12 truths I learned from life and writing | Anne Lamott

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

My seven-year-old grandson sleeps just down the hall from me,

נכדי בן השבע ישן בחדר הסמוך

and he wakes up a lot of mornings

ובבקרים רבים הוא מתעורר

ואומר,

and he says,

"You know, this could be the best day ever."

"אולי זה יהיה היום הכי טוב בעולם."

And other times, in the middle of the night,

בפעמים אחרות, באמצע הלילה,

he calls out in a tremulous voice,

הוא קורא לי בקול רועד,

"Nana, will you ever get sick and die?"

"סבתא, האם פעם תחלי ותמותי?"

I think this pretty much says it for me and most of the people I know,

לדעתי זה די ממצה מבחינתי ומבחינת רוב האנשים שאני מכירה

that we're a mixed grill of happy anticipation

את היותנו תערובת של ציפיה שמחה

and dread.

ושל אימה.

So I sat down a few days before my 61st birthday,

אז כמה ימים לפני יום הולדתי ה-61 התיישבתי,

and I decided to compile a list of everything I know for sure.

והחלטתי לערוך רשימה של כל מה שאני יודעת לבטח.

There's so little truth in the popular culture,

יש כה מעט אמת בתרבות הפופולרית,

and it's good to be sure of a few things.

אז טוב להיות בטוחה בכמה דברים.

For instance, I am no longer 47,

למשל, שאני כבר לא בת 47,

although this is the age I feel,

למרות שאני מרגישה בגיל הזה,

and the age I like to think of myself as being.

ואוהבת לחשוב שזה הגיל שלי.

My friend Paul used to say in his late 70s

ידידי, פול, נהג לומר בסוף שנות ה-70 שלו

that he felt like a young man with something really wrong with him.

שהוא מרגיש כמו בחור צעיר שמשהו ממש לא בסדר אצלו.

(Laughter)

(צחוק)

Our true person is outside of time and space,

האני האמיתי שלנו נמצא מחוץ לזמן ולמרחב,

but looking at the paperwork,

אבל ממבט בניירות

I can, in fact, see that I was born in 1954.

אני רואה שבעצם נולדתי ב-1954.

My inside self is outside of time and space.

האני הפנימי שלי נמצא מחוץ לזמן ולמרחב.

אין לו גיל.

It doesn't have an age.

I'm every age I've ever been, and so are you,

אני בכל גיל שאי-פעם הייתי, וגם אתם,

although I can't help mentioning as an aside

אם כי אני חייבת להעיר הערה צדדית,

that it might have been helpful if I hadn't followed

שהיה מועיל מאד

אילו לא צייתתי לכללי טיפוח העור של שנות ה-60,

the skin care rules of the '60s,

which involved getting as much sun as possible

שכללו חשיפה מקסימלית לשמש

while slathered in baby oil

לאחר התמרחות נדיבה בשמן תינוקות

and basking in the glow of a tinfoil reflector shield.

ורחצה בזוהרו של מחזיר-אור עשוי נייר אלומיניום.

(Laughter)

(צחוק)

It was so liberating, though, to face the truth

אבל זה היה כה משחרר לקבל את האמת

that I was no longer in the last throes of middle age,

שכבר עברתי את אחרוני הייסורים של גיל העמידה,

that I decided to write down every single true thing I know.

עד שהחלטתי לרשום כל אמת שאני מכירה.

People feel really doomed and overwhelmed these days,

אנשים מרגישים היום המומים ושגורלם נחרץ,

and they keep asking me what's true.

והם כל הזמן שואלים אותי מה נכון.

אז אני מקווה שרשימת הדברים שאני בטוחה בהם כמעט לגמרי

So I hope that my list of things I'm almost positive about

might offer some basic operating instructions

תציע הוראות הפעלה בסיסיות כלשהן

to anyone who is feeling really overwhelmed or beleaguered.

לכל מי שמרגיש ממש המום ומכותר.

Number one:

מס' 1:

the first and truest thing is that all truth is a paradox.

הדבר הכי אמיתי הראשון הוא שכל אמת היא פרדוקס.

Life is both a precious, unfathomably beautiful gift,

החיים הם גם יקרים, מתנה נפלאה ובלתי-נתפשת,

and it's impossible here, on the incarnational side of things.

וזה גם בלתי-אפשרי כאן, בצד הגשמי של הדברים.

It's been a very bad match

זה לא היה בכלל כוחות,

for those of us who were born extremely sensitive.

לאלה מאיתנו, שנולדו רגישים ביותר.

It's so hard and weird that we sometimes wonder

זה כל-כך קשה ומוזר, שלפעמים אנו חושדים

if we're being punked.

שעובדים עלינו.

It's filled simultaneously with heartbreaking sweetness and beauty,

החיים מלאים בו-זמנית במתיקות ויופי שוברי-לב,

desperate poverty,

בעוני מייאש,

floods and babies and acne and Mozart,

בשטפונות, תינוקות, פצעי בגרות ומוצרט,

all swirled together.

הכל מעורבב ביחד.

I don't think it's an ideal system.

לא נראה לי שזאת מערכת אידאלית.

(Laughter)

(צחוק)

Number two: almost everything will work again

מס' 2: כמעט כל דבר יחזור לפעול

if you unplug it for a few minutes --

אם מוציאים מהתקע לכמה דקות --

(צחוק)

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

כולל אתכם.

including you.

(צחוק)

Three: there is almost nothing outside of you

3: אין כמעט שום דבר מחוצה לכם

שיעזור איכשהו לנצח,

that will help in any kind of lasting way,

unless you're waiting for an organ.

אלא אם אתם מחכים להשתלת איבר.

You can't buy, achieve or date serenity and peace of mind.

אי-אפשר לקנות, להשיג או לקבוע פגישה עם שקט ושלווה.

This is the most horrible truth, and I so resent it.

זאת האמת הכי נוראה והיא מרגיזה אותי.

But it's an inside job,

זאת עבודה פנימית,

and we can't arrange peace or lasting improvement

ואיננו יכולים לארגן שלווה או שיפור נצחי

for the people we love most in the world.

לאנשים הכי אהובים עלינו.

They have to find their own ways,

הם צריכים למצוא בעצמם את הדרך שלהם,

their own answers.

את התשובות שלהם.

You can't run alongside your grown children

את לא יכולה לרוץ ליד ילדייך הגדולים

with sunscreen and ChapStick on their hero's journey.

עם קרם שיזוף ומקלון שפתיים ב"מסע הגיבור" שלהם.

You have to release them.

את צריכה לשחרר אותם.

זה חוסר כבוד, לא לעשות זאת.

It's disrespectful not to.

And if it's someone else's problem,

ואם זאת בעיה של מישהו אחר,

you probably don't have the answer, anyway.

סביר להניח שממילא אינך יודעת את התשובה.

(Laughter)

(צחוק)

Our help is usually not very helpful.

העזרה שלנו בד"כ לא עוזרת במיוחד.

Our help is often toxic.

לעתים קרובות העזרה שלנו מרעילה.

And help is the sunny side of control.

ו"עזרה" היא הצד המואר של "שליטה".

Stop helping so much.

הפסיקו לעזור כל-כך הרבה.

Don't get your help and goodness all over everybody.

אל תשתפכו על כולם עם עזרתכם וטוב ליבכם.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

This brings us to number four:

זה מביא אותי למס' 4:

everyone is screwed up, broken, clingy and scared,

כולם דפוקים, שבורים, נצמדים ומבוהלים,

even the people who seem to have it most together.

אפילו האנשים שנראים הכי מסודרים.

They are much more like you than you would believe,

הם דומים לך יותר מכפי שהיית מאמינה,

so try not to compare your insides to other people's outsides.

אז נסי לא להשוות את פנימיותך לחיצוניות של אחרים.

It will only make you worse than you already are.

זה רק יעשה אותך גרועה ממה שאת ממילא.

(Laughter)

(צחוק)

וגם אל תנסי להציל, לתקן או להושיע מישהו מהם

Also, you can't save, fix or rescue any of them

or get anyone sober.

או לגרום למישהו להתפכח.

What helped me get clean and sober 30 years ago

מה שעזר לי להתנקות ולהתפכח לפני 30 שנה

was the catastrophe of my behavior and thinking.

היה הקטסטרופה של ההתנהגות והחשיבה שלי.

אז ביקשתי את עזרתם של חברים פכחים,

So I asked some sober friends for help,

ופניתי לכוח עליון.

and I turned to a higher power.

יש ל"אלוהים" ראשי-תיבות באנגלית: "מתנת הייאוש",

One acronym for God is the "gift of desperation,"

G-O-D,

or as a sober friend put it,

או כדברי חבר פיכח אחד,

by the end I was deteriorating faster than I could lower my standards.

"בסוף, הידרדתי מהר יותר מכפי שיכולתי לרדת ברמה."

(Laughter)

(צחוק)

So God might mean, in this case,

אז המשמעות של "אלוהים" במקרה הזה יכולה להיות

"me running out of any more good ideas."

"נגמרו לי כל הרעיונות הטובים."

While fixing and saving and trying to rescue is futile,

בעוד שתיקון, הצלה ונסיונות להושיע הם חסרי-טעם,

radical self-care is quantum,

דאגה-עצמית קיצונית היא אדירה,

and it radiates out from you into the atmosphere

והיא קורנת מכם אל האטמוספירה

like a little fresh air.

כמו מנת אוויר צח.

It's a huge gift to the world.

זאת מתנה ענקית לעולם.

When people respond by saying, "Well, isn't she full of herself,"

כשאנשים מגיבים לכך ב"היא ממש מלאה בעצמה,"

just smile obliquely like Mona Lisa

חייכי חיוך מונה ליזה קטן

and make both of you a nice cup of tea.

והכיני לשניכם כוס תה.

Being full of affection for one's goofy, self-centered,

להיות מלאת חיבה לעצמך הדבילית, האגואיסטית,

cranky, annoying self

הרגזנית, המעצבנת -

is home.

זה הבית;

מכאן מתחיל השלום העולמי.

It's where world peace begins.

Number five:

מס' 5:

chocolate with 75 percent cacao is not actually a food.

שוקולד עם 75 אחוזי קקאו איננו באמת אוכל.

(Laughter)

(צחוק)

Its best use is as a bait in snake traps

הכי טוב להשתמש בו כפתיון במלכודת נחשים

or to balance the legs of wobbly chairs.

או להניחו מתחת לרגל של כיסא מתנדנד.

It was never meant to be considered an edible.

הוא מעולם לא נועד להיחשב אכיל.

Number six --

מס' 6 --

(Laughter)

(צחוק)

writing.

כתיבה.

Every writer you know writes really terrible first drafts,

כל סופר שאת מכירה מתחיל עם טיוטות ממש איומות,

אבל זה שומר שהתחת שלו יישאר על הכיסא.

but they keep their butt in the chair.

That's the secret of life.

זהו סוד החיים.

אולי זה ההבדל העיקרי בינך לבינם.

That's probably the main difference between you and them.

They just do it.

הם פשוט עושים את זה.

They do it by prearrangement with themselves.

הם עושים זאת בכך שהם מסכמים את זה מראש עם עצמם.

They do it as a debt of honor.

הם עושים זאת כחוב של כבוד.

הם מספרים את הסיפורים שמגיעים דרכם

They tell stories that come through them

one day at a time, little by little.

יום אחרי יום, אחד-אחד.

When my older brother was in fourth grade,

כשאחי הגדול היה בכיתה ד',

he had a term paper on birds due the next day,

הוא היה צריך להגיש למחרת סיכום על ציפורים,

and he hadn't started.

ובכלל לא התחיל לעבוד על זה.

So my dad sat down with him with an Audubon book,

אז אבי התיישב איתו ועם "הציפורים של אמריקה",

paper, pencils and brads --

נייר, עפרונות וסיכות מתפצלות --

אם מישהו מכם פחות צעיר וזוכר מהן סיכות מתפצלות --

for those of you who have gotten a little less young and remember brads --

and he said to my brother,

ואמר לאחי,

"Just take it bird by bird, buddy.

"ציפור אחרי ציפור, חביבי.

"פשוט תקרא על שקנאים

Just read about pelicans

and then write about pelicans in your own voice.

"ואח"כ כתוב על שקנאים במלים שלך.

And then find out about chickadees,

"ואז תעבור לירגזים,

and tell us about them in your own voice.

"ותספר לנו עליהם במלים שלך.

And then geese."

"ואח"כ - אווזים."

אז שני הדברים הכי חשובים בנוגע לכתיבה הם: ציפור אחרי ציפור

So the two most important things about writing are: bird by bird

and really god-awful first drafts.

וטיוטות ראשונות ממש מחורבנות.

If you don't know where to start,

אם אינכם יודעים ממה להתחיל,

remember that every single thing that happened to you is yours,

זיכרו שכל דבר ודבר שקרה לכם הוא שלכם,

and you get to tell it.

וזכותכם לספר עליו.

If people wanted you to write more warmly about them,

מי שהיה רוצה שתכתבו עליו דברים יפים יותר,

they should've behaved better.

היה צריך להתנהג יפה יותר.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You're going to feel like hell if you wake up someday

אתם תרגישו נורא אם יום אחד תתעוררו,

and you never wrote the stuff

ותבינו שלא כתבתם שום דבר

that is tugging on the sleeves of your heart:

ממה שהחבאתם בשרוולים של ליבכם:

הסיפורים, הזכרונות, המראות והשירים --

your stories, memories, visions and songs --

your truth,

האמת שלכם,

your version of things --

הגירסה שלכם --

במלים שלכם.

in your own voice.

That's really all you have to offer us,

זה בעצם כל מה שיש לכם להציע לנו,

וזו גם הסיבה למה נולדתם.

and that's also why you were born.

Seven: publication and temporary creative successes

7: פרסום והצלחה יצירתית זמנית

are something you have to recover from.

הם משהו שצריך להחלים ממנו.

They kill as many people as not.

הם הורגים כמות זהה של אנשים.

They will hurt, damage and change you

הם יפגעו בכם, יזיקו לכם וישנו אתכם

in ways you cannot imagine.

בדרכים שאינכם מעלים על הדעת.

The most degraded and evil people I've ever known

האנשים הכי שפלים ומרושעים שהכרתי

הם סופרים ממין זכר שכתבו רבי-מכר אדירים.

are male writers who've had huge best sellers.

And yet, returning to number one, that all truth is paradox,

אבל אם חוזרים למס' 1, שכל אמת היא פרדוקס,

זהו גם נס, שעבודה שלך מתפרסמת,

it's also a miracle to get your work published,

to get your stories read and heard.

ושקוראים ושומעים את הסיפורים שלך.

Just try to bust yourself gently of the fantasy

אבל נסו להתנער בעדינות מהפנטזיה

שהפרסום ירפא אתכם,

that publication will heal you,

that it will fill the Swiss-cheesy holes inside of you.

שהוא ימלא את חורי הגבינה השווייצרית שבתוככם.

It can't.

הוא לא יכול לעשות את זה.

It won't.

הוא לא יעשה את זה.

But writing can.

אבל הכתיבה - כן.

So can singing in a choir or a bluegrass band.

גם שירה במקהלה או בלהקת בלו-גראס.

וגם השתתפות בציור קיר קהילתי, בצפרות,

So can painting community murals or birding

or fostering old dogs that no one else will.

או בדאגה לכלבים זקנים שאיש לא ידאג להם.

Number eight: families.

מס' 8: משפחות.

Families are hard, hard, hard,

משפחות הן עניין קשה, קשה, קשה,

no matter how cherished and astonishing they may also be.

ולא משנה כמה הן יכולות להיות גם מקודשות ומדהימות.

Again, see number one.

שוב, ראה מס' 1.

(Laughter)

(צחוק)

At family gatherings where you suddenly feel homicidal or suicidal --

בכינוסים משפחתיים, כשיש לכם לפתע יצרים רצחניים או אובדניים --

(Laughter)

(צחוק)

remember that in all cases,

זיכרו שאצל כולם

it's a miracle that any of us, specifically, were conceived and born.

זהו נס שכל אחד ואחת מאיתנו נהרו ונולדו.

Earth is forgiveness school.

האדמה היא בית-ספר לסליחה.

It begins with forgiving yourself,

ההתחלה היא לסלוח לעצמך,

and then you might as well start at the dinner table.

ואח"כ אפשר כבר להתחיל לסלוח מסביב לשולחן האוכל.

That way, you can do this work in comfortable pants.

וככה אפשר לעשות את העבודה הזאת במכנסיים נוחים.

(Laughter)

(צחוק)

כשוויליאם בלייק אמר שאנו נמצאים כאן

When William Blake said that we are here

כדי ללמוד לסבול את קרני האהבה,

to learn to endure the beams of love,

הוא ידע שהמשפחה היא חלק אינטימי מזה,

he knew that your family would be an intimate part of this,

even as you want to run screaming for your cute little life.

אפילו כשרוצים לברוח בצרחות ומתוך מסכנות.

But I promise you are up to it.

אבל אני מבטיחה לכם שאתם מסוגלים לזה.

You can do it, Cinderella, you can do it,

את יכולה לעשות זאת, לכלוכית, את יכולה לעשות זאת,

and you will be amazed.

ועוד תפתיעי את עצמך.

Nine: food.

9: אוכל.

Try to do a little better.

נסו קצת להשתפר.

I think you know what I mean.

אני חושבת שאתם יודעים למה כוונתי.

(Laughter)

(צחוק)

Number 10 --

מס' 10 --

(Laughter)

(צחוק)

grace.

חסד.

Grace is spiritual WD-40,

חסד הוא משחרר חלודה רוחני,

or water wings.

או מצופי כנפי מים.

The mystery of grace is that God loves Henry Kissinger and Vladimir Putin

תעלומת החסד היא שאלוהים אוהב את הנרי קיסינג'ר ואת ולדימיר פוטין

and me

ואותי

בדיוק כמו שהוא או היא אוהבים את הנכד החדש שלכם.

exactly as much as He or She loves your new grandchild.

Go figure.

לך תבין.

(Laughter)

(צחוק)

The movement of grace is what changes us, heals us

מהלכו של החסד הוא מה שמשנה אותנו, מרפא אותנו

and heals our world.

ומרפא את עולמנו.

To summon grace, say, "Help," and then buckle up.

כדי להזעיק חסד, אימרו "הצילו!" וחיגרו חגורת בטיחות.

החסד מוצא אתכם בדיוק במצב בו אתם נמצאים,

Grace finds you exactly where you are,

but it doesn't leave you where it found you.

אבל לא משאיר אתכם היכן שמצא אתכם.

And grace won't look like Casper the Friendly Ghost,

החסד גם לא יופיע בדמות קספר, רוח הרפאים הידידותית,

regrettably.

למרבה הצער.

אבל הטלפון יצלצל או יגיע דואר,

But the phone will ring or the mail will come

and then against all odds,

וכנגד כל הסיכויים

you'll get your sense of humor about yourself back.

תקבלו בחזרה את חוש ההומור העצמי שלכם.

Laughter really is carbonated holiness.

הצחוק הוא למעשה קדושה מוגזת.

It helps us breathe again and again

הוא עוזר לנו לנשום שוב ושוב

and gives us back to ourselves,

ומחזיר אותנו אל עצמנו,

and this gives us faith in life and each other.

וזה נותן לנו אמון בחיים ובזולת.

And remember -- grace always bats last.

וזיכרו: החסד תמיד ממצמץ אחרון.

Eleven: God just means goodness.

11: "אלוהים" זה פשוט "טוּב".

It's really not all that scary.

זה בכלל לא כזה מפחיד.

הכוונה היא לתבונה חיה, נשגבת או אוהבת,

It means the divine or a loving, animating intelligence,

or, as we learned from the great "Deteriorata,"

או כפי שלמדנו מהסרט של "נשיונל למפון",

"the cosmic muffin."

"הסופגניה הקוסמית."

A good name for God is: "Not me."

שם טוב לאלוהים: "לא אני."

Emerson said that the happiest person on Earth

אמרסון אמר שהאדם הכי מאושר עלי אדמות

is the one who learns from nature the lessons of worship.

הוא זה שלומד מהטבע את לקחי עבודת האל.

So go outside a lot and look up.

אז צאו הרבה החוצה והביטו למעלה.

My pastor said you can trap bees on the bottom of mason jars without lids

הכומר שלי אמר שאפשר ללכוד דבורים בתחתית צנצנת בלי מכסה

because they don't look up,

משום שהן לא מביטות למעלה,

והן סתם מסתובבות במרירות ומתחבטות כנגד הזכוכית.

so they just walk around bitterly bumping into the glass walls.

Go outside. Look up.

צאו החוצה. הביטו למעלה.

Secret of life.

סוד החיים.

And finally: death.

ולבסוף: מוות.

Number 12.

מס' 12:

Wow and yikes.

וואו ואיכס.

It's so hard to bear when the few people you cannot live without die.

קשה נורא לסבול שמעט האנשים שאינכם יכולים לחיות בלעדיהם מתים.

You'll never get over these losses, and no matter what the culture says,

לעולם לא תתגברו על אובדנם, ולמרות כל מה שטוענת התרבות,

you're not supposed to.

אתם גם לא אמורים להתגבר.

We Christians like to think of death as a major change of address,

אנו, הנוצרים, אוהבים לראות במוות שינוי-כתובת רציני,

but in any case, the person will live again fully in your heart

אבל בכל מקרה, אותו אדם יחזור ויחיה חיים מלאים בתוך ליבכם

if you don't seal it off.

אם לא תאטמו אותו.

Like Leonard Cohen said, "There are cracks in everything,

כדברי ליאונרד כהן, "בכל דבר יש סדקים,

and that's how the light gets in."

"ודרכם נכנס האור."

And that's how we feel our people again fully alive.

וככה אנו מרגישים שהאנשים שלנו ממשיכים לחיות.

Also, the people will make you laugh out loud

וגם, האנשים האלה יגרמו לכם לצחוק בקול

ברגעים הכי לא-נוחים,

at the most inconvenient times,

and that's the great good news.

ואלה בשורות ממש טובות.

But their absence will also be a lifelong nightmare of homesickness for you.

אבל היעדרם גם יהיה בשבילכם סיוט ממושך של געגועים.

Grief and friends, time and tears will heal you to some extent.

יגון וחברים, זמן ודמעות ירפאו אתכם במידת-מה.

Tears will bathe and baptize and hydrate and moisturize you

הדמעות ירחצו, יטבילו, ירטיבו וילחלחו אתכם

and the ground on which you walk.

ואת הקרקע שמתחת לרגליכם.

Do you know the first thing that God says to Moses?

יודעים מה הדבר הראשון שאלוהים אמר למשה?

He says, "Take off your shoes."

הוא אמר, "של נעליך מעל רגליך."

Because this is holy ground, all evidence to the contrary.

כי אדמת קודש היא, חרף כל ההוכחות המנוגדות.

It's hard to believe, but it's the truest thing I know.

קשה להאמין, אבל זה הדבר הכי נכון שאני מכירה.

When you're a little bit older, like my tiny personal self,

כשאתם טיפה מזדקנים, כמו העצמי האישי הקטנטן שלי,

אתם מבינים שהמוות מקודש כמו הלידה.

you realize that death is as sacred as birth.

And don't worry -- get on with your life.

ואל תדאגו: המשיכו בחייכם.

Almost every single death is easy and gentle

כמעט כל מוות ומוות הוא קל ועדין

with the very best people surrounding you

כשסביבכם האנשים הכי טובים

for as long as you need.

כל עוד תזדקקו להם.

You won't be alone.

לא תהיו לבד.

They'll help you cross over to whatever awaits us.

הם יעזרו לכם לעשות את המעבר למה שלא יהיה שמחכה לנו שם.

As Ram Dass said,

כדברי ראם דאס,

"When all is said and done,

"בסופו של דבר,

we're really just all walking each other home."

"כולנו רק מלווים זה את זה הביתה."

I think that's it,

נראה לי שזהו.

but if I think of anything else,

אבל אם אזכר בעוד משהו,

I'll let you know.

אודיע לכם.

תודה לכם.

Thank you.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים ותרועות)

I was very surprised to be asked to come,

אני תמיד מופתעת כשמזמינים אותי,

because it is not my realm,

כי זה לא העולם שלי,

technology or design or entertainment.

טכנולוגיה, עיצוב או בידור.

I mean, my realm is sort of faith and writing

העולם שלי הוא יותר אמונה וכתיבה

and kind of lurching along together.

ואיכשהו להתנהל קדימה ביחד.

And I was surprised,

והופתעתי,

but they said I could give a talk, and I said I'd love to.

אבל אמרו לי שאוכל להרצות, ואני אמרתי שאשמח.

(Video) If you don't know where to start,

(סרטון) אם אינכם יודעים ממה להתחיל,

remember that every single thing that happened to you is yours

זיכרו שכל דבר ודבר שקרה לכם הוא שלכם,

and you get to tell it.

וזכותכם לספר עליו.

אן למוט: אנשים היום מאד מבוהלים ומרגישים ממש אבודים

Anne Lamott: People are very frightened and feel really doomed

כיום באמריקה,

in America these days,

ואני רציתי רק לעזור להחזיר להם את חוש ההומור בקשר לזה

and I just wanted to help people get their sense of humor about it

and to realize how much isn't a problem.

ולהבין עד כמה זאת לא בעיה

If you take an action,

אם תרצו לעשות מעשה

take a really healthy or loving or friendly action,

ותעשו משהו באמת בריא, אוהב או ידידותי.

you'll have loving and friendly feelings.

יהיו לכם רגשות של אהבה וידידות.