Jennifer Lin: Improvising on piano, aged 14

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

(Music)

(Music ends)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you!

תודה רבה.

(Applause continues)

תודה רבה לכם.

Thank you very much.

Like the speaker before me -- I am a TED virgin, I guess.

כמו הנואם לפני, אני -- בתולת TED, אני משערת --

I'm also the first time here, and ...

אני גם כאן בפעם הראשונה, ואני לא יודעת מה להגיד.

(Laughter)

I don't know what to say!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

אני ממש שמחה שמר אנדרסון הזמין אותי.

I'm really happy that Mr. Anderson invited me.

I'm really grateful that I get a chance to play for everyone.

אני באמת אסירת תודה שיש לי הזדמנות לנגן בשביל כולם.

And the song that I just played was by Josef Hofmann.

והשיר שניגנתי היה של יוזף הופמן.

It's called "Kaleidoscope."

הוא נקראה קליידוסקופ.

And Hofmann is a Polish pianist and composer of the late 19th century,

והופמן הוא פסנתרן פולני ומלחין מהמאה ה19,

והוא נחשב אחד מגדולי הפסנתרנים אי פעם.

and he's widely considered one of the greatest pianists of all time.

I have another piece that I'd like to play for you.

יש לי עוד יצירה שהייתי רוצה לנגן לכם.

It's called "Abegg Variations," by Robert Schumann,

היא נקראת "וריאציות אבג" של רוברט שומאן,

a German 19th-century composer.

מלחין גרמני מהמאה ה19.

The name "Abegg" is actually A-B-E-G-G,

השם אבג - אבג זה בעצם A-B-E-G-G,

and that's the main theme in the melody.

וזו הנעימה המרכזית של המלודיה.

(Plays the notes A, B, E, G and G)

That comes from the last name of one of Schumann's female friends.

זה מגיע משם המשפחה של אחת מחברותיו של שומן.

(Laughter)

(צחוק)

But he wrote that for his wife.

אבל הוא כתב אותה לאשתו.

(Laughter)

(צחוק)

So actually, if you listen carefully,

אז, למעשה, אם תקשיבו טוב,

there are supposed to be five variations on this Abegg theme.

צריכות להיות חמש וריאציות על נעימת הABEGG.

It's written around 1834,

זה נכתב בסביבות 1834, אז, אפילו שזה ישן,

so even though it's old, I hope you'll like it.

אני מקווה שתאהבו את זה.

(Music)

(Music ends)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

עכשיו מגיע החלק שאני שונאת.

Now comes the part that I hate.

ובכן, בגלל שמר אנדרסון אמר לי

Well, because Mr. Anderson told me

that this session is called "Sync and Flow,"

שזה מושב שנקרא "סינכרון וזרימה," תהיתי,

I was wondering, "What do I know that these geniuses don't?"

"מה אני יודעת שהגאונים האלה לא?"

(Laughter)

אז, אני אדבר על הלחנה מוזיקלית,

So, I'll talk about musical composition,

even though I don't know where to start.

למרות שאני לא יודעת איפה להתחיל.

How do I compose?

איך אני מלחינה?

I think Yamaha does a really good job of teaching us how to compose.

אני חושבת שימהאה עושה עבודה ממש טובה של ללמד אותנו להלחין.

What I do first is, I make a lot of little musical ideas

מה שאני עושה קודם, אני יוצרת הרבה רעיונות מוזיקליים --

you can just improvise here at the piano --

אתם יכולים פשוט לאלתר פה על הפסנתר --

and I choose one of those to become my main theme, my main melody,

ואני בוחרת אחד מהם לנושא המרכזי שלי, המלודיה המרכזית,

כמו אבג ששמעתם.

like the Abegg that you just heard.

And once I choose my main theme, I have to decide:

וברגע שאני בוחרת את הנושא המרכזי אני צריכה להחליט,

Out of all the styles in music, what kind of style do I want?

מכל סגנונות המוזיקה, איזה סגנון אני רוצה?

And this year, I composed a Romantic style.

והשנה הלחנתי בסגנון רומנטי.

So for inspiration, I listened to Liszt and Tchaikovsky

אז, להשראה הקשבתי לליסט וצ'ייקובסקי

and all the great Romantic composers.

וכל המלחינים הרומנטיים הגדולים.

Next, I make the structure of the entire piece with my teachers.

ואז, אני בונה את מבנה היצירה עם מורי.

They help me plan out the whole piece.

הם עוזרים לי לתכנן את כל היצירה,

And then the hard part is filling it in with musical ideas,

ואז החלק הקשה הוא למלא אותה עם כל הרעיונות המוזיקליים,

because then you have to think.

מפני שאז צריך לחשוב.

(Laughter)

And then, when the piece takes somewhat of a solified form --

ואז, כשהיצירה לובשת סוג של צורה מוחשה --

solidified, excuse me -- solidified form,

מוחשית, תסלחו לי -- צורה מוחשית,

you're supposed to actually polish the piece, polish the details,

את אמורה ללטש את היצירה, ללטש את הפרטים,

and then polish the overall performance of the composition.

ואז ללטש את הביצוע הכולל של כל היצירה.

And another thing that I enjoy doing is drawing.

ודבר נוסף שאני אוהבת לעשות זה לצייר --

Drawing, because I like to draw, you know, Japanese anime art.

לצייר, בגלל שאני אוהבת לצייר, אתם יודעים, אנימה יפאני.

I think that's a craze among teens right now.

אני חושבת שזה מאוד אין אצל בני העשרה עכשיו.

וברגע שהבנתי את זה,

And once I realized it,

there's a parallel between creating music and creating art,

יש הקבלה בין יצירת מוזיקה ויצירת אמנות,

because for your motive, or your little initial idea for your drawing,

מפני שלמניע או הרעיון הקטן שלכם לציור,

זו הדמות שלכם -- אתם צריכים להחליט את מי אתם רוצים לאייר,

it's your character -- you want to decide who you want to draw,

or if you want to draw an original character.

או אם אתם רוצים לצייר דמות מקורית.

And then you want to decide: How are you going to draw the character?

ואז אתם רוצים להחליט, איך אתם רוצים לצייר את הדמות?

Like, am I going to use one page? Am I going to draw it on the computer?

כאילו, אני אשתמש בדף אחד?

האם אני אצייר על המחשב?

האם אני אשתמש בפריסה של שני דפים כמו ספר קומיקס

Am I going to use a two-page spread like a comic book?

For a more grandiose effect, I guess.

לאפקט גרנדיוזי יותר, אני משערת?

And then you have to do the initial sketch of the character,

ואז צריך לעשות את האיור הראשוני של הדמות,

which is like your structure of a piece,

שזה כמו שלד היצירה,

and then you add pen and pencil, and whatever details that you need --

ואז מוסיפים עט ועיפרון ואיזה פרטים שאתם צריכים --

that's polishing the drawing.

זה ללטש את הציור.

And another thing that both of these have in common is your state of mind,

ועוד דבר שיש לשני אלה במשותף

הוא צורת החשיבה שלכם, מפני שאני לא --

because I know I'm one of those teenagers that are really easily distracted.

אני מבנות העשרה שמוסחות בקלות,

So if I'm trying to do homework and I don't feel like it,

אז אם אני מנסה לעשות שיעורים,

אם אני מנסה לעשות שיעורים ולא בא לי,

I'll try to draw or, you know, waste my time.

אני אנסה לצייר או, אתם יודעים, לבזבז את הזמן.

And then what happens is, sometimes I absolutely can't draw

ומה שקורה הוא, לפעמים אני ממש לא יכולה לצייר

or I can't compose at all,

או להלחין בכלל, ואז זה כמו

and then it's like there's too much on your mind.

שיש לכם יותר מדי על הראש.

אתם לא יכולים להתרכז במה שאתם אמורים לעשות.

You can't focus on what you're supposed to do.

And sometimes, if you manage to use your time wisely and work on it,

ולפעמים, אם אתם מצליחים להשתמש בזמן בתבונה ולעבוד על זה,

you'll get something out of it, but it doesn't come naturally.

יצא לכם משהו מזה, אבל זה לא יוצא בטבעיות.

What happens is, if something magical happens,

מה שקורה הוא, אם משהו קסום קורה,

if something natural happens to you,

אם משהו טבעי קורה לכם,

you're able to produce all this beautiful stuff instantly,

אתם מסוגלים לייצר את כל היופי הזה ברגע,

וזה מה שאני מחשיבה זרימה,

and then that's what I consider "flow,"

because that's when everything clicks and you're able to do anything.

מפני שאז הכל מתחבר ואתם מסוגלים לעשות כל דבר.

You feel like you're on top of your game and you can do anything you want.

אתם מרגישים כאילו אתם בשיא

ואתם יכולים לעשות כל דבר שתרצו.

I'm not going to play my own composition today because,

אני לא עומדת לנגן יצירה שלי היום מפני,

although I did finish it, it's way too long.

שלמרות שסיימתי אותה היא ארוכה מדי.

במקום, הייתי רוצה לנסות משהו שנקרא אילתור.

Instead, I'd like to try something called "improvisation."

I have here seven note cards,

יש לי כאן שבעה קלפי תווים,

one with each note of the musical alphabet.

אחד של כל תו של האלף בית המוזיקלי,

And I'd like someone to come up here and choose five --

והייתי רוצה שמישהו יבוא ויבחר חמישה.

anyone to come up here and choose five --

מישהו יכול לבוא ולבחור חמישה?

and then I can make it into some sort of melody,

ואז אני אוכל ליצור מהם סוג של נעימה ואני אאלתר איתה.

and I'll improvise it.

Wow. A volunteer, yay!

וואו, מתנדבת, כן!

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

Jennifer Lin: Nice to meet you.

נעים להכיר אותך.

Goldie Hawn: Thank you. Choose five?

גולדי הון: תודה רבה. לבחור חמישה?

JL: Yes, five cards. Any five cards.

ג'ניפר לין: כן, חמישה קלפים. איזה שתרצי.

GH: OK, one. JL: OK.

ג.ה. אוקיי. אחד, שניים. שלושה.

GH: Two. JL: Yes.

GH: Three.

אוה, D ו F -- מוכרים מדי.

GH: Oh, D and F -- too familiar.

(Laughter)

(צחוק)

JL: One more. GH: OK. "E" for "effort."

ג.ל. עוד אחד.

ג.ה. אוקיי, E בשביל מאמץ.

JL: Would you mind reading them out in the order that you chose them?

ג.ל. תוכלי להקריא אותם בסדר שבחרת אותם?

GH: OK -- C, G, B, A and E.

ג.ה. אוקי C, G, B, A, E.

JL: Thank you very much!

ג.ל. תודה רבה לך.

GH: You're welcome. And what about these?

ג.ה. בבקשה. ומה עם אלה?

JL: I won't use them. Thank you!

ג.ל. אני לא אשתמש בהם. תודה לך.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

עכשיו, היא בחרה C, G, B, A, E.

Now, she chose C, G, B, A, E.

I'm going to try to put that in some sort of order.

אני אנסה לשים אותם בסדר מסויים.

(Plays notes)

OK, that's nice.

אוקיי, זה נחמד.

אז, אני אקח רגע למחשבה,

So, I'm going to have a moment to think,

and I'll try to make something out of it.

ואני אנסה לעשות משהו עם זה.

(Plays the five notes)

(Music)

(Music ends)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

השיר הבא, או ההדרן, שאני אנגן

The next song, or the encore that I'm going to play

is called "Bumble Boogie," by Jack Fina.

נקרא "בוגי הדבורה" של ג'ק פינה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Music)

(Music ends)

(Applause)

(מחיאות כפיים)