How We Can Make the World a Better Place by 2030 | Michael Green | TED Talks

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

Do you think the world is going to be a better place next year?

האם אתם חושבים שבעוד שנה העולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו?

In the next decade?

מה לגבי בעוד עשור?

Can we end hunger,

האם נוכל לפתור את בעיית הרעב העולמי,

achieve gender equality,

להשיג שוויון מגדרי,

halt climate change,

לעצור את שינוי האקלים,

all in the next 15 years?

הכל ב-15 השנים הבאות?

Well, according to the governments of the world, yes we can.

ובכן, לטענת ממשלות העולם, אנו יכולים.

In the last few days, the leaders of the world,

בימים האחרונים, מנהיגי העולם,

meeting at the UN in New York,

אשר נפגשו במטה האו"ם שבניו יורק,

agreed a new set of Global Goals

הסכימו על רשימה חדשה של מטרות גלובליות

for the development of the world to 2030.

למען פיתוח העולם עד שנת 2030.

And here they are:

והנה הן:

these goals are the product of a massive consultation exercise.

המטרות האלו הן תוצאה של תרגיל יעוץ מסיבי.

The Global Goals are who we, humanity, want to be.

המטרות הגלובליות הן מי אנחנו, האנושות, רוצים להיות.

Now that's the plan, but can we get there?

עכשיו זו התוכנית, אבל האם אנחנו יכולים להגיע לשם?

Can this vision for a better world really be achieved?

האם החזון הזה לעולם טוב יותר באמת ניתן להשגה?

Well, I'm here today because we've run the numbers,

ובכן, אני פה היום מפני שהרצנו את המספרים,

and the answer, shockingly,

והתשובה, למרבה ההפתעה,

is that maybe we actually can.

היא שאולי אנחנו למעשה יכולים.

But not with business as usual.

אבל לא עם עסקים כרגיל.

Now, the idea that the world is going to get a better place

עכשיו, הרעיון שהעולם יהפוך למקום טוב יותר

may seem a little fanciful.

אולי נראה מעט דמיוני.

Watch the news every day and the world seems to be going backwards, not forwards.

צפו בחדשות כל יום והעולם נראה הולך אחורנית, לא קדימה.

And let's be frank:

ובואו נהיה כנים:

it's pretty easy to be skeptical about grand announcements

זה די קל להיות ספקטיים בנוגע להכרזות גדולות

coming out of the UN.

שמגיעות מהאו"ם.

But please, I invite you to suspend your disbelief for just a moment.

אבל בבקשה, אני מזמין אתכם להשהות את חוסר האמונה רק לרגע.

Because back in 2001,

מפני שב 2001,

the UN agreed another set of goals, the Millennium Development Goals.

האו"ם הסכים לסט נוסף של מטרות, מטרות פיתוח המילניום.

And the flagship target there was to halve the proportion of people

והמטרה העיקרית שם היתה להוריד לחצי את כמות האנשים

living in poverty by 2015.

שחיים בעוני עד 2015.

The target was to take from a baseline of 1990,

המטרה היתה לקחת מהבסיס של 1990,

when 36 percent of the world's population lived in poverty,

כש 36 אחוז מאוכלוסית העולם חיה בעוני,

to get to 18 percent poverty this year.

להגיע ל 18 אחוז עוני השנה.

Did we hit this target?

האם הגענו למטרה?

Well, no, we didn't.

ובכן, לא, לא הגענו.

We exceeded it.

עברנו אותה.

This year, global poverty is going to fall to 12 percent.

השנה, העוני העולמי יפול ל 12 אחוז.

Now, that's still not good enough,

עכשיו, זה עדיין לא טוב מספיק,

and the world does still have plenty of problems.

ולעולם עדיין יש הרבה בעיות.

But the pessimists and doomsayers who say that the world can't get better

אבל הפסימיסטים ורואי השחורות שאומרים שהעולם לא יכול להשתפר

are simply wrong.

פשוט טועים.

So how did we achieve this success?

אז איך השגנו הצלחה?

Well, a lot of it was because of economic growth.

ובכן, הרבה בגלל צמיחה כלכלית.

Some of the biggest reductions in poverty were in countries such as China and India,

כמה מההפחתות הכי גדולות בעוני היו במדינות כמו סין והודו,

which have seen rapid economic growth in recent years.

שראו צמיחה כלכלית בשנים האחרונות.

So can we pull off the same trick again?

אז האם אנחנו יכולים לעשות את אותו תרגיל שוב?

Can economic growth get us to the Global Goals?

האם צמיחה כלכלית יכולה להביא אותנו למטרות הגלובליות?

Well, to answer that question,

ובכן, כדי לענות על השאלה,

we need to benchmark where the world is today against the Global Goals

אנחנו צריכים לבחון איפה העולם נמצא היום יחסית למטרות הגלובליות

and figure out how far we have to travel.

ולהבין כמה רחוק אנחנו צריכים לנוע.

But that ain't easy,

אבל זה לא קל,

because the Global Goals aren't just ambitious,

מפני שהמטרות הגלובליות הן לא רק שאפתניות,

they're also pretty complicated.

הן גם די מורכבות.

Over 17 goals, there are then 169 targets

ביותר מ 17 אתגרים, יש יותר מ 169 מטרות

and literally hundreds of indicators.

וממש מאות מדדים.

Also, while some of the goals are pretty specific --

וגם, בעוד שכמה מהאתגרים די ספציפיים --

end hunger --

למגר את הרעב --

others are a lot vaguer --

אחרים הם יותר מעורפלים --

promote peaceful and tolerant societies.

לקדם חברות שחיות בשלום וסובלנות.

So to help us with this benchmarking,

אז כדי לעזור לנו עם המדידות,

I'm going to use a tool called the Social Progress Index.

אני אשתמש בכלי שנקרא אינדקס ההתקדמות החברתית.

What this does is measures all the stuff the Global Goals are trying to achieve,

מה שזה עושה זה למדוד את כל הדברים שהמטרות הגלובליות מנסות להשיג,

but sums it up into a single number that we can use as our benchmark

אבל לסכם את זה למספר בודד שאנחנו יכולים להשתמש בו למבחנים שלנו

and track progress over time.

ולעקוב אחרי ההתקדמות במשך הזמן.

The Social Progress Index basically asks three fundamental questions

אינדקס ההתקדמות החברתית בעיקרון שואל שלוש שאלות בסיסיות

about a society.

בנוגע לחברה.

First of all, does everyone have the basic needs of survival:

ראשית, האם לכולם יש את הצרכים הבסיסיים להשרדות:

food, water, shelter, safety?

אוכל, מים, מחסה, ביטחון?

Secondly, does everyone have the building blocks of a better life:

שנית, האם לכולם יש את אבני הבניין לחיים טובים יותר:

education, information, health and a sustainable environment?

חינוך, מידע, בריאות וסביבה מקיימת?

And does everyone have the opportunity to improve their lives,

והאם לכולם יש את ההזדמנות לשפר את חייהם,

through rights, freedom of choice, freedom from discrimination,

דרך זכויות, חרות בחירה, חרות מאפליה,

and access to the world's most advanced knowledge?

וגישה למידע הכי מתקדם בעולם?

The Social Progress Index sums all this together using 52 indicators

מדד ההתקדמות החברתית מסכם את כל זה יחד בשימוש ב 52 אינדיקטורים

to create an aggregate score on a scale of 0 to 100.

כדי ליצור תוצאה מחושבת על קנה מידה של 0 ל 100.

And what we find is that there's a wide diversity of performance

ומה שאנחנו מגלים זה שיש גיוון רחב של ביצועים

in the world today.

בעולם היום.

The highest performing country, Norway, scores 88.

המדינה עם התוצאה הכי גבוהה, נורווגיה, מגיעה ל 88.

The lowest performing country, Central African Republic, scores 31.

המדינה עם הציון הכי נמוך, הרפובליקה המרכז אפריקאית, עם ציון של 31.

And we can add up all the countries together,

ואנחנו מסכמים את כל המדינות יחד,

weighting for the different population sizes,

שוקלים את גודל האוכלוסיה,

and that global score is 61.

והתוצאה הגלובלית הזו היא 61.

In concrete terms,

במונחים קשיחים,

that means that the average human being is living on a level of social progress

זה אומר שהאדם הממוצע חי ברמה של קידמה חברתית

about the same of Cuba or Kazakhstan today.

בערך כמו של קובה או קזחסטן היום.

That's where we are today: 61 out of 100.

שם אנחנו נמצאים היום: 61 מתוך 100.

What do we have to get to to achieve the Global Goals?

לאן אנחנו צריכים להגיע כדי להשיג את המטרה הגלובלית?

Now, the Global Goals are certainly ambitious,

עכשיו, המטרות הגלובליות הן בהחלט שאפתניות,

but they're not about turning the world into Norway in just 15 years.

אבל הן לא על הפיכת העולם לנורווגיה תוך 15 שנים בלבד.

So having looked at the numbers, my estimate is that a score of 75

אז כשהבטנו במספרים, ההערכה שלי היא שתוצאה של 75

would not only be a giant leap forward in human well-being,

לא תהיה קפיצה גדולה קדימה במצב האנושי,

it would also count as hitting the Global Goals target.

זה גם יחשב כהגעה למטרה הגלובלית.

So there's our target, 75 out of 100.

אז הנה המטרה שלנו, 75 מתוך 100.

Can we get there?

האם אנחנו יכולים להגיע לשם?

Well, the Social Progress Index can help us calculate this,

ובכן, אינדקס ההתקדמות החברתית יכול לעזור לנו לחשב את זה,

because as you might have noticed,

מפני שכמו שאולי שמתם לב,

there are no economic indicators in there;

אין סמנים כלכליים בפנים:

there's no GDP or economic growth in the Social Progress Index model.

אין תל"ג או צמיחה כלכלית במודל אינדקס ההתקדמות החברתית.

And what that lets us do is understand the relationship

ומה שזה נותן לנו לעשות זה להבין את היחסים

between economic growth and social progress.

בין צמיחה כלכלית והתקדמות חברתית.

Let me show you on this chart.

תנו לי להראות לכם על הטבלה הזו.

So here on the vertical axis, I've put social progress,

אז הנה על הציר האנכי, שמתי התקדמות חברתית,

the stuff the Global Goals are trying to achieve.

הדברים שהמטרות הגלובליות מנסות להשיג.

Higher is better.

גבוה יותר זה טוב יותר.

And then on the horizontal axis, is GDP per capita.

ואז בציר האופקי, יש את התל"ג וההון.

Further to the right means richer.

הרחק יותר לימין אומר עשיר יותר.

And in there, I'm now going to put all the countries of the world,

ושם, אני עכשיו עומד לשים את כל מדינות העולם,

each one represented by a dot,

כל אחת מיוצגת על ידי נקודה,

and on top of that I'm going to put the regression line

ומעל זה אני עומד לשים את קו הרגרסיה

that shows the average relationship.

שמראה את היחס הממוצע.

And what this tells us is that as we get richer,

ומה שזה אומר לנו זה שכשאנחנו נעשים עשירים יותר,

social progress does tend to improve.

התקדמות חברתית נוטה להשתפר.

However, as we get richer, each extra dollar of GDP

עם זאת, כשאנחנו נעשים עשירים יותר, כל דולר נוסף של תל"ג

is buying us less and less social progress.

קונה פחות ופחות התקדמות חברתית.

And now we can use this information to start building our forecast.

ועכשיו אנחנו יכולים להשתמש במידע הזה כדי להתחיל לבנות את התחזית שלנו.

So here is the world in 2015.

אז הנה העולם ב 2015.

We have a social progress score of 61

יש לנו תוצאת התקדמות חברתית של 61

and a GDP per capita of $14,000.

ותל"ג להון של 14,000$.

And the place we're trying to get to, remember, is 75, that Global Goals target.

והמקום בו אנחנו מנסים להגיע אליו, זיכרו, הוא 75, המטרה הגלובלית הזו.

So here we are today, $14,000 per capita GDP.

אז הנה אנחנו היום, תל"ג של 14,000$ להון.

How rich are we going to be in 2030?

כמה עשירים נהיה ב 2030?

That's what we need to know next.

זה מה שאנחנו צריכים לדעת עכשיו.

Well, the best forecast we can find comes from the US Department of Agriculture,

ובכן, התחזית הטובה ביותר שאנחנו יכולים למצוא מגיעה ממשרד החקלאות האמריקאי,

which forecasts 3.1 percent average global economic growth

שחוזה צמיחה אקונומית גלובלית ממוצעת של 3.1 אחוז

over the next 15 years,

במשך 15 השנים הבאות,

which means that in 2030, if they're right,

מה שאומר שב 2030, אם הם צדקו,

per capita GDP will be about $23,000.

תל"ג להון יהיה בערך 23,000$.

So now the question is: if we get that much richer,

אז עכשיו השאלה היא: אם ניעשה כל כך עשירים,

how much social progress are we going to get?

כמה התקדמות חברתית נקבל?

Well, we asked a team of economists at Deloitte

ובכן, שאלנו את הצוותים של הכלכלנים בדלויט

who checked and crunched the numbers,

שבדקו וחישבו את המספרים האלה,

and they came back and said, well, look: if the world's average wealth goes

והם חזרו ואמרו, ובכן, תראו: אם הצמיחה העולמית תהיה

from $14,000 a year to $23,000 a year,

מ 14,000$ בשנה ל 23,000$ בשנה,

social progress is going to increase

התקדמות חברתית תגדל

from 61 to 62.4.

מ 61 ל 62.4.

(Laughter)

(צחוק)

Just 62.4. Just a tiny increase.

רק 62.4, צמיחה ממש זעירה.

Now this seems a bit strange.

עכשיו זה נראה מעט מוזר.

Economic growth seems to have really helped

נראה שצמיחה כלכלית באמת עזרה

in the fight against poverty,

במאבק בעוני,

but it doesn't seem to be having much impact

אבל לא נראה שיש לה השפעה גדולה

on trying to get to the Global Goals.

בלנסות להגיע למטרות הגלובליות.

So what's going on?

אז מה קורה פה?

Well, I think there are two things.

ובכן, אני חושב שיש שני דברים.

The first is that in a way, we're the victims of our own success.

הראשון הוא שבדרך מסויימת, אנחנו קורבנות של ההצלחה של עצמנו.

We've used up the easy wins from economic growth,

השתמשנו בנצחונות הקלים מהצמיחה הכלכלית,

and now we're moving on to harder problems.

ועכשיו אנחנו עוברים לבעיות קשות יותר.

And also, we know that economic growth comes with costs as well as benefits.

וגם, אנחנו יודעים שצמיחה כלכלית מגיעה בעלות ולא רק בתועלת,

There are costs to the environment, costs from new health problems like obesity.

יש מחיר לסביבה, מחיר מבעיות בריאותיות חדשות כמו השמנה.

So that's the bad news.

אז אלה החדשות הרעות.

We're not going to get to the Global Goals just by getting richer.

אנחנו לא עומדים להגיע ליעדים הגלובליים רק על ידי להיות עשירים יותר.

So are the pessimists right?

אז האם הפסימיסטים צודקים?

Well, maybe not.

ובכן, אולי לא.

Because the Social Progress Index also has some very good news.

מפני שלאינדקס ההתקדמות הגלובלית יש גם חדשות טובות.

Let me take you back to that regression line.

תנו לי להחזיר אתכם לקו הרגרסיה.

So this is the average relationship between GDP and social progress,

אז זה היחס הממוצע בין תל"ג והתקדמות חברתית,

and this is what our last forecast was based on.

ועל זה התחזיות האחרונות שלנו היו מבוססות.

But as you saw already,

אבל כמו שכבר ראיתם,

there is actually lots of noise around this trend line.

יש למעשה הרבה רעש מסביב לקו המגמה הזה.

What that tells us, quite simply,

מה שזה אומר לנו, בפשטות,

is that GDP is not destiny.

זה שתל"ג הוא לא ייעוד.

We have countries that are underperforming

יש לנו מדינות שמצליחות מתחת למצופה

on social progress, relative to their wealth.

בהתקדמות חברתית, יחסית לעושר שלהן.

Russia has lots of natural resource wealth,

לרוסיה יש המון עושר ממשאבים טבעיים,

but lots of social problems.

אבל הרבה בעיות חברתיות.

China has boomed economically,

סין עלתה מאוד כלכלית,

but hasn't made much headway on human rights or environmental issues.

אבל לא עשתה התקדמות משמעותית בזכויות אדם או נושאים סביבתיים.

India has a space program and millions of people without toilets.

להודו יש תוכנית חלל ומיליוני אנשים ללא שרותים.

Now, on the other hand, we have countries that are overperforming

עכשיו, מצד שני, יש לנו מדינות שמבצעות יותר מהמצופה

on social progress relative to their GDP.

בהתקדמות חברתית יחסית לתל"ג שלהן.

Costa Rica has prioritized education, health and environmental sustainability,

קוסטה ריקה תעדפה חינוך, בריאות וקיימות סביבתית,

and as a result, it's achieving a very high level of social progress,

וכתוצאה, היא משיגה רמה גבוהה מאוד של התקדמות חברתית,

despite only having a rather modest GDP.

למרות שיש לה תל"ג יחסית צנוע.

And Costa Rica's not alone.

וקוסטה ריקה לא לבד.

From poor countries like Rwanda to richer countries like New Zealand,

ממדינות עניות כמו רואנדה למדינות עשירות יותר כמו ניו זילנד,

we see that it's possible to get lots of social progress,

אנחנו רואים שזה אפשרי לקבל הרבה התקדמות חברתית,

even if your GDP is not so great.

אפילו אם התל"ג לא כזה מעולה.

And that's really important, because it tells us two things.

וזה באמת חשוב, מפני שזה אומר לנו שני דברים.

First of all, it tells us that we already in the world have the solutions

ראשית, זה אומר לנו שבעולם כבר יש פתרונות

to many of the problems that the Global Goals are trying to solve.

להרבה מהבעיות שהמטרות הגלובליות מנסות לפתור.

It also tells us that we're not slaves to GDP.

זה גם אומר לנו שאנחנו לא עבדים לתל"ג.

Our choices matter: if we prioritize the well-being of people,

הבחירות שלנו משנות: אם נתעדף את הרווחה של האנשים,

then we can make a lot more progress than our GDP might expect.

אז נוכל לעשות הרבה יותר התקדמות משהתל"ג שלנו אולי יצפה.

How much? Enough to get us to the Global Goals?

כמה? מפסיק כדי להביא אותנו למטרות הגלובליות?

Well, let's look at some numbers.

ובכן, בואו נביט בכמה מספרים.

What we know already: the world today is scoring 61 on social progress,

מה שאנחנו יודעים כבר: העולם היום מקבל 61 בהתקדמות חברתית,

and the place we want to get to is 75.

והמקום אליו אנחנו רוצים להגיע הוא 75.

If we rely on economic growth alone,

אם נסתמך על צמיחה כלכלית בלבד,

we're going to get to 62.4.

אנחנו עומדים להגיע ל 62.4 בלבד.

So let's assume now that we can get the countries that are currently

אז בואו נניח שאנחנו יכולים להביא את המדינות שכרגע

underperforming on social progress -- the Russia, China, Indias --

לא מצליחות בהתקדמות חברתית -- הרוסיה, סין, הודו --

just up to the average.

רק עד לממוצע.

How much social progress does that get us?

כמה התקדמות חברתית זה נותן לנו?

Well, that takes us to 65.

ובכן, זה לוקח אותנו ל 65,

It's a bit better, but still quite a long way to go.

זה מעט טוב יותר, אבל עדיין די רחוק להמשיך.

So let's get a little bit more optimistic and say,

אז בואו נהייה קצת יותר אופטימיסטים ונגיד,

what if every country gets a little bit better

מה אם כל מדינה תשתפר קצת

at turning its wealth into well-being?

בלהפוך את העושר שלה לרווחה?

Well then, we get to 67.

ובכן אז, אנחנו מגיעים ל 67.

And now let's be even bolder still.

ועכשיו בואו נהיה קצת יותר בוטים.

What if every country in the world chose to be like Costa Rica

מה אם כל מדינה בעולם תבחר להיות כמו קוסטה ריקה

in prioritizing human well-being,

בתעדוף רווחה אנושית,

using its wealth for the well-being of its citizens?

שימוש בעושר שלה לרווחה של התשבים שלה?

Well then, we get to nearly 73, very close to the Global Goals.

ובכן אז, אנחנו מגיעים כמעט ל 73, מאוד קרובים למטרות הגלובליות.

Can we achieve the Global Goals?

האם אנחנו יכולים להשיג את המטרות הגלובליות?

Certainly not with business as usual.

בהחלט לא עם עסקים כרגיל.

Even a flood tide of economic growth is not going to get us there,

אפילו שיטפון של צמיחה כלכלית לא יביא אותנו לשם,

if it just raises the mega-yachts and the super-wealthy

אם הוא רק מעלה את המגה יאכטות והסופר עשירים

and leaves the rest behind.

ומשאיר את האחרים מאחור.

If we're going to achieve the Global Goals we have to do things differently.

אם אנחנו נשיג את המטרות הגלובליות אנחנו צריכים לעשות דברים אחרת.

We have to prioritize social progress, and really scale solutions

אנחנו צריכים לתעדף התקדמות חברתית, ובאמת להגדיל את הפתרונות שלנו

around the world.

מסביב לעולם.

I believe the Global Goals are a historic opportunity,

אני מאמין שהמטרות הגלובליות הן הזדמנות הסטורית,

because the world's leaders have promised to deliver them.

מפני שמנהיגי העולם הבטיחו להגיע אליהן.

Let's not dismiss the goals or slide into pessimism;

בואו לא נדחה את המטרות או נגלוש לפסימיזם;

let's hold them to that promise.

בואו נחזיק אותם להבטחה הזו.

And we need to hold them to that promise by holding them accountable,

ואנחנו צריכים להחזיק אותם להבטחה הזו על ידי החזקתם כאחראים,

tracking their progress all the way through the next 15 years.

לעקוב אחרי ההתקדמות שלהם כל הדרך במשך 15 השנים הבאות.

And I want to finish by showing you

ואני רוצה לסיים בכך שאראה לכם

a way to do that, called the People's Report Card.

דרך לעשות זאת, שנקראת תעודת האנשים.

The People's Report Card brings together all this data into a simple framework

תעודת האנשים מאחדת את כל המידע הזה לתשתית פשוטה

that we'll all be familiar with from our school days,

שתהיה מוכרת לנו מימי התיכון שלנו,

to hold them to account.

להחזיק אותם אחראים.

It grades our performance on the Global Goals

היא מדרגת את הביצועים שלנו במטרות הגלובליות

on a scale from F to A,

בסולם של F עד A,

where F is humanity at its worst, and A is humanity at its best.

בו F היא אנושות בצורה הכי גרועה שלה, ו A היא האנושות בצורה הטובה ביותר שלה.

Our world today is scoring a C-.

העולם שלנו היום מקבל C-.

The Global Goals are all about getting to an A,

המטרות הגלובליות הן להגיע ל A,

and that's why we're going to be updating the People's Report Card annually,

ולכן אנחנו עומדים לעדכן את תעודת האנשים כל שנה,

for the world and for all the countries of the world,

לעולם ולכל המדינות בעולם,

so we can hold our leaders to account

כך שנוכל להחזיק את המנהיגים שלנו אחראים

to achieve this target and fulfill this promise.

כדי להשיג את המטרה ולמלא את ההבטחה.

Because getting to the Global Goals will only happen if we do things differently,

מפני שנגיע ליעדים העולמיים רק אם נעשה דברים אחרת,

if our leaders do things differently,

אם המנהיגים שלנו יעשו דברים אחרת,

and for that to happen, that needs us to demand it.

ובשביל שזה יקרה, זה ידרוש שאנחנו נדרוש את זה.

So let's reject business as usual.

אז בואו נדחה את העסקים כרגיל.

Let's demand a different path.

בואו נדרוש מסלול אחר.

Let's choose the world that we want.

בואו נבחר את העולם שאנחנו רוצים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Thank you, Michael.

ברונו גיאוסני: תודה לך מייקל.

Michael, just one question: the Millennium Development Goals

מייקל, רק שאלה אחת: מטרות המילניום לפיתוח

established 15 years ago,

נקבעו לפני 15 שנים,

they were kind of applying to every country

הם סוג של מוחלים על כל מדינה

but it turned out to be really a scorecard for emerging countries.

אבל מסתבר שזו היתה באמת תעודה למדינות מתפתחות.

Now the new Global Goals are explicitly universal.

עכשיו המטרות הגלובליות החדשות הן אוניברסליות לגמרי.

They ask for every country to show action and to show progress.

הם מבקשות מכל מדינה להראות פעולה ולהראות התקדמות.

How can I, as a private citizen, use the report card

איך אני יכול, כאזרח פרטי, להשתמש בתעודה

to create pressure for action?

כדי ליצור לחץ לפעולה?

Michael Green: This is a really important point; it's a big shift in priorities --

מייקל גרין: זו נקודה באמת חשובה; זה שינוי גדול בעדיפויות --

it's no longer about poor countries and just poverty.

זה לא נוגע יותר למדינות עניות ורק עוני.

It's about every country.

זה נוגע לכל מדינה.

And every country is going to have challenges in getting to the Global Goals.

ולכל מדינה יהיו אתגרים בלהגיע לאתגרים הגלובליים.

Even, I'm sorry to say, Bruno, Switzerland has got to work to do.

אפילו, אני מצטער להגיד, ברונו, לשווייצריה יש עבודה לעשות.

And so that's why we're going to produce these report cards in 2016

ולכן אנחנו עומדים ליצר את התעודות האלו ב 2016

for every country in the world.

לכל מדינה בעולם.

Then we can really see, how are we doing?

ואז אנחנו באמת נוכל לראות, איך הם מצליחים?

And it's not going to be rich countries scoring straight A's.

וזה לא הולך להיות מדינות עשירות שיקבלו A.

And that, then, I think, is to provide a point of focus

וזה ,אז, אני חושב, כדי לספק נקודת מיקוד

for people to start demanding action and start demanding progress.

לאנשים כדי להתחיל לדרוש פעולה ולהתחיל לדרוש התקדמות.

BG: Thank you very much.

ב,ג: תודה רבה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)