Maria Bezaitis: The surprising need for strangeness

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

"Don't talk to strangers."

"אל תדברו עם זרים."

You have heard that phrase uttered

שמעתם את המשפט הזה מפי

by your friends, family, schools and the media for decades.

חבריכם, הני משפחה, בתי ספר והמדיה במשך עשורים.

It's a norm. It's a social norm.

זוהי נורמה. זו הנורמה החברתית.

But it's a special kind of social norm,

אבל זה סוג מיוחד של נורמה,

because it's a social norm that wants to tell us

מפני שזו נורמה חברתית שרוצה להגיד לנו

who we can relate to and who we shouldn't relate to.

למי אנחנו יכולים להתחבר ולמי לא.

"Don't talk to strangers" says,

"אל תדברו עם זרים" אומר,

"Stay from anyone who's not familiar to you.

"התרחקו מכל אחד שלא מוכר לכם.

Stick with the people you know.

התחברו לאנשים שאתם מכירים.

Stick with people like you."

התחברו לאנשים כמוכם."

How appealing is that?

כמה זה מושך?

It's not really what we do, is it, when we're at our best?

זה לא באמת מה שאנחנו עושים, נכון, כשאנחנו במיטבנו?

When we're at our best, we reach out to people

כשאנחנו במיטבנו, אנחנו ניגשים לאנשים

who are not like us,

שאינם כמונו,

because when we do that, we learn from people

מפני שכשאנחו עושים את זה, אנחנו לומדים מאנשים

who are not like us.

שאינם כמונו.

My phrase for this value of being with "not like us"

המשפט שלי לערך של להיות עם מי "שאינם כמונו"

is "strangeness,"

הוא "זרות,"

and my point is that in today's digitally intensive world,

והנקודה שלי היא שבעולם הדיגיטלי האינטנסיבי של היום,

strangers are quite frankly not the point.

זרים הם באמת לא העניין.

The point that we should be worried about is,

מה שצריך להדאיג אותנו זה,

how much strangeness are we getting?

כמה זרות אנחנו מקבלים?

Why strangeness? Because our social relations

למה זרות? מפני שהיחסים החברתיים שלנו

are increasingly mediated by data,

עוברים יותר ויותר דרך מידע,

and data turns our social relations into digital relations,

ומידע הופך את החיים החברתיים שלנו ליחסים דיגיטליים,

and that means that our digital relations

וזה אומר שהיחסים הדיגיטלייים שלנו

now depend extraordinarily on technology

תלויים עכשיו באופן יוצא דופן בטכנולוגיה

to bring to them a sense of robustness,

שתביא להם תחושה של יציבות,

a sense of discovery,

תחושה של גילוי,

a sense of surprise and unpredictability.

תחושה של הפתעה ודברים לא צפויים.

Why not strangers?

למה לא זרים?

Because strangers are part of a world

מפני שזרים הם חלק מעולם

of really rigid boundaries.

של גבולות ממש קשיחים.

They belong to a world of people I know

הם שייכים לעולם של אנשים שאני מכיר

versus people I don't know,

כנגד אנשים שאני לא מכיר,

and in the context of my digital relations,

ובהקשר של היחסים הדיגיטליים שלי,

I'm already doing things with people I don't know.

אני כבר עושה דברים עם אנשים שאני לא מכירה.

The question isn't whether or not I know you.

השאלה היא לא אם אני מכירה אתכם או לא.

The question is, what can I do with you?

השאלה היא, מה אני יכולה לעשות איתכם?

What can I learn with you?

מה אני יכולה ללמוד איתכם?

What can we do together that benefits us both?

מה אנחנו יכולים לעשות יחד שמועיל לשנינו?

I spend a lot of time thinking about

אני מבלה הרבה זמן במחשבה על

how the social landscape is changing,

האופן שבו הנופים החברתיים משתנים,

how new technologies create new constraints

איך טכנולוגיות חדשות יוצרות מגבלות חדשות

and new opportunities for people.

והזדמנויות חדשות לאנשים.

The most important changes facing us today

השינויים הכי חשובים שעומדים בפנינו היום

have to do with data and what data is doing

נוגעים למידע ולמה שמידע עושה

to shape the kinds of digital relations

כדי לעצב את סוגי היחסים הדיגיטליים

that will be possible for us in the future.

שיהיו אפשריים לנו בעתיד.

The economies of the future depend on that.

הכלכלה של העתיד תלויה בזה.

Our social lives in the future depend on that.

החיים החברתייים שלנו בעתיד תלויים בזה.

The threat to worry about isn't strangers.

האיום שיש לדאוג ממנו הוא לא זרים.

The threat to worry about is whether or not

האיום הגדול שיש לדאוג ממנו הוא אם

we're getting our fair share of strangeness.

אנו מקבלים את חלקנו הסביר של הזרות.

Now, 20th-century psychologists and sociologists

עכשיו, פסיכולוגים וסוציולוגים של המאה ה20

were thinking about strangers,

חשבו על זרים,

but they weren't thinking so dynamically about human relations,

אבל הם לא חשבו באופן כל כך דינמי על יחסים אנושיים,

and they were thinking about strangers

והם חשבו על זרים

in the context of influencing practices.

בהקשר של צורות השפעה.

Stanley Milgram from the '60s and '70s,

סטנלי מילגרם משנות ה60 וה 70,

the creator of the small-world experiments,

היוצר של ניסויי העולם הקטן,

which became later popularized as six degrees of separation,

שהפך מאוחר יותר לפופולרי כשש דרגות הההפרדה,

made the point that any two arbitrarily selected people

הדגיש שכל שני אנשים שנבחרים אקראית

were likely connected from between five to seven intermediary steps.

היו כנראה מחוברים דרך חמישה עד שבעה צעדי ביניים.

His point was that strangers are out there.

הכוונה שלו היתה שזרים נמצאים שם בחוץ.

We can reach them. There are paths

אנחנו יכולים להגיע אליהם. יש דרכים

that enable us to reach them.

שמאפשרות לנו להגיע אליהם.

Mark Granovetter, Stanford sociologist, in 1973

מארק גרנובטר, סוציולוג מסטנפורד, ב 1973

in his seminal essay "The Strength of Weak Ties,"

בחיבורו "החוזק של קשרים חלשים,"

made the point that these weak ties

הצביע על כך שהקשרים החלשים האלה

that are a part of our networks, these strangers,

שהם חלק מהרשתות שלנו, הזרים האלה,

are actually more effective at diffusing information to us

הם למעשה יותר אפקטיביים בהעברת מידע אלינו

than are our strong ties, the people closest to us.

מהקשרים החזקים שלנו, האנשים שהכי קרובים אלינו.

He makes an additional indictment of our strong ties

הוא עושה עוד אבחנה על הקשרים החזקים שלנו

when he says that these people who are so close to us,

כשהוא אומר שהאנשים האלה שכל כך קרובים אלינו,

these strong ties in our lives,

הקשרים החזקים בחיים שלנו,

actually have a homogenizing effect on us.

יש להם למעשה אפקט הומוגני עלינו.

They produce sameness.

הם מייצרים חדגוניות.

My colleagues and I at Intel have spent the last few years

הקולגות שלי ואני באינטל בילינו את השנים האחרונות

looking at the ways in which digital platforms

בחיפוש אחר דברים שבהם פלטפורמות דיגיטליות

are reshaping our everyday lives,

מעצבות מחדש את החיים היום יומיים שלנו,

what kinds of new routines are possible.

אילו סוגים של רוטינות חדשות אפשריות.

We've been looking specifically at the kinds

הבטנו במיוחד בסוגים

of digital platforms that have enabled us

של פלפורמות דיגיטליות שאפשרו לנו

to take our possessions, those things that used to be

לקחת את הדברים שלנו, הדברים שהיו

very restricted to us and to our friends in our houses,

מאוד מוגבלים לנו ולחברינו בבתינו,

and to make them available to people we don't know.

ולעשותם זמינים לאנשים שאנחנו לא מכירים.

Whether it's our clothes, whether it's our cars,

בין אם אלה הבגדים שלנו, בין אם אלה המכוניות שלנו,

whether it's our bikes, whether it's our books or music,

בין אם אלה האופנועים שלנו, בין אם אלה הספרים או המוזיקה שלנו,

we are able to take our possessions now

אנחנו יכולים לקחת את הדברים שלנו עכשיו

and make them available to people we've never met.

ולעשותם זמינים לאנשים שמעולם לא פגשנו.

And we concluded a very important insight,

והסקנו מסקנה מאוד חשובה,

which was that as people's relationships

שהיתה שכשיחסים של אנשים

to the things in their lives change,

לדברים בחייהם משתנים,

so do their relations with other people.

כך גם היחסים שלהם עם אנשים אחרים.

And yet recommendation system

ועדיין מערכת-המלצה

after recommendation system continues to miss the boat.

אחר מערכת-המלצה ממשיכה לפספס.

It continues to try to predict what I need

היא ממשיכה לנסות לחזות מה אני צריך

based on some past characterization of who I am,

בהתבסס על אפיונים אחדים קודמים של מי אני,

of what I've already done.

של מה שכבר עשיתי.

Security technology after security technology

טכנולוגיות אבטחה אחרי טכנולוגית אבטחה

continues to design data protection

ממשיכה לתכנן אבטחת מידע

in terms of threats and attacks,

במונחים של איומים והתקפות,

keeping me locked into really rigid kinds of relations.

ששומרים עלי תקוע ביחסים ממש קשיחים.

Categories like "friends" and "family"

קטגוריות כמו "חברים" ו"משפחה"

and "contacts" and "colleagues"

ו"אנשי קשר" ו"קולגות"

don't tell me anything about my actual relations.

לא אומרות לי כלום על היחסים האמיתיים שלי.

A more effective way to think about my relations

דרך יעילה יותר לחשוב על היחסים שלי

might be in terms of closeness and distance,

אולי תהיה במונחים של קירבה או מרחק,

where at any given point in time, with any single person,

בהם בכל נקודה נתונה בזמן, עם כל אדם יחיד,

I am both close and distant from that individual,

אני גם קרובה וגם מרוחקת מהאדם הזה,

all as a function of what I need to do right now.

הכל כפונקציה של מה שאני צריכה לעשות עכשיו.

People aren't close or distant.

אנשים אינם קרובים או מרוחקים.

People are always a combination of the two,

אנשים הם תמיד שילוב של השניים,

and that combination is constantly changing.

והשילוב הזה משתנה תמיד.

What if technologies could intervene

מה אם טכנולוגיות יכלו להתערב

to disrupt the balance of certain kinds of relationships?

כדי להפריע לשיווי המשקל של סוגים מסויימים של יחסים?

What if technologies could intervene

מה אם טכנולוגיות יכלו להתערב

to help me find the person that I need right now?

כדי לעזור לי למצוא את האדם שאני צריכה עכשיו?

Strangeness is that calibration

זרות היא הקליברציה הזו

of closeness and distance

של קרבה ומרחק

that enables me to find the people that I need right now,

שמאפשרים לי למצוא את האנשים שאני צריכה עכשיו,

that enables me to find the sources of intimacy,

שמאפשרים לי למצוא את מקורות האינטימיות,

of discovery, and of inspiration that I need right now.

של גילוי, ושל השראה שאני צריכה כרגע.

Strangeness is not about meeting strangers.

זרות היא לא לפגוש זרים.

It simply makes the point that we need

זה פשוט מוכיח את הטענה שאנחנו צריכים

to disrupt our zones of familiarity.

לשבש את אזורי הפמיליאריות שלנו.

So jogging those zones of familiarity is one way to think about strangeness,

אז לטלטל את אזורי הפמיליאריות האלה זו דרך אחת לחשוב על זרות,

and it's a problem faced not just by individuals today,

וזו בעיה שעומדת לא רק בפני יחידים היום,

but also by organizations,

אלא גם בפני אירגונים,

organizations that are trying to embrace massively new opportunities.

אירגונים שמנסים לחבק את ההזדמנויות החדשות הגדולות האלה.

Whether you're a political party

בין אם אתם ארגונים פוליטייים

insisting to your detriment on a very rigid notion

שמתעקשים למרות הפגיעה בכם על רעיון מאוד נוקשה

of who belongs and who does not,

של מי שייך ומי לא,

whether you're the government

בין אם אתם הממשל

protecting social institutions like marriage

מגינים על מוסדות חברתיים כמו נישואין

and restricting access of those institutions to the few,

ומגבילים את הגישה של המוסדות האלה למעטים,

whether you're a teenager in her bedroom

בין אם אתם בני עשרה בחדר המיטות שלה

who's trying to jostle her relations with her parents,

שמנסים לדחוק את היחסים שלה עם ההורים שלה,

strangeness is a way to think about how we pave the way

זרות היא דרך לחשוב על איך אנחנו סוללים את הדרך

to new kinds of relations.

לסוגים חדשים של יחסים.

We have to change the norms.

אנחנו צריכים לשנות את הנורמות.

We have to change the norms in order to enable

אנחנו צריכים לשנות את הנורמות כדי לאפשר

new kinds of technologies

סוגים חדשים של טכנולוגיות

as a basis for new kinds of businesses.

כבסיס לסוגים חדשים של עסקים.

What interesting questions lie ahead for us

אילו שאלות מענינות נמצאות לפנינו

in this world of no strangers?

בעולם הזה ללא זרים?

How might we think differently about our relations with people?

איך אולי נחשוב אחרת על היחסים שלנו עם אנשים?

How might we think differently about our relations

איך אולי נחשוב אחרת על היחסים שלנו

with distributed groups of people?

עם קבוצות מבוזרות של אנשים?

How might we think differently about our relations with technologies,

איך אולי נחשוב אחרת על היחסים שלנו עם טכנולוגיות,

things that effectively become social participants

דברים שבאופן אפקטיבי הופכים למשתתפים חברתיים

in their own right?

בזכות עצמם?

The range of digital relations is extraordinary.

הטווח של יחסים דיגיטליים הוא מדהים.

In the context of this broad range of digital relations,

בהקשר של הטווח הרחב הזה של יחסים דיגיטליים,

safely seeking strangeness might very well be

חיפוש בטוח של זרות יכול אולי

a new basis for that innovation.

להיות הבסיס לחדשנות הזו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)