Pam Warhurst: How we can eat our landscapes

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Rafi Taglicht מבקר: Sigal Tifferet

The will to live life differently can start

הרצון לחיות באופן שונה יכול לעיתים להתחיל

in some of the most unusual places.

במקומות מאוד לא רגילים.

This is where I come from, Todmorden.

זה המקום ממנו אני באה, טודמורדן.

It's a market town in the north of England,

זוהי עיר שוק בצפון אנגליה,

15,000 people, between Leeds and Manchester,

15,000 איש, בין לידס למנצ'סטר,

fairly normal market town.

עיר שוק רגילה למדי.

It used to look like this,

בעבר היא נראתה כך,

and now it's more like this,

והיום היא נראית יותר כך,

with fruit and veg and herbs sprouting up all over the place.

פירות, ירקות וצמחי תבלין נובטים בכל פינה.

We call it propaganda gardening. (Laughter)

אנו מכנים זאת גינון תעמולתי. (צחוק)

Corner row railway, station car park,

פינת תחנת הרכבת, מגרש החניה של התחנה,

front of a health center, people's front gardens,

חזית מרכז הבריאות, קדמת גינות פרטיות,

and even in front of the police station. (Laughter)

ואפילו בפתח תחנת המשטרה. (צחוק)

We've got edible canal towpaths,

יש לנו שבילים אכילים לאורך התעלות,

and we've got sprouting cemeteries.

ויש לנו בתי קברות נובטים,

The soil is extremely good. (Laughter)

הקרקע טובה במיוחד. (צחוק)

We've even invented a new form of tourism.

אפילו המצאנו סוג חדש של תיירות.

It's called vegetable tourism, and believe it or not,

היא נקראת תיירות ירקות והאמינו או לא,

people come from all over the world to poke around in our raised beds,

אנשים מגיעים מכל העולם על מנת לחטט בערוגות המוגבהות שלנו,

even when there's not much growing. (Laughter)

אפילו כאשר לא הרבה גדל בהם. (צחוק)

But it starts a conversation. (Laughter)

אבל מתחילה שיחה. (צחוק)

And, you know, we're not doing it because we're bored. (Laughter)

ואתם יודעים, אנחנו לא עושים זאת בגלל שאנחנו משועממים. (צחוק)

We're doing it because we want to start a revolution.

אנחנו עושים זאת בגלל שאנחנו רוצים להתחיל מהפיכה.

We tried to answer this simple question:

ניסינו לענות על שאלה פשוטה:

Can you find a unifying language that cuts across age

האם ניתן למצוא שפה מאחדת שאינה מתחשבת בגיל,

and income and culture that will help people themselves

הכנסה ותרבות שתסייע לאנשים עצמם

find a new way of living,

למצוא דרך חיים חדשה,

see spaces around them differently,

להביט באופן שונה על השטחים סביבם,

think about the resources they use differently,

לחשוב באופן שונה על המשאבים בהם הם עושים שימוש,

interact differently?

להתייחס אחד לשני באופן שונה?

Can we find that language?

האם אנו יכולים למצוא שפה כזו?

And then, can we replicate those actions?

ואז, האם נוכל לשכפל את הפעולות האלו?

And the answer would appear to be yes,

ומסתמן שהתשובה היא כן

and the language would appear to be food.

ושהשפה הזו היא כנראה אוכל.

So, three and a half years ago, a few of us

אז, לפני שלוש וחצי שנים, קומץ מאיתנו

sat around a kitchen table and

ישב סביב שולחן מטבח

we just invented the whole thing. (Laughter)

ופשוט המצאנו את כל הדבר הזה. (צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We came up with a really simple game plan that we put to a public meeting.

העלינו תוכנית משחק פשוטה מאוד והעלינו אותה באסיפה פומבית.

We did not consult. We did not write a report.

לא התייעצנו. לא כתבנו דוח.

Enough of all that. (Laughter)

מספיק עם כל זה. (צחוק)

And we said to that public meeting in Todmorden,

ואמרנו לאסיפה בטודמורדן,

look, let's imagine that our town

תראו, בואו נדמיין שהעיר שלנו

is focused around three plates:

ממוקדת סביב שלוש צלחות:

a community plate, the way we live our everyday lives;

צלחת קהילתית, האופן בו אנו חיים יום יום את חיינו.

a learning plate, what we teach our kids in school

צלחת למידה, מה שאנו מלמדים את ילדינו בבית הספר

and what new skills we share amongst ourselves;

ואלו כישורים אנו חולקים בינינו.

and business, what we do with the pound in our pocket

וצלחת עסקית, מה אנו עושים עם הכסף בכיסים שלנו

and which businesses we choose to support.

ובאלו עסקים אנחנו בוחרים לתמוך.

Now, let's imagine those plates agitated

כעת, בואו נדמיין את הצלחות האלו מופעלות

with community actions around food.

על ידי פעולות סביב אוכל.

If we start one of those community plates spinning,

עם נתחיל לסחרר את הצלחת הקהילתית,

that's really great, that really starts to empower people,

זה יהיה נהדר, זה באמת יתחיל להעצים אנשים,

but if we can then spin that community plate

אבל אם נצליח לסובב את הצלחת הקהילתית

with the learning plate, and then spin it with the business plate,

יחד עם צלחת הלמידה ואז לסובב אותה יחד עם הצלחת העסקית,

we've got a real show there, we've got some action theater.

יש לנו הצגה אמיתית, יש לנו תאטרון פעולה אמיתי.

We're starting to build resilience ourselves.

אנחנו מתחילים לבנות חוסן בעצמנו.

We're starting to reinvent community ourselves,

אנחנו מתחילים להמציא מחדש את הקהילה בעצמנו,

and we've done it all without a flipping strategy document.

ועשינו כל זאת בלי שום מסמך אסטרטגי ארור.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And here's the thing as well.

דבר נוסף.

We've not asked anybody's permission to do this,

לא ביקשנו רשות מאף אחד לעשות זאת,

we're just doing it. (Laughter)

אנחנו פשוט עושים את זה. (צחוק)

And we are certainly not waiting for that check

ובהחלט אנחנו לא מחכים לצ'ק

to drop through the letterbox before we start,

שינחת בתיבת הדואר לפני שנתחיל,

and most importantly of all, we are not daunted

והחשוב מכל, אנחנו לא נרתעים

by the sophisticated arguments that say,

על ידי כל הטיעונים המתוחכמים שאומרים,

"These small actions are meaningless in the face of tomorrow's problems,"

"כל הפעולות הקטנות האלו הן חסרות משמעות בפני בעיות המחר",

because I have seen the power of small actions,

כיוון שאני ראיתי את הכוח של פעולות קטנות,

and it is awesome.

והוא מדהים.

So, back to the public meeting. (Laughter)

אז, בחזרה לאסיפה הפומבית. (צחוק)

We put that proposition to the meeting, two seconds,

העלינו את ההצעה בפני האסיפה, שתי שניות,

and then the room exploded.

ואז החדר התפוצץ.

I have never, ever experienced anything like that in my life.

מעולם בחיי לא התנסיתי בדבר כזה.

And it's been the same in every single room, in every town

וכך היה בכל חדר ובכל עיר

that we've ever told our story.

בו סיפרנו את הסיפור שלנו.

People are ready and respond to the story of food.

אנשים מוכנים להגיב לסיפור האוכל.

They want positive actions they can engage in,

הם רוצים פעולה חיובית שהם יכולים לעסוק בה

and in their bones, they know it's time

ובעצמותיהם, הם יודעים שהגיע הזמן

to take personal responsibility

לקחת אחריות אישית

and invest in more kindness to each other

ולהשקיע יותר בטוב לב האחד כלפי השני

and to the environment.

וכלפי הסביבה.

And since we had that meeting three and a half years ago,

ומאז אותה ישיבה לפני שלוש וחצי שנים,

it's been a heck of a roller coaster.

עלינו על רכבת שדים מדהימה.

We started with a seed swap, really simple stuff,

התחלנו בהחלפת זרעים, באמת דברים פשוטים,

and then we took an area of land, a strip on the side

ואז לקחנו פיסת קרקע, רצועה לצד

of our main road, which was a dog toilet, basically,

הכביש הראשי, שהייתה מקום לעשיית צרכים עבור כלבים, למעשה,

and we turned it into a really lovely herb garden.

והפכנו אותה לגינת תבלינים מקסימה.

We took the corner of the car park in the station

לקחנו את פינת מגרש החנייה בתחנת הרכבת

that you saw, and we made vegetable beds

שראיתם, והכנו ערוגות לירקות

for everybody to share and pick from themselves.

מהן כולם יכולים לחלוק ולקטוף.

We went to the doctors. We've just had

הלכנו לרופאים. בדיוק נבנה

a 6-million-pound health center built in Todmorden,

מרכז רפואי ב6 מיליון פאונד בטודמורדן,

and for some reason that I cannot comprehend,

ומסיבה כלשהי שאינני מבינה,

it has been surrounded by prickly plants. (Laughter)

נשתלו סביבו שיחים קוצניים. (צחוק)

So we went to the doctors, said, "Would you mind us taking them up?"

אז הלכנו לרופאים, אמרנו, "אכפת לכם שנעקור אותם?"

They said, "Absolutely fine, provided you get planning permission

הם אמרו " אין בעיה, כל עוד אתם מקבלים אשורי תכנון

and you do it in Latin and you do it in triplicate,"

ואתם עושים זאת בלטינית ובשלושה העתקים,"

so we did — (Laughter) — and now there are fruit trees

אז עשינו זאת - (צחוק) - וכעת יש עצי פרי

and bushes and herbs and vegetables

ושיחים ותבלינים וירקות

around that doctor's surgery.

סביב מרפאות הרופאים.

And there's been lots of other examples, like the corn

והיו דוגמאות נוספות, כמו תירס

that was in front of the police station,

בחזית תחנת המשטרה,

and the old people's home that we've planted it with food

ובית האבות בו שתלנו אוכל

that they can pick and grow.

שהם יכולים לקטוף ולגדל בעצמם.

But it isn't just about growing,

אבל זה לא רק אודות גידול,

because we all are part of this jigsaw.

כיוון שכולנו חלק מפאזל.

It's about taking those artistic people in your community

זה נוגע ללקיחת אנשים בעלי נטיה אמנותית בקהילה שלנו

and doing some fabulous designs in those raised beds

ויצירת תבניות מדהימות באותן ערוגות מוגבהות

to explain to people what's growing there,

על מנת להסביר מה גדל בתוכן,

because there's so many people that don't really recognize

כי כל כך הרבה אנשים לא מזהים

a vegetable unless it's in a bit of plastic

ירק אלא אם הוא בא עטוף בפלסטיק

with a bit of an instruction packet on the top. (Laughter)

והוראות מצורפות עליו. (צחוק)

So we have some people who designed these things,

אז מספר אנשים עיצבו את הדברים האלו,

"If it looks like this, please don't pick it, but if it looks like this,

"במידה וזה נראה כך, בבקשה אל תקטפו את זה, אבל אם זה נראה כך,

help yourself."

אז תתכבדו."

This is about sharing and investing in kindness.

זה אודות נתינה והשקעה בטוב לב.

And for those people that don't want to do either

ועבור אלו שלא רוצים לעשות

of those things, maybe they can cook,

את הדברים האלו, אולי הם יכולים לבשל,

so we pick them seasonally and then we go on the street,

אז אנו עושים קטיף עונתי ואז אנו יוצאים לרחוב,

or in the pub, or in the church,

או לפאב, או בתוך הכנסיה,

or wherever people are living their lives.

או היכן שאנשים חיים את חייהם.

This is about us going to the people and saying,

אנחנו הולכים לאנשים ואומרים להם,

"We are all part of the local food jigsaw,

"כולנו חלק מפאזל אוכל מקומי,

we are all part of a solution."

כולנו חלק מהפיתרון."

And then, because we know we've got vegetable tourists

ואז כיוון שיש לנו תיירי ירקות

and we love them to bits and they're absolutely fantastic,

ואנו אוהבים אותם מאוד והם נפלאים,

we thought, what could we do to give them an even better experience?

חשבנו, מה אנחנו יכולים לעשות עבורם כדי לתת להם חויה טובה עוד יותר?

So we invented, without asking, of course,

אז המצאנו, מבלי לשאול, כמובן,

the Incredible Edible Green Route.

את הנתיב הירוק האכיל המופלא.

And this is a route of exhibition gardens,

וזהו נתיב של גינות תצוגה,

and edible towpaths, and bee-friendly sites, and the story

שבילי הליכה עירוניים ואכילים, אתרים ידידותיים לדבורים וסיפור

of pollinators, and it's a route that we designed

המאביקים. זהו נתיב שתכננו

that takes people through the whole of our town,

אשר לוקח אנשים דרך העיר כולה,

past our cafes and our small shops, through our market,

לאורך בתי הקפה והחנויות הקטנות, דרך השוק שלנו,

not just to and fro from the supermarket,

ולא רק הלוך וחזור מהסופרמרקט,

and we're hoping that, in changing people's footfall

ואנו מקווים שעל ידי שינוי נתיבי ההליכה של אנשים

around our town, we're also changing their behavior.

סביב העיר שלנו, אנחנו משנים גם את אופן ההתנהגות שלהם.

And then there's the second plate, the learning plate.

ואז ישנה הצלחת השנייה, צלחת הלמידה.

Well, we're in partnership with a high school.

ובכן אנו בשותפות עם בית ספר תיכון.

We've created a company. We are designing and building

הקמנו חברה. אנחנו מתכננים ובונים

an aquaponics unit in some land that was spare

יחידה אקווהפונית על קרקע מיותרת

at the back of the high school, like you do,

בחלקו האחורי של התיכון,

and now we're going to be growing fish and vegetables

וכעת אנחנו עומדים לגדל דגים וירקות

in an orchard with bees,

בתוך בוסתן עם דבורים,

and the kids are helping us build that,

והילדים מסייעים לנו לבנות,

and the kids are on the board, and because the community

והילדים נמצאים בהנהלה, ובגלל שהקהילה

was really keen on working with the high school,

באמת רצתה לעבוד עם התיכון,

the high school is now teaching agriculture,

התיכון כעת מלמד חקלאות,

and because it's teaching agriculture, we started to think,

וכיון שהוא מלמד חקלאות, התחלנו לחשוב,

how could we then get those kids that never had a qualification

איך ניתן להפוך את הילדים האלו שמעולם לא היתה להם הכשרה

before in their lives but are really excited about growing,

קודם לכן אבל הם נרגשים מאוד אודות גידול,

how can we give them some more experience?

כיצד אנו יכולים לתת להם ניסיון?

So we got some land that was donated

אז קיבלנו קרקע שנתרמה

by a local garden center.

על ידי מרכז גינון מקומי.

It was really quite muddy, but in a truly incredible way,

באמת קרקע בוצית למדי, אבל באופן מדהים,

totally voluntary-led, we have turned that

בהובלת מתנדבים, הפכנו אותה

into a market garden training center,

למרכז הכשרה לגינון,

and that is polytunnels and raised beds

חממות וערוגות מוגבהות

and all the things you need to get the soil under your fingers

וכל הדברים שאתה צריך על מנת ללכלך את הידיים

and think maybe there's a job in this for me in the future.

ולחשוב שאולי יש עבורי עבודה עתידית בתחום הזה.

And because we were doing that, some local academics said,

וכיוון שאנחנו עושים זאת, אקדמאים מקומיים אמרו לנו,

"You know, we could help design

"אתם יודעים, אנחנו יכולים לעזור בתכנון

a commercial horticulture course for you.

קורס גננות מסחרי עבורכם.

There's not one that we know of."

אין אחד שאנחנו יודעים עליו."

So they're doing that, and we're going to launch it later this year,

כך שהם עושים זאת ואנו נקיים אותו בהמשך השנה,

and it's all an experiment, and it's all voluntary.

וכל זה הוא רק ניסוי, והכל בהתנדבות.

And then there's the third plate,

ואז ישנה הצלחת השלישית,

because if you walk through an edible landscape,

כיוון שאם אתם מטיילים בנוף אכיל,

and if you're learning new skills, and if you start to get

אם אתם לומדים מיומנויות חדשות, אם אתם מתחילים

interested in what's growing seasonally,

להתעניין במה גדל בכל עונה,

you might just want to spend more of your own money

אתם עשויים לרצות להוציא יותר מכספכם

in support of local producers,

כדי לתמוך ביצרנים מקומיים,

not just veg, but meat and cheese and beer

לא רק ירקות, גם בשר גבינה ובירה

and whatever else it might be.

וכל דבר אחר שזה עשוי להיות.

But then, we're just a community group, you know.

אבל אנחנו בסך הכול קבוצה קהילתית, אתם יודעים.

We're just all volunteers. What could we actually do?

כולנו בסך הכול מתנדבים. מה כבר אנחנו יכולים לעשות?

So we did some really simple things.

אז עשינו כמה דברים פשוטים באמת.

We fundraised, we got some blackboards,

גייסנו כספים, השגנו כמה לוחות,

we put "Incredible Edible" on the top,

רשמנו עליהם "מדהים וטעים" למעלה,

we gave it every market trader that was selling locally,

ונתנו אותם לכל סוחר בשוק שמכר תוצרת מקומית,

and they scribbled on what they were selling in any one week.

והם רשמו על הלוח מה הם מוכרים בכל שבוע.

Really popular. People congregated around it.

מאוד פופולארי. אנשים התקהלו סביב זה.

Sales were up.

המכירות עלו.

And then, we had a chat with the farmers, and we said,

ואז, שוחחנו עם החקלאים, ואמרנו,

"We're really serious about this,"

"אנחנו באמת רציניים לגבי זה",

but they didn't actually believe us, so we thought,

אבל הם לא באמת האמינו לנו, אז חשבנו,

okay, what should we do? I know. If we can create

אוקי, מה אנחנו יכולים לעשות? אם נוכל ליצור

a campaign around one product and show them

קמפיין סביב מוצר אחד ולהראות להם

there is local loyalty to that product,

שיש נאמנות מקומית למוצר הזה,

maybe they'll change their mind and see we're serious.

אולי זה ישנה את דעתם ויראה שאנחנו רציניים.

So we launched a campaign -- because it just amuses me --

אז התחלנו בקמפיין -- ורק בגלל שזה שיעשע אותי --

called Every Egg Matters. (Laughter)

קראנו לו "כל ביצה נחשבת". (צחוק)

And what we did was we put people on our egg map.

ומה שעשינו שמנו אנשים על מפת הביצים שלנו.

It's a stylized map of Togmorden.

זו מפה מעוצבת של טוגמורדן.

Anybody that's selling their excess eggs

כל מי שמוכר ביצים עודפות

at the garden gate, perfectly legally, to their neighbors,

בשער הגינה, חוקי לחלוטין, לשכנים שלהם,

we've stuck on there. We started with four,

שמנו על המפה. התחלנו עם ארבעה,

and we've now got 64 on, and the result of that was

וכעת יש לנו 64 והתוצאה של כך היתה

that people were then going into shops

שאנשים נכנסו לחנויות

asking for a local Todmorden egg, and the result of that

וביקשו ביצי טוגמורדן מקומיות, והתוצאה של זה

was, some farmers upped the amount of flocks they got

היתה, שאיכרים מסויימים העלו את מספר הלהקות בבעלותם

of free range birds, and then they went on to meat birds,

של עופות חופשיים, ואז הם המשיכו לעופות לבשר,

and although these are really, really small steps,

ואפילו שאלו היו צעדים ממש, ממש קטנים,

that increasing local economic confidence

שהראו שהגברת הביטחון הכלכלי המקומי

is starting to play out in a number of ways,

מתחילה לשחק תפקיד בכמה דרכים,

and we now have farmers doing cheese

יש לנו כעת חקלאים שעושים גבינות

and they've upped their flocks and rare breed pigs,

והם הגדילו את העדרים שלהם וזני חזירים נדירים

they're doing pasties and pies and things

והם מכינים מאפים ופשטידות ודברים

that they would have never done before.

שהם בשום אופן לא היו עושים קודם.

We've got increasing market stalls selling local food,

יש לנו עלייה במספר הדוכנים שמוכרים אוכל מתוצרת מקומית,

and in a survey that local students did for us, 49 percent

ובסקר שסטודנטים מקומיים ערכו עבורנו, 49 אחוז

of all food traders in that town said that their bottom line

מכל סוחרי המזון בעיר אמרו שהרווח שלהם

had increased because of what we were actually doing.

גדל בזכות מה שעשינו.

And we're just volunteers and it's only an experiment.

ואנחנו רק מתנדבים וזהו רק ניסוי.

(Laughter)

(צחוק)

Now, none of this is rocket science.

עכשיו, דבר מכל זה אינו מדע טילים.

It certainly is not clever, and it's not original.

זה לא חכם וזה לא מקורי.

But it is joined up, and it is inclusive.

אבל זה מחובר, וזה כוללני.

This is not a movement for those people

זו אינה תנועה עבור אותם אנשים

that are going to sort themselves out anyway.

שיפתרו את בעיותיהם בעצמם בכל מקרה.

This is a movement for everyone.

זו היא תנועה עבור כולם.

We have a motto: If you eat, you're in. (Laughter)

יש לנו אמירה: אם אתה אוכל, אתה בפנים. (צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Across age, across income, across culture.

מעבר לגיל, מעבר להכנסה, מעבר לתרבות.

It's been really quite a roller coaster experience,

זו בהחלט היתה נסיעה ברכבת הרים,

but going back to that first question that we asked,

אולם חזרה לשאלה הראשונה ששאלנו,

is it replicable? Yeah. It most certainly is replicable.

האם ניתן לשכפל את זה? כן. בהחלט זה ניתן לשכפול.

More than 30 towns in England now are spinning

יותר מ30 ערים באנגליה מסובבים כעת

the Incredible Edible plate.

את צלחת הטעים ומדהים.

Whichever way they want to do it, of their own volition,

באיזה אופן בו הם רוצים לעשות זאת, מרצונם,

they're trying to make their own lives differently,

הם מנסים להפןך את חייהם לשונים,

and worldwide, we've got communities across America

וברחבי העולם, יש לנו קהילות ברחבי אמריקה

and Japan -- it's incredible, isn't it? I mean,

ויפן -- זה מדהים, לא? אני מתכוונת,

America and Japan and New Zealand.

אמריקה, יפן וניו-זילנד.

People after the earthquake in New Zealand visited us

אנשים ביקרו אצלנו אחרי רעידת האדמה בניו-זילנד

in order to incorporate some of this public spiritedness

על מנת לשלב משהו מהרוח הציבורית

around local growing into the heart of Christchurch.

סביב גידולים מקומיים אל תוך הלב של קרייסטצ'רץ'

And none of this takes more money

ודבר מכל זה אינו מצריך יותר כסף

and none of this demands a bureaucracy,

ודבר מכל זה אינו מצריך ביורוקרטיה,

but it does demand that you think things differently

אבל הוא כן דורש שתחשבו אחרת על דברים

and you are prepared to bend budgets and work programs

ושתהיו מוכנים לכופף תקציבים ותוכניות עבודה

in order to create that supportive framework

על מנת ליצור מסגרת תומכת

that communities can bounce off.

שקהילות יוכלו להרים.

And there's some great ideas already in our patch.

וכבר יש במגרש שלנו רעיונות נהדרים.

Our local authority has decided to make everywhere

הרשות המקומית שלנו החליטה להפוך כל מקום

Incredible Edible, and in support of that

לטעים ומדהים, ועל מנת לאפשר זאת

have decided to do two things.

החליטה לעשות שני דברים.

First, they're going to create an asset register of spare land

ראשית, הם ייצרו רשם נכסים של קרקע עודפת

that they've got, put it in a food bank so that communities

שבידיהם, ולהכניס אותה לבנק אוכל כך שקהילות

can use that wherever they live,

יוכלו להשתמש בהן בכל מקום בו הן חיות,

and they're going to underpin that with a license.

והן יתמכו בזה בעזרת רישיון.

And then they've said to every single one of their workforce,

ובנוסף הם הורו לכל אחד ואחד מכוח העבודה שלהם,

if you can, help those communities grow,

לסייע לקהילות לגדול, במידה והם יכולים,

and help them to maintain their spaces.

ולסייע להם לתחזק את השטחים שלהם.

Suddenly, we're seeing actions on the ground

לפתע, אנחנו רואים פעולות על הקרקע

from local government. We're seeing this mainstreamed.

של שלטון מקומי. אנחנו רואים כיצד זה הופך לזרם מרכזי.

We are responding creatively at last to what Rio demanded

סוף סוף אנחנו מגיבים ביצירתיות למה שנדרש בריו

of us, and there's lots more you could do.

מאיתנו, ויש דברים רבים נוספים שאתם יכולים לעשות.

I mean, just to list a few. One, please stop putting

הנה רק כדי לציין כמה. ראשית, תפסיקו לשתול

prickly plants around public buildings. It's a waste of space.

שיחים קוצניים סביב בניינים ציבוריים. זה בזבוז של שטח.

(Laughter) Secondly, please create -- please, please create

(צחוק) שנית, צרו בבקשה -- בבקשה, בבקשה צרו

edible landscapes so that our children start to walk

נופים אכילים כך שילדינו יתחילו ללכת

past their food day in, day out, on our high streets,

לצד האוכל בכל יום ברחובות העיר,

in our parks, wherever that might be.

בגנים, בכל מקום שאפשר.

Inspire local planners to put the food sites at the heart

עודדו אנשי תכנון מקומיים להציב אתרי מזון בלב

of the town and the city plan, not relegate them

העיר ותוכנית העיר, אל תעבירו אותם

to the edges of the settlements that nobody can see.

לקצות היישוב במקומות שאף אחד אינו יכול לראותם.

Encourage all our schools to take this seriously.

עודדו את כל בתי הספר שלנו לקחת זאת ברצינות.

This isn't a second class exercise.

זה אינו תרגיל כיתה סוג ב'.

If we want to inspire the farmers of tomorrow,

במידה ואנחנו רוצים לתת השראה לחקלאים של המחר,

then please let us say to every school,

אז בואו נאמר בבקשה לכל בית ספר,

create a sense of purpose around the importance

ליצור תחושת מטרה סביב החשיבות

to the environment, local food and soils.

לסביבה, לתוצרת מקומית ולקרקע.

Put that at the heart of your school culture,

שימו זאת בלב התרבות הבית ספרית שלכם,

and you will create a different generation.

ותיצרו דור שונה.

There are so many things you can do, but ultimately

יש כל כך הרבה דברים שביכולתכם לעשות, אבל בסופו של דבר

this is about something really simple.

כל זה נוגע לדבר פשוט.

Through an organic process, through

דרך תהליך אורגני, דרך

an increasing recognition of the power of small actions,

הכרה גוברת בכוח של פעולות קטנות,

we are starting, at last, to believe in ourselves again,

אנחנו מתחילים, סוף סוף, להאמין בעצמנו שוב,

and to believe in our capacity, each and every one of us,

ולהאמין ביכולתנו, כל אחד ואחד מאיתנו,

to build a different and a kinder future,

לבנות עתיד שונה וטוב יותר,

and in my book, that's incredible.

ומבחינתי, זה מדהים.

Thank you. (Applause)

תודה לכם. (מחיאות כפיים)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you very much. (Applause)

תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)