A journey through the mind of an artist | Dustin Yellin

מתרגם: Bar Star מבקר: Ido Dekkers

I was raised by lesbians in the mountains,

זוג לסביות גידלו אותי באזור ההרים.

and I sort of came like a forest gnome to New York City a while back.

הגעתי לניו יורק לפני זמן מה, גמלוני כמו גמד יערות.

(Laughter)

(צחוק קהל)

Really messed with my head, but I'll get into that later.

הם ממש התעסקו לי עם המוח אך אכנס לזה מאוחר יותר.

I'll start with when I was eight years old.

אני אתחיל בזה כשהייתי בן 8.

I took a wood box,

לקחתי קופסא מעץ.

and I buried a dollar bill, a pen and a fork inside this box in Colorado.

וקברתי שטר של דולר, עט ומזלג בתוך הקופסא בקולרדו.

And I thought some strange humanoids or aliens in 500 years would find this box

וחשבת שהומינואידים או חייזרים ימצאו את הקופסא בעוד 500 שנה.

and learn about the way our species exchanged ideas,

וילמדו על הדרך שבה תיקשרנו.

maybe how we ate our spaghetti.

אולי איך אכלנו את הספגטי שלנו.

I really didn't know.

באמת לא ידעתי.

Anyway, this is kind of funny,

בכל אופן, זה די מצחיק.

because here I am, 30 years later, and I'm still making boxes.

כי הנה אני אחרי 30 שנה ממשיך להכין קופסאות.

Now, at some point I was in Hawaii --

כעת, באישזהו שלב בחיי הייתי בהוואי

I like to hike and surf and do all that weird stuff,

אני אוהב לטייל, לגלוש ולעשות פעילויות אקסטרים.

and I was making a collage for my ma.

והכנתי קולאג' לאמא שלי

And I took a dictionary and I ripped it up,

לקחתי מילון וקרעתי את זה.

and I made it into a sort of Agnes Martin grid,

והפכתי את זה לרשת אגנס מרטין.

and I poured resin all over it and a bee got stuck.

ושפכתי שרף מעל כל זה ודבורה נתקעה שם.

Now, she's afraid of bees and she's allergic to them,

כעת, היא מפחדת מדבורים ואלרגית אליהן.

so I poured more resin on the canvas, thinking I could hide it or something.

אז שפכתי עוד מהשרף על הקנבס במטרה להסתיר את זה או משהו.

Instead, the opposite happened:

במקום, ההיפך קרה.

It sort of created a magnification,

זה פשוט יצר הגדלה.

like a magnifying glass, on the dictionary text.

כמו מעין זכוכית מגדלת על הטקסט המילוני.

So what did I do? I built more boxes.

אז מה עשיתי אתם שואלים? בניתי עוד קופסאות.

This time, I started putting electronics, frogs,

הפעם הזו התחלתי לשים מוצרי אלקטרוניקה, צפרדעים.

strange bottles I'd find in the street -- anything I could find --

בקבוקים מוזרים שמצאתי ברחוב ובעצם כל דבר שמצאתי.

because I was always finding things my whole life,

בגלל שכל חיי הייתי מוצא דברים.

and trying to make relationships and tell stories between these objects.

הייתי מנסה לחבר ולספר סיפורים בין העצמים הללו.

So I started drawing around the objects,

אז, התחלתי לצייר מסביב לעצמים הללו.

and I realized: Holy moly, I can draw in space!

ואז הבנתי: אלוהים אדירים, אני יכול לצייר בחלל.

I can make free-floating lines,

אני יכול להכין תרשים קווי.

like the way you would draw around a dead body at a crime scene.

בדיוק כמו שמציירים מסביב לגופה בזירת פשע.

So I took the objects out,

אז הוצאתי את העצמים החוצה.

and I created my own taxonomy of invented specimens.

יצרתי לעצמי שיטת מיון להכנת הדוגמיות הללו.

First, botanical -- which you can kind of get a sense of.

ראשית, בוטני שאתם יכולים לתאר לעצמכם.

Then I made some weird insects and creatures.

לאחר מכן הכנתי כמה חרקים ויצורים מוזרים.

It was really fun; I was just drawing on the layers of resin.

זה היה ממש כיף, אני פשוט ציירתי על שכבות של שרף.

And it was cool, because I was actually starting to have shows and stuff,

וזה היה מגניב כי התחילו להיות לי מיצגים וכאלה.

I was making some money, I could take my girlfriend for dinner,

התחלתי לעשות קצת כסף, יכולתי לקחת את חברה שלי למסעדות.

and like, go to Sizzler.

וללכת לסיזלר.

It was some good shit, man.

זה היה חומר טוב, בנאדם.

(Laughter)

(צחוק קהל).

At some point, I got up to the human form,

באיזשהו שלב התחלתי להגיע לצורת בן אנוש.

life-size resin sculptures with drawings of humans inside the layers.

פסלי שרף בגודל טבעי עם שרטוטים של בני אנוש בשכבות.

This was great, except for one thing:

זה היה נהדר מלבד דבר אחד.

I was going to die.

עמדתי למות.

I didn't know what to do, because the resin was going to kill me.

לא ידעתי מה לעשות כי חשבתי שהשרף הזה הולך להרוג אותי.

And I went to bed every night thinking about it.

והלכתי למיטה כל לילה ולא הפסקתי לחשוב על זה.

So I tried using glass.

אז ניסיתי להשתמש בזכוכית.

I started drawing on the layers of glass,

התחלתי לשרטט על השכבות של הזכוכית.

almost like if you drew on a window, then you put another window,

כמעט כאילו ציירתם על חלון ואז הוספתם מעל זה עוד חלון.

and another window, and you had all these windows together

ועוד חלון ואז, היו לכם את כל החלונות הללו ביחד.

that made a three-dimensional composition.

שיצרו אפקט תלת מימדי.

And this really worked, because I could stop using the resin.

וזה עבד מצוין כי אז יכולתי להפסיק להשתמש בשרף.

So I did this for years,

אז עשיתי זאת במשך שנים.

which culminated in a very large work, which I call "The Triptych."

שהצטברו לעבודה מאוד גדולה ולה אני קורא "הטריפטיך".

"The Triptych" was largely inspired

יצירת הטריפטיך הייתה בהשראת

by Hieronymus Bosch's "[The] Garden of Earthly Delights,"

ציור הנקרא: "הגן של תענוגות ארציים".

which is a painting in the [Museo del] Prado in Spain.

ציור זה נמצא במוזיאון פראדו בספרד.

Do you guys know this painting?

האם אתם מכירים את הציור הזה?

Good, it's a cool painting.

מעולה, כי זה ציור מגניב.

It's kind of ahead of its time, they say.

זה מקדים את זמנו נוהגים לומר.

So, "The Triptych." I'll walk you through this piece.

אז הטריפטיך, אני אדריך אתכם עליו

It weighs 24,000 pounds.

זה שוקל 10,890 קילו.

It's 18 feet long.

5.5 מטר.

It's double-sided, so it's 36 feet of composition.

זה דו צדדי אז יוצא 11 מטר של יצירה.

It's kind of weird.

זה די מוזר.

Well, that's the blood fountain.

ובכן, זו מזרקת דם.

(Laughter)

(צחוק)

To the left, you have Jesus and the locusts.

מצד שמאל יש לכם את ישו והארבה.

There's a cave

יש מערה.

where all these animal-headed creatures travel between two worlds.

היכן שכל היצורים בעלי ראש החיה הללו נעים בין שני עולמות.

They go from the representational world,

הם הולכים מהעולם היצוגי.

to this analog-mesh underworld, where they're hiding.

לעולם התחתון האנלוגי היכן שהם מתחבאים.

This is where the animal-headed creatures are by the lighthouse,

שם היצורים בעלי ראשי החיה הללו נמצאים ליד מגדלור.

and they're all about to commit mass suicide into the ocean.

והם כולם הולכים לבצע התאבדות המונית לתוך האוקיינוס.

The ocean is made up of thousands of elements.

האוקיינוס עשוי מאלפי אלמנטים.

This is a bird god tied up to a battleship.

זו ציפור אל קשורה לספינת קרב.

(Laughter)

(צחוק קהל)

Billy Graham is in the ocean;

בילי גרהאם בתוך האוקינוס.

the Horizon from the oil spill; Waldo; Osama Bin Laden's shelter --

ההורייזן מדליפת הנפט, וולדו, המקלט של אוסמה בן לאדן

there's all kinds of weird stuff that you can find

יש כל מיני דברים מוזרים שאפשר למצוא.

if you look really hard, in the ocean.

אם תהיו ממש מרוכזים כשתביטו על האוקיאנוס.

Anyway, this is a lady creature.

בכל אופן, זה יצור נשי.

She's coming out of the ocean, and she's spitting oil into one hand

היא יוצאת מהאוקיינוס ויורקת נפט ליד אחת

and she has clouds coming out of her other hand.

ויוצאים לה עננים מהיד השניה.

Her hands are like scales,

הידיים שלה הם כמו מאזניים.

and she has the mythological reference of the Earth and cosmos in balance.

ויש לה את ההיבט של המיתלוגיה של כדור הארץ והיקום באיזון.

So that's one side of "The Triptych."

אז זה היבט אחד של הטריפטריך.

It's a little narrative thing.

זה מעין נרטיב קטן כזה.

That's her hand that she's spitting into.

זה היד שלה שאליה היא יורקת.

And then, when you go to the other side,

ואז כשאתה הולך לצד השני

she has like a trunk, like a bird's beak,

יש לה מעין חדק, כמו מקור של ציפור

and she's spitting clouds out of her trunk.

והיא יורקת עננים מהחדק שלה.

Then she has an 18-foot-long serpent's tail that connects "The Triptych."

אז יש לה זנב של נחש באורך של 5.5 מטר שמחבר את הטריפטריך.

Anyway, her tail catches on fire from the back of the volcano.

בכל אופן הזנב שלה עלה באש מהצד האחורי של הר הגעש.

(Laughter)

(צחוק)

I don't know why that happened.

אין לי מושג למה זה קרה

(Laughter)

(צחוק)

That happens, you know.

זה קורה, אתם יודעים.

Her tail terminates in a cycloptic eyeball,

הזנב שלה מסתיים בעין ציקלופטית.

made out of 1986 terrorist cards.

העשויה מ 1986 כרטיסי טרוריסטים.

Have you guys seen those?

האם אתם ראיתם אותם?

They were made in the 1980's, they're like baseball cards of terrorists.

הם נעשו בשנות השמונים והם כמו קלפי בייסבול רק של טרוריסטים.

Way ahead of their time.

לגמרי מקדימים את זמנם.

(Laughter)

(צחוק)

That will bring you to my latest project.

זה יביא אתכם לפרויקט האחרון שלי.

I'm in the middle of two projects:

אני כרגע במהלך שני פרויקטים.

One's called "Psychogeographies."

האחד נקרא: פסיכוגאוגרפיות.

It's about a six-year project to make 100 of these humans.

זה פרויקט של שש שנים להכין מאה מהפסלים הללו.

Each one is an archive of our culture,

כל אחד מהם הוא ארכיון של התרבות שלנו

through our ripped-up media and matter,

באמצעות התקשורת התלושה ומחומר.

whether it's encyclopedias or dictionaries or magazines.

בין אם זה אנציקלופדיות, מילונים או מגזינים.

But each one acts as a sort of an archive in the shape of a human,

אבל כל אחד מהפסלים הללו מתפקד כארכיון בצורת בן אנוש.

and they travel in groups of 20, 4, or 12 at a time.

והם זזים בקבוצות של 20, 4, או 12 בזמן מסוים.

They're like cells -- they come together, they divide.

הם כמו תאים הם באים ביחד והם מתחלקים.

And you kind of walk through them. It's taking me years.

ואתה ככה הולך ביניהם וזה לקח לי שנים.

Each one is basically a 3,000-pound microscope slide

כל אחד כזה הוא למעשה שקופית מיקרוסקופ השוקלת 1360 קילו.

with a human stuck inside.

עם בן אנוש תקוע פנים.

This one has a little cave in his chest.

לזה יש מערה קטנה בתוך החזה שלו.

That's his head; there's the chest, you can kind of see the beginning.

זה הראש שלו, זה החזה, אתם יכולים להתחיל לראות את ההתחלה.

I'm going to go down the body for you:

אני הולך לעשות סיור קטן על הגוף בשבילכם.

There's a waterfall coming out of his chest,

יש מפל שיוצא מהחזה שלו.

covering his penis -- or not-penis, or whatever it is,

מכסה את הפין שלו או לא פין מה שזה לא יהיה

a kind of androgynous thing.

מעין יצור אנדרוגני.

I'll take you quickly through these works,

אקח אתכם בזריזות על העבודות הללו.

because I can't explain them for too long.

כי אני לא יכול להסביר אותן במשך הרבה זמן.

There are the layers, you can kind of see it.

הנה השכבות, ניתן לראות את זה פחות או יותר.

That's a body getting split in half.

זאת גופה הנחצית לחצי.

This one has two heads,

לזה יש שני ראשים.

and it's communicating between the two heads.

וזה מתקשר בין שני הראשים.

You can see the pills coming out,

כאן הכדורים יוצאים החוצה.

going into one head from this weird statue.

הולכים לתוך הראש מהפסל המוזר הזה.

There's a little forest scene inside the chest cavity.

יש איזו סצנת יער בתוך חלל החזה.

Can you see that?

אתם רואים את זה?

Anyway, this talk's all about these boxes,

בכל אופן, כל השיחות האלו הן על הקופסאות,

like the boxes we're in.

כמו הקופסא שאנו נמצאים בתוכה

This box we're in, the solar system is a box.

הקופסא הזו שאנו נמצאים בה מערכת השמש היא קופסא.

This brings you to my latest box.

וזה מביא אתכם לקופסא שאני עובד עליה כעת.

It's a brick box. It's called Pioneer Works.

זה קופסא עשויה מלבנים, זה נקרא עבודות פיוניר

(Cheers)

(תרועות)

Inside of this box is a physicist,

בתוך קופסא זו נמצא פיזיקאי,

a neuroscientist, a painter, a musician,

מדען מוח, צייר, מוזיקאי

a writer, a radio station, a museum, a school,

סופר, תחנת רדיו, מוזיאון, בית ספר

a publishing arm to disseminate all the content we make there into the world;

וזרוע מפרסמת אשר מפיצה את כל התוכן שאנו עושים שם לעולם.

a garden.

גן.

We shake this box up,

אנו מנערים את הקופסא הזו,

and all these people kind of start hitting each other like particles.

ואז כל האנשים נדחפים ונפגשים כמו חלקיקים.

And I think that's the way you change the world.

ואני חושב שזו הדרך שבה אתם משנים את העולם.

You redefine your insides and the box that you're living in.

אתם מגדירים מחדש את הפנימיות שלכם ואת הקופסא בה אתם חיים.

And you come together to realize that we're all in this together,

ואז אתם מתכנסים כולכם יחד ומבינים שכולנו במצב הזה ביחד.

that this delusion of difference --

שהאשליה הזו של שונות

this idea of countries, of borders, of religion -- doesn't work.

הרעיון הזה של מדינות, גבולות, דת לא עובד.

We're all really made up of the same stuff, in the same box.

אנחנו כולנו עשויים מאותו החומר, באותה הקופסא.

And if we don't start exchanging that stuff sweetly and nicely,

ואם לא נתחיל לתקשר בצורה מתוקה ונחמדה

we're all going to die real soon.

כולנו הולכים למות ממש בקרוב.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)