Sara Seager: The search for planets beyond our solar system

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

I'm here to tell you about the real search for alien life.

אני פה לספר לכם על החיפוש האמיתי לחיים חוצניים.

Not little green humanoids arriving in shiny UFOs,

לא אנשים ירוקים דמויי אדם שמגיעים בחלליות מבריקות,

although that would be nice.

למרות שזה היה נחמד.

But it's the search for planets orbiting stars far away.

אלא זה החיפוש אחר פלנטות שמקיפות כוכבים מרוחקים.

Every star in our sky is a sun.

כל כוכב בשמיים שלנו הוא שמש.

And if our sun has planets --

ואם לשמש שלנו יש פלנטות --

Mercury, Venus, Earth, Mars, etc.,

חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, וכו',

surely those other stars should have planets also,

כמובן לכוכבים האחרים האלה צריכים גם להיות פלנטות,

and they do.

ויש להם.

And in the last two decades,

ובשני העשורים האחרונים,

astronomers have found thousands of exoplanets.

אסטרונומים מצאו אלפי פלנטות חיצוניות.

Our night sky is literally teeming with exoplanets.

שמי הלילה הם ממש שוקקי אקזו פלנטות.

We know, statistically speaking,

אנחנו יודעים, מבחינה סטטיסטית,

that every star has at least one planet.

שלכל כוכב יש לפחות פלנטה אחת.

And in the search for planets,

ובחיפוש אחר פלנטות,

and in the future, planets that might be like Earth,

ובעתיד, פלנטות שאולי דומות לכדור הארץ,

we're able to help address

אנחנו מסוגלים לעזור לטפל

some of the most amazing and mysterious questions

בכמה מהשאלות הכי מסתוריות

that have faced humankind for centuries.

שעמדו בפני האנושות במשך מאות שנים.

Why are we here?

למה אנחנו פה?

Why does our universe exist?

למה היקום שלנו קיים?

How did Earth form and evolve?

איך כדור הארץ נוצר והתפתח?

How and why did life originate and populate our planet?

איך ולמה החיים נוצרו ואיכלסו את הפלנטה?

The second question that we often think about is:

השאלה השניה שאנחנו חושבים עליה פעמים רבות היא:

Are we alone?

האם אנחנו לבד?

Is there life out there?

האם יש חיים שם בחוץ?

Who is out there?

מי שם בחוץ?

You know, this question has been around for thousands of years,

אתם יודעים, השאלה הזו היתה בסביבה במשך אלפי שנים,

since at least the time of the Greek philosophers.

לפחות מאז הזמן של הפילוסופים היוונים.

But I'm here to tell you just how close we're getting

אבל אני פה כדי לספר לכם כמה אנחנו קרובים

to finding out the answer to this question.

למצוא את התשובה לשאלה הזו.

It's the first time in human history that this really is within reach for us.

זו הפעם הראשונה בהסטוריה האנושית שזה באמת בטווח השגה בשבילנו.

Now when I think about the possibilities for life out there,

עכשיו כשאני חושבת על האפשרויות לחיים שם בחוץ,

I think of the fact that our sun is but one of many stars.

אני חושבת על העובדה שהשמש שלנו היא רק אחת מהרבה כוכבים.

This is a photograph of a real galaxy,

זו תמונה של גלקסיה אמיתית,

we think our Milky Way looks like this galaxy.

אנחנו חושבים ששביל החלב שלנו נראית כמו הגלקסיה הזו.

It's a collection of bound stars.

זה אוסף של כוכבים קשורים.

But our [sun] is one of hundreds of billions of stars

אבל השמש שלנו היא אחת ממאות מיליארדים של כוכבים

and our galaxy is one of upwards of hundreds of billions of galaxies.

והגלקסיה שלנו היא אחת ממאות מיליארדי גלקסיות.

Knowing that small planets are very common,

בידיעה שפלנטות קטנות מאוד נפוצות,

you can just do the math.

אתם יכולים פשוט לעשות את החשבון.

And there are just so many stars and so many planets out there,

ויש שם פשוט כל כך הרבה כוכבים וכל כך הרבה פלנטות,

that surely, there must be life somewhere out there.

שבטוח, חייבים להיות חיים היכן שהוא שם בחוץ.

Well, the biologists get furious with me for saying that,

ובכן, הביולוגים מתרגזים עלי לפעמים שאני אומרת את זה,

because we have absolutely no evidence for life beyond Earth yet.

מפני שאין לנו עדיין עדויות בכלל לחיים מחוץ לכדור הארץ.

Well, if we were able to look at our galaxy from the outside

ובכן, אם היינו מסוגלים להביט בגלקסיה שלנו מבחוץ

and zoom in to where our sun is,

ולהתמקד להיכן שהשמש שלנו נמצאת,

we see a real map of the stars.

אנחנו רואים מפה אמיתית של הכוכבים.

And the highlighted stars are those with known exoplanets.

והכוכבים המסומנים הם אלה שידועים שיש להם אקזו פלנטות.

This is really just the tip of the iceberg.

זה באמת רק קצה הקרחון.

Here, this animation is zooming in onto our solar system.

פה, האנימציה מתקרבת לתוך מערכת השמש שלנו.

And you'll see here the planets

ותראו פה את הפלנטות

as well as some spacecraft that are also orbiting our sun.

כמו גם כמה חלליות שגם מקיפות את השמש שלנו.

Now if we can imagine going to the West Coast of North America,

עכשיו, אם נוכל לדמיין ללכת לחוף המערבי של צפון אמריקה,

and looking out at the night sky,

ולהביט בשמי הלילה,

here's what we'd see on a spring night.

הנה מה שנראה בלילה אביבי.

And you can see the constellations overlaid

ואתם יכולים לראות את קבוצות הכוכבים מעל

and again, so many stars with planets.

ושוב, כל כך הרבה כוכבים עם פלנטות.

There's a special patch of the sky where we have thousands of planets.

יש חלק מיוחד בשמיים בו יש לנו אלפי פלנטות.

This is where the Kepler Space Telescope focused for many years.

שם טלסקופ החלל קפלר ממוקד כבר הרבה שנים.

Let's zoom in and look at one of the favorite exoplanets.

בואו נתמקד ונביט באחד האזקו פלטות המועדפות.

This star is called Kepler-186f.

הכוכב הזה נקרא קפלר 186f.

It's a system of about five planets.

זו מערכת של בערך חמש פלנטות.

And by the way, most of these exoplanets, we don't know too much about.

ודרך אגב, רוב האקזו פלנטות האלו, אנחנו לא יודעים עליהן הרבה.

We know their size, and their orbit and things like that.

אנחנו יודעים מה גודלם, והמסלולים שלהם ודברים כאלה.

But there's a very special planet here called Kepler-186f.

אבל יש פלנטה מאוד מיוחדת פה שנקראת קפלר 186f.

This planet is in a zone that is not too far from the star,

הפלנטה הזו היא באזור לא רחוק מדי מהכוכב,

so that the temperature may be just right for life.

כך שהטמפרטורות אולי יהיו מתאימות בדיוק לחיים.

Here, the artist's conception is just zooming in

פה, התפיסה של האמן היא פשוט עושה זום

and showing you what that planet might be like.

ומראה לכם איך הפלנטה אולי תראה.

So, many people have this romantic notion of astronomers

אז, להרבה אנשים יש את המחשבה הרומנטית הזו של אסטרונומים

going to the telescope on a lonely mountaintop

הולכים לטלסקופ על פסגת הר בודדה

and looking at the spectacular night sky through a big telescope.

ומביטים בשמי הלילה המרהיבים דרך טלסקופ גדול.

But actually, we just work on our computers like everyone else,

אבל למעשה, אנחנו רק עובדים על המחשבים שלנו כמו כולם,

and we get our data by email or downloading from a database.

ואנחנו מקבלים את המידע הזה באימייל או מורידים אותו ממאגר מידע.

So instead of coming here to tell you

אז במקום לבוא לפה לספר לכם

about the somewhat tedious nature of the data and data analysis

על הטבע הדי מייגע של מידע ואנליזת מידע

and the complex computer models we make,

ומודלי המחשב המורכבים שאנחנו יוצרים,

I have a different way to try to explain to you

יש לי דרך שונה לנסות להסביר לכם

some of the things that we're thinking about exoplanets.

כמה מהדברים שאנחנו חושבים על אקזו פלנטות.

Here's a travel poster:

הנה פוסטר נסיעות:

"Kepler-186f:

"'קפלר 186f:

Where the grass is always redder on the other side."

שם הדשא תמיד אדום יותר בצד השני."

That's because Kepler-186f orbits a red star,

זה בגלל שקפלר 186f חג סביב כוכב אדום,

and we're just speculating that perhaps the plants there,

ואנחנו רק משערים שאולי לצמחים שם,

if there is vegetation that does photosynthesis,

אם יש צמחיה שעושה פוטוניסטזה,

it has different pigments and looks red.

יש פיגמנטים שונים והם נראים אדומים.

"Enjoy the gravity on HD 40307g,

"תהנו מהכבידה של HD 40307g.

a Super-Earth."

סופר כדור ארץ."

This planet is more massive than Earth

הפלנטה הזאת יותר מסיבית מכדור הארץ

and has a higher surface gravity.

ויש לה כבידה גדולה יותר על פני השטח.

"Relax on Kepler-16b,

"הרגעו בקפלר 16b,

where your shadow always has company."

שם לצללים תמיד יש חברה."

(Laughter)

(צחוק)

We know of a dozen planets that orbit two stars,

אנחנו יודעים על עשרות פלנטות שמקיפות שני כוכבים,

and there's likely many more out there.

ויש שם כנראה הרבה יותר.

If we could visit one of those planets,

אם נוכל לבקר באחת הפלנטות האלה,

you literally would see two sunsets

אתם ממש תראו שתי שקיעות

and have two shadows.

ויהיו לכם שני צללים.

So actually, science fiction got some things right.

אז למעשה, המדע הבדיוני עשה כמה דברים נכון.

Tatooine from Star Wars.

טטואין ממלחמת הכוכבים.

And I have a couple of other favorite exoplanets

ויש לי עוד כמה פלנטות מועדפות

to tell you about.

לספר לכם עליהן.

This one is Kepler-10b,

זו קפלר 10b,

it's a hot, hot planet.

זו פלנטה ממש ממש חמה.

It orbits over 50 times closer to its star

היא מקיפה למעלה מ 50 פעמים את הכוכב שלה

than our Earth does to our sun.

מאשר כדור הארץ מקיף את השמש.

And actually, it's so hot,

ולמעשה, הוא כל כך חם,

we can't visit any of these planets, but if we could,

שאנחנו לא יכולים לבקר בפלנטות האלו, אבל אם היינו יכולים,

we would melt long before we got there.

היינו נמסים הרבה לפני שהיינו מגיעים לשם.

We think the surface is hot enough to melt rock

אנחנו חושבים שפני השטח חמים מספיק להמיס סלע

and has liquid lava lakes.

ויש להם אגמי לאבה נוזליים.

Gliese 1214b.

גליס 1214b.

This planet, we know the mass and the size

הפלנטה הזו, אנחנו יודעים את המאסה והגודל

and it has a fairly low density.

ויש לה דחיסות די נמוכה.

It's somewhat warm.

היא מעט חמה.

We actually don't know really anything about this planet,

אנחנו למעשה לא יודעים באמת כלום על הפלנטה הזו,

but one possibility is that it's a water world,

אבל אפשרות אחת היא שהיא עולם מים,

like a scaled-up version of one of Jupiter's icy moons

כמו גרסה מוגדלת של אחד הירחים הקפואים של צדק

that might be 50 percent water by mass.

שאולי 50 אחוז ממסתם היא מים.

And in this case, it would have a thick steam atmosphere

ובמקרה הזה, היתה לה שכבה עבה של אטמוספירה

overlaying an ocean,

שמכסה את האוקיינוס,

not of liquid water,

לא של מים נוזליים,

but of an exotic form of water, a superfluid --

אלא גרסה אקזוטית של מים, סופר נוזל --

not quite a gas, not quite a liquid.

לא בדיוק גז, לא בדיוק נוזל.

And under that wouldn't be rock,

ומתחת לזה לא יהיו סלעים,

but a form of high-pressure ice,

אלא צורה של קרח בדחיסות גבוהה,

like ice IX.

כמו קרח 9.

So out of all these planets out there,

אז מתוך כל הפלנטות שם בחוץ,

and the variety is just simply astonishing,

והמגוון הוא פשוט מפליא,

we mostly want to find the planets that are Goldilocks planets, we call them.

אנחנו בעיקר רוצים למצוא את הפלנטות שבאזור זהבה, אנחנו קווראים להם.

Not too big, not too small,

לא גדולים מיד, לא קטנים מדי,

not too hot, not too cold --

לא חמים מדי, לא קרים מדי --

but just right for life.

אלא בדיוק מתאימים לחיים.

But to do that, we'd have to be able to look

אבל כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להביט

at the planet's atmosphere,

באנטוספירת הפלנטה,

because the atmosphere acts like a blanket trapping heat --

מפני שהאטמוספירה פועלת כמו שמיכה שלוכדת את החום --

the greenhouse effect.

אפקט החממה.

We have to be able to assess the greenhouse gases

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להעריך את גזי החממה

on other planets.

על פלנטות אחרות.

Well, science fiction got some things wrong.

ובכן, המדע הבדיוני טעה בכמה דברים.

The Star Trek Enterprise

החללית אנטרפרייז

had to travel vast distances at incredible speeds

היתה צריכה לעבור מרחקים עצומים במהירויות מהממות

to orbit other planets

כדי לחוג סביב פלנטות אחרות

so that First Officer Spock could analyze the atmosphere

כך שהקצין הראשון ספוק יוכל לנתח את האטמוספירה

to see if the planet was habitable

כדי לראות אם הכוכבים ניתנים למחיה

or if there were lifeforms there.

או אם יש צורות חיים שם.

Well, we don't need to travel at warp speeds

ובכן, אחננו לא צריכים לטוס במהירות עיוות

to see other planet atmospheres,

כדי לראות אטמוספירות של פלנטות אחרות,

although I don't want to dissuade any budding engineers

למרות שאני לא רוצה לדכא אנשים ששואפים להיות מהנדסים

from figuring out how to do that.

מלהבין איך לעשות את זה.

We actually can and do study planet atmospheres

אנחנו למעשה יכולים לחקור את אטמוספירת הפלנטות

from here, from Earth orbit.

מפה, מסביב לכדור הארץ.

This is a picture, a photograph of the Hubble Space Telescope

זו תמונה, צילום של טלסקופ החלל האבל

taken by the shuttle Atlantis as it was departing

שנלקחה מהמעבורת אטלנטיס כשהוא ניתק

after the last human space flight to Hubble.

אחרי הליכת החלל האחרונה להאבל.

They installed a new camera, actually,

הם התקינו מצלמה חדשה, למעשה,

that we use for exoplanet atmospheres.

בה התשמשנו לאטמוספירת אקזו פלנטות.

And so far, we've been able to study dozens of exoplanet atmospheres,

ועד כה, היינו מסוגלים לחקור עשרות אטמוספירות של אקזו פלנטות,

about six of them in great detail.

בערך שש מהן בפירוט.

But those are not small planets like Earth.

אבל אלו לא פלנטות קטנות כמו כדור הארץ.

They're big, hot planets that are easy to see.

הן פלנטות גדולות וחמות שקל לראות.

We're not ready,

אנחנו לא מוכנים,

we don't have the right technology yet to study small exoplanets.

עדיין אין לנו את הטכנולוגיה המתאימה לחקור אקזו פלנטות קטנות.

But nevertheless,

אבל עם זאת,

I wanted to try to explain to you how we study exoplanet atmospheres.

אני רוצה לנסות להסביר לכם איך אנחנו חוקרים אטמוספירות של אקזו פלנטות.

I want you to imagine, for a moment, a rainbow.

אני רוצה שתדמינו, לרגע, קשת.

And if we could look at this rainbow closely,

ואם נוכל להביט בקשת הזו מקרוב,

we would see that some dark lines are missing.

נוכל לראות שכמה קוים כהים חסרים.

And here's our sun,

והנה השמש שלנו,

the white light of our sun split up,

האור הלבן של השמש שלנו מתפצל,

not by raindrops, but by a spectrograph.

לא על ידי טיפות, אלא על ידי ספקטרוגרף.

And you can see all these dark, vertical lines.

ואתם יכולים לראות אל כל הקווים הכהים האנכיים האלה.

Some are very narrow, some are wide,

כמו מאוד צרים, כמה רחבים,

some are shaded at the edges.

כמה מוצלים בקצוות.

And this is actually how astronomers have studied objects in the heavens,

וזה למעשה איך שהאסטרונומים חוקרים עצמים בשמיים,

literally, for over a century.

באמת, למשך יותר ממאה.

So here, each different atom and molecule

אז פה, לכל אטום ומולקולה שונים

has a special set of lines,

יש סט מיוחד של קווים,

a fingerprint, if you will.

טביעת אצבע, אם תרצו.

And that's how we study exoplanet atmospheres.

וכך אנחנו חוקרים אטמוספירות של אקזו פלנטות.

And I'll just never forget when I started working

ואני לעולם לא אשכח כשהתחלתי לעבוד

on exoplanet atmospheres 20 years ago,

על אטמוספירות של אקזו פלנטות לפני 20 שנה,

how many people told me,

כמה אנשים אמרו לי,

"This will never happen.

"זה לעולם לא יקרה.

We'll never be able to study them. Why are you bothering?"

לעולם לא נהיה מסוגלים לחקור אותן. למה את טורחת?"

And that's why I'm pleased to tell you about all the atmospheres studied now,

ולכן אני כל כך שמחה לספר לכם על כל האטמוספירות שחקרתי עד עכשיו,

and this is really a field of its own.

וזה באמת תחום בפני עצמו.

So when it comes to other planets, other Earths,

אז כשזה מגיע לפלנטות אחרות, כדורי ארץ אחרים,

in the future when we can observe them,

בעתיד כשנוכל לצפות בהם,

what kind of gases would we be looking for?

איזה סוגי גזים נחפש?

Well, you know, our own Earth has oxygen in the atmosphere

ובכן, אתם יודעים, בכדור הארץ שלנו יש חמצן באטמוספירה

to 20 percent by volume.

בנפח של 20 אחוז.

That's a lot of oxygen.

זה הרבה חמצן.

But without plants and photosynthetic life,

אבל בלי צמחים וחיים פוטוסינטזיים,

there would be no oxygen,

לא היה חמצן,

virtually no oxygen in our atmosphere.

כמעט בכלל לא היה חמצן באטמוספירה שלנו.

So oxygen is here because of life.

אז חמצן פה בגלל החיים.

And our goal then is to look for gases in other planet atmospheres,

והמטרה שלנו היא לחפש גזים בפלנטות אחרות,

gases that don't belong,

גזים שלא שייכים,

that we might be able to attribute to life.

שאולי נהייה מסוגלים לשייך לחיים.

But which molecules should we search for?

אבל אילו מוקלקולות אנחנו צריכים לחפש?

I actually told you how diverse exoplanets are.

למעשה אמרתי לכם כמה מגוונות האקזו פלנטות.

We expect that to continue in the future

אנחנו צופים שזה ימשיך בעתיד

when we find other Earths.

כשנמצא כדורי ארץ אחרים.

And that's one of the main things I'm working on now,

וזה אחד הדברים העיקריים שאני עובדת עליו עכשיו,

I have a theory about this.

יש לי תאוריה בנוגע לזה.

It reminds me that nearly every day,

זה מזכיר לי שכמעט כל יום,

I receive an email or emails

אני מקבלת מייל או מיילים

from someone with a crazy theory about physics of gravity

ממישהו עם תאוריה משוגעת בנוגע לפיזיקה של הכבידה

or cosmology or some such.

או קוסמולוגיה או משהו כזה.

So, please don't email me one of your crazy theories.

אז, בבקשה את תשלחו לי מיילים על אחת התאוריות המשוגעות שלכם.

(Laughter)

(צחוק)

Well, I had my own crazy theory.

ובכן, היתה לי תאוריה משוגעת משלי.

But, who does the MIT professor go to?

אבל לאן פרופסורית ב MIT הולכת?

Well, I emailed a Nobel Laureate in Physiology or Medicine

ובכן, שלחתי מייל לזוכה פרס נובל בפיזיולוגיה של הרפואה

and he said, "Sure, come and talk to me."

והוא אמר, "בוודאי, בואי לפגוש אותי."

So I brought my two biochemistry friends

אז הבאתי את שני החברים הביו כימאים שלי

and we went to talk to him about our crazy theory.

והלכנו לדבר איתו על התאוריה המשוגעת שלנו.

And that theory was that life produces all small molecules,

והתאוריה הזו היתה שחיים מייצרים את כל המולקולות הקטנות,

so many molecules.

כל כך הרבה מולקולות.

Like, everything I could think of, but not being a chemist.

כאילו, כל מה שיכולתי לחשוב עליו, אבל לא להיות כימאית.

Think about it:

חשבו על זה:

carbon dioxide, carbon monoxide,

פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני,

molecular hydrogen, molecular nitrogen,

מימן מולקולרי, חנקן מולקולרי,

methane, methyl chloride --

מתאן, מתיל כלוריד --

so many gases.

כל כך הרבה גזים.

They also exist for other reasons,

הם גם קיימים מסיבות אחרות,

but just life even produces ozone.

אבל רק חיים אפילו מייצרים אוזון.

So we go to talk to him about this,

אז אנחנו הולכים לדבר איתו על זה,

and immediately, he shot down the theory.

ומייד, הוא מפיל את התאוריה שלנו.

He found an example that didn't exist.

הוא מצא דוגמה שלא היתה קיימת.

So, we went back to the drawing board

אז, הלכנו חזרה לשולחן השרטוט

and we think we have found something very interesting in another field.

ואנחנו חושבים שמצאנו משהו מאוד מעניין בתחום אחר.

But back to exoplanets,

אבל חזרה לאקזו פלנטות,

the point is that life produces so many different types of gases,

הנקודה היא שהחיים מייצרים כל כך הרבה גזים שונים,

literally thousands of gases.

ממש אלפי גזים.

And so what we're doing now is just trying to figure out

וכך מה שאנחנו עושים עכשיו זה פשוט לנסות להבין

on which types of exoplanets,

על איזה סוגי אקזו פלנטות

which gases could be attributed to life.

איזה סוגי גזים משוייכים לחיים.

And so when it comes time when we find gases

ואז כשיגיע הזמן שנמצא גזים

in exoplanet atmospheres

באטמוספירות של אקזו פלנטות

that we won't know if they're being produced

שלא נדע אם הם מיוצרים

by intelligent aliens or by trees,

על ידי חייזרים תבוניים או על ידי עצים,

or a swamp,

או ביצה,

or even just by simple, single-celled microbial life.

או אפילו פשוט על ידי חיים מיקרוביים פשוטים בעלי תא אחד.

So working on the models

אז עבודה על מודלים

and thinking about biochemistry,

וחשיבה על ביו כימיה,

it's all well and good.

זה הכל טוב ויפה.

But a really big challenge ahead of us is: how?

אבל אתגר באמת גדול לפנינו הוא: איך?

How are we going to find these planets?

איך נמצא את הפלנטות האלו?

There are actually many ways to find planets,

יש למעשה הרבה דרכים למצוא פלנטות,

several different ways.

כמה דרכים שונות.

But the one that I'm most focused on is how can we open a gateway

אבל זו שאני הכי ממוקדת בה היא איך אנחנו פותחים שער

so that in the future,

כך שבעתיד,

we can find hundreds of Earths.

נוכל למצוא מאות כדורי ארץ.

We have a real shot at finding signs of life.

יש לנו סיכון טוב למצוא סימני חיים.

And actually, I just finished leading a two-year project

ולמעשה, אני בדיוק סיימתי להוביל פרוייקט בן שנתיים

in this very special phase

בפאזה המאוד מיוחדת הזו

of a concept we call the starshade.

של רעיון שאנחנו קוראים לו סטארשייד.

And the starshade is a very specially shaped screen

וסטארשייד הוא מסך בצורה מאוד מיוחדת

and the goal is to fly that starshade

והמטרה היא להעלות את סטארשייד

so it blocks out the light of a star

כך שהוא חוסם את האור של הכוכב

so that the telescope can see the planets directly.

כך שהטלסקופ יכול לראות את הפלנטות ישירות.

Here, you can see myself and two team members

ופה, אתם יכולים לראות אותי ושני חברי צוות אחרים

holding up one small part of the starshade.

מחזיקים חלק קטן אחד של סטארשייד.

It's shaped like a giant flower,

הוא מעוצב כמו פרח ענק,

and this is one of the prototype petals.

וזה אחד מאבות הטיפוס של עלי הכותרת.

The concept is that a starshade and telescope could launch together,

הרעיון היא שסטרשייד וטלסקופ ישוגרו יחד,

with the petals unfurling from the stowed position.

עם עלי הכותרת מתפרשים מתנוחה מאוכסנת.

The central truss would expand,

התמוכה המרכזית תתרחב,

with the petals snapping into place.

עם עלי הכותרת קופצים למקום.

Now, this has to be made very precisely,

עכשיו, זה חייב להעשות מאוד במדוייק,

literally, the petals to microns

ממש, עלי הכותרת לרמה של מיקרונים

and they have to deploy to millimeters.

והם חייבים להפתח בדיוק של מילימטרים.

And this whole structure would have to fly

וכל המבנה הזה יצטרך לטוס

tens of thousands of kilometers away from the telescope.

עשרות אלפי קילומטרים הרחק מהטלסקופ.

It's about tens of meters in diameter.

זה בערך בקוטר של עשרות מטרים.

And the goal is to block out the starlight to incredible precision

והמטרה היא לחסום את אור הכוכב בדיוק מדהים

so that we'd be able to see the planets directly.

כך שנהיה מסוגלים לראות את הפלנטות ישירות.

And it has to be a very special shape,

וזה חייב להיות בצורה מאוד מיוחדת,

because of the physics of defraction.

בגלל הפיזיקה של השבירה.

Now this is a real project that we worked on,

עכשיו זה פרוייקט אמיתי שעבדנו עליו,

literally, you would not believe how hard.

ממש, לא תאמינו כמה קשה.

Just so you believe it's not just in movie format,

רק כדי שתאמינו שזה לא פורמט לסרט,

here's a real photograph

הנה תמונה אמיתית

of a second-generation starshade deployment test bed in the lab.

של ניסוי פריסה במעבדה של סטארשייד דור שני.

And in this case, I just wanted you to know

ובמקרה הזה, אני רק רוצה שתדעו

that that central truss has heritage left over

שבחיבור המרכזי הזה יש שאריות מורשות

from large radio deployables in space.

מפריסות רדיו גדולות בחלל.

So after all of that hard work

אז אחרי כל העבודה הקשה

where we try to think of all the crazy gases that might be out there,

בה אנחנו מנסים לחשוב על כל הגזים המטורפים שאולי יכולים להיות שם,

and we build the very complicated space telescopes

ובנינו את טלסקופי החלל המאוד מורכבים

that might be out there,

שאולי קיימים,

what are we going to find?

מה נמצא?

Well, in the best case,

ובכן, במקרים הטובים ביותר,

we will find an image of another exo-Earth.

נמצא תמונה של אקזו כדור הארץ אחר.

Here is Earth as a pale blue dot.

הנה כדור הארץ כנקודה כחולה דהויה.

And this is actually a real photograph of Earth

וזה למעשה תמונה אמיתית של כדור הארץ

taken by the Voyager 1 spacecraft,

שנלקחה על ידי החללית וויאג'ר 1,

four billion miles away.

במרחק ארבע מיליארד קילומטר.

And that red light is just scattered light in the camera optics.

והאור האדום הוא פשוט אור מפוזר באופטיקה של המצלמה.

But what's so awesome to consider

אבל מה שהכי מדהים לחשוב

is that if there are intelligent aliens

הוא שאם יש חייזרים אינטיליגנטים

orbiting on a planet around a star near to us

שחגים על פלנטה סביב כוכב שקרוב אלינו

and they build complicated space telescopes

והם בנו טלסקופי חלל מורכבים

of the kind that we're trying to build,

מהסוג שאנחנו מנסים לבנות,

all they'll see is this pale blue dot,

כל מה שהם היו רואים זו הנקרה הכחולה הדהויה הזו,

a pinprick of light.

דקירת סיכה של אור.

And so sometimes, when I pause to think

וכך לפעמים, כשאני מפסיקה לחשוב

about my professional struggle and huge ambition,

על המאבק המקצועי שלי והשאיפות העצומות,

it's hard to think about that

זה קשה לחשוב על זה

in contrast to the vastness of the universe.

בניגוד לגודל העצום של היקום.

But nonetheless, I am devoting the rest of my life

אבל עדיין, אני מקדישה את שאר חיי

to finding another Earth.

למציאת כדור ארץ נוסף.

And I can guarantee

ואני יכולה להבטיח

that in the next generation of space telescopes,

שבדור הבא של טלסקופי חלל,

in the second generation,

והדור השני,

we will have the capability to find and identity other Earths.

תהיה לנו את היכולת למצוא ולזהות כדורי ארץ אחרים.

And the capability to split up the starlight

והיכולת לפצל את אור הכוכבים

so that we can look for gases

כך שנוכל להביט בגזים

and assess the greenhouse gases in the atmosphere,

ולהעריך את גזי החממה באטמוספירה,

estimate the surface temperature,

להעריך את טמפרטורת פני השטח,

and look for signs of life.

ולחפש סימני חיים.

But there's more.

אבל יש יותר.

In this case of searching for other planets like Earth,

במקרה של חיפוש פלנטות אחרות כמו כדור הארץ,

we are making a new kind of map

אנחנו עושים מפה מסוג חדש

of the nearby stars and of the planets orbiting them,

של כוכבים קרובים והפלנטות שחגות סביבן,

including [planets] that actually might be inhabitable by humans.

כולל כוכבים שלמעשה יכולים היו להיות מיושבים על ידי בני אדם.

And so I envision that our descendants,

וכך אני מתארת שהצאצאים שלנו,

hundreds of years from now,

מאות שנים מעכשיו,

will embark on an interstellar journey to other worlds.

יצאו למסע בין כוכבי לעולמות אחרים.

And they will look back at all of us

והם יביטו אחורה עלינו

as the generation who first found the Earth-like worlds.

כדור שמצא לראשונה עולמות דמויי כדור הארץ.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

June Cohen: And I give you, for a question,

ג'ון כוהן: ואני נותנת לך, לשאלה,

Rosetta Mission Manager Fred Jansen.

את מנהל משימת רוזטה פרד ג'נסן.

Fred Jansen: You mentioned halfway through

פרד ג'נסן: הזכרת באמצע ההרצאה

that the technology to actually look at the spectrum

שהטכנולוגיה להביט למעשה בספקטרום

of an exoplanet like Earth is not there yet.

של אקזו פלנטות כמו כדור הארץ עדיין לא מוכנה.

When do you expect this will be there,

מתי את צופה שזה יגיע,

and what's needed?

ומה דרוש?

Actually, what we expect is what we call our next-generation Hubble telescope.

למעשה, מה שאנחנו מצפים זה אנחנו קוראים לזה הדור הבא שלנו של טלסקופ האבל.

And this is called the James Webb Space Telescope,

וזה נקרא טלסקופ החלל ג'יימס ווב,

and that will launch in 2018,

והוא ישוגר ב 2018,

and that's what we're going to do,

וזה מה שאנחנו עומדים לעשות,

we're going to look at a special kind of planet

אנחנו עומדים להביט בסוג מסויים של פלנטות

called transient exoplanets,

שנקראות אקזו פלנטות מעבר,

and that will be our first shot at studying small planets

וזה יהיה הנסיון הראשון שלנו בחקר פלנטות קטנות

for gases that might indicate the planet is habitable.

אחר גזים שאולי מעידים שהפלנטה מאפשרת חיים.

JC: I'm going to ask you one follow-up question, too, Sara,

ג"כ: אני גם אשאל אותך שאלת המשך, שרה,

as the generalist.

כמכלילה.

So I am really struck by the notion in your career

אני באמת נפעמת מהפן של הקריירה שלך

of the opposition you faced,

של האופוזיציה שעמדה מולך,

that when you began thinking about exoplanets,

שכשהתחלת לחשוב על אקזו פלנטות,

there was extreme skepticism in the scientific community

היתה סקפטיות קיצונית בקהילה המדעית

that they existed,

שהם היו קיימים,

and you proved them wrong.

ואת הוכחת שהם טעו.

What did it take to take that on?

מה נדרש כדי לקחת את האתגר הזה?

SS: Well, the thing is that as scientists,

ש"ס: ובכן, העניין הוא שכמדענים,

we're supposed to be skeptical,

אנחנו אמורים להיות סקפטיים,

because our job to make sure that what the other person is saying

מפני שהעבודה שלנו לוודא שמה שאנשים אחרים אומרים

actually makes sense or not.

למעשה הגיוני או לא.

But being a scientist,

אבל להיות מדענים,

I think you've seen it from this session,

אני חושבת שראיתם את זה מהמושב הזה,

it's like being an explorer.

זה כמו להיות חוקר.

You have this immense curiosity,

חייבת להיות לכם סקרנות עצומה,

this stubbornness,

את העקשנות,

this sort of resolute will that you will go forward

סוג של רצון מוצק שתמשיכו

no matter what other people say.

לא משנה מה אחרים יגידו.

JC: I love that. Thank you, Sara.

ג"כ: אני אוהבת את זה, תודה לך שרה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)