The fight against sex slavery | Sunitha Krishnan

מתרגם: Shahar Kaiser מבקר: Gad Amit

I'm talking to you about

אני מספרת לכם על

the worst form of human rights violation,

הצורה האיומה ביותר של פגיעה בזכויות אדם,

the third-largest organized crime,

צורת הפשע המאורגן השלישית בגודלה,

a $10 billion industry.

תעשייה של עשרה מיליארד דולר.

I'm talking to you about modern-day slavery.

אני מספרת לכם על עבדות בעידן המודרני.

I'd like to tell you the story

הייתי רוצה לספר לכם סיפור

of these three children,

של שלושת הילדים האלה,

Pranitha, Shaheen and Anjali.

פראניתה, שאהין ואנג'אלי.

Pranitha's mother was a woman in prostitution,

אימו של פראניתה הייתה אישה שעסקה בזנות,

a prostituted person.

אישה מוזנית.

She got infected with HIV,

היא נדבקה ב-HIV,

and towards the end of her life,

ולקראת סוף חייה,

when she was in the final stages of AIDS,

כאשר הייתה בשלביה האחרונים של מחלת האיידס,

she could not prostitute,

היא לא יכלה יותר לעבוד בזנות,

so she sold four-year-old Pranitha to a broker.

ולכן היא מכרה את פראנית'ה בן הארבע למתווך.

By the time we got the information, we reached there,

שעה שקיבלנו את המידע על כך, הגענו לשם,

Pranitha was already raped by three men.

פראנית'ה כבר נאנס על ידי שלושה גברים.

Shaheen's background I don't even know.

את הרקע של שאהין אינני יודעת כלל.

We found her in a railway track,

מצאנו אותה על מסילת רכבת,

raped by many, many men, I don't know many.

נאנסה על ידי גברים רבים מאד, אינני יודעת כמה.

But the indications of that on her body was

אבל סימנים לכך על גופה היו

that her intestine was outside her body.

שהמעי שלה יצא אל מחוץ לגופה.

And when we took her to the hospital

וכאשר לקחנו אותה אל בית החולים

she needed 32 stitches to put back her intestine into her body.

היא הזדקקה לשלושים ושניים תפרים בכדי להחזיר את המעי חזרה אל הגוף שלה.

We still don't know who her parents are, who she is.

עד עתה איננו יודעים מי הם הוריה ומי היא.

All that we know that hundreds of men

כל שאנו יודעים הוא שמאות גברים

had used her brutally.

השתמשו בה באכזריות.

Anjali's father, a drunkard,

אביה של אנג'אלי, שתיין,

sold his child for pornography.

מכר את בתו לפורנוגרפיה

You're seeing here images of

אתם רואים אל מול עיניכם תמונות של

three years, four-year-olds, and five-year-old children

ילדים בני שלוש, ארבע וחמש שנים

who have been trafficked for commercial sexual exploitation.

אשר נסחרו במסגרת תעשייה של ניצול מיני.

In this country, and across the globe,

בארץ הזו, וברחבי העולם,

hundreds and thousands of children,

מאות ואלפי ילדים,

as young as three, as young as four,

בני שלוש ובני ארבע בלבד,

are sold into sexual slavery.

נמכרים לתוך עבדות מין.

But that's not the only purpose that human beings are sold for.

אך זוהי לא המטרה היחידה אשר למענה נמכרים בני אדם.

They are sold in the name of adoption.

הם נמכרים לצורכי אימוץ.

They are sold in the name of organ trade.

הם נמכרים לצורכי סחר אברים.

They are sold in the name of forced labor,

הם נמכרים לצורכי כוח עבודה,

camel jockeying, anything, everything.

כרוכבי גמלים, הכל, מכל וכל.

I work on the issue of commercial sexual exploitation.

בעבודתי אני פוגשת בעולם תעשיית הניצול המיני.

And I tell you stories from there.

ואני מספרת לכם סיפורים מתוכו.

My own journey to work with these children

המסע שלי אל עבודה עם ילדים אלה

started as a teenager.

התחיל כשהייתי נערה.

I was 15 when I was gang-raped by eight men.

הייתי בת חמש-עשרה כאשר נאנסתי אונס קבוצתי על ידי שמונה גברים.

I don't remember the rape part of it so much

אינני זוכרת את האונס כל כך

as much as the anger part of it.

כמו שאני זוכרת את החלק של הכעס.

Yes, there were eight men who defiled me, raped me,

כן, היו שמונה גברים אשר זיהמו אותי, אנסו אותי,

but that didn't go into my consciousness.

אך זה לא הגיע אל הכרתי.

I never felt like a victim, then or now.

מעולם לא הרגשתי קרבן, אז או עתה.

But what lingered from then till now -- I am 40 today --

ואולם מה שמוסיף להתקיים, מאז ועד עתה - אני בת ארבעים כיום -

is this huge outrageous anger.

הוא הכעס העצום והמזעזע.

Two years, I was ostracized, I was stigmatized, I was isolated,

שנתיים ימים הוטל עלי נידוי, תוייגתי, בודדתי.

because I was a victim.

זאת בשל היותי קרבן.

And that's what we do to all traffic survivors.

וזה מה שאנו עושים לכל ניצולי הסחר.

We, as a society, we have PhDs

אנו, כחברה, לכולנו דוקטורט

in victimizing a victim.

בביסוס קורבנות ככאלה

Right from the age of 15,

עוד מגיל חמש עשרה,

when I started looking around me,

כאשר התחלתי להביט סביבי,

I started seeing hundreds and thousands of women and children

התחלתי להבחין במאות ואלפי נשים וילדים,

who are left in sexual slavery-like practices,

שנעזבו בתוך מסגרות של עבדות מין,

but have absolutely no respite,

אך בשום אופן ללא הפוגה,

because we don't allow them to come in.

זאת משום שלא נתנו להם אפשרות להיכנס.

Where does their journey begin?

היכן המסע הזה מתחיל?

Most of them come from very optionless families,

במרבית המקרים הם מגיעים ממשפחות חסרות אפשרויות,

not just poor.

לא רק עניים.

You have even the middle class sometimes getting trafficked.

תוכלו למצוא גם את מעמד הביניים אשר מגיעים לעיתים להיסחר.

I had this I.S. officer's daughter,

נתקלתי בבת של ממונה ב- I.A.S (השירות המנהלי ההודי),

who is 14 years old, studying in ninth standard,

שהיתה בת ארבע עשרה, תלמידת כיתה ט',

who was raped chatting with one individual,

אשר פותתה בשיחה על ידי אדם,

and ran away from home because she wanted to become a heroine,

וברחה מהבית כי רצתה להיות גיבורה,

who was trafficked.

ואף היא נסחרה.

I have hundreds and thousands of stories of very very well-to-do families,

יש לי מאות ואלפי סיפורים על משפחות בעלות אמצעים,

and children from well-to-do families,

וילדים למשפחות בעלות אמצעים,

who are getting trafficked.

אשר נסחרים.

These people are deceived, forced.

האנשים הללו מרומים, מאולצים בעל כרחם.

99.9 percent of them

99.9 אחוז מהם

resist being inducted into prostitution.

מתנגדים להכנס אל תוך הזנות.

Some pay the price for it.

חלקם משלמים על כך את המחיר.

They're killed; we don't even hear about them.

הם נהרגים; אנו כלל לא שומעים עליהם.

They are voiceless, [unclear],

הם אנשים חסרי קול,

nameless people.

וחסרי שם.

But the rest, who succumb into it,

אך האחרים, אשר נכנעים לתוך זה,

go through everyday torture.

עוברים ענויים יום יומיים.

Because the men who come to them are not men who want to make you your girlfriends,

כיוון שהגברים שמגיעים אליהם הם לא גברים שרוצים להפוך אותך לחברה שלהם,

or who want to have a family with you.

או רוצים להקים איתך משפחה.

These are men who buy you for an hour, for a day,

הגברים הללו יקנו אותך לשעה, ליום,

and use you, throw you.

ישתמשו בך, וישליכו אותך.

Each of the girls that I have rescued --

כל אחת מהבנות שהצלתי -

I have rescued more than 3,200 girls --

הצלתי יותר מ-3,200 בנות -

each of them tell me one story in common ...

כל אחת מהן מספרת לי סיפור אחד זהה...

(Applause)

(מחיאות כפיים)

one story about one man, at least,

סיפור אחד על גבר אחד, לפחות,

putting chili powder in her vagina,

ששם אבקת צ'ילי בתוך הנרתיק שלה,

one man taking a cigarette and burning her,

גבר אחד לוקח סיגרייה ומכבה עליה,

one man whipping her.

גבר אחד מצליף בה.

We are living among those men: they're our brothers, fathers,

אנו חיים בקרב אותם גברים: הם האחים שלנו, האבות שלנו,

uncles, cousins, all around us.

דודים, בני דודים, מקיפים את כולנו.

And we are silent about them.

ואנו שותקים לגביהם.

We think it is easy money.

אנו חושבים שזה כסף מהיר.

We think it is shortcut.

אנו חושבים שזה קיצור דרך.

We think the person likes to do what she's doing.

אנו חושבים שהיא אוהבת לעשות את מה שהיא עושה.

But the extra bonuses that she gets

אבל ההטבות שהיא מקבלת

is various infections, sexually transmitted infections,

הן זיהומים מסוגים שונים, מחלות מין מדבקות,

HIV, AIDS, syphilis, gonorrhea, you name it,

HIV-איידס, עגבת, זיבה, מה שתרצו.

substance abuse, drugs, everything under the sun.

התמכרות לחומרים ממכרים, סמים, כל דבר כזה תחת השמש.

And one day she gives up on you and me,

ויום אחד היא תתייאש ממך וממני,

because we have no options for her.

כי אין לנו אפשרויות בעבורה.

And therefore she starts normalizing this exploitation.

ומכאן תתחיל להתייחס בשוויון נפש לניצולה שלה.

She believes, "Yes, this is it, this is what my destiny is about."

היא תאמין: "כן, זהו זה. זוהי המהות שלי והגורל שלי".

And this is normal, to get raped by 100 men a day.

וזה בעצם טבעי, להיאנס מאה פעמים ביום.

And it's abnormal to live in a shelter.

וזה לא טבעי לחיות מוגנת.

It's abnormal to get rehabilitated.

זה לא טבעי להשתקם.

It's in that context that I work.

בתחום הדברים האלה אני עובדת.

It's in that context that I rescue children.

בתחום הזה אני מצילה ילדים.

I've rescued children as young as three years,

הצלתי ילדים כה צעירים, בגיל שלוש שנים

and I've rescued women as old as 40 years.

והצלתי נשים מבוגרות בגיל ארבעים.

When I rescued them, one of the biggest challenges I had

כאשר אני מצילה אותם, אחד מהאתגרים הגדולים שהיו לי

was where do I begin.

היה מאין להתחיל.

Because I had lots of them

כי היו רבים מהם

who were already HIV infected.

אשר כבר היו נגועים בנגיף ה-HIV.

One third of the people I rescue

שליש מהאנשים שאני מצילה

are HIV positive.

חיוביים בבדיקת נגיף HIV.

And therefore my challenge was to

ולפיכך האתגר שלי היה

understand how can I get out

להבין כיצד אני יכולה לחלץ

the power from this pain.

את הכוח מתוך הכאב.

And for me, I was my greatest experience.

ובעבורי, אני עצמי הייתי הנסיון הטוב ביותר שלי.

Understanding my own self,

בהבנה של נפשי,

understanding my own pain,

הבנה של כאבי שלי,

my own isolation,

הבידוד שעברתי,

was my greatest teacher.

היה המורה הטוב ביותר שלי.

Because what we did with these girls

שכן מה שעשינו עם אותם בנות

is to understand their potential.

היה להבין את הפוטנציאל שבהן.

You see a girl here who is trained as a welder.

אתם רואים לפניכם בחורה שהתלמדה כרתכית.

She works for a very big company,

היא עובדת עבור חברה גדולה,

a workshop in Hyderabad,

בסדנא בעיר הַייְדֶרְאַבַּד

making furnitures.

יוצרת רהיטים.

She earns around 12,000 rupees.

היא מרוויחה 12,000 רופי (כאלף שקלים)

She is an illiterate girl,

היא בחורה שאינה יודעת קרוא וכתוב,

trained, skilled as a welder.

התלמידה התמקצעה כרתכית.

Why welding and why not computers?

מדוע רתכות ומדוע לא מחשבים?

We felt, one of the things that these girls had

חשנו, שאחד הדברים שהיו לנערות הללו

is immense amount of courage.

הוא מידה כבירה של אומץ,

They did not have any pardas inside their body,

אין להן פארדה (בגד צניעות) בתוך גופן,

hijabs inside themselves;

חיג'אב (כיסוי ראש) בתוך עצמן;

they've crossed the barrier of it.

הן פרצו את המחסום הזה.

And therefore they could fight in a male-dominated world,

ולפיכך, הן יכלו להילחם בעולם שבו השליטה גברית,

very easily, and not feel very shy about it.

בקלות יתרה, וללא תחושת מבוכה בשל כך.

We have trained girls as carpenters,

הכשרנו בנות כנגריות,

as masons,

כעובדות בניין,

as security guards, as cab drivers.

כמאבטחות, כנהגות מונית.

And each one of them are excelling

וכל אחת מהן מצטיינת

in their chosen field,

בתחום אותו בחרה,

gaining confidence, restoring dignity,

מרוויחות אמון בעצמן, משיגות מחדש את כבודן הסגולי,

and building hopes in their own lives.

ונוטעות תקווה בחייהן.

These girls are also working in big construction companies

הבנות הללו עובדות בחברות הבנייה גדולות

like Ram-ki construction, as masons, full-time masons.

כמו חברת ראם-קי, כעובדות בניין, במשרה מלאה.

What has been my challenge?

מה היה האתגר שלי?

My challenge has not been the traffickers who beat me up.

האתגר שלי לא היה סוחרי המין שהכו אותי.

I've been beaten up more than 14 times in my life.

הוכיתי יותר מארבעה עשר פעמים בחיי.

I can't hear from my right ear.

איבדתי את השמיעה באוזן ימין.

I've lost a staff of mine who was murdered

איבדתי אנשים מהצוות שלי שנרצחו

while on a rescue.

במסגרת תפקידי ההצלה שלהם.

My biggest challenge

האתגר הגדול ביותר שלי

is society.

הוא החברה.

It's you and me.

אתם ואני.

My biggest challenge is your blocks to accept these victims

האתגר הגדול שלי הוא האטימות שלכם מלקבל את הקורבנות

as our own.

כחלק מאיתנו.

A very supportive friend of mine,

חברה שלי, שהיא תומכת גדולה,

a well-wisher of mine,

שרוצה רק את הטוב ביותר עבורי,

used to give me every month, 2,000 rupees for vegetables.

נהגה לתת לי מדי חודש אלפיים רופי עבור ירקות.

When her mother fell sick she said,

כאשר חלתה אימה היא אמרה,

"Sunitha, you have so much of contacts.

"סונית'ה, יש לך כל כך הרבה קשרים.

Can you get somebody in my house to work,

תוכלי להשיג מישהי לעבוד אצלי בבית,

so that she can look after my mother?"

מישהי שתוכל לטפל באימי?"

And there is a long pause.

והנה שתיקה ארוכה.

And then she says, "Not one of our girls."

והיא מפטירה, "לא אחת מהבנות שלנו".

It's very fashionable to talk about human trafficking,

אחד הנושאים הכי אופנתיים הוא סחר בבני אדם,

in this fantastic A-C hall.

באולם ההרצאות הנפלא הזה.

It's very nice for discussion, discourse,

נושא נחמד מאד בשביל דיונים, על השיח בנושא,

making films and everything.

עשיית סרטים וכל זה.

But it is not nice to bring them to our homes.

אבל זה לא נחמד להביא אותם אל הבית שלנו.

It's not nice to give them employment in our factories, our companies.

זה לא נחמד לתת להם עבודה במפעלים שלנו, בחברות שלנו.

It's not nice for our children to study with their children.

זה לא נחמד לתת לילדים שלנו ללמוד עם הילדים שלהם.

There it ends.

פה הסובלנות מסתיימת.

That's my biggest challenge.

זהו האתגר הגדול ביותר שלי.

If I'm here today, I'm here not only as Sunitha Krishnan.

אם אני כאן היום, אני כאן לא רק כסונית'ה קרישנן.

I'm here as a voice of the victims and survivors of human trafficking.

אני הקול של הקורבנות והניצולים של סחר בבני אדם.

They need your compassion.

הם זקוקים לחמלה שלכם.

They need your empathy.

הם זקוקים לאמפתיה שלכם.

They need, much more than anything else,

הם זקוקים וזקוקות, יותר מכל דבר אחר,

your acceptance.

לקבלה שלכם.

Many times when I talk to people,

פעמים רבות שאני משוחחת עם אנשים,

I keep telling them one thing:

אני מקפידה תמיד לומר להם דבר אחד:

don't tell me hundred ways

אל תספר לי על מאה סיבות

how you cannot respond to this problem.

שבעטיין אתה לא יכול להגיב לבעיה הזו.

Can you ply your mind for that one way

התוכל למצוא את אותה דרך אחת

that you can respond to the problem?

שבה כן תוכל להגיב לבעיה?

And that's what I'm here for,

וזה בדיוק הסיבה שאני כאן,

asking for your support,

מחפשת את התמיכה שלכם,

demanding for your support,

תובעת את התמיכה שלכם,

requesting for your support.

מבקשת את התמיכה שלכם.

Can you break your culture of silence?

התוכלו לנפץ את תרבות השתיקה?

Can you speak to at least two persons about this story?

התוכלו לספר ולו לשני אנשים את הסיפור הזה?

Tell them this story. Convince them to tell the story to another two persons.

ספרו להם את הסיפור הזה. שכנעו אותם לספר זאת לשני אנשים נוספים.

I'm not asking you all to become Mahatma Gandhis

אינני מבקשת מכם להפוך להיות מהטמה גנדי

or Martin Luther Kings, or Medha Patkars,

או מרטין לותר קינג, או מדהה פטקארס (לוחמת חברתית בהודו),

or something like that.

או משהו כזה.

I'm asking you, in your limited world,

אני מבקשת ממכם, בתוך מגבלות עולמכם,

can you open your minds? Can you open your hearts?

האם תוכלו לפתוח את ראשכם? האם תוכלו לפתוח את לבכם?

Can you just encompass these people too?

האם תוכלו להחזיק גם את האנשים האלה?

Because they are also a part of us.

כי גם הם חלק מאיתנו.

They are also part of this world.

גם הם חלק מן העולם.

I'm asking you, for these children,

אני מבקשת מכם, עבור הילדים האלה,

whose faces you see, they're no more.

הפנים האלה שאתם רואים, הם כבר אינם.

They died of AIDS last year.

הם מתו מאיידס לפני שנה.

I'm asking you to help them,

אני מבקשת מכם לעזור להם,

accept as human beings --

ולהכיר בהם כבני אדם,

not as philanthropy, not as charity,

לא כנדבנות, לא כמעשה של צדקה,

but as human beings who deserve all our support.

אלא כבני אדם הזכאים לתמיכה של כולנו.

I'm asking you this because no child, no human being,

אני מבקשת מכם זאת, שכן לשום ילד, שום בן אנוש,

deserves what these children have gone through.

לא מגיע לעבור את מה שהילדים הללו עברו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)