Svante Pääbo: DNA clues to our inner neanderthal

מתרגם: Sigal Tifferet מבקר: Ido Dekkers

What I want to talk to you about

אני רוצה לדבר איתכם היום

is what we can learn from studying the genomes

על מה שניתן ללמוד מחקר הגנום

of living people

של אנשים החיים היום

and extinct humans.

ואנשים שנכחדו.

But before doing that,

אבל לפני זה,

I just briefly want to remind you about what you already know:

אני רוצה להזכיר לכם משהו שאתם כבר יודעים:

that our genomes, our genetic material,

שהגנום שלנו, החומר הגנטי שלנו,

are stored in almost all cells in our bodies in chromosomes

מאוחסן בכרומוזומים הנמצאים כמעט בכל תא בגופנו

in the form of DNA,

בצורת DNA,

which is this famous double-helical molecule.

מולקולת הסליל הכפול המפורסמת.

And the genetic information

והמידע הגנטי

is contained in the form of a sequence

נשמר כרצף

of four bases

של ארבעה בסיסים

abbreviated with the letters A, T, C and G.

הנקראים בקיצור A, T, C, G.

And the information is there twice --

והמידע הזה מופיע פעמיים -

one on each strand --

פעם אחת בכל גדיל.

which is important,

וזה חשוב,

because when new cells are formed, these strands come apart,

מכיוון שכשנוצרים תאים חדשים, הגדילים הללו נפרדים,

new strands are synthesized with the old ones as templates

וסלילים חדשים מסונתזים על סמך הגדילים הישנים

in an almost perfect process.

בתהליך שהוא כמעט מושלם.

But nothing, of course, in nature

אבל בטבע, כמובן, שום דבר

is totally perfect,

לא באמת מושלם,

so sometimes an error is made

אז לפעמים נוצרת טעות

and a wrong letter is built in.

ונכנסת אות שגויה.

And we can then see the result

ואז ניתן לראות את התוצאה

of such mutations

של מוטציות כאלה

when we compare DNA sequences

כשמשווים בין רצפי DNA

among us here in the room, for example.

בין היושבים כאן בחדר, לדוגמא.

If we compare my genome to the genome of you,

אם נשווה את הגנום שלי לשלכם,

approximately every 1,200, 1,300 letters

בערך כל 1,200-1,300 אותיות

will differ between us.

יהיה הבדל בינינו.

And these mutations accumulate

והמוטציות האלה מצטברות

approximately as a function of time.

כפונקציה של הזמן, פחות או יותר.

So if we add in a chimpanzee here, we will see more differences.

אז אם נוסיף לכאן שימפנזה, נראה עוד הבדלים.

Approximately one letter in a hundred

בערך אות אחת בכל מאה

will differ from a chimpanzee.

תהיה שונה מזו של השימפנזה.

And if you're then interested in the history

ואם תתענינו בהיסטוריה

of a piece of DNA, or the whole genome,

של מקטע DNA, או הגנום השלם,

you can reconstruct the history of the DNA

תוכלו לבנות מחדש את ההיסטוריה של ה DNA

with those differences you observe.

באמצעות ההבדלים האלה שתמצאו.

And generally we depict our ideas about this history

ובד"כ אנחנו מייצגים את הרעיונות שלנו על ההיסטוריה הזו

in the form of trees like this.

באמצעות עצים כמו אלה.

In this case, it's very simple.

במקרה הזה זה מאוד פשוט.

The two human DNA sequences

שני רצפי ה DNA האנושיים האלה

go back to a common ancestor quite recently.

קשורים לאב משותף שחי לא מזמן.

Farther back is there one shared with chimpanzees.

בזמן קדום יותר יש אחד המשותף עם השימפנזים.

And because these mutations

ומשום שהמוטציות האלה

happen approximately as a function of time,

מתרחשות בערך כפונקציה של הזמן,

you can transform these differences

אפשר להפוך את ההבדלים האלה

to estimates of time,

לאומדנים של זמן,

where the two humans, typically,

כאשר שני האנשים

will share a common ancestor about half a million years ago,

חלקו אב משותף לפני בערך חצי מיליון שנה,

and with the chimpanzees,

ועם השימפנזים

it will be in the order of five million years ago.

זה יהיה בערך לפני 5 מיליון שנה.

So what has now happened in the last few years

אז מה שקרה בשנים האחרונות

is that there are account technologies around

זה שקיימות טכנולוגיות

that allow you to see many, many pieces of DNA very quickly.

שמאפשרות לנו לראות קטעי DNA רבים במהירות רבה.

So we can now, in a matter of hours,

אז היום, תוך שעות,

determine a whole human genome.

אפשר לזהות גנום אנושי שלם.

Each of us, of course, contains two human genomes --

לכל אחד מאיתנו, כמובן, יש שני גנומים אנושיים -

one from our mothers and one from our fathers.

אחד מהאם ואחד מהאב.

And they are around three billion such letters long.

והם באורך של כ 3 מיליארד בסיסים.

And we will find that the two genomes in me,

ונמצא שבתוך שני הגנומים שבתוכי,

or one genome of mine we want to use,

או הגנום האחד שלי בו נשתמש,

will have about three million differences

יש בערך 3 מיליון הבדלים

in the order of that.

בסדר הבסיסים.

And what you can then also begin to do

ואז, מה שעוד אפשר לעשות,

is to say, "How are these genetic differences

זה לומר איך ההבדלים הגנטיים האלה

distributed across the world?"

הופצו מסביב לעולם.

And if you do that,

ואם תעשו את זה,

you find a certain amount of genetic variation in Africa.

תמצאו שונות גנטית מסויימת באפריקה.

And if you look outside Africa,

ומחוץ לאפריקה

you actually find less genetic variation.

תמצאו פחות שונות גנטית.

This is surprising, of course,

זה מפתיע, כמובן,

because in the order of six to eight times fewer people

כי יש בערך פי 6-8 פחות אנשים

live in Africa than outside Africa.

באפריקה מאשר מחוצה לה.

Yet the people inside Africa

אבל לאנשים בתוך אפריקה

have more genetic variation.

יש יותר שונות גנטית.

Moreover, almost all these genetic variants

יתרה מכך, כמעט לכל הגרסאות הגנטיות

we see outside Africa

שמוצאים מחוץ לאפריקה

have closely related DNA sequences

יש רצפי DNA דומים מאוד

that you find inside Africa.

שניתן למצוא בתוך אפריקה.

But if you look in Africa,

אבל אם תסתכלו באפריקה,

there is a component of the genetic variation

תמצאו מרכיב בשונות הגנטית

that has no close relatives outside.

שאין לו קרובי משפחה מחוצה לה.

So a model to explain this

אז המודל שמסביר את זה

is that a part of the African variation, but not all of it,

הוא שחלק מהשונות האפריקאית, אבל לא כולה,

[has] gone out and colonized the rest of the world.

יצאה החוצה והתיישבה בשאר העולם.

And together with the methods to date these genetic differences,

ויחד עם השיטות לתיארוך ההבדלים הגנטיים האלה,

this has led to the insight

זה הוביל לתובנה

that modern humans --

שבני האדם המודרניים,

humans that are essentially indistinguishable from you and me --

שבמהותם אינם מובחנים מאיתנו,

evolved in Africa, quite recently,

התפתחו באפריקה לא מזמן

between 100 and 200,000 years ago.

לפני 100,000 עד 200,000 שנה.

And later, between 100 and 50,000 years ago or so,

ומאוחר יותר, לפני 50,000 עד 100,000 שנה,

went out of Africa

יצאו מאפריקה

to colonize the rest of the world.

כדי ליישב את שאר העולם.

So what I often like to say

אז מה שאני בד"כ אוהב לומר

is that, from a genomic perspective,

הוא שממבט גנומי

we are all Africans.

כולנו אפריקאים.

We either live inside Africa today,

אנחנו חיים בתוך אפריקה היום,

or in quite recent exile.

או שיצאנו לגלות זה עתה.

Another consequence

השלכה נוספת

of this recent origin of modern humans

של כך שמוצא האדם המודרני קרוב בזמן,

is that genetic variants

הוא שגרסאות גנטיות

are generally distributed widely in the world,

מפוזרות בד"כ באופן רחב בעולם,

in many places,

במקומות רבים,

and they tend to vary as gradients,

והן נוטות להשתנות כגרדיאנטים,

from a bird's-eye perspective at least.

לפחות ממבט ציפור.

And since there are many genetic variants,

ומכיוון שיש הרבה גרסאות גנטיות,

and they have different such gradients,

ויש להן גרדיאנטים שונים,

this means that if we determine a DNA sequence --

זה אומר שאם נקבע רצף DNA -

a genome from one individual --

גנום מפרט אחד -

we can quite accurately estimate

נוכל באופן די מדוייק להעריך

where that person comes from,

מהיכן האדם הזה הגיע,

provided that its parents or grandparents

בהנחה שהוריו או סביו

haven't moved around too much.

לא נדדו יותר מדי.

But does this then mean,

אבל האם זה אומר,

as many people tend to think,

כפי שרבים נוטים לחשוב,

that there are huge genetic differences between groups of people --

שישנם הבדלים גנטיים עצומים בין קבוצות של אנשים,

on different continents, for example?

ביבשות שונות, למשל?

Well we can begin to ask those questions also.

אפשר להתחיל גם לשאול את השאלות האלה.

There is, for example, a project that's underway

זה, למשל, פרוייקט נוכחי

to sequence a thousand individuals --

שנועד לרצף 1000 אנשים,

their genomes -- from different parts of the world.

את הגנומים שלהם, ממקומות שונים בעולם.

They've sequenced 185 Africans

הם ריצפו 185 אפריקאים

from two populations in Africa.

משתי אוכלוסיות באפריקה.

[They've] sequenced approximately equally [as] many people

הם ריצפו בערך את אותה כמות האנשים

in Europe and in China.

באירופה ובסין.

And we can begin to say how much variance do we find,

ואנחנו יכולים להתחיל לומר כמה שונות מצאנו,

how many letters that vary

כמה אותיות שונות

in at least one of those individual sequences.

לפחות באחד הרצפים הללו.

And it's a lot: 38 million variable positions.

וזה המון: 38 מיליון מיקומים בעלי שונות.

But we can then ask: Are there any absolute differences

אבל אפשר לשאול: האם יש הבדלים אבסולוטיים

between Africans and non-Africans?

בין אפריקאיים ללא-אפריקאיים?

Perhaps the biggest difference

אולי ההבדל הכי גדול

most of us would imagine existed.

שהיינו מצפים לו.

And with absolute difference --

ובהבדל אבסולוטי -

and I mean a difference

ואני מתכוון להבדל

where people inside Africa at a certain position,

בו לאנשים מאפריקה במיקום מסויים,

where all individuals -- 100 percent -- have one letter,

לכל האנשים -- --100% מהאנשים יש אות אחת,

and everybody outside Africa has another letter.

ולכל מי שאינו מאפריקה יש אות אחרת.

And the answer to that, among those millions of differences,

והתשובה היא שמתוך מיליוני ההבדלים הללו

is that there is not a single such position.

אין אף מיקום שכזה.

This may be surprising.

זה אולי מפתיע.

Maybe a single individual is misclassified or so.

אולי אדם מסויים לא תויג נכון או משהו כזה.

So we can relax the criterion a bit

אז אפשר פחות להחמיר בקריטריון

and say: How many positions do we find

ולומר: בכמה מיקומים אנו מוצאים

where 95 percent of people in Africa have

של-95% מהאפריקאים

one variant,

יש משתנה אחד,

95 percent another variant,

ול 95% יש משתנה אחר.

and the number of that is 12.

והתשובה היא 12.

So this is very surprising.

אז זה מאוד מפתיע.

It means that when we look at people

זה אומר שכשאנו מסתכלים על אנשים

and see a person from Africa

ורואים אדם מאפריקה

and a person from Europe or Asia,

ואדם מאירופה או אסיה,

we cannot, for a single position in the genome with 100 percent accuracy,

אנחנו לא יכולים לנבא איזה משתנה

predict what the person would carry.

יהיה לאנשים האלה במיקום מסוים בגנון ב100% הצלחה.

And only for 12 positions

ורק ב12 מיקומים

can we hope to be 95 percent right.

אפשר לקוות להצלחה ב 95%.

This may be surprising,

זה אולי מפתיע,

because we can, of course, look at these people

כי כמובן שאנחנו יכולים להסתכל על האנשים האלה

and quite easily say where they or their ancestors came from.

ובקלות לומר מהיכן הגיעו אבותיהם.

So what this means now

אז מה שזה אומר הוא

is that those traits we then look at

שהתכונות הללו

and so readily see --

שאנחנו רואים בקלות -

facial features, skin color, hair structure --

תוי פנים, צבע עור, צורת השיער -

are not determined by single genes with big effects,

לא נקבעים ע"י גנים בודדים עם אפקטים גדולים,

but are determined by many different genetic variants

אלא ע"י הרבה משתנים גנטיים שונים

that seem to vary in frequency

שכנראה משתנים בשכיחות

between different parts of the world.

בין חלקים שונים בעולם.

There is another thing with those traits

יש עוד דבר בקשר לתכונות האלה

that we so easily observe in each other

שאנחנו רואים כ"כ בקלות באנשים

that I think is worthwhile to consider,

שכדאי להזכיר,

and that is that, in a very literal sense,

וזה שבאופן מילולי ממש,

they're really on the surface of our bodies.

הן ממש על פני השטח של הגוף שלנו.

They are what we just said --

הן מה שאמרנו -

facial features, hair structure, skin color.

תוי פנים, מבנה שיער, צבע עור.

There are also a number of features

יש גם מספר תכונות

that vary between continents like that

שמשתנות בין יבשות

that have to do with how we metabolize food that we ingest,

שקשורות לחילוף החומרים של המזון שאנו מעכלים,

or that have to do

או שקשורים

with how our immune systems deal with microbes

לדרך בה מערכת החיסון מתמודדת עם מיקרובים

that try to invade our bodies.

המנסים לחדור לגופנו.

But so those are all parts of our bodies

אבל אלה חלקי גוף

where we very directly interact with our environment,

איתם אנו מתקשרים עם הסביבה,

in a direct confrontation, if you like.

בעימות ישיר, אם תרצו.

It's easy to imagine

קל לדמיין

how particularly those parts of our bodies

איך חלקי הגוף האלה במיוחד

were quickly influenced by selection from the environment

הושפעו במהירות מברירה סביבתית

and shifted frequencies of genes

ושינו שכיחות של גנים

that are involved in them.

הקשורים בהם.

But if we look on other parts of our bodies

אבל אם נסתכל על חלקי גוף אחרים

where we don't directly interact with the environment --

אשר לא מתקשרים ישורת עם הסביבה -

our kidneys, our livers, our hearts --

הכליות, הכבד, הלב -

there is no way to say,

אין דרך לומר,

by just looking at these organs,

אם רק נסתכל על האיברים האלה,

where in the world they would come from.

מאיזה מקום בעולם הם הגיעו.

So there's another interesting thing

אז יש עוד דבר מעניין

that comes from this realization

שנובע מההבנה

that humans have a recent common origin in Africa,

שלבני האדם יש מקור משותף לא רחוק באפריקה,

and that is that when those humans emerged

וזה שכשאותם אנשים הגיעו

around 100,000 years ago or so,

לפני 100,000 שנה בערך,

they were not alone on the planet.

הם לא היו לבד בעולם.

There were other forms of humans around,

היו עוד סוגי אנשים בסביבה,

most famously perhaps, Neanderthals --

הכי מפורסמים, אולי - הניאנדרטלים -

these robust forms of humans,

אותם אנשים מוצקים,

compared to the left here

כאן משמאל, בהשוואה

with a modern human skeleton on the right --

לשלד של אדם מודרני כאן מימין -

that existed in Western Asia and Europe

שחיו במערב אסיה ואירופה

since several hundreds of thousands of years.

מזה כמה מאות אלפי שנים.

So an interesting question is,

אז שאלה מעניינת היא,

what happened when we met?

מה קרה כשנפגשנו?

What happened to the Neanderthals?

מה קרה לניאנדרטלים?

And to begin to answer such questions,

וכדי להתחיל לענות על שאלות כאלה,

my research group -- since over 25 years now --

קבוצת המחקר שלי, מזה 25 שנה,

works on methods to extract DNA

עובדת על שיטות להפקת DNA

from remains of Neanderthals

משרידים של ניאנדרטלים

and extinct animals

וחיות שנכחדו

that are tens of thousands of years old.

שהם בני עשרות אלפי שנה.

So this involves a lot of technical issues

אז זה קשור בהרבה נושאים טכניים

in how you extract the DNA,

של איך להפיק DNA,

how you convert it to a form you can sequence.

איך להסב אותו למבנה שניתן לרצף.

You have to work very carefully

צריך לעבוד בזהירות רבה

to avoid contamination of experiments

כדי למנוע זיהום של ניסויים

with DNA from yourself.

מ DNA שלך.

And this then, in conjunction with these methods

וזה, בנוסף לשיטות האלה

that allow very many DNA molecules to be sequenced very rapidly,

שמאפשרות לרצף הרבה מאוד מולקולות DNA במהירות,

allowed us last year

איפשר לנו בשנה שעברה

to present the first version of the Neanderthal genome,

להציג את הגרסא הראשונה של הגנום הניאנדרטלי,

so that any one of you

כך שכל אחד מכם

can now look on the Internet, on the Neanderthal genome,

יכול לראות באינטרנט את הגנום הניאנדרטלי,

or at least on the 55 percent of it

או לפחות 55% ממנו,

that we've been able to reconstruct so far.

אותם הצלחנו לשחזר בינתיים.

And you can begin to compare it to the genomes

ואתם יכולים להתחיל ולהשוות אותו לגנומים

of people who live today.

של אנשים החיים כיום.

And one question

ושאלה אחת

that you may then want to ask

שאולי תרצו לשאול

is, what happened when we met?

היא: מה קרה כשנפגשנו?

Did we mix or not?

האם התערבבנו, או לא?

And the way to ask that question

והדרך לשאול את השאלה הזו

is to look at the Neanderthal that comes from Southern Europe

היא להסתכל על הניאנדרטל שהגיע מדרום אירופה

and compare it to genomes

ולהשוות אותו לגנומים

of people who live today.

של אנשים החיים כיום.

So we then look

אז כדי לעשות זאת נסתכל

to do this with pairs of individuals,

על זוגות של אנשים,

starting with two Africans,

נתחיל בשני אפריקאיים,

looking at the two African genomes,

מסתכלים על שני גנומים אפריקאיים,

finding places where they differ from each other,

ומוצאים מקומות בהם הם שונים זה מזה,

and in each case ask: What is a Neanderthal like?

ובכל מקרה שואלים: ואיך נראה הניאנדרטל?

Does it match one African or the other African?

האם הוא דומה לאפריקאי אחד או לשני?

We would expect there to be no difference,

היינו מצפים שלא יהיה הבדל,

because Neanderthals were never in Africa.

כי הניאנדרטלים מעולם לא היו באפריקה.

They should be equal, have no reason to be closer

הם צריכים להיות שווים, אין סיבה שיהיו דומים יותר

to one African than another African.

לאפריקאי אחד מאשר לשני.

And that's indeed the case.

וזה באמת המצב.

Statistically speaking, there is no difference

באופן סטטיסטי, אין הבדל

in how often the Neanderthal matches one African or the other.

בין כמות ההתאמות של הניאנדרטלי עם אפריקאי אחד לעומת השני.

But this is different

אבל זה שונה

if we now look at the European individual and an African.

אם נבחן עכשיו אירופאי ואפריקאי.

Then, significantly more often,

עכשיו, במובהק יותר פעמים,

does a Neanderthal match the European

הניאנדרטלי תואם לאירופאי

rather than the African.

יותר מאשר לאפריקאי.

The same is true if we look at a Chinese individual

אותו הדבר נכון אם נבחן אדם סיני

versus an African,

מול אפריקאי,

the Neanderthal will match the Chinese individual more often.

הניאנדרטלי יראה התאמה לסיני יותר פעמים

This may also be surprising

זה גם אולי מפתיע

because the Neanderthals were never in China.

כי הניאנדרטליים מעולם לא היו בסין.

So the model we've proposed to explain this

אז המודל אותו הצענו כדי להסביר זאת

is that when modern humans came out of Africa

הוא שכשהאדם המודרני יצא מאפריקה

sometime after 100,000 years ago,

מתי שהוא לפני 100,000 שנה,

they met Neanderthals.

הוא פגש ניאנדרטלים.

Presumably, they did so first in the Middle East,

ניתן לשער שזה קרה לראשונה במזה"ת

where there were Neanderthals living.

שם חיו ניאנדרטלים.

If they then mixed with each other there,

אם הם התערבבו זה עם זה שם,

then those modern humans

אז אותם בני אדם מודרניים

that became the ancestors

שהפכו לאבות הקדמונים

of everyone outside Africa

של כל מי שחי מחוץ לאפריקה,

carried with them this Neanderthal component in their genome

נשאו בגנום שלהם את המרכיב הניאנדרטלי הזה

to the rest of the world.

לשאר העולם.

So that today, the people living outside Africa

אז היום, לאנשים החיים מחוץ לאפריקה

have about two and a half percent of their DNA

יש בערך 2.5% מה DNA שלהם

from Neanderthals.

מהניאנדרטלים.

So having now a Neanderthal genome

אז כשיש לנו גנום ניאנדרטלי

on hand as a reference point

כנקודת ייחוס

and having the technologies

וכשיש לנו את הטכנולוגיה

to look at ancient remains

לבחון שרידים קדמונים

and extract the DNA,

ולמצות את ה DNA,

we can begin to apply them elsewhere in the world.

אנחנו יכולים להתחיל ליישם אותם במקומות אחרים בעולם.

And the first place we've done that is in Southern Siberia

והמקום הראשון בו עשינו זאת היה בדרום סיביר

in the Altai Mountains

בהרי האלטאי

at a place called Denisova,

במקום הנקרא דניסובה,

a cave site in this mountain here,

במערה שם בהר

where archeologists in 2008

בה מצאו ארכיאולוגים ב 2008

found a tiny little piece of bone --

חתיכה זעירה של עצם -

this is a copy of it --

הנה העתק שלה -

that they realized came from the last phalanx

שהם הבינו שהגיעה מפרק האצבע האחרונה

of a little finger of a pinky of a human.

מזרת של בן אדם.

And it was well enough preserved

והוא היה שמור דיו

so we could determine the DNA from this individual,

כדי שנצליח לזהות את ה DNA של אותו אדם,

even to a greater extent

אפילו במידה רבה יותר

than for the Neanderthals actually,

מאשר הצלחנו עם ניאנדרטליים,

and start relating it to the Neanderthal genome

והתחלנו להשוות אותו לגנום הניאנדרטלי

and to people today.

ולאנשים החיים היום.

And we found that this individual

ומצאנו שהפרט הזה

shared a common origin for his DNA sequences

חלק מקור משותף לרצפי ה DNA שלו

with Neanderthals around 640,000 years ago.

עם ניאנדרטליים שחיו לפני כ 640,000 שנה.

And further back, 800,000 years ago

ואפילו יותר מכך, לפני 800,000 שנה

is there a common origin

יש מקור משותף

with present day humans.

לבני אדם החיים כיום.

So this individual comes from a population

אז הפרט הזה הגיע מאוכלוסיה

that shares an origin with Neanderthals,

בעלת אב קדמון משותף לניאנדרטלים,

but far back and then have a long independent history.

אך רחוק, ואז יש להם היסטוריה ארוכה ועצמאית.

We call this group of humans,

אנחנו קוראים לקבוצה זו של בני אדם,

that we then described for the first time

שתיארנו אותה לראשונה

from this tiny, tiny little piece of bone,

משבר העצם הזעיר הזה,

the Denisovans,

דניסובנים,

after this place where they were first described.

כשם המקום בו הם התגלו לראשונה.

So we can then ask for Denisovans

אז אפשר עכשיו לבדוק עבור הדניסובנים

the same things as for the Neanderthals:

את אותם הדברים שבדקנו עם הניאנדרטלים:

Did they mix with ancestors of present day people?

האם הם התערבבו עם האבות הקדמונים של האדם החי כיום?

If we ask that question,

אם נשאל את השאלה הזו,

and compare the Denisovan genome

ונשווה את הגנום הדניסובני

to people around the world,

לזה של אנשים מסביב לעולם,

we surprisingly find

נגלה להפתעתנו

no evidence of Denisovan DNA

שאין שום עדות ל DNA דניסובני

in any people living even close to Siberia today.

בקרב אנשים החיים כיום אפילו קרוב לסיביר.

But we do find it in Papua New Guinea

אבל כן נמצא אותו בפפואה גינאה החדשה

and in other islands in Melanesia and the Pacific.

ובאיים אחרים במלנזיה ובאוקיינוס השקט.

So this presumably means

אז ניתן להניח

that these Denisovans had been more widespread in the past,

שהדניסובנים נפוצו בעבר,

since we don't think that the ancestors of Melanesians

מכיוון שאנחנו לא חושבים שהאבות הקדמונים של המלנזים

were ever in Siberia.

היו אי פעם בסיביר.

So from studying

אז ממחקר

these genomes of extinct humans,

של הגנומים של בני אדם שנכחדו,

we're beginning to arrive at a picture of what the world looked like

אנחנו מתחילים לצייר תמונה של איך נראה העולם

when modern humans started coming out of Africa.

כשבני האדם המודרניים החלו לצאת מאפריקה.

In the West, there were Neanderthals;

במערב, היו ניאנדרטלים.

in the East, there were Denisovans --

במזרח, היו דניסובנים -

maybe other forms of humans too

אולי גם סוגים נוספים של בני אדם

that we've not yet described.

שטרם תיארנו.

We don't know quite where the borders between these people were,

אנחנו לא יודעים היכן בדיוק עברו הגבולות בין האנשים האלה,

but we know that in Southern Siberia,

אבל אנחנו יודעים שבדרום סיביר

there were both Neanderthals and Denisovans

היו גם ניאנדרטלים וגם דניסובנים

at least at some time in the past.

לפחות בזמן כלשהו בעבר.

Then modern humans emerged somewhere in Africa,

אז האדם המודרני הופיע היכן שהוא באפריקה,

came out of Africa, presumably in the Middle East.

יצא מאפריקה, מניחים שבמזה"ת.

They meet Neanderthals, mix with them,

הם פגשו בניאנדרטלים, התערבבו איתם,

continue to spread over the world,

המשיכו להתפשט בעולם,

and somewhere in Southeast Asia,

והיכן שהוא בדרום מזרח אסיה,

they meet Denisovans and mix with them

הם פגשו בדניסובנים והתערבבו איתם

and continue on out into the Pacific.

והמשיכו אל האוקיינוס השקט.

And then these earlier forms of humans disappear,

ואז בני האדם הקדמונים הללו נעלמים,

but they live on a little bit today

אך הם חיים מעט היום

in some of us --

בחלק מאיתנו -

in that people outside of Africa have two and a half percent of their DNA

בכך שלאנשים מחוץ לאפריקה יש כ 2.5% מה DNA שלהם

from Neanderthals,

שהגיע מניאנדרטלים,

and people in Melanesia

ולאנשים ממלנזיה

actually have an additional five percent approximately

יש עוד 5%

from the Denisovans.

מהדניסובנים.

Does this then mean that there is after all

האם זה אומר, אם כן,

some absolute difference

שקיים הבדל אבסולוטי

between people outside Africa and inside Africa

בין אנשים מחוץ לאפריקה ובתוך אפריקה

in that people outside Africa

בכך שלאנשים מחוץ לאפריקה

have this old component in their genome

יש את המרכיב הקדום הזה בגנום שלהם

from these extinct forms of humans,

מבני האדם הללו שנכחדו,

whereas Africans do not?

בעוד לאפריקאים אין אותו?

Well I don't think that is the case.

אני לא חושב שזה המצב.

Presumably, modern humans

ניתן להניח שבני האדם המודרניים

emerged somewhere in Africa.

הגיחו היכן שהוא באפריקה.

They spread across Africa also, of course,

הם התפשטו גם לרוחבה של אפריקה, כמובן,

and there were older, earlier forms of humans there.

והיו שם מיני אנשים קדמוניים יותר.

And since we mixed elsewhere,

ומכיוון שאנחנו התערבבנו במקום אחר,

I'm pretty sure that one day,

אני די בטוח שיום אחד,

when we will perhaps have a genome

אולי כאשר יהיה לנו הגנום

of also these earlier forms in Africa,

של אותם מינים מוקדמים באפריקה,

we will find that they have also mixed

נגלה שגם הם התערבבו

with early modern humans in Africa.

עם בני אדם קדמוניים באפריקה.

So to sum up,

אז לסיכום,

what have we learned from studying genomes

מה למדנו מחקר הגנומים

of present day humans

של בני אדם החיים כיום

and extinct humans?

ושל בני אדם שנכחדו?

We learn perhaps many things,

אולי למדנו דברים רבים,

but one thing that I find sort of important to mention

אך דבר אחד שחשוב לציין

is that I think the lesson is that we have always mixed.

הוא שהלקח הוא שתמיד התערבבנו.

We mixed with these earlier forms of humans,

התערבבנו עם המינים האנושיים הקדומים האלה

wherever we met them,

בכל מקום בו נפגשנו,

and we mixed with each other ever since.

והתערבבנו זה עם זה מאז.

Thank you for your attention.

תודה על ההקשבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)