Honor Harger: A history of the universe in sound

מתרגם: Oren Szekatch מבקר: Ido Dekkers

Space,

חלל,

we all know what it looks like.

כולנו יודעים איך הוא נראה.

We've been surrounded by images of space

תמונות של החלל הקיפו אותנו

our whole lives,

במשך כל חיינו,

from the speculative images

מהמראות המרהיבים

of science fiction

של המדע הבדיוני

to the inspirational visions of artists

דרך חזיונות מעוררי השראה של אמנים

to the increasingly beautiful pictures

ועד התמונות שהולכות ונהיות יפות יותר

made possible by complex technologies.

בזכות טכנולוגיות מורכבות.

But whilst we have

אך בזמן שיש לנו

an overwhelmingly vivid

הבנה ויזואלית עמוקה וחיה

visual understanding of space,

של החלל,

we have no sense of what space sounds like.

אין לנו שום תחושה כיצד החלל נשמע.

And indeed, most people associate space with silence.

ואכן, רוב האנשים מקשרים את החלל עם שקט.

But the story of how

אבל הסיפור על איך

we came to understand the universe

הגענו להבנתו של היקום

is just as much a story of listening

הוא סיפור שעוסק לא פחות בהקשבה

as it is by looking.

מאשר בצפייה.

And yet despite this,

ולמרות כל זה,

hardly any of us have ever heard space.

כמעט שאיש מאיתנו לא שמע מעולם את החלל.

How many of you here

כמה מכם כאן

could describe the sound

יכולים לתאר את הצליל

of a single planet or star?

של פלנטה אחת או כוכב?

Well in case you've ever wondered,

ובכן במקרה ותהיתם אי-פעם,

this is what the Sun sounds like.

כך נשמעת השמש.

(Static)

(רעש סטטי)

(Crackling)

(רעשי פצפוצים)

(Static)

(רעש סטטי)

(Crackling)

(רעשי פצפוצים)

This is the planet Jupiter.

זהו הכוכב צדק.

(Soft crackling)

(רעשי פצפוצים עדינים)

And this is the space probe Cassini

וזו הגשושית קאסיני

pirouetting through the ice rings of Saturn.

המפזזת לה בינות טבעות הקרח של שבתאי.

(Crackling)

(רעשי פצפוצים)

This is a a highly condensed clump

זהו גוש צפוף מאוד

of neutral matter,

של חומר טבעי,

spinning in the distant universe.

המסתחרר לו בחלל הרחוק.

(Tapping)

(טפיחות)

So my artistic practice

אז העיסוק האמנותי שלי

is all about listening

כל כולו קשור בהקשבה

to the weird and wonderful noises

לרעשים המוזרים והמופלאים

emitted by the magnificent celestial objects

הנפלטים בידיי חפצים שמימיים מופלאים

that make up our universe.

אשר עושים את היקום שלנו.

And you may wonder,

ואתם ודאי תוהים,

how do we know what these sounds are?

כיצד אנו יודעים מה הם אותם צלילים?

How can we tell the difference

כיצד אנחנו יכולים להבדיל

between the sound of the Sun

בין הצליל של השמש

and the sound of a pulsar?

לבין צלילו של הפולסר?

Well the answer

ובכן התשובה

is the science of radio astronomy.

היא מדע הרדיו אסטרונומיה.

Radio astronomers

רדיו-אסטרונומים

study radio waves from space

לומדים את גלי הרדיו שמגיעים מהחלל

using sensitive antennas and receivers,

בעזרת אנטנות רגישות ומקלטים,

which give them precise information

אשר נותנים להם מידע מדוייק

about what an astronomical object is

על מהו אובייקט אסטרונומי

and where it is in our night sky.

והיכן הוא נמצא בשמי הלילה שלנו.

And just like the signals

ובדיוק כמו האותות

that we send and receive here on Earth,

שאנחנו שולחים ומקבלים פה בכדור הארץ,

we can convert these transmissions into sound

אנחנו יכולים להמיר את אותם תשדורות לצליל

using simple analog techniques.

בעזרת טכנולוגיות אנלוגיות פשוטות.

And therefore, it's through listening

וכך היה, שדרך הקשבה

that we've come to uncover

הצלחנו לחשוף

some of the universe's most important secrets --

כמה מהסודות החשובים ביותר של היקום --

its scale, what it's made of

קנה המידה שלו, ממה הוא עשוי

and even how old it is.

ואפילו בן כמה הוא.

So today, I'm going to tell you a short story

אז היום, אני הולכת לספר לכם סיפור קצר

of the history of the universe through listening.

על ההיסטוריה של היקום דרך הקשבה.

It's punctuated

הוא מודגש

by three quick anecdotes,

דרך שלוש אנקדוטות מהירות,

which show how accidental encounters

המראות כיצד מפגשים מקריים

with strange noises

עם רעשים מוזרים

gave us some of the most important information

הביאו לנו את חלק מהמידע החשוב ביותר

we have about space.

שיש לנו בנוגע לחלל.

Now this story doesn't start

עכשיו הסיפור הזה לא מתחיל

with vast telescopes

עם איזה טלסקופ רחב מימדים

or futuristic spacecraft,

או ספינת חלל עתידנית,

but a rather more humble technology --

אלא דווקא דרך אמצעי תקשורת צנוע יותר --

and in fact, the very medium

למעשה, אותו אמצעי התקשורת

which gave us the telecommunications revolution

שהביא לנו את מהפכת התקשורת

that we're all part of today:

שאנחנו כולנו חלק ממנה ביום:

the telephone.

הטלפון.

It's 1876, it's in Boston,

השנה 1876, בבוסטון,

and this is Alexander Graham Bell

וזה הוא אלכסנדר גראהם בל

who was working with Thomas Watson

אשר עבד עם תומס ווטסון

on the invention of the telephone.

על המצאת הטלפון.

A key part of their technical set up

חלק מרכזי בארגון הטכני שלהם

was a half-mile long length of wire,

היה חוט באורך של 800 מטרים,

which was thrown across the rooftops

אשר הושם מעל גגות

of several houses in Boston.

של כמה בתים בבוסטון.

The line carried the telephone signals

הקו נשא עליו את האותות של הטלפון

that would later make Bell a household name.

שיגרמו לבסוף לשמו של בל להיות שם מוכר.

But like any long length of charged wire,

אבל כמו כל חוט ארוך וטעון,

it also inadvertently became

הוא גם נהיה בשוגג

an antenna.

אנטנה.

Thomas Watson

תומס ווטסון

spent hours listening

בילה שעות בהקשבה

to the strange crackles and hisses

לרעשי הפצפוץ והלחישה המוזרים

and chirps and whistles

ולצרצורים ולשריקות

that his accidental antenna detected.

שהאנטנה המקרית שלו קלטה.

Now you have to remember,

עכשיו עליכם לזכור,

this is 10 years before

שזה היה 10 שנים לפני

Heinrich Hertz proved the existence of radio waves --

שהיינריך הרץ הוכיח את קיומם של גלי הרדיו --

15 years before Nikola Tesla's four-tuned circuit --

15 שנה לפני מעגל המתח המרובע של ניקולה טסלה --

nearly 20 years before Marconi's first broadcast.

כמעט 20 שנה לפני השידור הראשון של מארקוני.

So Thomas Watson wasn't listening to us.

כך שתומס ווטסון לא האזין לנו.

We didn't have the technology

לא הייתה לנו את הטכנולוגיה

to transmit.

לשדר.

So what were these strange noises?

אז מה היו אותם רעשים מוזרים?

Watson was in fact listening

ווטסון למעשה הקשיב

to very low-frequency radio emissions

לפליטות רדיו בעלות תדר נמוך מאוד

caused by nature.

שנוצרו על-ידיי הטבע.

Some of the crackles and pops were lightning,

חלק מרעשי הפצפוץ והפיצוץ היו ברקים,

but the eerie whistles

אבל השריקות המפחידות

and curiously melodious chirps

והצרצורים המלודיים המסקרנים

had a rather more exotic origin.

היו דווקא בעלי מקורות אקזוטיים יותר.

Using the very first telephone,

בהשתמשו בטלפון הראשון,

Watson was in fact

ווטסון למעשה

dialed into the heavens.

התקשר לתוך השמיים.

As he correctly guessed,

והוא ניחש נכון,

some of these sounds were caused

שחלק מהצלילים הללו נגרמו

by activity on the surface of the Sun.

על-ידיי הפעילות על פניה של השמש.

It was a solar wind

זו הייתה רוח סולרית

interacting with our ionosphere

היוצרת אינטראקציה עם היונוספירה שלנו

that he was listening to --

אליה הוא האזין --

a phenomena which we can see

תופעה אשר אנחנו יכולים לראות

at the extreme northern and southern latitudes of our planet

בקצוות הצפוניים והדרומיים בכדור שלנו

as the aurora.

הידוע בשם הזוהר הקוטבי.

So whilst inventing the technology

אז בעודו ממציא את הטכנולוגיה

that would usher in the telecommunications revolution,

אשר תניע את מהפכת התקשורת,

Watson had discovered

ווטסון גילה

that the star at the center of our solar system

שהכוכב במרכז המערכת הסולרית שלנו

emitted powerful radio waves.

פלט גלי רדיו חזקים.

He had accidentally been the first person

בטעות הוא היה האדם הראשון

to tune in to them.

שהקשיב להם.

Fast-forward 50 years,

הילוך מהיר קדימה בחמישים שנה,

and Bell and Watson's technology

והטכנולוגיה של בל וווטסון

has completely transformed

שינתה לחלוטין

global communications.

את התקשורת העולמית.

But going from slinging some wire

אבל לעבור מלהעיף חוט

across rooftops in Boston

מעל גגות בבוסטון

to laying thousands and thousands of miles of cable

אל הנחת כבלים על פני אלפי קילומטרים

on the Atlantic Ocean seabed

בתחתית האוקיינוס

is no easy matter.

זה לא דבר פשוט.

And so before long,

וכך במהרה,

Bell were looking to new technologies

בל חיפש טכנולוגיות חדשות

to optimize their revolution.

כדי לשפר את המהפכה שלהם.

Radio could carry sound without wires.

רדיו יכל להעביר צלילים ללא חוטים.

But the medium is lossy --

אבל אמצעי התקשורת הזה היה בעייתי --

it's subject to a lot of noise and interference.

הוא סבל מהרבה רעש והפרעות.

So Bell employed an engineer

אז בל שכר מהנדס

to study those noises,

שילמד את אותם רעשים,

to try and find out where they came from,

ולנסות ולברר מהיכן הם מגיעים,

with a view towards building

עם צפייה לבנות

the perfect hardware codec, which would get rid of them

את הקודק המושלם שיפתר מהם,

so they could think about using radio

בכדי שהם יוכלו לחשוב על רדיו

for the purposes of telephony.

כאמצעי לשימוש עבור הטלפון.

Most of the noises

רוב הרעשים

that the engineer, Karl Jansky, investigated

שהמהנדס, קרל יאנסקי, חקר

were fairly prosaic in origin.

היו די שכיחים במקורם.

They turned out to be lightning

הם התגלו להיות ברקים

or sources of electrical power.

או מקורות של כוח חשמלי.

But there was one persistent noise

אבל היה רעש אחד עקשן

that Jansky couldn't identify,

שיאנסקי לא יכל לזהות,

and it seemed to appear

ונדמה היה שהוא הופיע

in his radio headset

באוזניות הרדיו שלו

four minutes earlier each day.

ארבע דקות מוקדם יותר בכל יום.

Now any astronomer will tell you,

עכשיו כל אסטרונום יאמר לכם,

this is the telltale sign

שזה האות המגלה

of something that doesn't originate from Earth.

של משהו שאינו נמצא במקור בכדור הארץ.

Jansky had made a historic discovery,

יאנסקי גילה גילוי היסטורי,

that celestial objects could emit radio waves

שגורמים שמיימים יכולים לפלוט גלי רדיו

as well as light waves.

כמו שהם יכולים לפלוט גלי אור.

Fifty years on

50 שנה

from Watson's accidental encounter with the Sun,

אחרי הפגישה המקרית של ווטסון עם השמש,

Jansky's careful listening

הקשבתו הזהירה של יאנסקי

ushered in a new age of space exploration:

קידמה עידן חדש של חקר חלל:

the radio astronomy age.

עידן הרדיו-אסטרונומיה.

Over the next few years,

במהלך השנים הבאות,

astronomers connected up their antennas to loudspeakers

אסטרונומים חיברו לאנטנות שלהם רמקולים עוצמתיים

and learned about our radio sky,

ולמדו על שמי הרדיו שלנו,

about Jupiter and the Sun,

על צדק והשמש,

by listening.

על-ידיי הקשבה.

Let's jump ahead again.

בואו נקפוץ שוב קדימה.

It's 1964,

השנה 1964,

and we're back at Bell Labs.

ואנחנו שוב במעבדות בל.

And once again,

ושוב,

two scientists have got a problem with noise.

לשני מדענים יש בעיה עם רעש.

Arno Penzias and Robert Wilson

ארנו פנזיאס ורוברט וילסון

were using the horn antenna

השתמשו באנטנת קרן

at Bell's Holmdel laboratory

במעבדות בל שבהולמדל

to study the Milky Way

בכדי ללמוד את שביל החלב

with extraordinary precision.

עם דיוק מירבי.

They were really listening

למעשה הם הקשיבו

to the galaxy in high fidelity.

לגלקסיה ברמת איכות גבוהה.

There was a glitch in their soundtrack.

הייתה תקלה במערכת הצלילים שלהם.

A mysterious persistent noise

רעש מיסתורי וטורדני

was disrupting their research.

הפריע למחקר שלהם.

It was in the microwave range,

הוא הה בתדר המיקרוגל,

and it appeared to be coming

ונדמה היה שהוא הגיע

from all directions simultaneously.

מכל הכיוונים בו-זמנית.

Now this didn't make any sense,

לא היה לזה שום הגיון.

and like any reasonable engineer or scientist,

וכמו כל מהנדסים או מדענים אחראיים,

they assumed that the problem must be the technology itself,

הם שיערו שהבעיה נבעה מהטכנולוגיה עצמה,

it must be the dish.

זו חייבת להיות הצלחת.

There were pigeons roosting in the dish.

היו יונים שקיננו בצלחת.

And so perhaps once they cleaned up the pigeon droppings,

אז אולי כאשר הם ינקו את כל לשלשת היונים,

get the disk kind of operational again,

ויביאו את הצלחת למצב פעיל שוב,

normal operations would resume.

הם יוכלו לשוב לפעילות נורמלית.

But the noise didn't disappear.

אבל הרעש לא נעלם.

The mysterious noise

הרעש המסתורי

that Penzias and Wilson were listening to

שפנזיאס ווילסון הקשיבו לו

turned out to be the oldest and most significant sound

התגלה להיות כצליל העתיק והמשמעותי ביותר

that anyone had ever heard.

שמישהו אי-פעם שמע.

It was cosmic radiation

זה היה קרינה קוסמית

left over from the very birth of the universe.

שנותרה מעצם בריאתו של היקום.

This was the first experimental evidence

זו היית העדות הנסיונית הראשונה

that the Big Bang existed

לכך שהמפץ הגדול התרחש

and the universe was born at a precise moment

והיקום נולד בזמן מדוייק

some 14.7 billion years ago.

לפני כ-14.7 מיליארד שנה.

So our story ends

כך שסיפורינו מסתיים

at the beginning --

בהתחלה --

the beginning of all things, the Big Bang.

תחילת כל הדברים, המפץ הגדול.

This is the noise that Penzias and Wilson heard --

זהו הרעש שפנזיאס וילסון שמעו --

the oldest sound that you're ever going to hear,

הצליל העתיק ביותר שאי-פעם תשמעו,

the cosmic microwave background radiation

קרינת גלי מיקרוגל קוסמיים

left over from the Big Bang.

שנוצרו מהמפץ הגדול.

(Fuzz)

(רעש סטטי שקט)

Thanks.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)