The danger of science denial | Michael Specter

מתרגם: Sigal Tifferet מבקר: Shaike Katz

Let's pretend right here we have a machine.

דמיינו שיש לנו מכונה,

A big machine, a cool, TED-ish machine,

מכונה מדליקה, בסגנון TED,

and it's a time machine.

מכונת זמן.

And everyone in this room has to get into it.

וכל אחד בחדר הזה חייב להיכנס אליה.

And you can go backwards, you can go forwards;

ואפשר ללכת קדימה, או אחורה,

you cannot stay where you are.

אבל אי אפשר להישאר במקום.

And I wonder what you'd choose, because I've been asking my friends

ומעניין אותי במה תבחרו, כי לאחרונה שאלתי חברים שלי

this question a lot lately and they all want to go back.

את השאלה הזו, והם כולם רוצים לחזור לאחור.

I don't know. They want to go back before there were automobiles

אני לא יודע. הם רוצים לחזור לתקופה שלפני המכוניות,

or Twitter or "American Idol."

או טוויטר, או "כוכב נולד."

I don't know.

אני לא יודע.

I'm convinced that there's some sort of pull

אני משוכנע שיש איזו משיכה

to nostalgia, to wishful thinking.

לנוסטלגיה, למשאלות לב.

And I understand that.

ואני מבין את זה.

I'm not part of that crowd, I have to say.

אני לא שייך לקבוצה הזאת, אני חייב לומר.

I don't want to go back, and it's not because I'm adventurous.

אני לא רוצה לחזור בזמן, ולא משום שאני הרפתקן,

It's because possibilities on this planet,

זה משום שהאפשרויות בעולם,

they don't go back, they go forward.

לא הולכות אחורה, אלא קדימה.

So I want to get in the machine, and I want to go forward.

אז אני רוצה להיכנס למכונה וללכת קדימה.

This is the greatest time there's ever been on this planet

זו אחת התקופות הטובות ביותר שהיו על פני כדה"א

by any measure that you wish to choose:

לפי כל מדד שתבחרו:

health, wealth,

בריאות, עושר,

mobility, opportunity,

ניידות, הזדמנויות,

declining rates of disease ...

ירידה בשכיחות מחלות.

There's never been a time like this.

מעולם לא היתה תקופה כזו.

My great-grandparents died, all of them,

הורי סבי וסבתי מתו

by the time they were 60.

לפני גיל 60.

My grandparents pushed that number to 70.

הסבים שלי דחפו את המספר ל 70.

My parents are closing in on 80.

ההורים שלי מתקרבים לגיל 80.

So there better be

אז כדאי מאוד שהספרה 9

a nine at the beginning of my death number.

תופיע בתחילת מספר המוות שלי.

But it's not even about people like us,

אבל זה לא רק בהקשר לאנשים כמונו,

because this is a bigger deal than that.

הסיפור יותר גדול.

A kid born in New Delhi today

ילד שנולד היום בניו-דלהי

can expect to live as long as

יכול לצפות לתוחלת חיים כמו זו

the richest man in the world did 100 years ago.

של האדם הכי עשיר שחי לפני 100 שנה.

Think about that, it's an incredible fact.

תחשבו על זה. זה נתון מדהים.

And why is it true?

ולמה זה נכון?

Smallpox. Smallpox killed billions

אבעבועות שחורות. הן הרגו מיליארדי

of people on this planet.

אנשים בעולם.

It reshaped the demography of the globe

הן עיצבו מחדש את הדמוגרפיה בגלובוס

in a way that no war ever has.

בדרך שאף מלחמה לא עשתה קודם לכן.

It's gone. It's vanished.

הן נעלמו. התאדו.

We vanquished it. Puff.

הבסנו אותן. פוף!

In the rich world,

בעולם העשיר,

diseases that threatened millions of us just a generation ago

מחלות שאיימו על מיליונים מאיתנו רק לפני דור,

no longer exist, hardly.

בקושי קיימות כיום.

Diphtheria, rubella, polio ...

דיפתריה, אדמת, פוליו...

does anyone even know what those things are?

מישהו בכלל יודע מה הדברים האלה?

Vaccines, modern medicine,

חיסונים, רפואה מודרנית,

our ability to feed billions of people,

היכולת שלנו להאכיל מיליארדי אנשים,

those are triumphs of the scientific method.

אלה נצחונות השיטה המדעית.

And to my mind, the scientific method --

ולדעתי השיטה המדעית,

trying stuff out,

לנסות דברים,

seeing if it works, changing it when it doesn't --

לראות אם הם עובדים, לשנות אותם כשלא,

is one of the great accomplishments of humanity.

היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות.

So that's the good news.

אז אלה החדשות הטובות.

Unfortunately, that's all the good news

לרוע המזל, אלה כל החדשות הטובות

because there are some other problems, and they've been mentioned many times.

כי יש בעיות אחרות, והן הוזכרו פעמים רבות,

And one of them is that

ואחת מהן היא

despite all our accomplishments,

שלמרות כל ההישגים שלנו,

a billion people go to bed hungry

מיליארד אנשים הולכים לישון רעבים

in this world every day.

כל יום.

That number's rising, and it's rising really rapidly, and it's disgraceful.

המספר הזה עולה בקצב מהיר, וזה מחפיר.

And not only that, we've used our imagination

ולא רק זאת, השתמשנו בדמיון שלנו

to thoroughly trash this globe.

כדי לטנף את הגלובוס ביסודיות.

Potable water, arable land,

מים ראויים לשתייה, קרקע ראויה לעיבוד,

rainforests, oil, gas:

יערות גשם, דלק, גז:

they're going away, and they're going away soon,

הם נעלמים, וזה יקרה בקרוב,

and unless we innovate our way out of this mess,

ואם לא נמציא לנו מוצא מתוך הבלגן הזה,

we're going away too.

אנחנו גם ניעלם.

So the question is: Can we do that? And I think we can.

אז השאלה היא: האם נוכל לעשות את זה? אני חושב שכן.

I think it's clear that we can make food

זה ברור שאנחנו יכולים לייצר מזון

that will feed billions of people without raping the land that they live on.

שיאכיל מילארדי אנשים מבלי לאנוס את הקרקע עליה הם חיים.

I think we can power this world with energy

אנחנו יכולים לייצר אנרגיה

that doesn't also destroy it.

שלא הורסת את העולם

I really do believe that, and, no, it ain't wishful thinking.

אני מאמין בזה, זאת לא משאלת לב.

But here's the thing that keeps me up at night --

אבל הנה מה שמדיר שינה מעיני --

one of the things that keeps me up at night:

אחד הדברים --

We've never needed progress in science more than we need it right now. Never.

מעולם לא נזקקנו כ"כ לקידמה מדעית, מעולם

And we've also never been in a position

ומעולם לא היינו בעמדה

to deploy it properly in the way that we can today.

להפיץ אותה נכונה, כפי שאנחנו יכולים היום.

We're on the verge of amazing, amazing events

אנחנו נמצאים על סף ארועים מדהימים, מדהימים

in many fields,

בהרבה תחומים.

and yet I actually think we'd have to go back

ויחד עם זאת, לדעתי נצטרך לחזור לאחור

hundreds, 300 years, before the Enlightenment,

מאות, 300 שנה, לפני תקופת ההשכלה,

to find a time when we battled progress,

כדי למצוא זמן בו נלחמנו בקידמה,

when we fought about these things

בו נלחמנו בדברים האלה

more vigorously, on more fronts, than we do now.

יותר חזק, ביותר חזיתות, מאשר היום.

People wrap themselves in their beliefs,

אנשים עוטפים את עצמם באמונות שלהם,

and they do it so tightly that you can't set them free.

והם עושים את זה כל כך חזק, עד שלא ניתן לשחרר אותם.

Not even the truth will set them free.

ואפילו האמת לא תשחרר אותם.

And, listen, everyone's entitled to their opinion;

ותשמעו, כל אחד זכאי לדעה שלו,

they're even entitled to their opinion about progress.

אפילו לדעה לגבי קידמה,

But you know what you're not entitled to?

אבל אתם יודעים למה אתם לא זכאים?

You're not entitled to your own facts. Sorry, you're not.

אתם לא זכאים לעובדות שלכם. סליחה, זה לא.

And this took me awhile to figure out.

וזה לקח לי קצת זמן להבין.

About a decade ago, I wrote a story about vaccines

בערך לפני עשור כתבתי כתבה על חיסונים

for The New Yorker. A little story.

עבור ה"ניו יורקר," כתבה קצרה.

And I was amazed to find opposition:

ונדהמתי לגלות התנגדות,

opposition to what is, after all,

התנגדות למה שהוא בעצם, אחרי הכל,

the most effective public health measure in human history.

הכלי היעיל ביותר בבריאות הציבור בהיסטוריה האנושית.

I didn't know what to do,

לא ידעתי מה לעשות,

so I just did what I do: I wrote a story and I moved on.

אז עשיתי מה שאני יודע, כתבתי כתבה והמשכתי הלאה.

And soon after that,

ומיד לאחר מכן

I wrote a story about genetically engineered food.

כתבתי כתבה על מזון מהונדס גנטית.

Same thing, only bigger.

אותו הדבר, רק גדול יותר.

People were going crazy.

אנשים השתגעו.

So I wrote a story about that too,

אז כתבתי כתבה גם על זה,

and I couldn't understand why

ולא יכולתי להבין למה

people thought this was "Frankenfoods,"

אנשים חשבו שזה "מזון פרנקנשטיין,"

why they thought moving molecules around

למה הם חשבו שהזזה של מולקולות

in a specific, rather than a haphazard way,

בצורה מסויימת, במקום בצורה מקרית,

was trespassing on nature's ground.

היא פגיעה בטבע.

But, you know, I do what I do. I wrote the story, I moved on.

אבל, אתם יודעים, כתבתי את הכתבה והמשכתי הלאה.

I mean, I'm a journalist.

כלומר, אני עיתונאי,

We type, we file, we go to dinner. It's fine.

אנחנו מקלידים, מתייקים, יוצאים לאכול, זה בסדר.

(Laughter)

(צחוק)

But these stories bothered me,

אבל הסיפורים האלה הציקו לי,

and I couldn't figure out why, and eventually I did.

ולא יכולתי להבין למה, אבל בסוף הצלחתי.

And that's because those fanatics that were driving me crazy

וזה משום שהפנאטים האלה ששיגעו אותי

weren't actually fanatics at all.

בעצם לא היו פנאטים בכלל.

They were thoughtful people, educated people, decent people.

הם היו אנשים רגישים, משכילים, הגונים.

They were exactly like the people in this room.

הם היו בדיוק כמו האנשים שיושבים כאן באולם.

And it just disturbed me so much.

וזה כל כך הציק לי...

But then I thought, you know, let's be honest.

אבל אז חשבתי, אתם יודעים, בואו נהיה כנים:

We're at a point in this world

אנחנו נמצאים בנקודת זמן

where we don't have the same relationship to progress that we used to.

בה אין לנו את אותו היחס לקידמה שהיה פעם.

We talk about it ambivalently.

אנחנו מדברים עליה באופן אמביוולנטי.

We talk about it in ironic terms with little quotes around it:

אנחנו מדברים עליה באירוניה ועם מרכאות:

"progress."

"קידמה."

Okay, there are reasons for that, and I think we know what those reasons are.

אוקיי, יש לכך סיבות ידועות.

We've lost faith in institutions,

איבדנו אמון במוסדות,

in authority,

בסמכות,

and sometimes in science itself,

ולפעמים אף במדע עצמו,

and there's no reason we shouldn't have.

ואין סיבה שזה לא יקרה.

You can just say a few names

אפשר לציין רק כמה שמות

and people will understand.

ואנשים יבינו.

Chernobyl, Bhopal, the Challenger,

צ'רנוביל, בופל, צ'לנג'ר,

Vioxx, weapons of mass destruction,

ויוקס, נשק המוני,

hanging chads.

שחיתות.

You know, you can choose your list.

אתם יודעים, תבחרו את הרשימה שלכם.

There are questions and problems

ישנן שאלות וקשיים

with the people we used to believe were always right,

עם אנשים שבעבר האמנו שהם תמיד בסדר.

so be skeptical.

אז תהיו ספקניים.

Ask questions, demand proof, demand evidence.

תשאלו שאלות, תדרשו הוכחות, תדרשו עדויות.

Don't take anything for granted.

אל תקחו שום דבר כמובן מאליו.

But here's the thing: When you get proof,

אבל הנה העניין: כשנותנים לכם הוכחות,

you need to accept the proof, and we're not that good at doing that.

אתם צריכים לקבל אותן, ואנחנו לא כ"כ טובים בזה.

And the reason that I can say that is because

ואני חושב שהסיבה לכך היא

we're now in an epidemic of fear

שאנחנו נמצאים במגפת פחד

like one I've never seen and hope never to see again.

כפי שמעולם לא ראיתי, ואני מקווה גם לא לראות.

About 12 years ago, there was a story published,

לפי 12 שנה התפרסם סיפור,

a horrible story,

סיפור נוראי,

that linked the epidemic of autism

שקישר בין מגפת האוטיזם

to the measles, mumps and rubella vaccine shot.

לחיסון המשולש (חצבת, אדמת וחזרת).

Very scary.

מאוד מפחיד.

Tons of studies were done to see if this was true.

טונות של מחקרים נעשו כדי לבדוק אם זה נכון.

Tons of studies should have been done; it's a serious issue.

ובצדק! זה עניין רציני.

The data came back.

הנתונים נאספו.

The data came back from the United States, from England,

הנתונים הגיעו מארה"ב, מאנגליה,

from Sweden, from Canada,

משוודיה, מקנדה,

and it was all the same: no correlation,

וכולם הראו את אותה התוצאה: אין מתאם,

no connection, none at all.

אין קשר בכלל בין השניים.

It doesn't matter. It doesn't matter

זה לא משנה, זה לא משנה

because we believe anecdotes,

כי אנחנו מאמינים באנקדוטות,

we believe what we see, what we think we see,

אנחנו מאמינים במראה עינים, במה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים,

what makes us feel real.

במה שמרגיש לנו אמיתי.

We don't believe a bunch of documents

אנחנו לא מאמינים לערימת מסמכים

from a government official giving us data,

מפקיד ממשלתי שמעביר לנו מידע,

and I do understand that, I think we all do.

ואני מבין את זה, אני חושב שכולנו מבינים.

But you know what?

אבל אתם יודעים,

The result of that has been disastrous.

התוצאה הרסנית,

Disastrous because here's a fact:

הרסנית, כי הנה עובדה:

The United States is one of the only countries in the world

ארה"ב היא אחת המדינות היחידות בעולם

where the vaccine rate for measles is going down.

בה שיעור החיסונים לחצבת נמצא בירידה.

That is disgraceful,

זה מחפיר,

and we should be ashamed of ourselves.

ואנחנו צריכים להתבייש בעצמנו.

It's horrible.

זה איום ונורא.

What kind of a thing happened

מה היה צריך לקרות

that we could do that?

כדי שנתנהג כך.

Now, I understand it. I do understand it.

עכשיו, אני מבין את זה. אני מבין את זה.

Because, did anyone have measles here?

כי, למישהו כאן יש חצבת?

Has one person in this audience ever seen someone die of measles?

האם מישהו בקהל ראה פעם אדם מת מאבעבעות?

Doesn't happen very much.

זה לא קורה הרבה.

Doesn't happen in this country at all,

זה לא קורה במדינה הזאת בכלל,

but it happened 160,000 times in the world last year.

אבל זה קרה 160,000 פעמים בעולם בשנה האחרונה.

That's a lot of death of measles --

זה הרבה מאוד מקרי מוות מחצבת,

20 an hour.

20 כל שעה.

But since it didn't happen here, we can put it out of our minds,

אבל מכיוון שזה לא קרה כאן, אנחנו יכולים לא לחשוב על זה,

and people like Jenny McCarthy

ואנשים כמו ג'ני מקארת'י

can go around preaching messages

יכולים להסתובב ולהטיף

of fear and illiteracy from platforms

לפחד ובערות מבמות בטלוויזיה

like "Oprah" and "Larry King Live."

כמו אלה של אופרה או לארי קינג.

And they can do it because

והם יכולים לעשות זאת מכיוון

they don't link causation and correlation.

שהם לא מבחינים בין מתאם לבין סיבתיות.

They don't understand that these things seem the same,

הם לא מבינים שהם נשמעים זהים,

but they're almost never the same.

אבל הם כמעט אף פעם לא זהים.

And it's something we need to learn, and we need to learn it really soon.

וזה משהו שאנחנו צריכים ללמוד, ומהר.

This guy was a hero, Jonas Salk.

הבחור הזה היה גיבור, ג'ונס סאלק.

He took one of the worst scourges of mankind away from us.

הוא הסיר מעלינו את אחת המכות האיומות של האנושות.

No fear, no agony. Polio -- puff, gone.

אין פחד, אין ייסורים, פוליו, פוף! נעלם.

That guy in the middle, not so much.

הבחור כאן באמצע, לא כ"כ גיבור.

His name is Paul Offit.

שמו פול אופיט.

He just developed a rotavirus vaccine with a bunch of other people.

הוא פיתח חיסון נגד רוטה-וירוס עם חבורה של אנשים.

It'll save the lives of 400 to 500,000 kids

הוא מציל את החיים של 400, 500 אלף ילדים

in the developing world every year.

בכל שנה בעולם המתפתח.

Pretty good, right?

די טוב, נכון?

Well, it's good, except that Paul goes around talking about vaccines

כן, זה טוב, אבל פול מסתובב ומספר עד כמה

and says how valuable they are

החיסונים הם חשובים

and that people ought to just stop the whining.

ושאנשים צריכים להפסיק להתבכיין.

And he actually says it that way.

והוא בעצם אומר את זה ככה.

So, Paul's a terrorist.

אז פול הוא טרוריסט.

When Paul speaks in a public hearing,

כשפול מדבר בשימוע ציבורי,

he can't testify without armed guards.

הוא לא יכול להעיד ללא אבטחה עם נשק.

He gets called at home

אנשים מתקשרים אליו הביתה

because people like to tell him

כדי לומר לו

that they remember where his kids go to school.

שהם יודעים איפה הילדים שלו לומדים.

And why? Because Paul made a vaccine.

וכל זה למה? כי פול הכין חיסון.

I don't need to say this, but vaccines are essential.

אני לא צריך לומר זאת, אבל חיסונים הם הכרחיים.

You take them away, disease comes back,

קחו אותם, המחלה תחזור,

horrible diseases. And that's happening.

מחלות איומות, וזה קורה.

We have measles in this country now.

יש לנו חצבת בארה"ב עכשיו.

And it's getting worse, and pretty soon kids

וזה הולך ומחמיר, ובקרוב ילדים

are going to die of it again because it's just a numbers game.

יתחילו למות מזה שוב, כי זה רק עניין של מספרים.

And they're not just going to die of measles.

והם לא הולכים למות רק מחצבת.

What about polio? Let's have that. Why not?

מה בקשר לפוליו? בואו נידבק גם בזה. למה לא?

A college classmate of mine wrote me a couple weeks ago and said

חברה ללימודים כתבה לי לפני שבועיים

she thought I was a little strident.

שהיא חושבת שאני קצת צורמני.

No one's ever said that before.

אף אחד לא אמר לי את זה לפני כן.

She wasn't going to vaccinate her kid against polio,

היא לא מתכוונת לחסן את הבן שלה נגד פוליו.

no way.

בשום אופן.

Fine.

בסדר.

Why? Because we don't have polio. And you know what?

למה? כי אין לנו פוליו. ואתם יודעים מה?

We didn't have polio in this country yesterday.

לא היה לנו פוליו במדינה אתמול.

Today, I don't know, maybe a guy got on a plane in Lagos this morning,

היום, אני לא יודע, אולי בחור עלה על מטוס בלגוס הבוקר,

and he's flying to LAX, right now he's over Ohio.

והוא טס ללוס אנג'לס כרגע.

And he's going to land in a couple of hours, he's going to rent a car,

והוא עומד לנחות בעוד שעתיים ולשכור רכב,

and he's going to come to Long Beach,

והוא הולך להגיע ללונג ביץ',

and he's going to attend one of these fabulous TED dinners tonight.

ולהשתתף באחת הארוחות הנהדרות שTED עורכת הערב.

And he doesn't know that he's infected with a paralytic disease,

והוא לא יודע שהוא נדבק במחלה משתקת,

and we don't either because that's the way the world works.

וגם אנחנו לא נדע, כי כך פועל העולם.

That's the planet we live on. Don't pretend it isn't.

אל תחשבו אחרת.

Now, we love to wrap ourselves in lies. We love to do it.

עכשיו, אנחנו אוהבים לעטוף את עצמנו בשקרים. אנחנו מאוד אוהבים את זה.

Everyone take their vitamins this morning?

כולם כאן לקחו ויטמינים בבוקר?

Echinacea, a little antioxidant

אכיניציאה, קצת אנטי-אוקסידנטים

to get you going.

להתחיל את היום?

I know you did because half of Americans do every day.

אני יודע שכן, כי מחצית מהאמריקאים עושים זאת כל יום.

They take the stuff, and they take alternative medicines,

הם לוקחים את זה ולוקחים תרופות אלטרנטיביות,

and it doesn't matter how often

וזה לא משנה כמה פעמים

we find out that they're useless.

נגלה שהן חסרות תועלת.

The data says it all the time.

הנתונים מראים זאת כל הזמן.

They darken your urine. They almost never do more than that.

הן מכהות את השתן, לא הרבה מעבר לכך.

(Laughter)

(צחוק)

It's okay, you want to pay 28 billion dollars for dark urine?

זה בסדר, אתם רוצים לשלם 28 מיליארד דולר לשתן כהה,

I'm totally with you.

אני לגמרי אתכם.

(Laughter)

(צחוק)

Dark urine. Dark.

שתן כהה. כהה.

Why do we do that? Why do we do that?

למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו עושים את זה?

Well, I think I understand, we hate Big Pharma.

אני חושב שאני יודע, אנחנו שונאים את חברות התרופות הגדולות.

We hate Big Government. We don't trust the Man.

אנחנו שונאים את הממשלה. אנחנו לא מאמינים לה.

And we shouldn't: Our health care system sucks.

ואנחנו לא צריכים. מערכת הבריאות שלנו גרועה.

It's cruel to millions of people.

היא מתאכזרת למיליוני אנשים.

It's absolutely astonishingly cold

היא באופן מדהים קרה

and soul-bending to those of us who can even afford it.

ומייסרת גם לאלה שיכולים לשלם עליה.

So we run away from it, and where do we run?

אז אנחנו בורחים מכל זה, ולאן?

We leap into the arms of Big Placebo.

אנחנו רצים לזרועותיו של קבוצת הפלצבו (אינבו).

(Laughter)

(צחוק)

That's fantastic. I love Big Placebo.

זה נהדר. אני מת על קבוצת הפלצבו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But, you know, it's really a serious thing

אבל, אתם יודעים, זה באמת עניין רציני

because this stuff is crap,

כי הדברים האלה הם בולשיט,

and we spend billions of dollars on it.

ואנחנו מוציאים עליהם מיליארדי דולרים.

And I have all sorts of little props here.

ויש לי כאן כל מיני עזרים קטנים.

None of it ... ginkgo, fraud;

שום דבר -- ג'ינקו - הונאה,

echinacea, fraud;

אכיניציאה - הונאה,

acai -- I don't even know what that is

אקאי - אני אפילו לא יודע מה זה

but we're spending billions of dollars on it -- it's fraud.

אבל אנחנו מבזבזים על זה מיליארדי דולרים וגם הוא הונאה.

And you know what? When I say this stuff, people scream at me,

ואתם יודעים מה? כשאני אומר את זה, אנשים צועקים עלי,

and they say, "What do you care? Let people do what they want to do.

והם אומרים, "מה אכפת לך? תן לאנשים לעשות

It makes them feel good."

מה שעושה להם טוב."

And you know what? You're wrong.

ואתם יודעים מה? אתם טועים.

Because I don't care

כי לי לא אכפת

if it's the secretary of HHS

אם זה המזכיר של משרד הבריאות

who's saying, "Hmm, I'm not going to take the evidence

שאומר: "הממם, אני לא מתכוון לקבל את הנתונים

of my experts on mammograms,"

של המומחים שלי בקשר לממוגרפיה,"

or some cancer quack who wants to treat his patient

או אם זה איזה שרלטן שרוצה לטפל בחולי סרטן

with coffee enemas.

עם חוקן של קפה.

When you start down the road

כשמתחילים ללכת בדרך

where belief and magic replace evidence and science,

בה אמונה וקסמים מחליפים עדויות ומדע,

you end up in a place you don't want to be.

אתה מגיע למקום שאתה לא רוצה להיות בו.

You end up in Thabo Mbeki South Africa.

אתה מגיע לתאבו מבקי מדרא"פ.

He killed 400,000 of his people

הוא הרג 400,000 מאנשיו

by insisting that beetroot,

בכך שהתעקש שסלק,

garlic and lemon oil

שום ושמן לימון

were much more effective than the antiretroviral drugs

הם הרבה יותר יעילים מאשר תרופות אנטי-רטרו-ויראליות

we know can slow the course of AIDS.

שאנחנו יודעים שיכולות להאט את התקדמות מחלת האיידס.

Hundreds of thousands of needless deaths

מאות אלפי מקרי מוות מיותרים

in a country that has been plagued

במדינה שמגפת האיידס בה

worse than any other by this disease.

חמורה יותר מאשר בכל מדינה אחרת.

Please, don't tell me

בבקשה, אל תגידו לי

there are no consequences to these things.

שאין השלכות לדברים האלה.

There are. There always are.

תמיד יש. תמיד יש השלכות.

Now, the most mindless epidemic

עכשיו המגפה הכי טיפשית

we're in the middle of right now

שעוברת עלינו עכשיו

is this absurd battle

היא המלחמה האבסורדית הזאת

between proponents of genetically engineered food

בין המצדדים במזון מהונדס גנטית

and the organic elite.

לבין האליטה האורגנית.

It's an idiotic debate. It has to stop.

זה ויכוח אדיוטי. הוא חייב להסתיים.

It's a debate about words, about metaphors.

זה ויכוח על מילים, על מטאפורות.

It's ideology, it's not science.

זאת אידאולוגיה, זה לא מדע.

Every single thing we eat, every grain of rice,

כל דבר שאנחנו אוכלים, כל גרגר אורז,

every sprig of parsley,

כל גבעול פטרוזיליה,

every Brussels sprout

כל כרוב ניצנים,

has been modified by man.

שונו על-ידי האדם.

You know, there weren't tangerines in the garden of Eden.

אתם יודעים, לא היו מנדרינות בגן-עדן.

There wasn't any cantaloupe. (Laughter)

לא היה מלון.

There weren't Christmas trees. We made it all.

לא היו עצי חג המולד. אנחנו ייצרנו אותם.

We made it over the last 11,000 years.

אנחנו ייצרנו אותם במהלך 11,000 השנים האחרונות.

And some of it worked, and some of it didn't.

וחלק מזה הצליח, וחלק לא.

We got rid of the stuff that didn't.

ונפטרנו מכל מה שלא הצליח.

Now we can do it in a more precise way --

היום אנחנו יכולים לעשות את זה באופן מדוייק יותר.

and there are risks, absolutely --

ויש סיכונים, בטוח.

but we can put something like vitamin A into rice,

אבל אנחנו יכולים להכניס משהו כמו ויטמין A לתוך אורז,

and that stuff can help millions of people,

וזה יכול לסייע למיליוני אנשים,

millions of people, prolong their lives.

מיליוני אנשים, להאריך את חייהם.

You don't want to do that?

אתם לא רוצים לעשות את זה?

I have to say, I don't understand it.

אני חייב לומר, אני לא מבין את זה.

We object to genetically engineered food.

אנחנו מתנגדים למזון מהונדס גנטית.

Why do we do that?

למה אנחנו עושים את זה?

Well, the things I constantly hear are:

התשובות שאני תמיד שומע הן:

Too many chemicals,

יותר מדי כימיקלים,

pesticides, hormones,

חומרי הדברה, הורמונים,

monoculture, we don't want giant fields

מונוקולטורה, אנחנו לא רוצים שדות ענקיים

of the same thing, that's wrong.

של יבול אחד, זה לא בסדר.

We don't companies patenting life.

אנחנו לא רוצים שחברות יוציאו פטנט על חיים

We don't want companies owning seeds.

אנחנו לא רוצים שהן תהיינה בעלים של זרעים.

And you know what my response to all of that is?

ואתם יודעים מה התגובה שלי?

Yes, you're right. Let's fix it.

נכון, אתם צודקים. בואו נתקן את זה.

It's true, we've got a huge food problem,

זה נכון, יש לנו בעיית מזון עצומה,

but this isn't science.

אבל זה לא מדע.

This has nothing to do with science.

אין לזה קשר למדע.

It's law, it's morality, it's patent stuff.

זה חוק, מוסר, פטנטים.

You know science isn't a company.

אתם יודעים שהמדע זה לא חברה.

It's not a country.

זה לא מדינה.

It's not even an idea; it's a process.

זה אפילו לא רעיון. זה תהליך.

It's a process, and sometimes it works and sometimes it doesn't,

זה תהליך, ולפעמים הוא עובד ולפעמים לא,

but the idea that we should not allow

אבל הרעיון לא לתת למדע

science to do its job

לעשות את התפקיד שלו

because we're afraid,

בגלל שאנחנו פוחדים,

is really very deadening,

הוא מאוד מחליש,

and it's preventing millions of people

והוא מונע ממיליוני אנשים

from prospering.

לשגשג.

You know, in the next 50 years

אתם יודעים, ב-50 השנים הבאות

we're going to have to grow 70 percent more food than we do right now,

אנחנו נאלץ לגדל 70% יותר מזון מעכשיו,

70 percent.

70%.

This investment in Africa over the last 30 years.

ההשקעה הזאת באפריקה ב-30 השנים האחרונות.

Disgraceful. Disgraceful.

מחפיר, מחפיר.

They need it, and we're not giving it to them.

הם זקוקים לה, ואנחו לא נותנים להם.

And why? Genetically engineered food.

ולמה? מזון מהונדס גנטית.

We don't want to encourage people

אנחנו לא רוצים לעודד אנשים

to eat that rotten stuff, like cassava for instance.

לאכול בררה, כמו קסווה למשל.

Cassava's something that half a billion people eat.

קסווה נאכלת ע"י חצי מיליארד איש.

It's kind of like a potato.

זה סוג של תפוח-אדמה.

It's just a bunch of calories. It sucks.

זה רק קלוריות ריקות. זה גרוע.

It doesn't have nutrients, it doesn't have protein,

אין בזה חומרים מזינים, אין בזה חלבון,

and scientists are engineering

ומדענים מהנדסים

all of that into it right now.

את כל זה לתוכו כרגע.

And then people would be able to eat it and they'd be able to not go blind.

ואז אנשים יוכלו לאכול אותו ולא להתעוור.

They wouldn't starve, and you know what?

ולא לרעוב, ואתם יודעים מה?

That would be nice. It wouldn't be Chez Panisse,

זה יהיה נחמד. זה לא יהיה מזון גורמה,

but it would be nice.

אבל זה יהיה נחמד.

And all I can say about this is:

וכל מה שאני יכול לומר הוא:

Why are we fighting it?

למה אנחנו נלחמים בזה?

I mean, let's ask ourselves: Why are we fighting it?

בוא נשאל את עצמנו: למה אנחנו נלחמים בזה?

Because we don't want to move genes around?

כי אנחנו לא רוצים להזיז כמה גנים?

This is about moving genes around. It's not about chemicals.

זה בסה"כ הזזת גנים. זה לא כימיקלים.

It's not about our ridiculous passion for hormones,

זה לא קשור לטירוף שלנו עם הורמונים,

our insistence on having bigger food,

להתעקשות שלנו לקבל מזון גדול יותר,

better food, singular food.

טוב יותר, ייחודי.

This isn't about Rice Krispies,

זה לא קשור לקורנפלקס,

this is about keeping people alive,

זה ישאיר אנשים בחיים,

and it's about time we started to understand what that meant.

והגיע הזמן שנתחיל להבין מה זה אומר.

Because, you know something?

כי, אתם יודעים מה?

If we don't, if we continue to act the way we're acting,

אם לא נבין, אם נמשיך לפעול כפי שאנו פועלים היום,

we're guilty of something that I don't think we want to be guilty of:

אנחנו אשמים במשהו שאנחנו לא רוצים להיות אשמים בו,

high-tech colonialism.

קולוניאליזם של הייטק.

There's no other way to describe what's going on here.

אין דרך אחרת לתאר את מה שקורה כאן.

It's selfish, it's ugly,

זה אנוכי, זה מכוער,

it's beneath us,

זה לא יאה לנו,

and we really have to stop it.

ואנחנו באמת צריכים להפסיק עם זה.

So after this amazingly fun conversation,

אז אחרי שיחה כל-כך מלבבת,

(Laughter)

(צחוק)

you might want to say, "So, you still want to get in this

אתם יכולים לומר: "אז אתה עדיין רוצה להיכנס

ridiculous time machine and go forward?"

למכונת הזמן המגוחכת הזאת וללכת קדימה?"

Absolutely. Absolutely, I do.

בהחלט. בהחלט כן.

It's stuck in the present right now,

היא תקועה כרגע בהווה,

but we have an amazing opportunity.

אבל יש לנו הזדמנות מדהימה.

We can set that time machine on anything we want.

אנחנו יכולים לכוון אותה לאן שנרצה.

We can move it where we want to move it,

אפשר להזיז אותה לאן שנרצה,

and we're going to move it where we want to move it.

וכך גם נעשה.

We have to have these conversations and we have to think,

אנחנו צריכים לקיים את השיחות האלה, ואנחנו צריכים לחשוב,

but when we get in the time machine and we go ahead,

אבל כשניכנס לתוך מכונת הזמן ונצעד קדימה,

we're going to be happy we do.

נשמח שכך בחרנו.

I know that we can,

אני יודע שאנחנו יכולים,

and as far as I'm concerned,

וכמה שזה קשור אלי,

that's something the world needs right now.

זה משהו שהעולם זקוק לו עכשיו.

(Applause)

תודה רבה

Thank you.

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה רבה.

Thank you. Thank you.

(מחיאות כפיים)