What separates us from chimpanzees? | Jane Goodall

מתרגם: Yochai Blumenfeld מבקר: Sigal Tifferet

Good morning everyone. First of all, it's been fantastic

בוקר טוב לכולם. אני חושבת -- קודם כל שזה היה נפלא

being here over these past few days.

להיות כאן בימים האחרונים.

And secondly, I feel it's a great honor to kind of wind up

ושנית, זה כבוד גדול לסיים

this extraordinary gathering of people,

את האסיפה המיוחדת הזאת --

these amazing talks that we've had.

ההרצאות המדהימות שהיו לנו.

I feel that I've fitted in, in many ways,

אני מרגישה שהתאמתי, בהרבה מובנים,

to some of the things that I've heard.

לכמה מהדברים ששמעתי.

I came directly here

יצאתי לדרך -- באתי הישר לכאן

from the deep, deep tropical rainforest in Ecuador,

מתוך עמקי-עמקי יער הגשם הטרופי של אקוודור,

where I was out -- you could only get there by a plane --

המקום בו הייתי בחוץ -- אפשר להגיע לשם רק במטוס --

with indigenous people with paint on their faces

עם הילידים עם צבע על הפנים

and parrot feathers on their headdresses,

ונוצות של תוכי על כיסוי הראש שלהם.

where these people are fighting to try and keep the oil companies,

במקום שבו האנשים נלחמים כדי לדאוג שחברות הנפט,

and keep the roads, out of their forests.

ולדאוג שהכבישים ישארו מחוץ ליערות שלהם.

They're fighting to develop their own way of living within the forest

הם נלחמים לפתח דרך חיים משלהם בתוככי היער

in a world that's clean, a world that isn't contaminated,

בעולם שהוא נקי, בעולם שאינו מורעל,

a world that isn't polluted.

בעולם שאינו מזוהם.

And what was so amazing to me, and what fits right in

ומה שהיה כל כך מדהים בעיני, ומה שמתאים הישר

with what we're all talking about here at TED,

אל הדברים שדיברנו עליהם כאן ב TED,

is that there, right in the middle of this rainforest,

הוא, שממש באמצע יער הגשם,

was some solar panels -- the first in that part of Ecuador --

היה איזשהו קולט שמש -- הראשון באותו אזור של אקוודור --

and that was mainly to bring water up by pump

ששימש בעיקר כדי להעלות מים באמצעות משאבה

so that the women wouldn't have to go down.

כך שנשים לא תצטרכנה לרדת.

The water was cleaned, but because they got a lot of batteries,

המים נוקו, אבל מפני שקיבלו הרבה סוללות

they were able to store a lot of electricity.

הם היו מסוגלים לאגור הרבה חשמל.

So every house -- and there were, I think, eight houses

כך בכל בית -- והיו שם, נדמה לי, שמונה בתים

in this little community -- could have light

בתוך הקהילה הקטנה הזאת -- היה אפשר להדליק אור

for, I think it was about half an hour each evening.

במשך, נדמה לי שזה היה חצי שעה בכל ערב.

And there is the Chief, in all his regal finery, with a laptop computer.

והיה שם המנהיג, בבגדי המלכות שלו, עם מחשב נייד.

(Laughter)

(צחוק)

And this man, he has been outside, but he's gone back,

והאיש הזה, הוא היה בחוץ, והוא חזר,

and he was saying, "You know, we have suddenly jumped into

ואז הוא אמר, "את יודעת, אנחנו פתאום קפצנו לתוך

a whole new era, and we didn't even know about the white man

תקופה חדשה לגמרי, ואנחנו אפילו לא ידענו על האדם הלבן

50 years ago, and now here we are with laptop computers,

לפני 50 שנה, ועכשיו אנחנו כאן עם מחשבים ניידים,

and there are some things we want to learn from the modern world.

ואנחנו רוצים ללמוד מהעולם המודרני.

We want to know about health care.

אנחנו רוצים לדעת על בריאות.

We want to know about what other people do -- we're interested in it.

אנחנו רוצים לדעת מה אנשים אחרים עושים -- אנחנו מתעניינים בזה.

And we want to learn other languages.

ואנחנו רוצים ללמוד שפות זרות.

We want to know English and French and perhaps Chinese,

אנחנו רוצים לדעת אנגלית וצרפתית ואולי סינית,

and we're good at languages."

ואנחנו חזקים בשפות."

So there he is with his little laptop computer,

אז הנה הוא עם המחשב הנייד הקטן שלו,

but fighting against the might of the pressures --

אבל נלחם נגד הכח של הלחצים --

because of the debt, the foreign debt of Ecuador --

בגלל החובות, חובות החוץ של אקוודור --

fighting the pressure of World Bank, IMF, and of course

נלחם בלחץ של הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, וכמובן

the people who want to exploit the forests and take out the oil.

האנשים שרוצים לנצל את היערות ולקחת את הנפט.

And so, coming directly from there to here.

וכך, באים ישירות משם לכאן.

But, of course, my real field of expertise

אבל, כמובן, תחום המומחיות שלי

lies in an even different kind of civilization --

נמצא אפילו בסוג אחר של ציוויליזציה --

I can't really call it a civilization.

אני לא באמת יכולה לקרוא לזה ציוויליזציה.

A different way of life, a different being.

דרך חיים שונה, יצורים שונים.

We've talked earlier -- this wonderful talk by Wade Davis

דיברנו קודם -- השיחה הנפלאה של ווייד דייויס

about the different cultures of the humans around the world --

על תרבויות שונות של אנשים ברחבי העולם --

but the world is not composed only of human beings;

אבל העולם לא בנוי רק עבור האדם,

there are also other animal beings.

יש גם יצורים חיים אחרים.

And I propose to bring into this TED conference,

אני רוצה להביא לתוך הכנס הזה של TED,

as I always do around the world, the voice of the animal kingdom.

כמו שאני תמיד עושה ברחבי העולם, את קולה של ממלכת בעלי החיים.

Too often we just see a few slides, or a bit of film,

לעתים קרובות מדי אנחנו רואים כמה שקופיות, או קטע סרט,

but these beings have voices that mean something.

אבל ליצורים האלה יש קולות המביעים משהו.

And so, I want to give you a greeting,

וכך, אני רוצה לברך אתכם,

as from a chimpanzee in the forests of Tanzania --

כשימפנזה ביערות טנזניה --

Ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh, ooh!

(חיקוי קול השימפנזים)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I've been studying chimpanzees in Tanzania since 1960.

חקרתי את השימפנזים בטנזניה מאז 1960.

During that time, there have been modern technologies

בזמן הזה, היו טכנולוגיות מודרניות

that have really transformed the way

שבאמת שינו את האופן

that field biologists do their work.

שבו ביולוגים בשטח ביצעו את עבודתם.

For example, for the first time, a few years ago,

למשל, לראשונה, לפני מספר שנים

by simply collecting little fecal samples

פשוט על ידי איסוף של דגימות צואה

we were able to have them analyzed -- to have DNA profiling done --

היינו מסוגלים לנתח אותם -- לקבל פרופיל DNA --

so for the first time, we actually know which male chimps

כך שלראשונה, אנחנו יכולים למעשה לדעת איזה מהשימפנזים הזכרים

are the fathers of each individual infant.

הוא האבא של כל גור.

Because the chimps have a very promiscuous mating society.

בגלל שהשימפנזים מאוד מתירניים מבחינת הזדווגות.

So this opens up a whole new avenue of research.

אז זה פותח בפנינו דרך חדשה של מחקר.

And we use GSI -- geographic whatever it is, GSI --

ואנחנו משתמשים ב GSI -- ראשי תיבות של משהו עם גיאוגרפיה, GSI --

to determine the range of the chimps.

כדי לגלות את הטווח של השימפנזים.

And we're using -- you can see that I'm not really into this kind of stuff --

ואנחנו משתמשים -- אתם יכולים לראות שאני לא באמת מתמצאת בעניינים מהסוג הזה --

but we're using satellite imagery

אבל אנחנו משתמשים בתצלום לווין

to look at the deforestation in the area.

כדי לראות את היקף כריתת היערות באזור.

And of course, there's developments in infrared,

וכמובן, יש פיתוחים בתת-אדום,

so you can watch animals at night,

כך שניתן לצפות בבעלי החיים בלילה,

and equipment for recording by video,

ויש ציוד הקלטה בוידאו,

and tape recording is getting lighter and better.

וההקלטה נעשית ברורה יותר וטובה יותר.

So in many, many ways, we can do things today

כך שבהרבה, הרבה דרכים אנחנו יכולים לעשות דברים היום

that we couldn't do when I began in 1960.

שלא היינו יכולים לעשות כשהתחלתי ב 1960.

Especially when chimpanzees, and other animals

במיוחד כאשר שימפנזים, ובעלי חיים אחרים

with large brains, are studied in captivity,

עם מח גדול, נחקרים בשבי,

modern technology is helping us to search

הטכנולוגיה המודרנית עוזרת לנו לחפש

for the upper levels of cognition in some of these non-human animals.

את יכולות החשיבה המתקדמות של בעלי החיים הלא-אנושיים.

So that we know today, they're capable of performances

כך שאנחנו יודעים היום, יש יכולות של ביצועים

that would have been thought absolutely impossible

שהיו יכולים להיחשב לחלוטין בלתי אפשריים

by science when I began.

על ידי המדע כאשר התחלתי.

I think the chimpanzee in captivity who is the most skilled

אני חושבת שמבין השימפנזים בשבי מי שמדורגת הכי גבוה

in intellectual performance is one called Ai in Japan --

מבחינת הביצועים האינטלקטואליים היא אחת בשם איי ביפן --

her name means love --

משמעות שמה הוא אהבה --

and she has a wonderfully sensitive partner working with her.

ויש לה "שותפה" רגישה להפליא שעובדת איתה.

She loves her computer --

היא אוהבת את המחשב שלה --

she'll leave her big group, and her running water,

היא תעזוב את הקבוצה הגדולה שלה, ואת המים הזורמים,

and her trees and everything.

ואת העצים ואת הכל.

And she'll come in to sit at this computer --

והיא תבוא לשבת אל המחשב --

it's like a video game for a kid; she's hooked.

זה כמו משחק מחשב בשביל ילד, היא מכורה לזה.

She's 28, by the way, and she does things with her computer screen

היא בת 28, אגב, והיא עושה דברים עם מסך המחשב שלה

and a touch pad that she can do faster than most humans.

ומשטח מגע בו היא עובדת מהר יותר מרוב בני האדם.

She does very complex tasks, and I haven't got time to go into them,

היא עושה פעולות מאוד מורכבות, שאין לי זמן לפרט אותן,

but the amazing thing about this female is

אבל הדבר המדהים לגבי הנקבה הזאת הוא

she doesn't like making mistakes.

שהיא לא אוהבת לטעות.

If she has a bad run, and her score isn't good,

אם היה לה סיבוב לא מוצלח, והניקוד שלה לא טוב,

she'll come and reach up and tap on the glass --

היא תבוא ותושיט את ידה ותקיש על הזכוכית --

because she can't see the experimenter --

בגלל שהיא לא יכולה לראות את הבוחן --

which is asking to have another go.

כדי לקבל סיבוב נוסף.

And her concentration -- she's already concentrated hard

והריכוז שלה -- היא כבר התרכזה מאוד

for 20 minutes or so, and now she wants to do it all over again,

למשך 20 דקות בערך, וכעת היא רוצה לעשות הכל שוב,

just for the satisfaction of having done it better.

רק בשביל הסיפוק של לעשות את זה בצורה טובה יותר.

And the food is not important -- she does get a tiny reward,

והאוכל לא חשוב -- היא כן מקבלת פרס מזערי,

like one raisin for a correct response --

כמו צימוק אחד עבור תשובה נכונה --

but she will do it for nothing, if you tell her beforehand.

והיא גם תעשה את זה ללא תמורה, אם תספר לה על כך מראש.

So here we are, a chimpanzee using a computer.

אז הנה אנחנו, שימפנזה משתמשת במחשב.

Chimpanzees, gorillas, orangutans also learn human sign language.

שימפנזות, גורילות, אורנג-אוטנג גם למדו שפת סימנים של בני אדם.

But the point is that when I was first in Gombe in 1960 --

אבל העניין הוא שכאשר הייתי לראשונה בגומבה ב1960 --

I remember so well, so vividly, as though it was yesterday --

אני זוכרת זאת בצורה כל כך טובה, ברורה, כאילו היה זה אתמול --

the first time, when I was going through the vegetation,

הפעם הראשונה, כאשר הייתי הולכת דרך הצמחייה,

the chimpanzees were still running away from me, for the most part,

השימפנזים היו עדיין בורחים ממני, בדרך כלל,

although some were a little bit acclimatized --

אפילו שכמה כבר קצת הסתגלו --

and I saw this dark shape, hunched over a termite mound,

וראיתי את אותה דמות כהה, גוחנת מעל סוללת טרמיטים

and I peered with my binoculars.

והתבוננתי בה מבעד למשקפת.

It was, fortunately, one adult male whom I'd named David Greybeard --

זה היה, למרבה המזל, זכר בוגר שקראתי לו דייויד גרייבירד (=זקן אפור) --

and by the way, science at that time was telling me that I shouldn't name the chimps;

ודרך אגב, המדע באותו הזמן היה אומר לי שאני לא צריכה לתת שמות לשימפנזים,

they should all have numbers; that was more scientific.

הם כולם צריכים לקבל מספרים, זה היה יותר מדעי.

Anyway, David Greybeard -- and I saw that

בכל אופן, דייויד גרייבירד -- וראיתי

he was picking little pieces of grass and using them

שהוא היה לוקח חתיכות קטנות של עשב ומשתמש בהם

to fish termites from their underground nest.

לצוד טרמיטים מתוך הקן התת-קרקעי שלהם.

And not only that -- he would sometimes pick a leafy twig

ולא זו בלבד -- הוא לפעמים יקח ענף בעל עלים

and strip the leaves --

ויסיר את עליו.

modifying an object to make it suitable for a specific purpose --

שינוי האובייקט על מנת להתאים אותו לצורך מסוים --

the beginning of tool-making.

זו התחלה של בניית כלי.

The reason this was so exciting and such a breakthrough

הסיבה שזה היה כל כך מרגש וכזו פריצת דרך

is at that time, it was thought that humans,

היא שבאותו הזמן, היה נחשב שהאדם,

and only humans, used and made tools.

ורק האדם, השתמשו ויצרו כלים.

When I was at school, we were defined as man, the toolmaker.

כשהייתי בבית הספר, הגדירו לנו את האדם כיוצר כלים.

So that when Louis Leakey, my mentor, heard this news,

כך היה כאשר לואיס ליקי, המורה שלי, שמע את החדשות,

he said, "Ah, we must now redefine 'man,' redefine 'tool,'

הוא אמר, "אה, אנחנו חייבים עכשיו להגדיר מחדש אדם, להגדיר מחדש כלי,

or accept chimpanzees as humans."

או לקבל את השימפנזים כבני אדם."

(Laughter)

(צחוק)

We now know that at Gombe alone, there are nine different ways

היום ידוע שבגומבה לבד, ישנן תשע דרכים

in which chimpanzees use different objects for different purposes.

בהן שימפנזים משתמשים בחפצים לשימושים שונים.

Moreover, we know that in different parts of Africa,

יתרה מכך, באזורים שונים באפריקה,

wherever chimps have been studied,

בכל מקום שבו נחקרו השימפנזים,

there are completely different tool-using behaviors.

יש דרכים שונות לגמרי של התנהגויות שימוש בכלים.

And because it seems that these patterns are passed

ומפני שנראה שהדפוסים האלה עוברים

from one generation to the next, through observation,

מדור לדור על ידי התבוננות,

imitation and practice -- that is a definition of human culture.

חיקוי ואימון -- הרי זוהי ההגדרה של התרבות האנושית.

What we find is that over these 40-odd years

מה שגילינו הוא שבמשך הארבעים ומשהו שנה האלה

that I and others have been studying chimpanzees

שבהן אני ואחרים חקרנו את השימפנזים

and the other great apes, and, as I say, other mammals

והקופים הגדולים האחרים, וגם, כמו שאני אומרת, יונקים אחרים,

with complex brains and social systems,

עם מוחות מורכבים ומערכות חברתיות,

we have found that after all, there isn't a sharp line

מצאנו שאחרי הכל, אין קו חד

dividing humans from the rest of the animal kingdom.

המפריד את האדם משאר ממלכת בעלי החיים.

It's a very wuzzy line.

זהו קו מאוד מטושטש.

It's getting wuzzier all the time as we find animals doing things

והוא נעשה מטושטש יותר ככל שאנחנו מגלים שבע"ח עושים דברים

that we, in our arrogance, used to think was just human.

שאנחנו, ביהירותנו, חשבנו שעושה אותם רק האדם.

The chimps -- there's no time to discuss their fascinating lives --

השימפנזים -- אין זמן לדון בחייהם המרתקים --

but they have this long childhood, five years

אבל יש להם ילדות ארוכה, חמש שנים

of suckling and sleeping with the mother,

של יניקה ושל שינה עם האמא,

and then another three, four or five years

ואז עוד שלוש, ארבע, או חמש שנים

of emotional dependence on her, even when the next child is born.

של תלות רגשית בה, אפילו כאשר הילד הבא כבר נולד.

The importance of learning in that time, when behavior is flexible --

ויש חשיבות ללמידה באותו הזמן, כאשר ההתנהגות עוד גמישה --

and there's an awful lot to learn in chimpanzee society.

ויש כל כך הרבה מה ללמוד בחברת השימפנזים.

The long-term affectionate supportive bonds

קשר התמיכה והאהבה ארוך-הטווח

that develop throughout this long childhood with the mother,

המתפתח במשך הילדות הארוכה עם האם,

with the brothers and sisters,

עם האחים והאחיות,

and which can last through a lifetime,

ושעשוי להמשך לכל חייהם,

which may be up to 60 years.

העשויים להגיע ל 60 שנה.

They can actually live longer than 60 in captivity,

למעשה, הם יכולים לחיות יותר מ 60 שנה בשבי,

so we've only done 40 years in the wild so far.

אך כעת יש להם 40 שנה לחיות בטבע.

And we find chimps are capable of true compassion and altruism.

אנחנו מוצאים ששימפנזים מסוגלים לרגשות אמיתיים של חמלה ואלטרואיזם.

We find in their non-verbal communication -- this is very rich --

אנחנו מוצאים את התקשורת הבלתי-מילולית שלהם -- שהיא עשירה מאוד --

they have a lot of sounds, which they use in different circumstances,

יש להם הרבה קולות, לנסיבות שונות,

but they also use touch, posture, gesture,

אבל הם גם משתמשים במגע, פוזות, מחוות,

and what do they do?

ומה הם עושים?

They kiss; they embrace; they hold hands.

הם מנשקים, הם מחבקים, הם מחזיקים ידיים.

They pat one another on the back; they swagger; they shake their fist --

הם טופחים זה לזה על השכם, הם מתרברבים, הם מנופפים באגרופיהם --

the kind of things that we do,

אותו סוג הדברים שאנחנו עושים --

and they do them in the same kind of context.

והם עושים אותם באותו ההקשר.

They have very sophisticated cooperation.

יש להם שיתוף פעולה מאוד מורכב.

Sometimes they hunt -- not that often,

לפעמים הם צדים -- לא לעתים קרובות כל כך,

but when they hunt, they show sophisticated cooperation,

ואז הם מפגינים שיתוף פעולה מורכב,

and they share the prey.

והם חולקים את הטרף.

We find that they show emotions, similar to -- maybe sometimes the same --

אנחנו מגלים שהם מראים רגשות דומים -- אולי לפעמים זהים --

as those that we describe in ourselves as happiness, sadness, fear, despair.

לאלו שאנחנו מתארים בעצמנו כשמחה, עצבות, פחד, יאוש.

They know mental as well as physical suffering.

הם חווים סבל נפשי כמו סבל גופני.

And I don't have time to go into the information

אין לי זמן להכנס לפרטים

that will prove some of these things to you,

שיוכיחו לכם כמה מהדברים האלה,

save to say that there are very bright students, in the best universities,

מספיק לומר שיש תלמידים מבריקים מאוד, באוניברסיטאות הטובות ביותר,

studying emotions in animals, studying personalities in animals.

שלומדים רגשות של בעלי חיים, ולומדים סוגי אישיות אצל בעלי חיים.

We know that chimpanzees and some other creatures

אנחנו יודעים ששימפנזים וכמה יצורים אחרים

can recognize themselves in mirrors -- "self" as opposed to "other."

יכולים לזהות את עצמם במראה -- עצמם בניגוד לאחר.

They have a sense of humor, and these are the kind of things

יש להם חוש הומור, ואלה הדברים

which traditionally have been thought of as human prerogatives.

שבאופן מסורתי נחשבו ליתרון האדם.

But this teaches us a new respect -- and it's a new respect

זה מלמד אותנו לתת כבוד חדש -- וזה כבוד חדש

not only for the chimpanzees, I suggest,

לא רק עבור השימפנזים, אני מציעה,

but some of the other amazing animals with whom we share this planet.

אלא עבור עוד כמה מבעלי החיים המדהימים איתם אנחנו חולקים את הפלנטה הזאת.

Once we're prepared to admit that after all,

כאשר נהיה מוכנים להודות שאחרי הכל,

we're not the only beings with personalities, minds

אנחנו לא היצורים היחידים שיש להם אישיות, מחשבות,

and above all feelings, and then we start to think

ומעל לכל - רגשות, ואז אנחנו מתחילים לחשוב

about ways we use and abuse

על הדרכים בהם אנו משתמשים ומנצלים

so many other sentient, sapient creatures on this planet,

כל כך הרבה יצורים רגישים ותבוניים על הכוכב הזה,

it really gives cause for deep shame, at least for me.

זה באמת נותן סיבה לבושה עמוקה, לפחות עבורי.

So, the sad thing is that these chimpanzees --

לכן, הדבר העצוב הוא שהשימפנזים האלה --

who've perhaps taught us, more than any other creature, a little humility --

שאולי לימדו אותנו, יותר מכל יצור אחר, מעט ענווה --

are in the wild, disappearing very fast.

נמצאים בטבע ונכחדים מהר מאוד.

They're disappearing for the reasons

הם נכחדים מפני הסיבות

that all of you in this room know only too well.

שכל מי שבאולם הזה יודע טוב מדי.

The deforestation, the growth of human populations, needing more land.

הכחדת היערות, גידול אוכלוסיית האדם הדורש עוד אדמה.

They're disappearing because some timber companies

הם נעלמים בגלל שכמה חברות העצים

go in with clear-cutting.

נכנסות פנימה ומוחקות את הכל.

They're disappearing in the heart of their range in Africa

הם נעלמים במרכז אזורי המחיה שלהם באפריקה

because the big multinational logging companies have come in and made roads --

בגלל שחברות כריתת העצים הבינלאומיות נכנסו פנימה ובנו כבישים --

as they want to do in Ecuador

כמו שהם רוצים לעשות באקוודור

and other parts where the forests remain untouched --

ובאזורים אחרים אליהם טרם הגיעה יד האדם --

to take out oil or timber.

כדי להשיג נפט או עצים.

And this has led in Congo basin, and other parts of the world,

וזה מה שהוביל בנהר קונגו, ובאזורים אחרים של העולם,

to what is known as the bush-meat trade.

למסחר במה שנקרא bush-meat (=בשר ציד)

This means that although for hundreds, perhaps thousands of years,

זה אומר שאף על פי שבמשך אלפי שנים,

people have lived in those forests, or whatever habitat it is,

אנשים חיו באותם היערות, או באיזו סביבת מחיה שזה היה,

in harmony with their world, just killing the animals they need

בהרמוניה עם העולם שלהם, הורגים רק את בעלי החיים שהם צריכים

for themselves and their families --

לעצמם ולבני משפחותיהם --

now, suddenly, because of the roads,

עכשיו, פתאום, בגלל הכבישים,

the hunters can go in from the towns.

הציידים יכולים לבוא מהערים.

They shoot everything, every single thing that moves

הם יורים בהכל, בכל דבר שזז

that's bigger than a small rat; they sun-dry it or smoke it.

אם זה גדול מחולדה קטנה, הם מייבשים אותו בשמש או מעשנים אותו.

And now they've got transport; they take it on the logging trucks

עכשיו יש להם גם את השילוח, הם לוקחים אותו על משאית ניסור העצים

or the mining trucks into the towns where they sell it.

או משאית הכריה לתוך הערים ושם מוכרים אותו.

And people will pay more for bush-meat, as it's called,

אנשים ישלמו יותר עבור בשר-ציד, כפי שזה מכונה,

than for domestic meat -- it's culturally preferred.

מאשר על בשר ביתי -- באופן תרבותי זה מועדף.

And it's not sustainable, and the huge logging camps in the forest

זה לא דבר שיכול להחזיק מעמד, מחנות כריתת העצים ביערות

are now demanding meat, so the Pygmy hunters in the Congo basin

עכשיו דורשים בשר, אז ציידי הפיגמי בנהר קונגו

who've lived there with their wonderful way of living

שחיו שם בדרך החיים הנפלאה שלהם

for so many hundreds of years are now corrupted.

במשך מאות שנים - עכשיו נהרסים.

They're given weapons; they shoot for the logging camps; they get money.

הם מקבלים נשק, הם יורים בשביל מחנות כריתת העצים ומקבלים כסף.

Their culture is being destroyed,

התרבות שלהם נהרסת,

along with the animals upon whom they depend.

יחד עם בעלי החיים בהם הם תלויים.

So, when the logging camp moves, there's nothing left.

אז, כאשר מחנה כריתת עצים נוסע, לא נשאר כלום.

We talked already about the loss of human cultural diversity,

דיברנו כבר על אבדן תרבויות אנושיות,

and I've seen it happening with my own eyes.

וראיתי את זה קורה במו עיני.

And the grim picture in Africa -- I love Africa,

התמונה העגומה באפריקה -- אני אוהבת את אפריקה,

and what do we see in Africa?

ומה אנחנו רואים באפריקה?

We see deforestation;

אנחנו רואים הכחדת יערות,

we see the desert spreading; we see massive hunger;

אנחנו רואים את המדבר מתפשט, אנחנו רואים רעב המוני,

we see disease and we see population growth in areas

אנחנו רואים מחלות ואנחנו רואים גידול באוכלוסיה באזורים

where there are more people living on a certain piece of land

שבהם חיים על פיסת קרקע אחת יותר אנשים

than the land can possibly support,

משהאדמה תוכל לשאת,

and they're too poor to buy food from elsewhere.

והם עניים מדי מכדי לקנות אוכל ממקום אחר.

Were the people that we heard about yesterday,

במקום שבו האנשים עליהם שמענו אתמול,

on the Easter Island, who cut down their last tree -- were they stupid?

באי הפסחא, שכרתו את העץ האחרון שלהם -- האם הם היו טיפשים?

Didn't they know what was happening?

האם הם לא ידעו מה קורה?

Of course, but if you've seen the crippling poverty

מובן שכן, אבל אם הייתם רואים את העוני הנורא

in some of these parts of the world

באותם חלקים של העולם

it isn't a question of "Let's leave the tree for tomorrow."

אין פה שאלה של -- בואו נשאיר את העץ למחר.

"How am I going to feed my family today?

איך אני הולך להאכיל את משפחתי היום?

Maybe I can get just a few dollars from this last tree

אולי אני אוכל לקבל כמה דולרים עבור העץ האחרון הזה

which will keep us going a little bit longer,

שיאפשר לנו להחזיק מעמד עוד קצת,

and then we'll pray that something will happen

ואז הם יתפללו שמשהו יקרה

to save us from the inevitable end."

"שיציל אותנו מהסוף הבלתי נמנע."

So, this is a pretty grim picture.

אז, זוהי תמונה די עגומה.

The one thing we have, which makes us so different

הדבר היחיד שיש לנו, שעושה אותנו כל כך שונים

from chimpanzees or other living creatures,

מהשימפנזים או מהיצורים החיים האחרים,

is this sophisticated spoken language --

היא השפה המדוברת המורכבת שלנו --

a language with which we can tell children

שפה שבה נוכל לספר לילדינו

about things that aren't here.

על הדברים שכבר אינם קיימים.

We can talk about the distant past, plan for the distant future,

אנחנו יכולים לדבר על העבר הרחוק, לתכנן לעתיד הרחוק,

discuss ideas with each other,

להעלות רעיונות זה עם זה,

so that the ideas can grow from the accumulated wisdom of a group.

כך שהרעיונות יוכלו לצמוח מחכמה מצטברת של קבוצה.

We can do it by talking to each other;

אנחנו יכולים לעשות זאת כשנדבר זה עם זה,

we can do it through video; we can do it through the written word.

אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות וידאו, אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי המילה הכתובה.

And we are abusing this great power we have to be wise stewards,

אנחנו מנצלים לרעה את הכח האדיר הזה שיש לנו,

and we're destroying the world.

ואנחנו הורסים את העולם.

In the developed world, in a way, it's worse,

בעולם המפותח במידת מה, זה גרוע יותר,

because we have so much access to knowledge

כי יש לנו כל כך הרבה גישה לידע

of the stupidity of what we're doing.

של הטיפשות של מה שאנחנו עושים.

Do you know, we're bringing little babies

אתם יודעים, אנחנו מביאים תינוקות קטנים

into a world where, in many places, the water is poisoning them?

לתוך עולם שבו, בהרבה מקומות, המים מרעילים אותם.

And the air is harming them, and the food that's grown

והאויר מזיק להם, והאוכל שצומח

from the contaminated land is poisoning them.

מהאדמה המזוהמת מרעיל אותם.

And that's not just in the far-away developing world; that's everywhere.

וזה לא רק בעולם השלישי הרחוק, זה בכל מקום.

Do you know we all have about 50 chemicals

אתם יודעים שיש לנו כ50 כימיקלים

in our bodies we didn't have about 50 years ago?

בגוף שלא היו לנו לפני 50 שנה?

And so many of these diseases, like asthma

וכל כך הרבה מהמחלות האלה, כמו אסטמה,

and certain kinds of cancers, are on the increase

וסוגים מסוימים של סרטן, נמצאים בעליה

around places where our filthy toxic waste is dumped.

סביב האזורים אליהם מוזרמת פסולת רעילה ומזוהמת.

We're harming ourselves around the world,

אנחנו מזיקים לעצמנו בכל העולם,

as well as harming the animals, as well as harming nature herself --

בנוסף לנזק שאנו גורמים לבעלי החיים, בנוסף לנזק שאנחנו גורמים לטבע עצמו.

Mother Nature, that brought us into being;

אמא טבע, זו שהביאה אותנו לחיים.

Mother Nature, where I believe we need to spend time,

אמא טבע, המקום בו אנו צריכים לבלות את זמננו,

where there's trees and flowers and birds

במקום שבו יש עצים ופרחים וציפורים

for our good psychological development.

למען ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו.

And yet, there are hundreds and hundreds of children

ועדיין, יש מאות רבות של ילדים

in the developed world who never see nature,

בעולם המפותח שלעולם אינם רואים טבע,

because they're growing up in concrete

מפני שהם גדלים בתוך בטון

and all they know is virtual reality,

וכל מה שהם מכירים הוא מציאות מדומה,

with no opportunity to go and lie in the sun,

ללא הזדמנות ללכת ולשכב בשמש,

or in the forest, with the dappled sun-specks

או ביער, בין כתמי שמש מנומרים

coming down from the canopy above.

היורדים למטה מהחופה שלמעלה.

As I was traveling around the world, you know,

כשהייתי מטיילת מסביב לעולם, אתם יודעים,

I had to leave the forest -- that's where I love to be.

הייתי צריכה לעזוב את היער -- זה המקום שבו אני אוהבת להיות.

I had to leave these fascinating chimpanzees

הייתי צריכה לעזוב את השימפנזים המקסימים

for my students and field staff to continue studying

כדי שהתלמידים שלי וצוותי השטח ימשיכו ללמוד

because, finding they dwindled from about two million

מפני, שמסתבר שהאוכלוסייה שלהם הידלדלה מכשני מיליון

100 years ago to about 150,000 now,

לפני 100 שנה, לכ 150,000 כעת.

I knew I had to leave the forest to do what I could

ידעתי שהייתי צריכה לעזוב את היער כדי לעשות כמיטב יכולתי

to raise awareness around the world.

על מנת להעלות את המודעות ברחבי העולם.

And the more I talked about the chimpanzees' plight,

וככל שדיברתי על צרותיהם של השימפנזים,

the more I realized the fact that everything's interconnected,

כך התבהרה לי יותר העובדה שהכל מתחבר.

and the problems of the developing world

והבעיות של העולם המתפתח

so often stem from the greed of the developed world,

לעתים כה קרובות נובעות מתאוות הבצע של העולם המפותח,

and everything was joining together, and making -- not sense,

והכל היה מתחבר ביחד, ויוצר -- לא הגיון

hope lies in sense, you said -- it's making a nonsense.

התקווה קיימת בהגיון, אמרת -- זה יוצר חוסר הגיון.

How can we do it?

איך אנחנו יכולים לעשות זאת?

Somebody said that yesterday.

מישהו אמר זאת אתמול,

And as I was traveling around, I kept meeting young people who'd lost hope.

ובזמן שהייתי מטיילת, הקפדתי לפגוש אנשים צעירים שאיבדו תקווה.

They were feeling despair,

הם חשו יאוש.

they were feeling, "Well, it doesn't matter what we do;

הם הרגישו, "טוב, זה לא משנה מה נעשה,

eat, drink and be merry, for tomorrow we die.

נאכל, נשתה ונשתכר, מחר נמות.

Everything is hopeless -- we're always being told so by the media."

הכל חסר תקווה -- תמיד מספרים לנו על זה בתקשורת."

And then I met some who were angry,

ואז פגשתי כמה שהיו כעוסים

and anger that can turn to violence,

ואותו הכעס יכול להפוך לאלימות,

and we're all familiar with that.

ואנחנו כולנו מכירים את זה.

And I have three little grandchildren,

ויש לי שלושה נכדים קטנים,

and when some of these students would say to me

וכאשר כמה מאותם תלמידים יאמרו לי

at high school or university, they'd say, "We're angry,"

בתיכון או באוניברסיטה, הם יאמרו, "אנחנו כועסים,"

or "We're filled with despair, because we feel

או "אנחנו מלאים ביאוש מפני שאנחנו מרגישים

you've compromised our future, and there's nothing we can do about it."

שאתם התפשרתם על העתיד שלנו, ואין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לכך."

And I looked in the eyes of my little grandchildren,

ואני הסתכלתי בעיני הנכדים הקטנים שלי,

and think how much we've harmed this planet since I was their age.

וחשבתי כמה הזקנו לפלנטה הזאת מאז הייתי בגילם.

I feel this deep shame, and that's why in 1991 in Tanzania,

אני מרגישה את הבושה העמוקה הזאת, וזאת הסיבה שב 1991 בטנזניה,

I started a program that's called Roots and Shoots.

פתחתי בפרוייקט שנקרא Roots and Shoots ("שורשים ונבטים")

There's little brochures all around outside,

ויש חוברות קטנות בכל מקום בחוץ,

and if any of you have anything to do with children and care about their future,

ואם למישהו מכם יש קשר עם ילדים ואכפת לו מעתידם,

I beg that you pick up that brochure.

אני מתחננת בפניכם שתקחו את החוברת הזאת.

And Roots and Shoots is a program for hope.

ושורשים ונבטים הוא פרוייקט למען התקוה.

Roots make a firm foundation.

השורשים נותנים יסודות מוצקים.

Shoots seem tiny,

הנבטים נראים קטנים,

but to reach the sun they can break through brick walls.

אבל כדי להגיע לשמש הם יכולים לפרוץ דרך חומות לבנים.

See the brick walls as all the problems

ראו את חומות הלבנים בתור כל הבעיות

that we've inflicted on this planet.

שגרמנו לפלנטה הזאת.

Then, you see, it is a message of hope.

ואז, תראו, זהו מסר של תקוה.

Hundreds and thousands of young people around the world

מאות ואלפים של צעירים ברחבי העולם

can break through, and can make this a better world.

יכולים לפרוץ דרך, ויכולים לעשות את העולם הזה טוב יותר.

And the most important message of Roots and Shoots

והמסר הכי חשוב של נבטים ושורשים

is that every single individual makes a difference.

הוא שכל אחד גורם לשינוי.

Every individual has a role to play.

לכל אחד יש תפקיד למלא.

Every one of us impacts the world around us everyday,

כל אחד מאיתנו משפיע על העולם שסביבנו בכל יום,

and you scientists know that you can't actually --

ואתם המדענים יודעים שאי אפשר בפועל --

even if you stay in bed all day, you're breathing oxygen

אפילו אם תשאר במיטה כל היום, אתה שואף חמצן

and giving out CO2, and probably going to the loo,

ופולט פחמן דו חמצני, ואתה כנראה גם הולך לשירותים,

and things like that --

ודברים כאלה.

you're making a difference in the world.

אתה יוצר שינוי בעולם.

So, the Roots and Shoots program

אז, תוכנית שורשים ונבטים

involves youth in three kinds of projects.

מערבת צעירים בשלושה סוגי פרוייקטים,

And these are projects to make the world around them a better place.

למען הפיכת העולם שסביבם למקום טוב יותר.

One project to show care and concern for your own human community.

פרוייקט אחד להראות דאגה ואכפתיות כלפי הקהילה שלך.

One for animals, including domestic animals -- and I have to say,

אחד למען בעלי חיים, כולל בעלי חיים ביתיים -- ואני צריכה לציין,

I learned everything I know about animal behavior

כל מה שלמדתי על התנהגות בעלי חיים

even before I got to Gombe and the chimps from my dog, Rusty,

עוד לפני שהגעתי לגומבה והשימפנזים - מהכלב שלי, ראסטי,

who was my childhood companion.

שהיה חבר הילדות שלי.

And the third kind of project: something for the local environment.

וסוג הפרוייקט השלישי, משהו עבור הסביבה המקומית.

So what the kids do depends first of all, how old are they --

אז מה שהילדים עושים, לפני הכל, תלוי בגיל שלהם --

and we go now from pre-school right through university.

ואנחנו מתחילים מגיל הגן עד האוניברסיטה.

It's going to depend whether they're inner-city or rural.

זה יהיה תלוי האם הם עירוניים או כפריים.

It's going to depend if they're wealthy or impoverished.

זה יהיה תלוי האם הם חיים ברווחה או בחוסר כל.

It's going to depend which part, say, of America they're in.

זה יהיה תלוי באיזה אזור, נאמר, של אמריקה הם חיים.

We're in every state now, and the problems in Florida

אנחנו נמצאים בכל מדינה עכשיו, והבעיות בפלורידה

are different from the problems in New York.

שונות מהבעיות בניו יורק.

It's going to depend on which country they're in --

זה יהיה תלוי באיזו מדינה הם נמצאים --

and we're already in 60-plus countries, with about 5,000 active groups --

ואנחנו כבר בלמעלה מ60 מדינות, עם כ5,000 קבוצות פעילות --

and there are groups all over the place that I keep hearing about

ויש קבוצות בכל מקום

that I've never even heard of, because the kids are taking the program

ועל חלקם לא שמעתי, מפני שהילדים לוקחים את התוכנית

and spreading it themselves.

ומפיצים אותה בעצמם.

Why?

מדוע?

Because they're buying into it,

מפני שהם מזדהים איתה,

and they're the ones who get to decide what they're going to do.

והם אלו שמחליטים מה הם יעשו.

It isn't something that their parents tell them,

זה לא משהו שההורים שלהם אומרים להם לעשות,

or their teachers tell them.

או שהמורים שלהם אומרים להם לעשות.

That's effective, but if they decide themselves,

זה משפיע, אבל אם הם מחליטים בעצמם,

"We want to clean this river

"אנחנו רוצים לנקות את הנהר הזה

and put the fish back that used to be there.

ולהחזיר את הדגים שהיו חיים שם פעם.

We want to clear away the toxic soil

אנחנו רוצים לפנות את הפסולת הרעילה

from this area and have an organic garden.

מהאזור הזה ולהקים גן אורגני.

We want to go and spend time with the old people

אנחנו רוצים ללכת ולהשקיע זמן עם האנשים הזקנים

and hear their stories and record their oral histories.

ולשמוע את הסיפורים שלהם ולהקליט את ההיסטוריה שיספרו בעל פה.

We want to go and work in a dog shelter.

אנחנו רוצים ללכת ולעבוד במקלט לכלבים.

We want to learn about animals. We want ... "

אנחנו רוצים ללמוד על חיות. אנחנו רוצים..."

You know, it goes on and on, and this is very hopeful for me.

אתם יודעים, זה נמשך ונמשך, וזה ממלא אותי בתקווה.

As I travel around the world 300 days a year,

אני, שמטיילת בעולם 300 ימים בשנה,

everywhere there's a group of Roots and Shoots of different ages.

בכל מקום יש קבוצות של שורשים ונבטים של גילאים שונים.

Everywhere there are children with shining eyes saying,

בכל מקום יש ילדים עם ברק בעיניים שאומרות,

"Look at the difference we've made."

"תראו את השינוי שעשינו."

And now comes the technology into it,

ועכשיו באה הטכנולוגיה לתוך זה,

because with this new way of communicating electronically

מפני שעם הדרך החדשה של תקשורת אלקטרונית

these kids can communicate with each other around the world.

הילדים יכולים לתקשר זה עם זה ברחבי העולם.

And if anyone is interested to help us, we've got so many ideas

ואם מישהו מעוניין לעזור לנו, יש לנו כל כך הרבה רעיונות

but we need help -- we need help to create the right kind of system

אבל אנחנו זקוקים לעזרה -- אנחנו זקוקים לעזרה ביצירת הסוג הנכון של מערכת

that will help these young people to communicate their excitement.

שתעזור לאנשים הצעירים האלה להעביר הלאה את ההתרגשות שלהם.

But also -- and this is so important -- to communicate their despair,

אבל גם -- וזה כל כך חשוב -- להעביר הלאה את הייאוש שלהם,

to say, "We've tried this and it doesn't work, and what shall we do?"

לומר, "ניסינו וזה לא עובד, מה עוד אפשר לעשות?"

And then, lo and behold, there's another group answering these kids

ואז, הביטו וראו, יש עוד קבוצה שעונה לילדים האלה

who may be in America, or maybe this is a group in Israel,

שהם באמריקה או שזו קבוצה בישראל,

saying, "Yeah, you did it a little bit wrong. This is how you should do it."

שאומרים "כן, עשיתם את זה בצורה קצת מוטעית. כך צריכים לעשות זאת."

The philosophy is very simple.

הפילוסופיה הזאת מאוד פשוטה.

We do not believe in violence.

אנחנו לא מאמינים באלימות.

No violence, no bombs, no guns.

לא אלימות, לא פצצות, לא רובים.

That's not the way to solve problems.

זו לא הדרך לפתור בעיות.

Violence leads to violence, at least in my view.

אלימות מובילה לאלימות, לפחות לפי ראות עיניי.

So how do we solve?

אז איך אנחנו פותרים?

The tools for solving the problems are knowledge and understanding.

הכלים לפתרון בעיות הם הידע וההבנה.

Know the facts, but see how they fit in the big picture.

לדעת את העובדות, אבל לראות איך הן מתאימות לתמונה הגדולה.

Hard work and persistence --don't give up --

עבודה קשה והתמדה -- לא לוותר --

and love and compassion leading to respect for all life.

ואהבה וחמלה מובילים לכבוד כלפי כל חי.

How many more minutes? Two, one?

כמה דקות נשארו לי? שתים? אחת?

Chris Anderson: One -- one to two.

כריס אנדרסון: אחד -- אחת עד שתים.

Jane Goodall: Two, two, I'm going to take two.

ג'יין גודול: שתים, שתים. אני הולכת לקחת שתים.

(Laughter)

(צחוק)

Are you going to come and drag me off?

אתם הולכים לבוא ולגרור אותי?

(Laughter)

(צחוק)

Anyway -- so basically, Roots and Shoots

בכל אופן -- באופן כל כך בסיסי, שורשים ונבטים

is beginning to change young people's lives.

מתחיל לשנות את חייהם של אנשים צעירים.

It's what I'm devoting most of my energy to.

זה מה שאני מקדישה אליו את רוב הכח שלי.

And I believe that a group like this can have a very major impact,

ואני מאמינה שקבוצה כמו זאת יכולה להיות ברת השפעה משמעותית מאוד,

not just because you can share technology with us,

לא רק מפני שאתם יכולים לחלוק איתנו טכנולוגיה,

but because so many of you have children.

אלא מפני שלכל כך הרבה מכם יש ילדים.

And if you take this program out, and give it to your children,

ואם אתם לוקחים את התוכנית הזאת החוצה, ומביאים אותה לילדים שלכם,

they have such a good opportunity to go out and do good,

יש להם הזדמנות טובה כל כך לצאת ולעשות טוב,

because they've got parents like you.

מפני שהם קיבלו הורים כמותכם.

And it's been so clear how much you all care

וזה כל כך ברור עד כמה אכפת לכם

about trying to make this world a better place.

לנסות להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר.

It's very encouraging.

זה מאוד מעודד.

But the kids do ask me --

אבל הילדים כן שואלים אותי --

and this won't take more than two minutes, I promise --

וזה לא יקח יותר משתי דקות, אני מבטיחה --

the kids say, "Dr. Jane, do you really have hope for the future?

הילדים אומרים, "ד"ר ג'יין, האם יש לך באמת תקווה לגבי העתיד?

You travel, you see all these horrible things happening."

את נוסעת, את רואה את הדברים הנוראים שקורים."

Firstly, the human brain -- I don't need to say anything about that.

ראשית, המח האנושי -- אני לא צריכה לומר שום דבר לגבי זה.

Now that we know what the problems are around the world,

עכשיו כשאנחנו יודעים מהן הבעיות ברחבי העולם,

human brains like yours are rising to solve those problems.

מוחות אנושיים כשלכם מעלים רעיונות לפתור את אותן בעיות.

And we've talked a lot about that.

ודיברנו הרבה על כך.

Secondly, the resilience of nature.

שנית, יכולתו של הטבע לתקן את עצמו.

We can destroy a river,

אנחנו יכולים להרוס נהר,

and we can bring it back to life.

ואנחנו יכולים להחזירו לחיים.

We can see a whole area desolated,

אנחנו יכולים לראות אזור שלם שומם,

and it can be brought back to bloom again, with time or a little help.

והוא יכול להיות מוחזר לפרוח שוב, עם זמן או מעט עזרה.

And thirdly, the last speaker talked about -- or the speaker before last,

ושלישית, הדובר האחרון דיבר על -- או הדובר לפני האחרון,

talked about the indomitable human spirit.

דיבר על עצמתה של הרוח האנושית.

We are surrounded by the most amazing people

אנחנו מוקפים באנשים הכי מדהימים

who do things that seem to be absolutely impossible.

שעושים דברים שנראים לחלוטין בלתי אפשריים.

Nelson Mandela -- I take a little piece of limestone

נלסון מנדלה -- אני לוקחת חתיכת אבן גיר קטנה

from Robben Island Prison, where he labored for 27 years,

מכלא האי רובן, שם הוא נכלא למשך 27 שנה,

and came out with so little bitterness, he could lead his people

ויצא משם עם כל כך מעט מרירות, הוא היה מסוגל להנהיג את עמו,

from the horror of apartheid without a bloodbath.

מזוועות מדיניות האפרטהייד ללא שפיכות דמים.

Even after the 11th of September -- and I was in New York

אפילו אחרי ה11 בספטמבר -- ואני הייתי בניו יורק

and I felt the fear -- nevertheless, there was so much human courage,

והרגשתי את הפחד -- אף על פי כן, היה כל כך הרבה אומץ לב אנושי,

so much love and so much compassion.

כל כך הרבה אהבה וכל כך הרבה חמלה.

And then as I went around the country after that and felt the fear --

ואז כשהלכתי ברחבי המדינה אחרי שהרגשתי את הפחד --

the fear that was leading to people feeling

הפחד שהוביל את האנשים אל התחושה

they couldn't worry about the environment any more,

שהם לא יוכלו לדאוג יותר לגבי הסביבה,

in case they seemed not to be patriotic --

למקרה שיראה שהם לא פטריוטים --

and I was trying to encourage them,

ואני הייתי מנסה לעודד אותם,

somebody came up with a little quotation from Mahatma Gandhi,

מישהו העלה ציטוט קטן של מהטמה גנדי,

"If you look back through human history,

"אם תסתכלו לאחור על ההיסטוריה האנושית,

you see that every evil regime has been overcome by good."

תראו שכל שלטון רשע הוכרע על ידי טוב."

And just after that a woman brought me this little bell,

וקצת אחרי כן, אישה הביאה לי את הפעמון הקטן הזה,

and I want to end on this note.

ואני רוצה לסיים בנקודה הזאת.

She said, "If you're talking about hope and peace, ring this.

היא אמרה, "אם את מדברת על תקווה ושלום, צלצלי בזה.

This bell is made from metal from a defused landmine,

הפעמון הזה עשוי ממתכת ממוקש יבשתי שנוטרל,

from the killing fields of Pol Pot --

משדות הקטל של פול פוט --

one of the most evil regimes in human history --

אחד מהמשטרים היותר נפשעים בהיסטוריה האנושית --

where people are now beginning to put their lives back together

המקום שבו אנשים מתחילים לבנות את חייהם מחדש ביחד

after the regime has crumbled.

אחרי שהמשטר הופל.

So, yes, there is hope, and where is the hope?

אז, כן, יש תקווה, ואיפה היא התקווה?

Is it out there with the politicians?

האם היא שם עם הפוליטיקאים?

It's in our hands.

היא בידינו.

It's in your hands and my hands

היא בידיכם ובידיי

and those of our children.

ובאלו של ילדינו.

It's really up to us.

זה באמת תלוי בנו.

We're the ones who can make a difference.

אנחנו אלו שיכולים לגרום לשינוי.

If we lead lives where we consciously leave

אם נחיה כך שנשאיר אחרינו

the lightest possible ecological footprints,

את טביעת הרגל האקולוגית הקלה ביותר,

if we buy the things that are ethical for us to buy

אם נקנה דברים שהם אתיים מבחינתנו לקנותם,

and don't buy the things that are not,

ולא נקנה דברים שהם לא,

we can change the world overnight.

אנחנו נוכל לשנות את העולם בן לילה.

Thank you.

תודה לכם.