3 lessons on success from an Arab businesswoman | Leila Hoteit

מתרגם: Michal Mano מבקר: Zeeva Livshitz

"Mom, who are these people?"

"אמא, מי האנשים האלה?״

It was an innocent question from my young daughter Alia

זאת הייתה שאלה תמימה מבתי הצעירה עליה,

around the time when she was three.

כשהייתה בערך בת שלוש.

We were walking along with my husband

הסתובבנו עם בעלי

in one of Abu Dhabi's big fancy malls.

באחד הקניונים היוקרתיים והגדולים של אבו דאבי.

Alia was peering at a huge poster standing tall in the middle of the mall.

עליה הסתכלה על פוסטר ענק הניצב גבוה באמצע הקניון

It featured the three rulers of the United Arab Emirates.

עליו הופיעו שלושת המנהיגים של איחוד האמירויות הערביות.

As she tucked in my side,

כשהיא חיבקה אותי,

I bent down and explained that these were the rulers of the UAE

התכופפתי והסברתי שאלה המנהיגים של האיחוד

who had worked hard to develop their nation

שעבדו קשה לפתח את מדינתם

and preserve its unity.

ולשמר את אחדותה.

She asked, "Mom, why is it that here where we live,

היא שאלה, ״אמא, למה היכן שאנו גרים,

and back in Lebanon, where grandma and grandpa live,

ובלבנון, היכן שסבא וסבתא גרים,

we never see the pictures of powerful women on the walls?

אנחנו אף פעם לא רואים תמונות של נשים חזקות על הקירות?

Is it because women are not important?"

זה בגלל שנשים לא חשובות?״

This is probably the hardest question I've had to answer in my years as a parent

זוהי, כנראה, השאלה הכי קשה שנדרשתי לענות עליה בשנותי כהורה,

and in my 16-plus years of professional life, for that matter.

וביותר מ-16 שנה של חיי המקצועיים.

I had grown up in my hometown in Lebanon,

גדלתי בעיר הולדתי בלבנון,

the younger of two daughters to a very hard-working pilot

הצעירה בין שתי בנות לטייס חרוץ

and director of operations for the Lebanese Airlines

ומנהל התפעול של חברת הטיסה הלבנונית,

and a super-supportive stay-at-home mom and grandma.

ולאם עקרת בית, תומכת מאוד וסבתא.

My father had encouraged my sister and I to pursue our education

אבא שלי עודד אותי ואת אחותי לרכוש השכלה

even though our culture emphasized at the time

למרות שבתרבות שלנו באותו הזמן הדגישו

that it was sons and not daughters who should be professionally motivated.

שבנים ולא בנות הם אלה שצריכים להיות בעלי מוטיבציה מקצועית.

I was one of very few girls of my generation

הייתי בין הבנות הבודדות בדורי

who left home at 18 to study abroad.

שעזבו את הבית בגיל 18 ללמוד בחו״ל.

My father didn't have a son,

לאבא שלי לא היה בן,

and so I, in a sense, became his.

אז אני, איך שהוא, הפכתי להיות בנו.

Fast-forward a couple of decades, and I hope I didn't do too badly

עכשיו, אחרי כמה עשרות שנים, אני מקווה שהצלחתי

in making my father proud of his would-be son.

לגרום לאבא שלי להתגאות בבן שיכול היה להיות לו.

As I got my Bachelor's and PhD in electrical engineering,

בזמן שקיבלתי תואר ראשון ודוקטורט בהנדסת חשמל,

did R and D in the UK, then consulting in the Middle East,

עסקתי במחקר ופיתוח בבריטניה, וביעוץ במזרח התיכון,

I have always been in male-dominated environments.

תמיד הייתי בסביבות שנשלטו ע״י גברים.

Truth be told, I have never found a role model I could truly identify with.

למען האמת, אף פעם לא מצאתי מודל לחיקוי שיכולתי באמת להזדהות איתו.

My mother's generation wasn't into professional leadership.

הדור של אמי לא היה בעניין של מנהיגות מקצועית.

There were some encouraging men along the way,

היו כמה גברים שתמכו בי בדרך,

but none knew the demands and pressures I was facing,

אבל אף אחד מהם לא הכיר את הדרישות והלחצים איתם התמודדתי.

pressures that got particularly acute when I had my own two beautiful children.

לחצים שגברוו כשילדתי את שני הילדים המקסימים שלי.

And although Western women love to give us poor, oppressed Arab women advice,

ולמרות שנשים מערביות אוהבות לתת לנו, הערביות המסכנות והמדוכאות, עצות,

they live different lives with different constraints.

הן חיות חיים שונים עם אילוצים שונים.

So Arab women of my generation have had to become our own role models.

אז נשים ערביות בנות דורי היו צריכות להפוך למודל לחיקוי של עצמן.

We have had to juggle more than Arab men,

היה עלינו ללהטט יותר מאשר גברים ערביים,

and we have had to face more cultural rigidity than Western women.

ונאלצנו להתמודד עם יותר קשיחות תרבותית מנשים במערב.

As a result, I would like to think that we poor, oppressed women

כתוצאה, אני רוצה לחשוב שלנו, הנשים המדוכאות והמסכנות,

actually have some useful, certainly hard-earned lessons to share,

יש בעצם שיעורים שימושיים לשתף, שיעורים שלמדנו בצורה הקשה.

lessons that might turn out useful

שיעורים שעשויים להיות שימושיים

for anyone wishing to thrive in the modern world.

לכל אחד שחולם להתקדם בעולם המודרני.

Here are three of mine.

הנה שלושה משלי.

["Convert their sh*t into your fuel."]

[״הפוך את ה"שיט" שלהם לדלק שלך.״]

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

There is this word that everybody is touting as the key to success:

יש מילה אחת שכל אחד מקדם כמפתח להצלחה:

resilience.

חוסן נפשי.

Well, what exactly is resilience, and how do you develop it?

אז מה זה בדיוק חוסן נפשי, ואיך מפתחים אותו?

I believe resilience is simply the ability to transform shit into fuel.

אני מאמינה שחוסן נפשי זה פשוט היכולת להפוך "שיט" לדלק.

In my previous job, well before my current firm,

בעבודה הקודמת שלי, לפני החברה הנוכחית שלי,

I was working with a man we will call John.

עבדתי עם גבר שנקרא לו ג׳ון.

I had teamed up with John and was working hard,

שולבתי לצוות עם ג׳ון, ועבדתי קשה,

hoping he would notice how great I was

קיוויתי שישים לב עד כמה אני מדהימה,

and that he would come to support my case to make partner at the firm.

ויתמוך בי במעבר לשותפה בחברה.

I was, in addition to delivering on my consulting projects,

בנוסף לעבודה שלי בפרויקטים של יעוץ,

writing passionately on the topic of women economic empowerment.

כתבתי בלהט על ההתחזקות הכלכלית של נשים.

One day, I got to present my research to a roomful of MBA students.

יום אחד, זכיתי להציג את המחקר שלי בחדר מלא סטודנטים למנע"ס.

John was part of the audience

ג׳ון היה בקהל

listening for the first time to the details of my study.

והקשיב בפעם הראשונה לפרטי המחקר שלי.

As I proceeded with my presentation,

בזמן שהתקדמתי עם המצגת שלי,

I could see John in the corner of my eye.

ראיתי את ג׳ון בקצה העין.

He had turned a dark shade of pink

עורו הפך לורוד כהה

and had slid under his chair in apparent shame.

והוא החליק מתחת לכיסא שלו במה שנראה כמו בושה.

I finished my presentation to an applauding audience

סיימתי את המצגת שלי לקול תשואות רבות מהקהל

and we rushed out and jumped into the car.

ומיהרנו החוצה וקפצנו לאוטו.

There he exploded.

שם הוא התפוצץ,

"What you did up there was unacceptable!

״מה שעשית שם היה לא מקובל!

You are a consultant, not an activist!"

את יועצת, לא אקטיביסטית!״

I said, "John, I don't understand.

אמרתי לו ״ג׳ון, אני לא מבינה.

I presented a couple of gender parity indices,

הצגתי כמה מדדים של שוויון מגדרי,

and some conclusions about the Arab world.

וכמה מסקנות על העולם הערבי.

Yes, we do happen to be today at the bottom of the index,

כן, היום אנחנו אכן בתחתית המדד,

but what is it that I said or presented that was not factual?"

אבל מה אמרתי או הצגתי שלא היה עובדתי?״

To which he replied, "The whole premise of your study is wrong.

ולזה ענה ג׳ון, ״כל הנחות המחקר שלך לא נכונות.

What you are doing is dangerous and will break the social fabric of our society."

מה שאת עושה מסוכן לחברה ויקרע את המרקם החברתי של החברה שלנו.״

He paused, then added,

הוא היסס, והוסיף,

"When women have children, their place is in the home."

״כשלנשים יש ילדים, המקום שלהם הוא בבית.״

Time stood still for a long while,

הזמן עמד מלכת למשך זמן רב,

and all I could think and repeat in the chaos of my brain was:

וכל מה שיכולתי לחשוב ולחזור עליו בבלגן שהיה לי במוח זה:

"You can forget about that partnership, Leila.

״את יכולה לשכוח מהשותפות בחברה, לילה.

It's just never going to happen."

זה לא יקרה אף פעם.״

It took me a couple of days to fully absorb this incident and its implications,

לקח לי כמה ימים לקלוט במלואה את התקרית הזו והמשמעות שלה,

but once I did, I reached three conclusions.

אבל כשהבנתי, הגעתי לשלוש מסקנות.

One, that these were his issues,

אחת, שאלה היו הבעיות שלו,

his complexes.

תסביכים שלו.

There may be many like him in our society,

אולי יש רבים כמוהו בחברה שלנו,

but I would never let their issues become mine.

אבל בחיים לא הייתי נותנת לבעיותיהם להפוך לשלי.

Two, that I needed another sponsor, and fast.

שתיים, שאני צריכה ספונסר חדש, ומהר.

(Laughter)

(צחוק)

I got one, by the way, and boy, was he great.

מצאתי אחד, דרך אגב, והוא היה מעולה.

And three, that I would get to show John what women with children can do.

ושלוש, שאצליח להראות לג׳ון מה נשים עם ילדים יכולות לעשות.

I apply this lesson equally well to my personal life.

אני מיישמת את השיעור הזה באותה מידה בחיי האישיים.

As I have progressed in my career,

תוך כדי התקדמותי בקריירה שלי,

I have received many words of encouragement,

שמעתי הרבה מילות עידוד,

but I have also often been met by women, men and couples

אבל הרבה פעמים גם נתקלתי בנשים, גברים, וזוגות,

who have clearly had an issue with my husband and I

שבבירור הייתי להם בעיה עם בעלי ואיתי,

having chosen the path of a dual-career couple.

על כך שבחרנו בשביל של שני בני זוג עובדים.

So you get this well-meaning couple

למשל, זוג בעל כוונה טובה,

who tells you straight out at a family gathering

שאומר לכם ישירות במפגש משפחתי,

or at a friends gathering,

או במפגש עם חברים,

that, come on, you must know you're not a great mom,

שבאמת, את בטח יודעת שאת לא אמא טובה,

given how much you're investing in your career, right?

בהתחשב בכמה שאת משקיעה בקריירה שלך, נכון?

I would lie if I said these words didn't hurt.

אשקר אם אומר שמילים אלו לא כואבות.

My children are the most precious thing to me,

הילדים שלי הם הדבר הכי יקר לי,

and the thought that I could be failing them in any way is intolerable.

והמחשבה שאני מאכזבת אותם, בכל צורה שהיא, היא בלתי נסבלת.

But just like I did with John,

אבל בדיוק כמו שעשיתי עם ג׳ון,

I quickly reminded myself that these were their issues,

מהר מאוד הזכרתי לעצמי שאלה הבעיות שלהם,

their complexes.

התסביכים שלהם.

So instead of replying,

אז במקום לענות,

I gave back one of my largest smiles

חייכתי את החיוך הכי גדול שלי,

as I saw, in flashing light,

וראיתי, באור מהבהב,

the following sign in my mind's eye.

את השלט הבא בעיני רוחי.

[Be happy, it drives people crazy.]

[היי שמחה, זה משגע אנשים!]

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You see, as a young woman in these situations, you have two options.

כבחורה צעירה במצבים כאלה, יש לך שתי אפשרויות.

You can either decide to internalize these negative messages

את יכולה להחליט להפנים את המסרים השליליים

that are being thrown at you,

שזורקים עליך,

to let them make you feel like a failure,

לתת להם לגרום לך להרגיש כמו כישלון,

like success is way too hard to ever achieve,

שהצלחה בחיים היא דבר קשה מדי להשגה,

or you can choose to see that others' negativity is their own issue,

או שאת יכולה לבחור לראות שהשליליות של אחרים היא הבעיה שלהם,

and instead transform it into your own personal fuel.

ולהפוך את זה לדלק האישי שלך.

I have learned to always go for option two,

אני למדתי ללכת תמיד על האופציה השנייה,

and I have found that it has taken me from strength to strength.

ומצאתי שזה נשא אותי מחוזק לחוזק.

And it's true what they say:

וזה נכון מה שאומרים:

success is the best revenge.

הצלחה היא הנקמה הטובה ביותר.

Some women in the Middle East

לנשים אחדות במזרח התיכון

are lucky enough to be married to someone supportive of their career.

יש מספיק מזל להיות נשואות למישהו שתומך בקריירה שלהם.

Correction: I should say "smart enough,"

תיקון: אני צריכה להגיד ״מספיק שכל״,

because who you marry is your own choice,

כי ההחלטה עם מי להתחתן היא שלך,

and you'd better marry someone supportive if you plan to have a long career.

וכדאי לך להתחתן עם מישהו שתומך בך אם את מתכננת לעצמך קריירה ארוכה.

Still today, the Arab man is not an equal contributor in the home.

עדיין כיום, הגבר הערבי לא תורם בצורה שווה בבית.

It's simply not expected by our society,

החברה פשוט לא מצפה לזה ממנו,

and even frowned upon as not very manly.

ואפילו רואה בזה משהו לא גברי.

As for the Arab woman, our society still assumes

ובנוגע לאשה הערביה, החברה עדיין מניחה

that her primary source of happiness should be the happiness and prosperity

שהמקור הראשי שלה לאושר צריך להיות האושר והשגשוג

of her children and husband.

של ילדיה ובעלה.

She mostly exists for her family.

היא קיימת בעיקר בשביל משפחתה.

Things are changing, but it will take time.

דברים משתנים, אבל זה ייקח זמן.

For now, it means that the professional Arab woman

כרגע, זה אומר שאישה מקצועית ערבית

has to somehow maintain the perfect home,

צריכה לשמור על בית מושלם,

make sure that her children's every need is being taken care of

לטפל בכל הצרכים של ילדיה,

and manage her demanding career.

ולנהל את הקריירה התובענית שלה.

To achieve this, I have found the hard way

כדי להגשים את זה, גיליתי בדרך הקשה,

that you need to apply your hard-earned professional skills to your personal life.

צריך ליישם את יכולותייך המקצועיות, שהרווחת בעמל רב, בחייך האישיים.

You need to work your life.

את צריכה לעבוד על החיים שלך.

Here is how I do this in my personal life.

וכך אני עושה זאת בחיי האישיים.

One thing to know about the Middle East

דבר אחד שצריך לדעת על המזרח התיכון

is that nearly every family has access to affordable domestic help.

זה שכמעט לכל משפחה יש גישה לעזרה ביתית זולה.

The challenge therefore becomes how to recruit effectively.

האתגר, לפיכך, הופך להיות איך לגייס ביעילות.

Just like I would in my business life, I have based the selection

בדיוק כפי שהייתי עושה בחיי המקצועיים, אני ביססתי את הבחירה

of who would support me with my children while I'm at work

במי יעזור לי עם ילדי כשאני בעבודה

on a strong referral.

על בסיס המלצה חזקה.

Cristina had worked for four years with my sister

קריסטינה עבדה אצל אחותי ארבע שנים,

and the quality of her work was well-established.

ואיכות העבודה שלה היה מבוסס.

She is now an integral member of our family,

היא עכשיו חלק בלתי נפרד של משפחתנו,

having been with us since Alia was six months old.

היא איתנו מאז שעליה הייתה בת שישה חודשים.

She makes sure that the house is running smoothly while I'm at work,

היא דואגת לכך שהבית יתפקד חלק כשאני בעבודה,

and I make sure to empower her

ואני דואגת לחזק אותה

in the most optimal conditions for her and my children,

בתנאים הכי טובים בשבילה ובשביל הילדים שלי,

just like I would my best talent at work.

בדיוק כפי שהייתי עושה בעבודה לעובד הכי מוכשר אצלי.

This lesson applies whatever your childcare situation,

השיעור הזה תקף לכל סיטואציה בנוגע לטיפול בילדים,

whether an au pair, nursery,

אם או-פר, גן ילדים,

part-time nanny that you share with someone else.

מטפלת במשרה חלקית שחולקים אותה עם מישהו אחר.

Choose very carefully, and empower.

לבחור בזהירות רבה, ולחזק.

If you look at my calendar,

אם תסתכלו בלוח השנה שלי,

you will see every working day

תיראו שכל יום עבודה

one and a half hours from 7pm to 8:30pm UAE time

שעה וחצי, מ19:00 ל20:30 בזמן איחוד האמירויות הערביות,

blocked and called "family time."

חסום ורשום כ״זמן משפחה״.

This is sacred time.

זה זמן קדוש.

I have done this ever since Alia was a baby.

עשיתי את זה מאז שעליה היתה תינוקת.

I do everything in my power to protect this time

אני עושה כל שביכולתי לשמור על הזמן הזה

so that I can be home by then to spend quality time with my children,

כדי שאוכל לחזור הביתה ולבלות זמן איכות עם הילדים שלי,

asking them about their day,

לשאול אותם על היום שלהם,

checking up on homework, reading them a bedtime story

לבדוק שיעורי בית, להקריא להם סיפור לפני השינה,

and giving them lots of kisses and cuddles.

ולתת להם המון חיבוקים ונשיקות.

If I'm traveling, in whatever the time zone,

אם אני בנסיעת עסקים, לא משנה באיזה אזור זמן,

I use Skype to connect with my children even if I am miles away.

אני מתחברת עם ילדיי בסקייפ גם אם אני נמצאת במרחק קילומטרים רבים משם.

Our son Burhan is five years old,

הבן שלנו בורהן הוא בן חמש,

and he's learning to read and do basic maths.

והוא לומד קריאה וחשבון בסיסי.

Here's another confession:

הנה עוד וידוי:

I have found that our daughter is actually more successful

הבת שלנו למעשה מצליחה יותר ממני

at teaching him these skills than I am.

ללמד אותו את הדברים האלה.

(Laughter)

(צחוק)

It started as a game, but Alia loves playing teacher to her little brother,

זה התחיל כמשחק, אבל עליה אוהבת לשחק כמורה של אחיה הקטן,

and I have found that these sessions actually improve Burhan's literacy,

ומצאתי שהשיעורים האלה באמת משפרים את האוריינות של בורהן,

increase Alia's sense of responsibility,

מגבירים את תחושת האחריות של עליה,

and strengthen the bonding between them,

ומחזקת את הקשר ביניהם,

a win-win all around.

אז זו הצלחה בכל מובן.

The successful Arab women I know

הנשים הערביות המצליחות שאני מכירה,

have each found their unique approach to working their life

מצאו את הגישה הייחודית שלהן לעבוד על החיים שלהן

as they continue to shoulder

בזמן שהן ממשיכות לשאת על כתפיהן את עיקר האחריות בבית.

the lion's share of responsibility in the home.

But this is not just about surviving in your dual role

אבל הענין אינו רק היכולת לשרוד בשני התפקידים

as a career woman and mother.

כאשת קריירה ואמא.

This is also about being in the present.

אלא גם היכולת להיות בהווה.

When I am with my children,

כשאני עם הילדים שלי,

I try to leave work out of our lives.

אני מנסה להשאיר את העבודה מחוץ לחיינו.

Instead of worrying about how many minutes I can spend with them every day,

במקום לדאוג על כמה דקות אני יכולה לבלות איתם כל יום,

I focus on turning these minutes into memorable moments,

אני מתמקדת בהפיכת הדקות האלו לרגעים בלתי נשכחים,

moments where I'm seeing my kids,

רגעים שאני רואה את הילדים שלי,

hearing them, connecting with them.

שומעת אותם, מתחברת אליהם.

["Join forces, don't compete."]

["עבדו יחד, אל תתחרו"]

Arab women of my generation have not been very visible

נשים ערביות בדור שלי לא נראו מספיק בעיני הציבור כשהן גדלו.

in the public eye as they grew up.

This explains, I think, to some extent,

זה מסביר, לדעתי, במידה מסוימת,

why you find so few women in politics in the Arab world.

למה מספר הנשים בפוליטיקה בעולם הערבי הוא כל כך נמוך.

The upside of this, however,

אבל היתרון של זה הוא

is that we have spent a lot of time

שבילינו המון זמן

developing a social skill behind the scenes,

בפיתוח יכולות חברתיות מאחורי הקלעים,

in coffee shops, in living rooms,

בבתי קפה, בסלון, בטלפון,

on the phone,

a social skill that is very important to success:

יכולת חברתית שמאוד חשובה להצלחה:

networking.

נטוורקינג.

I would say the average Arab woman

הייתי אומרת שלאישה הערבית הממוצעת

has a large network of friends and acquaintances.

יש רשת גדולה של חברים ומכרים.

The majority of those are also women.

ברובם נשים.

In the West, it seems like ambitious women often compare themselves to other women

במערב, נדמה שנשים שאפתניות משוות את עצמן, לעיתים קרובות, לנשים אחרות,

hoping to be noticed as the most successful woman in the room.

בתקווה שיסומנו בתור האישה הכי מצליחה בחדר.

This leads to the much-spoken-about competitive behavior

זה מוביל להתנהגות שמרבים לדבר בה, התנהגות תחרותית בין נשות מקצוע.

between professional women.

If there's only room for one woman at the top,

אם יש מקום רק לאישה אחת בצמרת,

then you can't make room for others, much less lift them up.

אז אי אפשר לפנות מקום לאחרות, ובוודאי שלא לתמוך בהצלחתן.

Arab women, generally speaking,

נשים ערביות, באופן כללי,

have not fallen for this psychological trap.

לא נפלו במלכודת הפסיכולוגית הזאת.

Faced with a patriarchal society,

בהתמודדות עם חברה פטריארכלית,

they have found that by helping each other out,

הן מצאו שעל ידי עזרה הדדית אחת לשנייה,

all benefit.

כולן מרוויחות,

In my previous job, I was the most senior woman in the Middle East,

בתפקידי הקודם, הייתי האישה הכי בכירה המזרח התיכון,

so one could think that investing in my network of female colleagues

אז אפשר לחשוב שהשקעה בנשים שעבדו איתי

couldn't bring many benefits

לא יכלה להביא הרבה יתרונות

and that I should instead invest my time

ובמקום זה עלי להשקיע את זמני

developing my relationships with male seniors and peers.

בפיתוח קשרים עם בכירים וידידים גברים.

Yet two of my biggest breaks came through the support of other women.

אבל שתיים מההצלחות הכי גדולות שלי קרו בגלל תמיכתן של נשים אחרות.

It was the head of marketing who initially suggested

זו הייתה ראשת מחלקת השיווק שהציעה לראשונה

I be considered as a young global leader to the World Economic Forum.

את מועמדתי כמנהיגה עולמית צעירה בפורום הכלכלה העולמי.

She was familiar with my media engagements and my publications,

היא הכירה את מעורבותי בתקשורת ואת הפרסומים שלי,

and when she was asked to voice her opinion,

וכששאלו אותה לדעתה,

she highlighted my name.

היא הדגישה את השם שלי.

It was a young consultant, a Saudi lady and friend,

זו הייתה יועצת צעירה, אישה סעודית וחברה,

who helped me sell my first project in Saudi Arabia,

שעזרה לי למכור את הפרויקט הראשון שלי בערב הסעודית,

a market I was finding hard to gain traction in as a woman.

שוק שהיה לי קשה להיכנס אליו כאישה.

She introduced me to a client,

היא הכירה לי לקוח אחד,

and that introduction led to the first of very many projects for me in Saudi.

והכרות זו הובילה לפרוייקט ראשון מני רבים בערב הסעודית.

Today, I have two senior women on my team,

היום, יש שתי נשים בכירות בצוות שלי,

and I see making them successful as key to my own success.

ובעיני ההצלחה שלהן חשובה להצלחה שלי.

Women continue to advance in the world,

נשים ממשיכות להתקדם בעולם,

not fast enough, but we're moving.

לא מספיק מהר, אבל אנחנו נעות קדימה.

The Arab world, too, is making progress, despite many recent setbacks.

גם העולם הערבי מתקדם, למרות תקלות רבות בזמן האחרון.

Just this year, the UAE appointed five new female ministers to its cabinet,

רק השנה, האמירויות הערביות המאוחדות מינו חמש נשים לתפקיד שרות בקבינט,

for a total of eight female ministers.

בסך הכל יש עכשיו שמונה שרות.

That's nearly 28 percent of the cabinet,

זה כמעט 28% מהקבינט,

and more than many developed countries can claim.

ויותר ממה שהרבה מדינות מפותחות יכולות לטעון לזכותן.

This is today my daughter Alia's favorite picture.

היום, זאת התמונה האהובה ביותר על בתי עליה.

This is the result, no doubt, of great leadership,

זאת התוצאה של מנהיגות מדהימה,

but it is also the result of strong Arab women

אבל גם תוצאה של נשים ערביות חזקות

not giving up and continuously pushing the boundaries.

שלא מוותרות וממשיכות להרחיב את הגבולות.

It is the result of Arab women deciding every day like me

זאת התוצאה של נשים ערביות שמחליטות כל יום, כמוני,

to convert shit into fuel,

להפוך "שיט" לדלק,

to work their life to keep work out of their life,

לעבוד על חייהן ולהשאיר את העבודה מחוץ לחייהן,

and to join forces and not compete.

ולאחד כוחות במקום להתחרות.

As I look to the future,

כשאני צופה לעתיד,

my hopes for my daughter when she stands on this stage

התקווה שלי עבור בתי כשהיא עומדת על הבמה הזאת

some 20, 30 years from now

בעוד 20, 30 שנים מעכשיו

are that she be as proud to call herself her mother's daughter

זה שהיא תהיה גאה לקרוא לעצמה הבת של אמה,

as her father's daughter.

כמו שהיא גאה להיות בתו של אביה.

My hopes for my son

התקוות שלי לבני

are that by then, the expression "her mother's son" or "mama's boy"

הן שעד אז, לביטוי ״בן של אמא שלו״ או ״ילד של אמא״

would have taken on a completely different meaning.

תהיה משמעות אחרת לגמרי.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)