Rob Harmon: How the market can keep streams flowing

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

This is a river.

זהו נהר.

זהו נחל.

This is a stream.

This is a river.

זהו נהר.

זה קורה בכל רחבי הארץ.

This is happening all over the country.

There are tens of thousands of miles of dewatered streams in the United States.

יש עשרות אלפי קילומטרים

של נחלים שהתייבשו בארה"ב.

On this map, the colored areas represent water conflicts.

במפה הזו,

האזורים הצבעוניים מייצגים מאבקי-מים.

Similar problems are emerging in the East as well.

בעיות דומות מתעוררות גם במזרח.

הסיבות שונות בכל מדינה ומדינה,

The reasons vary state to state, but mostly in the details.

אבל בעיקר רק בפרטים.

יש 6,000 ק"מ של נחלים יבשים

There are 4,000 miles of dewatered streams in Montana alone.

במונטנה לבדה.

They would ordinarily support fish and other wildlife.

פעם הם כלכלו אוכלוסיות דגים וחיי בר אחרים.

They're the veins of the ecosystem,

הם עורקיה של המערכת האקולוגית,

ולעתים קרובות מדובר בעורקים ריקים.

and they're often empty veins.

ברצוני לספר לכם את סיפורו

I want to tell you the story of just one of these streams,

של נחל אחד בלבד מכל אלה

because it's an archetype for the larger story.

מפני שהוא מאפיין את התמונה הרחבה יותר.

This is Prickly Pear Creek.

זהו ערוץ הצבר.

It runs through a populated area from East Helena to Lake Helena.

הוא עובר באזור מאוכלס

מאיסט הלנה ועד אגם הלנה.

הוא מכלכל דגי בר,

It supports wild fish including cutthroat, brown and rainbow trout.

כולל כמה סוגים

של דגי טרוטה.

Nearly every year for more than a hundred years ...

כמעט מידי שנה

במשך מעל מאה שנים,

הוא נראה בקיץ כך.

it looked like this in the summer.

How did we get here?

איך הגענו למצב הזה?

זה התחיל אי-אז בסוף המאה ה-18

Well, it started back in the late 1800s

כשאנשים החלו להתיישב במקומות כמו מונטנה.

when people started settling in places like Montana.

In short, there was a lot of water and there weren't very many people.

בקצרה, היו הרבה מים

ודי מעט אנשים.

But as more people showed up wanting water,

אך ככל שהגיעו יותר אנשים שהזדקקו למים,

the folks who were there first got a little concerned,

אלה שהגיעו ראשונים נעשו מודאגים מעט,

and in 1865, Montana passed its first water law.

וב-1865 מונטנה חוקקה את חוק המים הראשון שלה.

שלמעשה קבע שכל מי שגר ליד נחל

It basically said, everybody near the stream can share in the stream.

יכול להשתמש בו.

Oddly, a lot of people showed up wanting to share the stream,

ומה מוזר, הגיעו הרבה אנשים שרצו חלק בנחל,

and the folks who were there first

והראשונים שהגיעו לשם

got concerned enough to bring out their lawyers.

נעשו כה מודאגים, שהחלו להביא עורכי דין.

There were precedent-setting suits in 1870 and 1872,

נערכו משפטים תקדימיים

ב-1870 וב-1872,

both involving Prickly Pear Creek.

שהתייחסו שניהם לערוץ הצבר.

וב-1921,

And in 1921,

the Montana Supreme Court ruled in a case involving Prickly Pear

בית הדין העליון של מונטנה

פסק בתביעה שהיה קשורה בערוץ הצבר

that the folks who were there first had the first, or "senior water rights."

שלאנשים שהיו שם קודם

יש זכויות קודמות, או זכויות בכורה, על המים.

These senior water rights are key.

זכויות בכורה אלה על המים הן המפתח.

הבעיה היא שכיום, בכל המערב

The problem is that all over the West now it looks like this.

זה נראה ככה.

Some of these creeks have claims

כמה מהערוצים האלה

for 50 to 100 times more water than is actually in the stream.

נדרשים לספק פי 50 או 100 מים

ממה שזורם בהם בפועל.

And the senior water rights holders, if they don't use their water right,

ובעלי זכויות הבכורה על המים,

אם אינם מנצלים את זכות המים שלהם,

they risk losing their water right --

הם מסתכנים בכך שיפסידו אותה,

על כל הערך הכלכלי שמתלווה אליה.

along with the economic value that goes with it.

אז אין להם שום תמריץ לשמר.

So they have no incentive to conserve.

So it's not just about the number of people;

כך שלא מדובר רק בכמות האנשים;

the system itself creates a disincentive to conserve

המערכת עצמה יוצרת העדר תמריץ לשימור

כי מי שלא ינצל את זכות המים שלו עלול להפסידה.

because you can lose your water right if you don't use it.

So after decades of lawsuits and 140 years, now, of experience,

אז אחרי עשר שנות תביעות משפטיות

ו-140 שנות נסיון,

we still have this.

עדיין אנו במצב הזה.

זו מערכת מקולקלת.

It's a broken system.

There's a disincentive to conserve,

קיים חוסר בתמריץ לשימור,

because if you don't use your water right, you can lose your water right.

כי אם לא מנצלים את זכות המים,

עלולים להפסיד אותה.

And I'm sure you all know, this has created significant conflicts

ואני בטוח שכולכם יודעים שזה גרם למאבקים רבים

between the agricultural and environmental communities.

בין הקהילות החקלאיות והקהילות הסביבתניות.

OK, now I'm going to change gears here.

וכעת אעביר הילוך.

מרביתכם ישמחו לשמוע

Most of you will be happy to know that the rest of the presentation's free ...

שהמשך ההרצאה יהיה בחינם.

(Laughter)

וחלקכם יהיו מאושרים לשמוע שתהיה בירה.

and some of you'll be happy to know that it involves beer.

(Laughter)

[צחוק]

There's another thing happening around the country,

קורה בארץ דבר נוסף,

והוא שחברות מתחילות להיות מוטרדות

which is that companies are starting to get concerned

לגבי עקבות המים שלהן.

about their water footprint.

They're concerned about securing an adequate supply of water,

הן מוטרדות בנוגע להבטחת מקורות מים מספיקים,

they're trying to be really efficient with their water use,

הן מתחילות להיות ממש יעילות מבחינת השימוש במים,

and they're concerned about how their water use

והן מוטרדות מהשאלה איך אופן ניצולן את המים

affects the image of their brand.

ישפיע על תדמית המותג שלהן.

Well, it's a national problem,

זו בעיה לאומית,

but I'm going to tell you another story from Montana ...

אבל אספר לכם סיפור נוסף ממונטנה,

and it involves beer.

והוא קשור לבירה.

I bet you didn't know, it takes about 5 pints of water

ודאי לא ידעתם שנחוצים כ-2.3 ליטר מים

to make a pint of beer.

כדי לייצר כחצי ליטר בירה.

If you include all the drain,

אם מחשבים את כל הביוב,

it takes more than a hundred pints of water to make a pint of beer.

נחוצים מעל 47 ליטר מים לייצור כחצי ליטר בירה.

והמבשלות במונטנה

Now the brewers in Montana

have already done a lot to reduce their water consumption,

כבר עשו הרבה

כי להפחית את צריכת המים שלהן,

but they still use millions of gallons of water.

אך הן עדיין משתמשות במיליוני ליטרים של מים.

I mean, there's water in beer.

כי הרי בבירה יש מים.

So what can they do about this remaining water footprint

אז מה ביכולתן לעשות

בנוגע לשאר עקבות המים שלהן

that can have serious effects on the ecosystem?

שעלולות להיות בעלות השפעה חמורה

על המערכת האקולוגית?

These ecosystems are really important

המערכות האקולוגיות האלה באמת חשובות

to the Montana brewers and their customers.

למבשלות של מונטנה וללקוחותיהן.

After all, there's a strong correlation between water and fishing,

אחרי הכל, יש זיקה חזקה

בין מים לדיג.

and for some, there's a strong correlation between fishing and beer.

ויש כאלה שאצלם יש זיקה חזקה

בין דיג לבירה.

(Laughter)

[צחוק]

So the Montana brewers and their customers are concerned

אז המבשלות במונטנה ולקוחותיהן מודאגים,

and they're looking for some way to address the problem.

והם מחפשים דרך לטפל בבעיה.

So how can they address this remaining water footprint?

אז איך ביכולתן לטפל בשאר עקבות המים שלהן?

זיכרו את ערוץ הצבר.

Remember Prickly Pear.

Up until now, business water stewardship

עד עתה,

הטיפול העיסקי במים

has been limited to measuring and reducing,

הוגבל למדידה וצמצום,

והצעתנו היא שהשלב הבא

and we're suggesting that the next step is to restore.

יהיה שיקום.

זיכרו את ערוץ הצבר.

Remember Prickly Pear.

It's a broken system.

יש מערכת מקולקלת.

You've got a disincentive to conserve,

ואין דחף לשמר,

because if you don't use your water right, you risk losing your water right.

כי מי שלא ינצל את זכות המים שלו מסתכן באובדנה.

Well, we decided to connect these two worlds --

אז החלטנו לחבר בין שני העולמות האלה--

עולם החברות

the world of the companies with their water footprints

על עקבות המים שלהן,

and the world of the farmers

ועולם החקלאים

with their senior water rights on these creeks.

בעלי זכויות הבכורה על הערוצים האלה.

In some states,

במדינות מסוימות,

senior water rights holders can leave their water in the stream

מחזיקי זכויות הבכורה

יכולים להשאיר את המים בנחל

while legally protecting it from others,

כשאלה מוגנים בחוק מפני שימוש ע"י אחרים

ולשמור על זכויות הבכורה שלהם.

and maintaining their water right.

אחרי הכל,

After all, it is their water right,

זו זכות המים שלהם,

and if they want to use that water right to help the fish grow in the stream,

ואם הם מעדיפים להשתמש בזכות המים שלהם

כדי לסייע לדגה להתפתח בנחל,

it's their right to do so.

זכותם לנהוג כך.

But they have no incentive to do so.

אך אין להם תמריץ לעשות זאת.

אז עבדנו עם קרנות מים מקומיות,

So, working with local water trusts, we created an incentive to do so.

ויצרנו תמריצים לנהוג כך.

We pay them to leave their water in stream.

אנו משלמים להם להשאיר את המים בנחל.

זה מה שקורה כאן.

That's what's happening here.

This individual has made the choice and is closing this water diversion,

האיש הזה קיבל החלטה

והוא סוגר כאן את הטיית המים,

leaving the water in the stream.

ומשאיר את המים בנחל.

He doesn't lose the water right,

הוא לא מפסיד את זכות המים,

he just chooses to apply that right, or some portion of it,

הוא רק בוחר להשתמש בזכות הזו,

או בחלק ממנה,

to the stream, instead of to the land.

בנחל, במקום באדמה.

Because he's the senior water-rights holder,

כי בתור בעל זכות הבכורה על המים,

בכוחו להגן על המים מפני שימושם של אחרים.

he can protect the water from other users in the stream.

בסדר?

OK?

He gets paid to leave the water in the stream.

הוא מקבל תשלום כדי להשאיר את המים בנחל.

הבחור הזה מודד את המים

This guy's measuring the water that this leaves in the stream.

שהוא משאיר בנחל.

We then take the measured water,

אחר אנו לוקחים את המים שנמדדו,

we divide it into thousand-gallon increments.

מחלקים אותם ליחידות של אלפיות הגלון.

Each increment gets a serial number and a certificate,

כל יחידה מקבלת מס' סדרתי ואישור,

ואז המבשלות וגופים אחרים

and then the brewers and others buy those certificates

רוכשים את האישורים האלה

as a way to return water to these degraded ecosystems.

כדרך להחזיר את המים

למערכות אקולוגיות פגועות אלה.

The brewers pay to restore water to the stream.

המבשלות משלמות

כדי לשקם את המים בנחל.

It provides a simple, inexpensive and measurable way

זה מספק דרך פשוטה, זולה

וברת-מדידה

להחזיר מים למערכות האקולוגיות הפגועות האלה,

to return water to these degraded ecosystems,

while giving farmers an economic choice

ובד-בבד מספק לחקלאים ברירה כלכלית,

and giving businesses concerned about their water footprints

ונותן לעסקים המודאגים לגבי עקבות המים שלהן

an easy way to deal with them.

דרך קלה לטפל בכך.

After 140 years of conflict and 100 years of dry streams,

אחרי 140 שנות מאבקים

ו-100 שנים של נחלים יבשים,

a circumstance that litigation and regulation has not solved,

מצב שהחוק והרשויות

לא הצליחו לפתור,

אנחנו פיתחנו פתרון מבוסס-שוק

we put together a market-based, willing buyer, willing seller solution --

ומבוסס על נכונות הקונה והמוכר--

פתרון שאיננו מחייב חקיקה.

a solution that does not require litigation.

It's about giving folks concerned about their water footprints

מדובר בלתת

לאנשים שמוטרדים בנוגע לעקבות המים שלהם

a real opportunity to put water where it's critically needed,

הזדמנות אמיתית

להביא מים לאן שהם נחוצים בצורה קריטית,

למערכות האקולוגיות המנוונות האלה,

into these degraded ecosystems,

while at the same time providing farmers a meaningful economic choice

ובו-בזמן

לספק לחקלאים

ברירה משמעותית מבחינה אקולוגית

about how their water is used.

לגבי דרכי ניצול המים שלהם.

These transactions create allies, not enemies.

עיסקאות אלה יוצרות בני-ברית ולא אויבים.

They connect people rather than dividing them.

הם מחברות בין אנשים במקום לפלג ביניהם.

And they provide needed economic support for rural communities.

והן מספקות תמיכה כלכלית נחוצה לקהילות כפריות.

והכי חשוב - זה עובד.

And most importantly, it's working.

We've returned more than four billion gallons of water to degraded ecosystems.

החזרנו מעל 15 מיליארד ליטר מים

למערכות אקולוגיות מנוונות.

קישרנו בין בעלי זכות בכורה על מים

We've connected senior water-rights holders

למבשלות במונטנה,

with brewers in Montana,

with hotels and tea companies in Oregon,

ולמלונות וחברות-תה באורגון

and with high-tech companies that use a lot of water in the Southwest.

וחברות היי-טק שמשתמשות בהרבה מים

And when we make these connections,

בדרום-מערב הארץ. וכשאנו יוצרים קשרים אלה,

we can and we do turn this ...

אנו יכולים, ואף עושים זאת,

להפוך את זה - לזה.

into this.

(Applause)

תודה רבה לכם.

Thank you very much.

(Applause)

[מחיאות כפיים]