Jedidah Isler: How I fell in love with quasars, blazars and our incredible universe

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

My first love was for the night sky.

האהבה הראשונה שלי היתה שמי הלילה.

Love is complicated.

אהבה היא מסובכת.

You're looking at a fly-through of the Hubble Space Telescope Ultra-Deep Field,

אתם מביטים במעוף הציפור של מצלמת השדה העמוק של טלסקופ החלל האבל,

one of the most distant images of our universe ever observed.

אחת התמונות הכי רחוקות של היקום הנצפה שלנו.

Everything you see here is a galaxy,

כל מה שאתם רואים פה הוא גלקסיות,

comprised of billions of stars each.

שמורכבות כל אחת ממיליארדי כוכבים.

And the farthest galaxy is a trillion, trillion kilometers away.

והגלקסיה הרחוקה ביותר היא במרחק טריליון, טריליון קילומטר.

As an astrophysicist, I have the awesome privilege of studying

כאסטרופיזיקאית, יש לי זכות מדהימה של חקר

some of the most exotic objects in our universe.

של כמה מהעצמים הכי אקזוטיים ביקום שלנו.

The objects that have captivated me from first crush throughout my career

העצמים ששבו אותי מההתאהבות הראשונה לכל אורך הקריירה שלי

are supermassive, hyperactive black holes.

הם חורים שחורים סופר מאסיביים והיפר אקטיביים.

Weighing one to 10 billion times the mass of our own sun,

שוקלים פי אחד עד 10 מיליארד פעמים יותר מהשמש שלנו,

these galactic black holes are devouring material,

החורים השחורים הגלקטיים טורפים חומר,

at a rate of upwards of 1,000 times more

בקצב של למעלה מ 1,000 פעמים יותר

than your "average" supermassive black hole.

מהחור השחור הסופר מסיבי ה"ממוצע".

(Laughter)

(צחוק)

These two characteristics,

שתי התכונות האלו,

with a few others, make them quasars.

עם עוד כמה אחרות, הופכות אותם לקווזרים.

At the same time, the objects I study

באותו זמן, האובייקטים אותם אני חוקרת

are producing some of the most powerful particle streams

יוצרים כמה מזרמי החלקיקים הכי חזקים

ever observed.

שאי פעם נצפו.

These narrow streams, called jets,

הזרמים הצרים האלה, נקראים סילונים,

are moving at 99.99 percent of the speed of light,

נעים ב 99.99 אחוז ממהירות האור,

and are pointed directly at the Earth.

ומכוונים ישירות אל כדור הארץ.

These jetted, Earth-pointed, hyperactive and supermassive black holes

החורים השחורים הסופר מאסיביים ההיפר אקטיביים הפולטים האלה, שמכוונים לכדור הארץ

are called blazars, or blazing quasars.

נקראים בלייזארים, או קוואזרים רושפים.

What makes blazars so special is that they're some of the universe's

מה שעושה את הבלייזארים כל כך מיוחדים זה שהם כמה

most efficient particle accelerators,

ממאיצי החלקיקים הכי יעילים ביקום,

transporting incredible amounts of energy throughout a galaxy.

מובילים כמויות עצומות של אנרגיה בגלקסיה.

Here, I'm showing an artist's conception of a blazar.

פה, אני מראה קונספט של אמן של בלייזאר.

The dinner plate by which material falls onto the black hole

הצלחת דרכה נופל חומר לתוך החור השחור

is called the accretion disc,

נקראת דיסק הצמיחה,

shown here in blue.

שנראה פה בכחול.

Some of that material is slingshotted around the black hole

חלק מהחומר הזה מועף סביב החור השחור

and accelerated to insanely high speeds

ומואץ למהירויות מטורפות

in the jet, shown here in white.

בסילון, שנראה פה בלבן.

Although the blazar system is rare,

למרות שמערכות הבלייזאר הן נדירות,

the process by which nature pulls in material via a disk,

התהליך דרכו הטבע מושך את החומר דרך הדיסק,

and then flings some of it out via a jet, is more common.

ואז מעיף חלק ממנו החוצה דרך סילון נפוץ יותר.

We'll eventually zoom out of the blazar system

לבסוף נעשה זום החוצה ממערכת הבלייזאר

to show its approximate relationship to the larger galactic context.

כדי להראות את היחס המוערך שלו להקשר הגלקטי הגדול יותר.

Beyond the cosmic accounting of what goes in to what goes out,

מעבר לחשבונאות הקוסמית של מה נכנס ומה יוצא,

one of the hot topics in blazar astrophysics right now

אחד הנושאים החמים ביותר באסטרופיזיקה של בלייזארים עכשיו

is where the highest-energy jet emission comes from.

הוא מהיכן מגיעה פליטת האנרגיה הכי גבוהה ביקום.

In this image, I'm interested in where this white blob forms

בתמונה הזו, אני מתעניינת במקום בו נוצר הכתם הלבן הזה

and if, as a result, there's any relationship between the jet

ואם, כתוצאה, יש יחס בין הסילון

and the accretion disc material.

וחומר הדיסקה.

Clear answers to this question

תשובות ברורות לשאלה הזו

were almost completely inaccessible until 2008,

היו כמעט לגמרי לא נגישות עד 2008,

when NASA launched a new telescope that better detects gamma ray light --

כשנאסא שיגרה טלסקופ חדש שמזהה טוב יותר קרני גאמה --

that is, light with energies a million times higher

שזה, אור עם אנרגיות גבוהות פי מליון

than your standard x-ray scan.

מסריקת הרנטגן הרגילה שלכם.

I simultaneously compare variations between the gamma ray light data

אני באותו זמן משווה שינויים בין מידע קרינת הגאמה

and the visible light data from day to day and year to year,

ומידע האור הנראה יום ליום ושנה לשנה,

to better localize these gamma ray blobs.

כדי למקם טוב יותר את גושי קרני הגאמה האלו.

My research shows that in some instances,

המחקר שלי מראה שבמקרים מסויימים,

these blobs form much closer to the black hole

הכתמים האלה נוצרים הרבה יותר קרוב לחור השחור

than we initially thought.

משחשבנו בתחילה.

As we more confidently localize

כשאנחנו ממקמים בבטחון גדול יותר

where these gamma ray blobs are forming,

איפה גושי קרני הגאמה האלו נוצרים,

we can better understand how jets are being accelerated,

אנחנו יכולים להבין טוב יותר איך הסילונים מואצים,

and ultimately reveal the dynamic processes

ובסופו של דבר מגלים את התהליך הדינמי

by which some of the most fascinating objects in our universe are formed.

דרכו חלק המהעצמים הכי מרתקים ביקום שלנו נוצרים.

This all started as a love story.

כל זה התחיל כסיפור אהבה.

And it still is.

וכך הוא עדיין.

This love transformed me from a curious, stargazing young girl

האהבה הזו הפכה אותי מילדה סקרנית שצופה בכוכבים

to a professional astrophysicist,

לאסטרופיזיקאית מקצועית,

hot on the heels of celestial discovery.

על עקבי גילויים שמימיים.

Who knew that chasing after the universe

מי ידע שרדיפה אחרי היקום

would ground me so deeply to my mission here on Earth.

תקרקע אותי כל כך עמוק למטרה שלי פה בכדור הארץ.

Then again, when do we ever know where love's first flutter

אבל, מתי אי פעם ידענו לאן האהבה הראשונה

will truly take us.

באמת תיקח אותנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)