How we take back the internet | Edward Snowden

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

Chris Anderson: The rights of citizens,

כריס אנדרסון: זכויות האזרח,

the future of the Internet.

עתיד האינטרנט.

So I would like to welcome to the TED stage

ברצוני לקדם בברכה אל בימת TED

the man behind those revelations,

את האדם שמאחורי אותם הגילויים,

Ed Snowden.

אד סנודן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Ed is in a remote location somewhere in Russia

אד נמצא במקום לא ידוע כלשהו ברוסיה

controlling this bot from his laptop,

ושולט על רובוט זה מהמחשב שלו,

so he can see what the bot can see.

כך שהוא יכול לראות את מה שהרובוט רואה.

Ed, welcome to the TED stage.

אד, ברוך הבא אל בימת TED.

What can you see, as a matter of fact?

מה אתה רואה?

Edward Snowden: Ha, I can see everyone.

אדווארד סנודן: אני יכול

This is amazing.

לראות את כולם. זה מדהים.

(Laughter)

(צחוק)

CA: Ed, some questions for you.

כ.א.: אד, יש לי כמה שאלות אליך.

You've been called many things

זכית בכינויים רבים

in the last few months.

בחודשים האחרונים.

You've been called a whistleblower, a traitor,

כינו אותך מתריע בשער, בוגד,

a hero.

גיבור.

What words would you describe yourself with?

באילו מילים היית מתאר את עצמך?

ES: You know, everybody who is involved

א.ס.: אתה יודע, כל מי שמעורב

with this debate

בויכוח זה

has been struggling over me and my personality

נאבק עליי ועל אישיותי

and how to describe me.

ועל כיצד לתאר אותי. אבל כאשר אני

But when I think about it,

חושב על זה,

this isn't the question that we should be struggling with.

לא זה העניין שצריך להיאבק איתו.

Who I am really doesn't matter at all.

זה לא משנה כלל מי אני באמת.

If I'm the worst person in the world,

אם אני האדם הכי רע בעולם,

you can hate me and move on.

אז תשנאו אותי ותעברו הלאה.

What really matters here are the issues.

מה שבאמת חשוב כאן זה הנושא.

What really matters here is the kind of government we want,

מה שבאמת חשוב כאן זה איזה מין ממשל אנו רוצים,

the kind of Internet we want,

איזה מין אינטרנט אנו רוצים,

the kind of relationship between people

וסוג היחסים בין אנשים

and societies.

וקהילות.

And that's what I'm hoping the debate will move towards,

ואני מקווה שזה הכיוון אליו הויכוח ינוע,

and we've seen that increasing over time.

ואנו רואים עם הזמן שזה אכן הכיוון.

If I had to describe myself,

אם היה עליי לתאר את עצמי, לא הייתי

I wouldn't use words like "hero."

משתמש במילים כמו "גיבור".

I wouldn't use "patriot," and I wouldn't use "traitor."

לא הייתי משתמש ב"פטריוט", ולא ב"בוגד".

I'd say I'm an American and I'm a citizen,

הייתי אומר שאני אמריקאי ואזרח,

just like everyone else.

כמו כל אחד אחר.

CA: So just to give some context

כ.א.: עבור אלה שלא

for those who don't know the whole story --

מכירים את כל הסיפור --

(Applause) —

(מחיאות כפיים)

this time a year ago, you were stationed in Hawaii

בזמן הזה בשנה שעברה, היית מוצב בהוואי

working as a consultant to the NSA.

בתפקיד של יועץ ל-NSA.

As a sysadmin, you had access

כמנהל מערכת מיחשוב, הייתה לך

to their systems,

גישה למערכות שלהם,

and you began revealing certain classified documents

והתחלת לחשוף מסמכים מסווגים מסויימים

to some handpicked journalists

לכמה עיתונאים נבחרים שהובילו

leading the way to June's revelations.

לגילויים של יוני.

Now, what propelled you to do this?

מה הניע אותך לעשות כן?

ES: You know,

א.ס.: אתה יודע, כאשר הייתי בהוואי,

when I was sitting in Hawaii,

ובשנים שלפני, כאשר עבדתי

and the years before, when I was working in the intelligence community,

I saw a lot of things that had disturbed me.

ראיתי המון דברים שהפריעו לי.

We do a lot of good things in the intelligence community,

אנו מבצעים הרבה דברים טובים במודיעין,

things that need to be done,

דברים שצריך לעשותם,

and things that help everyone.

דברים שעוזרים לכולם.

But there are also things that go too far.

אבל יש גם דברים שמגזימים איתם.

There are things that shouldn't be done,

יש דברים שלא צריך לעשות,

and decisions that were being made in secret

כמו החלטות שמתקבלות בחשאי

without the public's awareness,

ללא ידיעת הציבור,

without the public's consent,

ללא הסכמת הציבור,

and without even our representatives in government

ומבלי שאפילו נציגי הציבור בממשלה

having knowledge of these programs.

יהיו מודעים לתוכניות הללו.

When I really came to struggle with these issues,

כאשר נתקלתי בדברים הללו, חשבתי לעצמי,

I thought to myself,

כיצד אוכל

how can I do this in the most responsible way,

לעשות זאת בדרך הכי אחראית,

that maximizes the public benefit

שתמקסם את התועלת הציבורית

while minimizing the risks?

תוך כדי מיזעור הסיכונים?

And out of all the solutions that I could come up with,

ומתוך כל הפיתרונות שיכולתי לחשוב עליהם,

out of going to Congress,

מלבד ללכת לקונגרס,

when there were no laws,

ששם לא היו חוקים,

there were no legal protections

אין הגנות משפטיות

for a private employee,

לעובד עצמאי,

a contractor in intelligence like myself,

קבלן עבור המודיעין, כמוני,

there was a risk that I would be buried along with the information

היתה הסכנה שיקברו אותי ביחד עם המידע

and the public would never find out.

ושהציבור לעולם לא יידע.

But the First Amendment of the United States Constitution

אבל התיקון הראשון לחוקת ארה"ב

guarantees us a free press for a reason,

מבטיח לנו עיתונות חופשית בגלל סיבה טובה,

and that's to enable an adversarial press,

והיא כדי לאפשר עיתונות חוקרת,

to challenge the government,

כדי לאתגר את הממשלה,

but also to work together with the government,

אבל גם כדי לעבוד בשיתוף עם הממשלה,

to have a dialogue and debate about how we can

כדי לשוחח ולדון על כיצד

inform the public about matters of vital importance

אנו יכולים ליידע את הציבור על דברים בעלי חשיבות עליונה

without putting our national security at risk.

מבלי לסכן את הביטחון הלאומי שלנו.

And by working with journalists,

ודרך עבודה עם עיתונאים,

by giving all of my information

על-ידי מסירת כל המידע שבידיי

back to the American people,

בחזרה לעם האמריקאי,

rather than trusting myself to make

במקום לסמוך על עצמי

the decisions about publication,

בקבלת ההחלטות לגבי פירסום המידע,

we've had a robust debate

היה לנו דיון בריא

with a deep investment by the government

עם השקעה גדולה מצד הממשלה,

that I think has resulted in a benefit for everyone.

שאני סבור הביאה תועלת לכולם.

And the risks that have been threatened,

הסכנות שחששתי מפניהן,

the risks that have been played up

והסכנות שהממשלה העלתה

by the government

חשש לגביהן,

have never materialized.

מעולם לא התגשמו.

We've never seen any evidence

מעולם לא ראינו הוכחה

of even a single instance of specific harm,

לאפילו מקרה אחד של נזק ספציפי,

and because of that,

ומהסיבה הזו,

I'm comfortable with the decisions that I made.

אני שלם עם ההחלטות שקיבלתי.

CA: So let me show the audience

כ.א.: כעת אראה לקהל

a couple of examples of what you revealed.

כמה דוגמאות של מה שגילית.

If we could have a slide up, and Ed,

אם אפשר להתחיל עם השקופיות,

I don't know whether you can see,

אד, איני יודע אם אתה רואה,

the slides are here.

השקופיות כאן.

This is a slide of the PRISM program,

זוהי שקופית של תוכנית PRISM,

and maybe you could tell the audience

ואולי תוכל לספר לקהל

what that was that was revealed.

מה גילית.

ES: The best way to understand PRISM,

א.ס.: הדרך הכי טובה להבין את PRISM,

because there's been a little bit of controversy,

כי יש איזו מחלוקת,

is to first talk about what PRISM isn't.

היא קודם כל לומר מה PRISM איננה.

Much of the debate in the U.S. has been about metadata.

חלק גדול מהויכוח בארה"ב היה על מידע אודות נתונים.

They've said it's just metadata, it's just metadata,

הם אמרו שזה רק מידע על נתונים,

and they're talking about a specific legal authority

והם מדברים על הרשאה חוקית מסויימת

called Section 215 of the Patriot Act.

ששמה סעיף 215 בחוק הפטריוטיזם.

That allows sort of a warrantless wiretapping,

הוא מאפשר ציתותים ללא קבלת אישור,

mass surveillance of the entire country's

סריקה גורפת של רשומות הטלפונים

phone records, things like that --

של כלל המדינה ודברים דומים אחרים --

who you're talking to,

עם מי אתה מדבר,

when you're talking to them,

מתי אתה מדבר איתם,

where you traveled.

להיכן נסעת.

These are all metadata events.

אלה הם המקרים של איסוף מידע על נתונים.

PRISM is about content.

PRISM זה על תוכן.

It's a program through which the government could

זוהי תוכנית באמצעותה הממשל יכול

compel corporate America,

לאלץ תאגידים אמריקאיים,

it could deputize corporate America

הוא יכול לגייס תאגידים אמריקאיים

to do its dirty work for the NSA.

שיעשו את העבודה המלוכלכת עבור ה-NSA.

And even though some of these companies did resist,

וגם אם כמה מהתאגידים התנגדו,

even though some of them --

גם אם חלק מהם -- אני חושב

I believe Yahoo was one of them —

ש-Yahoo היתה אחת מהם --

challenged them in court, they all lost,

תבעו את הממשל בבית-משפט, הם הפסידו,

because it was never tried by an open court.

כי המשפטים אף פעם לא נערכו בבית-משפט פתוח.

They were only tried by a secret court.

כולם נערכו בבית-משפט חשאי.

And something that we've seen,

ומה שראינו,

something about the PRISM program that's very concerning to me is,

משהו בקשר לתוכנית ה-PRISM שמאוד מדאיג אותי,

there's been a talking point in the U.S. government

בשלב מסויים דיברו בממשל

where they've said 15 federal judges

על כך ש-15 שופטים פדרליים בדקו את התוכניות הללו

have reviewed these programs and found them to be lawful,

והם מצאו שהן חוקיות,

but what they don't tell you

אבל מה שלא מספרים לנו

is those are secret judges

שהם שופטים חשאיים

in a secret court

בבית-משפט חשאי

based on secret interpretations of law

המתבסס על פרשנות סודית של החוק

that's considered 34,000 warrant requests

שדנו לפיה כבר ב-34,000 בקשות לצווים

over 33 years,

במשך 33 שנה,

and in 33 years only rejected

וב-33 שנה נדחו על-פי

11 government requests.

אותה פרשנות רק 11 בקשות של הממשל.

These aren't the people that we want deciding

אלה לא האנשים שאנו רוצים שיחליטו

what the role of corporate America

מה צריך להיות תפקיד התאגידים

in a free and open Internet should be.

באינטרנט חופשי ופתוח.

CA: Now, this slide that we're showing here

כ.א.: שקופית זו שרואים כאן

shows the dates in which

מראה את התאריכים בהם

different technology companies, Internet companies,

חברות טכנולוגיה שונות, חברות אינטרנט,

are alleged to have joined the program,

הואשמו שהצטרפו לתוכנית,

and where data collection began from them.

ומתי החל איסוף הנתונים מהן.

Now, they have denied collaborating with the NSA.

החברות הכחישו ששיתפו פעולה עם NSA.

How was that data collected by the NSA?

כיצד התבצע איסוף הנתונים על-ידי ה-NSA?

ES: Right. So the NSA's own slides

א.ס.: נכון. השקופיות של NSA עצמה

refer to it as direct access.

מתיחסות לזה כאילו היתה גישה ישירה.

What that means to an actual NSA analyst,

מה שזה אומר לאיש ה-NSA שמנתח את הנתונים,

someone like me who was working as an intelligence analyst

מישהו כמוני שעבד בתור מנתח מודיעיני,

targeting, Chinese cyber-hackers,

שיעודו פורצי מחשב סיניים,

things like that, in Hawaii,

וכדומה, בהוואי,

is the provenance of that data

הוא שמקור אותם הנתונים

is directly from their servers.

הוא ישירות מהשרתים שלהם.

It doesn't mean

אבל אין פירוש הדבר

that there's a group of company representatives

שחבורה של נציגי חברות יושבים

sitting in a smoky room with the NSA

בחדר מלא עשן ביחד עם ה-NSA,

palling around and making back-room deals

מסתחבקים ורוקמים מזימות

about how they're going to give this stuff away.

כיצד יעבירו את החומר.

Now each company handles it different ways.

כל חברה מטפלת בזה בדרך שונה.

Some are responsible.

חלק מגלות אחריות.

Some are somewhat less responsible.

חלקן פחות אחראיות.

But the bottom line is, when we talk about

אבל השורה התחתונה היא,

how this information is given,

שכאשר מדברים כיצד המידע נמסר,

it's coming from the companies themselves.

הוא מגיע מהחברות עצמן.

It's not stolen from the lines.

הוא לא נשדד מהן.

But there's an important thing to remember here:

אבל צריך לזכור דבר אחד חשוב:

even though companies pushed back,

גם אם החברות התנגדו בחזרה,

even though companies demanded,

גם אם החברות דרשו

hey, let's do this through a warrant process,

לבצע זאת באמצעות צווים מסודרים,

let's do this

לעשות כך

where we actually have some sort of legal review,

שיהיה פיקוח משפטי, שיהיה איזה שהוא

some sort of basis for handing over

בסיס למסירת

these users' data,

נתוני המשתמשים הללו,

we saw stories in the Washington Post last year

ראינו סיפורים בוושינגטון פוסט

that weren't as well reported as the PRISM story

בשנה שעברה שלא היו כמו מה שדווח כסיפור ה-PRISM,

that said the NSA broke in

שלפיהם ה-NSA פרץ

to the data center communications

לתקשורת של מרכזי המידע

between Google to itself

בין גוגל לבין עצמה

and Yahoo to itself.

ובין יאהו לבין עצמה.

So even these companies that are cooperating

כלומר, אפילו שחברות אלו משתפות פעולה

in at least a compelled but hopefully lawful manner

עם NSA באופן מאולץ, אבל לפחות

with the NSA,

בתקווה שזה חוקי,

the NSA isn't satisfied with that,

ה-NSA אינו מסתפק בכך, ומהסיבה הזו,

and because of that, we need our companies

אנו צריכים שהחברות

to work very hard

מאוד יתאמצו כדי להבטיח

to guarantee that they're going to represent

שהן מייצגות את האינטרסים

the interests of the user, and also advocate

של המשתמשים, ושגם מסנגרות

for the rights of the users.

על זכויות המשתמשים.

And I think over the last year,

לדעתי, במהלך השנה האחרונה,

we've seen the companies that are named

ראינו חברות ששמותיהן מופיעים

on the PRISM slides

על שקופיות ה-PRISM,

take great strides to do that,

נוקטות צעדים משמעותיים לעשות כן,

and I encourage them to continue.

ואני מעודד אותן להמשיך בכך.

CA: What more should they do?

כ.א.: מה עוד עליהן לעשות?

ES: The biggest thing that an Internet company

א.ס.: הדבר הכי חשוב שחברות אינטרנט

in America can do today, right now,

יכולות לעשות כיום, ממש עכשיו,

without consulting with lawyers,

מבלי להתייעץ בעורכי-דין,

to protect the rights of users worldwide,

כדי לשמור על זכויות המשתמשים בכל העולם,

is to enable SSL web encryption

זה לאפשר הצפנת SSL ברשת

on every page you visit.

לכל עמוד שמבקרים בו.

The reason this matters is today,

הסיבה שזה כל-כך חשוב היום,

if you go to look at a copy of "1984" on Amazon.com,

אם תעיינו בעותק של "1984" באתר של אמאזון,

the NSA can see a record of that,

ה-NSA יכול לראות את הרישום של זה,

the Russian intelligence service can see a record of that,

המודיעין הרוסי יכול לראות רישום של זה,

the Chinese service can see a record of that,

המודיעין הסיני יכול לראות רישום של זה,

the French service, the German service,

המודיעין הצרפתי, המודיעין הגרמני,

the services of Andorra.

המודיעין של אנדורה.

They can all see it because it's unencrypted.

כל אלה יכולים לראותו בגלל שהוא לא מוצפן.

The world's library is Amazon.com,

אמאזון היא הספריה של העולם. אבל לא רק שהחברות

but not only do they not support encryption by default,

אינן תומכות בהצפנה כברירת-מחדל,

you cannot choose to use encryption

אלא שאפילו אי-אפשר בכלל להשתמש בהצפנה

when browsing through books.

כאשר מדפדפים בספרים.

This is something that we need to change,

זה משהו שצריך לשנות.

not just for Amazon, I don't mean to single them out,

לא רק באמאזון, אין לי כוונה לבודדם,

but they're a great example.

אבל הם דוגמא טובה.

All companies need to move

כל החברות צריכות לעבור

to an encrypted browsing habit by default

לגלישה מוצפנת בתור ברירת-מחדל

for all users who haven't taken any action

עבור כל המשתמשים שלא בחרו

or picked any special methods on their own.

באופציה מסויימת עבור עצמם.

That'll increase the privacy and the rights

זה יחזק את הפרטיות ואת הזכויות

that people enjoy worldwide.

שאנשים נהנים מהן בכל העולם.

CA: Ed, come with me to this part of the stage.

כ.א.: אד, תגיע לחלק זה של הבמה.

I want to show you the next slide here. (Applause)

אני רוצה להראות לך את השקופית הבאה.

This is a program called Boundless Informant.

זוהי תוכנית שנקראת 'מודיע חסר גבולות'.

What is that?

מה זה?

ES: So, I've got to give credit to the NSA

א.ס.: עליי לתת את הקרדיט ל-NSA

for using appropriate names on this.

בשביל הענקת כינוי נאות לזה.

This is one of my favorite NSA cryptonyms.

זהו אחד הכינויים הסודיים של NSA החביבים עליי:

Boundless Informant

מודיע חסר גבולות

is a program that the NSA hid from Congress.

היא תוכנית שה-NSA הסתיר מהקונגרס.

The NSA was previously asked by Congress,

בעבר ה-NSA נשאל על-ידי הקונגרס,

was there any ability that they had

אם יש להם היכולת

to even give a rough ballpark estimate

לתת אפילו אומדן גס של כמות

of the amount of American communications

התקשורות האמריקאיות

that were being intercepted.

שהם מיירטים. הם ענו בשלילה.

They said no. They said, we don't track those stats,

הם אמרו שהם לא מנטרים את הסטטיסטיקות,

and we can't track those stats.

ושהם לא יכולים לנטר אותן.

We can't tell you how many communications

שהם לא יכולים לומר

we're intercepting around the world,

כמה תקשורות הם מיירטים בכל העולם,

because to tell you that would be

כי לומר זאת להם תהיה

to invade your privacy.

חדירה לפרטיות שלנו.

Now, I really appreciate that sentiment from them,

אני באמת מעריך את היחס הזה שלהם,

but the reality, when you look at this slide is,

אבל במציאות, לפי השקופית הזו,

not only do they have the capability,

לא רק שיש להם היכולת,

the capability already exists.

אלא שהיא כבר מיושמת.

It's already in place.

היא כבר בשטח.

The NSA has its own internal data format

ל-NSA יש פורמט משלו לנתונים פנימיים

that tracks both ends of a communication,

המאתר את שני הקצוות של תקשורת,

and if it says,

ואם הוא אומר

this communication came from America,

שתקשורת מסויימת הגיעה מאמריקה,

they can tell Congress how many of those communications

הם יכולים לומר לקונגרס כמה מתוך אותן התקשורות

they have today, right now.

יש להם היום, ממש עכשיו.

And what Boundless Informant tells us

ומה ש'מודיע ללא גבולות' מספר לנו

is more communications are being intercepted

הוא שיותר תקשורות של אמריקאים

in America about Americans

מיורטות באמריקה,

than there are in Russia about Russians.

מאשר של הרוסים ברוסיה.

I'm not sure that's what an intelligence agency

איני בטוח שזה צריך להיות

should be aiming for.

היעוד של סוכנות מודיעין.

CA: Ed, there was a story broken in the Washington Post,

כ.א.: היה סיפור שהופיע בוושינגטון פוסט,

again from your data.

שוב, על-פי הנתונים שלך.

The headline says,

הכותרת אמרה,

"NSA broke privacy rules

"NSA עברה על

thousands of times per year."

חוקי הפרטיות אלפי פעמים בכל שנה."

Tell us about that.

ספר לנו על כך.

ES: We also heard in Congressional testimony last year,

א.ס.: אנו גם שמענו בעדות בפני הקונגרס בשנה שעברה,

it was an amazing thing for someone like me

זה היה מדהים עבורי מישהו שבא

who came from the NSA

מתוך ה-NSA

and who's seen the actual internal documents,

וראה את המסמכים הפנימיים האמיתיים,

knows what's in them,

ויודע מה הם מכילים,

to see officials testifying under oath

לראות בכירים המעידים תחת שבועה

that there had been no abuses,

שלא היה ניצול סמכות לרעה,

that there had been no violations of the NSA's rules,

שלא היו שום הפרות של חוקי ה-NSA,

when we knew this story was coming.

כאשר ידענו שסיפור זה עומד להגיע.

But what's especially interesting about this,

מה שמעניין במיוחד בקשר לזה,

about the fact that the NSA has violated

בקשר לעובדה שה-NSA הפר

their own rules, their own laws

את הכללים שלו עצמו, החוקים של עצמו,

thousands of times in a single year,

אלפי פעמים בשנה אחת,

including one event by itself,

כולל מקרה אחד,

one event out of those 2,776,

אחד מתוך ה-2,776 הללו,

that affected more than 3,000 people.

שהשפיעו על יותר מ-3,000 בני-אדם.

In another event, they intercepted

במקרה אחר הם

all the calls in Washington, D.C., by accident.

יירטו בטעות את כל השיחות בוושינגטון.

What's amazing about this,

מה שמפתיע בקשר לדו"ח זה,

this report, that didn't get that much attention,

ושלא זכה לתשומת לב רבה,

is the fact that not only were there 2,776 abuses,

היא העובדה שלא רק שהיו 2,776 הפרות,

the chairman of the Senate Intelligence Committee,

אלא שיו"ר ועדת המודיעין בסנאט,

Dianne Feinstein, had not seen this report

דיאן פיינשטיין, לא זכתה לראות דו"ח זה

until the Washington Post contacted her

עד שהתקשרו אליה מוושינגטון פוסט

asking for comment on the report.

וביקשו את תגובתה לדו"ח.

And she then requested a copy from the NSA

ואז היא ביקשה עותק מ-NSA

and received it,

וקיבלה אותו,

but had never seen this before that.

אבל מעולם לא ראתה את הדו"ח לפני כן.

What does that say about the state of oversight

מה זה אומר על הפיקוח

in American intelligence

על המודיעין האמריקאי

when the chairman of the Senate Intelligence Committee

כאשר ליו"ר ועדת המודיעין

has no idea that the rules are being broken

בסנאט אין מושג על הפרות החוק

thousands of times every year?

המתרחשות אלפי פעמים בשנה?

CA: Ed, one response to this whole debate is this:

כ.א.: אחת התגובות לכל הדיון הזה היא זו:

Why should we care about

מדוע שיהיה לנו באמת אכפת

all this surveillance, honestly?

מכל המעקבים?

I mean, look, if you've done nothing wrong,

כלומר, אם לא עשית משהו רע,

you've got nothing to worry about.

אין לך מה לדאוג.

What's wrong with that point of view?

מה לא בסדר בנקודת מבט זו?

ES: Well, so the first thing is,

א.ס.: קודם כל

you're giving up your rights.

אתה מוותר על זכויותיך.

You're saying hey, you know,

אתה בעצם אומר, אתה יודע

I don't think I'm going to need them,

אני חא חושב שאזדקק להן,

so I'm just going to trust that, you know,

לכן פשוט אסמוך על זה

let's get rid of them, it doesn't really matter,

הבה ניפטר מהן, הן לא כל-כך חשובות.

these guys are going to do the right thing.

האנשים הללו בטח יעשו את הדבר הנכון.

Your rights matter

אבל הזכויות כן חשובות

because you never know when you're going to need them.

כי אתה אף פעם לא יודע מתי תזדקק להן.

Beyond that, it's a part of our cultural identity,

מלבד זה, הן חלק מהזהות התרבותית שלנו,

not just in America,

לא רק בארה"ב,

but in Western societies

אלא בחברות מערביות

and in democratic societies around the world.

ובחברות דמוקרטיות בכל העולם.

People should be able to pick up the phone

לאנשים צריכה להיות האפשרות להרים טלפון

and to call their family,

ולדבר עם משפחותיהם,

people should be able to send a text message

לאנשים צריכה להיות האפשרות לשלוח

to their loved ones,

מסרון לאהוביהם,

people should be able to buy a book online,

לאנשים צריכה להיות האפשרות

they should be able to travel by train,

לקנות ספר ברשת,

they should be able to buy an airline ticket

לנסוע ברכבת, לקנות כרטיס טיסה

without wondering about how these events

מבלי לתהות כיצד הדברים הללו

are going to look to an agent of the government,

ייראו לסוכן מטעם הממשלה, אולי אפילו

possibly not even your government

לא מטעם הממשלה שלך,

years in the future,

לאחר שנים, בעתיד.

how they're going to be misinterpreted

כיצד הם יפרשו שלא כהלכה

and what they're going to think your intentions were.

ומה הם יחשבו על כוונותיך.

We have a right to privacy.

יש לנו זכות לפרטיות.

We require warrants to be based on probable cause

אנו דורשים צווים שיתבססו על סיבה סבירה

or some kind of individualized suspicion

או על חשד כלשהו הממוקד באדם

because we recognize that trusting anybody,

כי אנו מכירים בכך שהסתמכות על כל אחד,

any government authority,

על כל רשות שלטונית,

with the entirety of human communications

בנושא של התקשורת בין אנשים באופן גורף,

in secret and without oversight

בחשאי וללא פיקוח,

is simply too great a temptation to be ignored.

היא פשוט יותר מדי מכדי להתעלם ממנה.

CA: Some people are furious at what you've done.

כ.א.: חלק מהאנשים כועסים בגלל מה שעשית.

I heard a quote recently from Dick Cheney

שמעתי ציטוט של דיק צ'ייני לאחרונה

who said that Julian Assange was a flea bite,

שאמר שג'וליאן אסאנג' היה עקיצת פרעוש, לעומת אדווארד סנודן

Edward Snowden is the lion that bit the head off the dog.

שהוא אריה שנשך והוריד ראש לכלב.

He thinks you've committed

הוא סבור שביצעת

one of the worst acts of betrayal

את אחד המעשים הכי חמורים של

in American history.

בגידה בהיסטוריה האמריקאית.

What would you say to people who think that?

מה יש לך לומר לאנשים הסבורים כך?

ES: Dick Cheney's really something else.

א.ס.: דיק צ'ייני זה סיפור אחר לגמרי.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Thank you. (Laughter)

תודה. (צחוק)

I think it's amazing, because at the time

אני חושב שזה מדהים.

Julian Assange was doing some of his greatest work,

כי בזמן שאסאנג' עשה כמה מדבריו הגדולים,

Dick Cheney was saying

דיק צ'ייני נהג לומר

he was going to end governments worldwide,

שהוא סותם את הגולל על הממשלות

the skies were going to ignite

בכל העולם, שהשמים עומדים ליפול

and the seas were going to boil off,

ושמי-הים עומדים לרתוח ולהתנדף,

and now he's saying it's a flea bite.

וכעת הוא אומר שזה רק עקיצת פרעוש.

So we should be suspicious about the same sort of

לכן עלינו להיות חשדניים בנוגע

overblown claims of damage to national security

להצהרות כאלו של נזק לביטחון המדינה

from these kind of officials.

מפקידי ממשל כאלה.

But let's assume that these people really believe this.

אבל נניח שהאנשים הללו באמת מאמינים בזה.

I would argue that they have kind of

הטענה שלי היא שיש להם

a narrow conception of national security.

מין תפיסה צרה של ביטחון לאומי.

The prerogatives of people like Dick Cheney

סדר העדיפויות של אנשים כמו דיק צ'ייני

do not keep the nation safe.

אינו מבטיח את ביטחון המדינה.

The public interest is not always the same

האינטרס הציבורי אינו תמיד זהה

as the national interest.

לאינטרס הלאומי.

Going to war with people who are not our enemy

יציאה למלחמה נגד אנשים שאינם אוייבנו

in places that are not a threat

במקומות שאינם מהווים איום,

doesn't make us safe,

לא הופכת אותנו לבטוחים,

and that applies whether it's in Iraq

וזה נכון בין אם זה בעירק

or on the Internet.

ובין אם זה באינטרנט.

The Internet is not the enemy.

האינטרנט אינו האויב.

Our economy is not the enemy.

כלכלתנו אינה האויב.

American businesses, Chinese businesses,

עסקים אמריקאיים, עסקים סיניים,

and any other company out there

וכל פירמה שהיא, הם חלק

is a part of our society.

מהחברה שלנו.

It's a part of our interconnected world.

הם חלק מהעולם המקושר שלנו.

There are ties of fraternity that bond us together,

יש קשרי אחווה הקושרים אותנו יחד,

and if we destroy these bonds

ואם אנו הורסים קשרים אלה

by undermining the standards, the security,

על-ידי פגיעה בעקרונות, בתחושת הביטחון,

the manner of behavior,

בצורת ההתנהגות,

that nations and citizens all around the world

שמדינות ואזרחים בכל העולם

expect us to abide by.

מצפים מאיתנו לנהוג על-פיהן.

CA: But it's alleged that you've stolen

כ.א.: אבל מאשימים אותך שגנבת 1.7 מיליון מסמכים.

1.7 million documents.

נראה כאילו שרק

It seems only a few hundred of them

כמה מאות מהם

have been shared with journalists so far.

הגיעו לידי העיתונאים עד כה.

Are there more revelations to come?

האם עלינו לצפות לגילויים נוספים?

ES: There are absolutely more revelations to come.

א.ס.: בהחלט צפויים גילויים נוספים.

I don't think there's any question

איני סבור שזו בכלל שאלה

that some of the most important reporting

שכמה מהידיעות הכי חשובות

to be done is yet to come.

שצריך לחשוף עדיין ממתינות לחשיפתן.

CA: Come here, because I want to ask you

כ.א.: בוא לכאן, כי ברצוני לשאול אותך

about this particular revelation.

על גילוי מסויים זה.

Come and take a look at this.

בוא ותסתכל על זה.

I mean, this is a story which I think for a lot of the techies in this room

זה סיפור שבשביל רבים מאנשי הטכנולוגיה כאן

is the single most shocking thing

הוא הכי מטלטל

that they have heard in the last few months.

שהם שמעו בחודשים האחרונים.

It's about a program called "Bullrun."

הוא על תוכנית שנקראת "Bullrun".

Can you explain what that is?

האם תוכל להסביר מה זה?

ES: So Bullrun, and this is again

Bullrun, וכאן שוב

where we've got to thank the NSA for their candor,

צריך להודות ל-NSA על ההגינות שלהם,

this is a program named after a Civil War battle.

זוהי תוכנית הקרויה על שם קרב במלחמת האזרחים.

The British counterpart is called Edgehill,

המקביל הבריטי שלו נקרא Edgehill,

which is a U.K. civil war battle.

שהוא קרב בריטי במלחמת האזרחים.

And the reason that I believe they're named this way

אני מאמין שהסיבה שהן נקראות ככה

is because they target our own infrastructure.

היא בגלל שהיעד שלהן הוא התשתית שלנו עצמה.

They're programs through which the NSA

הן התוכניות שדרכן ה-NSA

intentionally misleads corporate partners.

מוליך שולל את התאגידים השותפים שלו.

They tell corporate partners that these

הם אומרים לתאגידים השותפים

are safe standards.

שאלה הם תקני בטיחות.

They say hey, we need to work with you

הם אומרים, תראו, אנו צריכים

to secure your systems,

לעבוד עמכם כדי לאבטח את המערכות שלכם,

but in reality, they're giving bad advice

אבל בפועל, הם נותנים עצות אחיתופל

to these companies that makes them

לחברות הללו שגורמות

degrade the security of their services.

לפגיעה בבטיחות שירותיהן.

They're building in backdoors that not only

הם מתקינים פרצות מחשב שלא רק

the NSA can exploit,

ה-NSA יכול לנצל,

but anyone else who has time and money

אלא כל אחד שיש לו זמן וכסף

to research and find it

כדי ללמוד את הנושא ולאתר אותן

can then use to let themselves in

ואחר-כך להשתמש בהן כדי לחדור פנימה

to the world's communications.

אל תוך התקשורות העולמיות.

And this is really dangerous,

וזה ממש מסוכן,

because if we lose a single standard,

כי אם אנו מאבדים אפילו תקן בודד,

if we lose the trust of something like SSL,

אם אנו מאבדים את האמינות של דבר כמו SSL,

which was specifically targeted

שהיה היעד המרכזי

by the Bullrun program,

של תוכנית ה-Bullrun,

we will live a less safe world overall.

נחיה בעולם פחות בטוח באופן כללי.

We won't be able to access our banks

לא נהיה מסוגלים לגשת

and we won't be able to access commerce

לבנקים שלנו ולא לגשת למסחר מבלי לדאוג

without worrying about people monitoring those communications

בנוגע לאנשים המפקחים על התקשורת

or subverting them for their own ends.

שיסיטו אותה לכיוון שלהם.

CA: And do those same decisions also potentially

כ.א.: והאם כמה מההחלטות גם עלולות

open America up to cyberattacks

לחשוף את ארה"ב להתקפות סייבר

from other sources?

ממקורות נוספים?

ES: Absolutely.

א.ס.: בהחלט כן.

One of the problems,

אחת הבעיות,

one of the dangerous legacies

אחת מהמורשות המסוכנות

that we've seen in the post-9/11 era,

שראינו בתקופה שלאחר ה-11/9,

is that the NSA has traditionally worn two hats.

היא שראינו את NSA חובש תמיד שני כובעים.

They've been in charge of offensive operations,

הם אחראים על פעולות התקפיות,

that is hacking,

שזה פריצות למחשבים,

but they've also been in charge of defensive operations,

אבל הם גם אחראים על פעולות הגנתיות,

and traditionally they've always prioritized

ומסורתית הם תמיד העדיפו

defense over offense

הגנה על-פני התקפה

based on the principle

לפי העיקרון

that American secrets are simply worth more.

שהסודות של ארה"ב פשוט שווים יותר.

If we hack a Chinese business

אם אנו פורצים לחברה סינית

and steal their secrets,

וגונבים את סודותיה,

if we hack a government office in Berlin

אם אנו פורצים למשרד ממשלתי בברלין

and steal their secrets,

וגונבים את סודותיהם,

that has less value to the American people

יש לזה פחות ערך עבור העם האמריקאי

than making sure that the Chinese

מאשר להבטיח שהסינים

can't get access to our secrets.

לא יוכלו לחדור לסודות שלנו.

So by reducing the security of our communications,

לכן על-ידי הקטנת הבטיחות של התקשורות שלנו,

they're not only putting the world at risk,

לא רק שאנו יוצרים סיכון לעולם,

they're putting America at risk in a fundamental way,

אלא יוצרים סיכון מהיסוד לארה"ב,

because intellectual property is the basis,

כי קניין רוחני הוא הבסיס,

the foundation of our economy,

היסוד של כלכלתנו,

and if we put that at risk through weak security,

ואם אנו יוצרים לו סיכון על-ידי בטיחות נמוכה,

we're going to be paying for it for years.

נשלם על כך הרבה שנים בעתיד.

CA: But they've made a calculation

כ.א.: אבל הם עשו

that it was worth doing this

את השיקול שזה שווה

as part of America's defense against terrorism.

לעשות זאת כחלק מההגנה האמריקאית מפני טרור.

Surely that makes it a price worth paying.

אז לבטח זה שווה את המחיר שמשלמים.

ES: Well, when you look at the results

א.ס.: אם מסתכלים על התוצאות של התוכניות

of these programs in stopping terrorism,

האלו בנוגע לעצירת טרור,

you will see that that's unfounded,

נראה לי שזה נטול יסוד,

and you don't have to take my word for it,

ואין צורך להאמין לי,

because we've had the first open court,

כי היה לנו המשפט הפתוח הראשון -- בית-המשפט הפדרלי

the first federal court that's reviewed this,

שבחן זאת בפעם הראשונה,

outside the secrecy arrangement,

מחוץ לסידורי החשאיות,

called these programs Orwellian

כינה תוכניות אלו אורוולניות

and likely unconstitutional.

וקרוב לוודאי לא חוקתיות.

Congress, who has access

הקונגרס, שמורשה לקבל תדריכים

to be briefed on these things,

בנושאים אלה,

and now has the desire to be,

וכעת יש לו רצון לקבל אותן,

has produced bills to reform it,

יצר חוקים שיעשו רפורמה בכל זה,

and two independent White House panels

ושני צוותים עצמאיים של הבית הלבן

who reviewed all of the classified evidence

שבדקו את כל הראיות הסודיות

said these programs have never stopped

אמרו שתוכניות הללו מעולם לא מנעו

a single terrorist attack

אפילו פעולת טרור אחת

that was imminent in the United States.

שעמדה להתרחש בארה"ב.

So is it really terrorism that we're stopping?

אז האם זה באמת הטרור שאנו מונעים?

Do these programs have any value at all?

האם לתוכניות הללו יש בכלל ערך?

I say no, and all three branches

אני אומר שלא, וגם כל שלושת

of the American government say no as well.

זרועות השלטון אומרות שלא.

CA: I mean, do you think there's a deeper motivation

כ.א.: האם אתה סבור שיש

for them than the war against terrorism?

מניע עמוק יותר אצלם מאשר המלחמה בטרור?

ES: I'm sorry, I couldn't hear you, say again?

א.ס.: סליחה, לא שמעתי אותך.

CA: Sorry. Do you think there's a deeper motivation

כ.א.: האם לדעתך יש מניע עמוק אחר

for them other than the war against terrorism?

אצלם מאשר המלחמה נגד טרור?

ES: Yeah. The bottom line is that terrorism

א.ס.: כן. השורה התחתונה היא שהטרור

has always been what we in the intelligence world

תמיד היה מה שאנו

would call a cover for action.

בקהליית המודיעין קראנו סיבה לפעולה.

Terrorism is something that provokes

טרור הוא משהו שמעורר

an emotional response that allows people

תגובה רגשית הגורמת לאנשים

to rationalize authorizing powers and programs

להצדיק מתן סמכויות והרשאה לפעולות

that they wouldn't give otherwise.

שהם לא היו נותנים אלמלא כן.

The Bullrun and Edgehill-type programs,

תוכניות מסוג של ה-Bullrun וה-Edgehill,

the NSA asked for these authorities

שה-NSA ביקש לאשר

back in the 1990s.

לו אותן כבר בשנות ה-90.

They asked the FBI to go to Congress and make the case.

הם ביקשו מה-FBI ללכת לקונגרס ולטעון בעבורם.

The FBI went to Congress and did make the case.

ה-FBI אכן הלך לקונגרס,

But Congress and the American people said no.

אבל הקונגרס והעם האמריקאי אמרו לא.

They said, it's not worth the risk to our economy.

הם אמרו, זה לא שווה את הסיכון לכלכלה.

They said it's worth too much damage

זה יביא יותר מדי נזק

to our society to justify the gains.

לחברה שלנו מכדי להצדיק את התועלת.

But what we saw is, in the post-9/11 era,

אבל מה שראינו, הוא שלאחר ה-11/9,

they used secrecy and they used the justification of terrorism

הם ניצלו את החשאיות וניצלו את הטרור כדי להצדיק

to start these programs in secret

איתחול של התוכניות הללו בחשאי

without asking Congress,

מבלי לשאול את הקונגרס,

without asking the American people,

מבלי לשאול את העם האמריקאי.

and it's that kind of government behind closed doors

ובדיוק ממשל מהסוג הזה של מאחורי דלתות סגורות

that we need to guard ourselves against,

הוא זה שעלינו להיזהר מפניו,

because it makes us less safe,

כי הוא הופך אותנו

and it offers no value.

לפחות בטוחים, מבלי לתת תמורה.

CA: Okay, come with me here for a sec,

כ.א.: תבוא רגע לכאן,

because I've got a more personal question for you.

כי יש לי שאלה יותר אישית אליך.

Speaking of terror,

אם מדברים על טרור,

most people would find the situation you're in right now

רבים יחשבו שהמצב בו אתה נמצא עכשיו

in Russia pretty terrifying.

ברוסיה הוא די מפחיד.

You obviously heard what happened,

בטח שמעת מה קרה,

what the treatment that Bradley Manning got,

איזה יחס קיבל בראדלי מאנינג,

Chelsea Manning as now is,

צ'לסי מאנינג כפי שהיא כעת,

and there was a story in Buzzfeed saying that

והיה סיפור ב-Buzzfeed שיש אנשים

there are people in the intelligence community

בקהליית המודיעין

who want you dead.

שרוצים במותך.

How are you coping with this?

כיצד אתה מתמודד עם זה?

How are you coping with the fear?

כיצד אתה מתמודד עם הפחד?

ES: It's no mystery

א.ס.: זה לא סוד

that there are governments out there that want to see me dead.

שיש ממשלות שרוצות במותי.

I've made clear again and again and again

הבהרתי שוב ושוב

that I go to sleep every morning

שאני הולך לישון כל בוקר

thinking about what I can do for the American people.

בחושבי מה אני יכול לעשות למען העם האמריקאי.

I don't want to harm my government.

אני לא רוצה להזיק לממשלה שלי.

I want to help my government,

אני רוצה לעזור לממשלה שלי,

but the fact that they are willing to

אבל העובדה שהם שואפים

completely ignore due process,

להתעלם לגמרי מתהליכים נאותים,

they're willing to declare guilt

הם שואפים לקבוע אשמה

without ever seeing a trial,

מבלי אפילו לערוך משפט,

these are things that we need to work against

אלה הם הדברים שעלינו לפעול נגדם

as a society, and say hey, this is not appropriate.

בתור חברה, ולומר שזה לא מתאים.

We shouldn't be threatening dissidents.

אל לנו לאיים על הפורשים מתוכנו.

We shouldn't be criminalizing journalism.

אל לנו לפגוע בחוקיות של העיתונות.

And whatever part I can do to see that end,

וכל מה שאני יכול לעשות כדי להשיג זאת,

I'm happy to do despite the risks.

אני שמח לעשות למרות הסכנות.

CA: So I'd actually like to get some feedback

כ.א.: הייתי רוצה לקבל תגובות

from the audience here,

מהקהל כאן,

because I know there's widely differing reactions

כי אני יודע שיש תגובות מאוד שונות

to Edward Snowden.

כלפי סנודן.

Suppose you had the following two choices, right?

נניח שהיו לכם שתי אפשרויות הבאות:

You could view what he did

הייתם יכולים לומר שהוא עשה מעשה

as fundamentally a reckless act

חסר אחריות מיסודו

that has endangered America

שסיכן את ארה"ב,

or you could view it as fundamentally a heroic act

או שהייתם יכולים לומר שזה מעשה גבורה מיסודו

that will work towards America and the world's

שיפעל לטובת ארה"ב ולטובת העולם

long-term good?

בטווח הרחוק.

Those are the two choices I'll give you.

אלו הן שתי האפשרויות הניתנות לכם.

I'm curious to see who's willing to vote with

אני סקרן לדעת מי מצביע בעד

the first of those,

האפשרות הראשונה,

that this was a reckless act?

האומרת שזה היה מעשה חסר אחריות.

There are some hands going up.

יש כמה ידיים מורמות.

Some hands going up.

עוד ידיים מורמות.

It's hard to put your hand up

קשה להרים את היד

when the man is standing right here,

כאשר האדם עומד כאן,

but I see them.

אבל אני רואה אותם.

ES: I can see you. (Laughter)

א.ס.: אני יכול לראותכם. (צחוק)

CA: And who goes with the second choice,

כ.א.: ומי הולך על האפשרות השניה,

the fundamentally heroic act?

של פעולת גבורה מיסודה?

(Applause) (Cheers)

(מחיאות כפיים) (תרועות)

And I think it's true to say that there are a lot of people

אני חושב שזה נכון לומר שיש הרבה

who didn't show a hand and I think

שלא הצביעו ונראה לי

are still thinking this through,

שהם עדיין חושבים,

because it seems to me that the debate around you

כי כנראה הויכוח אודותיך לא נחלק

doesn't split along traditional political lines.

לפי החלוקה הפוליטית המסורתית.

It's not left or right, it's not really about

זה לא שמאל או ימין, זה לא

pro-government, libertarian, or not just that.

אם אתה בעד הממשל, ליברטריאני, או שזה לא רק זה.

Part of it is almost a generational issue.

בחלקו זה עניין הקשור בדורות.

You're part of a generation that grew up

אתה מהדור שגדל

with the Internet, and it seems as if

על אינטרנט, וזה נראה כאילו

you become offended at almost a visceral level

נפגעת אישית עמוקות כאשר ראית

when you see something done

משהו שנעשה

that you think will harm the Internet.

שנראה לך כפגיעה באינטרנט.

Is there some truth to that?

האם יש מידה מסויימת אל אמת בזה?

ES: It is. I think it's very true.

א.ס.: אכן כך. אני חושב שזה מאוד נכון.

This is not a left or right issue.

זה לא עניין של ימין או שמאל.

Our basic freedoms, and when I say our,

החרויות הבסיסיות שלנו, וכאשר אני אומר שלנו,

I don't just mean Americans,

אני לא מתכוון רק לאמריקאים,

I mean people around the world,

אני מתכוון לאנשים בכל העולם,

it's not a partisan issue.

זה לא עניין מפלגתי.

These are things that all people believe,

אלה דברים שכל האנשים מאמינים בהם,

and it's up to all of us to protect them,

ומוטל על כולנו לשמור עליהם,

and to people who have seen and enjoyed

ולאנשים שראו ונהנו מאינטרנט

a free and open Internet,

חופשי ופתוח,

it's up to us to preserve that liberty

מוטל עלינו לשמר אותה חרות למען

for the next generation to enjoy,

הנאת הדור הבא,

and if we don't change things,

ואם לא נשנה את הדברים,

if we don't stand up to make the changes

אם לא ניזום ונשנה את מה שצריך

we need to do to keep the Internet safe,

כדי לשמור על אינטרנט בטוח,

not just for us but for everyone,

לא רק למעננו, אלא למען כולם,

we're going to lose that,

אנו נאבד אותו,

and that would be a tremendous loss,

וזה יהיה הפסד כביר,

not just for us, but for the world.

לא רק עבורנו, אלא עבור כל העולם.

CA: Well, I have heard similar language recently

כ.א.: שמעתי מילים דומות לאחרונה

from the founder of the world wide web,

ממייסד הרשת העולמית,

who I actually think is with us, Sir Tim Berners-Lee.

שנדמה לי שממש נמצא כאן, סר טים ברנרס-לי.

Tim, actually, would you like to come up and say,

טים, האם תרצה לעלות ולומר משהו,

do we have a microphone for Tim?

יש לנו מיקרופון בשביל טים?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Tim, good to see you. Come up there.

טים, טוב לראות אותך. עלה לכאן.

Which camp are you in, by the way,

באיזה מחנה אתה,

traitor, hero? I have a theory on this, but --

בוגד, גיבור? יש לי תיאוריה על זה, אבל --

Tim Berners-Lee: I've given much longer

טים ב.ל.: עניתי על כך

answers to that question, but hero,

תשובות הרבה יותר מפורטות,

if I have to make the choice between the two.

אבל גיבור, אם עליי לבחור בין השניים.

CA: And Ed, I think you've read

כ.א.: אד, בטח קראת את ההצעה

the proposal that Sir Tim has talked about

שסר טים דיבר עליה בקשר

about a new Magna Carta to take back the Internet.

למגנה כרטא כדי להשיב אלינו את האינטרנט.

Is that something that makes sense?

האם זה היגיוני?

ES: Absolutely. I mean, my generation, I grew up

א.ס.: לחלוטין. הדור שלי, גדלתי לא רק

not just thinking about the Internet,

על מחשבות אודות האינטרנט,

but I grew up in the Internet,

אלא גדלתי ממש בתוך האינטרנט.

and although I never expected to have the chance

ולמרות שמעולם לא חשבתי שתהיה לי ההזדמנות

to defend it in such a direct and practical manner

להגן עליו באופן כה ישיר ומעשי

and to embody it in this unusual,

ולהגשים אותה באופן הבלתי רגיל,

almost avatar manner,

כמעט באופן תנ"כי שכזה,

I think there's something poetic about the fact that

יש משהו פואטי בעובדה

one of the sons of the Internet

שאחד מבניו של האינטרנט

has actually become close to the Internet

התקרב עוד לאינטרנט כתוצאה

as a result of their political expression.

מפעילותם הפוליטית.

And I believe that a Magna Carta for the Internet

ואני מאמין שמגנה כרטא למען האינטרנט

is exactly what we need.

זה בדיוק מה שאנו צריכים.

We need to encode our values

עלינו לנסח את ערכינו לא רק בכתב,

not just in writing but in the structure of the Internet,

אלא ממש בתוך מבנה האינטרנט עצמו,

and it's something that I hope,

וזה משהו שאני מקווה,

I invite everyone in the audience,

אני מזמין כל אחד בקהל,

not just here in Vancouver but around the world,

לא רק כאן בוונקובר אלא בכל העולם,

to join and participate in.

להצטרף ולקחת חלק.

CA: Do you have a question for Ed?

כ.א.: אתה רוצה לשאול משהו את אד?

TBL: Well, two questions,

ט.ב.ל.: שתי שאלות,

a general question —

שאלה כללית --

CA: Ed, can you still hear us?

כ.א.: אד, אתה יכול לשמוע אותנו?

ES: Yes, I can hear you. CA: Oh, he's back.

א.ס.: אני יכול לשמוע אתכם. כ.א.: הוא חזר.

TBL: The wiretap on your line

ט.ב.ל.: הציתות לקו שלך

got a little interfered with for a moment.

הפריע לשניה.

(Laughter)

(צחוק)

ES: It's a little bit of an NSA problem.

א.ס.: זוהי במידת מה בעיה של NSA.

TBL: So, from the 25 years,

ט.ב.ל.: לאחר 25 שנה,

stepping back and thinking,

אם חוזרים אחורה וחושבים,

what would you think would be

מה לפי דעתך

the best that we could achieve

הוא המיטב שיכולנו להשיג

from all the discussions that we have

מכל הדיונים שקיימנו

about the web we want?

על האינטרנט שאנו רוצים?

ES: When we think about

א.ס.: כאשר חושבים על זה במונחים

in terms of how far we can go,

של כמה רחוק אפשר להגיע,

I think that's a question that's really only limited

אני חושב שזו שאלה שהמיגבלות שלה

by what we're willing to put into it.

הן רק מה אנו מוכנים להשקיע בזה.

I think the Internet that we've enjoyed in the past

אני חושב שהאינטרנט שנהנינו ממנו בעבר

has been exactly what we as not just a nation

הוא בדיוק מה שאנו צריכים לא רק בתור אומה

but as a people around the world need,

אלא כאנשים בכל העולם,

and by cooperating, by engaging not just

ועל-ידי שיתוף פעולה, על-ידי מעורבות, לא רק מצד אנשי

the technical parts of society,

הטכנולוגויה בקהילה,

but as you said, the users,

אלא כפי שאמרת, המשתמשים כולם,

the people around the world who contribute

האנשים בכל העולם שפעילים

through the Internet, through social media,

באמצעות האינטרנט, באמצעות הרשתות החברתיות,

who just check the weather,

שרק בודקים את מזג-האויר,

who rely on it every day as a part of their life,

שסומכים עליו בכל יום כחלק מחייהם,

to champion that.

עליהם לדגול בזה.

We'll get not just the Internet we've had,

לא רק שנשיב בחזרה את האינטרנט שהיה לנו,

but a better Internet, a better now,

אלא נקבל אינטרנט טוב יותר, הווה טוב יותר,

something that we can use to build a future

משהו שאפשר להשתמש בו כדי לבנות עתיד

that'll be better not just than what we hoped for

שיהיה טוב יותר לא רק ממה שקיווינו לו

but anything that we could have imagined.

אלא ממה שיכולנו לדמיין.

CA: It's 30 years ago that TED was founded, 1984.

כ.א.: לפני 30 שנה נוסד TED, ב-1984.

A lot of the conversation since then has been

היו הרבה דיונים מאז

along the lines that

על-פי המוטו

actually George Orwell got it wrong.

שבעצם ג'ורג' אורוול טעה.

It's not Big Brother watching us.

לא האח הגדול הוא שצופה בנו.

We, through the power of the web,

אלא אנו, באמצעות הכוח של הרשת,

and transparency, are now watching Big Brother.

ושקיפות, צופים באח הגדול.

Your revelations kind of drove a stake

החשיפות שלך תקעו סכין

through the heart of that rather optimistic view,

בלב אותה השקפה אופטימית,

but you still believe there's a way of doing something

אבל אתה עדיין מאמין שקיימת דרך לעשות משהו

about that.

בקשר לזה.

And you do too.

וגם אתה מאמין.

ES: Right, so there is an argument to be made

א.ס.: נכון, יש טיעון האומר שהעוצמה

that the powers of Big Brother have increased enormously.

של האח הגדול עלתה משמעותית.

There was a recent legal article at Yale

לאחרונה הופיע מאמר משפטי ב-ייל

that established something called the Bankston-Soltani Principle,

שקבע מה שנקרא העיקרון של בנקסטון-סולטני,

which is that our expectation of privacy is violated

האומר שהציפיות שלנו מהפרטיות לא מתגשמות

when the capabilities of government surveillance

כאשר היכולות של המעקב הממשלתי

have become cheaper by an order of magnitude,

נהיות יותר זולות בסדר גודל,

and each time that occurs, we need to revisit

ובכל פעם שזה קורה, עלינו לשקול מחדש

and rebalance our privacy rights.

ולהחזיר את האיזון לזכויות השמירה על הפרטיות.

Now, that hasn't happened since

זה לא קרה מאז

the government's surveillance powers

שיכולות המעקב של הממשלה

have increased by several orders of magnitude,

עלו בכמה סדרי גודל,

and that's why we're in the problem that we're in today,

וזו הסיבה שאנו נמצאים כיום בבעיה.

but there is still hope,

אבל יש עדיין תקווה,

because the power of individuals

כי גם הכוח שבידי הפרט

have also been increased by technology.

גדל בגלל הטכנולוגיה.

I am living proof

אני הוא ההוכחה החיה

that an individual can go head to head

שהפרט מסוגל להתמודד ראש-בראש

against the most powerful adversaries

כנגד היריבים הכי חזקים

and the most powerful intelligence agencies

וכנגד סוכנויות המודיעין

around the world and win,

הכי חזקות בכל העולם ולנצח,

and I think that's something

ואני סבור שזה משהו

that we need to take hope from,

שעלינו לשאוב עידוד ממנו,

and we need to build on

ועליו צריך לבנות

to make it accessible not just to technical experts

כדי לעשותו לנגיש לא רק לאנשי הטכנולוגיה

but to ordinary citizens around the world.

אלא לאזרח הפשוט בכל העולם.

Journalism is not a crime,

עיתונות היא לא פשע,

communication is not a crime,

תקשורת היא לא פשע,

and we should not be monitored in our everyday activities.

ואל לנו להיות תחת השגחה בכל פעולותינו היומיות.

CA: I'm not quite sure how you shake the hand of a bot,

כ.א.: איני בטוח כיצד לוחצים יד לרובוט,

but I imagine it's, this is the hand right here. TBL: That'll come very soon.

אבל נראה לי שזה, זו יד ימין כאן. ט.ב.ל.: גם זה יגיע מהר.

ES: Nice to meet you,

א.ס.: היה נעים לפגוש אתכם,

and I hope my beam looks as nice

ואני מקווה שהדמות הקורנת שלי

as my view of you guys does.

נראית יפה כפי שאני רואה אתכם.

CA: Thank you, Tim.

כ.א.: תודה טים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I mean, The New York Times recently called for an amnesty for you.

הניו-יורק טיימס קרא לאחרונה לתת לך חנינה.

Would you welcome the chance to come back to America?

האם היית מברך על ההזדמנות לחזור לארה"ב?

ES: Absolutely. There's really no question,

א.ס.: ללא ספק. אין בכלל שאלה,

the principles that have been the foundation

העקרונות המונחים ביסוד

of this project

מיזם זה,

have been the public interest

הינם העניין הציבורי

and the principles that underly

והעקרונות שביסוד

the journalistic establishment in the United States

הממסד העיתונאי בארה"ב

and around the world,

וברחבי העולם.

and I think if the press is now saying,

ואני חושב שאם העיתונות אומרת שהיא

we support this,

תומכת בזה,

this is something that needed to happen,

ושזה משהו שהיה צריך לקרות,

that's a powerful argument, but it's not the final argument,

זהו טיעון חזק, אבל לא הסופי,

and I think that's something that public should decide.

ואני חושב שזה משהו שהציבור צריך להחליט.

But at the same time,

אבל באותו זמן,

the government has hinted that they want

הממשל כבר רמז שהם רוצים

some kind of deal,

איזו שהיא עיסקה,

that they want me to compromise

שהם רוצים שאני אסגיר

the journalists with which I've been working,

את העתונאים שאיתם עבדתי,

to come back,

כדי שאוכל שאחזור

and I want to make it very clear

וברצוני להבהיר היטב שלא עשיתי

that I did not do this to be safe.

את כל זה למען שלומי האישי.

I did this to do what was right,

עשיתי זאת כי זה היה הדבר הנכון לעשות,

and I'm not going to stop my work

ואני לא מתכוון להפסיק את פעילותי

in the public interest

למען טובת הציבור

just to benefit myself.

אך ורק לשם תועלת אישית.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

CA: In the meantime,

כ.א.: בינתיים,

courtesy of the Internet and this technology,

בעזרת האינטרנט והטכנולוגיה הזו, אתה נמצא כאן,

you're here, back in North America,

בחזרה בצפון-אמריקה,

not quite the U.S., Canada, in this form.

לא בדיוק בארה"ב, אלא בקנדה, ובצורה הזו.

I'm curious, how does that feel?

אני מסוקרן, איך ההרגשה?

ES: Canada is different than what I expected.

א.ס.: קנדה שונה ממה שחשבתי.

It's a lot warmer.

הרבה יותר חמה.

(Laughter)

(צחוק)

CA: At TED, the mission is "ideas worth spreading."

כ.א.: ב-TED, המשימה היא "רעיונות ששווה להפיץ".

If you could encapsulate it in a single idea,

אם צריך לסכם הכל ברעיון אחד,

what is your idea worth spreading

מה הרעיון שלך

right now at this moment?

ששווה להפיץ ממש עכשיו ברגע זה?

ES: I would say the last year has been a reminder

א.ס.: הייתי אומר שהשנה האחרונה מהווה תזכורת

that democracy may die behind closed doors,

שדמוקרטיה עלולה למות מאחורי דלתות סגורות,

but we as individuals are born

אבל אנו כאנשים נולדנו

behind those same closed doors,

מאחורי אותן דלתות סגורות,

and we don't have to give up

ואין צורך לוותר

our privacy to have good government.

על הפרטיות שלנו כדי שתהיה ממשלה טובה.

We don't have to give up our liberty

אין צורך לוותר על החרות שלנו

to have security.

כדי שיהיה לנו ביטחון.

And I think by working together

ואני חושב שבאמצעות עבודה משותפת

we can have both open government

יכולים להיות לנו גם ממשל פתוח

and private lives,

וגם חיים פרטיים,

and I look forward to working with everyone

ואני צופה קדימה כדי לעבוד

around the world to see that happen.

עם כל אחד בעולם ולראות מה יקרה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

CA: Ed, thank you.

כ.א.: אד, תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)