The benefits of daydreaming - Elizabeth Cox

תרגום: Chen Tal עריכה: Ido Dekkers

On a daily basis, you spend between a third and half

בחיי היומיום שלכם, אתם מעבירים בין שליש לחצי

your waking hours daydreaming.

משעות הערות שלכם חולמים בהקיץ.

That may sound like a huge waste of time,

זה אולי נשמע כמו בזבוז זמן עצום,

but scientists think it must have some purpose,

אבל מדענים סבורים כי יש לכך מטרה,

אחרת בני האדם לא היו מתפתחים לעשות זאת כל כך הרבה.

or humans wouldn’t have evolved to do so much of it.

So to figure out what's going on here,

על מנת להבין במה בדיוק מדובר כאן,

let’s take a closer look at the mind-wanderer in chief:

הבה נתבונן מקרוב בחולם בהקיץ אשר בראש הסולם:

the bored teenager.

המתבגר המשועמם.

Wouldn’t it be cool to discover something, anything.

כמה מגניב יהיה לגלות משהו, כל דבר שהוא.

Like even this plant.

אפילו משהו כמו הצמח הזה למשל.

Just to be one of those explorers who sails around drawing stuff

להיות כמו החוקרים שמפליגים להם ומשרטטים כל מיני דברים

for years on end and everyone thinks they’re a genius.

שנים על גבי שנים וכולם חושבים שהם גאונים.

But does anyone even do that anymore?

אבל יש עוד בכלל מישהו שעושה את זה?

Is there anything left to discover?

נשאר בכלל עוד משהו לגלות?

And would I be tough enough to deal with the dysentery or scurvy

והאם אני אהיה חזקה דיי כדי להתמודד עם דיזנטריה או צפדינה

or piranhas or whatever?

או פיראנות או מה שלא יהיה?

I barely have the endurance to make it through track practice...

אני בקושי מחזיקה מעמד באימוני מסלול....

but I will.

אבל אני אעשה את זה.

Any day now, I’ll have the discipline to show up before sunrise

החל ממחר, תהיה לי מספיק משמעת עצמית כדי לקום לפני עלות השחר

and practice.

ולהתאמן.

I’ll win all my races.

אני אנצח בכל המירוצים.

Winning will become so easy, I’ll pick up other events just for fun.

הניצחון ייעשה כל כך קל שאתחיל להתחרות רק בשביל הכיף

And once I'm in the Olympics,

וכשאגיע למשחקים האולימפיים,

they’ll have no choice but to crown me team captain,

לא תהיה להם ברירה אלא להכתיר אותי קפטנית הנבחרת,

which I will graciously accept.

ואני אסכים לכך בענווה ובחן.

And will I be nasty to the teammate who yelled at me?

והאם אתייחס בצורה גועלית לאלה שצרחו עלי?

No.

לא.

I’ll just calmly say, “hope you’re in a better mood.”

פשוט אומר להם ברוגע: “מקווה שמצב הרוח שלכם השתפר”

Okay. Yours and other people's daydreams might sound or feel something like that.

אוקיי, החלומות בהקיץ שלכם ושל אחרים עשויים להישמע או להרגיש כמו משהו מסוג זה.

Let's see what was going on.

בואו ננסה להבין מה קורה פה.

To see what parts of the brain are active

לראות אילו חלקים מהמוח עובדים כאן

when you’re doing a task, or thinking, or daydreaming,

כשאתם עוסקים במשימה, או חושבים, או חולמים בהקיץ,

scientists use brain imaging techniques that show

מדענים משתמשים בטכניקות הדמיית מוח אשר מראות

increased blood flow and energy expenditure in those areas.

את התגברות זרימת הדם והוצאת האנרגיה באזורים אלו.

These brain areas are active,

אזורי מוח אלו פעילים,

working together and communicating with each other.

עובדים ביחד ומתקשרים זה עם זה.

Taken together, they're called the executive network.

ביחד הם נקראים רשת הבקרה הניהולית.

When your mind starts to wander,

כאשר המחשבות שלכם מתחילות לנדוד,

a different set of brain areas becomes active.

איזור של חלקי מוח אחרים נעשה פעיל.

These areas make up the default mode network.

איזורים אלו מרכיבים את רשת ברירת המחדל.

The name default mode makes it sound like nothing is going on.

השם ברירת המחדל גורם לה להישמע כאילו כלום לא קורה שם.

And in fact, for many years,

ואכן, במהלך שנים רבות,

scientists associated this pattern of activity with rest.

מדענים זיהו תבנית פעילות זו עם מנוחה.

But a closer look reveals that these are the brain areas involved

אך מבט מקרוב מגלה שאלו הם איזורי המוח המעורבים

when we revisit a memory, when we think about our plans and hopes,

כאשר אנחנו חוזרים לזיכרון מסוים, או חושבים על תכניות וחלומות,

and yes, when our minds are wandering off on a wild daydream.

וכן, כאשר דעתנו מוסחת ודוהרת עם חלום פרוע בהקיץ.

The mind can wander to unproductive or distressing places

הדעת יכולה לנדוד למקומות עקרים או מעוררי צער

and brood over negative past events, like an argument.

להתבוסס במחשבות שליליות על אירועים מן העבר, כמו ויכוח למשל.

It can also wander to neutral, everyday matters,

היא יכולה לפנות גם לענייני יומיומיים ניטרליים,

like planning out the rest of one's afternoon.

כמו לתכנן מה לעשות עם שארית אחר הצהריים.

But where mind-wandering really gets interesting

אבל המקום בו חלומות בהקיץ נעשים באמת מעניינים

is when it crosses into the realm of free-moving associative thought

הוא כאשר הם חוצים ונכנסים אל תחום האסוציאציות החופשיות

that you aren’t consciously directing.

שאינכם מנחים במכוון.

This kind of mind-wandering is associated with increases in both ideas

סוג זה של היסח דעת מזוהה עם עליה בזרימת הרעיונות

and positive emotions,

וברגשות חיוביים,

and the evidence suggests that daydreaming can help people envision ways

והוכח שחלומות בהקיץ הם דרך שעוזרת לאנשים לדמיין דרכים

to reach their goals and navigate relationships and social situations.

שיסייעו בידם להשיג מטרות ולנווט יחסים וסיטואציות חברתיות.

Scientists think there may be two essential parts to this process:

מדענים סבורים שעשויים להיות שני חלקים מהותיים בתהליך זה:

a generative phase of free-flowing ideas and spontaneous thoughts,

שלב יצירתי של רעיונות שזורמים באופן חופשי ומחשבות ספונטניות,

courtesy of the default mode network,

בזכות המצב של רשת ברירת המחדל,

followed by a process of selecting, developing, and pursuing

ובעקבותיו תהליך של בחירה, פיתוח וחיפוש

the best ideas from that generative burst,

הרעיונות הטובים ביותר משלב יצירתי זה,

driven by logical thinking thanks to the executive network.

המונעים על ידי חשיבה הגיונית הודות לרשת הבקרה הניהולית.

A host of imaging studies suggest that these two networks working in sync

שורה של מחקרי הדמייה מראה שעבודה משותפת של שתי רשתות אלו

is a crucial condition for creative thinking.

היא תנאי הכרחי לחשיבה יצירתית.

Taken together, the evidence clearly suggests

יחד, הראיות מרמזות בבירור

the logical realm of the executive network

שההגיון של רשת הבקרה הניהולית

and the imaginative realm of the default mode network

והדימיון של רשת ברירת המחדל

are closely related.

קשורים בקשר הדוק.

And as you can see, the executive network is still playing a role

וכפי שאתם יכולים לראות, רשת הבקרה הניהולית עדיין משחקת תפקיד

when the default mode network is doing its thing during daydreaming.

בשעה שרשת ברירת המחדל עושה את שלה בזמן החלומות בהקיץ.

In teenagers,

אצל מתבגרים,

the prefrontal cortex and other areas involved in executive function

קליפת המוח הקדם חזיתית וחלקים אחרים המעורבים בתפקודים ביצועיים

are still developing,

נמצאים עדיין בהתפתחות

but teens are perfectly capable of thinking through their problems and goals,

אך בני נוער מסוגלים בהחלט לחשוב על הבעיות ועל המטרות שלהם,

especially when given space to do so on their own.

במיוחד כאשר ניתן להם המרחב לעשות זאת.