Mick Ebeling: The invention that unlocked a locked-in artist

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I have had the distinct blessing in my life

באופן ברור התברכתי בחיי בכך

to have worked on a bunch of amazing projects.

שזכיתי לעבוד בכמה מיזמים מדהימים.

But the coolest I ever worked on

אבל המיזם המרגש ביותר היה

was around this guy.

קשור בבחור הזה.

This guy's name is TEMPT.

שם הבחור טמפט.

TEMPT was one of the foremost graffiti artists in the 80s.

טמפט היה אחד מאמני הגרפיטי החשובים ביותר בשנות השמונים.

And he came up home from a run one day

יום אחד הוא הגיע הביתה לאחר ריצה

and said, "Dad, my legs are tingling."

ואמר, "אבא, אני מרגיש עקצוצים ברגליים."

And that was the onset of ALS.

זו הייתה התחלתה של ה-ALS.

So TEMPT is now completely paralyzed.

כעת טמפט משותק לגמרי.

He only has use of his eyes.

הוא יכול להשתמש רק בעיניו.

I was exposed to him.

נחשפתי אליו.

I have a company that does design and animation,

אני בעל חברה שמעצבת ומנפישה,

so obviously graffiti is definitely an intricate part

מכאן ברור לחלוטין שגרפיטי הוא חלק מהותי

of what we admire and respect in the art world.

ממה שאנחנו מעריצים ומכבדים בעולם האומנות.

And so we decided that we were going to sponsor

אז החלטנו שאנחנו הולכים לתת חסות

Tony, TEMPT, and his cause.

לטוני, טמפט, ולשאיפותיו.

So I went and met with his brother and father

הלכתי ופגשתי את אחיו ואביו

and said, "We're going to give you this money.

ואמרתי, "אנחנו נמסור לכם את הכסף הזה.

What are you going to do with it?"

מה אתם מתכוונים לעשות איתו?"

And his brother said, "I just want to be able to talk to Tony again.

אחיו השיב, "אני רק רוצה להיות מסוגל לדבר עם טוני שוב.

I just want to be able to communicate with him

אני רק רוצה לתקשר איתו שוב

and him to be able to communicate with me."

ושהוא יוכל לתקשר איתי."

And I said, "Wait a second, isn't that -- I've seen Stephen Hawking --

אמרתי, "חכה רגע, זה לא -- ראיתי את סטפן הוקינג --

don't all paralyzed people have the ability to communicate

האם לא לכל האנשים המשותקים יש את האפשרות לתקשר

via these devices?"

באמצעות מכשירים מסויימים?"

And he said, "No, unless you're in the upper echelon and

הוא אמר לי, "לא, אלא אם כן אתה מהעשירון העליון,

you've got really amazing insurance,

ויש לך ביטוח גדול,

you can't actually do that.

אתה לא יכול לעשות את זה.

These devices aren't accessible to people."

המכשירים האלה לא נגישים לכולם."

And I said, "Well, how do you actually communicate?"

אמרתי," אז, איך בעצם אתם מתקשרים?"

Has everyone seen the movie "The Diving Bell and the Butterfly?"

כולם ראו את הסרט "הפרפר ופעמון הצלילה"?

That's how they communicate --

ככה הם מתקשרים --

so run their finger along.

משלבים אצבעות.

I said, "That's archaic. How can that be?"

אמרתי, "זה, זמנו עבר. איך זה יכול להיות?"

So I showed up with the desire to just write a check,

אז נוצר בי רצון עז לכתוב פשוט צ'ק,

and instead, I wrote a check

אבל במקום זה, כתבתי צ'ק

that I had no freaking idea how I was going to cash.

שלא היה לי מושג איך אוכל לפדותו.

I committed to his brother and his father right then and there --

התחייבתי בו במקום לפני אחיו ואביו --

I'm like, "All right, here's the deal:

"בסדר, הנה העסקה:

Tony's going to speak, we're going to get him a machine,

טוני הולך לדבר, אנחנו הולכים להשיג לו את המכשיר,

and we're going to figure out a way for him to do his art again.

ואנחנו הולכים למצוא דרך שבה הוא יוכל לעשות את האומנות שלו שוב.

Because it's a travesty that someone who still has all of that in him

מכיוון שזה אבסורד שמי שעדיין יש לו היכולות,

isn't able to communicate it."

אינו מסוגל לתקשר."

So I spoke at a conference a couple months after that.

לכן דיברתי בכנס מספר חודשים לאחר-מכן.

I met these guys called GRL,

פגשתי את האנשים המכונים GRL,

Graffiti Research Lab,

שזה מעבדת מחקר לגרפיטי,

and they have a technology

ויש להם טכנולוגיה

that allows them to project a light onto any surface

המאפשרת להם להאיר על כל משטח

and then, with a laser pointer, draw on it,

ואז באמצעות מצביע לייזר, לצייר עליו,

and it just registers the negative space.

והוא פשוט רושם את נגטיב החלל .

So they go around and do art installations like this.

כך הם מסתובבים ועושים אומנות כמו זו.

All the things that go up there, they said there's a life cycle.

הם טוענים שלכל הדברים שמצויירים יש מחזור-חיים.

First it starts with the sexual organs,

תחילה זה מתחיל עם איברי-המין,

then it starts with cuss words,

אחר-כך מתחיל עם מילות קללה,

then it was Bush slanders

אחר-כך השמצות על בוש

and then people actually got to art.

ובסוף אנשים הגיעו לאומנות.

But there was always a life cycle to their presentations.

אבל תמיד היה מחזור-חיים לתצוגות שלהם.

So I went home and was having dinner with my wife

אז הלכתי הביתה ובזמן הארוחה עם אישתי,

and was telling her about this,

סיפרתי לה על כל זה,

and we were like, "Well wait a second. If we know that this technology exists

ואז חשבנו, "רק רגע, אם אנו יודעים שטכנולוגיה זו קיימת

where you can use your eyes to control things,

ושדרכה ניתן להשתמש בעיניים כדי לשלוט על דברים,

why don't we figure out a way for TEMPT to control a laser

למה שלא נמציא דרך שבה טמפט יוכל לשלוט על לייזר

and he could do graf again? Well that would be awesome."

וכך יוכל שוב לצייר גרפיטי וזה יהיה נפלא."

So that started the journey.

וזה מה שהחל את המסע.

And about two years later, about a year later,

וכשנתיים מאוחר יותר, שנה מאוחר יותר,

after a bunch of organization

לאחר שכמה ארגונים

and a bunch of moving things around,

ולאחר הנעת כמה מהלכים,

we'd accomplished a couple things.

השגנו מספר דברים.

One, we battered down the doors of the insurance companies,

אחד, דפקנו על כמה שולחנות אצל חברות הביטוח,

and we actually got TEMPT a machine

וממש זכינו במכונת טמפט

that let him communicate -- a Stephen Hawking machine.

המאפשרת לו לתקשר -- מכונה של סטפן הוקינג.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Which was awesome.

שהיתה מדהימה.

And he's seriously one of the funniest -- I call him Yoda,

וברצינות, הוא מה זה מצחיק -- אני קורא לו יודה,

because you talk to the guy, you get an email from him,

כי אפשר לדבר איתו, לקבל ממנו אי-מיילים,

and you're like, "I'm not worthy. This guy's so amazing."

ואתה מרגיש כזה קטן לידו. הבן-אדם הזה הוא באמת משהו.

The other thing we did

הדבר האחר שעשינו

is we flew seven programmers from all over the world --

היה להטיס 7 מתכנתים מכל העולם --

literally every corner of the world --

ממש מכל פינה בעולם --

into our house.

והבאנו אותם לביתנו.

My wife and kids and I moved to our back garage,

אישתי ואני והילדים עברנו למחסן האחורי

and these hackers and programmers

והמתכנתים והפורצים

and conspiracy theorists and anarchists took over our house.

וממציאי תאוריות הקונספירציה והאנרכיסטים הללו השתלטו על ביתנו.

A lot of our friends thought we were absolutely stupid to do that

רבים מחברינו חשבו שהשתגענו לעשות את זה

and that we were going to come back

ושכאשר נחזור נמצא שכל התמונות

and all the pictures on the wall would be removed and graf on the walls.

מהקירות הורדו ושבמקומם צוייר גרפיטי על הקירות.

But for over two weeks,

אבל במשך שבועיים ויותר,

we programmed,

תיכנתנו,

we went to the Venice boardwalk,

הלכנו לטיילת של ונציה,

my kids got involved,

ילדיי הפכו למעורבים,

my dog got involved,

הכלב שלי הפך למעורב,

and we created this.

ויצרנו את זה.

This is called the EyeWriter,

זה נקרא "עין-כותבת",

and you can see the description.

וניתן לראות את התיאור.

This is a cheap pair of sunglasses

אלה משקפיים זולים

that we bought at the Venice Beach boardwalk,

שקנינו בטיילת בחוף ונציה,

some copper wire

קצת חוט נחושת

and some stuff from Home Depot and Radio Shack.

וכמה דברים מהום-דפו ומרשת רדיו-שאק.

We took a PS3 camera, hacked it open,

לקחנו מצלמת PS3, פתחנו אותה,

mounted it to an LED light,

הרכבנו אותה על אור LED,

and now there's a device that is free --

והנה יש התקן שהוא חינם --

you build this yourself, we publish the code for free,

אפשר לבנות עצמאית, אנו נותנים את התוכנה חינם,

you download the software for free.

ניתן להורידה בחינם.

And now we've created a device

וכך יצרנו התקן

that has absolutely no limitations.

שאין עליו שום מגבלות.

There's no insurance company that can say "No."

אין חברת ביטוח שתוכל לומר "לא".

There's no hospital that can say "No."

אין בית-חולים שיוכל לומר "לא".

Anybody who's paralyzed now has access

לכל מי שמשותק יש כעת גישה

to actually draw or communicate using only their eyes.

כדי ממש לצייר או לתקשר תוך שימוש בעיניהם בלבד.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

Thank you guys very much. That was awesome.

תודה רבה לכולכם. זה היה מרגש.

So at the end of the two weeks,

כך שבסוף השבועיים,

we went back to TEMPT's room.

חזרנו לחדרו של טמפט.

I love this picture, because this is someone else's room

אני אוהב תמונה זו, כי זה חדרו של מישהו אחר

and that's his room.

ושם זה חדרו.

So there's all this hustle and bustle going on for the big unveiling.

יש את כל ההמולה לרגל החשיפה הגדולה.

And after over a year of planning,

ולאחר תכנון של שנה,

two weeks of programming,

שבועיים של תיכנות,

carb-fest and all-night sessions,

חגיגות אוכל ואירועי הלילה,

Tony drew again for the first time in seven years.

טוני שוב צייר לראשונה לאחר שבע שנים.

And this is an amazing picture,

וזו תמונה מדהימה,

because this is his life support system,

כי זו מערכת תומכת החיים שלו,

and he's looking over his life support system.

והוא מסתכל מעבר למערכת הזו.

We kicked his bed so that he could see out.

דחפנו את המיטה שלו כדי שיוכל להסתכל.

And we set up a projector

והצבנו זרקור

on a wall out in the parking lot outside of his hospital.

על קיר בחניית בית החולים בחוץ.

And he drew again for the first time,

והוא שוב צייר בפעם הראשונה,

in front of his family and friends --

בפני משפחתו וחבריו --

and you can only imagine

וניתן רק לדמיין

what the feeling in the parking lot was.

מה היתה ההרגשה בחנייה.

The funny thing was, we had to break into the parking lot too,

מה שמצחיק הוא שהיינו צריכים לפרוץ גם לחניה,

so we totally felt like we were legit in the whole graf scene too.

כך שהרגשנו כשותפים מלאים לכל סצנת הגרפיטי.

(Laughter)

(צחוק)

So at the end of this, he sent us an email,

בסיום כל זה, הוא שלח לנו מייל,

and this is what the email said:

וזה מה שהיה כתוב בו:

"That was the first time I've drawn anything for seven years.

"זו היתה הפעם הראשונה שציירתי משהו לאחר שבע שנים.

I feel like I had been held underwater,

אני מרגיש כאילו החזיקו אותי מתחת למים,

and someone finally reached down

עד שמישהו ירד

and pulled my head up so I could breathe."

ומשך אותי מהראש כדי שאוכל לנשום."

Isn't that awesome?

האין זה נפלא?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So that's kind of our battle cry.

אז זוהי מין קריאת הקרב שלנו.

That's what keeps us going and keeps us developing.

זה מה שדוחף אותנו להמשיך לעשות ולהמשיך להתפתח.

And we've got such a long way to go with this.

ועדיין יש לפנינו דרך כה ארוכה לעשות עם זה.

This is an amazing device,

זהו התקן מדהים,

but it's the equivalent of an Etch A Sketch.

אבל הוא שווה-ערך לשירבוט חפוז.

And someone who has that kind of artistic potential deserves so much more.

ומי שיש לו כזה פוטנציאל אומנותי, מגיע לו הרבה יותר.

So we're in the process of trying to figure out

לכן אנו בתהליך של לנסות ולגלות

how to make it better, faster, stronger.

כיצד לעשותו טוב יותר, מהיר יותר, חזק יותר.

Since that time, we've had all kinds of acknowledgment.

מאז, זכינו בהכרה בכל מיני צורות.

We've won a bunch of awards.

זכינו בכמה פרסים.

Remember, it's free; none of us are making any money on this thing.

יש לזכור, זה חינם; אף אחד מאיתנו אינו מרויח כסף מזה.

It's all coming out of our own pockets.

הכל מגיע מכיסנו.

So the awards were like, "Oh, this is fantastic."

הפרסים היו כמו, "וואו, זה נהדר".

Armstrong Twittered about us,

ארמסטרונג צייץ עלינו,

and then in December, Time magazine honored us

ואז בדצמבר, המגזין טיים עשה לנו כבוד

as one of the top 50 inventions of 2010, which was really cool.

בתור אחת מ-50 ההמצאות של 2010, שזה היה באמת נהדר.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The coolest thing about this --

הדבר הכי נהדר בקשר לזה --

and this is what's completing the whole circle --

וזהו הדבר שסוגר את המעגל --

is that in April of this year,

שבאפריל שנה זו,

at the Geffen MOCA in downtown Los Angeles,

ב"גפן MOCA" במרכז לוס-אנג'לס,

there's going to be an exhibition called "Art of the Streets."

הולכת להתקיים תערוכה הנקראת "אומנויות רחוב".

And "Art of the Streets" is going to have

ו"אומנויות רחוב" הולכת להציג

pretty much the bad-asses of the street art scene --

די הרבה מהתוקפנות שבאומנות הרחוב --

Banksy, Shepard Fairey, KAWS --

בנקסי, שפרד פיירי, CAWs --

all of these guys will be there.

כל אלה יהיו שם.

TEMPT's going to be in the show,

טמפט יהיה נוכח בתצוגה,

which is pretty awesome.

שזה די מדהים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So basically this is my point:

עקרונית זה מה שברצוני לומר:

If you see something that's not possible,

אם אתם רואים משהו שהוא בלתי-אפשרי,

make it possible.

תעשו אותו לאפשרי,

Everything in this room wasn't possible --

כל מה שיש באולם זה היה בלתי-אפשרי --

this stage, this computer, this mic, the EyeWriter --

במה זו, מחשב זה, מיקרופון, ה"עין-כותבת" --

wasn't possible at one point.

היו בלתי-אפשריים מתי שהוא.

Make it possible, everyone in this room.

תעשו את זה לאפשרי -- כל אחד ואחד כאן.

I'm not a programmer,

אני לא מתכנת,

never done anything with ocular recognition technology,

אף פעם לא התעסקתי עם טכנולוגיה לזיהוי אישונים,

but I just recognized something and associated myself with amazing people

אלא שפשוט הבנתי משהו והתחברתי לאנשים מדהימים

so that we could make something happen.

כדי שנוכל לגרום למשהו לקרות.

And this is the question I want everyone to ask yourself

וזו השאלה שאני רוצה שכל אחד

every single day

ישאל את עצמו בכל יום,

when you come up with something you feel that needs to be done:

כאשר עולה בדעתך משהו שאתה מרגיש שצריך להיעשות.

if not now, then when? And if not me, then who?

אם לא עכשיו, אז אי-מתי? ואם לא אני, אז מי?

Thank you guys.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)