Dive into an ocean photographer's world | Thomas Peschak

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

As a kid, I used to dream about the ocean.

כילד, הייתי חולם על האוקיינוס.

It was this wild place full of color and life,

זה היה מקום פראי מלא בצבעים וחיים,

home to these alien-looking, fantastical creatures.

הבית ליצורים הפנטסטיים דמויי החייזרים.

I pictured big sharks ruling the food chain

דמיינתי כרישים גדולים ששולטים בשרשרת המזון

and saw graceful sea turtles dancing across coral reefs.

וראיתי צבי ים אציליים רוקדים לרוחב שונית האלמוגים.

As a marine biologist turned photographer,

כביולוג ימי שהפך לצלם,

I've spent most of my career looking for places

ביליתי את רוב הקריירה שלי בחיפוש אחר מקומות

as magical as those I used to dream about when I was little.

קסומים כמו אלה שחלמתי עליהם כשהייתי קטן.

As you can see,

כפי שאתם רואים,

I began exploring bodies of water at a fairly young age.

התחלתי לחקור גופי מים בגיל די צעיר.

But the first time I truly went underwater,

אבל בפעם הראשונה שבאמת ירדתי מתחת למים,

I was about 10 years old.

הייתי בן 10.

And I can still vividly remember furiously finning

ואני עדיין יכול לזכור בברור שחתרתי בסנפירים בפראות

to reach this old, encrusted cannon on a shallow coral reef.

כדי להגיע לתותח עתיק מכוסה בשונית אלמוגים רדודה.

And when I finally managed to grab hold of it,

כשלבסוף הצלחתי לתפוס אותו,

I looked up, and I was instantly surrounded by fish

הבטתי למעלה, ומייד הייתי מוקף בדגים

in all colors of the rainbow.

בכל צבעי הקשת.

That was the day I fell in love with the ocean.

זה היה היום בו התאהבתי באוקיינוס.

Thomas Peschak

תומאס פשאק

Conservation Photographer

צלם שימור

In my 40 years on this planet,

ב 40 שנותי על הפלנטה,

I've had the great privilege to explore

היתה לי זכות גדולה לחקור

some of its most incredible seascapes

כמה מנופי הים המדהימים ביותר

for National Geographic Magazine

למגזין נשיונל גאוגרפיק

and the Save Our Seas Foundation.

וקרן הצל את ימינו.

I've photographed everything from really, really big sharks

צילמתי הכל מכרישים באמת באמת גדולים

to dainty ones that fit in the palm of your hand.

לקטנים שמתאימים בכף ידכם.

I've smelled the fishy, fishy breath of humpback whales

הרחתי את הנשימה המאוד דגית של לוויתנים גדולי סנפיר

feeding just feet away from me

שאכלו במרחק של מטרים ממני

in the cold seas off Canada's Great Bear Rainforest.

בימים הקרים של יער הגשם גרייט בר בקנדה.

And I've been privy to the mating rituals of green sea turtles

והייתי נוכח בטקסי החיזור של צבי ים ירוקים

in the Mozambique Channel.

בתעלת מוזמביק.

Everyone on this planet affects and is affected by the ocean.

כולם על הכוכב משפיעים ומושפעים על ידי האוקיינוס.

And the pristine seas I used to dream of as a child

והימים הקדמוניים עליהם הייתי חולם כילד

are becoming harder and harder to find.

הופכים קשים יותר ויותר למציאה.

They are becoming more compressed

הם הופכים ליותר דחוסים

and more threatened.

ויותר מאויימים.

As we humans continue to maintain our role

כאנשים אנחנו ממשיכים להחזיק את התפקיר שלנו

as the leading predator on earth,

כטורף המוביל על הפלנטה,

I've witnessed and photographed many of these ripple effects firsthand.

חזיתי וצילמתי הרבה מאפקטי הגל האלה ממקור ראשון.

For a long time, I thought I had to shock my audience

במשך זמן רב, חשבתי שאני צריך לגרום הלם לצופים שלי

out of their indifference with disturbing images.

מחוסר האכפתיות שלהם עם תמונות מטרידות.

And while this approach has merits,

ובעוד לגישה הזו יש יתרונות,

I have come full circle.

עברתי מעגל שלם.

I believe that the best way for me to effect change

אני מאמין שהדרך הטובה ביותר בשבילי להשפיע על השינוי

is to sell love.

היא למכור אהבה.

I guess I'm a matchmaker of sorts

אני מניח שאני סוג של שדכן

and as a photographer,

וכצלם,

I have the rare opportunity

יש לי את ההזדמנות הנדירה

to reveal animals and entire ecosystems

לגלות חיות ומערכות מחיה שלמות

that lie hidden beneath the ocean's surface.

שחבויות תחת פני האוקיינוס.

You can't love something and become a champion for it

אתם לא יכולים לאהוב משהו ולהפוך לאבירו

if you don't know it exists.

אם אתם לא יודעים שהוא קיים.

Uncovering this -- that is the power of conservation photography.

לחשוף את זה -- זה הכוח של צילום שימור.

(Music)

(מוזיקה)

I've visited hundreds of marine locations,

ביקרתי במאות מיקומים ימיים,

but there are a handful of seascapes

אבל יש מספר נופים ימיים

that have touched me incredibly deeply.

שנגעו בי ממש עמוקות.

The first time I experienced that kind of high

בפעם הראשונה שחוויתי סוג זה של היי

was about 10 years ago,

היה לפני בערך 10 שנים,

off South Africa's rugged, wild coast.

לחופי דרום אפריקה המחוספסים והפראיים.

And every June and July,

וכל יוני ויולי,

enormous shoals of sardines travel northwards

להקות עצומות של סרדינים נעות צפונה

in a mass migration we call the Sardine Run.

בנדידה מסיבית שאנחנו קוראים לה בריחת הסרדינים.

And boy, do those fish have good reason to run.

ובחיי, לדגים האלה יש סיבה טובה לברוח.

In hot pursuit are hoards of hungry and agile predators.

במרדף חם אחריהם יש טורפים רעבים וזריזים.

Common dolphins hunt together

דולפינים נפוצים צדים יחד

and they can separate some of the sardines from the main shoal

והם יכולים להפריד כמה מהסרדינים מהלהקה העיקרית

and they create bait balls.

והם יוצרים כדורי פיתיון.

They drive and trap the fish upward against the ocean surface

הם דוחפים ולוכדים את הדגים למעלה לכיוון פני האוקיינוס

and then they rush in to dine

ואז הם ממהרים לסעוד

on this pulsating and movable feast.

על הארוחה הנעה והפועמת הזו.

Close behind are sharks.

ממש מאחוריהם יש כרישים.

Now, most people believe

עכשיו, רוב האנשים מאמינים

that sharks and dolphins are these mortal enemies,

שהכרישים והדולפינים הם אוייבים מושבעים,

but during the Sardine Run, they actually coexist.

אבל במהלך בריחת הסרדינים, הם למעשה מתקיימים יחד.

In fact, dolphins actually help sharks feed more effectively.

למעשה, דולפינים עוזרים לכרישים לאכול יותר אפקטיבית.

Without dolphins, the bait balls are more dispersed

בלי דולפינים, כדורי הפתיון יותר מפוזרים

and sharks often end up with what I call a sardine donut,

וכרישים הרבה פעמים מגיעים למה שאני קורא דונאט הסרדינים,

or a mouth full of water.

או פה מלא מים.

Now, while I've had a few spicy moments with sharks on the sardine run,

עכשיו, בעוד היו לי הרבה רגעים מותחים עם כרישים בבריחת הסרדינים,

I know they don't see me as prey.

אני יודע שהם לא רואים בי כטרף.

However, I get bumped and tail-slapped just like any other guest

עם זאת, אני מקבל דחיפות ומכות ממש כמו כל אורח

at this rowdy, rowdy banquet.

בסעודה הפרועה הזו.

From the shores of Africa we travel east,

מהחופים של דרום אפריקה אנחנו ממשיכים מזרחה,

across the vastness that is the Indian Ocean

חוצים את הרוחב של האוקיינוס ההודי

to the Maldives, an archipelago of coral islands.

למלדיבים, ארכיפלג של איי אלמוגים.

And during the stormy southwest monsoon,

ובמהלך המונסונים הסוערים בדרום מערב,

manta rays from all across the archipelago

טריגונים מכל רחבי הארכיפלג

travel to a tiny speck in Baa Atoll called Hanifaru.

נעים לנקודה זעירה באטול באא שנקרא הניפרו.

Armies of crustaceans,

צבאות של סרטנים,

most no bigger than the size of your pupils,

רובם לא גדולים מגודל האישון שלכם,

are the mainstay of the manta ray's diet.

הם החלק העיקרי של הדיאטה של הטריגונים.

When plankton concentrations become patchy,

כשריכוזי הפלנקטון הופכים למפוזרים,

manta rays feed alone

הטריגונים אוכלים לבד

and they somersault themselves backwards again and again,

והם עושים סלטות לאחור שוב ושוב,

very much like a puppy chasing its own tail.

מאוד בדומה לגור שרודף אחרי זנבו.

(Music)

(מוזיקה)

However, when plankton densities increase,

עם זאת, כשכמויות הפלנקטון עולות,

the mantas line up head-to-tail to form these long feeding chains,

הטריגונים מתיישרים ראש לזנב כדי ליצור את שרשראות ההאכלה הארוכות האלו,

and any tasty morsel that escapes the first or second manta in line

וכל פיסה טעימה שבורחת מהטריגון הראשון או השני בשורה

is surely to be gobbled up by the next or the one after.

בהחלט תיבלע על ידי הבא או זה שאחריו.

As plankton levels peak in the bay,

כשרמות פלנקטון מגיעות לשיא במפרץ,

the mantas swim closer and closer together

הטריגונים שוחים קרוב יותר ויותר

in a unique behavior we call cyclone feeding.

בהתנהגות יחודית שאנחנו קוראים לה אכילת ציקלון.

And as they swirl in tight formation,

וכשהם מסתחררים במבנה צפוף,

this multi-step column of mantas

הטור רב השלבים הזה של טריגונים

creates its own vortex, sucking in and delivering the plankton

יוצר מערבולת משלו, שואב פנימה ומספק את הפלנקטון

right into the mantas' cavernous mouths.

ממש לתוך הפיות הטורפים של הטריגונים.

The experience of diving amongst such masses of hundreds of rays

החוויה של לצלול לבין מאסות כאלו של מאות טריגונים

is truly unforgettable.

היא באמת בלתי נשכחת.

(Music)

(מוזיקה)

When I first photographed Hanifaru,

כשצילמתי לראשונה בהניפרו,

the site enjoyed no protection

האתר לא נהנה מהגנה

and was threatened by development.

ואויים עם ידי פיתוח.

And working with NGOs like the Manta Trust,

ובעבודה עם ארגונים ללא מטרות רווח כמו קרן הטריגונים,

my images eventually helped Hanifaru

התמונות שלי עזרו לבסוף להניפרו

become a marine-protected area.

להפוך לאזור ימי מוגן.

Now, fisherman from neighboring islands,

עכשיו, דייגים מהאיים השכנים,

they once hunted these manta rays

הם דגו פעם את הטריגונים האלו

to make traditional drums from their skins.

כדי ליצור תופים מסורתיים מעורותייהם.

Today, they are the most ardent conservation champions

היום, הם המשמרים הכי מסורים

and manta rays earn the Maldivian economy

וטריגונים מכניסים לכלכלה המלדיבית

in excess of 8 million dollars every single year.

יותר מ 8 מליון דולר כל שנה.

I have always wanted to travel back in time

תמיד רציתי לחזור בזמן

to an era where maps were mostly blank

לעידן בו המפות היו בעיקר ריקות

or they read, "There be dragons."

או אמרו, "יש שם דרקונים."

And today, the closest I've come is visiting remote atolls

והיום, הכי קרוב שהגעתי זה לבקר באטולים מרוחקים

in the western Indian Ocean.

באוקיינוס ההודי המערבי.

Far, far away from shipping lanes and fishing fleets,

רחוק מאוד מקווי הספנות וציי הדייג,

diving into these waters is a poignant reminder

צלילה לתוך המים האלו זה תזכורת נוקבת

of what our oceans once looked like.

לאיך שהאוקיינוסים שלנו נראו פעם.

Very few people have heard of Bassas da India,

מעט מאוד אנשים שמעו על בסאס דה אינדיה,

a tiny speck of coral in the Mozambique Channel.

גרגיר אלמוג זעיר בתעלת מוזמביק.

Its reef forms a protective outer barrier

השונית הזו יוצרת מחסום חיצוני מגן

and the inner lagoon is a nursery ground

והלגונה הפנימית היא בית גידול

for Galapagos sharks.

לכרישי גלפגוס.

These sharks are anything but shy, even during the day.

הכרישים האלה הם הכל חוץ מביישנים, אפילו במהלך היום.

I had a bit of a hunch that they'd be even bolder

היה לי חוש שהם יהיו נועזים יותר

and more abundant at night.

ונפוצים יותר בלילה.

(Music)

(מוזיקה)

Never before have I encountered

מעולם לפני כן לא נתקלתי

so many sharks on a single coral outcrop.

בכל כך הרבה כרישים על צמיחת אלמוגים יחידה.

Capturing and sharing moments like this --

לכידת ושיתוף רגעים כמו זה --

that reminds me why I chose my path.

זה מזכיר לי למה בחרתי את הדרך שלי.

Earlier this year, I was on assignment for National Geographic Magazine

מוקדם יותר השנה, זכיתי במשימה למגזין נשיונל גאוגרפיק

in Baja California.

בבאחה קליפורניה.

And about halfway down the peninsula on the Pacific side

ובערך באמצע חצי האי בצד הפסיפי

lies San Ignacio Lagoon,

נמצאת לגונת סן איגנסיו,

a critical calving ground for gray whales.

אזור לידה קריטי ללוויתנים אפורים.

For 100 years, this coast was the scene of a wholesale slaughter,

במשך 100 שנה, החוף הזה היה הזירה לטבח המוני,

where more than 20,000 gray whales were killed,

בו יותר מ 20,000 לוויתנים נהרגו,

leaving only a few hundred survivors.

והשאירו רק כמה מאות שורדים.

Today the descendents of these same whales

היום הצאצאים של אותם לוויתנים

nudge their youngsters to the surface

דוחפים את הצעירים ביותר לפני השטח

to play and even interact with us.

כדי לשחק ולתקשר איתנו.

(Music)

(מוזיקה)

This species truly has made a remarkable comeback.

המין הזה באמת עשה חזרה יוצאת דופן.

Now, on the other side of the peninsula lies Cabo Pulmo,

עכשיו, בצד השני של חצי האי נמצא קאבו פולמו,

a sleepy fishing village.

כפר דייגים ישנוני.

Decades of overfishing had brought them close to collapse.

עשורים של דיג יתר הביאו אותם קרוב לקריסה.

In 1995, local fisherman convinced the authorities

ב 1995, דייגים מקומיים שכנעו את הרשיויות

to proclaim their waters a marine reserve.

להצהיר על המים שלהם שמורה ימית.

But what happened next was nothing short of miraculous.

אבל מה שקרה לאחר מכן היה לא פחות מנס.

In 2005, after only a single decade of protection,

ב 2005, אחרי רק עשור בודד של הגנה,

scientists measured the largest recovery of fish ever recorded.

מדענים מדדו את ההשתקמות הכי גדולה של דגים שאי פעם תועדה.

But don't take my word for it -- come with me.

אבל אל תקחו את המילה שלי לזה -- בואו איתי.

On a single breath, swim with me in deep,

בנשימה בודדת, שחו איתי במעמקים,

into one of the largest and densest schools of fish

לאחת מלהקות הדגים הכי גדולה ודחוסה

I have ever encountered.

בה אי פעם נתקלתי.

(Music)

(מוזיקה)

We all have the ability to be creators of hope.

לכולנו יש את היכולת להיות יוצרים של תקווה.

And through my photography,

ודרך הצילום שלי,

I want to pass on the message that it is not too late for our oceans.

אני רוצה להעביר את המסר שזה לא מאוחר מדי לאוקיינוסים שלנו.

And particularly, I want to focus on nature's resilience

ובעיקר, אני רוצה להתמקד ביכולת השיקום של הטבע

in the face of 7.3 billion people.

מול 7.3 מיליארד אנשים.

My hope is that in the future,

התקווה שלי היא שבעתיד,

I will have to search much, much harder

אני אצטרך לחפש הרבה הרבה יותר

to make photographs like this,

כדי לצלם תמונות כאלו,

while creating images that showcase

בעודי יוצר תמונות שמראות

our respectful coexistence with the ocean.

את דו הקיום בכבוד עם האוקיינוס.

Those will hopefully become an everyday occurrence for me.

אלה בתקווה יהפכו להתרחשות יום יומית בשבילי.

To thrive and survive in my profession,

כדי לשגשג ולשרוד במקצוע שלי,

you really have to be a hopeless optimist.

אתם באמת צריכים להיות בעלי תקווה חסרת תקנה.

And I always operate on the assumption

ואני תמיד פועל על ההנחה

that the next great picture that will effect change

שהתמונה המעולה הבאה שתשפיע על השינוי

is right around the corner,

היא ממש מסביב לפינה,

behind the next coral head,

מאחורי אלמוג הראש הבא,

inside the next lagoon

בתוך הלגונה הבאה

or possibly, in the one after it.

או אולי, בזו שאחריה.

(Music)

(מוזיקה)