Michael Anti: Behind the Great Firewall of China

Translator: Thu-Huong Ha Reviewer: Jenny Zurawell

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

In the past several days, I heard people talking about China.

בימים האחרונים, שמעתי אנשים מדברים על סין

And also, I talked to friends about China and Chinese Internet.

וגם שוחחתי עם חברים על סין ועל האינטרנט הסיני.

Something is very challenging to me.

משהו מאד מאתגר בשבילי

I want to make my friends understand:

הייתי רוצה שחברי יבינו

China is complicated.

סין היא מורכבת

So I always want to tell the story, like,

כך שתמיד רציתי לספר את הסיפור, כמו

one hand it is that, the other hand is that.

מצד אחד זה כך ומצד שני זה אחרת

You can't just tell a one sided story.

אינך יכול לספר רק צד אחר של הסיפור

I'll give an example. China is a BRIC country.

אני אתן דוגמא. סין היא אחת ממדינות ה"BRIC".

BRIC country means Brazil, Russia, India and China.

מדינות ה"BRIC" הן ברזיל, רוסיה, הודו וסין

This emerging economy really is helping the revival of the world economy.

כלכלה צומחת זו באמת עוזרת להחיות את כלכלת העולם.

But at the same time, on the other hand,

אבל בו בזמן, מצד שני

China is a SICK country,

סין היא מדינה חולה,

the terminology coined by Facebook IPO papers -- file.

המינוח נטבע על-ידי מסמכי ההנפקה של פייסבוק --קובץ.

He said the SICK country means Syria, Iran, China and North Korea.

הוא אמר שמדינה חולה זאת סוריה, איראן סין וצפון קוריאה.

The four countries have no access to Facebook.

ארבע המדינות שאין להן גישה לפייסבוק.

So basically, China is a SICK BRIC country.

כך שביסודה סין היא מדינת BRIC חולה.

(Laughter)

(צחוק)

Another project was built up

הוקם פרוייקט אחר

to watch China and Chinese Internet.

כדי לצפות בסין ובאינטרנט הסיני.

And now, today I want to tell you my personal

וכעת, היום אני רוצה לתאר את האבחנה

observation in the past several years, from that wall.

האישית שלי במספר השנים האחרונות, האחרונות מתוך חומה זו.

So, if you are a fan of the Game of Thrones,

אז, אם אתה חובב של משחקי הכס,

you definitely know how important a big wall is for an old kingdom.

אתה בהחלט יודע איזו חשיבות יש לחומה גדולה עבור ממלכה עתיקה.

It prevents weird things from the north.

היא מונעת רעות שבאות מצפון.

Same was true for China.

אותו הדבר נכון עבור סין.

In the north, there was a great wall, Chang Cheng.

בצפון, היתה חומה גדולה, צ'אנג צ'נג .

It protected China from invaders for 2,000 years.

שהגנה על סין מפני פולשים במשך 2,000 שנה.

But China also has a great firewall.

אך לסין יש גם חומת אש גדולה.

That's the biggest digital boundary in the whole world.

זהו הגבול הדיגיטלי הגדול ביותר בעולם כולו.

It's not only to defend the Chinese regime from overseas,

הוא לא נועד רק כדי להגן על המשטר הסיני מסכנות שמעבר לים,

from the universal values, but also to prevent

מערכים אוניברסליים, אלא גם כדי למנוע

China's own citizens to access the global free Internet,

מאזרחיה של סין גישה לאינטרנט העולם החופשי,

and even separate themselves into blocks, not united.

ואפילו להפריד עצמם לתוך גושים, לא מאוחדים.

So, basically the "Internet" has two Internets.

כך, שלמעשה ל"אינטרנט" יש שני אינטרנטים.

One is the Internet, the other is the Chinanet.

אחד הוא האינטרנט, השני הוא צ'יינה נט.

But if you think the Chinanet is something

אבל אם אתם חושבים שצ'יינה נט היא משהו

like a deadland, wasteland, I think it's wrong.

כמו ארץ המתים, שממה, אני חושב שזה לא נכון.

But we also use a very simple metaphor, the cat and the mouse game,

אך אנו משתמשים גם במטאפורה פשוטה מאוד, משחק של חתול ועכבר,

to describe in the past 15 years

כדי לתאר ב-15 השנים האחרונות

the continuing fight between Chinese

את המאבק המתמשך בין הצנזורה

censorship, government censorship, the cat,

סינית, צנזורה ממשלתית, החתול,

and the Chinese Internet users. That means us, the mouse.

לבין משתמשי האינטרנט הסינים. שהם אנו, העכבר.

But sometimes this kind of a metaphor is too simple.

אבל לפעמים סוג זה של מטפורה הוא פשוט מדי.

So today I want to upgrade it to 2.0 version.

אז היום אני רוצה לשדרג אותו לגירסה 2.0.

In China, we have 500 million Internet users.

בסין, יש לנו 500 מיליון משתמשי אינטרנט.

That's the biggest population of Netizens, Internet users, in the whole world.

זוהי האוכלוסייה הגדולה ביותר של אזרחי-נט, משתמשי אינטרנט, בעולם כולו.

So even though China's is a totally censored Internet,

אז למרות שבסין האינטרנט מצונזר לחלוטין,

but still, Chinese Internet society is really booming.

עדיין, החברה הסינית באינטרנט באמת משגשגת

How to make it? It's simple.

כיצד זה נעשה? זה פשוט.

You have Google, we have Baidu.

יש לכם גוגל, לנו יש באידו.

You have Twitter, we have Weibo.

לכם יש טוויטר, לנו יש וויבו.

You have Facebook, we have Renren.

לכם יש פייסבוק, יש לנו רנרן.

You have YouTube, we have Youku and Tudou.

לכם יש יוטיוב לנו יש יוקו טודו.

The Chinese government blocked every

הממשל הסיני חסם כל

single international Web 2.0 service,

שירות אינטרנטי 2.0 בינלאומי,

and we Chinese copycat every one.

ואנו, הסינים מעתיקים כל אחד.

(Laughter)

(צחוק)

So, that's the kind of the thing I call smart censorship.

ובכן, זהו סוג הדבר שאני קורא לו צנזורה חכמה.

That's not only to censor you.

היא לא רק מצנזרת אתכם.

Sometimes this Chinese national Internet policy is very simple:

לפעמים מדיניות אינטרנט לאומית סינית זו היא פשוטה מאוד:

Block and clone.

חסום ושבט.

On the one hand, he wants to satisfy people's need of a social network,

מצד אחד, היא רוצה לספק את הצורך של האנשים ברשת חברתית,

which is very important; people really love social networking.

שזה דבר חשוב מאוד; אנשים באמת אוהבים רשת חברתית.

But on the other hand, they want to keep the server

אך מצד שני, הם רוצים לנהל את השרת

in Beijing so they can access the data any time they want.

בבייג'ינג כך שיש להם גישה לנתונים בכל פעם שהם רוצים.

That's also the reason Google was pulled out from China,

זו גם הסיבה שגוגל נשלף מסין

because they can't accept the fact

כי הם לא יכולים לקבל את העובדה

that Chinese government wants to keep the server.

שממשלת סין רוצה לנהל את השרת.

Sometimes the Arab dictators didn't understand these two hands.

לפעמים הדיקטטורים הערבים לא הבינו את שתי הידיים האלו.

For example, Mubarak, he shut down the Internet.

לדוגמה, מובארק, הוא סגר את האינטרנט.

He wanted to prevent the Netizens [from criticizing] him.

הוא רצה למנוע את מהנטיזנס (אזרחי הרשת) לבקר אותו.

But once Netizens can't go online, they go in the street.

אך כשהנטיזנס לא יכולים להיכנס לרשת, הם יוצאים לרחובות.

And now the result is very simple.

וכעת התוצאה היא פשוטה מאוד.

We all know Mubarak is technically dead.

כולנו יודעים שמובארק מת מבחינה טכנית.

But also, Ben Ali, Tunisian president,

אבל גם, בן עלי, נשיא טוניסיה,

didn't follow the second rule.

לא עקב אחרי הכלל השני.

That means keep the server in your hands.

שפירושו לשמור את השרת בידיים שלך.

He allowed Facebook, a U.S.-based service,

הוא הרשה לפייסבוק, שירות שמבוסס על ארה"ב,

to continue to stay on inside of Tunisia.

להמשיך להישאר בתוך תוניסיה.

So he can't prevent it, his own citizens to post

כך שהוא לא יכול למנוע מהם, מהאזרחים שלו לשלוח

critical videos against his corruption.

קטעי וידאו גורליים כנגד השחיתות שלו.

The same thing happend. He was the first

אותו הדבר קרה. הוא היה הראשון

to topple during the Arab Spring.

שגרם להמוטטות בזמן האביב הערבי.

But those two very smart international censorship policies

אך שתי צורות מחוכמות מאד אלו של מדיניות צנזורה בינלאומית

didn't prevent Chinese social media [from] becoming a really public sphere,

לא מנעו מהרשת החברתית הסינית להיעשות לספרה ציבורית באמת ,

a pathway of public opinion and the nightmare of Chinese officials.

נתיב לדעת קהל וחלום הבלהות של פקידי הממשל הסיניים.

Because we have 300 million microbloggers in China.

בגלל שיש לנו 300 מיליון מיקרו-בלוגרים בסין.

It's the entire population of the United States.

זו היא האוכלוסייה כולה של ארצות הברית.

So when these 300 million people, microbloggers,

אז כאשר 300 מיליון אנשים אלה,

even they block the tweet in our censored platform.

אפילו הם חוסמים את הציוץ בפלטפורמה המצונזרת שלנו.

But itself -- the Chinanet -- but itself can create

אך בעצמה – הצ'יינה נט– בעצמה יכולה לייצר

very powerful energy, which has never happened

אנרגיה חזקה מאוד, מה שמעולם לא קרה

in the Chinese history.

בהיסטוריה הסינית.

2011, in July, two [unclear] trains crashed,

2011, ביולי, שתי רכבות (לא ברור) התרסקו,

in Wenzhou, a southern city.

בוונג'ואו, עיר בדרום.

Right after the train crash,

מיד לאחר שהרכבת התרסקה,

authorities literally wanted to cover up the train, bury the train.

הרשויות ממש ביקשו לחפות על העניין, לקבור את הרכבת.

So it angered the Chinese Netizens.

כך שזה הרגיזו את הנטסיזנס הסינים.

The first five days after the train crash,

בחמשת הימים הראשונים לאחר התרסקות הרכבת,

there were 10 million criticisms of the posting

היו 10 מיליון פוסטים של ביקורות

on social media, which never happened in Chinese history.

ברשת החברתית, דבר שלא קרה מעולם בהיסטוריה הסינית.

And later this year, the rail minister

בהמשך השנה, השר לעניני הרכבת

was sacked and sentenced to jail for 10 years.

פוטר ונדון למאסר בכלא למשך 10 שנים.

And also, recently, very funny debate between

כמו כן, לאחרונה, ויכוח מאוד מצחיק בין

the Beijing Environment Ministry

משרד הסביבה של בייג'ינג

and the American Embassy in Beijing

והשגרירות האמריקאית בבייג'ינג

because the Ministry blamed

מכיוון שהמשרד האשים

the American Embassy for intervening in

את השגרירות האמריקאית בהתערבות

Chinese internal politics by disclosing

במדיניות סינית פנימית על ידי כך שהיא חשפה

the air quality data of Beijing.

נתונים על איכות האוויר בבייג'ינג.

So, the up is the Embassy data, the PM 2.5.

כך, שהגבוה נתוני השגרירות, 2.5 PM

He showed 148, they showed it's dangerous for the sensitive group.

הראו 148, שזה מסוכן עבור קבוצות רגישות.

So a suggestion, it's not good to go outside.

לכן ההמלצה היתה , שזה לא טוב לצאת החוצה.

But that is the Ministry's data. He shows 50.

אבל הנתונים של המשרד. הראו 50.

He says it's good. It's good to go outside.

שאומר שזה טוב. ואפשר לצאת החוצה.

But 99 percent of Chinese microbloggers

אבל 99 אחוז של המיקרו-בלוגרים הסינים

stand firmly on the Embassy's side.

עמדו בתקיפות לצד השגרירות.

I live in Beijing. Every day, I just watch

אני גר בבייג'ינג. כל יום אני פשוט צופה

the American Embassy's data to decide whether I should open my window.

בנתונים של השגרירות האמריקאית כדי להחליט אם אפשר לפתוח את החלון שלי.

Why is Chinese social networking, even within the censorship,

מדוע הרשת החברתית הסינית , אפילו עם הצנזורה,

so booming? Part of the reason is Chinese languages.

כל כך משגשגת? חלק מהסיבה לכך היא השפה הסינית.

You know, Twitter and Twitter clones have a kind of

אתם יודעים לטוויטר, ולשיבוטי הטוויטר יש סוג של

a limitation of 140 characters.

מגבלה של 140 תווים.

But in English it's 20 words or a sentence with a short link.

אך באנגלית זה 20 מילים או משפט עם קישור קצר.

Maybe in Germany, in German language, it may be just "Aha!"

אולי בגרמניה, בשפה הגרמנית, זה אולי פשוט יהיה "אהה!"

(Laughter)

(צחוק)

But in Chinese language, it's really about 140 characters,

אך בשפה הסינית, זה באמת-140 תווים,

means a paragraph, a story.

שזה אומר פיסקה, סיפור.

You can almost have all the journalistic elements there.

אתה יכול שיהיו לך שם כמעט את כל המרכיבים העיתונאיים.

For example, this is Hamlet, of Shakespeare.

לדוגמה, זה המלט, של שייקספיר.

It's the same content. One, you can see exactly

זה אותו תוכן. אחד, באפשרותך לראות בדיוק

one Chinese tweet is equal to 3.5 English tweets.

שציוץ סיני אחד שווה 3.5 ציוצים באנגלית.

Chinese is always cheating, right?

הסינית היא תמיד רמאית, נכון?

So because of this, the Chinese really regard this

לכן, הסינים באמת מתייחסים

microblogging as a media, not only a headline to media.

למיקרובלוגים כאל מדיה, לא רק ככותרת מדיה.

And also, the clone, Sina company is

כמו כן, הסינה, השיבוט היא, חברת סינה היא

the guy who cloned Twitter.

הבחור ששיבט את טוויטר.

It even has its own name, with Weibo.

אפילו יש לו שם משלו, עם וויבו.

"Weibo" is the Chinese translation for "microblog".

"וויבו" הוא תרגום לסינית של "מיקרובלוג".

It has its own innovation.

יש לו חדשנות משלו.

At the commenting area, [it makes] the Chinese Weibo

באזור ההערות, [הוא עושה] הוויבו הסיני

more like Facebook, rather than the original Twitter.

הוא יותר כמו פייסבוק, מאשר הטוויטר המקורי.

So these innovations and clones, as the Weibo and microblogging,

אז אלה הם חידושים, ושיבוטים, כמו הוויבו והמיקרובלוגים.

when it came to China in 2009,

כאשר זה הגיע לסין בשנת 2009,

it immediately became a media platform itself.

מיד, זה הפך להיות פלטפורמת מדיה כשלעצמה.

It became the media platform of 300 million readers.

זה הפך לפלטפורמת מדיה של 300 מיליון קוראים.

It became the media.

זה הפך להיות המדיה.

Anything not mentioned in Weibo,

שום דבר שלא מוזכר בוויבו,

it does not appear to exist for the Chinese public.

אינו קיים עבור הציבור הסיני.

But also, Chinese social media is

אבל גם, הרשת הסינית החברתית

really changing Chinese mindsets and Chinese life.

באמת משנה את הלך הרוח ואת החיים בסין.

For example, they give the voiceless people

לדוגמה, הם נותנים לאנשים חסרי-קול

a channel to make your voice heard.

ערוץ כדי שקולך יישמע.

We had a petition system. It's a remedy outside the judicial system,

הייתה לנו מערכת עתירות . זהו הליך סעד שמחוץ למערכת המשפט,

because the Chinese central government wants to keep a myth:

מכיוון שהממשלה הסינית המרכזית רוצה לשמור את הבלתי תקין,

The emperor is good. The old local officials are thugs.

הקיסר הוא טוב. פקידי הממשל הותיקים הם בריונים.

So that's why the petitioner, the victims, the peasants,

אז זאת הסיבה שהעותר, הקורבנות, האיכרים,

want to take the train to Beijing to petition to the central government,

רוצים לנסוע ברכבת לבייג'ינג כדי לעתור לממשל המרכזי,

they want the emperor to settle the problem.

הם רוצים שהקיסר יישב את הבעיה.

But when more and more people go to Beijing,

אך כאשר יותר ויותר אנשים הולכים לבייג'ינג,

they also cause the risk of a revolution.

הם מהווים גם סיכון למהפכה.

So they send them back in recent years.

כך שהם שלחו אותם חזרה בשנים האחרונות.

And even some of them were put into black jails.

ואפילו הכניסו אחדים מהם לבתי הכלא השחורים.

But now we have Weibo, so I call it the Weibo petition.

אבל עכשיו יש לנו וויבו, כך שאני קורא לזה עתירת הוויבו.

People just use their cell phones to tweet.

אנשים משתמשים בטלפונים הסלולריים שלהם רק כדי לצייץ.

So your sad stories, by some chance your story

כך שהסיפורים העצובים שלך, במקרה סיפור שלך

will be picked up by reporters, professors or celebrities.

ייבחר על ידי עיתונאים, פרופסורים או סלבריטאים.

One of them is Yao Chen,

אחת מהם הוא יאו חן ,

she is the most popular microblogger in China,

היא המיקרובלוגרית הפופולרית ביותר בסין,

who has about 21 million followers.

שיש לה כ- 21 מיליון קוראים.

They're almost like a national TV station.

זה כמעט כמו תחנת טלוויזיה לאומית.

If you -- so a sad story will be picked up by her.

אם אתה -- כך שאפשר לבחור סיפור שנכתב על ידה.

So this Weibo social media, even in the censorship,

כך שהרשת החברתית וויבו הזו, אפילו תחת צנזורה,

still gave the Chinese a real chance for 300 million people

עדיין נתנה לסינים סיכוי אמיתי עבור 300 מיליון אנשים

every day chatting together, talking together.

שמצ'וטטים יחד בכל יום, מדברים יחד.

It's like a big TED, right?

זה כמו "טד גדול, נכון?

But also, it is like the first time a public sphere

אבל גם, בפעם הראשונה זה משהו כמו מרחב ציבורי

happened in China.

שקרה בסין.

Chinese people start to learn how to negotiate

הסינים מתחילים ללמוד איך לנהל משא ומתן

and talk to people.

ולדבר עם אנשים.

But also, the cat, the censorship, is not sleeping.

אבל גם, החתול, הצנזורה, לא ישן.

It's so hard to post some sensitive words on the Chinese Weibo.

כל כך קשה לפרסם פוסט עם כמה מילים רגישות בוויבו הסיני.

For example, you can't post the name of the president,

לדוגמה, אינך רשאי לפרסם בפוסט את שמו של הנשיא,

Hu Jintao, and also you can't post the city of Chongqing, the name,

הו ג'ינטאו, וגם אין באפשרותך לפרסם פוסט עם העיר צ'ונגצ'ינג, השם,

and until recently, you can't search the surname of top leaders.

ועד לאחרונה, לא ניתן היה לחפש את שמות המשפחה של המנהיגים הבכירים .

So, the Chinese are very good at these puns

כך, שהסינים טובים מאוד בהתחכמויות אלו

and alternative wording and even memes.

ובניסוח חלופי, ואפילו ה"ממים".

They even name themselves -- you know,

הם אפילו [משתמשים] בשמות של -אתה יודע,

use the name of this world-changing

משתמשים בשם של מלחמה

battle between the grass-mud horse and the river crab.

משנה עולם בין הסוס-בוץ-דשא, לסרטן הנהר.

The grass-mud horse is caoníma,

הסוס בוץ-דשא הוא קאונימה,

is the phonogram for motherfucker,

זה הפונוגרמה של "בן-זונה",

the Netizens call themselves.

שהנטיזנס קוראים לעצמם.

River crab is héxiè, is the phonogram for

סרטן הנהר הוא ההקסי, הוא הפונוגרמה עבור

harmonization, for censorship.

הרמוניזציה, בשביל צנזורה.

So that's kind of a caoníma versus the héxiè, that's very good.

כך, שזהו סוג של קאונימה לעומת הקסי, זה טוב מאוד.

So, when some very political, exciting moments happened,

לכן, כאשר התרחשו כמה רגעים פוליטיים מאוד מרגשים,

you can see on Weibo, you see a lot of very weird stories happened.

תוכל לראות בוויבו, תראה שקרה סיפור מוזר מאוד אחר .

Weird phrases and words, even if you have a PhD

משפטים מוזרים ומלים משונות, אפילו אם יש לך דוקטורט

of Chinese language, you can't understand them.

בשפה הסינית, לא תוכל להבין אותם.

But you can't even expand more, no, because

אבל אינך יכול אפילו להרחיב יותר, לא, כיוון

Chinese Sina Weibo, when it was founded

שסינה וויבו הסינית , כאשר נוסדה

was exactly one month after the official blocking of Twitter.com.

זה היה בדיוק חודש לאחר החסימה הרשמית של טוויטר דוט קום.

That means from the very beginning,

משמעות הדבר שממש מההתחלה,

Weibo has already convinced the Chinese government,

וויבו כבר שיכנעה את הממשלה הסינית,

we will not become the stage for

שאנחנו לא נהפוך הבמה

any kind of a threat to the regime.

לכל סוג של איום על המשטר.

For example, anything you want to post,

לדוגמה, כל פוסט שברצונך לשלוח,

like "get together" or "meet up" or "walk,"

כמו "להתאסף יחד" או "להיפגש, או "ללכת,"

it is automatically recorded and data mined

נרשם אוטומטית, ומתבצעת כריית נתונים

and reported to a poll for further political analyzing.

שמדווחים למעקב לניתוח פוליטי נוסף.

Even if you want to have some gathering,

אפילו אם אתם מעונינים באיזשהו מפגש,

before you go there, the police are already waiting for you.

לפני שאתם הולכים לשם, המשטרה כבר מחכה לכם.

Why? Because they have the data.

מדוע? כי יש להם את הנתונים.

They have everything in their hands.

יש להם הכל בידיים שלהם.

So they can use the 1984 scenario data mining of the dissident.

כך שהם יכולים להשתמש בכריית נתונים של תרחיש מ-- 1984 של דיסידנט.

So the crackdown is very serious.

כך שנקיטת האמצעים היא רצינית מאוד.

But I want you to notice a very funny thing

אבל אני רוצה שתשימו לב לדבר מצחיק מאוד

during the process of the cat-and-mouse.

במהלך תהליך החתול והעכבר.

The cat is the censorship, but Chinese is not only one cat,

החתול הוא הצנזורה, אבל הסינים אינם רק חתול אחד,

but also has local cats. Central cat and local cats.

אך ישנם גם חתולים מקומיים. חתול מרכזי וחתולים מקומיים.

(Laughter)

(צחוק)

You know, the server is in the [central] cats' hands,

אתם יודעים, שהשרת נמצא בידיים של החתולים המקומיים,

so even that -- when the Netizens criticize the local government,

שאפילו זה- כאשר נטסיזנס מבקרים את השלטון המקומי,

the local government has not any access to the data in Beijing.

לשלטון המקומי אין כל גישה לנתונים בבייג'ינג.

Without bribing the central cats,

מבלי לשחד את החתולים המרכזיים,

he can do nothing, only apologize.

הוא לא יכול לעשות דבר, רק להתנצל.

So these three years, in the past three years,

אז שלוש שנים אלו , בשלוש השנים האחרונות,

social movements about microblogging

תנועות חברתיות על מיקרובלוגרים

really changed local government,

באמת שינו את השלטון המקומי,

became more and more transparent,

שנהיה יותר ויותר שקוף,

because they can't access the data.

מכיוון שלא היתה להם גישה לנתונים.

The server is in Beijing.

השרת הוא בבייג'ינג.

The story about the train crash,

הסיפור על התרסקות הרכבת,

maybe the question is not about why 10 million

אולי השאלה היא לא מדוע 10 מיליון

criticisms in five days, but why the Chinese central government

ביקורות בחמישה ימים, אבל למה הממשל הסיני המרכזי

allowed the five days of freedom of speech online.

איפשר חמישה ימים של חופש הביטוי באינטרנט.

It's never happened before.

זה מעולם לא קרה לפני כן.

And so it's very simple, because even the top leaders

וכך זה פשוט מאוד, כי אפילו המנהיגים בצמרת

were fed up with this guy, this independent kingdom.

מאסו בברנש הזה, בממלכה עצמאית זו.

So they want an excuse --

כך שהם מבקשים תירוץ-

public opinion is a very good excuse to punish him.

דעת הקהל היא תירוץ טוב מאוד להעניש אותו.

But also, the Bo Xilai case recently, very big news,

אך גם, פרשיית בו שילאי לאחרונה, חדשות גדולות מאוד,

he's a princeling.

הוא נסיכון.

But from February to April this year,

אבל בחודשים פברואר-אפריל השנה,

Weibo really became a marketplace of rumors.

וויבו הפך באמת לחרושת שמועות.

You can almost joke everything about these princelings,

אתה יכול כמעט להתלוצץ על נסיכון זה.

everything! It's almost like you're living in the United States.

הכל! כמעט כאילו שאתה חי בארצות הברית.

But if you dare to retweet or mention any fake coup

אך אם אתה מעז לצייץ חזרה או להזכיר הפיכה מזויפת

about Beijing, you definitely will be arrested.

אודות בייג'ינג, אתה בהחלט תיעצר.

So this kind of freedom is a targeted and precise window.

כך שסוג זה של חופש הוא חלון ממוקד ומדויק.

So Chinese in China, censorship is normal.

כך שלסינים בסין, צנזורה היא דבר נורמלי.

Something you find is, freedom is weird.

משהו שתגלה זה, שהחופש הוא דבר מוזר.

Something will happen behind it.

משהו יקרה מאחוריו.

Because he was a very popular Leftist leader,

כי הוא היה מנהיג שמאל פופולרי מאוד,

so the central government wanted to purge him,

כך שהממשלה רצתה למחוק אותו,

and he was very cute, he convinced all the Chinese people,

והוא היה חמוד מאוד, הוא שיכנע את כל העם הסיני,

why he is so bad.

למה הוא כל כך רע.

So Weibo, the 300 million public sphere,

כך וויבו, 300 המיליון של המרחב הציבורי,

became a very good, convenient tool for a political fight.

הפך לכלי טוב מאוד, כלי נוח למאבק פוליטי.

But this technology is very new,

אבל זו טכנולוגיה חדשה מאוד,

but technically is very old.

אבל מבחינה טכנית היא ישנה מאוד.

It was made famous by Chairman Mao, Mao Zedong,

היא התפרסמה על-ידי מאו, מאו צה-טונג,

because he mobilized millions of Chinese people

מכיוון שהוא גייס מיליוני סינים

in the Cultural Revolution to destroy every local government.

בהמהפכה התרבותית הגדולה, כדי להרוס כל שלטון מקומי.

It's very simple, because Chinese central government

זה מאוד פשוט, כי הממשלה הסינית המרכזית

doesn't need to even lead the public opinion.

אינה צריכה אפילו להוביל את דעת הקהל.

They just give them a target window to not censor people.

הם פשוט נותנים להם חלון יעד לאי- צינזור אנשים.

Not censoring in China has become a political tool.

אי- צינזור בסין הפך לכלי פוליטי.

So that's the update about this game, cat-and-mouse.

אז זה העדכון אודות המשחק הזה, חתול ועכבר.

Social media changed Chinese mindset.

הרשת החברתית שינתה את דפוסי החשיבה הסינים.

More and more Chinese intend to embrace freedom of speech

יותר ויותר סינים מתכוונים לאמץ את חופש הדיבור

and human rights as their birthright,

וזכויות האדם כזכותם מלידה,

not some imported American privilege.

לא כאיזושהי זכות מיובאת מאמריקה.

But also, it gave the Chinese a national public sphere

אבל, זה גם נתן לסינים ספרה ציבורית לאומית

for people to, it's like a training of their citizenship,

לאנשים, זה כמו לתרגל את האזרחות שלהם,

preparing for future democracy.

להתכונן לדמוקרטיה בעתיד.

But it didn't change the Chinese political system,

אך זה לא שינה את המערכת הפוליטית הסינית,

and also the Chinese central government utilized this

וגם הממשלה הסינית המרכזית משתמשת בזה

centralized server structure to strengthen its power

מבנה של שרת מרכזי כדי לחזק את כוחה

to counter the local government and the different factions.

כנגד השלטון המקומי, והפלגים השונים.

So, what's the future?

אז, מהו העתיד?

After all, we are the mouse.

אחרי הכל, אנחנו העכבר.

Whatever the future is, we should fight against the [cat].

מה שלא יהיה העתיד, אנו צריכים להלחם נגד העכבר.

There is not only in China, but also in the United States

לא רק בסין יש, אלא גם בארצות הברית

there are some very small, cute but bad cats.

ישנם כמה חתולים קטנים מאד, חמודים אבל רעים.

(Laughter)

(צחוק)

SOPA, PIPA, ACTA, TPP and ITU.

ואס או פי אי, פי איי פי אי,איי.סי טי אי, טי פי.פי ואיי טי יו.

And also, like Facebook and Google, they claim they are friends of the mouse,

וגם, כמו פייסבוק, וגוגל, הם טוענים שהם חברים של העכבר,

but sometimes we see them dating the cats.

אבל לפעמים אנחנו רואים אותם "יוצאים עם" החתולים.

So my conclusion is very simple.

לכן, המסקנה שלי היא פשוטה מאוד.

We Chinese fight for our freedom,

אנחנו הסינים נלחמים למען החופש שלנו,

you just watch your bad cats.

אתם רק צופים בחתולים הרעים שלכם.

Don't let them hook [up] with the Chinese cats.

אל תתנו להם לחבור לחתולים הסינים.

Only in this way, in the future,

רק כך, בעתיד,

we will achieve the dreams of the mouse:

נוכל להגשים את החלומות של העכבר:

that we can tweet anytime, anywhere, without fear.

שאנחנו יכולים לצייץ בכל עת, בכל מקום, ללא חשש.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)