The silent drama of photography | Sebastião Salgado

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: nava yogev מבקר: Ido Dekkers

I'm not sure that every person here

אני לא בטוח שכל אחד ואחד כאן

is familiar with my pictures.

מכיר את הצילומים שלי.

I want to start to show just a few pictures to you,

אתחיל בהצגת מס' תצלומים

and after I'll speak.

ולאחר מכן אמשיך בשיחה.

I must speak to you a little bit of my history,

אספר מעט על עצמי ועברי

because we'll be speaking on this

היות וההיסטוריה שלי קשורה מאד

during my speech here.

בנושא השיחה.

I was born in 1944 in Brazil,

נולדתי בשנת 1944 בברזיל.

in the times that Brazil was not yet a market economy.

בזמן זה בברזיל עוד לא נהוגה כלכלת שוק חופשי.

I was born on a farm,

נולדתי בחווה.

a farm that was more than 50 percent rainforest [still].

חווה שיותר ממחציתה היתה יער גשם,

A marvelous place.

מקום מופלא.

I lived with incredible birds, incredible animals,

חייתי בין ציפורים וחיות מדהימות,

I swam in our small rivers with our caimans.

שחיתי בנחלים בחברת תמסחים...

It was about 35 families that lived on this farm,

חיו בחווה הזו כ-35 משפחות.

and everything that we produced on this farm, we consumed.

צרכנו כל מה שייצרנו בחווה,

Very few things went to the market.

מעט מאד מוצרים הוצאו למכירה בשווקים.

Once a year, the only thing that went to the market

פעם אחת בשנה היינו הולכים לשוק

was the cattle that we produced,

והדבר היחיד שהיינו מביאים לשוק היה בקר מהחווה.

and we made trips of about 45 days

המסע היה אורך כ-45 ימים

to reach the slaughterhouse,

עד בית המטבחיים.

bringing thousands of head of cattle,

כשאנו מובילים עימנו אלפי ראשי בקר.

and about 20 days traveling back

המסע חזרה לחווה

to reach our farm again.

ארך עוד כ-20 ימים.

When I was 15 years old,

כשהייתי בן 15 ,

it was necessary for me to leave this place

הייתי צריך לעזוב את המקום

and go to a town a little bit bigger -- much bigger --

ולעבור לעיירה קצת יותר גדולה ( הרבה יותר מהחווה),

where I did the second part of secondary school.

שם המשכתי לימודיי במסגרת בי"ס תיכון.

There I learned different things.

למדתי שם מגוון נושאים.

Brazil was starting to urbanize, industrialize,

ברזיל החלה להיות מתועשת ומאורגנת יותר.

and I knew the politics. I became a little bit radical,

אני הפכתי מעורב פוליטית ומעט רדיקלי ,

I was a member of leftist parties,

נעשתי חבר במפלגות שמאלניות,

and I became an activist.

ופעיל פוליטית.

I [went to] university to become an economist.

לאוניברסיטה הלכתי כדי לההפך לכלכלן,

I [did] a master's degree in economics.

הוצאתי תואר שני בכלכלה.

And the most important thing in my life

הדבר המשמעותי ביותר בחיי

also happened in this time.

אף הוא ארע בתקופה זו,

I met an incredible girl

פגשתי נערה מדהימה,

who became my lifelong best friend,

שהפכה חברתי הטובה ביותר לאורך חיי

and my associate in everything that I have done till now,

שותפתי לכל מעשיי עד כה,

my wife, Lélia Wanick Salgado.

אשתי , ליילה וואניק סלגאדו.

Brazil radicalized very strongly.

ברזיל הפכה קשה ורדיקלית

We fought very hard against the dictatorship,

ואנו נלחמנו נגד הרודנות.

in a moment it was necessary to us:

הגענו למצב בו עלינו לבחור:

Either go into clandestinity with weapons in hand,

לרדת למחתרת

or leave Brazil. We were too young,

או לעזוב את ברזיל. היינו צעירים

and our organization thought it was better for us to go out,

והארגון שלנו חשב שעדיף עבורנו לעזוב.

and we went to France,

נסענו לצרפת,

where I did a PhD in economics,

שם עשיתי את הדוקטורט שלי בכלכלה

Léila became an architect.

וליילה הפכה ארכיטקטית.

I worked after for an investment bank.

לאחר מכן עבדתי בבנק השקעות,

We made a lot of trips, financed development,

עבודה שכללה נסיעות רבות, עסקה בפיתוחים כלכליים,

economic projects in Africa with the World Bank.

פרוייקטים כלכליים באפריקה עם הבנק העולמי.

And one day photography made a total invasion in my life.

ויום אחד... הצילום פלש פלישה טוטלית לחיי.

I became a photographer,

הפכתי צלם,

abandoned everything and became a photographer,

עזבתי הכל והפכתי לצלם,

and I started to do the photography

התחלתי לעסוק בצילום

that was important for me.

שהפך משמעותי עבורי.

Many people tell me that you are a photojournalist,

אנשים אומרים לי : אתה צלם עיתונות,

that you are an anthropologist photographer,

אתה צלם אנתרופולוגיה

that you are an activist photographer.

צלם פוליטי.

But I did much more than that.

אבל אני עשיתי הרבה מעבר לזה.

I put photography as my life.

הפכתי את הצילום לחיי.

I lived totally inside photography

חייתי לגמרי בתוך הצילום,

doing long term projects,

עשיתי פרוייקטים ארוכי טווח

and I want to show you just a few pictures

ואני רוצה להראות לכם מס' תמונות של...

of -- again, you'll see inside the social projects,

אתם תראו בהם את הפרוייקטים החברתיים בהם עסקתי

that I went to, I published many books

פרסמתי ספרים רבים

on these photographs,

בהם תצלומים אלו,

but I'll just show you a few ones now.

אני רוצה להראות לכם כמה מהם.

In the '90s, from 1994 to 2000,

בשנות ה-90 , בין 1994 לשנת 2000

I photographed a story called Migrations.

צילמתי סיפור הנקרא : הגירה.

It became a book. It became a show.

זה הפך לספר ולתערוכה.

But during the time that I was photographing this,

בתקופה בה צילמתי סיפור זה

I lived through a very hard moment in my life, mostly in Rwanda.

חוויתי רגעים קשים מאד בחיי, בעיקר ברואנדה.

I saw in Rwanda total brutality.

ברואנדה ראיתי אכזריות נוראית.

I saw deaths by thousands per day.

אלפי מתים ליום,

I lost my faith in our species.

איבדתי אמון במין האנושי.

I didn't believe that it was possible for us to live any longer,

לא האמנתי שהמין האנושי יכול להמשיך ולהתקיים,

and I started to be attacked by my own Staphylococcus.

ובגופי התחלתי לסבול מזיהומי חיידק סטאפילוקוק.

I started to have infection everywhere.

התפתחו זיהומים בכל מקום בגופי,

When I made love with my wife, I had no sperm that came out of me;

כשתיניתי אהבה עם אשתי, לא זרע פרץ ממני

I had blood.

כי אם דם.

I went to see a friend's doctor in Paris,

הלכתי לרופאו של חבר, בפריז.

told him that I was completely sick.

אמרתי לו שאני מאד חולה,

He made a long examination, and told me, "Sebastian,

הוא ערך בדיקות נרחבות ואז אמר לי " סבסטיאן,

you are not sick, your prostate is perfect.

אינך חולה. הפרוסטטה שלך במצב מצויין,

What happened is, you saw so many deaths that you are dying.

מה שקרה הוא שראית כל כך הרבה מוות והמראות האלו ממיתים אותך

You must stop. Stop.

אתה חייב להפסיק. תפסיק. "

You must stop because on the contrary, you will be dead."

או שתפסיק או שתמות.

And I made the decision to stop.

לקחתי החלטה - להפסיק.

I was really upset with photography,

מאסתי בצילום

with everything in the world,

ובמציאות הייקום כולה.

and I made the decision to go back to where I was born.

החלטתי לחזור למקום הולדתי.

It was a big coincidence.

נוצר צירוף מקרים,

It was the moment that my parents became very old.

הוריי כבר הפכו זקנים מאד,

I have seven sisters. I'm one of the only men in my family,

(יש לי 7 אחיות, אני הבן היחיד במשפחה)

and they made together the decision

והם החליטו יחדיו

to transfer this land to Léila and myself.

להעביר את האדמה לליילה ולי.

When we received this land, this land was as dead as I was.

כשקבלנו לידינו את האדמה, היא היתה אדמה מתה , בדיוק כמוני.

When I was a kid, it was more than 50 percent rainforest.

בילדותי, כ-50% משטחה היה יער גשם,

When we received the land,

כשקבלנו את האדמה

it was less than half a percent rainforest,

פחות מחצי אחוז ממנה היה יער גשם,

as in all my region.

וזה היה המצב גם באזור כולו.

To build development, Brazilian development,

פיתוח התשתיות בברזיל

we destroyed a lot of our forest.

לווה בהרס חלקים נרחבים מהיערות.

As you did here in the United States,

בדומה למה שקרה כאן, בארה"ב,

or you did in India, everywhere in this planet.

או בהודו ובכל מקום אחר בעולם.

To build our development,

ההתפתחות והכרוך בה

we come to a huge contradiction

יצרה סתירה עצומה

that we destroy around us everything.

כי היתה קשורה בהרס נרחב של סביבתנו.

This farm that had thousands of head of cattle

בחווה, שבעברה גידלה אלפי ראשי בקר

had just a few hundreds,

נותרו רק מאות בודדים.

and we didn't know how to deal with these.

לא ידענו כיצד להתמודד עם המציאות הזו,

And Léila came up with an incredible idea, a crazy idea.

ואז ליילה העלתה רעיון מדהים, קצת מטורף ,

She said, why don't you put back the rainforest that was here before?

היא אמרה : "למה לא תחזיר לכאן את יער הגשם ? "

You say that you were born in paradise.

" אתה אומר שנולדת בגן עדן,

Let's build the paradise again.

בוא ונבנה את גן העדן בחזרה"

And I went to see a good friend

הלכתי לראות חבר טוב

that was engineering forests

שעסק בתכנון יערות ( אדריכל נוף )

to prepare a project for us,

ובקשתי להכין עבורנו פרוייקט,

and we started. We started to plant, and this

והתחלנו. התחלנו לנטוע

first year we lost a lot of trees, second year less,

ובשנה הראשונה איבדנו הרבה עצים, בשנה השניה פחות

and slowly, slowly this dead land started to be born again.

ולאט לאט האדמה המתה הזו החלה להיוולד מחדש.

We started to plant hundreds of thousands of trees,

נטענו אלפי עצים,

only local species, only native species,

זנים מקומיים בלבד,

where we built an ecosystem identical to the one that was destroyed,

בנינו מערכת אקולוגית זהה לזו שנהרסה.

and the life started to come back in an incredible way.

והחיים החלו לחזור בצורה מדהימה.

It was necessary for us to transform our land

רצינו להפוך את האדמה הזו

into a national park.

לפארק לאומי.

We transformed. We gave this land back to nature.

זה מה שעשינו, החזרנו את האדמה לאמא טבע

It became a national park.

היא הפכה פארק לאומי.

We created an institution called Instituto Terra,

יצרנו חברה ( עסק) שנקראה " חברת טרה"

and we built a big environmental project to raise money everywhere.

שעסקה בגיוס כספים לפרוייקט הסביבתי.

Here in Los Angeles, in the Bay Area in San Francisco,

גייסנו כספים כאן, בלוס אנג'לס , באזור המפרץ בסן פרנסיסקו

it became tax deductible in the United States.

החברה היתה מוכרת במס בארה"ב.

We raised money in Spain, in Italy, a lot in Brazil.

גייסנו כספים בספרד, איטליה, והרבה בברזיל.

We worked with a lot of companies in Brazil

שיתפנו פעולה עם המון חברות בברזיל

that put money into this project, the government.

ששמו כספם בפרוייקט. גם הממשלה.

And the life started to come, and I had a big wish

החיים חזרו אלי, שב אלי הרצון

to come back to photography, to photograph again.

לחזור ולהיות צלם, לשוב ולצלם.

And this time, my wish was not to photograph anymore

והפעם, לא רציתי לשוב לצלם

just one animal that I had photographed all my life: us.

את בע"ח היחידי שצילמתי כל חיי :"האדם"...

I wished to photograph the other animals,

רציתי לצלם בע"ח אחרים,

to photograph the landscapes,

נופים,

to photograph us, but us from the beginning,

לצלם אותנו, אבל אותנו כמו שהיינו בהתחלה,

the time we lived in equilibrium with nature.

בזמנים בהם חיינו בשיווי משקל עם הטבע.

And I went. I started in the beginning of 2004,

התחלתי ב- 2004

and I finished at the end of 2011.

וסיימתי בסוף 2011.

We created an incredible amount of pictures,

צילמנו כמות עצומה של תמונות

and the result -- Lélia did the design of all my books,

והתוצאה -ליילה ערכה את כל הספרים

the design of all my shows. She is the creator of the shows.

והתערוכות. היא היוצרת של התערוכות.

And what we want with these pictures

ומה שרצינו להשיג עם התצלומים האלו,

is to create a discussion about what we have that is pristine on the planet

זה ליצור שיח ציבורי על הדברים המקודשים ,הטהורים שבכוכב שלנו

and what we must hold on this planet

ועל מה עלינו לשמר בכוכב הזה שלנו

if we want to live, to have some equilibrium in our life.

אם ברצוננו להמשיך לחיות חיים מאוזנים.

And I wanted to see us

רציתי להראות אותנו

when we used, yes, our instruments in stone.

משתמשים, עדיין ,בכלי אבן

We exist yet. I was last week

יש עוד מקומות כאלו, רק שבוע שעבר הייתי

at the Brazilian National Indian Foundation,

בעמותה הלאומית הברזילאית של האינדיאנים

and only in the Amazon we have about 110 groups

ורק באזור האמאזונס יש כ- 110 קבוצות

of Indians that are not contacted yet.

של אינדיאנים שעדיין לא נתקלו בתרבות מערבית.

We must protect the forest in this sense.

לכן עלינו להגן על היערות.

And with these pictures, I hope that we can create

בעזרת התצלומים אני מקווה שנוכל ליצור מערכת

information, a system of information.

שתעביר אינפורמציה.

We tried to do a new presentation of the planet,

ניסינו להציג את העולם באופן אחר, חדש,

and I want to show you now just a few pictures

ברצוני להראות לכם מס' צילומים

of this project, please.

מתוך פרוייקט זה, בבקשה.

Well, this — (Applause) —

ובכן , זה ( מחיאות כפיים)-

Thank you. Thank you very much.

תודה, תודה רבה,

This is what we must fight hard

עבור זה עלינו להילחם

to hold like it is now.

כדי שיישאר כפי שהוא.

But there is another part that we must together rebuild,

אבל יש עוד תחום שעלינו לבנות יחד מחדש

to build our societies, our modern family of societies,

לבנות את החברה שלנו, להמשיך ולפתח את החברה המודרנית,

we are at a point where we cannot go back.

אנו בנקודה בה איננו יכולים לחזור לאחור.

But we create an incredible contradiction.

אבל כאן קיימת סתירה נוראית,

To build all this, we destroy a lot.

כדי לבנות כל זאת - אנו בדרך הורסים והרבה.

Our forest in Brazil, that antique forest

היער בברזיל, אותו יער עתיק

that was the size of California,

שגודלו היה כגודל קליפורניה כולו

is destroyed today 93 percent.

הרוס כיום בכ-93% מתוכו,

Here, on the West Coast, you've destroyed your forest.

כאן, בחוף המערבי, אתם הרסתם את היערות שלכם.

Around here, no? The redwood forests are gone.

כאן, באזור הזה, יערות הסקויה נעלמים , לא?

Gone very fast, disappeared.

נעלמים במהירות,

Coming the other day from Atlanta, here, two days ago,

בהגיעי לפני יומיים מאטלנטה לכאן,

I was flying over deserts

מצאתי עצמי טס מעל מדבר...

that we made, we provoked with our own hands.

מדבר שאנו יצרנו, במו ידינו!

India has no more trees. Spain has no more trees.

בהודו אין יותר עצים, גם בספרד

And we must rebuild these forests.

ועלינו מוטל להחיות מחדש את היערות הללו.

That is the essence of our life, these forests.

היערות הללו הם תמצית חיינו,

We need to breathe. The only factory

אנו חייבים לנשום! ה"מפעל" היחיד

capable to transform CO2 into oxygen,

המסוגל להפוך פחמן דו חמצני לחמצן

are the forests.

הוא אותם יערות.

The only machine capable to capture the carbon

ה"מכונה" היחידה שמסוגלת ל"תפוס" את הפחמן

that we are producing, always,

שאנו דרך קבע מייצרים,

even if we reduce them, everything that we do, we produce CO2,

וגם אם נשתדל להפחית ייצורו, כל פעולה שלנו מייצרת CO2

are the trees.

ה"מכונה" היחידה היא העצים.

I put the question -- three or four weeks ago,

ואני מעלה כאן שאלה - לפני כשבועיים שלושה

we saw in the newspapers

ראינו בעיתונים

millions of fish that die in Norway.

מיליוני דגים שמתו בנורבגיה.

A lack of oxygen in the water.

עקב חסר חמצן במים.

I put to myself the question, if for a moment,

מה יקרה אם נגיע למצב בו

we will not lack oxygen for all animal species,

יחסר חמצן במידה שלא תאפשר חיים לכל בע"ח

ours included -- that would be very complicated for us.

כולל אנו - זה יהיה תרחיש מאד מסובך עבורנו.

For the water system, the trees are essential.

לגבי מערכת המים - העצים הם הכרחיים.

I'll give you a small example that you'll understand very easily.

אתן דוגמא קטנה שתעזור להבין,

You happy people that have a lot of hair on your head,

לכם, אנשים מאושרים שכמותכם, יש הרבה שיער על הראש

if you take a shower, it takes you

לאחר מקלחת ייקח לכם

two or three hours to dry your hair

שתיים עד שלוש שעות לייבוש השיער

if you don't use a dryer machine.

אם אינכם משתמשים במייבש,

Me, one minute, it's dry. The same with the trees.

אצלי? דקה אחת ו...יבש. אותו הדבר עם עצים,

The trees are the hair of our planet.

העצים הם ה"שיער" של היקום שלנו,

When you have rain in a place that has no trees,

כאשר יורד גשם במקום בו אין עצים,

in just a few minutes, the water arrives in the stream,

תוך מס' דקות המים מגיעים לנחלים

brings soil, destroying our water source,

סוחפים עימם אדמה, הורסים את מקורות המים שלנו

destroying the rivers,

ואת הנהרות שלנו

and no humidity to retain.

לא מותירים אחריהם כל לחות

When you have trees, the root system holds the water.

כשיש עצים, מערכות השורשים "מחזיקים" את המים.

All the branches of the trees, the leaves that come down

הענפים, העלים של העצים,

create a humid area,

יוצרים סביבה רווית לחות.

and they take months and months under the water, go to the rivers,

שמתקיימת לאורך חודשים , אותם מים מגיעים לנהרות

and maintain our source, maintain our rivers.

וממלאים את מקורות המים שלנו.

This is the most important thing,

זה דבר בעל חשיבות גדולה מאד

when we imagine that we need water for every activity in life.

אם תחשבו על כך שאנו זקוקים למים לכל פעילות חיים שלנו.

I want to show you now, to finish,

עכשיו, לסיום ברצוני להראות לכם

just a few pictures that for me

כמה תמונות שעבורי

are very important in that direction.

חשובות ומבהירות נושא זה,

You remember that I told you,

זוכרים שספרתי לכם

when I received the farm from my parents

כשקבלתי את החוה,

that was my paradise, that was the farm.

שהייתה גן עדן, מהוריי - זו הייתה החוה

Land completely destroyed, the erosion there, the land had dried.

אדמה הרוסה לגמרי, שחוקה, יבשה

But you can see in this picture,

אבל כפי שתראו בתמונה

we were starting to construct an educational center

התחלנו בבניית מרכז לימודי

that became quite a large environmental center in Brazil.

שהפך מרכז איכות סביבה גדול בברזיל

But you see a lot of small spots in this picture.

אתם תראו הרבה נקודות קטנות בתצלום

In each point of those spots, we had planted a tree.

בכל נקודה כזו נטענו עץ

There are thousands of trees.

יש שם אלפים כאלו

Now I'll show you the pictures made exactly in the same point

עכשיו אציג בפניכם צילום שצולם בדיוק באותו מקום

two months ago.

לפני חודשיים.

(Applause)

( מחיאות כפיים)

I told you in the beginning that it was necessary

סיפרתי לכם בהתחלה שהיה עלינו

for us to plant about 2.5 million trees

ליטוע כ- 2.5 מיליון עצים

of about 200 different species

מכ-200 זנים,

in order to rebuild the ecosystem.

כדי לשחזר את המערכת האקולוגית.

And I'll show you the last picture.

ועכשיו אראה לכם את התמונה האחרונה,

We are with two million trees in the ground now.

נכון לעכשיו - הגענו לשני מיליון עצים באדמה.

We are doing the sequestration

אנחנו מנטרלים

of about 100,000 tons of carbon with these trees.

כ- 100,000 טון של פחמן בעזרת עצים אלו,

My friends, it's very easy to do. We did it, no?

חבריי, זה קל מאד לביצוע, אנו עשינו זאת, הלא כן?

By an accident that happened to me,

בגלל מקריות הארוע שקרה לי

we went back, we built an ecosystem.

חזרנו ובנינו מערכת אקולוגית.

We here inside the room,

אנו, הנוכחים כאן בחדר,

I believe that we have the same concern,

אני מאמין שיש לנו אותה דאגה,

and the model that we created in Brazil,

את המודל שבנינו בברזיל

we can transplant it here.

אפשר להביא לכאן.

We can apply it everywhere around the world, no?

אפשר ליישם אותו בכל מקום בעולם, לא?

And I believe that we can do it together.

אני מאמין שנוכל לעשות זאת יחד!

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)