Yang Lan: The generation that's remaking China

מתרגם: Avi Cohen מבקר: Ido Dekkers

The night before I was heading for Scotland,

בלילה שלפני נסיעתי לסקוטלנד,

I was invited to host the final

הוזמנתי להנחות את הגמר

of "China's Got Talent" show in Shanghai

של התוכנית ״כוכב נולד״ הסינית בשנחאי

with the 80,000 live audience in the stadium.

מול קהל חי של 80,000 איש באיצטדיון.

Guess who was the performing guest?

נחשו מי היה הכוכב האורח?

Susan Boyle.

סוזן בויל.

And I told her, "I'm going to Scotland the next day."

ואמרתי לה ״אני נוסעת לסקוטלנד מחר.״

She sang beautifully,

היא שרה מקסים,

and she even managed to say a few words in Chinese:

ואפילו הצליחה לומר כמה מילים בסינית.

送你葱

[סינית]

So it's not like "hello" or "thank you,"

ובכן זה לא כמו "שלום" או "תודה."

that ordinary stuff.

הדברים הרגילים.

It means "green onion for free."

הפירוש הוא "בצל ירוק בחינם."

Why did she say that?

למה היא אמרה זאת?

Because it was a line

כי זאת הייתה אחת השורות ששמעה

from our Chinese parallel Susan Boyle --

מהמקבילה הסינית שלנו לסוזן בויל -

a 50-some year-old woman,

אישה בת חמישים ומשהו,

a vegetable vendor in Shanghai,

מוכרת ירקות בשנחאי,

who loves singing Western opera,

שאוהבת לשיר אופרות מערביות,

but she didn't understand

אבל היא לא הבינה

any English or French or Italian,

אנגלית, צרפתית או איטלקית,

so she managed to fill in the lyrics

אז היא בחרה להחליף את המילים

with vegetable names in Chinese.

בשמות של ירקות בסינית.

(Laughter)

(צחוק)

And the last sentence of Nessun Dorma

והמשפט האחרון של נסון דורמה

that she was singing in the stadium

שהיא שרה באיצטדיון

was "green onion for free."

היה "בצל ירוק בחינם"

So [as] Susan Boyle was saying that,

אז כשסוזן בויל אמרה זאת,

80,000 live audience sang together.

80,000 איש בקהל שרו יחדיו

That was hilarious.

זה היה קורע מצחוק.

So I guess both Susan Boyle

אז אני מניחה שגם סוזן בויל

and this vegetable vendor in Shanghai

ומוכרת הירקות משנחאי

belonged to otherness.

באו מהשוליים

They were the least expected to be successful

הן היו בעלות הסיכויים הנמוכים ביותר להצלחה

in the business called entertainment,

בעסק הזה ששמו בידור,

yet their courage and talent brought them through.

יחד עם זאת, האומץ והכישרון שלהן פרצו להן דרך.

And a show and a platform

התוכנית והפלטפורמה

gave them the stage

העניקה להן במה

to realize their dreams.

להגשים את חלומותיהן.

Well, being different is not that difficult.

ובכן, להיות שונה זה לא כל כך קשה.

We are all different

אנו כולנו שונים

from different perspectives.

מבחינות שונות.

But I think being different is good,

אבל לדעתי להיות שונה זה טוב,

because you present a different point of view.

כי אתה מציג נקודת מבט שונה.

You may have the chance to make a difference.

יתכן שיש לך סיכוי לחולל שינוי.

My generation has been very fortunate

הדור שלי היה בר מזל

to witness and participate

לחוות ולהשתתף

in the historic transformation of China

בשינוי הצורה ההיסטורי של סין

that has made so many changes

שגרם לכל כך הרבה שינויים

in the past 20, 30 years.

בעשרים, שלושים השנים האחרונות.

I remember that in the year of 1990,

אני זוכרת בשנת 1990,

when I was graduating from college,

כשסיימתי את הקולג׳

I was applying for a job in the sales department

הגשתי את מועמדותי למשרה במחלקת המכירות

of the first five-star hotel in Beijing,

במלון חמישה כוכבים הראשון בבייג'ין,

Great Wall Sheraton -- it's still there.

שרתון "החומה הסינית" - הוא עדיין קיים.

So after being interrogated

אז לאחר שתוחקרתי

by this Japanese manager for a half an hour,

במשך חצי שעה ע"י המנהל היפני,

he finally said,

הוא לבסוף אמר,

"So, Miss Yang,

"אז ככה, גברת יאנג,

do you have any questions to ask me?"

יש לך אילו שאלות לשאול אותי?"

I summoned my courage and poise and said,

אזרתי אומץ וקור רוח ואמרתי,

"Yes, but could you let me know,

"כן, אבל האם תוכל לומר לי,

what actually do you sell?"

מה בדיוק אתה מוכר?"

I didn't have a clue what a sales department was about

לא היה לי מושג מהי בכלל מחלקת מכירות

in a five-star hotel.

במלון חמישה כוכבים.

That was the first day I set my foot

זה היה היום הראשון שרגלי דרכה

in a five-star hotel.

במלון חמישה כוכבים.

Around the same time,

בערך באותו הזמן,

I was going through an audition --

ניגשתי לאודישן -

the first ever open audition

האודישן הפתוח הראשון מאז ומעולם

by national television in China --

של הטלויזיה הממלכתית הסינית -

with another thousand college girls.

יחד עם עוד אלף תלמידות קולג'.

The producer told us

המפיק סיפר לנו

they were looking for some sweet, innocent

שהם מחפשים מישהי מתוקה, תמימה

and beautiful fresh face.

יפיפייה עם פנים רעננות.

So when it was my turn, I stood up and said,

כשהגיע תורי, קמתי ואמרתי,

"Why [do] women's personalities on television

"מדוע האישיות של כל הנשים בטלויזיה

always have to be beautiful, sweet, innocent

חייבת להיות יפה, מתוקה, תמימה

and, you know, supportive?

ואתם יודעים, תומכת?

Why can't they have their own ideas

מדוע הן לא יכולות להחזיק בדיעה משלהן

and their own voice?"

וקול משלהן?"

I thought I kind of offended them.

חשבתי שקצת פגעתי בהם.

But actually, they were impressed by my words.

אבל למעשה הם מאד התרשמו מדברי

And so I was in the second round of competition,

וכך עליתי לסיבוב השני של ההתמודדות.

and then the third and the fourth.

ולאחר מכן השלישי והרביעי.

After seven rounds of competition,

לאחר שבעה סיבובים של התמודדות,

I was the last one to survive it.

נשארתי השורדת האחרונה.

So I was on a national television prime-time show.

וכך הופעתי בטלויזיה הממלכתית בתוכנית בזמן צפיית השיא.

And believe it or not,

ותאמינו או לא

that was the first show on Chinese television

זו הייתה התוכנית הראשונה בטלווויזיה הסינית

that allowed its hosts

שהתירה למנחים שלה

to speak out of their own minds

לדבר מהראש

without reading an approved script.

ללא שיקראו תסריט מאושר

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And my weekly audience at that time

והקהל השבועי שלי בעת ההיא

was between 200 to 300 million people.

מנה בין 200 ל 300 מיליון איש.

Well after a few years,

ובכן לאחר כמה שנים

I decided to go to the U.S. and Columbia University

החלטתי לנסוע לארה"ב ולאוניברסיטת קולומביה

to pursue my postgraduate studies,

על מנת ללמוד לתואר שני.

and then started my own media company,

ואז הקמתי חברת תקשורת משלי,

which was unthought of

דבר שהיה בלתי נתפס

during the years that I started my career.

בשנים שהתחלתי את הקריירה שלי.

So we do a lot of things.

אז אנו עושים דברים רבים.

I've interviewed more than a thousand people in the past.

ראיינתי יותר מאלף איש בעבר.

And sometimes I have young people approaching me

ולפעמים ישנם צעירים שפונים אלי

say, "Lan, you changed my life,"

שאומרים "לאן, שינית את חיי."

and I feel proud of that.

ואני מרגישה גאווה בשל כך.

But then we are also so fortunate

יחד עם זאת, אנו כל כך ברי מזל

to witness the transformation of the whole country.

להיות עדים לשינוי הצורה של כל המדינה.

I was in Beijing's bidding for the Olympic Games.

השתתפתי בתהליך המכרז לקראת האולימפיאדה בבייג'ין

I was representing the Shanghai Expo.

ייצגתי את תערוכת האקספו בשנחאי.

I saw China embracing the world

ראיתי את סין מאמצת את העולם אל לבה

and vice versa.

ולהפך.

But then sometimes I'm thinking,

אבל לפעמים אני חושבת,

what are today's young generation up to?

מה קורה עם הדור הצעיר של היום?

How are they different,

כיצד הם שונים,

and what are the differences they are going to make

ומה השינויים שהם הולכים לחולל

to shape the future of China,

לצורך עיצוב העתיד של סין.

or at large, the world?

או יותר מכך, של העולם?

So today I want to talk about young people

אז היום אני רוצה לדבר על אנשים צעירים

through the platform of social media.

דרך הפלטפורמה של מדיה חברתית.

First of all, who are they? [What] do they look like?

ראשית, מי הם? איך הם נראים?

Well this is a girl called Guo Meimei --

ובכן שמה של נערה זאת הוא גו מיימיי -

20 years old, beautiful.

בת 20, יפייפיה.

She showed off her expensive bags,

היא השוויצה בתיקים היקרים שלה,

clothes and car

בגדים ומכונית

on her microblog,

במיקרובלוג שלה,

which is the Chinese version of Twitter.

שהוא הגירסה הסינית לטוויטר.

And she claimed to be the general manager of Red Cross

היא טענה שהיא המנכ"לית של הצלב האדום

at the Chamber of Commerce.

בלשכת המסחר [ארגון צדקה גדול בסין].

She didn't realize

היא לא לקחה בחשבון

that she stepped on a sensitive nerve

שהיא נגעה בעצב רגיש

and aroused national questioning,

ועוררה תהיות בכל המדינה.

almost a turmoil,

כמעט מהומה,

against the credibility of Red Cross.

כנגד האמינות של הצלב האדום.

The controversy was so heated

הויכוח כל כך התלהט

that the Red Cross had to open a press conference

שהצלב האדום היה צריך לכנס מסיבת עתונאים

to clarify it,

על מנת להבהיר את הנושא.

and the investigation is going on.

והחקירה נמשכת.

So far, as of today,

בינתיים, נכון לעכשיו,

we know that she herself made up that title --

אנו יודעים שהיא המציאה לעצמה את התואר -

probably because she feels proud to be associated with charity.

כנראה כי היא מרגישה גאה להיות מזוהה עם צדקה.

All those expensive items

כל הפריטים היקרים האלו

were given to her as gifts

ניתנו לה במתנה

by her boyfriend,

על יד החבר שלה.

who used to be a board member

שהיה במועצת המנהלים

in a subdivision of Red Cross at Chamber of Commerce.

במחלקה אחת של הצלב האדום בלשכת המסחר.

It's very complicated to explain.

זה מאד מסובך להסביר.

But anyway, the public still doesn't buy it.

אבל בכל המקרה הציבור עדיין לא קונה את זה.

It is still boiling.

זה עדיין רותח.

It shows us a general mistrust

זה מדגים לנו חוסר אמון כללי

of government or government-backed institutions,

בארגון ממשלתי או בארגון שנתמך ע"י הממשלה,

which lacked transparency in the past.

שהיה חסרה בו השקיפות בעבר.

And also it showed us

כמו כן זה מראה לנו

the power and the impact of social media

את הכוח וההשפעה של המדיה החברתית

as microblog.

כמו מיקרובלוג.

Microblog boomed in the year of 2010,

המיקרובלוג פרץ בשנת 2010,

with visitors doubled

עם כמות כפולה של מבקרים

and time spent on it tripled.

וכמות משולשת של זמן גלישה.

Sina.com, a major news portal,

ב SINA.COM, פורטל חדשות גדול,

alone has more than 140 million microbloggers.

יש לבדו יותר מ 140 מיליון מיקרובלוגרים.

On Tencent, 200 million.

ב TENCENT , מאתיים מיליון.

The most popular blogger --

הבלוגרית הפופולרית ביותר -

it's not me --

זאת לא אני -

it's a movie star,

היא כוכבת קולנוע.

and she has more than 9.5 million followers, or fans.

ויש לה יותר מ 9.5 מיליון עוקבים או מעריצים.

About 80 percent of those microbloggers are young people,

בערך 80 אחוז מהמיקרובלוגרים הם אנשים צעירים,

under 30 years old.

מתחת לגיל 30.

And because, as you know,

ומאחר, כפי שאתם יודעים,

the traditional media is still heavily controlled by the government,

שהתקשורת המסורתית נשלטת ע"י הממשלה,

social media offers an opening

מדיה חברתית מציעה פתח

to let the steam out a little bit.

לשחרור של קצת קיטור.

But because you don't have many other openings,

ובגלל שאין יותר מדי פתחים אחרים,

the heat coming out of this opening

החום שיוצא דרך הפתח הזה

is sometimes very strong, active

הוא לעיתים חזק מאד, פעיל

and even violent.

ואפילו אלים.

So through microblogging,

אז דרך מיקרובלוגים

we are able to understand Chinese youth even better.

אנו מצליחים להבין את הנוער הסיני טוב יותר.

So how are they different?

אז איך הם שונים?

First of all, most of them were born

ראשית, רובם נולדו

in the 80s and 90s,

בשנות ה 80 ו 90,

under the one-child policy.

תחת מדיניות "הילד האחד".

And because of selected abortion

ובגלל ההפלות המלאכותיות

by families who favored boys to girls,

של משפחות שהעדיפו בנים על בנות,

now we have ended up

יש לנו כרגע

with 30 million more young men than women.

30 מיליון יותר גברים צעירים מנשים.

That could pose

זה יכול לגרום

a potential danger to the society,

לסכנה אפשרית לחברה.

but who knows;

אבל מי יודע,

we're in a globalized world,

אנו בעולם שהופך גלובלי,

so they can look for girlfriends from other countries.

הם יכולים לחפש חברות במדינות אחרות.

Most of them have fairly good education.

לרובם יש חינוך טוב למדי.

The illiteracy rate in China among this generation

אחוז האנאלפבתים בסין בקרב הדור הזה

is under one percent.

הוא מתחת לאחוז אחד.

In cities, 80 percent of kids go to college.

בערים, 80 אחוז מהנערים הולכים לקולג'.

But they are facing an aging China

אבל הם עומדים בפני סין מזדקנת

with a population above 65 years old

עם אוכלוסיה של בני 65 ומעלה

coming up with seven-point-some percent this year,

שמגיעה לשבעה ומשהו אחוזים השנה.

and about to be 15 percent

ועומדת להיות 15 אחוזים

by the year of 2030.

עד לשנת 2030.

And you know we have the tradition

ואתם יודעים שיש לנו את המסורת

that younger generations support the elders financially,

שהדור הצעיר תומך כלכלית במבוגרים,

and taking care of them when they're sick.

ודואג להם כשהם חולים.

So it means young couples

אז זה אומר שזוגות צעירים

will have to support four parents

יצטרכו לתמוך בארבעה הורים

who have a life expectancy of 73 years old.

עם תוחלת חיים של 73 שנים.

So making a living is not that easy

לפיכך לאנשים צעירים

for young people.

לא כל כך קל להתפרנס

College graduates are not in short supply.

ישנו עודף היצע של בוגרי קולג'

In urban areas,

באיזורים העירוניים.

college graduates find the starting salary

לבוגרי קולג' מוצעת משכורת התחלתית

is about 400 U.S. dollars a month,

של בערך 400 דולר לחודש

while the average rent

בה בשעה ששכר הדירה הממוצע

is above $500.

הוע מעל 500 דולר.

So what do they do? They have to share space --

אז מה עושים? הם חייבים לחלוק מקום -

squeezed in very limited space

צפופים במקום מאד מצומצם

to save money --

כדי לחסוך כסף -

and they call themselves "tribe of ants."

והם קוראים לעצמם "שבטי נמלים."

And for those who are ready to get married

ואלו שמוכנים להתחתן

and buy their apartment,

ורוצים לקנות דירה משלהם

they figured out they have to work

מבינים שהם צריכים לעבוד

for 30 to 40 years

במשך 30 עד 40 שנה

to afford their first apartment.

על מנת להרשות לעצמם לקנות את דירתם הראשונה

That ratio in America

היחס באמריקה

would only cost a couple five years to earn,

יעלה לזוג חמש שנים של השתכרות,

but in China it's 30 to 40 years

אבל בסין זה 30 עד 40 שנה

with the skyrocketing real estate price.

עם מחירי הנדל"ן מרקיעי השחקים.

Among the 200 million migrant workers,

מתוך 200 מיליון העובדים שעברו לערים,

60 percent of them are young people.

60 אחוזים הם צעירים.

They find themselves sort of sandwiched

הם מוצאים עצמם נקרעים

between the urban areas and the rural areas.

בין האיזורים העירוניים לבין האיזורים החקלאיים.

Most of them don't want to go back to the countryside,

רובם לא מעונינים לחזור לכפר,

but they don't have the sense of belonging.

אבל אין להם תחושת שייכות.

They work for longer hours

הם עובדים שעות ארוכות

with less income, less social welfare.

עם פחות הכנסה, פחות תשלומי רווחה.

And they're more vulnerable

והם יותר חשופים לפגיעה

to job losses,

בשל פיטורין,

subject to inflation,

עקב אינפלציה,

tightening loans from banks,

צמצום ההלוואות מהבנקים,

appreciation of the renminbi,

תיסוף הרנמינבי [המטבע הסיני],

or decline of demand

או ירידה בביקוש

from Europe or America

מאירופה וארה"ב

for the products they produce.

של המוצרים שהם מייצרים.

Last year, though,

יחד עם זאת, בשנה שעברה,

an appalling incident

התרחש אירוע מזעזע

in a southern OEM manufacturing compound in China:

במפעל בדרום סין של קבלנות משנה

13 young workers

13 עובדים צעירים

in their late teens and early 20s

בסוף שנות העשרה ותחילת העשרים

committed suicide,

התאבדו,

just one by one like causing a contagious disease.

פשוט אחד אחד כמו במגיפה מדבקת

But they died because of all different personal reasons.

אבל הם מתו בגלל סיבות אישיות שונות.

But this whole incident

כל התקרית הזאת

aroused a huge outcry from society

עוררה זעקת מחאה חברתית עצומה

about the isolation,

על הבידוד

both physical and mental,

הפיזי והמנטלי כאחד,

of these migrant workers.

של אותם מהגרי עבודה.

For those who do return back to the countryside,

אלו שחוזרים לאיזורים הכפריים,

they find themselves very welcome locally,

מתקבלים בברכה בבית

because with the knowledge, skills and networks

מאחר שעם הידע, כישורים והקשרים שלהם

they have learned in the cities,

שהם רכשו בערים,

with the assistance of the Internet,

עם העזרה של האינטרנט,

they're able to create more jobs,

הם מצליחים לייצר עוד מקומות עבודה,

upgrade local agriculture and create new business

לשדרג את החקלאות המקומית וליצור עסקים חדשים

in the less developed market.

בשוק הפחות מפותח.

So for the past few years, the coastal areas,

אז במשך השנים האחרונות, באיזורי החוף,

they found themselves in a shortage of labor.

הם מצאו את עצמם במצוקה של ידיים עובדות.

These diagrams show

התרשימים האלו מראים

a more general social background.

רקע חברתי כללי יותר.

The first one is the Engels coefficient,

הראשון הוא מדד אנגל

which explains that the cost of daily necessities

שמסביר שהעלות של הצרכים היומיומיים

has dropped its percentage

ירד באחוזים

all through the past decade,

לאורך כל העשור האחרון,

in terms of family income,

במונחי הכנסה למשפחה,

to about 37-some percent.

לכדי 37 ומשהו אחוזים.

But then in the last two years,

אבל לאחר מכן בשנתיים האחרונות,

it goes up again to 39 percent,

הוא מטפס ל 39 אחוזים,

indicating a rising living cost.

ומשקף עלייה בעלות המחייה.

The Gini coefficient

מדד ג'יני

has already passed the dangerous line of 0.4.

חצה כבר את הרף המסוכן של 0.4.

Now it's 0.5 --

כרגע הוא עומד על 0.5 -

even worse than that in America --

גרוע יותר מבאמריקה -

showing us the income inequality.

מראה לנו את חוסר השיויון בהכנסה.

And so you see this whole society

וכך אתם רואים את החברה כולה

getting frustrated

הופכת למתוסכלת

about losing some of its mobility.

בגלל איבוד חלק מהניידות שלה.

And also, the bitterness and even resentment

וכן התמרמרות ואפילו התרעומת

towards the rich and the powerful

כלפי העשירים ובעלי הכוח

is quite widespread.

הוא נפוץ למדי.

So any accusations of corruption

אז כל האשמה בשחיתות

or backdoor dealings between authorities or business

או עסקאות מתחת לשולחן של רשויות או עסקים

would arouse a social outcry

יעורר זעקת מחאה חברתית

or even unrest.

או אפילו מתיחות וחוסר שקט.

So through some of the hottest topics on microblogging,

אז דרך חלק מהנושאים החמים במיקרובלוגים,

we can see what young people care most about.

אנו יכולים לראות מה הכי מעניין את הצעירים.

Social justice and government accountability

צדק חברתי ואחריות דיווח ממשלתית

runs the first in what they demand.

עומדים במקומות הראשונים של דרישותיהם.

For the past decade or so,

בסביבות העשור האחרון,

a massive urbanization and development

תהליכי עיור ופיתוח מסיביים

have let us witness a lot of reports

הביאו לידיעתנו דו"חות רבים

on the forced demolition

על ההריסה הכפויה

of private property.

של נכסים פרטיים.

And it has aroused huge anger and frustration

וזה עורר כעס ותסכול עצומים

among our young generation.

בקרב הדור הצעיר שלנו.

Sometimes people get killed,

לפעמים אנשים נהרגים.

and sometimes people set themselves on fire to protest.

ולפעמים אנשים מציתים את עצמם במחאה.

So when these incidents are reported

וכשאירועים כאלו מדווחים

more and more frequently on the Internet,

תכופות באינטרנט,

people cry for the government to take actions to stop this.

הציבור זועק לממשלה לפעול על מנת לעצור את התופעה.

So the good news is that earlier this year,

והחדשות הטובות הן שמוקדם יותר השנה,

the state council passed a new regulation

מועצת המדינה העבירה תקנה חדשה

on house requisition and demolition

בעניין החרמת והריסת בתים

and passed the right

והעבירה את הסמכות

to order forced demolition from local governments

להורות על הריסה בכפייה, מהרשויות המקומיות

to the court.

לבית המשפט.

Similarly, many other issues concerning public safety

בדומה לכך, נושאים רבים אחרים הנוגעים לבטיחות הציבור

is a hot topic on the Internet.

הוא נושא חם באינטרנט.

We heard about polluted air,

שמענו על זיהום האוויר,

polluted water, poisoned food.

זיהום המים, מזון מורעל.

And guess what, we have faked beef.

ונחשו מה, יש לנו בשר בקר מזוייף.

They have sorts of ingredients

יש להם מיני מרכיבי מזון

that you brush on a piece of chicken or fish,

שמברישים בעזרתם נתחי עוף או דג,

and it turns it to look like beef.

והם נראים כמו בשר בקר

And then lately,

ולאחרונה,

people are very concerned about cooking oil,

אנשים מודאגים ביותר משמן הבישול,

because thousands of people have been found

מאחר שהתגלו אלפי אנשים

[refining] cooking oil

מזקקים מחדש שמן בישול

from restaurant slop.

משאריות מזון של מסעדות.

So all these things

אז כל אותם דברים

have aroused a huge outcry from the Internet.

עוררו זעקת זעם דרך האינטרנט

And fortunately,

ולמזלנו,

we have seen the government

ראינו את הממשלה

responding more timely and also more frequently

מגיבה מהר יותר וגם תכופות יותר

to the public concerns.

לדאגות הציבור.

While young people seem to be very sure

בזמן שנראה שהאנשים הצעירים די בטוחים

about their participation

לגבי מעורבותם

in public policy-making,

בקביעת המדיניות הציבורית,

but sometimes they're a little bit lost

אבל הם לפעמים מעט אבודים

in terms of what they want for their personal life.

בנוגע למהוויהם מחייהם הפרטיים.

China is soon to pass the U.S.

סין קרובה לעבור את ארה"ב

as the number one market

כשוק מספר אחת

for luxury brands --

למותגי יוקרה -

that's not including the Chinese expenditures

זה לא כולל את ההוצאות הסיניות

in Europe and elsewhere.

באירופה ומקומות אחרים.

But you know what, half of those consumers

אבל, יודעים מה, חצי מהצרכנים האלו

are earning a salary below 2,000 U.S. dollars.

משתכרים פחות מ 2,000 דולר.

They're not rich at all.

הם אינם עשירים כלל.

They're taking those bags and clothes

הם מתייחסים לתיקים והבגדים הללו

as a sense of identity and social status.

כסמל של זהות ומעמד חברתי.

And this is a girl explicitly saying

וזוהי נערה שאומרת בפירוש

on a TV dating show

בתוכנית היכרויות טלויזיונית

that she would rather cry in a BMW

שהיא מעדיפה לבכות בתוך BMW

than smile on a bicycle.

מאשר לחייך על גבי אופניים.

But of course, we do have young people

אבל בוודאי שיש לנו צעירים

who would still prefer to smile,

שעדיין מעדיפים לחייך,

whether in a BMW or [on] a bicycle.

אם ב BMW או באופניים.

So in the next picture, you see a very popular phenomenon

אז בתמונה הבאה אתם רואים תופעה מאד נפוצה

called "naked" wedding, or "naked" marriage.

הנקראת חתונה "עירומה" או נישואין "עירומים".

It does not mean they will wear nothing in the wedding,

זה לא אומר שהם לא ילבשו דבר בחתונה,

but it shows that these young couples are ready to get married

אבל זה מראה שצעירים אלו מוכנים להינשא

without a house, without a car, without a diamond ring

ללא בית, ללא מכונית, ללא טבעת יהלום

and without a wedding banquet,

וללא מסיבת חתונה,

to show their commitment to true love.

על מנת להראות את מחויבותם לאהבת אמת.

And also, people are doing good through social media.

וכן, אנשים מיטיבים לעשות דרך מדיה חברתית.

And the first picture showed us

והתמונה הראשונה הראתה לנו

that a truck caging 500 homeless and kidnapped dogs

משאית שכולאת 500 כלבים חסרי בית שנחטפו

for food processing

לצורך הפיכתם למזון

was spotted and stopped on the highway

שאותרה ונעצרה על הכביש המהיר

with the whole country watching

כשכל המדינה צופה

through microblogging.

דרך מיקרובלוגים.

People were donating money, dog food

הציבור תרם כסף, מזון כלבים

and offering volunteer work to stop that truck.

והציעו להתנדב כדי לעצור את המשאית ההיא

And after hours of negotiation,

ולאחר שעות של משא ומתן,

500 dogs were rescued.

500 כלבים ניצלו.

And here also people are helping to find missing children.

והנה כאן אנשים שעוזרים למצוא ילדים אבודים.

A father posted his son's picture onto the Internet.

אב שפירסם את תמונת בנו באינטרנט.

After thousands of resends in relay,

לאחר אלפי התיחסויות,

the child was found,

הילד נמצא,

and we witnessed the reunion of the family

וחזינו באיחוד מחדש של המשפחה

through microblogging.

באמצעות המיקרובלוגים.

So happiness is the most popular word

אז אושר היא המילה הנפוצה ביוצר

we have heard through the past two years.

ששמענו במשך השנתיים האחרונות.

Happiness is not only related

אושר לא קשור רק

to personal experiences and personal values,

לחוויות אישיות ולערכים אישייים,

but also, it's about the environment.

אבל בנוסף מדובר גם על הסביבה.

People are thinking about the following questions:

הציבור חושב גם על השאלות הבאות:

Are we going to sacrifice our environment further

האם אנו עתידים עוד להקריב את הסביבה

to produce higher GDP?

כדי לייצר תל"ג גדול יותר?

How are we going to perform our social and political reform

איך אנו מתכוונים לבצע את הרפורמות החברתיות והפוליטיות

to keep pace with economic growth,

לא לפגר אחר הקצב של הצמיחה הכלכלית,

to keep sustainability and stability?

לשמור על יציבות בת קיימא?

And also, how capable is the system

וכן כמה המערכת מסוגלת

of self-correctness

לתיקון עצמי

to keep more people content

כדי לגרום ליותר שביעות רצון

with all sorts of friction going on at the same time?

למרות כל מיני חיכוכים שמתרחשים בעת ובעונה אחת?

I guess these are the questions people are going to answer.

אני מניחה שעל כל אותן שאלות הציבור עתיד לענות.

And our younger generation

והדור הצעיר שלנו

are going to transform this country

הולך לגרום לשינוי המדינה הזאת

while at the same time being transformed themselves.

ובאותו הזמן לגרום לשינוי של עצמם.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)