The history of the world according to cats - Eva-Maria Geigl

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

On May 27th, 1941, the German battleship Bismarck sank in a fierce firefight,

ב 27 במאי, 1941, אניית המלחמה הגרמנית ביסמארק טבעה בקרב קשה,

leaving only 118 of her 2,200 crew members alive.

בהותירה רק 118 מ 2200 אנשי צוותה בחיים.

But when a British destroyer came to collect the prisoners,

אבל כשהמשחתת הבריטית הגיעה לאסוף את השבויים,

they found an unexpected survivor -

הם גילו שורד לא צפוי --

a black and white cat clinging to a floating plank.

חתול שחור לבן שנאחז בקרש צף.

For the next several months this cat hunted rats and raised British morale -

במשך החודשים הבאים החתול הזה צד עכברושים והעלה את המורל הבריטי --

until a sudden torpedo strike shattered the hull and sank the ship.

עד שטורפדו פתאומי פגע וניפץ את השדרה והטביע את הספינה.

But, miraculously, not the cat.

אבל באופן פלאי, לא את החתול.

Nicknamed Unsinkable Sam,

הוא קיבל את השם סאם הבלתי ניתן לטביעה,

he rode to Gibraltar with the rescued crew

הוא הפליג לגיברלטר עם צוות הצלה

and served as a ship cat on three more vessels –

ושירת כחתול ספינה בשלוש ספינות נוספות --

one of which also sank - before retiring to the Belfast Home for Sailors.

אחת מהן טבעה -- לפני שפרש לבית למלחים בבלפסט.

Many may not think of cats as serviceable sailors,

רבים אולי לא על חושבים על חתולים כעל מלחים משרתים,

or cooperative companions of any kind.

או כעל שותפים קואופרטיביים מכל סוג.

But cats have been working alongside humans for thousands of years -

אבל חתולים עבדו לצד אנשים במשך אלפי שנים --

helping us just as often as we help them.

עזרו לנו כמו שעזרנו להם.

So how did these solitary creatures go from wild predator to naval officer

אז איך היצורים הבודדים האלה הפכו מטורפים פראיים לקצינים ימיים

to sofa sidekick?

לשותפים לספה?

The domestication of the modern house cat

ניתן לעקוב אחרי הביות של חתול הבית המודרני

can be traced back to more than 10,000 years ago in the Fertile Crescent,

ללפני יותר מ 10000 שנה בסהר הפורה,

at the start of the Neolithic era.

בתחילת העידן הנאוליטי.

People were learning to bend nature to their will,

אנשים למדו לכופף את הטבע לרצונם,

producing much more food than farmers could eat at one time.

יצרו הרבה יותר אוכל ממה שהחוואים יכלו לאכול בעצמם.

These Neolithic farmers stored their excess grain in large pits and short, clay silos.

החוואים הנאוליטים אגרו את עודף התבואה בבורות גדולים ובסילואים נמוכים מחמר.

But these stores of food attracted hordes of rodents,

אבל המאגרים האלה של מזון משכו המון מכרסמים,

as well as their predator, Felis silvestris lybica -

כמו גם את הטורפים שלהם, פליס סילבסטריס ליביקה --

the wildcat found across North Africa and Southwest Asia.

חתול הבר שנמצא לרוחב צפון אמריקה ודרום מערב אסיה.

These wildcats were fast, fierce, carnivorous hunters.

חתולי הבר האלה היו ציידים טורפים מהירים ופראיים.

And they were remarkably similar in size and appearance to today’s domestic cats.

והם היו דומים מאוד בגודל ובמראה לחתולים המבוייתים של היום.

The main differences being that ancient wildcats were more muscular,

ההבדל העיקרי הוא שחתולים בעבר היו יותר שריריים,

had striped coats, and were less social towards other cats and humans.

היו להם פרוות מפוספסות, והם היו פחות חברותיים כלפי חתולים אחרים ואנשים.

The abundance of prey in rodent-infested granaries

השפע של טרף במאגרי דגנים מלאי מכרסמים

drew in these typically solitary animals.

משך את החיות האלו, הבודדות בדרך כלל.

And as the wildcats learned to tolerate the presence of humans

וכשחתולי הבר למדו לסבול את הנוכחות של אנשים

and other cats during mealtime,

וחתולים אחרים בזמן הארוחה,

we think that farmers likewise tolerated the cats in exchange for free pest control.

אנחנו חושבים שחוואים הסכימו לסבול אותם בתמורה לשירותי הדברה בחינם.

The relationship was so beneficial that the cats migrated with Neolithic farmers

היחסים היו כל כך מועילים שחתולים היגרו עם החוואים הנאוליתים

from Anatolia into Europe and the Mediterranean.

מאנטוליה לתוך אירופה והמזרח התיכון.

Vermin were a major scourge of the seven seas.

מזיקים היו מפגע בשבעת הימים.

They ate provisions and gnawed at lines of rope,

הם אכלו אספקה ולעסו חבלים,

so cats had long since become essential sailing companions.

כך שחתולים הפכו מאז לשותפים הכרחיים להפלגה.

Around the same time these Anatolian globe trotting cats set sail,

סביב אותו זמן שהחתולים האנטוליים רואי העולם יצאו להפלגה,

the Egyptians domesticated their own local cats.

המצרים בייתו חתול מקומי משלהם.

Revered for their ability to dispatch venomous snakes, catch birds, and kill rats,

הם היו נערצים בשל יכולתם להרחיק נחשים ארסיים, ללכוד ציפורים, ולהרוג עכברושים,

domestic cats became important to Egyptian religious culture.

חתולים בייתיים הפכו לחשובים לתרבות הדתית של המצרים.

They gained immortality in frescos, hieroglyphs, statues, and even tombs,

הם זכו לאלמותיות בפרסקות, הירוגליפים, פסלים, ואפילו קברים,

mummified alongside their owners.

הפכו למומיות יחד עם בעליהם.

Egyptian ship cats cruised the Nile,

חתולי ספינות מצריות הפליגו בנילוס,

holding poisonous river snakes at bay.

והרחיקו נחשי נהר ארסיים.

And after graduating to larger vessels,

ואחרי שעברו לספינות גדולות יותר,

they too began to migrate from port to port.

גם הם החלו להגר מנמל לנמל.

During the time of the Roman Empire, ships traveling between India and Egypt

במהלך האימפריה הרומית, ספינות שהפליגו בין הודו למצרים

carried the lineage of the central Asian wildcat F. s. ornata.

נשאו את השושלת של חתול הבר המרכז אסיאתי פ.ס. אורנטה.

Centuries later, in the Middle Ages, Egyptian cats voyaged up to the Baltic Sea

מאות מאוחר יותר, בימי הביניים, חתולים מצריים הפליגו במעלה הים הבלטי

on the ships of Viking seafarers.

על ספינות של יורדי ים ויקינגיים.

And both the Near Eastern and North African wildcats

וחתולי המזרח הקרוב והצפון אפריקאיים

– probably tamed at this point -- continued to travel across Europe,

-- כנראה כבר מבוייתים בזמן זה -- המשיכו לנוע ברחבי אירופה,

eventually setting sail for Australia and the Americas.

ולבסוף הפליגו לאוסטרליה ולאמריקות.

Today, most house cats have descended

היום, רוב חתולי הבית הם צאצאים

from either the Near Eastern or the Egyptian lineage of F.s.lybica.

או מהשושלות המזרח הקרוב או המצריות.

But close analysis of the genomes and coat patterns of modern cats

אבל בדיקה מדוקדקת של הגנים ותבניות הפרווה של חתולים מודרניים

tells us that unlike dogs,

מספרים לנו שבניגוד לכלבים,

which have undergone centuries of selective breeding,

שעברו מאות של הכלאה סלקטיבית,

modern cats are genetically very similar to ancient cats.

חתולים מודרניים הם באופן כללי דומים לחתולים העתיקים.

And apart from making them more social and docile,

וחוץ מלהפוך אותם ליותר חברותיים ורגועים,

we’ve done little to alter their natural behaviors.

עשינו מעט מאוד לשנות את ההתנהגויות הטבעיות שלהם.

In other words, cats today are more or less as they’ve always been: Wild animals.

במילים אחרות, חתולים היום הם פחות או יותר כמו שתמיד היו: חיות פרא.

Fierce hunters. Creatures that don’t see us as their keepers.

טורפים נועזים. יצורים שלא רואים אותנו כבעליהם.

And given our long history together, they might not be wrong.

ובהינתן ההסטוריה הארוכה שלנו יחד, אולי הם לא טועים.