Brenda Laurel on making video games for girls

מתרגם: Avshalom Ehrlich מבקר: Royi Noiman

Back in 1992, I started working for a company

בשנת 1992, התחלתי לעבוד בחברה

called Interval Research,

שנקראה אינטרוול ריסרץ',

which was just then being founded

שבדיוק אז היתה בתהליכי היווסדה

by David Lidell and Paul Allen

על ידי דיוויד לידל ופול אלן

as a for-profit research enterprise in Silicon Valley.

כחברת מחקר למטרת רווח בעמק הסיליקון.

I met with David

נפגשתי עם דיוויד

to talk about what I might do in his company.

לדבר על מה שייתכן שאעשה בחברה שלו.

I was just coming out of a failed virtual reality business

בדיוק יצאתי מעסק כושל למציאות מדומה

and supporting myself by being on the speaking circuit

ותמכתי בעצמי בעזרת מתן הרצאות

and writing books --

וכתיבת ספרים

after twenty years or so in the computer game industry

לאחר כ 20 שנים בתעשיית משחקי המחשב

having ideas that people didn't think they could sell.

עם רעיונות שהיו לי שאנשים לא חשבו שהם יכולו למכור.

And David and I discovered

ודיווד ואני גילינו

that we had a question in common,

שיש לנו שאלה משותפת,

that we really wanted the answer to,

שאנו באמת רוצים את התשובה לה,

and that was,

והשאלה היתה,

"Why hasn't anybody built any computer games for little girls?"

"מדוע אף אחד לא יצר שום משחקי מחשב לילדות קטנות"

Why is that?

מדוע זה?

It can't just be a giant sexist conspiracy.

זו לא יכולה להיות סתם קנוניה סקסיטית גדולה.

These people aren't that smart.

האנשים האלה לא כאלה חכמים.

There's six billion dollars on the table.

מונחים שישה מיליארד דולרים על השולחן.

They would go for it if they could figure out how.

הם היו הולכים על זה אם הם היו מבינים איך אפשר.

So, what is the deal here?

אז מה הבעיה כאן?

And as we thought about our goals --

ובזמן שחשבנו על מטרותינו --

I should say that Interval is really a humanistic institution,

אני צריכה לומר שאינטרוול היא באמת מוסד הומני

in the classical sense

במובן הקלאסי

that humanism, at its best,

שהומניזם, במיטבו,

finds a way to combine clear-eyed empirical research

מוצא את הדרך לשלב מחקר אמפירי ברור

with a set of core values

עם סט של ערכי ליבה

that fundamentally love and respect people.

שביסודם אוהבים ומכבדים אנשים.

The basic idea of humanism

הרעיון הבסיסי של הומניזם

is the improvable quality of life;

הוא ביכולת שיפור איכות החיים,

that we can do good things,

שאנו יכולים לעשות דברים,

that there are things worth doing

שיש דברים שיש ערך לעשות אותם

because they're good things to do,

בגלל שהם דברים טובים לעשות

and that clear-eyed empiricism

ושאמפיריות ברורה

can help us figure out how to do them.

יכולה לעזור לנו להבין איך לבצע אותם.

So, contrary to popular belief,

אז, בניגוד לאמונה הרווחת,

there is not a conflict of interest between empiricism and values.

אין ניגוד אינטרסים בין אמפיריות וערכים.

And Interval Research is kind of the living example

ואינטרוול ריסרץ' היא בערך הדוגמא החיה

of how that can be true.

לאופן בו זו יכולה להיות האמת.

So David and I decided to go find out,

אז דיוויד ואני החלטנו לצאת ולמצוא,

through the best research we could muster,

בעזרת המחקר הטוב ביותר שנוכל לרכז,

what it would take to get a little girl

מה יידרש על מנת לגרום לילדות קטנות

to put her hands on a computer,

להניח את ידיהן על מחשב.

to achieve the level of comfort and ease with the technology

להשיג את רמת הבטחון ותחושת הנוחות עם הטכנולוגיה

that little boys have because they play video games.

שיש לבנים קטנים בזכות זה שהם שיחקו משחקי וידאו

We spent two and a half years conducting research;

השקענו שנתיים וחצי בביצוע מחקר;

we spent another year and a half in advance development.

השקענו עוד שנה וחצי בפיתוח מתקדם.

Then we formed a spin-off company.

אחר כך הקמנו חברה שהתבססה על דברים קודמים.

In the research phase of the project at Interval,

בשלב המחקר של הפרוייקט באינטרוול,

we partnered with a company called Cheskin Research,

הקמנו שותפות עם חברת צ'סקין ריסרץ',

and these people -- Davis Masten and Christopher Ireland --

ואנשי החברה, דיוויס מאסטן וכריסטופר אירלנד,

changed my mind entirely about what market research was

שינו את דעתי לחלוטין על מה היה מחקר שוק

and what it could be.

ומה הוא יכול היה להיות.

They taught me how to look and see,

הם לימדו אותי כיצד להסתכל ולראות,

and they did not do the incredibly stupid thing

והם לא עשו את המעשה המטופש להחריד

of saying to a child,

שלומר לילד,

"Of all these things we already make you,

"מכל הדברים האלו שאנחנו כבר מכינים לך,

which do you like best?" --

איזה אתה הכי אוהב?"

which gives you zero answers that are usable.

מה שלא נותן לך אף תשובה שניתן להשתמש בה.

So, what we did for the first two and a half years

אז, מה שעשינו במשך השנתיים וחצי הראשונות

was four things:

היה ארבעה דברים:

We did an extensive review of the literature

ביצענו סקירה נרחבת של הספרות

in related fields, like cognitive psychology,

בנושאים קשורים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית,

spatial cognition, gender studies,

תפיסה מרחבית, מחקרי מגדר,

play theory, sociology, primatology.

תיאוריות במשחק, סוציולוגיה, פרימטולוגיה --

Thank you Frans de Waal, wherever you are,

תודה לך פרנז דובאל, היכן שאתה,

I love you and I'd give anything to meet you.

אני אוהבת אותך והייתי נותנת הכל כדי להיפגש איתך.

After we had done that with a pretty large team of people

לאחר שסיימנו לבצע את זה בעזרת צוות די גדול של אנשים

and discovered what we thought the salient issues were

וגילינו את מה שחשבנו שהן הסוגיות החשובות

with girls and boys and playing --

הקשורות בילדות ובנים ובמשחקים --

because, after all, that's really what this is about --

בגלל, שבסופו של דבר, זהו למעשה מה שמדובר עליו --

we moved to the second phase of our work,

המשכנו לשלב השני של עבודתינו,

where we interviewed adult experts

שבו ראיינו מומחים מבוגרים

in academia, some of the people

באקדמיה, כמה מהאנשים

who'd produced the literature that we found relevant.

שכתבו את הספרות שמצאנו כרלוונטית.

Also, we did focus groups with people who were on the ground with kids every day,

וכמו כן, הקמנו קבוצות מיקוד עם אנשים שהיו בשטח עם ילדים כל יום

like playground supervisors. We talked to them,

כמו משגיחים של מגרשי משחקים, דיברנו איתם,

confirmed some hypotheses and identified some serious questions

אימתנו כמה הנחות, זיהינו כמה שאלות רציניות

about gender difference and play.

על הבדלים במגדר ומשחק.

Then we did what I consider to be the heart of the work:

ואז ביצענו את מה שאני מחשיבה ללב העבודה --

interviewed 1,100 children, boys and girls,

ראיינו 1,100 ילדים, בנים ובנות,

ages seven to 12, all over the United States --

גילאים 7 עד 12, בכל רחבי ארצות הברית,

except for Silicon Valley, Boston and Austin

למעט עמק הסיליקון, בוסטון ואוסטין

because we knew that their little families would have millions of computers in them

בגלל שידענו שבמשפחות הקטנות שלהם יהיו מיליוני מחשבים

and they wouldn't be a representative sample.

והם לא יהוו מדגם מייצג.

And at the end of those remarkable conversations

ובסוף אותן שיחות מופלאות

with kids and their best friends across the United States,

עם ילדים והחברים הטובים שלהם לרוחב ארצות הברית,

after two years, we pulled together some survey data from another 10,000 children,

לאחר שנתיים, ריכזנו כמה נתוני סקר מעוד 10,000 ילדים

drew up a set up of what we thought were the key findings of our research,

ערכנו אוסף של מה שחשבנו שהיו הממצאים העיקריים במחקר שלנו

and spent another year transforming them into design heuristics,

והשקענו שנה נוספת להפוך אותם לכללי אצבע בעיצוב,

for designing computer-based products --

עבור עיצוב מוצרים מבוססי מחשב

and, in fact, any kind of products -- for little girls, ages eight to 12.

ולמעשה, כל מוצר לילדות קטנות, בגילאים 8 עד 12.

And we spent that time designing interactive prototypes for computer software

והשקענו את הזמן בעיצוב אבות-טיפוס אינטראקטיביים לתוכנות מחשב

and testing them with little girls.

ובחינה שלהם בעזרת ילדות קטנות.

In 1996, in November, we formed the company Purple Moon

ב 1996, בנובמבר, ייסדנו את חברת פרפל מון [ירח סגול, א.א.]

which was a spinoff of Interval Research,

שהייתה מבוססת על אינטרוול ריסרץ'

and our chief investors were Interval Research, Vulcan Northwest,

והמשקיעים הראשיים שלנו היו אינרוול ריסרץ', וולקאן נורסווסט,

Institutional Venture Partners and Allen and Company.

אינסטיטושונאל ואנצ'ר פארטנרס ואלאן ושות'

We launched a website on September 2nd

השקנו אתר אינטרנט בשני בספטמבר,

that has now served 25 million pages,

שעכשיו כבר שרת 25 מיליון עמודים,

and has 42,000 registered young girl users.

ויש בו 42,000 ילדות צעירות רשומות כמשתמשים

They visit an average of one and a half times a day,

אשר משקיעות בממוצע -- הן מבקרות בממוצע של פעם וחצי ביום,

spend an average of 35 minutes a visit,

משקיעות בממוצע 35 דקות בכל ביקור,

and look at 50 pages a visit.

וצופות ב 50 עמודים בביקור.

So we feel that we've formed a successful online community with girls.

אז אנחנו מרגישים שהקמנו קהילת אינטרנט מוצלחת עם ילדות.

We launched two titles in October --

השקנו שני כותרים באוקטובר --

"Rockett's New School" -- the first of a series

"בית הספר החדש של רוקט", שהוא הראשון בסידרה

of products -- is about a character called Rockett beginning her first day of school

של מוצרים על דמות שנקראת רוקט המתחילה את יומה הראשון בבית ספר

in eighth grade at a brand new place, with a blank slate,

בכיתה ח' במקום חדש לגמרי, עם דף חלק,

which allows girls to play with the question of, "What will I be like when I'm older?"

אשר מאפשר לילדות לשחק עם השאלה "איך אני אהיה כשאהיה מבוגרת יותר?"

"What's it going to be like to be in high school or junior high school?

"איך זה הולך להיות כשאהיה בתיכון או בחטיבת הביניים?"

Who are my friends?";

"מי הם החברים שלי?"

to exercise the love of social complexity

לתרגל את האהבה למורכבות חברתית

and the narrative intelligence that drives most of their play behavior;

ואת האינטילגנציה הסיפורית שמניעה את עיקר התנהגות המשחק שלהן

and which embeds in it values about noticing that we have lots of choices

ואשר כוללת בתוכה ערכים של הבחנה בכך שיש לנו הרבה בחירות

in our lives and the ways that we conduct ourselves.

בחיינו ובדרכים בהן אנו מתנהגים.

The other title that we launched is called "Secret Paths in the Forest,"

הכותר השני שהשקנו נקרא "שבילים סודיים ביער",

which addresses the more fantasy-oriented, inner lives of girls.

שפונה לצד הנוטה יותר לדמיון בעולמן הפנימי של ילדות

These two titles both showed up in the top 50 entertainment titles in PC Data --

שני כותרים אלו הופיעו ב 50 כותרי הבידור המובילים בפיסי דאטה --

entertainment titles in PC Data

כותרי בידור בפיסי דאטה,

in December, right up there with "John Madden Football,"

בדצמבר, בדיוק במיקום גבוה יחד עם "פוטבול בסגנון גון מאדן"

which thrills me to death.

וזה ריגש אותי לגמרי

So, we're real,

אז, אנחנו אמיתיים,

and we've touched several hundreds of thousands of little girls.

והגענו אל כמה מאות אלפי ילדות קטנות.

We've made half-a-billion impressions

אז עכשיו, יצרנו חצי מיליארד רשמים

with marketing and PR for this brand, Purple Moon.

עם שיווק ויחסי ציבור עבור המותג, פרפל מון.

Ninety-six percent of them, roughly, have been positive;

בערך 96 אחוזים מהם, היו חיוביים,

four percent of them have been "other."

ארבעה אחוזים מתוכם היו אחרים.

I want to talk about the other,

אני רוצה לדבר על האחרים,

because the politics of this enterprise, in a way,

בגלל שהמדיניות של החברה, בדרך מסויימת,

have been the most fascinating part of it, for me.

היתה החלק המרתק ביותר של זה, בשבילי.

There are really two kinds of negative reviews that we've received.

ישנם למעשה שני סוגים של ביקורות שליליות שקיבלנו.

One kind of reviewer is a male gamer

סוג אחד של מבקר הוא שחקן זכר

who thinks he knows what games ought to be,

שחושב שהוא יודע איך משחקים צריכים להיות,

and won't show the product to little girls.

ולא יראה את המוצר לילדות קטנות.

The other kind of reviewer is a certain flavor of feminist

הסוג האחר של מבקר הוא סוג מסויים של פמיניסט

who thinks they know what little girls ought to be.

אשר חושבים שהם יודעים מה ילדות קטנות צריכות להיות.

And so it's funny to me that these interesting, odd bedfellows

לכן זה משעשע עבורי שלשותפים המוזרים, המעניניים אלה

have one thing in common:

יש דבר אחד במשותף.

they don't listen to little girls.

הם לא מקשיבים לילדות קטנות.

They haven't looked at children

הם לא הסתכלו על ילדים

and they're certainly not demonstrating any love for them.

והם ללא ספק אינם מפגינים שום אהבה כלפיהם.

I'd like to play you some voices of little girls

אני רוצה להציג לכם כמה קולות של ילדות קטנות

from the two-and-a-half years of research that we did --

מתוך השנתיים וחצי של המחקר שעשינו --

actually, some of the voices are more recent.

למעשה כמה מהקולות הללו הם מאוחרים יותר.

And these voices will be accompanied by photographs

וקולות אלו ילוו על יד תצלומים

that they took for us of their lives,

שהם צילמו בשבילנו מתוך חייהן,

of the things that they value and care about.

של הדברים שהן מעריכות ואכפת להן מהם.

These are pictures the girls themselves never saw, but they gave to us

אלו הן תמונות שהילדות עצמן מעולם לא ראו, אך הן נתנו אותן לנו

This is the stuff those reviewers don't know about and aren't listening to

זהו החומר אשר אותם מבקרים אינם מודעים לו ואינם מקשיבים לו

and this is the kind of research I recommend to those

וזהו סוג המחקר שאני ממליצה לכם,

who want to do humanistic work.

הרוצים לעשות עבודה הומניסטית.

Girl 1: Yeah, my character is usually a tomboy.

וידאו: [חדרי שינה] ילדה 1: כן, הדמות שלי היא בדרך כלל ילדה נערית (טומבויי)

Hers is more into boys.

שלה נוטה יותר להיות בן.

Girl 2: Uh, yeah.

ילדה 2: הא, כן.

Girl 1: We have -- in the very beginning of the whole game, always we do this:

ילדה 1: יש לנו -- ממש בהתחלה של כל המשחק אנחנו תמיד עושות את זה

we each have a piece of paper; we write down our name, our age --

לכל אחת מאיתנו יש דף ניר, אנחנו רושמות את השמות שלנו, הגיל שלנו,

are we rich, very rich, not rich, poor, medium, wealthy,

האם אנחנו עשירות, מאוד עשירות, לא עשירות, עניות, ממוצעות, אמידות,

boyfriends, dogs, pets -- what else -- sisters, brothers, and all those.

חברים בנים, כלבים, חיות מחמד -- מה עוד -- אחיות, אחים וכל אלו.

Girl 2: Divorced -- parents divorced, maybe.

ילדה 2: גרושים -- הורים גרושים, אולי.

Girl 3: This is my pretend [unclear] one.

ילדה 3: זוהי העמדת פנים [דיבור לא ברור] אהובה עלי.

Girl 4: We make a school newspaper on the computer.

ילדה 4: אנחנו מכינות עיתון בית-ספרי במחשב.

Girl 5: For a girl's game also usually they'll have really pretty scenery

[אוספים] ילדה 5: למשחק של ילדות בדרך כלל יהיה נוף מאוד יפה

with clouds and flowers.

עם עננים ופרחים.

Girl 6: Like, if you were a girl and you were really adventurous and a real big tomboy,

כאילו, אם היית ילדה והיית באמת נועזת וטומבויי גדולה ואמיתית

you would think that girls' games were kinda sissy.

היית חושבת שמשחקים לילדות הם כאילו די נשיות.

Girl 7: I run track, I played soccer,

ילדה 6: אני רצה, שיחקתי כדורגל,

I play basketball, and I love a lot of things to do.

אני משחקת כדורסל ואני אוהבת הרבה דברים לעשות.

And sometimes I feel like I can't really enjoy myself unless it's like a vacation,

ולפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה באמת להנות, אלא אם זה כמו חופשה,

like when I get Mondays and all those days off.

כמו שיש לי את ימי שני וכל ימי החופשה האלה.

Girl 8: Well, sometimes there is a lot of stuff going on

ילדה 7: טוב, לפעמים הרבה דברים קורים

because I have music lessons and I'm on swim team --

בגלל שיש לי שיעורי מוזיקה ואני בנבחרת שחייה [אומנות ופעילויות]

all this different stuff that I have to do,

וכל הדברים האחרים האלה שאני צריכה לעשות,

and sometimes it gets overwhelming.

ולפעמים זה הופך להצפה.

Girl 9: My friend Justine

חברה שלי ג'אסטין

kinda took my friend Kelly, and now they're being mean to me.

כאילו גנבה את החבר שלי קאלי, ועכשיו הם מתנהגים כלפי בנבזיות.

Girl 10: Well, sometimes it gets annoying when your brothers and sisters,

ילדה 8: טוב, לפעמים זה מתחיל להציק כשהאחים והאחיות שלך,

or brother or sister, when they copy you and you get your idea first

או האח או האחות, כשהם מחקים אותך ולך יש את הרעיון ראשונה

and they take your idea and they do it themselves.

והם לוקחים את הרעיון והם עושים אותו בעצמם.

Girl 11: Because my older sister, she gets everything

ילדה 9: בגלל שאחותי הגדולה, היא מקבלת הכל

and, like, when I ask my mom for something, she'll say, "No" -- all the time.

ו..., כמו כשאני מבקשת מאמא שלי משהו היא תגיד, "לא", תמיד.

But she gives my sister everything.

אבל היא תתן לאחותי כל דבר.

Brenda Laurel: I want to show you, real quickly, just a minute

ברנדה לאורל: אני רוצה להראות לכם, ממש מהר, רק דקה

of "Rockett's Tricky Decision," which went gold two days ago.

מתוך "ההחלטה הקשה של רוקט", שהפך זהב [מכר הרבה עותקים] לפני יומיים.

Let's hope it's really stable.

באו נקווה שהוא באמת יציב.

This is the second day in Rockett's life.

זהו היום השני בחייה של רוקט,

The reason I'm showing you this

והסיבה שאני מראה לכם את זה

is I'm hoping that the scene that I'm going to show you will look familiar

היא שאני מקוה שהסצינה שאני עומדת להראות לכם תראה מוכרת

and sound familiar, now that you've listened to some girls' voices.

ותשמע מוכרת, עכשיו שהאזנתם לקולות של כמה ילדות.

And you can see how we've tried to incorporate the issues that matter to them

ואתם יכולים לראות איך ניסינו לשלב את הנושאים שמשמעותיים להן

in the game that we've created.

בתוך המשחק שיצרנו.

Miko: Hey Rockett! C'mere!

וידאו: מיקו: היי רוקט! בואי'נה!

Rockett: Hi Miko! What's going on?

רוקט: היי מיקו! מה קורה?

Miko: Did you hear about Nakilia's big Halloween party this weekend?

מיקו: שמעת על מסיבת ליל כל הקדושים הגדולה של נקילה בסוף שבוע הזה?

She asked me to make sure you knew about it.

היא ביקשה ממני לוודא שאת יודעת על זה.

Nakilia invited Reuben too, but --

נקילה הזמינה גם את רובן, אבל

Rockett: But what? Isn't he coming?

רוקט: אבל מה? הוא מתכוון לבוא?

Miko: I don't think so.

מיקו: אני לא חושבת.

I mean, I heard his band is playing at another party the same night.

אני מתכוונת, שמעתי שהלהקה שלו מנגנת במסיבה אחרת באותו הערב.

Rockett: Really? What other party?

רוקט: באמת? איזו מסיבה אחרת?

Girl: Max's party is going to be so cool, Whitney.

ילדה: המסיבה של מקס הולכת להיות מגניבה, ווטני.

He's invited all the best people.

הוא הזמין את כל האנשים הכי שווים.

BL: I'm going to fast-forward to the decision point

ב.ל: אני הולכת להריץ קדימה לנקודת ההחלטה

because I know I don't have a lot of time.

בגלל שאני יודעת שאין לי הרבה זמן.

After this awful event occurs, Rocket gets to decide how she feels about it.

אחרי שהאירוע הנורא הזה קורה, רוקט צריכה להחליט איך היא מרגישה לגבי זה.

Rockett: Who'd want to show up at that party anyway?

וידאו: רוקט: מי בכלל רוצה להגיע למסיבה הזאת?

I could get invited to that party any day if I wanted to.

אני יכולה להיות מוזמנת למסיבה הזו מתי שאני רוצה אם הייתי רוצה.

Gee, I doubt I'll make Max's best people list.

יו, אני בספק אם אכנס לרשימת האנשים השווים של מקס.

BL: OK, so we're going to emotionally navigate.

ב.ל: בסדר, אז אנחנו הולכים לנווט רגשית,

If we were playing the game, that's what we'd do.

אם היינו משחקים את המשחק, זה מה שהיינו עושים.

If at any time during the game we want to learn more about the characters,

אם, בכל זמן, במהלך המשחק אנחנו רוצים ללמוד יותר על הדמויות

we can go into this hidden hallway,

אנו יכולים להכנס לתוך המסדרון הנסתר הזה

and I'll quickly just show you the interface.

ואני בזריזות רק אראה לכם את הממשק.

We can, for example, go find Miko's locker

אנו יכולים, לדוגמא, ללכת לחפש את הארונית של מיקו

and get some more information about her.

ולקבל קצת יותר מידע עליה.

Oops, I turned the wrong way.

אופס, הלכתי לכיוון הלא נכון.

But you get the general idea of the product.

אבל הבנתם את הרעיון הכללי של המוצר.

I wanted to show you the ways, innocuous as they seem,

רציתי להראות לכם את הדרכים, לא מלהיבות כפי שהן נראות,

in which we're incorporating what we've learned about girls --

שבהן כללנו את מה שלמדנו על ילדות --

their desires to experience greater emotional flexibility,

את הרצונות שלהן לחוות גמישות רגשית גדולה יותר,

and to play around with the social complexity of their lives.

ולהשתעשע עם המורכבות החברתית של חייהן

I want to make the point that what we're giving girls, I think, through this effort,

אני רוצה לטעון שמה שאנו נותנים לילדות, אני חושבת, באמצעות המאמץ הזה,

is a kind of validation,

הוא סוג של אישור,

a sense of being seen.

תחושה שרואים אותך.

And a sense of the choices that are available in their lives.

וטעימה מהבחירות האפשריות בחייהן.

We love them.

אנחנו אוהבים אותן.

We see them.

אנחנו רואים אותן.

We're not trying to tell them who they ought to be.

אנחנו לא מנסים לומר להן מי הן צריכות להיות.

But we're really, really happy about who they are.

אבל, אנחנו באמת, באמת שמחים על מי שהן.

It turns out they're really great.

מסתבר שהן באמת נפלאות.

I want to close by showing you a videotape

אני רוצה לסיים בכך שאציג לכם סרט וידאו

that's a version of a future game in the Rockett series

זוהי גירסה של משחק עתידי בסידרה של רוקט

that our graphic artists and design people put together,

שהמעצבים הגראפיים ומעצבי הממשק הרכיבו,

that we feel would please that four percent of reviewers.

שאנו מרגישים שירצה את ארבעת האחוזים של הביקורות.

"Rockett 28!"

"רוקט 28"

Rockett: It's like I'm just waking up, you know?

וידאו: רוקט: זה נראה כאילו שאני רק מתעוררת, את יודעת

BL: Thanks.

ב.ל: תודה.