The mind behind Linux | Linus Torvalds | TED

מתרגם: Hadas Sheinfeld מבקר: Ido Dekkers

Chris Anderson: This is such a strange thing.

כריס אנדרסון: זה דבר כל כך מוזר.

Your software, Linux, is in millions of computers,

התוכנה שלך, לינוקס, נמצאת במיליוני מחשבים,

it probably powers much of the Internet.

היא בטח מהווה תשתית לחלק גדול מהאינטרנט.

And I think that there are, like,

ואני חושב שיש, בערך,

a billion and a half active Android devices out there.

מיליארד וחצי אנשים שמשתמשים במכשירי אנדרואיד, שם בחוץ.

Your software is in every single one of them.

התוכנה שלך נמצאת בכל אחד מהם.

It's kind of amazing.

זה די מדהים.

You must have some amazing software headquarters driving all this.

מן הסתם יש לך משרדים מדהימים, של ההנהלה של כל זה.

That's what I thought -- and I was shocked when I saw a picture of it.

זה מה שחשבתי -- ונדהמתי כשראיתי את התמונה.

I mean, this is --

כלומר, זה --

this is the Linux world headquarters.

זה המרכז של הנהלת לינוקס העולמית.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Linus Torvalds: It really doesn't look like much.

לינוס טורבאלדס: זה באמת לא נראה מאוד מרשים.

And I have to say,

ואני חייב לומר,

the most interesting part in this picture,

שהחלק המענין ביותר בתמונה הזו,

that people mostly react to,

שהכי הרבה אנשים מגיבים אליו,

is the walking desk.

הוא שולחן ההליכה.

It is the most interesting part in my office

זה החלק הכי מענין במשרד שלי

and I'm not actually using it anymore.

ואני לא ממש משתמש בו יותר.

And I think the two things are related.

ואני חושב ששני הדברים קשורים זה לזה.

The way I work is ...

הדרך שבה אני עובד היא...

I want to not have external stimulation.

אני רוצה שלא יהיו לי גירויים חיצוניים.

You can kind of see, on the walls are this light green.

נראה לי שאפשר לראות, הקירות בצבע ירוק בהיר.

I'm told that at mental institutions they use that on the walls.

אומרים לי שבמוסדות לבריאות הנפש משתמשים בצבע הזה לקירות.

(Laughter)

(צחוק)

It's like a calming color,

זה צבע מרגיע,

it's not something that really stimulates you.

זה לא משהו שממש מגרה אותך.

What you can't see is the computer here, you only see the screen,

מה שאתם לא יכולים לראות כאן זה את המחשב, רואים רק את המסך,

but the main thing I worry about in my computer is --

אבל הדבר העיקרי שחשוב לי במחשב הוא --

it doesn't have to be big and powerful, although I like that --

הוא לא חייב להיות גדול וחזק, למרות שאני אוהב את זה --

it really has to be completely silent.

הוא ממש חייב להיות שקט לחלוטין.

I know people who work for Google

אני מכיר אנשים שעובדים בגוגל

and they have their own small data center at home,

ויש להם דאטה סנטר קטן (שרת נתונים) קטן, משלהם בבית,

and I don't do that.

ואני לא עושה את זה.

My office is the most boring office you'll ever see.

המשרד שלי הוא המשרד המשעמם ביותר שאי פעם תראו.

And I sit there alone in the quiet.

ואני יושב שם לבד בשקט.

If the cat comes up,

אם החתול נכנס,

it sits in my lap.

הוא יושב בחיקי.

And I want to hear the cat purring,

ואני רוצה לשמוע את החתול מגרגר,

not the sound of the fans in the computer.

לא את המאווררים בתוך המחשב.

CA: So this is astonishing,

כ.א.: אז זה מדהים,

because working this way,

כי בצורת העבודה הזו,

you're able to run this vast technology empire --

אתה יכול לנהל את האימפריה הטכנולוגית הזו --

it is an empire --

זו אימפריה --

so that's an amazing testament to the power of open source.

אז זו עדות מדהימה לכח של קוד פתוח.

Tell us how you got to understand open source

ספר לנו איך הגעת להבנה של קוד פתוח

and how it lead to the development of Linux.

ואיך זה הוביל לפיתוח של לינוקס.

LT: I mean, I still work alone.

ל.ט.: כלומר, אני עדין עובד לבד.

Really -- I work alone in my house,

באמת -- אני עובד לבד בבית שלי,

often in my bathrobe.

לעיתים קרובות בחלוק הרחצה שלי.

When a photographer shows up, I dress up,

כשמגיע צלם, אני מתלבש,

so I have clothes on.

כך שאני לבוש.

(Laughter)

(צחוק)

And that's how I've always worked.

וכך עבדתי תמיד.

I mean, this was how I started Linux, too.

כלומר, כך גם התחלתי את לינוקס.

I did not start Linux as a collaborative project.

לא התחלתי את לינוקס כפרויקט שיתופי.

I started it as one in a series of many projects

התחלתי אותו כאחד מתוך סדרה של הרבה פרויקטים

I had done at the time for myself,

שעשיתי באותו זמן בשביל עצמי,

partly because I needed the end result,

חלקית כי הייתי צריך את התוצאה שלהם,

but even more because I just enjoyed programming.

אבל יותר מזה, כי פשוט נהניתי מהתכנות.

So it was about the end of the journey,

אז זה היה בשביל סוף המסע,

which, 25 years later, we still have not reached.

שכעבור 25 שנה, עדין לא הגיע.

But it was really about the fact that I was looking for a project on my own

אבל זה באמת היה כי חיפשתי פרויקט משל עצמי,

and there was no open source, really, on my radar at all.

וקוד פתוח לא עלה בדעתי בכלל.

And what happened is ...

ומה שקרה הוא...

the project grows and becomes something you want to show off to people.

הפרויקט גדל, והפך להיות משהו שרציתי להשוויץ בו בפני אנשים

Really, this is more of a, "Wow, look at what I did!"

באמת, זה יותר משהו כמו: "וואו, תראו מה עשיתי!"

And trust me -- it was not that great back then.

ותאמינו לי -- זה לא היה כזה נהדר בזמנו.

I made it publicly available,

פתחתי את זה לשימוש פומבי,

and it wasn't even open source at that point.

וזה לא היה אפילו "קוד פתוח" בנקודה ההיא בזמן.

At that point it was source that was open, but there was no intention

באותה נקודה זה היה קוד, שהיה פתוח לשימוש, אבל לא היתה שום כוונה

behind using the kind of open-source methodology that we think of today

של שימוש בקוד פתוח כמו שאנחנו מכירים היום

to improve it.

כדי לשפר אותו.

It was more like,

זה היה יותר כמו,

"Look, I've been working on this for half a year,

"תראו, אני עובד על זה כבר חצי שנה,

I'd love to have comments."

אני אשמח לקבל תגובות."

And other people approached me.

ואנשים פנו אלי.

At the University of Helsinki,

באוניברסיטה של הלסינקי,

I had a friend who was one of the open source --

היה לי חבר שהיה איש קוד פתוח -

it was called mainly "free software" back then --

בזמנו קראו לזה בעיקר "תוכנה חופשית"

and he actually introduced me to the notion that, hey,

והוא הציג לי את התפיסה הזו, שהיי,

you can use these open-source licenses that had been around.

אתה יכול להשתמש ברשיונות מסוג קוד פתוח, שכבר היו קיימים.

And I thought about it for a while.

וחשבתי על זה קצת.

I was actually worried about the whole commercial interests coming in.

למעשה הייתי מודאג מכניסה של בעלי עניין מסחריים.

I mean, that's one of the worries I think most people who start out have,

כלומר, אני חושב שזו אחת הדאגות שיש לכל מי שמתחיל,

is that they worry about somebody taking advantage of their work, right?

הדאגה שמישהו ינצל את העבודה שלהם, נכון?

And I decided, "What the hell?"

ואז החלטתי: "מה יכול להיות?"

And --

ו --

CA: And then at some point,

כ.א.: ואז מתישהו,

someone contributed some code that you thought,

מישהו תרם קוד שחשבת,

"Wow, that really is interesting, I would not have thought of that.

"וואו, זה ממש מענין. לא הייתי חושב על זה.

This could actually improve this."

זה ממש יכול לשפר".

LT: It didn't even start by people contributing code,

ל.ט.: זה אפילו לא התחיל עם אנשים שתרמו קוד,

it was more that people started contributing ideas.

זה היה יותר שאנשים תרמו רעיונות.

And just the fact that somebody else takes a look at your project --

ורק העובדה שמישהו אחר מסתכל על הפרויקט שלך --

and I'm sure it's true of other things, too,

ואני בטוח שזה תקף גם לגבי דברים אחרים,

but it's definitely true in code --

אבל זה בודאות תקף לגבי קוד --

is that somebody else takes an interest in your code,

העובדה שמישהו אחר מתענין בקוד שלך,

looks at it enough to actually give you feedback

מסתכל עליו מספיק כדי לתת פידבק אמיתי

and give you ideas.

ונותן לך רעיונות.

That was a huge thing for me.

זה היה דבר אדיר עבורי.

I was 21 at the time, so I was young,

הייתי בן 21 בזמנו, אז הייתי צעיר,

but I had already programmed for half my life, basically.

אבל כבר תיכנתתי חצי משנות חיי, למעשה.

And every project before that had been completely personal

וכל פרויקט לפני כן, היה אישי לחלוטין

and it was a revelation when people just started commenting,

וזו היתה התגלות כשאנשים פשוט התחילו להגיב,

started giving feedback on your code.

התחילו לתת משוב על הקוד.

And even before they started giving code back,

ועוד לפני שהם התחילו לתת קוד בחזרה,

that was, I think, one of the big moments where I said,

זה היה, אני חושב, אחד הרגעים הגדולים שבהם אמרתי,

"I love other people!"

"אני אוהב אנשים אחרים!"

Don't get me wrong --

אל תטעו בי --

I'm actually not a people person.

אני למעשה לא בנאדם חברותי.

(Laughter)

(צחוק)

I don't really love other people --

אני לא באמת אוהב אנשים אחרים --

(Laughter)

(צחוק)

But I love computers,

אבל אני אוהב מחשבים,

I love interacting with other people on email,

אני אוהב להיות בקשר עם אנשים דרך אימייל,

because it kind of gives you that buffer.

כי זה בעצם נותן מין חוצץ.

But I do love other people who comment and get involved in my project.

אבל אני כן אוהב אנשים אחרים שמגיבים ומתערבים בפרויקט שלי.

And it made it so much more.

וה הפך את זה לכל כך הרבה יותר.

CA: So was there a moment when you saw what was being built

כ.א.: אז האם היה רגע שבו ראית את מה שנבנה

and it suddenly started taking off,

וזה לפתע התחיל להמריא,

and you thought, "Wait a sec, this actually could be something huge,

וחשבת: "רק רגע, זה יכול באמת להיות משהו ענק,

not just a personal project that I'm getting nice feedback on,

לא רק פרויקט אישי שאני מקבל עליו משוב נחמד,

but a kind of explosive development in the whole technology world"?

אלא פיתוח שיתפוצץ וישפיע על כל העולם הטכנולוגי?

LT: Not really.

ל.ט.: לא ממש.

I mean, the big point for me, really, was not when it was becoming huge,

כלומר, החלק המהותי בשבילי, באמת, לא היה כשזה הפך להיות ענק,

it was when it was becoming little.

זה היה כשזה הפך להיות קטן.

The big point for me was not being alone

החלק המהותי בשבילי היה לא להיות לבד

and having 10, maybe 100 people being involved --

וכשהיו 10, אולי 100 אנשים מעורבים --

that was a big point.

זו היתה נקודה משמעותית.

Then everything else was very gradual.

משם כל השאר היה מאוד הדרגתי.

Going from 100 people to a million people is not a big deal -- to me.

המעבר ממאה אנשים למליון לא היה ענין גדול -- בשבילי.

Well, I mean, maybe it is if you're --

טוב, אני מתכוון, זה יכול להיות אם אתה --

(Laughter)

(צחוק)

If you want to sell your result then it's a huge deal --

אם אתה רוצה למכור את התוצאה, אז זה ענין גדול מאוד --

don't get me wrong.

שלא תבינו אותי לא נכון.

But if you're interested in the technology

אבל אם הטכנולוגיה היא מה שמענין אותך

and you're interested in the project,

ואתה מתענין בפרויקט,

the big part was getting the community.

החלק החשוב היה היווצרות הקהילה.

Then the community grew gradually.

ואז הקהילה גדלה בצורה הדרגתית.

And there's actually not a single point where I went like,

ולמעשה אין נקודה אחת שבה חשבתי,

"Wow, that just took off!" because it --

"וואו, זה ממש המריא!" כי זה --

I mean -- it took a long time, relatively.

אני מתכוון - זה לקח הרבה זמן, יחסית.

CA: So all the technologists that I talk to really credit you

כ.א.: אז כל האנשים הטכנים שאני מדבר איתם, מציינים אותך כמי שאחראי

with massively changing their work.

לשינוי עצום בעבודה שלהם.

And it's not just Linux,

וזה לא רק לינוקס

it's this thing called Git,

זה הדבר הזה שנקרא גיט,

which is this management system for software development.

שהוא מערכת ניהול לפיתוח תוכנה.

Tell us briefly about that and your role in that.

ספר לנו בקצרה על זה, ועל התפקיד שלך בפיתוח של זה.

LT: So one of the issues we had,

ל.ט.: אז אחת הבעיות שהיו לנו,

and this took a while to start to appear,

ולקח זמן עד שהבעיה הזו צצה,

is when you ...

היא כש...

When you grow from having 10 people or 100 people working on a project

כשאתה גדל מ-10, או מאה אנשים שעובדים על פרויקט תוכנה

to having 10,000 people, which --

ל-10,000 איש, שזה --

I mean, right now we're in the situation where just on the kernel,

כלומר, כרגע אנחנו במצב שבו רק על הגרעין,

we have 1,000 people involved in every single release

יש לנו 1000 אנשים מעורבים בכל גירסא

and that's every two months, roughly two or three months.

שיוצאת כל חודשיים, חודשיים שלושה בערך.

Some of those people don't do a lot.

חלק מהאנשים האלה לא עושים הרבה.

There's a lot of people who make small, small changes.

יש הרבה אנשים שעושים שינויים קטנים מאוד.

But to maintain this,

אבל כדי לתחזק את זה,

the scale changes how you have to maintain it.

הגודל משנה את הדרך שבה צריך לתחזק את זה.

And we went through a lot of pain.

ועברנו דרך מלאה כאבים.

And there are whole projects that do only source-code maintenance.

ויש פרויקטים שלמים שנועדו רק לתחזוק של קוד קיים.

CVS is the one that used to be the most commonly used,

CVS היא המערכת שהיתה הכי בשימוש לצורך הזה,

and I hated CVS with a passion and refused to touch it

ואני שנאתי את CVS שנאה עזה וסירבתי לגעת בה

and tried something else that was radical and interesting

וניסיתי משהו אחר, שהיה קיצוני ומענין

and everybody else hated.

וכולם חוץ ממני שנאו.

CA: (Laughs)

כ.א.: (צוחק)

LT: And we were in this bad spot,

ל.ט.: והיינו במקום לא טוב,

where we had thousands of people who wanted to participate,

היו לנו אלפי אנשים שרצו להשתתף,

but in many ways, I was the kind of break point,

אבל במובנים רבים אני הייתי נקודת הכשל,

where I could not scale to the point

כשלא יכולתי להתרחב לרמה

where I could work with thousands of people.

שבה יכולתי לעבוד עם אלפי אנשים.

So Git is my second big project,

אז גיט הוא הפרויקט הגדול השני שלי,

which was only created for me to maintain my first big project.

שנוצר רק כדי שאוכל לתחזק את הפרויקט הגדול הראשון שלי.

And this is literally how I work.

וזו בדיוק הדרך שבה אני עובד.

I don't code for --

אני לא מקודד בשביל -

well, I do code for fun --

טוב, אני כן מקודד בשביל הכייף -

but I want to code for something meaningful

אבל אני רוצה לקודד בשביל משהו משמעותי

so every single project I've ever done has been something I needed

כך שכל פרויקט שעשיתי אי פעם היה משהו שהייתי צריך

and --

וגם --

CA: So really, both Linux and Git kind of arose

כ.א.: אז למעשה, גם לינוקס וגם גיט בעצם נולדו

almost as an unintended consequence

כתוצאה כמעט לא מכוונת

of your desire not to have to work with too many people.

של הרצון שלך שלא לעבוד עם יותר מדי אנשים.

LT: Absolutely. Yes.

ל.ט.: כן, בהחלט.

(Laughter)

(צחוק)

CA: That's amazing. LT: Yeah.

כ.א.: זה מדהים ל.ט.: כן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And yet, you're the man who's transformed technology

ובכל זאת, אתה האיש ששינה את הטכנולוגיה

not just once but twice,

לא רק פעם אחת, אלא פעמיים.

and we have to try and understand why it is.

ואנחנו צריכים לנסות להבין, למה זה המצב.

You've given us some clues, but ...

נתת לנו כמה רמזים, אבל...

Here's a picture of you as a kid, with a Rubik's Cube.

הנה תמונה שלך כילד, עם קוביה הנוגרית.

You mentioned that you've been programming since you were like 10 or 11,

הזכרת שאתה מתכנת מאז שהיית בן 10 או 11,

half your life.

חצי מחייך.

Were you this sort of computer genius, you know, übernerd,

האם היית כזה גאון מחשבים, אתה יודע, חנון-על

were you the star at school who could do everything?

האם היית הכוכב בבית הספר שיכול היה לעשות כל דבר?

What were you like as a kid?

איך היית כילד?

LT: Yeah, I think I was the prototypical nerd.

ל.ט.: כן, אני חושב שהייתי החנון הטיפוסי.

I mean, I was ...

אני מתכוון, הייתי...

I was not a people person back then.

לא הייתי חברותי בתקופה ההיא.

That's my younger brother.

זה אחי הצעיר.

I was clearly more interested in the Rubik's Cube

אני בברור התעניינתי יותר בקוביה ההונגרית

than my younger brother.

מאשר באחי הצעיר.

(Laughter)

(צחוק)

My younger sister, who's not in the picture,

אחותי הצעירה, שלא מופיעה בתמונה,

when we had family meetings --

כשהיו לנו ארועים משפחתיים --

and it's not a huge family, but I have, like, a couple of cousins --

וזו לא משפחה ענקית, אבל יש לי, נגיד, כמה בני דודים --

she would prep me beforehand.

היא היתה מכינה אותי מראש.

Like, before I stepped into the room she would say,

כלומר, לפני שנכנסתי לחדר היא היתה אומרת,

"OK. That's so-and-so ..."

"או.קי, זה איך-קוראים-לו..."

Because I was not --

כי אני לא הייתי --

I was a geek.

אני הייתי גיק.

I was into computers,

התעניינתי במחשבים,

I was into math,

התעניינתי במתמטיקה,

I was into physics.

התעניינתי בפיסיקה.

I was good at that.

הייתי טוב בזה.

I don't think I was particularly exceptional.

אני לא חושב שהייתי מאוד יוצא דופן.

Apparently, my sister said

מסתבר, אחותי אמרה,

that my biggest exceptional quality was that I would not let go.

שהתכונה הכי יוצאת דופן שלי היתה שלא ויתרתי.

CA: OK, so let's go there, because that's interesting.

כ.א.: אוקי, בוא נדבר על זה, כי זה מענין.

You would not let go.

לא היית מוותר.

So that's not about being a geek and being smart,

אז זה לא קשור ללהיות גיק או ללהיות חכם,

that's about being ... stubborn?

זה קשור להיותך... עקשן?

LT: That's about being stubborn.

ל.ט.: זה להיות עקשן.

That's about, like,

זה כמו שאתה, כאילו,

just starting something

רק מתחיל משהו

and not saying, "OK, I'm done, let's do something else --

ולא אומר מיד: "זהו, סיימתי, בא נעשה משהו אחר --

Look: shiny!"

תראו: נוצץ!"

And I notice that in many other parts in my life, too.

ואני שם לב לזה גם בחלקים רבים אחרים בחיי.

I lived in Silicon Valley for seven years.

גרתי בעמק הסיליקון במשך שבע שנים.

And I worked for the same company, in Silicon Valley,

ועבדתי באותה חברה, בעמק הסיליקון,

for the whole time.

במשך כל התקופה.

That is unheard of.

זה ממש נדיר.

That's not how Silicon Valley works.

זו לא הדרך שבה עמק הסיליקון פועל.

The whole point of Silicon Valley is that people jump between jobs

כל הרעיון בעמק הסיליקון הוא שאנשים קופצים בין עבודות

to kind of mix up the pot.

כדי לגוון ולשנות.

And that's not the kind of person I am.

וזה לא מי שאני.

CA: But during the actual development of Linux itself,

כ.א.: אבל במהלך הפיתוח של לינוקס עצמו,

that stubbornness sometimes brought you in conflict with other people.

העקשנות הזו גרמה לפעמים לקונפליקטים עם אנשים אחרים.

Talk about that a bit.

ספר על זה קצת.

Was that essential to sort of maintain the quality of what was being built?

האם זה היה חיוני כדי לשמר את האיכות של מה שניבנה?

How would you describe what happened?

איך היית מתאר את מה שקרה?

LT: I don't know if it's essential.

ל.ט.: אני לא יודע אם זה חיוני.

Going back to the "I'm not a people person," --

בחזרה ל"אני לא בנאדם חברותי", --

sometimes I'm also ...

לפעמים אני גם...

shall we say,

איך לומר,

"myopic" when it comes to other people's feelings,

"קצר ראיה" כשזה קשור לרגשות של אנשים אחרים,

and that sometimes makes you say things that hurt other people.

וזה לפעמים גורם לך להגיד דברים שפוגעים באנשים אחרים.

And I'm not proud of that.

ואני לא גאה בכך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But, at the same time, it's --

אבל, באותה מידה, זה --

I get people who tell me that I should be nice.

אני מבין אנשים שאומרים לי שאני צריך להיות נחמד.

And then when I try to explain to them that maybe you're nice,

ואז שכשאני מנסה להסביר להם שאתם אולי נחמדים,

maybe you should be more aggressive,

אולי אתם צריכים להיות קצת יותר תוקפנים,

they see that as me being not nice.

הם רואים את זה כדוגמא לכך שאני לא נחמד.

(Laughter)

(צחוק)

What I'm trying to say is we are different.

מה שאני מנסה לומר הוא שאנחנו שונים.

I'm not a people person;

אני לא איש של אנשים,

it's not something I'm particularly proud of,

זה לא משהו שאני גאה בו במיוחד,

but it's part of me.

אבל זה חלק ממני.

And one of the things I really like about open source

ואחד הדברים שאני באמת אוהב בקוד פתוח

is it really allows different people to work together.

הוא שהוא באמת מאפשר לאנשים שונים לעבוד ביחד.

We don't have to like each other --

אנחנו לא צריכים לחבב אחד את השני --

and sometimes we really don't like each other.

ולפעמים אנחנו ממש לא מחבבים אחד את השני.

Really -- I mean, there are very, very heated arguments.

באמת - - כלומר, יש דיונים מאוד מאוד סוערים.

But you can, actually, you can find things that --

אבל אתה יכול, בעצם, אתה יכול למצוא דברים ש --

you don't even agree to disagree,

אתם אפילו לא מסכימים לא להסכים,

it's just that you're interested in really different things.

זה פשוט שאתם מתעניינים בדברים ממש שונים.

And coming back to the point where I said earlier

ובחזרה לנקודה שציינתי מוקדם יותר

that I was afraid of commercial people taking advantage of your work,

שחששתי מאנשים מסחריים שינצלו את העבודה שלך,

it turned out, and very quickly turned out,

התברר, מהר מאוד התברר,

that those commercial people were lovely, lovely people.

שהאנשים המסחריים האלה הם אנשים מקסימים, מקסימים.

And they did all the things that I was not at all interested in doing,

והם עשו את כל הדברים האלה שאני ממש לא רציתי לעשות,

and they had completely different goals.

והיו להם מטרות שונות לחלוטין.

And they used open source in ways that I just did not want to go.

והם השתמשו בקוד הפתוח בדרך שאני ממש לא רציתי להשתמש בה.

But because it was open source they could do it,

אבל בגלל שזה היה קוד פתוח הם יכלו לעשות את זה,

and it actually works really beautifully together.

וזה בעצם עובד ממש יפה ביחד.

And I actually think it works the same way.

ואני באמת חושב שזה עובד באותה דרך.

You need to have the people-people, the communicators,

אתה צריך שיהיו האנשים-אנשים, המתקשרים,

the warm and friendly people

האנשים החמים והחברותיים

who like --

שהם כזה --

(Laughter)

(צחוק)

really want to hug you and get you into the community.

ממש רוצים לחבק אותך ולהכנס לקהילה.

But that's not everybody.

אבל אלה לא כולם.

And that's not me.

וזה לא אני.

I care about the technology.

לי אכפת מהטכנולוגיה.

There are people who care about the UI.

יש אנשים שאכפת להם מהממשק למשתמש.

I can't do UI to save my life.

אני לא יכול לעשות ממשק משתמש, בכלל.

I mean, if I was stranded on an island

אני מתכוון, אם הייתי תקוע על אי בודד

and the only way to get off that island was the make a pretty UI,

והדרך היחידה לצאת מהאי היתה לבנות ממשק משתמש יפה,

I'd die there.

הייתי מת שם.

(Laughter)

(צחוק)

So there's different kinds of people,

אז יש סוגים שונים של אנשים,

and I'm not making excuses, I'm trying to explain.

ואני לא מתרץ תרוצים, אני מנסה להסביר.

CA: Now, when we talked last week,

כ.א.: ובכן, כשדברנו בשבוע שעבר,

you talked about some other trait that you have,

דברת על תכונה אחרת שיש לך,

which I found really interesting.

שנראית לי ממש מעניינת.

It's this idea called taste.

זה הרעיון של טעם.

And I've just got a couple of images here.

ויש לי כאן כמה תמונות.

I think this is an example of not particularly good taste in code,

אני חושב שזו דוגמא של טעם לא מאוד טוב בקוד,

and this one is better taste,

וזו דוגמא של טעם יותר טוב,

which one can immediately see.

שאפשר בצורה מיידית לראות.

What is the difference between these two?

מה ההבדל בין שתי הדוגמאות?

LT: So this is --

ל.ט.: אז כאן זה --

How many people here actually have coded?

כמה אנשים כאן כתבו קוד בעצמם?

CA: Oh my goodness.

כ.א.: או, וואו.

LT: So I guarantee you,

ל.ט.: אז אני מבטיח לך,

everybody who raised their hand,

כל מי שהרים את היד,

they have done what's called a singly-linked list.

כולם עשו מה שנקרא רשימה משורשרת חד כיוונית.

And it's taught --

ומלמדים את זה --

This, the first not very good taste approach,

זה, הגישה הראשונה שהיא לא מאוד יפה,

is basically how it's taught to be done when you start out coding.

ככה לומדים לעשות את זה כשאתה מתחיל ללמוד תכנות.

And you don't have to understand the code.

ואתה לא צריך להבין את הקוד.

The most interesting part to me

החלק הכי מענין בשבילי

is the last if statement.

הוא השורה האחרונה של ה"אם".

Because what happens in a singly-linked list --

כי מה שקורה ברשימה כזו

this is trying to remove an existing entry from a list --

זה ניסיון להוציא רשומה קימת מהרשימה

and there's a difference between if it's the first entry

ויש הבדל אם זו הרשומה הראשונה

or whether it's an entry in the middle.

או שזו רשומה באמצע.

Because if it's the first entry,

כי אם זו הרשומה הראשונה,

you have to change the pointer to the first entry.

צריך לשנות את הפוינטר לרשומה הראשונה.

If it's in the middle,

אם זה באמצע,

you have to change the pointer of a previous entry.

צריך לשנות את הפוינטר של הרשומה הקודמת.

So they're two completely different cases.

אז אלה שני מקרים לגמרי שונים.

CA: And that's better.

כ.א.: וזה יותר טוב.

LT: And this is better.

ל.ט.: וזה יותר טוב.

It does not have the if statement.

אין כאן את התנאי.

And it doesn't really matter --

וזה לא באמת משנה --

I don't want you understand why it doesn't have the if statement,

אני לא רוצה שתבינו למה אין את התנאי,

but I want you to understand

אבל אני רוצה שתבינו

that sometimes you can see a problem in a different way

שלפעמים אפשר לראות בעיה בדרך שונה

and rewrite it so that a special case goes away

ולכתוב אותה מחדש כך שמקרה קצה נעלם

and becomes the normal case.

והופך להיות מקרה רגיל.

And that's good code.

וזה קוד טוב.

But this is simple code.

אבל זה קוד פשוט.

This is CS 101.

זה מבוא למדעי המחשב.

This is not important -- although, details are important.

זה לא חשוב -- למרות שפרטים הם חשובים.

To me, the sign of people I really want to work with

בשבילי, הסימן לאנשים שאני באמת רוצה לעבוד איתם

is that they have good taste, which is how ...

הוא שיש להם טעם טוב, וזו הסיבה...

I sent you this stupid example

ששלחתי לך את הדוגמא הטפשית הזו

that is not relevant because it's too small.

שהיא לא רלוונטית כי היא קטנה מדי.

Good taste is much bigger than this.

טעם טוב זה הרבה יותר גדול מזה.

Good taste is about really seeing the big patterns

טעם טוב הוא הראיה של תבניות גדולות

and kind of instinctively knowing what's the right way to do things.

ובאופן אינסטינקטיבי לדעת מה הדרך הנכונה לעשות דברים.

CA: OK, so we're putting the pieces together here now.

כ.א.: טוב, אז אנחנו מחברים כאן את החלקים עכשיו.

You have taste,

יש לך טעם,

in a way that's meaningful to software people.

בדרך שהיא משמעותית לאנשי תוכנה.

You're --

אתה --

(Laughter)

(צחוק)

LT: I think it was meaningful to some people here.

ל.ט.: אני חושב שהיא משמעותית לחלק מהאנשים כאן.

CA: You're a very smart computer coder,

כ.א.: אתה תוכניתן מאוד חכם,

and you're hellish stubborn.

ואתה עקשן כמור חמור.

But there must be something else.

אבל חייב להיות עוד משהו.

I mean, you've changed the future.

כלומר, אתה שינית את העתיד.

You must have the ability of these grand visions of the future.

חיבת להיות לך היכולת לראות חזיונות אדירים של העתיד.

You're a visionary, right?

אתה איש חזון, נכון?

LT: I've actually felt slightly uncomfortable at TED

ל.ט.: האמת היא שהרגשתי קצת לא נח ב-TED

for the last two days,

ביומיים האחרונים,

because there's a lot of vision going on, right?

כי יש כאן הרבה חזון, נכון?

And I am not a visionary.

ואני לא איש של חזון.

I do not have a five-year plan.

אין לי תכנית חומש.

I'm an engineer.

אני מהנדס.

And I think it's really --

ואני חושב שזה באמת --

I mean -- I'm perfectly happy with all the people

כלומר, אני לחלוטין מקבל את כל האנשים

who are walking around and just staring at the clouds

שמסתובבים ופשוט מסתכלים על העננים

and looking at the stars and saying, "I want to go there."

ומסתכלים על הכוכבים ואומרים, "אני רוצה להגיע לשם".

But I'm looking at the ground,

אבל אני מסתכל על האדמה,

and I want to fix the pothole that's right in front of me

ואני רוצה לתקן את החור שממש לפני

before I fall in.

לפני שאפול לתוכו.

This is the kind of person I am.

זה סוג האיש שאני.

(Cheers)

(קריאות עידוד)

(Applause)

(תשואות)

CA: So you spoke to me last week about these two guys.

כ.א.: סיפרת לי לפני שבוע על שני אנשים

Who are they and how do you relate to them?

מי הם, ומה הקשר שלך אליהם?

LT: Well, so this is kind of cliché in technology,

ל.ט.: טוב, זו קצת קלישאה בעולם הטכנולוגיה,

the whole Tesla versus Edison,

כל ענין הטסלה מול אדיסון,

where Tesla is seen as the visionary scientist and crazy idea man.

כשטסלה נתפס כמדען איש החזון עם הרעיונות המשוגעים,

And people love Tesla.

ואנשים אוהבים את טסלה.

I mean, there are people who name their companies after him.

כלומר, יש אנשים שקוראים לחברות שלהם על שמו.

(Laughter)

(צחוק)

The other person there is Edison,

האיש השני הוא אדיסון,

who is actually often vilified for being kind of pedestrian

שלעיתים קרובות מזלזלים בו שהוא פשטני

and is --

ושהוא--

I mean, his most famous quote is,

כלומר, הציטוט הכי מפורסם שלו הוא:

"Genius is one percent inspiration and 99 percent perspiration."

"גאונות היא אחוז אחד של השראה ו-99 אחוז זיעה"

And I'm in the Edison camp,

ואני במחנה אדיסון,

even if people don't always like him.

אפילו אם אנשים לא תמיד אוהבים אותו.

Because if you actually compare the two,

כי אם אתה ממש משווה בין השנים,

Tesla has kind of this mind grab these days,

טסלה הוא יותר נחשב בעיני אנשים כיום,

but who actually changed the world?

אבל מי באמת שינה את העולם?

Edison may not have been a nice person,

אדיסון אולי לא היה אדם נחמד,

he did a lot of things --

הוא עשה הרבה דברים --

he was maybe not so intellectual,

הוא אולי לא היה כזה אינטלקטואל,

not so visionary.

לא איש חזון.

But I think I'm more of an Edison than a Tesla.

אבל אני חושב שאני יותר אדיסון מטסלה.

CA: So our theme at TED this week is dreams --

כ.א.: אז הנושא שלנו ב-TED השבוע הוא חלומות --

big, bold, audacious dreams.

חלומות גדולים, נועזים, הרפתקנים.

You're really the antidote to that.

אתה בעצם הניגוד של זה.

LT: I'm trying to dial it down a bit, yes.

ל.ט.: אני מנסה להחליש את זה קצת, כן.

CA: That's good.

כ.א.: זה טוב.

(Laughter)

(צחוק)

We embrace you, we embrace you.

אנחנו מחבקים אותך, אנחנו מחבקים אותך.

Companies like Google and many others have made, arguably,

חברות כמו גוגל ורבות אחרות, הרוויחו, אפשר לומר,

like, billions of dollars out of your software.

מיליארדי דולרים מהתוכנה שלך.

Does that piss you off?

זה מרגיז אותך?

LT: No.

ל.ט.: לא.

No, it doesn't piss me off for several reasons.

לא, זה לא מרגיז אותי מכמה סיבות.

And one of them is, I'm doing fine.

אחת הסיבות היא, שאני די מסודר.

I'm really doing fine.

מצבי באמת טוב.

But the other reason is --

אבל הסיבה השניה היא --

I mean, without doing the whole open source and really letting go thing,

כלומר, בלי כל ענין הקוד הפתוח והשחרור שלו,

Linux would never have been what it is.

לינוקס לעולם לא היה מגיע להיות מה שהוא.

And it's brought experiences I don't really enjoy, public talking,

וזה הביא לחוויות שאני לא ממש נהנה מהן, דיבור בפני קהל,

but at the same time, this is an experience.

אבל באותו הזמן, זו חוויה.

Trust me.

תסמכו עלי.

So there's a lot of things going on that make me a very happy man

אז קורים הרבה דברים שגורמים לי להיות איש מאושר

and thinking I did the right choices.

ולחשוב שבחרתי את הבחירות הנכונות.

CA: Is the open source idea --

כ.א.: האם הרעיון של הקוד הפתוח --

this is, I think we'll end here --

ואני חושב שנסיים כאן,

is the open source idea fully realized now in the world,

האם הרעיון של הקוד הפתוח כבר ממומש לחלוטין בעולם,

or is there more that it could go,

או שיש לו עדין לאן ללכת,

are there more things that it could do?

ויש עוד דברים שהוא יכול לעשות?

LT: So, I'm of two minds there.

ל.ט.: אז, אני מתלבט כאן.

I think one reason open source works so well in code

אני חושב שאחת הסיבות שקוד פתוח מתאים כל כך לתוכנה

is that at the end of the day,

היא שבסופו של דבר,

code tends to be somewhat black and white.

קוד הוא בדרך כלל שחור ולבן.

There's often a fairly good way to decide,

ברב המקרים יש דרך די טובה להחליט,

this is done correctly and this is not done well.

שמשהו נעשה כמו שצריך, ומשהו אחר לא בוצע בצורה טובה.

Code either works or it doesn't,

הקוד עובד, או שהוא לא עובד.

which means that there's less room for arguments.

מה שאומר שיש פחות מקום לויכוחים.

And we have arguments despite this, right?

ויש בינינו ויכוחים למרות זאת, נכון?

In many other areas --

בנושאים רבים אחרים --

I mean, people have talked about open politics and things like that --

כלומר, אנשים דיברו על פוליטיקה פתוחה, ודברים כאלה

and it's really hard sometimes to say

ולפעמים ממש קשה לומר

that, yes, you can apply the same principles in some other areas

שכן, אפשר לישם את אותם עקרונות באזורים אחרים

just because the black and white turns into not just gray,

פשוט כי השחור והלבן הופך לא רק לאפור,

but different colors.

אלא לצבעים רבים אחרים.

So, obviously open source in science is making a comeback.

אז, כמובן אנחנו רואים שקוד פתוח חוזר לעולם המדע.

Science was there first.

המדע היה שם ראשון.

But then science ended up being pretty closed,

אבל אז המדע הפך להיות די סגור,

with very expensive journals and some of that going on.

עם ג'ורנלים מאוד יקרים וכאלה דברים.

And open source is making a comeback in science,

וקוד פתוח חוזר לעולם המדע,

with things like arXiv and open journals.

עם דברים כמו arXive, וג'ורנלים פתוחים.

Wikipedia changed the world, too.

ויקיפדיה שינתה גם היא את העולם.

So there are other examples,

אז יש דוגמאות,

I'm sure there are more to come.

ואני בטוח שיהיו עוד בעתיד.

CA: But you're not a visionary,

כ.א.: אבל אתה לא איש של חזון,

and so it's not up to you to name them.

אז לא תפקידך לחזות מי הם יהיו.

LT: No.

ל.ט.: לא.

(Laughter)

(צחוק)

It's up to you guys to make them, right?

זה התפקיד שלכם לבנות אותם, נכון?

CA: Exactly.

כ.א.: בדיוק.

Linus Torvalds,

לינוס טורבאלדס,

thank you for Linux, thank you for the Internet,

תודה לך על לינוקס, תודה לך על האינטרנט,

thank you for all those Android phones.

תודה לך על כל הטלפונים של אנדרואיד.

Thank you for coming here to TED and revealing so much of yourself.

תודה לך שבאת לכאן ל-TED, ושחשפת כל כך הרבה על עצמך.

LT: Thank you.

ל.ט.: תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)