The state of the climate crisis | Climate Action Tracker

Transcriber: Joseph Geni Reviewer: Joanna Pietrulewicz

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Sigal Tifferet

In November 2015, 197 countries came together in Paris

בנובמבר 2015, 197 מדינות התכנסו בפריז

and agreed to pursue efforts

והסכימו להשקיע מאמצים כדי להגביל את עליית הטמפרטורה בעולמנו

to limit the temperature increase on our planet to 1.5 degrees Celsius.

ל-1.5 מעלות צלזיוס.

The Climate Action Tracker monitors the climate commitments

תכנית מעקב הפעילות האקלימית מנטרת את ההתחייבויות בנושא האקלים

and actions of 36 countries,

ואת פעולותיהן של 36 מדינות,

totalling roughly 80 percent of today's global greenhouse gas emissions.

שמסתכמות בכ-80% מסך פליטות גזי החממה בימינו.

Here's the bad news: those emissions are still rising

הנה הבשורות הרעות: הפליטות עדיין במגמת התגברות

and have already warmed the globe by 1.1 degrees Celsius.

וכבר גרמו להתחממות כדור הארץ ב-1.1 מעלות צלזיוס.

The tracker makes two problems clear.

תכנית המעקב מבהירה שתי בעיות.

First, countries have not set emissions targets

ראשית, מדינות לא הציבו בנושא הפליטות יעדים שאפתניים מספיק

ambitious enough to reach the goals of the Paris Agreement.

כדי להשיג את מטרות הסכם פריז.

Even if every country hit their targets, the temperature would still increase

אפילו אם כל מדינה תגיע ליעדיה, הטמפרטורה תמשיך ותעלה

by more than two degrees Celsius over the next 70 years,

ביותר משתי מעלות צלזיוס במהלך 70 השנים הבאות,

and continue to rise into the 22nd century and beyond.

וההתחממות תימשך גם במאה ה-22 ולאחריה.

Second, governments are simply not delivering

שנית, ממשלות פשוט אינן מגשימות גם את יעדיהן הצנועים.

even on their unambitious targets.

Everything these 36 countries have done so far,

כל מה ש-36 מדינות אלה עשו עד כה,

and everything they are currently planning,

וכל מה שהן מתכננות לפי שעה,

will only slow the growth in emissions.

רק יאט את התגברות הפליטות.

We need to do more than that.

עלינו לעשות יותר מזה.

To have a hope of limiting global warming to 1.5 degrees,

כדי שתהיה לנו תקווה להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות,

we need to cut global emissions in half by 2030 and get to net zero by 2050.

עד 2030 עלינו לקצץ בחצי את הפליטות הגלובליות ולהגיע לאפס נטו עד 2050.

Let's go through the numbers.

בואו נעבור על המספרים.

Of the 36 countries analyzed,

מתוך 36 המדינות שנבדקו,

only two are taking enough action to restrain global warming to 1.5 degrees.

רק שתיים עושות מספיק כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.

The Gambia has pledged to reduce its emissions,

גמביה התחייבה להפחית את הפליטות שלה,

despite being one of the developing countries

למרות שהיא אחת המדינות המתפתחות שתרמו לבעייה הכי מעט.

that has contributed least to the problem.

And Morocco is building more and more solar power.

ומרוקו בונה יותר ויותר מערכות סולריות.

Every other country is failing.

כל שאר המדינות נכשלות במובן זה.

2020 is the year national governments were supposed to come together

2020 היא השנה שבה הממשלות בעולם היו אמורות לחבור

and strengthen their targets.

ולשפר את יעדיהן.

So far, only a few have done so while others have announced

עד כה, רק מעטות עשו כן בעוד שאחרות הצהירו

they're sticking with their existing insufficient targets.

שהן דבקות ביעדיהן הקיימים והבלתי-מספקים.

Now, some countries aren't too far behind The Gambia and Morocco,

יש ארצות שלא מפגרות בהרבה אחרי גמביה ומרוקו:

such as India and Kenya.

כמו הודו וקניה.

But the countries with the most advanced economies,

אבל המדינות בעלות הכלכלה הכי מתקדמת,

those with the greatest capacity to innovate and help others,

שיש להן היכולת הגדולה ביותר לחדש ולעזור לאחרות,

are shirking their responsibilities to lead.

משתמטות מאחריותן להנהיג.

The United States is currently withdrawing from the Paris Agreement.

ארה"ב נסוגה בימים אלה מהסכם פריז.

China shows promise;

סין נראית מבטיחה:

its pledge to balance out its carbon emissions by 2060

התחייבותה לאזן את פליטות הפחמן שלה עד 2060

could save the world as much as 0.3 degrees Celsius of global warming.

עשויה לחסוך מהעולם התחממות גלובלית בשיעור 0.3 מעלות צלזיוס.

But actions on the ground remain divided.

אבל הפעולות בשטח אינן עדיין מגובשות.

China is the largest market for wind and solar power,

סין היא השוק הגדול ביותר לאנרגיית רוח ושמש,

but also for new coal-fired power plants.

אבל גם לתחנות כוח פחמיות חדשות.

And the EU is taking steps in the right direction

והאיחוד האירופי צועד בכיוון הנכון

with its green deal to make member countries more sustainable.

עם ה"גרין דיל" שנועד לשפר את הקיימוּת במדינות החברות בו.

But this deal is still not enough for 1.5 degrees.

אבל גם בהסכם זה אין די עבור יעד ה-1.5 מעלות.

So are there any signs of hope?

האם מסתמנת תקווה כלשהי?

One key measure is a country's willingness to clean up electricity.

מדד חשוב אחד הוא מוכנותה של מדינה לנקות את החשמל שלה.

Clean power can enable other sectors to reduce or eliminate emissions.

אנרגיה נקיה יכולה לסייע למגזרים אחרים להפחית או להפסיק את הפליטות.

More than 50 countries, 30 regions, 160 cities and 200 businesses

מעל 50 מדינות, 30 אזורים, 160 ערים ו-200 עסקים

have committed to 100 percent clean electricity.

התחייבו ל-100% חשמל נקי.

Denmark, Scotland and the state of South Australia

דנמרק, סקוטלנד ומדינת דרום-אוסטרליה

are almost there already,

כמעט השיגו יעד זה,

but much of the world still needs to commit to, and accelerate,

אבל רוב העולם עדיין צריך להתחייב ולהגביר

this energy transition.

את השינוי האנרגטי הזה.

There's more good news in the transportation sector.

יש בשורות טובות נוספות בתחום התעבורה.

More than 20 countries, five regions, 50 cities and 60 businesses

מעל 20 ארצות, חמישה אזורים, 50 ערים ו-60 עסקים

have already committed to 100 percent emission-free cars,

כבר התחייבו למכוניות, אופנועים ואוטובוסים נטולי פליטות ב-100%,

motorcycles and buses.

Norway is mandating the end of all sales of fossil fuel cars by 2025.

נורווגיה הורתה לסיים את מכירות הרכב מבוסס דלקי המאובנים עד 2025.

Meanwhile, the US is allowing companies

במקביל, ארה"ב מתירה לחברות

to make cars that don't travel as far on a gallon of gas,

לייצר מכוניות שנוסעות פחות על ליטר דלק,

rolling back fuel efficiency standards.

שזו נסיגה בתקני היעילות.

Other sectors, such as steel and cement-making

מגזרים אחרים, כמו פלדה וייצור מלט

or aviation and shipping,

או תעופה וספנות,

are even further behind and trickier to clean up.

נחשלים עוד יותר וקשה יותר לנקותם.

But some steel and cement companies are developing carbon-free production,

אבל יש חברות פלדה ומלט שמפתחות ייצור נטול פחמן,

and Norway and Scotland are targeting carbon-free short-haul flights.

ונורווגיה וסקוטלנד מתמקדות בטיסות מטען נטולות פחמן לטווחים קצרים.

In November 2015, 197 countries came together in Paris

בנובמבר 2015, 197 מדינות התכנסו בפריז

and set targets to fight climate change.

והציבו יעדים למאבק בשינויי האקלים.

These targets were already insufficient to reach the stated goal

היעדים האלה כבר אז לא הספיקו כדי להשיג את המטרה המוצהרת

of limiting global warming to 1.5 degrees Celsius,

של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס,

and most are not on track to achieve even their own inadequate targets.

ומרביתן בכלל אינן בכיוון להשגת יעדיהן המוגבלים.

We need more ambitious targets and much more ambitious actions.

יש לנו צורך ביעדים שאפתניים יותר ובפעולות הרבה יותר שאפתניות.

In the next decade, we need to transform key sectors of the global economy

בעשור הקרוב נצטרך לשנות מגזרים עיקריים בכלכלה העולמית

in order to reduce emissions.

כדי לצמצם את הפליטות.

These changes will be difficult but not impossible,

אלה יהיו שינויים קשים, אך לא בלתי-אפשריים,

because they will also bring enormous opportunities

כי הם יביאו איתם גם הזדמנויות עצומות

like creating millions of jobs.

כמו יצירת מיליוני מקומות עבודה.

And don't lose track of this key point:

ואל תשכחו את הנקודה המכרעת הזאת:

such a transformation will also mean cleaner air

משמעותו של שינוי כזה תהיה גם אוויר נקי יותר

and a safer, more stable climate for all.

ואקלים בטוח ויציב יותר לכל.