Gary Kovacs: Tracking the trackers

Translator: Timothy Covell Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Nir Bibi מבקר: Sigal Tifferet

I don't know why, but I'm continually amazed to think

אני לא יודע למה, אבל זה מפתיע אותי כל פעם מחדש לחשוב

that two and a half billion of us around the world

ששניים וחצי מיליארד מאיתנו מסביב לעולם

are connected to each other through the Internet

מחוברים אחד לשני דרך האינטרנט

and that at any point in time

ושבכל נקודה בזמן

more than 30 percent of the world's population

יותר מ-30 אחוז מאוכלוסיית העולם

can go online to learn, to create and to share.

יכולה לגשת לרשת, כדי ללמוד, ליצור ולשתף.

And the amount of time each of us is spending doing all of this

וכמות הזמן שכל אחד מאיתנו משקיע בלעשות את זה

is also continuing to go grow.

גם ממשיכה לגדול.

A recent study showed

מחקר עדכני מראה

that the young generation alone

שהדור הצעיר לבדו

is spending over eight hours a day online.

מבלה יותר משמונה שעות ביום ברשת.

As the parent of a nine-year-old girl,

כהורה לילדה בת תשע,

that number seems awfully low.

המספר הזה נראה ממש נמוך.

(Laughter)

(צחוק)

But just as the Internet has opened up the world for each and every one of us,

אבל בדיוק כמו שהאינטרנט פתח את העולם לכל אחד מאיתנו,

it has also opened up each and every one of us to the world.

הוא גם פתח כל אחד מאיתנו לעולם.

And increasingly, the price we're being asked to pay

ובאופן גובר והולך, המחיר שאנחנו מתבקשים לשלם

for all of this connectedness

על כל החיבוריות הזו

is our privacy.

הוא הפרטיות שלנו.

Today, what many of us would love to believe

כיום, מה שרבים מאיתנו היו רוצים להאמין

is that the Internet is a private place; it's not.

זה שהאינטרנט הוא מקום פרטי; הוא לא.

And with every click of the mouse and every touch of the screen,

ועם כל קליק על העכבר וכל מגע על המסך,

we are like Hansel and Gretel

אנחנו כמו עמי ותמי

leaving breadcrumbs of our personal information

משאירים פרורים של מידע אישי

everywhere we travel through the digital woods.

בכל מקום אליו אנחנו גולשים ביער הדיגיטלי.

We are leaving our birthdays, our places of residence,

אנחנו משאירים את ימי ההולדת שלנו, את מקום המגורים שלנו,

our interests and preferences,

תחומי העניין שלנו והעדפותינו,

our relationships,

את מערכות היחסים שלנו ,

our financial histories, and on and on it goes.

ההיסטוריה הפיננסית שלנו, וזה נמשך עוד עוד.

Now don't get me wrong,

עכשיו אל תבינו אותי לא נכון,

I'm not for one minute suggesting that sharing data is a bad thing.

אני לא מציע אפילו לרגע ששיתוף מידע הוא דבר רע.

In fact, when I know the data that's being shared

למעשה, כשאני יודע שהמידע משותף

and I'm asked explicitly for my consent,

ומבקשים במפורש את הסכמתי,

I want some sites to understand my habits.

אני מעוניין שחלק מהאתרים יכירו את ההרגלים שלי.

It helps them suggest books for me to read

זה עוזר להם להציע לי ספרים לקריאה

or movies for my family to watch

או סרטים לראות עם המשפחה

or friends for us to connect with.

או להכיר לי חברים חדשים.

But when I don't know and when I haven't been asked,

אבל כשאני לא יודע וכשלא שואלים אותי,

that's when the problem arises.

אז מתחילות הבעיות.

It's a phenomenon on the Internet today

זו תופעה באינטרנט היום

called behavioral tracking,

שנקראת מעקב התנהגותי,

and it is very big business.

וזה עסק ממש גדול.

In fact, there's an entire industry formed

למעשה, יש תעשיה שלמה שהוקמה

around following us through the digital woods

למעקב אחרינו ביער הדיגיטלי

and compiling a profile on each of us.

ויצירת פרופיל של כל אחד מאיתנו.

And when all of that data is held,

וכשכל המידע הזה מוחזק,

they can do almost whatever they want with it.

הם יכולים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים איתו.

This is an area today that has very few regulations

זה תחום היום שיש בו מעט מאוד תקנות

and even fewer rules.

ואפילו פחות חוקים.

Except for some of the recent announcements here in the United States and in Europe,

חוץ מההכרזות המעטות האחרונות כאן בארה"ב ובאירופה,

it's an area of consumer protection that's almost entirely naked.

זה תחום של הגנת הצרכן שפרוץ כמעט לחלוטין.

So let me expose this lurking industry a little bit further.

אז תנו לי לחשוף את התעשיה המאיימת הזו קצת יותר.

The visualization you see forming behind me is called Collusion

ההדגמה שאתם רואים נוצרת מאחורי נקראת Collusion (קנוניה)

and it's an experimental browser add-on

וזה תוסף נסיוני לדפדפן

that you can install in your Firefox browser

שאתם יכולים להתקין על דפדפן פיירפוקס,

that helps you see where your Web data is going and who's tracking you.

שעוזר לכם לראות לאן מידע הרשת שלכם הולך ומי עוקב אחריכם.

The red dots you see up there

הנקודות האדומות שאתם רואים שם

are sites that are behavioral tracking

הן אתרים שעוקבים אחר התנהגות

that I have not navigated to, but are following me.

שלא גלשתי אליהם, אבל עוקבים אחרי.

The blue dots are the sites that I've actually navigated directly to.

הנקודות הכחולות הן האתרים גלשתי ישירות אליהם.

And the gray dots are sites that are also tracking me,

והנקדות האפורות הן אתרים שגם עוקבים אחרי,

but I have no idea who they are.

אבל אין לי מושג מי הם.

All of them are connected, as you can see,

כולם מקושרים, כמו שאתם רואים,

to form a picture of me on the Web.

כדי ליצור תמונה שלי באינטרנט.

And this is my profile.

וזה הפרופיל שלי.

So let me go from an example to something very specific and personal.

אז תנו לי לעבור מדוגמה למשהו מאוד ספציפי ואישי.

I installed Collusion in my own laptop two weeks ago

התקנתי את Collusion בלפטופ שלי לפני שבועיים

and I let it follow me around for what was a pretty typical day.

ואני נותן לו לעקוב אחרי במשך יום טיפוסי.

Now like most of you,

עכשיו כמו רובכם,

I actually start my day going online and checking email.

אני מתחיל את היום למעשה בחיבור לרשת ובדיקת דוא"ל.

I then go to a news site, look for some headlines.

אז אני גולש לאתר החדשות, ומביט בכמה כותרות.

And in this particular case I happened to like one of them

ובמקרה הספציפי הזה קרה שאהבתי אחת מהן

on the merits of music literacy in schools

על המעלות של לימודי מוזיקה בבתי ספר

and I shared it over a social network.

ושיתפתי אותה ברשת חברתית.

Our daughter then joined us at the breakfast table,

בתי אז הצטרפה אלינו לשולחן ארוחת הבוקר,

and I asked her, "Is there an emphasis on music literacy in your school?"

ושאלתי אותה, "יש איזשהו דגש על אוריינות מוסיקלית בבית הספר שלך?"

And she, of course, naturally as a nine-year-old,

אז היא, כמובן, בטבעיות של בת תשע,

looked at me and said quizzically, "What's literacy?"

הסתכלה עלי ושאלה בפליאה, , "מה זו אוריינות?"

So I sent her online, of course, to look it up.

אז שלחתי אותה לרשת, כמובן, לחפש את זה.

Now let me stop here.

עכשיו תנו לי לעצור כאן.

We are not even two bites into breakfast

לא הספקנו לאכול שני ביסים מארוחת הבוקר,

and there are already nearly 25 sites that are tracking me.

וכבר יש כמעט 25 אתרים שעוקבים אחרי.

I have navigated to a total of four.

וגלשתי בסך הכל לארבעה.

So let me fast-forward through the rest of my day.

אז תנו לי לרוץ קדימה להמשך היום שלי.

I go to work, I check email,

אני הולך לעבודה, בודק דוא"ל,

I log onto a few more social sites, I blog,

ניגש לעוד כמה אתרים חברתיים, כותב בבלוג,

I check more news reports, I share some of those news reports,

בודק עוד עדכוני חדשות, משתף כמה מהדיווחים החדשותיים,

I go look at some videos,

מסתכל על כמה סרטונים,

pretty typical day -- in this case, actually fairly pedantic --

יום די טיפוסי -- במקרה הזה, למעשה די פדנטי --

and at the end of the day, as my day winds down,

ובסןף היום, כשהיום נרגע,

look at my profile.

הביטו בפרופיל שלי.

The red dots have exploded.

הנקודות האדומות התפוצצו.

The gray dots have grown exponentially.

הנקודות האפורות גדלו אקספוננציאלית.

All in all, there's over 150 sites

בסך הכל יותר מ-150 אתרים

that are now tracking my personal information,

שעוקבים עכשיו אחרי המידע הפרטי שלי,

most all of them without my consent.

רובם בלי רשותי.

I look at this picture and it freaks me out.

אני מביט בתמונה הזו וזה משגע אותי.

This is nothing. I am being stalked across the Web.

זה כלום. עוקבים אחרי ברשת.

And why is this happening?

ולמה זה קורה?

Pretty simple -- it's huge business.

בפשטות -- זה עסק גדול.

The revenue of the top handful of companies in this space

הרווחים של קומץ החברות הגדולות בתחום

is over 39 billion dollars today.

הוא יותר מ-39 מיליארד כיום.

And as adults, we're certainly not alone.

וכמבוגרים, אנחנו בהחלט לא לבד.

At the same time I installed my own Collusion profile,

באותו הזמן שהתקנתי את Collusion אצלי,

I installed one for my daughter.

התקנתי אותו גם אצל בתי.

And on one single Saturday morning, over two hours on the Internet,

ובבוקר יום שבת אחד, קצת יותר משעתיים באינטרנט,

here's her Collusion profile.

הנה פרופיל Collusion שלה.

This is a nine-year-old girl

זו ילדה בת תשע

navigating to principally children's sites.

גולשת בעיקר לאתרי ילדים.

I move from this, from freaked out to enraged.

אני עובר ממשתגע לזועם.

This is no longer me being a tech pioneer or a privacy advocate;

זה לא אני יותר כחלוץ טכנולוגי או מקדם פרטיות;

this is me being a parent.

זה אני כהורה.

Imagine in the physical world

דמיינו בעולם האמיתי

if somebody followed our children around with a camera and a notebook

אם מישהו היה עוקב אחרי ילדינו עם מצלמה ופנקס

and recorded their every movement.

ומתעד כל רגע שלהם.

I can tell you, there isn't a person in this room that would sit idly by.

אני יכול להגיד לכם, אין אדם אחד באולם הזה שהיה יושב בשקט.

We'd take action. It may not be good action, but we would take action.

היינו עושים משהו. אולי לא פעולה טובה, אבל היינו פועלים.

(Laughter)

(צחוק)

We can't sit idly by here either.

אנחנו לא יכולים לשבת חסרי מעש גם פה.

This is happening today.

זה קורה היום.

Privacy is not an option,

פרטיות היא לא אופציה,

and it shouldn't be the price we accept

והיא לא צריכה להיות המחיר שאנחנו מוכנים לשלם

for just getting on the Internet.

רק כדי להיות באינטרנט.

Our voices matter and our actions matter even more.

הקולות שלנו משנים והפעולות שלנו משנות אפילו יותר.

Today we've launched Collusion.

היום השקנו את Collusion.

You can download it, install it in Firefox,

אתם יכולים להוריד אותו, להתקין אותו בפיירפוקס,

to see who is tracking you across the Web

לראות מי עוקב אחריכם ברשת

and following you through the digital woods.

ועוקב אחריכם ביער הדיגיטלי.

Going forward, all of our voices need to be heard.

ובהמשך, כל הקולות שלנו צריכים להישמע.

Because what we don't know can actually hurt us.

מפני שמה שאנחנו לא יודעים יכול למעשה להזיק לנו.

Because the memory of the Internet is forever.

מפני שהזכרון של האינטרנט הוא לנצח.

We are being watched.

צופים בנו.

It's now time for us to watch the watchers.

עכשיו הזמן שלנו לצפות בצופים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)