Jennifer Healey: If cars could talk, accidents might be avoidable

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Guy Sella מבקר: Ido Dekkers

Let's face it:

בואו נודה בזה:

Driving is dangerous.

נהיגה היא דבר מסוכן.

It's one of the things that we don't like to think about,

זה אחד הדברים שאנחנו לא אוהבים לחשוב עליהם,

but the fact that religious icons and good luck charms

אבל העובדה שסמלים דתיים וקמעות של מזל טוב

show up on dashboards around the world

מופיעים על לוחות מחוונים ברחבי העולם

betrays the fact that we know this to be true.

מסגירה את העובדה שאנו יודעים שזה נכון.

Car accidents are the leading cause of death

תאונות דרכים הינן גורם המוות העיקרי

in people ages 16 to 19 in the United States --

בקרב נערים בגילאים 16 עד 19 בארצות הברית -

leading cause of death --

גורם המוות העיקרי -

and 75 percent of these accidents have nothing to do

ו-75% מהתאונות הללו אינן קשורות

with drugs or alcohol.

לסמים או אלכוהול.

So what happens?

אז מה קורה?

No one can say for sure, but I remember my first accident.

אף אחד לא יכול לומר בוודאות, אבל אני זוכרת את התאונה הראשונה שלי.

I was a young driver out on the highway,

הייתי נהגת צעירה, בכביש המהיר,

and the car in front of me, I saw the brake lights go on.

והרכב שנסע מולי - ראיתי את אורות הבלמים שלו נדלקים.

I'm like, "Okay, all right, this guy is slowing down,

אמרתי לעצמי, "בסדר, הבחור מאט,

I'll slow down too."

"אני אאט גם כן."

I step on the brake.

לחצתי על הבלם.

But no, this guy isn't slowing down.

אבל לא, הבחור לא מאט.

This guy is stopping, dead stop, dead stop on the highway.

הבחור עוצר, עצירה פתאומית, עצירה פתאומית באמצע כביש מהיר.

It was just going 65 -- to zero?

זה פשוט ירד מ-100 קמ"ש ל-0.

I slammed on the brakes.

לחצתי בחוזקה על הבלמים.

I felt the ABS kick in, and the car is still going,

הרגשתי את ה-ABS נכנס לפעולה, והמכונית עדיין המשיכה בנסיעה,

and it's not going to stop, and I know it's not going to stop,

והיא לא התכוונה לעצור, ואני יודעת שזה לא עומד לעצור,

and the air bag deploys, the car is totaled,

וכרית האוויר נפתחה, והמכונית התרסקה,

and fortunately, no one was hurt.

ולמרבה המזל - איש לא נפגע.

But I had no idea that car was stopping,

אבל לא היה לי מושג שהרכב מתכוון לעצור,

and I think we can do a lot better than that.

ואני חושבת שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר טוב מזה.

I think we can transform the driving experience

אני חושבת שאנחנו יכולים לשנות את חווית הנהיגה

by letting our cars talk to each other.

ע"י כך שניתן למכוניות שלנו לדבר זו עם זו.

I just want you to think a little bit

אני רק רוצה שתחשבו קצת

about what the experience of driving is like now.

מהי חווית הנהיגה שלנו היום.

Get into your car. Close the door. You're in a glass bubble.

נכנסים למכונית. סוגרים את הדלת. אתם בתוך בועת זכוכית.

You can't really directly sense the world around you.

אתם לא באמת יכולים לחוש את העולם סביבכם.

You're in this extended body.

אתם בתוך הגוף המורחב הזה.

You're tasked with navigating it down

אתם אמונים על ניווטו,

partially-seen roadways,

רואים את הדרך באופן חלקי,

in and amongst other metal giants, at super-human speeds.

בתוך סביבה של ענקי מתכת נוספים, במהירות על-אנושית.

Okay? And all you have to guide you are your two eyes.

בסדר? וכל מה שיכול להדריך אותכם הן זוג עינייכם.

Okay, so that's all you have,

בסדר, אז זה כל מה שיש לכם,

eyes that weren't really designed for this task,

עיניים שלא באמת מיועדות למשימה הזו,

but then people ask you to do things like,

אבל אז אנשים מבקשים ממכם לעשות דברים כמו,

you want to make a lane change,

אתם רוצים לעבור נתיב,

what's the first thing they ask you do?

מה הדבר הראשון שיבקשו ממכם לעשות?

Take your eyes off the road. That's right.

להסיט את עינייך מהכביש. נכון.

Stop looking where you're going, turn,

הפסיקו להסתכל לאן שאתם נוסעים, פנו,

check your blind spot,

בדקו את השטח המת,

and drive down the road without looking where you're going.

והמשיכו בדרך מבלי להסתכל לאן אתם נוסעים.

You and everyone else. This is the safe way to drive.

אתם וכל היתר. זו הדרך הבטוחה לנהוג.

Why do we do this? Because we have to,

למה אנחנו עושים את זה? כי אנחנו חייבים,

we have to make a choice, do I look here or do I look here?

אנחנו חייבים לבחור, האם צריך להסתכל לכאן או לשם?

What's more important?

מה יותר חשוב?

And usually we do a fantastic job

ובדרך כלל אנחנו עושים עבודה מצויינת,

picking and choosing what we attend to on the road.

לבחור ולברור מה לעשות על הכביש.

But occasionally we miss something.

אבל לעתים אנחנו מפספסים משהו.

Occasionally we sense something wrong or too late.

לעתים אנחנו חשים משהו לא נכון, או מאוחר מדי.

In countless accidents, the driver says,

במספר רב של תאונות דרכים, הנהג אומר,

"I didn't see it coming."

"לא ראיתי את זה בא".

And I believe that. I believe that.

ואני מאמינה לזה. אני מאמינה לזה.

We can only watch so much.

אנחנו לא יכולים לצפות בכל כך הרבה.

But the technology exists now that can help us improve that.

אבל הטכנולוגיה שקיימת היום יכולה לסייע לנו לשפר זאת.

In the future, with cars exchanging data with each other,

בעתיד, כשכלי רכב יוכלו להחליף מידע ביניהם,

we will be able to see not just three cars ahead

נהיה מסוגלים לראות לא רק שלוש מכוניות מלפנים,

and three cars behind, to the right and left,

ושלוש מכוניות מאחור, מימין ומשמאל,

all at the same time, bird's eye view,

כולן באותו הזמן, טווח ראיה של ציפור,

we will actually be able to see into those cars.

למעשה נהיה מסוגלים לראות לתוך המכוניות הללו.

We will be able to see the velocity of the car in front of us,

נהיה מסוגלים לראות את המהירות של הרכב מלפנינו,

to see how fast that guy's going or stopping.

לראות באיזו מהירות הנהג מלפנינו נוסע או עוצר.

If that guy's going down to zero, I'll know.

אם הנהג מאט עד לעצירה, אני אדע.

And with computation and algorithms and predictive models,

ועם מחשוב ואלגוריתמים ומודלים שמסוגלים לחזות,

we will be able to see the future.

נהיה מסוגלים לראות את העתיד.

You may think that's impossible.

אתם יכולים לחשוב שזה בלתי אפשרי.

How can you predict the future? That's really hard.

איך אפשר לנבא את העתיד? זה באמת קשה.

Actually, no. With cars, it's not impossible.

למעשה לא. עם כלי רכב, זה לא בלתי-אפשרי.

Cars are three-dimensional objects

מכוניות הן אובייקטים תלת-מימדיים

that have a fixed position and velocity.

שיש להם מיקום ומהירות מוחלטים.

They travel down roads.

הן נוסעות בכבישים.

Often they travel on pre-published routes.

לעתים הן נוסעות בנתיבים מסומנים.

It's really not that hard to make reasonable predictions

זה לא באמת קשה כל כך לבצע הערכות סבירות

about where a car's going to be in the near future.

איפה מכונית מסויימת עומדת להיות בעתיד הקרוב.

Even if, when you're in your car

אפילו אם, כשאתם במכונית

and some motorcyclist comes -- bshoom! --

ואופנוען אחד מגיע - וושששש...

85 miles an hour down, lane-splitting --

130 קמ"ש במורד הכביש, חוצה נתיבים -

I know you've had this experience --

אני יודעת שחוויתם את החוויה הזו -

that guy didn't "just come out of nowhere."

הבחור לא "פשוט בא משום מקום."

That guy's been on the road probably for the last half hour.

הבחור היה ככל הנראה על הכביש בחצי השעה האחרונה.

(Laughter)

(צחוק)

Right? I mean, somebody's seen him.

נכון? אני מתכוונת, מישהו ראה אותו.

Ten, 20, 30 miles back, someone's seen that guy,

15, 30, 45 קילומטרים אחורה, מישהו בטח ראה את הבחור הזה,

and as soon as one car sees that guy

וברגע שמכונית אחת רואה את הבחור הזה

and puts him on the map, he's on the map --

ושמה אותו על המפה, הוא על המפה -

position, velocity,

מיקום, מהירות,

good estimate he'll continue going 85 miles an hour.

הערכה סבירה שהוא ימשיך במהירות של 130 קמ"ש.

You'll know, because your car will know, because

אתה תדע, כי המכונית שלך תדע, בגלל

that other car will have whispered something in his ear,

שמכונית אחרת תלחש משהו באוזני (המכונית) שלך,

like, "By the way, five minutes,

משהו כמו, "אגב, חמש דקות,

motorcyclist, watch out."

"אופנוען, שים לב."

You can make reasonable predictions about how cars behave.

תוכל לבצע הערכה סבירה אודות איך מכוניות מתהגות.

I mean, they're Newtonian objects.

אני מתכוונת, הן אובייקטים ניוטוניים.

That's very nice about them.

זה מאוד נחמד במכוניות.

So how do we get there?

אז איך אנחנו מגיעים לשם?

We can start with something as simple

אנחנו יכולים להתחיל עם משהו פשוט

as sharing our position data between cars,

כמו לשתף מכוניות אחרות במיקום שלנו,

just sharing GPS.

רק לשתף GPS.

If I have a GPS and a camera in my car,

אם יש לי GPS ומצלמה ברכב,

I have a pretty precise idea of where I am

יש לי מידע די מדויק איפה אני

and how fast I'm going.

וכמה מהר אני נוסעת.

With computer vision, I can estimate where

באמצעות ראייה ממוחשבת, אני יכולה להעריך

the cars around me are, sort of, and where they're going.

איפה המכוניות מסביבי, בערך, ולאן הן נוסעות.

And same with the other cars.

ואותו הדבר לגבי מכוניות אחרות.

They can have a precise idea of where they are,

יכול להיות להן מושג מדויק איפה הן,

and sort of a vague idea of where the other cars are.

וסוג של מושג מעורפל איפה המכוניות האחרות.

What happens if two cars share that data,

מה קורה אם שתי מכוניות חולקות את המידע הזה,

if they talk to each other?

אם הן מדברות אחת עם השניה?

I can tell you exactly what happens.

אני יכולה להגיד לכם בדיוק מה קורה:

Both models improve.

שני המודלים משתפרים.

Everybody wins.

כולם מרוויחים.

Professor Bob Wang and his team

פרופסור בוב וואנג והצוות שלו

have done computer simulations of what happens

ביצעו סימולציות מחשב שמחשבות מה קורה

when fuzzy estimates combine, even in light traffic,

כאשר הערכות עמומות משתלבות, אפילו כשהתנועה זורמת,

when cars just share GPS data,

כשמכוניות רק חולקות מידע של GPS

and we've moved this research out of the computer simulation

ואנחנו העברנו את המחקר הזה מחוץ לסימולציית המחשב

and into robot test beds that have the actual sensors

למצע של רובוטים מחקריים שיש להם חיישנים

that are in cars now on these robots:

כמו במכוניות, על הרובוטים הללו:

stereo cameras, GPS,

מצלמות סטריאו, GPS,

and the two-dimensional laser range finders

וגלאי טווח דו-מדיים מבוססי לייזר

that are common in backup systems.

שנפוצים במערכות נסיעה לאחור.

We also attach a discrete short-range communication radio,

צירפנו גם משדר רדיו לטווח קצר,

and the robots talk to each other.

והרובוטים מדברים זה עם זה.

When these robots come at each other,

כשהרובוטים הללו מתקרבים זה לזה,

they track each other's position precisely,

הם עוקבים אחר המיקום של האחרים במדויק,

and they can avoid each other.

והם יכולים לחמוק אחד מהשני.

We're now adding more and more robots into the mix,

אנחנו עכשיו מוסיפים עוד ועוד רובוטים לתערובת,

and we encountered some problems.

ועלינו על כמה בעיות.

One of the problems, when you get too much chatter,

אחת הבעיות, כשמגיעים אליך יותר מדי אותות מידע,

it's hard to process all the packets, so you have to prioritize,

קשה לעבד את כולו, אז אתה חייב לתעדף,

and that's where the predictive model helps you.

וכאן המודלים עוזרים לך לחזות.

If your robot cars are all tracking the predicted trajectories,

אם כל המכוניות הרובוטיות שלך ממשיכות במסלולים שנחזו,

you don't pay as much attention to those packets.

אתה לא מפנה יותר מדי תשומת לב לאותות המידע.

You prioritize the one guy

אתה מתעדף את הבחור

who seems to be going a little off course.

שנראה לך שסוטה קצת מהמסלול.

That guy could be a problem.

הבחור יכול להוות בעיה.

And you can predict the new trajectory.

ואתה יכול לחזות את המסלול החדש.

So you don't only know that he's going off course, you know how.

אז אתה יודע לא רק שהוא סוטה מהמסלול, אתה יודע כיצד.

And you know which drivers you need to alert to get out of the way.

ואתה יודע אילו נהגים אתה צריך להזהיר לזוז מהדרך.

And we wanted to do -- how can we best alert everyone?

ואנחנו רצינו לעשות - איך אפשר להזהיר את כולם?

How can these cars whisper, "You need to get out of the way?"

איך המכוניות האלה לוחשות, "אתה צריך לזוז מהדרך?"

Well, it depends on two things:

ובכן, זה תלוי בשני דברים:

one, the ability of the car,

אחד, היכולת של המכונית,

and second the ability of the driver.

והשני, היכולת של הנהג.

If one guy has a really great car,

אם לנהג אחד יש מכונית באמת נפלאה,

but they're on their phone or, you know, doing something,

אבל הוא מדבר בטלפון או, אתם יודעים, עושה משהו,

they're not probably in the best position

הוא לא באמת בעמדה הטובה ביותר

to react in an emergency.

להגיב במקרה חירום.

So we started a separate line of research

אז התחלנו קו נפרד של מחקר

doing driver state modeling.

לביצוע מידול של מצב הנהג.

And now, using a series of three cameras,

וכעת, תוך שימוש בסדרה של שלוש מצלמות,

we can detect if a driver is looking forward,

אנחנו יכולים לזהות אם נהג מסתכל קדימה,

looking away, looking down, on the phone,

מסתכל החוצה, הצידה, על הטלפון,

or having a cup of coffee.

או שותה כוס קפה.

We can predict the accident

אנחנו יכולים לחזות את התאונה.

and we can predict who, which cars,

ואנחנו יכולים לחזות מי, אילו מכוניות,

are in the best position to move out of the way

נמצאות בעמדה הטובה ביותר לזוז מהדרך

to calculate the safest route for everyone.

לחשב את הנתיב הבטוח ביותר עבור כולם.

Fundamentally, these technologies exist today.

באופן עקרוני, הטכנולוגיות הללו קיימות כיום.

I think the biggest problem that we face

אני חושבת שהבעיה הגדולה ביותר שאנו מתמודדים איתה

is our own willingness to share our data.

הוא הרצון לשתף את המידע שלנו.

I think it's a very disconcerting notion,

אני חושבת שזה רעיון מאוד מביך,

this idea that our cars will be watching us,

הרעיון שמכוניות אחרות תוכלנה לעקוב אחרינו,

talking about us to other cars,

ולדבר עלינו עם מכוניות אחרות.

that we'll be going down the road in a sea of gossip.

שניסע בכביש בים של רכילות.

But I believe it can be done in a way that protects our privacy,

אבל אני מאמינה שזה יכול להיעשות בדרך שתשמור על הפרטיות שלנו,

just like right now, when I look at your car from the outside,

ממש כמו עכשיו, כשאני מסתכלת על המכונית שלך מבחוץ,

I don't really know about you.

אני לא באמת יודעת עליך.

If I look at your license plate number,

אם אני מסתכלת על לוחית הרישוי שלך,

I don't really know who you are.

אני לא באמת יודעת מי אתה.

I believe our cars can talk about us behind our backs.

אני מאמינה שהמכוניות שלנו יכולות לדבר עלינו מאחורי הגב.

(Laughter)

(צחוק)

And I think it's going to be a great thing.

ואני חושב שזה הולך להיות דבר גדול.

I want you to consider for a moment

אני רוצה שתשקלו לרגע

if you really don't want the distracted teenager behind you

אם אתם ממש לא רוצים שבן הנוער מוסח הדעת מאחוריכם

to know that you're braking,

ידע שאתה בולמים,

that you're coming to a dead stop.

שאתם עומדים לבצע עצירה פתאומית.

By sharing our data willingly,

על ידי שיתוף המידע שלנו מרצון טוב,

we can do what's best for everyone.

אנחנו יכולים לעשות מה שטוב לכולם.

So let your car gossip about you.

אז תן לרכב שלך לרכל עליך.

It's going to make the roads a lot safer.

זה עומד להפוך את הכבישים לבטוחים יותר.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)