When ideas have sex | Matt Ridley

מתרגם: Amir Wilf מבקר: Adi Smulian

When I was a student here in Oxford in the 1970s,

כשהייתי סטודנט כאן באוקספורד בשנות ה-70',

the future of the world was bleak.

עתיד העולם היה עגום.

The population explosion was unstoppable.

התפוצצות האוכלסייה הייתה בלתי ניתנת לעצירה.

Global famine was inevitable.

רעב עולמי היה בלתי נמנע.

A cancer epidemic caused by chemicals in the environment

מגפת סרטן שנגרמה בגלל כימיקלים בסביבה

was going to shorten our lives.

עמדה לקצר את החיים שלנו.

The acid rain was falling on the forests.

הגשם החומצתי נפל על היערות.

The desert was advancing by a mile or two a year.

המדבר התקדם במייל אחד או שניים כל שנה.

The oil was running out,

הנפט עמד להיגמר

and a nuclear winter would finish us off.

וחורף גרעיני היה אמור לחסל את כולנו.

None of those things happened,

אף אחד מהדברים הללו התרחש.

(Laughter)

(צחוק)

and astonishingly, if you look at what actually happened in my lifetime,

ובצורה מדהימה, אם אתם מסתכלים על מה שאכן קרה בתקופת החיים שלי,

the average per-capita income

ההכנסה הממוצעת לנפש

of the average person on the planet,

של האדם הממוצע העולם,

in real terms, adjusted for inflation,

במונחים אמיתיים, מותאמת לאינפלציה,

has tripled.

שולשה.

Lifespan is up by 30 percent in my lifetime.

תוחלת החיים גדלה ב-30 אחוזים בתקופת החיים שלי.

Child mortality is down by two-thirds.

תמותת ילדים ירדה בשני שלישים.

Per-capita food production

תפוקת האוכל לנפש

is up by a third.

גדלה בשליש.

And all this at a time when the population has doubled.

וכל זה בזמן שהאוכלוסיה הוכפלה.

How did we achieve that, whether you think it's a good thing or not?

כיצד השגנו זאת - בין אם אתם חושבים שמדובר בדבר טוב או לא,

How did we achieve that?

כיצד השגנו זאת?

How did we become

כיצד הפכנו

the only species

להיות הזן היחיד

that becomes more prosperous

שמשגשג יותר

as it becomes more populous?

ככל שאוכלסיתו גדלה?

The size of the blob in this graph represents the size of the population,

גודל הכתם בגרף הזה מתאר את גודל האוכלוסיה.

and the level of the graph

וגובה הגרף

represents GDP per capita.

מתאר את התל"ג לנפש.

I think to answer that question

אני חושב שכדי לענות על השאלה הזאת

you need to understand

אתם צריכים להבין

how human beings bring together their brains

כיצד בני אדם חולקים את השכל שלהם

and enable their ideas to combine and recombine,

ומאפשרים לרעיונות להשתלב ולשוב ולהשתלב

to meet and, indeed, to mate.

ולהיפגש ואכן, להזדווג.

In other words, you need to understand

במילים אחרות, אתם צריכים להבין

how ideas have sex.

כיצד רעיונות עושים סקס.

I want you to imagine

אני רוצה שתדמיינו

how we got from making objects like this

איך הגענו מייצור חפצים כאלו

to making objects like this.

לייצור חפצים כאלו.

These are both real objects.

אלה שניהם חפצים אמיתיים.

One is an Acheulean hand axe from half a million years ago

האחד הוא גרזן מלפני חצי מיליון שנים

of the kind made by Homo erectus.

מהסוג שנעשו ע"י הומו-ארקטוס.

The other is obviously a computer mouse.

האחר הוא בבירור עכבר מחשב.

They're both exactly the same size and shape to an uncanny degree.

הם שניהם בדיוק באותו הגודל והצורה באופן מפליא.

I've tried to work out which is bigger,

ניסיתי להבין מי מהם גדול יותר

and it's almost impossible.

וזה כמעט בלתי אפשרי.

And that's because they're both designed to fit the human hand.

וזה משום שהם שניהם מעוצבים להתאים ליד אנושית.

They're both technologies. In the end, their similarity is not that interesting.

הם שניהם סוגי טכנולוגיה. בסופו של דבר, הדמיון בינהם לא כזה מעניין.

It just tells you they were both designed to fit the human hand.

זה רק אומר לנו ששניהם עוצבו כדי להתאים ליד אנושית.

The differences are what interest me,

ההבדלים הם מה שמעניין אותי.

because the one on the left was made to a pretty unvarying design

משום שהשמאלי יוצר בערך על פי אותו מפרט קבוע

for about a million years --

במשך כמעט מיליון שנים -

from one-and-a-half million years ago to half a million years ago.

מלפני מיליון וחצי שנים עד ללפני חצי מיליון שנים.

Homo erectus made the same tool

הומו ארקטוס עשה את אותו הכלי

for 30,000 generations.

במשך 30,000 דורות.

Of course there were a few changes,

כמובן שהיו כמה שינויים,

but tools changed slower than skeletons in those days.

אבל כלים השתנו לאט יותר משלדים באותם ימים.

There was no progress, no innovation.

לא הייתה קדמה, שום חידוש.

It's an extraordinary phenomenon, but it's true.

זוהי תופעה יוצאת דופן אבל זו האמת.

Whereas the object on the right is obsolete after five years.

בעוד שהחפץ מימין הוא מיושן אחרי חמש שנים.

And there's another difference too,

וישנו עוד הבדל,

which is the object on the left is made from one substance.

שהוא שהחפץ משמאל עשוי מחומר אחד.

The object on the right is made from

החפץ מימין עשוי

a confection of different substances,

מתערובת של חומרים,

from silicon and metal and plastic and so on.

מסיליקון ומתכת ופלסטיק וכן הלאה.

And more than that, it's a confection of different ideas,

ויותר מכך, זוהי תערובת של רעיונות שונים,

the idea of plastic, the idea of a laser,

הרעיון של פלסטיק, הרעיון של לייזר,

the idea of transistors.

הרעיון של טרנזיסטורים.

They've all been combined together in this technology.

הם כולם שולבו ביחד בטכנולוגיה הזאת.

And it's this combination,

וזה השילוב הזה,

this cumulative technology, that intrigues me,

הטכנולוגיה השיתופית הזאת שמעניינת אותי.

because I think it's the secret to understanding

משום שאני חושב שזהו הסוד להבין

what's happening in the world.

את מה שקורה בעולם.

My body's an accumulation of ideas too:

גם הגוף שלי הוא צבירה של רעיונות,

the idea of skin cells, the idea of brain cells, the idea of liver cells.

הרעיון של תאי עור, הרעיון של תאי מוח, הרעיון של תאי כבד.

They've come together.

הם השתלבו.

How does evolution do cumulative, combinatorial things?

כיצד אבולוציה עושה דברים שיתופיים, מצטברים?

Well, it uses sexual reproduction.

ובכן, היא משתמשת ברבייה מינית.

In an asexual species, if you get two different mutations in different creatures,

בזן א-מיני, אם אתם מקבלים שתי מוטציות שונות ביצורים,

a green one and a red one,

אחת ירוקה ואחת אדומה,

then one has to be better than the other.

אז אחת חייבת להיות טובה יותר מהשנייה.

One goes extinct for the other to survive.

האחת נכחדת והשנייה שורדת.

But if you have a sexual species,

אבל אם יש לכם זן מיני,

then it's possible for an individual

אז זה אפשרי ליחיד

to inherit both mutations

לרשת את שתי המוטציות

from different lineages.

משושלות שונות.

So what sex does is it enables the individual

אז מה שסקס עושה הוא לאפשר ליחיד

to draw upon

לקבל

the genetic innovations of the whole species.

את החידושים הגנטיים של הזן כולו.

It's not confined to its own lineage.

הוא לא מוגבל לשושלת שלו.

What's the process that's having the same effect

אז מהו התהליך שיש לו את אותה ההשפעה

in cultural evolution

בהתפתחות תרבותית

as sex is having in biological evolution?

כמו שלסקס יש על התפתחות ביולוגית?

And I think the answer is exchange,

ואני מאמין שהתשובה היא חילופין,

the habit of exchanging one thing for another.

ההרגל של החלפת דבר אחד באחר.

It's a unique human feature.

זה מאפיין אנושי ייחודי.

No other animal does it.

שום חיה אחרת לא עושה את זה.

You can teach them in the laboratory to do a little bit of exchange --

אתם יכולים ללמד אותם במעבדה לעשות מעט חילופין.

and indeed there's reciprocity in other animals --

ואכן יש יחסי גומלין בין חיות אחרות.

But the exchange of one object for another never happens.

אבל ההחלפה של חפץ אחד באחר אף פעם לא מתרחשת.

As Adam Smith said, "No man ever saw a dog

כפי שאדם סמית' אמר: "אף אדם מעולם לא ראה כלב

make a fair exchange of a bone with another dog."

מבצע החלפה מהוגנת של עצם עם כלב אחר."

(Laughter)

(צחוק)

You can have culture without exchange.

אפשרי שתהיה תרבות ללא חילופין.

You can have, as it were, asexual culture.

אתם יכולים שתהיה לכם, תרבות א-מינית.

Chimpanzees, killer whales, these kinds of creatures, they have culture.

שימפנזות, לויתני אורקה, יצורים מהסוג הזה, יש להם תרבות.

They teach each other traditions

הם מלמדים אחד את השני מסורות

which are handed down from parent to offspring.

שמועברים בירושה מהורה לצאצא.

In this case, chimpanzees teaching each other

במקרה הזה, שימפנזות מלמדים אחד את השני

how to crack nuts with rocks.

כיצד לפצח אגוזים עם אבנים.

But the difference is

אבל ההבדל הוא

that these cultures never expand, never grow,

שהתרבויות האלה אף פעם לא מתרחבות, לא צומחות,

never accumulate, never become combinatorial,

אף פעם לא צוברות, לא הופכות שיתופיות.

and the reason is because

והסיבה היא

there is no sex, as it were,

שאין "סקס",

there is no exchange of ideas.

אין החלפת רעיונות.

Chimpanzee troops have different cultures in different troops.

ללהקות שימפנזות יש תרבות שונה בלהקות שונות.

There's no exchange of ideas between them.

אין החלפת רעיונות ביניהם.

And why does exchange raise living standards?

ולמה חילופין מעלה את רמת החיים?

Well, the answer came from David Ricardo in 1817.

ובכן, התשובה מגיעה מדייויד ריקרדו ב-1817.

And here is a Stone Age version of his story,

והנה גרסת עידן האבן של הסיפור שלו,

although he told it in terms of trade between countries.

למרות שהוא סיפר אותו במובן של סחר בין מדינות.

Adam takes four hours to make a spear and three hours to make an axe.

לאדם לוקח ארבע שעות להכין חנית ושלוש שעות להכין גרזן.

Oz takes one hour to make a spear and two hours to make an axe.

לעוז צריך שעה אחת כדי להכין חנית ושתיים כדי להכין גרזן.

So Oz is better at both spears and axes than Adam.

אז עוז יותר טוב מאדם גם בחניתות וגם בגרזנים.

He doesn't need Adam.

הוא לא צריך את אדם.

He can make his own spears and axes.

הוא יכול לעשות את הגרזנים והחניתות שלו.

Well no, because if you think about it,

ובכן לא, מכיוון שאם אתם חושבים על זה,

if Oz makes two spears and Adam make two axes,

אם עוז מכין שתי חניתות ואדם מכין שני גרזנים,

and then they trade,

והם עושים סחר חליפין,

then they will each have saved an hour of work.

אז כל אחד מהם יחסוך שעת עבודה.

And the more they do this, the more true it's going to be,

וכלל שהם יעשו זאת יותר, הדבר ייעשה יותר נכון.

because the more they do this, the better Adam is going to get at making axes

משום שככל שהם יעשו זאת יותר, כך אדם הולך להשתפר בעשיית גרזנים,

and the better Oz is going to get at making spears.

ועוז ייעשה טוב יותר בהכנת חניתות.

So the gains from trade are only going to grow.

אז הרווחים ממסחר רק הולכים להאמיר.

And this is one of the beauties of exchange,

וזה אחד מהדברים היפים במסחר,

is it actually creates the momentum

הוא יוצר את התנופה

for more specialization,

להתמחות,

which creates the momentum for more exchange and so on.

שבתורה יוצרת את התנופה ליותר מסחר וכן הלאה.

Adam and Oz both saved an hour of time.

אדם ועוז שניהם חסכו שעה של זמן.

That is prosperity, the saving of time

זהו שגשוג, החסכון בזמן

in satisfying your needs.

הדרוש לסיפוק הצרכים שלכם.

Ask yourself how long you would have to work

שאלו את עצמכם כמה זמן הייתם צריכים לעבוד

to provide for yourself

כדי לספק לעצמכם

an hour of reading light this evening to read a book by.

שעה של אור קריאה הערב כדי לקרוא ספר.

If you had to start from scratch, let's say you go out into the countryside.

אם הייתם צריכים להתחיל מאפס, נגיד ללכת אל הכפר.

You find a sheep. You kill it. You get the fat out of it.

אתם מוצאים כבשה, הורגים אותו, מוצאים את השומן ממנה.

You render it down. You make a candle, etc. etc.

אתם מעבדים אותו, אתם עושים נר וכן הלאה.

How long is it going to take you? Quite a long time.

כמה זמן זה הולך לקחת לכם? לא מעט זמן.

How long do you actually have to work

כמה זמן אתם צריכים לעבוד בפועל

to earn an hour of reading light

כדי להרוויח שעה של אור קריאה

if you're on the average wage in Britain today?

אם אתם מרוויחים את השכר הממוצע בבריטניה היום?

And the answer is about half a second.

והתשובה היא בערך חצי שנייה.

Back in 1950,

אי שם ב-1950,

you would have had to work for eight seconds on the average wage

הייתם צריכים לעבוד שמונה שניות בשכר הממוצע

to acquire that much light.

כדי להשיג את אותה כמות האור.

And that's seven and a half seconds of prosperity that you've gained

ואלו שבע וחצי שניות של שגשוג שהשגתם.

since 1950, as it were,

מאז 1950.

because that's seven and a half seconds in which you can do something else,

משום שאלו הם שבע וחצי שניות שיכולתם לעשות בהם משהו אחר.

or you can acquire another good or service.

או שיכולתם לרכוש סחורה או שירות אחרים.

And back in 1880,

ואי שם ב-1880,

it would have been 15 minutes

היו אלה 15 דקות

to earn that amount of light on the average wage.

הדרושות בכדי להרוויח את אותה כמות אור מהשכר הממוצע.

Back in 1800,

ב-1800,

you'd have had to work six hours

הייתם צריכים לעבוד שש שעות

to earn a candle that could burn for an hour.

כדי להרוויח נר שיכל להישרף במשך שעה.

In other words, the average person on the average wage

במילים אחרות, האדם הממוצע בשכר הממוצע

could not afford a candle in 1800.

לא יכל להרשות לעצמו נר ב-1800.

Go back to this image of the axe and the mouse,

נחזור לתמונה הזאת של הגרזן והעכבר,

and ask yourself: "Who made them and for who?"

ושאלו את עצמכם: "מי עשה אותם ובעבור מי?"

The stone axe was made by someone for himself.

גרזן האבן נעשה ע"י מישהו עבורו.

It was self-sufficiency.

הוא היה עצמאי.

We call that poverty these days.

אנחנו קוראים לזה עוני בימינו.

But the object on the right

אבל החפץ מימין

was made for me by other people.

נעשה עבורי ע"י אנשים אחרים.

How many other people?

כמה אנשים אחרים?

Tens? Hundreds? Thousands?

עשרות? מאות? אלפים?

You know, I think it's probably millions.

אתם יודעים, אני חושב שזה כנראה מיליונים.

Because you've got to include the man who grew the coffee,

בגלל שאתם חייבים לכלול את האיש שגידל את הקפה,

which was brewed for the man who was on the oil rig,

שבושל עבור האיש על אסדת הנפט,

who was drilling for oil, which was going to be made into the plastic, etc.

שקדח בשביל נפט, שעמד להיות מעובד לפלסטיק וכו'.

They were all working for me,

הם כולם עבדו בשבילי,

to make a mouse for me.

לייצר עכבר בשבילי.

And that's the way society works.

וזאת הדרך שבה החברה עובדת .

That's what we've achieved as a species.

זה מה שהשגנו בתור זן.

In the old days, if you were rich,

פעם, אם הייתם עשירים,

you literally had people working for you.

היו לכם אנשים שעבדו בשבילכם תרתי-משמע.

That's how you got to be rich; you employed them.

כך הפכתם עשירים, העסקתם אותם.

Louis XIV had a lot of people working for him.

ללואי ה-14 היו הרבה אנשים שעבדו בשבילו.

They made his silly outfits, like this,

הם עשו עבורו את התלבושות המטופשות שלו, כמו זאת.

(Laughter)

(צחוק)

and they did his silly hairstyles, or whatever.

והם עשו לו את התסרוקות המטופשות שלו או מה שלא היה.

He had 498 people

היו לו 498 אנשים

to prepare his dinner every night.

שהכינו לו את ארוחת הערב שלו כל לילה.

But a modern tourist going around the palace of Versailles

אבל תייר מודרני שמסתובב ארמון ורסאי

and looking at Louis XIV's pictures,

ומסתכל על תמונותיו של לואי ה-14,

he has 498 people doing his dinner tonight too.

גם לו יש 498 אנשים שמכינים עבורו את ארוחת הערב.

They're in bistros and cafes and restaurants

הם בביסטרואים, בתי קפה ומסעדות

and shops all over Paris,

וחנויות בכל רחבי פאריס.

and they're all ready to serve you at an hour's notice with an excellent meal

והם כולם מוכנים לשרת אותך בהתראה של שעה עם ארוחה מצויינת

that's probably got higher quality

שאיכותה גבוהה יותר,כנראה,

than Louis XIV even had.

מאלו שלואי ה-14 אכל.

And that's what we've done, because we're all working for each other.

וזה מה שעשינו, משום שכולנו עובדים אחד בשביל השני.

We're able to draw upon specialization and exchange

אנחנו מסוגלים להישען על התמחות ומסחר

to raise each other's living standards.

כדי להעלות את רמת החיים אחד של השני.

Now, you do get other animals working for each other too.

עכשיו, ישנם חיות שעובדות אחת בשביל השנייה.

Ants are a classic example; workers work for queens and queens work for workers.

נמלים הם דוגמא קלאסית, פועלות עובדות בשביל מלכות ומלכות עובדות בשביל פועלות.

But there's a big difference,

אבל ישנו הבדל גדול,

which is that it only happens within the colony.

והוא שהעניין קורה רק בתוך המושבה.

There's no working for each other across the colonies.

אין עבודה אחת בשביל השנייה בין מושבות.

And the reason for that is because there's a reproductive division of labor.

והסיבה לכך היא שיש חלוקה עבודה לפי רבייה.

That is to say, they specialize with respect to reproduction.

כלומר, הן מתמחות בהתאם לרבייה.

The queen does it all.

המלכה עושה את הכל.

In our species, we don't like doing that.

בזן שלנו, אנחנו לא אוהבים לעשות את זה.

It's the one thing we insist on doing for ourselves, is reproduction.

זהו הדבר היחיד שאנחנו מתעקשים לעשות בעצמנו, הרבייה.

(Laughter)

(צחוק)

Even in England, we don't leave reproduction to the Queen.

אפילו באנגליה, אנחנו לא משארים את הרבייה למלכה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So when did this habit start?

אז מתי ההרגל הזה התחיל?

And how long has it been going on? And what does it mean?

וכמה זמן הוא נמשך? ומהי המשמעות שלו?

Well, I think, probably, the oldest version of this

ובכן, אני חושב, שכנראה שהגרסא העתיקה ביותר של זה

is probably the sexual division of labor.

היא בוודאי החלוקה המינית של עבודה.

But I've got no evidence for that.

אבל אין לי ראיות לכך.

It just looks like the first thing we did

זה פשוט נראה כמו הדבר הראשון שעשינו

was work male for female and female for male.

היה להעביד את האשה בשביל הגבר ואת הגבר בשביל האשה.

In all hunter-gatherer societies today,

בכל חברות הצייד - מלקט כיום

there's a foraging division of labor

יש חלוקת עבודה של חיפוש מזון

between, on the whole, hunting males and gathering females.

בין, בגדול, ציידים זכרים לנשים מלקטות

It isn't always quite that simple,

זה לא תמיד כל כך פשוט.

but there's a distinction between

אבל יש הבדלה בין

specialized roles for males and females.

תפקידים מיועדים בין גברים ונשים.

And the beauty of this system

והיופי שבמערכת הזאת

is that it benefits both sides.

היא שהיא מיטבה עם כל צד.

The woman knows

האשה יודעת

that, in the Hadzas' case here --

שבמקרה של ה-הדזה כאן -

digging roots to share with men in exchange for meat --

שניתן לחפור שורשים ולחלוק עם הגברים בתמורה לבשר -

she knows that all she has to do to get access to protein

היא יודעת שכל שעליה לעשות כדי להשיג גישה לפרוטאין

is to dig some extra roots and trade them for meat.

הוא לחפור כמה שורשים נוספים ולהחליף אותם בבשר.

And she doesn't have to go on an exhausting hunt

והיא לא צריכה לצאת לציד מתיש

and try and kill a warthog.

ולנסות ולהרוג חזיר יבלות.

And the man knows that he doesn't have to do any digging

והגבר יודע שאינו צריך לחפור

to get roots.

כדי להשיג שורשים.

All he has to do is make sure that when he kills a warthog

כל מה שהוא צריך לעשות הוא לוודא שכאשר הוא הורג חזיר יבלות

it's big enough to share some.

הוא מספיק גדול כדי לחלוק קצת.

And so both sides raise each other's standards of living

וכך שני הצדדים מעלים את רמת החיים אחד של השני

through the sexual division of labor.

דרך החלוקה המינית של עבודה.

When did this happen? We don't know, but it's possible

מתי זה קרה? אנחנו לא יודעים, אבל זה אפשרי

that Neanderthals didn't do this.

שניאנדרטלים לא עשו זאת.

They were a highly cooperative species.

הם היו זן מאוד שיתופי.

They were a highly intelligent species.

הם היו זן מאוד חכם.

Their brains on average, by the end, were bigger than yours and mine

המוח שלהם, בממוצע, לקראת הסוף, היו גדולים מזה שלי ושלכם

in this room today.

בחדר הזה היום.

They were imaginative. They buried their dead.

הם היו יצירתיים. הם קברו את המתים שהם.

They had language, probably,

הייתה להם שפה, כנראה,

because we know they had the FOXP2 gene of the same kind as us,

משום שאנחנו יודעים שהיה להם את גן ה-FOXP2 מאותו סוג שלנו היה,

which was discovered here in Oxford.

שהתגלה כאן באוקספורד.

And so it looks like they probably had linguistic skills.

וזה נראה כאילו היו להם כישורי שפה.

They were brilliant people. I'm not dissing the Neanderthals.

הם היו אנשים מבריקים, אני לא מזלזל בניאנדרטלים.

But there's no evidence

אבל אין ראיות

of a sexual division of labor.

שהייתה להם חלוקה מינית של עבודה.

There's no evidence of gathering behavior by females.

אין ראיות להתנהגות איסופית של נשים.

It looks like the females were cooperative hunters with the men.

נראה כאילו הנשים היו ציידות שיתופיות עם הגברים.

And the other thing there's no evidence for

והדבר הנוסף שאין ראיות עבורו

is exchange between groups,

הוא חליפין בין הקבוצות.

because the objects that you find in Neanderthal remains,

משום שהחפצים שמוצאים בשרידים ניאנדרטליים,

the tools they made,

הכלים שהם עשו,

are always made from local materials.

תמיד עשויים מחומרים מקומיים.

For example, in the Caucasus

לדוגמא, ב-קוקאז

there's a site where you find local Neanderthal tools.

ישנו אתר שאתם יכולים למצוא בו כלים ניאנדרטליים מקומיים.

They're always made from local chert.

הם תמיד עשויים מאבן חלמיש מקומית.

In the same valley there are modern human remains

באותו עמק, יש שרידים אנושיים מודרניים

from about the same date, 30,000 years ago,

מאותו התאריך, לפני 30,000 אלף שנים.

and some of those are from local chert,

וחלקם הם מאבן חלמיש מקומית,

but more -- but many of them are made

אבל מעבר לכך - רבים מהם עשויים

from obsidian from a long way away.

מאבן ולקנית ממקום רחוק מאוד.

And when human beings began

וכשבני אדם התחילו

moving objects around like this,

להזיז חפצים בצורה כזאת,

it was evidence that they were exchanging between groups.

זאת הייתה ראייה שהם ביצעו חילוף בין קבוצות.

Trade is 10 times as old as farming.

המסחר עתיק פי עשר מחקלאות.

People forget that. People think of trade as a modern thing.

אנשים שוכחים זאת. אנשים חושבים שמסחר הוא דבר מודרני.

Exchange between groups has been going on

חילופין בין קבוצות מתרחשים

for a hundred thousand years.

כבר על פני מאה אלף שנים.

And the earliest evidence for it crops up

והראייה המוקדמת ביותר עבור זה צצה

somewhere between 80 and 120,000 years ago in Africa,

בערך לפני בין 80 ל- 120,000 שנים באפריקה,

when you see obsidian and jasper and other things

אז ניתן לראות זכוכית געשית וישפה ודברים אחרים

moving long distances in Ethiopia.

עוברים מרחקים ארוכים באתיופיה.

You also see seashells --

אתם יכולים לראות גם קונכיות -

as discovered by a team here in Oxford --

כפי שהתגלה כאן ע"י צוות מאוקספורד -

moving 125 miles inland

שנעות 125 מיילים אל תוך היבשת

from the Mediterranean in Algeria.

מהים התיכון באלג'יר.

And that's evidence that people

וזאת ראייה שאנשים

have started exchanging between groups.

התחילו להחליף בין קבוצות.

And that will have led to specialization.

וזה הוביל להתמחות.

How do you know that long-distance movement

כיצד אתם יודעים שתנועה למרחק גדול

means trade rather than migration?

מצביעה על מסחר ולא על הגירה?

Well, you look at modern hunter gatherers like aboriginals,

ובכן, אתם מסתכלים על ציידים-אוספים מודרניים כמו אבוריג'ינלים,

who quarried for stone axes at a place called Mount Isa,

שחצבו בשביל גרזני אבן במקום שנראה 'הר איסא',

which was a quarry owned by the Kalkadoon tribe.

ששימש כמחצבה שהייתה בבעלות שבט קאלקאדון.

They traded them with their neighbors

הם סחרו בהם עם שכניהם

for things like stingray barbs,

בשביל דברים כמו עוקצים של טריגונים.

and the consequence was that stone axes

והתוצאה הייתה שגרזני אבן

ended up over a large part of Australia.

הגיעו לחלקים נרחבים של אוסטרליה.

So long-distance movement of tools

אז תנועה ארוכת מרחקים של כלים

is a sign of trade, not migration.

היא סימן למסחר, לא להגירה.

What happens when you cut people off from exchange,

מה קורה כאשר אתם חותכים אנשים מן המסחר,

from the ability to exchange and specialize?

מהיכולת להחליף ולהתמחות?

And the answer is that

והתשובה היא

not only do you slow down technological progress,

שלא רק שאתם מאיטים את ההתקדמות הטכנולוגית,

you can actually throw it into reverse.

אתם יכולים להסב אותה לאחור.

An example is Tasmania.

דוגמא לכך היא טסמניה.

When the sea level rose and Tasmania became an island 10,000 years ago,

כשגובה הים עלה וטסמניה הפכה לאי לפני 10,000 שנים,

the people on it not only experienced

האנשים עליה, לא רק חוו

slower progress than people on the mainland,

התקדמות איטית יותר מהאנשים על היבשת,

they actually experienced regress.

הם ממש התנסו בנסיגה.

They gave up the ability to make stone tools

הם ויתרו על היכולת לייצר כלים

and fishing equipment and clothing

וציוד דיג וביגוד

because the population of about 4,000 people

משום שאוכלוסייה של 4,000 אנשים בערך

was simply not large enough

פשוט לא הייתה גדולה מספיק

to maintain the specialized skills

כדי לשמר את כישורי ההתמחות

necessary to keep the technology they had.

ההכרחיים כדי לשמור על הטכנולוגיה שהייתה להם.

It's as if the people in this room were plonked on a desert island.

זה כמו שהאנשים בחדר הזה היו נשלפים לאי מדברי.

How many of the things in our pockets

כמה מהדברים שבכיסים שלנו

could we continue to make after 10,000 years?

היינו יכולים להמשיך לייצר אחרי 10,000 שנים?

It didn't happen in Tierra del Fuego --

זה לא קרה ב-טיירה דל פואגו -

similar island, similar people.

אי דומה, אנשים דומים.

The reason: because Tierra del Fuego

הסיבה היא משום שטיירה דל פואגו

is separated from South America by a much narrower straight,

מופרדת מדרום אמריקה במיצר הרבה יותר צר.

and there was trading contact across that straight

והיו יחסי מסחר לאורך המיצר הזה

throughout 10,000 years.

לאורך 10,000 שנים.

The Tasmanians were isolated.

הטסמנים היו מבודדים.

Go back to this image again

חזרו לתמונה הזאת שוב

and ask yourself, not only who made it and for who,

ושאלו את עצמכם, לא רק מי עשה את זה ועבור מי?

but who knew how to make it.

אבל גם מי ידע איך לעשות את זה?

In the case of the stone axe, the man who made it knew how to make it.

במקרה של גרזן האבן, האדם שייצר אותו ידע איך לעשות אותו.

But who knows how to make a computer mouse?

אבל מי יודע איך לייצר עכבר מחשב?

Nobody, literally nobody.

אף אחד. תרתי-משמע, אף אחד.

There is nobody on the planet who knows how to make a computer mouse.

אין אף אחד על הכוכב שיודע איך לייצר עכבר מחשב.

I mean this quite seriously.

אני מתכוון לכך די ברצינות.

The president of the computer mouse company doesn't know.

נשיא חברת עכברי המחשב לא יודע.

He just knows how to run a company.

הוא רק יודע איך לנהל את החברה.

The person on the assembly line doesn't know

האדם בקו הייצור לא יודע

because he doesn't know how to drill an oil well

בגלל שהוא לא יודע איך לקדוח באר נפט

to get oil out to make plastic, and so on.

כדי להוציא נפט לייצור פלסטיק וכן הלאה.

We all know little bits, but none of us knows the whole.

אנחנו כולנו יודעים חלקים קטנים אבל אף אחד מאיתנו לא יודע את השלם.

I am of course quoting from a famous essay

אני כמון מצטט ממאמר מפורסם

by Leonard Read, the economist in the 1950s,

מאת ליאונרד ריד, כלכלן בשנות ה-50',

called "I, Pencil"

שנקרא " אני, עפרון"

in which he wrote about how a pencil came to be made,

שבו הוא כתב על איך עפרון מתהווה,

and how nobody knows even how to make a pencil,

ואיך אף אחד לא יודע בכלל איך לייצר עפרון,

because the people who assemble it don't know how to mine graphite,

משום שהאנשים שמרכיבים אותו לא יודעים לכרות גראפיט.

and they don't know how to fell trees and that kind of thing.

והם לא יודעים איך לעבד עצים ודברים מהסוג הזה.

And what we've done in human society,

ומה שעשינו בחברה האנושית,

through exchange and specialization,

בעזרת סחר והתמחות,

is we've created

הוא שיצרנו

the ability to do things that we don't even understand.

את היכולת לעשות דברים שאנחנו אפילו לא מבינים.

It's not the same with language.

זה לא אותו הדבר עם שפה.

With language we have to transfer ideas

בשפה אנחנו יכולים להעביר רק רעיונות

that we understand with each other.

שאנחנו מבינים אחד לשני.

But with technology,

אבל עם טכנולוגיה,

we can actually do things that are beyond our capabilities.

אנחנו ממש מבצעים דברים שהם מעבר ליכולות שלנו.

We've gone beyond the capacity of the human mind

התקדמנו אל מעבר ליכולת של המוח האנושי

to an extraordinary degree.

למידה יוצאת דופן.

And by the way,

ודרך אגב,

that's one of the reasons that I'm not interested

זוהי אחת מהסיבות שבגללן אני לא מעוניין

in the debate about I.Q.,

בדיון על איי.קיו.,

about whether some groups have higher I.Q.s than other groups.

ועל האם לקבוצות מסוימות יש איי.קיו. גבוה מאחרות.

It's completely irrelevant.

זה לחלוטין לא שייך.

What's relevant to a society

מה שכן משנה לחברה

is how well people are communicating their ideas,

הוא כמה טוב אנשים מתקשרים את הרעיונות שלהם,

and how well they're cooperating,

וכמה טובים הם בשיתוף פעולה,

not how clever the individuals are.

לא כמה מתוחכמים היחידים שבהם.

So we've created something called the collective brain.

אז יצרנו משהו שנקרא המוח הקולקטיבי.

We're just the nodes in the network.

אנחנו רק צמתים ברשת.

We're the neurons in this brain.

אנחנו הנוירונים במוח הזה.

It's the interchange of ideas,

זהו החילוף של רעיונות,

the meeting and mating of ideas between them,

הפגישה והזיווג של רעיונות בינם,

that is causing technological progress,

שגורם להתקדמות הטכנולוגיה,

incrementally, bit by bit.

בגידול, עוד ועוד.

However, bad things happen.

עם זאת, דברים רעים קורים.

And in the future, as we go forward,

ובעתיד, ככל שנלך קדימה,

we will, of course, experience terrible things.

אנחנו, כמובן, נתנסה בדברים נוראים.

There will be wars; there will be depressions;

יהיו מלחמות, יהיו משברים כלכליים.

there will be natural disasters.

יהיו אסונות טבעיים.

Awful things will happen in this century, I'm absolutely sure.

דברים נוראים יקרו המאה הזאת, אני בטוח בצורה מוחלטת.

But I'm also sure that, because of the connections people are making,

אבל אני גם בטוח, בגלל הקשרים שאנשים יוצרים,

and the ability of ideas

והיכולת של רעיונות

to meet and to mate

להיפגש ולהזדווג

as never before,

כמו שלא קרה מעולם,

I'm also sure

אני גם בטוח

that technology will advance,

שהטכנולוגיה תתקדם,

and therefore living standards will advance.

ולפיכך רמת החיים תעלה.

Because through the cloud,

משום שדרך הענן,

through crowd sourcing,

דרך משאבים משותפים

through the bottom-up world that we've created,

דרך העולם-מלמטה-למעלה שיצרנו,

where not just the elites but everybody

היכן שלא רק העלית, אבל כולם

is able to have their ideas

יכולים להחזיק ברעיונות שלהם

and make them meet and mate,

ולגרום להם להיפגש ולהזדווג,

we are surely accelerating the rate of innovation.

אנחנו לבטח מאיצים את קצב החידוש.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)