Ze Frank's web playroom

מתרגם: Ariel Kirson מבקר: Ido Dekkers

Every presentation needs this slide in it.

כל מצגת צריכה שקף כזה.

(Laughter)

(צחוק)

It's beautiful, isn't it?

זה יפהפה, לא?

Do you see?

אתם רואים?

All the points, all the lines --

את כל הנקודות, את כל הקווים.

it's incredible.

זה מדהים.

It is the network;

זוהי הרשת.

and in my case, the network has been important in media,

ובמקרה שלי, הרשת מילאה תפקיד חשוב במדיה,

because I get to connect to people.

מפני שאני זוכה להתחבר לאנשים.

Isn't it amazing?

זה לא מדהים?

Through that, I connect to people.

דרך זה, אני מתחבר לאנשים.

And the way that I've been doing it

והדרך שבה אני עושה זאת

has been multifaceted.

היא רבת פנים.

For example, I get people to dress up their vacuum cleaners.

לדוגמה, אני גורם לאנשים להלביש את שואבי האבק שלהם בתחפושות.

(Laughter)

(צחוק)

I put together projects like Earth Sandwich,

אני יוזם פרוייקטים כמו "כריך עולם",

where I ask people

בהם אני מבקש מאנשים

to try and simultaneously place

לנסות בו זמנית להניח

two pieces of bread

שתי פרוסות לחם

perfectly opposite each other on the Earth.

אחת מול השניה בצדדים הפוכים של כדור הארץ.

And people started laying bread in tribute,

ואנשים התחילו להניח לחם כדי לתת כבוד,

and eventually a team was able to do it

ובסופו של דבר היה צוות שהצליח לעשות זאת

between New Zealand and Spain.

בין ניו זילנד וספרד.

It's pretty incredible -- the video's online.

זה די מדהים. הסרטון נמצא ברשת.

Connecting to people in projects

מתחבר לאנשים בפרוייקטים

like YoungmeNowme for example.

כגון YoungmeNowme (אני-צעיר-אני-עכשיו).

In YoungmeNowme, the audience was asked

ב-YoungmeNowme הקהל התבקש

to find a childhood photograph of themselves

למצוא תמונת ילדות שלהם

and restage it as an adult.

ולביים אותה מחדש כמבוגרים.

(Laughter)

(צחוק)

This is the same person --

זהו אותו בן אדם -

top photo, James, bottom photo, [Jennifer].

בתמונה העליונה, ג'יימס, בתמונה התחתונה, ג'וליה.

Poignant.

מעורר מחשבה.

This was a Mother's Day gift.

זו הייתה מתנה ליום האם.

(Laughter)

(צחוק)

Particularly creepy.

מטריד במיוחד.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Laughter)

(צחוק)

My favorite of these photos, which I couldn't find,

התמונה האהובה עלי, שלא הצלחתי למצוא,

is there's a picture of a 30 year-old woman or so

היא תמונה של אישה כבת 30

with a little baby on her lap,

עם תינוק קטן על ברכיה,

and the next photo is a 220-lb man

ובתמונה הבאה ישנו גבר השוקל 100 קילוגרם

with a tiny, little old lady peaking over his shoulder.

עם קשישה קטנטנה המציצה מעבר לכתפו.

But this project changed the way

אבל הפרוייקט הזה שינה את הדרך

that I thought about connecting to people.

שבה חשבתי על התחברות לאנשים.

This is project called Ray.

לפרוייקט הזה קוראים "ריי".

And what happened was I was sent this piece of audio

ומה שקרה זה ששלחו לי את פיסת ההקלטה הקולית הזו

and had no idea who generated the audio.

ולא היה לי מושג מי הקליט אותה.

Somebody said, "You have to listen to this."

מישהו אמר, "אתה חייב להקשיב לזה."

And this is what came to me.

וזה מה שקיבלתי.

Recording: Hi, my name is Ray,

הקלטה: שלום, שמי הוא ריי,

and on yesterday my daughter called me

ואתמול הבת שלי התקשרה אלי

because she was stressed out

בגלל שהיא הייתה לחוצה

because of things that were going on on her job

בגלל דברים שקרו בעבודה שלה

that she felt was quite unfair.

שהיא חשבה שהם לא הוגנים.

Being quite disturbed, she called for comfort,

בהיותה מאד מוטרדת, היא התקשרה כדי שאנחם אותה,

and I didn't really know what to tell her,

ולא ממש ידעתי מה להגיד לה,

because we have to deal with so much mess in our society.

בגלל שאנחנו צריכים להתמודד עם כל-כך הרבה לחץ בחברה שלנו.

So I was led to write this song just for her,

לכן יצא שכתבתי את השיר הזה במיוחד בשבילה,

just to give her some encouragement

רק כדי לעודד אותה מעט

while dealing with stress and pressures on her job.

עת היא מתמודדת עם הלחצים שבעבודה שלה.

And I figured I'd put it on the Internet

וחשבתי שאני אשים אותו באינטרנט

for all employees under stress

למען כל העובדים הלחוצים

to help you better deal with what you're going through on your job.

כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם מה שקורה להם בעבודה.

Here's how the song goes.

וככה הולך השיר.

♫ I'm about to whip somebody's ass ♫

♫ אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

♫ Oh, I'm about to whip somebody's ass ♫

♫ או, אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

♫ Oh, if you don't leave me alone, ♫

♫ או, אם לא תעזבו אותי בשקט, ♫

♫ you gonna have to send me home ♫

♫ תצטרכו לשלוח אותי הביתה ♫

♫ 'Cause I'm about to whip somebody's ass ♫

♫ כי אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

Now you might not be able to sing that out loud,

עכשיו, יכול להיות שלא תוכלו לשיר את זה בקול,

but you can hum it to yourself, and you know what the words are.

אבל אתם יכולים לזמזם את זה לעצמכם, ואתם מכירים את המילים.

And let it give you some strength to get the next few moments on your job.

ושאבו מזה את הכח להתמודד עם עוד מספר רגעים בעבודה.

All right. Stay strong. Peace.

בסדר. היו חזקים. ברכות.

Ze Frank: So -- yeah.

זי פרנק: אז - כן.

No, no, no, shush. We've got to go quickly.

לא, לא, לא, שקט. אנחנו צריכים להתקדם מהר.

So I was so moved by this --

אז זה כל כך ריגש אותי.

this is incredible. This was connecting, right.

זה לא יאמן. זוהי התחברות, נכון.

This was, at a distance,

זו הייתה, מרחוק,

realizing that someone was feeling something,

ההבנה שמישהו מרגיש משהו,

wanting to affect them in a particular way,

ורצון להשפיע עליו בדרך מסויימת,

using media to do it, putting it online

באמצעות מדיה, דרך הרשת

and realizing that there was a greater impact.

וההבנה שיש לזה השפעה רחבה יותר.

This was incredible; this is what I wanted to do.

זה היה מדהים. זה מה שרציתי לעשות.

So the first thing I thought of is we have to thank him.

אז הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שאנחנו חייבים להודות לו.

And I asked my audience, I said, "Listen to this piece of audio.

ושאלתי את הקהל שלי, אמרתי, "הקשיבו להקלטה הזו.

We have to remix it. He's got a great voice.

אנחנו חייבים לעשות לה רה-מיקס. יש לו קול נהדר.

It's actually in the key of B flat.

זה למעשה במפתח רה מינור.

And have to do something with it."

וחייבים לעשות עם זה משהו.

Hundreds of remixes came back -- lots of different attempts.

מאות רה-מיקסים חזרו אלי - הרבה ניסיונות שונים.

One stood out in particular.

אחד בלט במיוחד.

It was done by a guy named Goose.

הוא נעשה ע"י בחור בשם גוס.

Remix: ♫ I'm about to whip somebody's ass ♫

רה-מיקס: ♫ אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

♫ Oh, I'm about to whip somebody's ass ♫

♫ או, אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

♫ Oh, if you don't leave me alone, ♫

♫ או, אם לא תעזבו אותי בשקט, ♫

♫ You gonna have to send me home ♫

♫ תצטרכו לשלוח אותי הביתה ♫

♫ Cuz I'm about to whip somebody's ass ♫

♫ כי אני עומד לכסח למישהו ת'תחת ♫

♫ I'm about to whip some ♫ --

♫ אני עומד לכסח ♫ -

ZF: Great, so it was incredible.

זי פרנק: נהדר. אז זה היה מדהים.

That song -- (Applause) Thank you.

השיר הזה - (מחיאות כפיים) תודה.

So that song, somebody told me that it was at a baseball game

אז השיר הזה, מישהו סיפר לי שהשמיעו אותו במשחק כדור בסיס

in Kansas City.

בקנזס סיטי.

In the end,

בסופו של דבר,

it was one of the top downloads

הוא היה אחד ההורדות הפופולריות ביותר

on a whole bunch of music streaming services.

במספר רב של אתרי אירוח מוסיקה.

And so I said, "Let's put this together in an album."

אז אני אמרתי, "בואו נעשה מכל זה אלבום."

And the audience came together, and they designed an album cover.

והקהל התאגד, והם עיצבו עטיפה לאלבום.

And I said, "If you put it all on this, I'm going to deliver it to him,

ואמרתי, "אם תשימו בזה את הכל, אני הולך לשלוח לו את זה,

if you can figure out who this person is,"

אם תצליחו לגלות מי הבן אדם הזה."

because all I had was his name -- Ray --

מפני שהיה בידי רק שמו, ריי.

and this little piece of audio

ופיסת ההקלטה הזו

and the fact that his daughter was upset.

והעובדה שבתו הייתה עצובה.

In two weeks, they found him.

תוך שבועיים, הם מצאו אותו.

I received and email and it said,

קיבלתי דואר אלקטרוני ובו היה כתוב,

"Hi, I'm Ray.

"הי, אני ריי.

I heard you were looking for me."

שמעתי שאתה מחפש אותי."

(Laughter)

(צחוק)

And I was like, "Yeah, Ray.

ואני הייתי כאילו, "כן, ריי.

It's been an interesting two weeks."

עברו עלי שבועיים מעניינים."

And so I flew to St. Louis

אז טסתי לסנט לואיס

and met Ray,

ופגשתי את ריי,

and he's a preacher --

והוא כומר.

(Laughter)

(צחוק)

among other things.

בין היתר.

So but anyways, here's the thing --

אבל, הנה העניין.

is it reminds me of this,

וזה מזכיר לי את זה,

which is a sign that you see in Amsterdam on every street corner.

זהו שלט שרואים באמסטרדם בכל פינת רחוב.

And it's sort of a metaphor for me for the virtual world.

ועבורי זוהי מעין מטפורה של העולם הוירטואלי.

I look at this photo, and he seems really interested

אני מביט בתמונה הזו, ונראה שהוא באמת מתעניין

in what's going on with that button,

במה שקורה עם הכפתור הזה,

but it doesn't seem like he is really that interested in crossing the street.

אבל לא נראה שהוא באמת מעוניין לחצות את הכביש.

(Laughter)

(צחוק)

And it makes me think of this.

וזה גורם לי לחשוב על הדבר הבא.

On street corners everywhere, people are looking at their cell phones,

בפינות רחוב בכל מקום, אנשים מביטים בטלפונים הניידים שלהם,

and it's easy to dismiss this

וקל לבטל זאת

as some sort of bad trend

בתור מגמה שלילית כלשהי

in human culture.

בתרבות האנושית.

But the truth is

אבל האמת היא,

life is being lived there.

ששם הם חיים את החיים.

When they smile --

כשהם מחייכים -

right, you've seen people stop --

נכון, יצא לכם לראות אנשים עוצרים -

all of a sudden, life is being lived there,

פתאום, חיים שם את החיים,

somewhere up in that weird, dense network.

איפשהו ברשת הדחוסה, המוזרה הזאת.

And this is it, right, to feel and be felt.

וזה העניין, נכון, להרגיש ולהיות מורגש.

It's the fundamental force

זהו הכח הבסיסי

that we're all after.

שכולנו מחפשים.

We can build all sorts of environments

אנחנו יכולים לבנות כל מיני סביבות

to make it a little bit easier,

כדי שיהיה קצת יותר קל,

but ultimately, what we're trying to do

אבל בסופו של דבר, מה שאנחנו מנסים לעשות

is really connect with one other person.

זה להתחבר עם בן אדם אחד נוסף באמת.

And that's not always going to happen in physical spaces.

וזה לא תמיד יקרה במרחבים פיזיים.

It's also going to now happen in virtual spaces,

זה יקרה עכשיו גם לפעמים במרחבים וירטואליים,

and we have to get better at figuring that out.

ואנחנו צריכים להשתפר בלהבין את זה.

I think, of the people that build all this technology in the network,

אני חושב, על האנשים שבונים את כל הטכנולוגיה הזאת שברשת,

a lot of them aren't very good

הרבה מהם אינם טובים במיוחד

at connecting with people.

בלהתחבר עם אנשים.

This is kind of like something I used to do

זה דומה קצת למשהו שהייתי עושה

in third grade.

בכיתה ג'.

(Laughter)

(צחוק)

So here's a series of projects

אז הנה סדרת פרוייקטים

over the last few years

מהשנים האחרונות

where I've been inspired by trying to figure out

בהם שאבתי השראה מהנסיון להבין

how to really facilitate close connection.

כיצד אפשר לייצר קשר קרוב.

Sometimes they're very, very simple things.

לפעמים אלו דברים מאד מאד פשוטים.

A Childhood Walk, which is a project

"טיול ילדות", זהו פרוייקט

where I ask people to remember a walk

בו ביקשתי מאנשים להיזכר בטיול

that they used to take as a child over and over again

שהיו עושים שוב ושוב כילדים

that was sort of meaningless --

שהיה די חסר משמעות,

like on the route to the bus stop, to a neighbor's house,

כמו הדרך לתחנת האוטובוס, לבית של השכנים,

and take it inside of Google Streetview.

ולשחזר אותו באמצעות Google Streetview.

And I promise you,

ואני מבטיח לכם,

if you take that walk inside Google Streetview,

שאם תשחזרו את הטיול הזה באמצעות Google Streetview,

you come to a moment

תגיעו לנקודה

where something comes back

שבה משהו חוזר

and hits you in the face.

והולם בכם בפנים.

And I collected those moments --

ואספתי את הרגעים האלו -

the photos inside Google Streetview

את התמונות בתוך Google Streetview

and the memories, specifically.

וספציפית, את הזכרונות.

"Our conversation started with me saying, 'I'm bored,'

"השיחה בינינו החלה בזה שאמרתי, 'משעמם לי,'

and her replying, 'When I'm bored I eat pretzels.'

ובזה שהיא ענתה, 'כשמשעמם לי אני אוכלת בייגלה.'

I remember this distinctly because it came up a lot."

אני זוכר את זה בבירור מפני שזה עלה הרבה."

"Right after he told me and my brother

"מיד לאחר שסיפר לי ולאחי

he was going to be separating from my mom,

שהוא עומד להיפרד מאמא שלי,

I remember walking to a convenience store

אני זוכרת שהלכתי למכולת

and getting a cherry cola."

וקניתי קולה דובדבנים."

"They used some of the morbidly artist footage,

"הם השתמשו בחלק מהקטעים האמנותיים הדכאוניים,

a close-up of Chad's shoes in the middle of the highway.

תקריב של הנעליים של צ'אד באמצע הכביש המהיר.

I guess the shoes came off when he was hit.

אני מניח שהנעליים עפו כשהוא נפגע.

He slept over at my house once, and he left his pillow.

הוא ישן אצלי בבית פעם, והוא השאיר את הכרית שלו.

It had 'Chad' written in magic marker on it.

היה כתוב עליה 'צ'אד' בטוש.

He died long after he left the pillow at my house,

הוא מת הרבה אחרי שהוא השאיר את הכרית בבית שלי,

but we never got around to returning it."

אבל אף פעם לא מצאנו זמן להחזיר אותה."

Sometimes they're a little bit more abstract.

לעיתים הם קצת יותר מופשטים.

This is Pain Pack.

זהו "חבילת כאב."

Right after September 11th, last year,

מיד לאחר ה-11 בספטמבר, בשנה שעברה,

I was thinking about pain and the way that we disperse it,

חשבתי על כאב ועל האופן בו אנו מפיצים אותו,

the way that we excise it from our bodies.

האופן שבו אנו מסלקים אותו מגופינו.

So what I did is I opened up a hotline --

אז מה שעשיתי זה שפתחתי קו חם,

a hotline where people could leave voicemails of their pain,

קו חם בו אנשים יכולים להשאיר הודעות של הכאב שלהם,

not necessarily related to that event.

לא בהכרח בהקשר של הארוע ההוא.

And people called in and left messages like this.

ואנשים התקשרו והשאירו הודעות כמו זו.

Recording: Okay, here's something.

הקלטה: או.קיי, הנה משהו.

I'm not alone,

אני לא לבד,

and I am loved.

ואני אהובה.

I'm really fortunate.

אני באמת ברת מזל.

But sometimes I feel really lonely.

אבל לפעמים אני מרגישה מאד בודדה.

And when I feel that way

וכשאני מרגישה ככה

even the smallest act of kindness

מעשה טוב ולו הקטן ביותר

can make me cry.

יכול לגרום לי לבכות.

Like even people in convenience stores

אפילו אנשים בחנויות המכולת

saying, "Have a nice day,"

שאמרו, "שיהיה לך יום טוב,"

when they're accidentally looking me in the eye.

כשהם הביטו לי בטעות בעיניים.

ZF: So what I did was I took those voicemails,

ז.פ.: אז מה שעשיתי זה שלקחתי את ההודעות האלו,

and with their permission, converted them to MP3s

ובאישורם, הסבתי אותם לקבצי MP3

and distributed them to sound editors

והפצתי אותם לעורכי קול

who created short sounds

שהכינו קטעי קול קצרים

using just those voicemails.

באמצעות ההודעות האלו בלבד.

And those were then distributed to DJs

ואלה הופצו ל-DJ-ים

who have made hundreds of songs

שיצרו מהם מאות שירים

using that source material.

באמצעות חומרי המקור הללו.

(Music)

(מוסיקה)

We don't have time to play much of it.

אין לנו זמן להשמיע הרבה מזה.

You can look at it online.

אתם יכולים לראות את זה ברשת.

"From 52 to 48 with love"

"מ-52 ל-48 באהבה"

was a project around the time of the last election cycle,

היה פרוייקט בתקופת מחזור הבחירות האחרון,

where McCain and Obama both,

כשמק'יין ואובמה שניהם,

in their speeches after the election, talked about reconciliation,

דיברו על פיוס בנאומיהם שלאחר הבחירות,

and I was like, "What the hell

ואני הייתי כאילו, "איך לעזאזל

does that look like?"

זה נראה?"

So I thought, "Well let's just give it a try.

אז חשבתי, "בואו פשוט ננסה את זה.

Let's have people hold up signs about reconciliation."

ניתן לאנשים להרים שלטים על פיוס."

And so some really nice things came together.

ויצאו מזה כל מיני דברים ממש נחמדים.

"I voted blue. I voted red.

"הצבעתי כחול. הצבעתי אדום.

Together, for our future."

יחד, למען עתידנו."

These are very, very cute little things right.

אלה דברים ממש ממש חמודים.

Some came from the winning party.

חלק הגיעו מהמפלגה הזוכה.

"Dear 48, I promise to listen to you, to fight for you, to respect you always."

"48 היקרים, אני מבטיח להקשיב לכם, להילחם למענכם, לכבד אתכם תמיד."

Some came from the party who had just lost.

חלק הגיעו מהמפלגה שזה עתה הפסידה.

"From a 48 to a 52, may your party's leadership be as classy as you,

"מאחד ה-48 לאחד ה-52, מי יתן ומנהיגות המפלגה שלך יהיה ברמה גבוהה כמוך.

but I doubt it."

אבל אני בספק."

But the truth was that as this start becoming popular,

אבל האמת היא שכשזה התחיל להיות פופולארי,

a couple rightwing blogs and some message boards

כמה בלוגים ולוחות מודעות

apparently found it to be a little patronizing,

כפי הנראה הרגישו שזה קצת מתנשא,

which I could also see.

שגם אני ראיתי.

And so I started getting amazing amounts of hate mail,

אז התחלתי לקבל כמויות מדהימות של דואר שנאה,

death threats even.

אפילו איומים על חיי.

And one guy in particular kept on writing me these pretty awful messages,

ובחור אחד במיוחד היה כותב לי הודעות די איומות,

and he was dressed as Batman.

והוא היה לבוש כבאטמן.

And he said, "I'm dressed as Batman to hide my identity."

והוא אמר, "אני לבוש כבאטמן כדי להסתיר את זהותי."

Just in case I thought the real Batman

למקרה שחשבתי שבאטמן האמיתי

was coming after me;

בא לחפש אותי.

which actually made me feel a little better --

מה שגרם לי להרגיש קצת יותר טוב.

like, "Phew, it's not him."

כאילו, "איזה מזל, זה לא הוא."

So what I did --

אז מה שעשיתי -

unfortunately, I was harboring all this kind of

לדאבוני אגרתי את כל

awful experience and this pain inside of me,

ההתנסות הזאת ואת הכאב בתוך תוכי,

and it started to eat away at my psyche.

וזה החל לכרסם בתודעה שלי.

And I was protecting the project from it, I realized. I was protecting it --

והבנתי שאני גוננתי על הפרוייקט מזה. אני הגנתי עליו.

I didn't want this special, little group of photographs

לא רציתי שקובץ התמונות הקטן והמיוחד הזה

to get sullied in some way.

יוכתם באיזושהי צורה.

So what I did, I took all those emails,

אז מה שעשיתי זה שלקחתי את כל המיילים האלו,

and I put them together into something called Angrigami,

וחיברתי אותם למשהו שנקרא "שנאה-גמי" (Angrigami),

which was an origami template

שהיה תבנית לאוריגמי

made out of this sort of vile stuff.

עשוי מכל הדברים המגעילים האלו.

And I asked people to send me beautiful things

וביקשתי מאנשים לשלוח לי דברים יפים

made out of the Angrigami.

שעשו מהשנאה-גמי.

(Laughter)

(צחוק)

But this was the emotional moment.

אבל זה היה הרגע המרגש.

One of my viewer's uncles died on a particular day

דודו של אחד הצופים שלי נפתר ביום מסויים,

and he chose to commemorate it with a piece of hate.

והוא בחר להנציח את זה עם פיסת שנאה.

It's amazing.

זה מדהים.

The last thing I'm going to tell you about is a series of projects

הדבר האחרון שאספר לכם עליו הוא סדרה של פרוייקטים

called Songs You Already Know,

שקוראים להם "שירים שאתם כבר מכירים",

where the idea was,

והרעיון היה,

I was trying to figure out to address

ניסיתי לפענח איך להתייחס

particular kinds of emotions with group projects.

לסוגי רגשות מסויימים באמצעות פרוייקטים קבוצתיים.

So one of them was fairly straightforward.

אז אחד מהם היה די פשוט.

A guy said that his daughter got scared at night

בחור אחד אמר שהבת שלו מפחדת בלילה

and could I write a song for her, his daughter.

וביקש ממני לכתוב לה שיר, לבת שלו.

And I said, "Oh yeah,

ואני אמרתי, אה כן,

I'll try to write a mantra that she can sing to herself

אנסה לכתוב לה מנטרה שהיא יכולה לשיר לעצמה

to help herself go to sleep."

כדי שזה יעזור לה להירדם.

And this was "Scared."

וזה היה "מפחד."

(Video) ♫ This is a song that I sing when I'm scared of something ♫

(וידאו) ♫ זהו שיר שאני שר כשאני מפחד ממשהו ♫

♫ I don't know why but it helps me get over it ♫

♫ אני לא יודע למה אבל זה עוזר לי להתגבר על זה ♫

♫ The words of the song just move me along ♫

♫ מילות השיר פשוט מקדמות אותי ♫

♫ And somehow I get over it ♫

♫ ואיכשהו אני מתגבר על זה ♫

♫ At least I don't suck at life ♫

♫ לפחות אני לא נכשל בחיים ♫

♫ I keep on trying despite ♫

♫ אני ממשיך לנסות למרות ♫

♫ At least I don't suck at life ♫

♫ לפחות אני לא נכשל בחיים ♫

♫ I keep on trying despite ♫

♫ אני ממשיך לנסות למרות ♫

♫ This is a song that I sing when I'm scared of something ♫

♫ זהו שיר שאני שר כשאני מפחד ממשהו ♫

Okay, so I wrote that song, right. Thank you.

טוב, אז כתבתי את השיר הזה, נכון. תודה.

So the nice thing was is he walked by his daughter's room at some point,

אז הדבר הנחמד הוא שהוא נכנס באיזשהו שלב לחדר של הבת שלו,

and she actually was singing that song to herself.

והיא ממש שרה את השיר הזה לעצמה.

So I was like, "Awesome. This is great."

אז אני הייתי כאילו, "סבבה. זה גדול."

And then I got this email. And there's a little bit of a back story to this.

ואז קיבלתי את המייל הזה. ויש לזה קצת סיפור רקע.

And I don't have much time.

ואין לי הרבה זמן.

But the idea was that at one point

אבל הרעיון היה שבשלב מסויים

I did a project called Facebook Me Equals You,

עשיתי פרוייקט בשם "פייסבוק אני שווה אתה",

where I wanted to experience what it was like

בו רציתי לחוות איך זה

to live as another person.

לחיות כמישהו אחר.

So I asked for people's usernames and passwords to be sent to me.

אז ביקשתי מאנשים שיישלחו לי את שמות המשתמש והסיסמאות שלהם.

And I got a lot, like 30 in a half an hour.

וקיבלתי הרבה, בערך 30 תוך חצי שעה.

And I shut that part down.

וסגרתי את הקטע הזה.

And I chose two people to be,

ובחרתי להיות שני אנשים,

and I asked them to send me descriptions

וביקשתי מהם שיישלחו לי תיאורים

of how to act as them on Facebook.

של איך להתנהג כמוהם בפייסבוק.

One person sent me a very detailed description;

אחד מהם שלח לי תיאור מאד מפורט.

the other person didn't.

והשניה לא.

And the person who didn't, it turned out,

וזאת שלא, מסתבר,

had just moved to a new city and taken on a new job.

עברה בדיוק לעיר אחרת ומצאה עבודה חדשה.

So, you know, people were writing me and saying, "How's your new job?"

אז, אתם יודעים, אנשים כתבו לי ושאלו, "איך העבודה החדשה?"

I was like, "I don't know.

והייתי כאילו, "לא יודע.

Didn't know I had one."

לא ידעתי שמצאתי."

But anyway, this same person, Laura,

אבל בכל מקרה, אותה אחת, לאורה,

ended up emailing me a little bit after that project.

בסוף שלחה לי מייל קצת אחרי הפרוייקט הזה.

And I felt badly for not having done a good job.

והרגשתי רע על שלא עשיתי עבודה טובה.

And she said, "I'm really anxious, I just moved to a new town, I have this new job,

והיא אמרה, "אני מאד חרדה, בדיוק עברתי לעיר חדשה, יש לי עבודה חדשה,

and I've just had this incredible amount of anxiety."

ופשוט יש לי המון חרדות."

So she had seen the "Scared" song and wondered if I could do something.

היא ראתה את השיר "מפחד" ותהתה אם אני יכול לעשות משהו.

So I asked her, "What does it feel like when you feel this way?"

אז שאלתי אותה, "איך זה מרגיש כשאת מרגישה ככה?"

And she wrote a sort of descriptive set

והיא כתבה מין קובץ תיאורים

of what it felt like to have had this anxiety.

של איך זה מרגיש כשיש לך את כל החרדות האלו.

And so what I decided to do.

אז מה שהחלטתי לעשות.

I said, "Okay, I'll think about it."

אמרתי, "בסדר. אחשוב על זה."

And so quietly in the background, I started sending people this.

אז בשקט וברקע, התחלתי לשלוח לאנשים את הדבר הבא.

(Audio) ♫ Hey ♫

(הקלטה) ♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ אתה תהיי בסדר ♫

So I asked people

אז שאלתי אנשים

whether they had basic audio capabilities,

אם יש להם כישורים קוליים בסיסיים,

just so they could sing along to the song with headphones on,

רק כדי שיוכלו ללוות את השיר עם אוזניות,

so I could just get their voices back.

ושאוכל לקבל מהם את הקולות שלהם.

And this is the kind of thing that I got back.

וזה סוג הדברים שקיבלתי.

Recording: ♫ Hey ♫

הקלטה: ♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

ZF: So that's one of the better ones, really.

ז.פ.: אז זה אחד המוצלחים יותר, באמת.

But what's awesome is, as I started getting more and more and more of them,

אבל מה שמגניב זה, שאחרי שקיבלתי עוד ועוד כאלה,

all of a sudden I had 30, 40 voices from around the world.

היו לי פתאום 30, 40 קולות מרחבי העולם.

And when you put them together, something magical happens,

וכשמחברים אותם, משהו קסום קורה,

something absolutely incredible happens,

משהו ממש מדהים קורה,

and all of a sudden I get a chorus from around the world.

ופתאום יצאה לי מקהלה מרחבי העולם.

And what was really great is, I'm putting all this work together in the background,

ומה שהיה ממש נהדר זה שבזמן שאני הכנתי את כל זה ברקע,

and Laura sent me a follow-up email because a good month had passed by.

לאורה שלחה לי מייל המשך מפני שעבר כבר חודש.

And she said, "I know you've forgotten about me.

והיא אמרה, "אני יודעת ששכחת ממני.

I just want to say thanks for even considering it."

אבל רציתי לומר תודה שחשבת על זה."

And then a few days later I sent her this.

ואחרי מספר ימים שלחתי לה את זה.

(Audio) ♫ Right now, it feels like I forgot to turn the light on ♫

(הקלטה) ♫ כרגע, אני מרגישה כאילו שכחתי להדליק את האור ♫

♫ And things that looked so good yesterday ♫

♫ ודברים שנראו כל-כך טוב אתמול ♫

♫ are now shades of gray ♫

♫ קיבלו עכשיו גוון אפור ♫

♫ And it seems like the world is spinning ♫

♫ ונראה שהעולם מסתובב ♫

♫ while I'm standing still ♫

♫ בזמן שאני עומדת במקום ♫

♫ Or maybe I am spinning I can't tell ♫

♫ או שאולי אני מסתובבת אני לא יודעת ♫

♫ And then you say ♫

♫ ואז אתה אומר ♫

♫ Hey ♫

♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

♫ Just breathe ♫

♫ רק תנשמי ♫

♫ And now the words sing ♫

♫ והמילים שרות עכשיו ♫

♫ Hey ♫

♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

♫ Just breathe ♫

♫ רק תנשמי ♫

♫ Now everybody sings ♫

♫ עכשיו כולם שרים ♫

♫ Hey ♫

♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

♫ Just breathe ♫

♫ רק תנשמי ♫

♫ Hey ♫

♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

♫ Just breathe ♫

♫ רק תנשמי ♫

♫ Hey ♫

♫ הי ♫

♫ You're okay ♫

♫ את בסדר ♫

♫ You'll be fine ♫

♫ את תהיי בסדר ♫

♫ Just breathe ♫

♫ רק תנשמי ♫

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)