that we should be heedful of?

עכשיו, האם זה משהו שאנחנו צריכים להתייחס אליו?

Of course.

כמובן.

It's important that we know this.

זה חשוב שאנחנו יודעים זאת.

Is that all we are?

האם זה כל מה שאנחנו?

Are we just a bunch of traits?

האם אנחנו רק אוסף של תכונות?

No, we're not.

לא, אנחנו לא.

Remember, you're like some other people

זיכרו, אתם כמו כמה בני אדם אחרים

and like no other person.

וכמו אף אחד אחר.

How about that idiosyncratic you?

מה בנוגע לייחודיות שלכם?

As Elizabeth or as George,

כמו אליזבת, או כמו ג'ורג',

you may share your extroversion or your neuroticism.

אתם עשויים לחלוק את המוחצנות או הנויורוטיות שלכם,

But are there some distinctively Elizabethan features of your behavior,

אבל האם יש כמה מאפיינים אליזבתניים מובהקים בהתנהגות שלכם,

or Georgian of yours,

או גיאורגיאניים בשלכם,

that make us understand you better than just a bunch of traits?

שגורמים לנו להבין אתכם טוב יותר מאשר רק אוסף תכונות?

That make us love you?

שגורם לנו לאהוב אתכם?

Not just because you're a certain type of person.

לא רק משום שאתם סוג מסוים של אדם.

I'm uncomfortable putting people in pigeonholes.

לא נוח לי לשים בני אדם במגירות.

I don't even think pigeons belong in pigeonholes.

אני אפילו לא חושב שמקומן של יונים הוא בשובך.

So what is it that makes us different?

אז מהו הדבר שעושה אותנו שונים?

It's the doings that we have in our life -- the personal projects.

זה העשייה שלנו בחיים -- הפרוייקטים האישיים.

You have a personal project right now,

יש לכם פרוייקט אישי כעת ממש

but nobody may know it here.

אבל אף אחד אולי לא יודע זאת כאן

It relates to your kid --

זה מתייחס לילד שלכם--

you've been back three times to the hospital,

חזרתם שלוש פעמים לבית החולים,

and they still don't know what's wrong.

והם עדיין לא יודעים מה לא בסדר,

Or it could be your mom.

או זו יכולה להיות אמא שלכם.

And you'd been acting out of character.

והתנהגתם בצורה לא אופיינית.

These are free traits.

אלו הן תכונות "חופשיות."

You're very agreeable, but you act disagreeably

אתם מאוד נעימי הליכות אך מתנהגים באופן בלתי נעים

in order to break down those barriers of administrative torpor

על מנת לשבור את המחסומים של קהות מנהלית

in the hospital,

בבית החולים,

to get something for your mom or your child.

כדי לקבל משהו עבור אמכם או ילדכם.

What are these free traits?

מהן התכונות ה"חופשיות" הללו?

They're where we enact a script

הן מופיעות כשאנו מגלמים תפקיד

in order to advance a core project in our lives.

במטרה לקדם מטרת ליבה בחיינו.

And they are what matters.

והן מה שחשוב.

Don't ask people what type you are;

אל תשאלו אנשים איזה סוג אדם אתה;

ask them, "What are your core projects in your life?"

שאלו אותם. "מהם פרוייקטים הליבה בחייכם?"

And we enact those free traits.

ואנו מגלמים את אותן תכונות חופשיות.

I'm an introvert,

אני מופנם,

but I have a core project, which is to profess.

אך יש לי פרוייקט ליבה שהוא ללמד

I'm a professor.

אני פרופסור,

And I adore my students,

ואני אוהב מאוד את התלמידים שלי,

and I adore my field.

ואני אוהב מאוד את התחום שלי.

And I can't wait to tell them about what's new, what's exciting,

ואני לא יכול לחכות כדי לספר להם מה חדש, מה מרגש,

what I can't wait to tell them about.

מה שאיני יכול לחכות כדי לספר להם עליו.

And so I act in an extroverted way,

וכך אני פועל בצורה מוחצנת,

because at eight in the morning,

כי בשמונה בבוקר,

the students need a little bit of humor,

הסטודנטים זקוקים למעט הומור,

a little bit of engagement to keep them going

מעט מעורבות כדי שיוכלו להמשיך הלאה

in arduous days of study.

בימים מפרכים של לימודים.

But we need to be very careful

אבל עלינו להיות מאוד זהירים

when we act protractedly out of character.

כאשר אנו פועלים ממושכות באופן לא אופייני.

Sometimes we may find that we don't take care of ourselves.

לפעמים אנחנו עלולים למצוא שאיננו דואגים לעצמנו,

I find, for example, after a period of pseudo-extroverted behavior,

אני מוצא, לדוגמה, לאחר תקופת התנהגות פסאדו-מוחצנת,

I need to repair somewhere on my own.

שעלי להתרפא איפהשהו בעצמי.

As Susan Cain said in her "Quiet" book,

כפי שסוזן קיין אמרה בספר ה"שקט" שלה,

in a chapter that featured the strange Canadian professor

בפרק שהציג את הפרופסור הקנדי המוזר

who was teaching at the time at Harvard,

שלימד בזמנו בהרווארד,

I sometimes go to the men's room

לפעמים אני הולך לשרותי הגברים

to escape the slings and arrows of outrageous extroverts.

כדי לחמוק מהתלאות והקשיים של מוחצנים מזעזעים,

(Laughter)

(צחוק)

I remember one particular day when I was retired to a cubicle,

זכור לי יום מסוים אחד שפרשתי לתא,

trying to avoid overstimulation.

בניסיון להימנע מגירוי יתר,

And a real extrovert came in beside me -- not right in my cubicle,

ומוחצן אמיתי הגיע לידי -- לא ממש לתא שלי,

but in the next cubicle over --

אבל לתא הסמוך --

and I could hear various evacuatory noises,

ויכולתי לשמוע רעשים שונים של התפנות,

which we hate -- even our own,

שאנחנו שונאים - אפילו את שלנו,

that's why we flush during as well as after.

וזו הסיבה שאנחנו מורידים את המים תוך כדי, וגם אחר כך.

(Laughter)

(צחוק)

And then I heard this gravelly voice saying,

ואז שמעתי את הקול המחוספס הזה אומר,

"Hey, is that Dr. Little?"

"הי, האם זה ד"ר ליטל?"

(Laughter)

(צחוק)

If anything is guaranteed to constipate an introvert for six months,

אם יש משהו שלבטח יגרום למופנם עצירות של 6 חודשים,

it's talking on the john.

זו שיחה בשירותים.

(Laughter)

(צחוק)

That's where I'm going now.

זה המקום שאליו אני הולך כעת.

Don't follow me.

אל תעקבו אחרי

Thank you.

תודה רבה לכם,

(Applause)

(תשואות)