Chris Anderson: How YouTube is driving innovation

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Sigal Tifferet

If nothing else, at least I've discovered

אם לא ייצא מזה כלום, לפחות למדתי

what it is we put our speakers through:

מה צריכים לעבור המרצים כאן:

sweaty palms, sleepless nights,

כפות ידיים מזיעות, לילות ללא שינה,

a wholly unnatural fear of clocks.

פחד משעונים שהוא כל כולו מוזר.

I mean, it's quite brutal.

כלומר, זה די אכזרי.

And I'm also a little nervous about this.

גם אני קצת עצבני בגלל זה.

There are nine billion humans coming our way.

יש 9 מיליארד בני-אדם העומדים להיות איתנו.

Now, the most optimistic dreams

החלומות הורודים ביותר

can get dented by the prospect

עלולים להתנפץ מול התחזית

of people plundering the planet.

המנבאת אנשים הבוזזים את כוכב-הלכת.

But recently, I've become intrigued

אבל לאחרונה, תפסה אותי

by a different way of thinking of large human crowds,

צורת חשיבה חדשה על קהלים גדולים

because there are circumstances

מכיוון שיש נסיבות

where they can do something really cool.

בהן הם יכולים לעשות משהו באמת מגניב.

It's a phenomenon that I think

זוהי תופעה שלפי דעתי

any organization or individual can tap into.

כל ארגון או אדם פרטי יכולים להשתלב בה.

It certainly impacted the way we think about TED's future,

זה בהחלט השפיע על האופן בו אנו חושבים על עתיד TED,

and perhaps the world's future overall.

ואולי על עתידו של העולם בכלל.

So, let's explore.

אז הבה נגלה.

The story starts with just a single person,

הסיפור מתחיל עם אדם יחיד,

a child, behaving a little strangely.

ילד, המתנהג קצת מוזר.

This kid is known online as Lil Demon.

הילד מוכר ברשת בשם ליל דמון.

He's doing tricks here, dance tricks,

הוא מבצע פעלולים, פעלולי ריקוד,

that probably no six-year-old in history ever managed before.

שקרוב לוודאי אף ילד בן שש לא הצליח לבצע בעבר.

How did he learn them?

כיצד הוא למד אותם?

And what drove him to spend the hundreds of hours of practice

ומה הניע אותו להתאמן מאות שעות

this must have taken?

כדי להגיע לרמה הזו?

Here's a clue.

הנה רמז.

(Video) Lil Demon: ♫ Step your game up. Oh. Oh. ♫

(סרטון) ליל דמון: ♫ התחל את המשחק שלך. או. או. ♫

♫ Step your game up. Oh. Oh. ♫

♫ התחל את המשחק שלך. או. או. ♫

Chris Anderson: So, that was sent to me by this man,

כריס אנדרסון: זה נשלח אלי על-ידי אדם זה,

a filmmaker, Jonathan Chu,

יוצר סרטים, ג'ונתן צ'ו,

who told me that was the moment he realized

אשר סיפר לי שזה היה הרגע בו הוא תפס

the Internet was causing dance to evolve.

שאינטרנט גורם לריקוד להתפתח.

This is what he said at TED in February.

זה מה שהוא אמר ב-TED בפברואר.

In essence,

בקיצור,

dancers were challenging each other online to get better;

רקדנים איתגרו האחד את השני ברשת כדי להשתפר;

incredible new dance skills were being invented;

הומצאו כישורי-ריקוד חדשים מדהימים;

even the six-year-olds were joining in.

אפילו בני שש החלו להצטרף.

It felt like a revolution.

ההרגשה היתה כמו במהפכה.

And so Jon had a brilliant idea:

ואז לג'ון היה רעיון מבריק:

He went out to recruit the best of the best dancers

הוא החל לגייס את הרקדנים הטובים שבטובים

off of YouTube

מתוך יוטיוב

to create this dance troupe --

כדי ליצור את הרכב הריקוד הזה --

The League of Extraordinary Dancers, the LXD.

ה"ליגה של רקדנים יוצאי-דופן", ה -LXD.

I mean, these kids were web-taught,

כלומר, הילדים האלה למדו מתוך רשת,

but they were so good that they got to play at the Oscars this year.

אבל הם היו כל-כך טובים שהם זכו להופיע בטקס האוסקר השנה.

And at TED here in February,

וב-TED כאן בפברואר,

their passion and brilliance just took our breath away.

התשוקה והגאונות שלהם פשוט עצרה את נשימתנו.

So, this story

סיפור זה

of the evolution of dance

של התפתחות הריקוד,

seems strangely familiar.

נראה באופן מוזר מוכר.

You know, a while after TEDTalks started taking off,

זמן מה אחרי שהרצאות ב-TED החלו להמריא,

we noticed that speakers

שמנו לב שהדוברים

were starting to spend a lot more time in preparation.

החלו להשקיע הרבה יותר זמן בהכנתן.

It was resulting in incredible new talks like these two.

זה הביא להרצאות חדשות מדהימות כמו שתי אלו.

... Months of preparation

....חודשים של הכנות

crammed into 18 minutes,

הנדחסים ל-18 דקות,

raising the bar cruelly for the next generation of speakers,

המעלים באופן אכזרי את הרף לדוברים החדשים,

with the effects that we've seen this week.

עם התוצאות שראינו השבוע.

It's not as if J.J. and Jill

זה לא שכאילו ג'יי.ג'יי. וג'יל

actually ended their talks saying, "Step your game up,"

סיימו את הרצאתם באומרם, "תעלו את הרמה,"

but they might as well have.

אלא שהם אולי באמת עשו כך.

So, in both of these cases,

בשני המקרים הללו,

you've got these cycles of improvement,

יש מחזורי השתפרות,

apparently driven

שככל הנראה מוזנים

by people watching web video.

על-ידי אנשים הצופים בסרטונים ברשת.

What is going on here?

מה בעצם קורה כאן?

Well, I think it's the latest iteration of a phenomenon we can call

אני סבור שזהו הסיבוב העדכני של תופעה שניתן לכנותה

"crowd-accelerated innovation."

"חדשנות מואצת קהל".

And there are just three things you need for this thing to kick into gear.

ויש רק שלושה דברים הנחוצים כדי שדבר זה יתעורר לחיים.

You can think of them

ניתן לדמיין אותם

as three dials on a giant wheel.

כשלוש חוגות על-גבי גלגל ענק.

You turn up the dials, the wheel starts to turn.

מסובבים את החוגות, הגלגל מתחיל להסתובב.

And the first thing you need is ... a crowd,

אז הדבר הראשון שנחוץ הוא .... קהל,

a group of people who share a common interest.

אוסף אנשים החולקים עניין משותף.

The bigger the crowd,

ככל שהקהל גדול יותר,

the more potential innovators there are.

יהיו יותר ממציאים פוטנציאליים.

That's important, but actually most people in the crowd

זה חשוב, אבל למעשה רוב האנשים בקהל

occupy these other roles.

מבצעים את התפקידים האחרים הללו.

They're creating the ecosystem

הם יוצרים את תפאורת הרקע

from which innovation emerges.

שממנה נובעים החידושים.

The second thing you need is light.

הדבר השני שצריך הוא "אור זרקורים".

You need clear, open visibility

צריך חשיפה ברורה וגלויה

of what the best people in that crowd are capable of,

של היכולות של אנשים בעלי הכישורים הגבוהים ביותר בקהל,

because that is how you will learn

מפני שזו הדרך בה ניתן ללמוד

how you will be empowered to participate.

כיצד מקבלים חיזוקים כדי להשתתף.

And third, you need desire.

ושלישית, צריך תשוקה.

You know, innovation's hard work.

להמציא משהו זה דבר קשה.

It's based on hundreds of hours of research, of practice.

המצאות מבוססות על מאות שעות מחקר ואימון.

Absent desire, not going to happen.

ללא תשוקה, שום דבר לא יקרה.

Now, here's an example -- pre-Internet --

הנה דוגמא של המנגנון הזה בפעולה

of this machine in action.

מתקופה טרום-אינטרנטית.

Dancers at a street corner --

רקדנים בפינת רחוב --

it's a crowd, a small one,

יש קהל קטן,

but they can all obviously see what each other can do.

אבל הם יכולים לראות בבירור מה כל אחד עושה.

And the desire part comes, I guess,

החלק של התשוקה מגיע, אני משער,

from social status, right?

מההשפעה על המעמד החברתי.

Best dancer walks tall, gets the best date.

הרקדן הטוב ביותר הולך גאה וזקוף, זוכה בדייט הכי טוב.

There's probably going to be some innovation happening here.

יש להניח שהולכים להיווצר כאן חידושים.

But on the web,

אבל ברשת,

all three dials are ratcheted right up.

כל שלושת החוגות מגבירות פעילותן.

The dance community is now global.

קהילת הריקוד היא כעת גלובלית.

There's millions connected.

מיליונים שמקושרים.

And amazingly,

ולמרבה ההפתעה,

you can still see what the best can do,

עדיין ניתן לראות מה הטובים ביותר עושים,

because the crowd itself shines a light on them,

מכיוון שהקהל עצמו מאיר עליהם,

either directly, through comments, ratings,

בין אם ישירות, באמצעות הערות, דירוגים,

email, Facebook, Twitter,

אי-מייל, פייסבוק, טוויטר,

or indirectly,

ובין אם בצורה עקיפה,

through numbers of views,

באמצעות מספר הגולשים,

through links that point Google there.

דרך הקישורים שמפנים את גוגל לשם.

So, it's easy to find the good stuff,

כך שזה קל לאתר דברים איכותיים,

and when you've found it, you can watch it in close-up repeatedly

וברגע שמצאתם אותם, ניתן לצפות בהם

and read what hundreds of people have written about it.

מקרוב שוב ושוב ולקרוא מה מאות גולשים כתבו על זה.

That's a lot of light.

זה שפע של "אור זרקורים".

But the desire element

אבל אלמנט התשוקה

is really dialed way up.

ממש מקבל דחיפה למעלה.

I mean, you might just be a kid with a webcam,

כלומר, אולי אתה רק ילד עם מצלמת רשת,

but if you can do something that goes viral,

אבל אם אתה מסוגל לעשות משהו שמופץ חזק ברשת,

you get to be seen by the equivalent

אתה תזכה שיראו אותך כמו

of sports stadiums crammed with people.

משהו שדומה לאיצטדיון מלא באנשים.

You get hundreds of strangers writing excitedly about you.

אתה מקבל הודעות ממאות אנשים זרים הכותבים עליך בהתרגשות.

And even if it's not that eloquent -- and it's not --

ואפילו אם זה לא תמיד רהוט - וזה לא --

it can still really make your day.

עדיין זה עושה לך את היום.

So, this possibility

לכן, אפשרות זו

of a new type of global recognition,

של סוג חדש של הכרה עולמית,

I think, is driving huge amounts of effort.

כך אני סבור, גורמת להשקעת מאמצים גדולים מאוד.

And it's important to note that it's not just the stars who are benefiting:

וחשוב לשים לב שזה לא רק הכוכבים שמרויחים:

because you can see the best, everyone can learn.

מפני שאם אתה רואה את הטוב ביותר, כל אחד יכול ללמוד.

Also, the system is self-fueling.

כמו-כן, המערכת ממשיכה להזין את עצמה.

It's the crowd that shines the light and fuels the desire,

זה הקהל שמאיר את אור הזרקורים ומתדלק את התשוקה,

but the light and desire are a lethal one-two combination

אבל האור והתשוקה הוא שילוב מנצח

that attract new people to the crowd.

המושך אנשים חדשים לקהל.

So, this is a model

זהו מודל

that pretty much any organization could use

שכמעט כל ארגון יכול להשתמש בו

to try and nurture its own cycle

כדי לנסות ולקיים את המעגל הפרטי שלו

of crowd-accelerated innovation.

של חדשנות המואצת על-ידי אנשים.

Invite the crowd, let in the light,

הזמן את הקהל, הדלק את האור,

dial up the desire.

הפעל את התשוקה.

And the hardest part about that is probably the light,

החלק הקשה ביותר הוא כנראה האור,

because it means you have to open up,

מכיוון שפירוש הדבר הוא שצריך להיפתח,

you have to show your stuff to the world.

עליך להראות את מה שיש לך לעולם.

It's by giving away what you think is your deepest secret

על-ידי זה שאתה מוותר על הסוד הכי כמוס שלך,

that maybe millions of people

אולי מיליוני אנשים

are empowered to help improve it.

יומרצו לסייע בשיפורו.

And, very happily, there's one class of people

ולשמחתנו הרבה, יש קבוצה אחת של אנשים

who really can't make use of this tool.

שאינה יכולה לעשות שימוש בכלי זה.

The dark side of the web

הצד האפל של הרשת

is allergic to the light.

אלרגי לאור.

I don't think we're going to see terrorists, for example,

איני סבור שאנו נראה מחבלים, לדוגמא,

publishing their plans online and saying to the world,

מפרסמים את תוכניותיהם ברשת ואומרים לעולם,

"Please, could you help us to actually

"אנא, האם תוכלו לעזור לנו

make them work this time?"

כדי שהפעם זה יפעל?"

But you can publish your stuff online.

אבל ניתן לפרסם את מה שיש לכם ברשת.

And if you can get that wheel to turn,

ואם תוכלו לגרום לגלגל להתחיל להסתובב,

look out.

תהיו מוכנים.

So, at TED,

אצלנו ב-TED,

we've become a little obsessed with this idea of openness.

הפכנו לקצת כפייתיים עם רעיון זה של פתיחות.

In fact, my colleague, June Cohen, has taken to calling it "radical openness,"

למעשה, עמיתי, ז'ון כהן, החלה לכנותו "פתיחות קיצונית",

because it works for us each time.

מכיוון שזה פועל בהצלחה בשבילנו בכל פעם.

We opened up our talks to the world,

פתחנו את הרצאותינו לכל העולם,

and suddenly there are millions of people out there

ופתאום, יש מיליוני אנשים

helping spread our speakers' ideas,

המסייעים להפיץ את רעיונותיהם של הדוברים,

and thereby making it easier for us

ובכך מקלים עלינו

to recruit and motivate the next generation of speakers.

לגייס ולהמריץ את הדור הבא של המרצים.

By opening up our translation program,

בשל פתיחת תוכנית התרגומים שלנו,

thousands of heroic volunteers --

אלפי מתנדבים הרואיים --

some of them watching online right now, and thank you! --

חלקם צופים בנו ממש עכשיו ברשת, ותודה לכם! --

have translated our talks

תרגמו את ההרצאות שלנו

into more than 70 languages,

ליותר מ-70 שפות,

thereby tripling our viewership in non-English-speaking countries.

ובכך שילשו את כמות הצופים שלנו במדינות שאינן דוברות אנגלית.

By giving away our TEDx brand,

בזה שמסרנו את מותג ה-TEDx שלנו,

we suddenly have a thousand-plus

פתאום יש לנו יותר מאלף

live experiments in the art of spreading ideas.

ניסויים חיים באמנות של הפצת רעיונות.

And these organizers,

ומארגנים הללו,

they're seeing each other, they're learning from each other.

הם רואים זה את זה, הם לומדים זה מזה.

We are learning from them.

אנו לומדים מהם.

We're getting great talks back from them.

אנחנו מקבלים מהם בחזרה הרצאות נהדרות.

The wheel is turning.

הגלגל מסתובב.

Okay, step back a minute.

עכשיו, נעצור לרגע.

I mean, it's really not news for me to tell you

כלומר, זה לא דבר חדש שאני מספר לכם

that innovation emerges out of groups.

שחדשנות נובעת מקבוצות.

You know, we've heard that this week --

כבר שמענו השבוע --

this romantic notion of the lone genius

שהרעיון הרומנטי של גאון מתבודד

with the "eureka!" moment that changes the world

עם רגע הקריאה "מצאתי!", רגע שמשנה את העולם,

is misleading.

הוא רעיון שמוליך שולל.

Even he said that, and he would know.

אפילו הוא אמר זאת, והוא כנראה יודע.

We're a social species.

אנחנו יצורים חברתיים.

We spark off each other.

אנחנו מעוררים אחד את השני.

It's also not news

זה גם לא דבר חדש

to say that the Internet has accelerated innovation.

להגיד שאינטרנט האיץ חידושים.

For the past 15 years,

ב-15 השנים שעברו,

powerful communities have been connecting online,

קהילות גדולות מתחברות דרך הרשת,

sparking off each other.

ממריצות אחת את השניה.

If you take programmers,

אם ניקח את כותבי התוכנות,

you know, the whole open-source movement

כל הגל של הקוד-מקור פתוח

is a fantastic instance of crowd-accelerated innovation.

הוא מקרה פנטסטי של חדשנות מואצת על-ידי ההמון.

But what's key here is,

אבל נקודת המפתח כאן היא,

the reason these groups have been able to connect

הסיבה שבגללה הקבוצות הללו מסוגלות לתקשר

is because their work output is of the type

היא שהעבודה המופקת על-ידן היא כזו

that can be easily shared digitally --

שניתן לשתפה בקלות באופן דיגיטלי --

a picture, a music file,

תמונה, קובץ מוזיקה,

software.

תוכנה.

And that's why what I'm excited about,

וזו הסיבה מדוע אני כה נפעם,

and what I think is under-reported,

ומה שאני סבור שאינו מדווח מספיק בתקשורת,

is the significance of the rise

הוא משמעות פריחתו

of online video.

של הוידאו ברשת.

This is the technology

זוהי הטכנולוגיה שתאפשר

that's going to allow the rest of the world's talents to be shared digitally,

לשתף ולחלוק כישרונות מכל העולם באופן דיגיטלי,

thereby launching a whole new cycle

ובכך תשיק מחזור חדש לגמרי

of crowd-accelerated innovation.

של חדשנות מואצת קהל.

The first few years of the web

כמה שנים ראשונות של האינטרנט

were pretty much video-free,

היו די שחונות בסרטוני וידאו,

for this reason: video files are huge; the web couldn't handle them.

מהסיבה שקבצי וידאו הם ענקיים והרשת לא יכלה לשאתם.

But in the last 10 years,

אבל ב-10 השנים האחרונות,

bandwidth has exploded a hundredfold.

רוחב-הפס הרקיע פי מאות.

Suddenly, here we are.

ולפתע אנו מוצאים את עצמנו במצב הזה.

Humanity watches 80 million hours of YouTube every day.

האנושות צופה ב-80 מיליון שעות של יוטיוב בכל יום.

Cisco actually estimates that, within four years,

סיסקו מעריכה שבתוך 4 שנים,

more than 90 percent of the web's data will be video.

יותר מ-90 אחוז של המידע באינטרנט יהיה בצורת וידאו.

If it's all puppies, porn and piracy,

אם הכל יהיה כלבלבים, פורנו וחומר פיראטי,

we're doomed.

נחרץ גורלנו.

I don't think it will be.

אבל אני לא סבור שכך יהיה.

Video is high-bandwidth for a reason.

ישנה סיבה לכך שוידאו צורך רוחב-פס גדול.

It packs a huge amount of data,

הוא מכיל בתוכו כמויות עצומות של מידע,

and our brains are uniquely wired to decode it.

ומוחותינו מרושתים באופן ייחודי כדי לפענח אותו.

Here, let me introduce you to Sam Haber.

ברשותכם אציג לכם את סאם האבר.

He's a unicyclist.

הוא רוכב על חד-אופן.

Before YouTube,

לפני עידן היוטיוב,

there was no way for him to discover

לא היתה בשבילו שום דרך כדי לגלות

his sport's true potential,

את הפוטנציאל האמיתי שלו בספורט,

because you can't communicate this stuff in words, right?

מפני שאנו לא מסוגלים להעביר מידע כזה באמצעות מילים.

But looking at video clips posted by strangers,

אבל בהביטו בסרטוני וידאו שהועלו על-ידי אנשים שלא הכיר,

a world of possibility opens up for him.

נפתח בפניו עולם שלם של אפשרויות חדשות.

Suddenly, he starts to emulate and then to innovate.

לפתע, הוא מתחיל לחקות ואחר-כך להמציא.

And a global community of unicyclists discover each other online,

וקהילה גלובלית של רוכבי חד-אופן מגלים האחד את השני ברשת,

inspire each other to greatness.

נותנים השראה אחד לשני כדי להשתפר.

And there are thousands of other examples of this happening --

וישנן אלפי דוגמאות אחרות כאלה שקורות --

of video-driven evolution of skills,

של אבולוציית כישרונות המוזנת מסרטוני וידאו,

ranging from the physical to the artful.

שטווחם נע מהפיזי לאמנותי.

And I have to tell you,

ועליי לספר לכם,

as a former publisher of hobbyist magazines,

שבתור מוציא-לאור לשעבר של מגזיני תחביבים,

I find this strangely beautiful.

אני מוצא זאת יפה באופן מוזר.

I mean, there's a lot of passion right here on this screen.

כלומר, קיימת המון תשוקה על המסך כאן.

But if Rube Goldberg machines

אבל אם מכונות ריוב גולדברג

and video poetry aren't quite your cup of tea,

ושירה בוידאו אינם משהו שאתם מצטיינים בו,

how about this.

מה דעתכם על זה?

Jove is a website

ג'ואוו הוא אתר

that was founded to encourage scientists

שהוקם כדי לעודד מדענים

to publish their peer-reviewed research

לפרסם את מחקריהם בוידאו

on video.

לאחר שנבדקו על-ידי עמיתיהם.

There's a problem with a traditional scientific paper.

ישנה בעיה עם מאמר מדעי מסורתי.

It can take months for a scientist in another lab

זה יכול לקחת חודשים למדען במעבדה אחרת

to figure out how to replicate the experiments

להבין כיצד לשחזר את הניסויים

that are described in print.

המתוארים במאמר.

Here's one such frustrated scientist,

הנה מדען אחד כזה שהיה מתוסכל,

Moshe Pritsker, the founder of Jove.

משה פריטסקר, מקים ג'ואוו.

He told me that the world is wasting

הוא סיפר לי שהעולם מבזבז

billions of dollars on this.

מיליארדי דולרים בגלל זה.

But look at this video.

אבל הסתכלו על הוידאו הזה.

I mean, look: if you can show

אם ניתן להראות

instead of just describing,

במקום לתאר במילים,

that problem goes away.

הבעיה ההיא נעלמת.

So it's not far-fetched to say

כך שזה אינו בלתי הגיוני לומר

that, at some point,

שמתי שהוא,

online video is going to dramatically accelerate scientific advance.

וידאו ברשת הולך להאיץ משמעותית את ההתקדמות המדעית.

Here's another example

הנה דוגמא נוספת

that's close to our hearts at TED,

שהיא קרובה לליבותינו ב-TED,

where video is sometimes more powerful than print --

היכן שוידאו לעיתים חזק יותר מחומר מודפס --

the sharing of an idea.

שיתוף רעיון מסויים.

Why do people like watching TEDTalks?

מדוע אנשים אוהבים לצפות בהרצאות TED?

All those ideas are already out there in print.

כל הרעיונות האלה ניתן למצוא כבר מודפסים על נייר.

It's actually faster to read than to view.

למעשה זה יותר מהיר לקרוא מאשר לצפות.

Why would someone bother?

אז מדוע שמישהו יטרח?

Well, so, there's some showing as well as telling.

מפני שיש גם הופעה כמו גם האמירה.

But even leaving the screen out of it,

אבל גם אם נוותר על המסך,

there's still a lot more being transferred than just words.

עדיין יש הרבה יותר שמועבר מאשר סתם מילים.

And in that non-verbal portion, there's some serious magic.

ובאותו חלק לא-מילולי, יש איזה שהוא קסם

Somewhere hidden in the physical gestures,

החבוי היכן שהוא במחוות הגופניות,

the vocal cadence, the facial expressions,

המקצב הקולי, הבעות הפנים,

the eye contact,

מגע העיניים,

the passion,

התשוקה,

the kind of awkward, British body language,

מן שפת גוף בריטית, מגושמת כזו,

the sense of how the audience are reacting,

התחושה מתגובת הקהל ועוד.

there are hundreds of subconscious clues

ישנם מאות רמזים תת-הכרתיים

that go to how well you will understand,

הקובעים כמה טוב מבינים,

and whether you're inspired --

ואם זה מעורר אצלנו השראה --

light, if you like,

אור, אם אתם רוצים,

and desire.

ותשוקה.

Incredibly, all of this can be communicated

ומה שמדהים, את כל זה ניתן להעביר

on just a few square inches of a screen.

פשוט על-גבי צג ששטחו מספר אינטשים מרובעים.

Reading and writing are actually

קריאה וכתיבה הן למעשה

relatively recent inventions.

המצאות מאוחרות יחסית.

Face-to-face communication has been fine-tuned

תקשורת פנים-מול-פנים הגיעה לכיוונון מדוייק

by millions of years of evolution.

במשך מיליוני שנים של אבולוציה.

That's what's made it into this mysterious, powerful thing it is.

זה מה שהופך אותה לדבר המסתורי והעוצמתי הזה שהיא כיום.

Someone speaks,

מישהו מדבר,

there's resonance in all these receiving brains,

וזה יוצר תהודה בכל המוחות הקולטים,

the whole group acts together.

וכל הקבוצה פועלת ביחד.

I mean, this is the connective tissue

כלומר, זוהי הריקמה החיבורית

of the human superorganism in action.

של מודעות-העל האנושית בפעולה.

It's probably driven our culture for millennia.

קרוב לודאי שהיא הניעה את תרבותינו במשך מיליניום שלם.

500 years ago, it ran into

לפני 500 שנים, היא נתקלה

a competitor with a lethal advantage.

במתחרה שהיה לו יתרון מכריע.

It's right here.

זה ממש כאן.

Print scaled.

הדפוס בא לעולם.

The world's ambitious innovators and influencers

הממציאים ובעלי ההשפעה השאפתניים בעולם

now could get their ideas to spread far and wide,

יכלו כעת להפיץ את רעיונותיהם לכל מקום,

and so the art of the spoken word

וכך אומנות המילה המדוברת

pretty much withered on the vine.

די התנוונה בעודה באיבה.

But now, in the blink of an eye,

אבל כעת, בהינד עפעף,

the game has changed again.

המשחק שוב השתנה.

It's not too much to say

זה לא יהיה מוגזם לומר

that what Gutenberg did for writing,

שמה שגוטנברג עשה לכתיבה,

online video can now do for face-to-face communication.

וידאו ברשת יכול לעשות לתקשורת פנים-מול-פנים.

So, that primal medium,

כך שאותו מדיום קדמוני,

which your brain is exquisitely wired for ...

שמוחנו מרושת בשבילו באופן יוצא מן הכלל....

that just went global.

הפך עכשיו להיות גלובלי.

Now, this is big.

זה דבר גדול.

We may have to reinvent an ancient art form.

אולי יהיה עלינו להמציא מחדש צורת אמנות עתיקה.

I mean, today, one person speaking

כלומר, היום, אדם אחד שמדבר,

can be seen by millions,

יכולים לצפות בו מיליונים,

shedding bright light on potent ideas,

המקרינים אור בוהק על רעיונות עם פוטנציאל,

creating intense desire

יוצרים תשוקה חזקה

for learning and to respond --

ללמוד ולהגיב --

and in his case, intense desire to laugh.

ובמקרה זה, תשוקה חזקה לצחוק.

For the first time in human history,

בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית,

talented students

תלמידים מוכשרים

don't have to have their potential and their dreams

אינם צריכים שהפוטנציאל שלהם וחלומותיהם,

written out of history by lousy teachers.

ייכתבו בהיסטוריה על-ידי מורים גרועים.

They can sit two feet in front of the world's finest.

הם יכולים לשבת חצי מטר מול הכי טובים בעולם.

Now, TED is just a small part of this.

TED הוא רק חלק קטן מכל זה.

I mean, the world's universities are opening up their curricula.

כלומר, האוניברסיטאות בעולם פותחות לעין-כל את חומר הלימוד שלהן.

Thousands of individuals and organizations

אלפי אנשים ואירגונים חולקים

are sharing their knowledge and data online.

את הידע והנתונים שלהם באופן מקוון.

Thousands of people are figuring out new ways

אלפי אנשים מגלים דרכים חדשות

to learn and, crucially,

כדי ללמוד, ויותר חשוב,

to respond, completing the cycle.

כדי להגיב, להשלמת המעגל.

And so, as we've thought about this,

וכך, ככל שחשבנו על זה,

you know, it's become clear to us

זה נהיה יותר ברור בשבילנו

what the next stage of TED's evolution has to be.

מה צריך להיות השלב הבא באבולוציית TED.

TEDTalks can't be a one-way process, one-to-many.

הרצאות TED אינן יכולות להישאר תהליך חד-סיטרי -- אחד-לרבים.

Our future is many-to-many.

העתיד שלנו הוא ברבים-לרבים.

So, we're dreaming of ways

כך שאנו חולמים על דרכים

to make it easier for you, the global TED community,

להקל עליכם, הקהילייה הגלובלית של TED,

to respond to speakers,

שתוכלו להגיב לדוברים,

to contribute your own ideas,

לתרום את רעיונותיכם שלכם,

maybe even your own TEDTalks,

אולי אפילו לתת בעצמכם הרצאות ב-TED,

and to help shine a light on the very best of what's out there.

וכך לסייע לזרות אור על הדברים הטובים באמת שקיימים.

Because, if we can bubble up the very best

מכיוון שאם נוכל להציף מעלה את הטוב ביותר

from a vastly larger pool,

מתוך המצבור הענקי היותר גדול,

this wheel turns.

הגלגל הזה יתחיל להסתובב.

Now, is it possible to imagine

עכשיו, האם אפשר לדמיין

a similar process to this,

תהליך דומה לזה

happening to global education overall?

שיתרחש בחינוך העולמי כולו?

I mean, does it have to be this painful,

כלומר, האם זה חייב להיות כה כואב,

top-down process?

התהליך של מלמעלה-למטה?

Why not a self-fueling cycle

מדוע לא מעגל המזין את עצמו

in which we all can participate?

שבו כולנו נוכל להשתתף?

It's the participation age, right?

זהו עידן השיתוף, נכון?

Schools can't be silos.

בתי-ספר אינם צריכים להיות תאים מבודדים.

We can't stop learning at age 21.

אין אנו צריכים לחדול ללמוד בגיל 21.

What if, in the coming crowd of nine billion ...

מה אם, בהמון של 9 מיליארד המתרגש ובא עלינו....

what if that crowd could learn enough

מה אם אותו המון יוכל ללמוד מספיק

to be net contributors,

כדי שיהיה התורם לרשת,

instead of net plunderers?

במקום להיות הבוזז את הרשת?

That changes everything, right?

זה משנה הכל, נכון?

I mean, that would take more teachers than we've ever had.

כלומר, זה ידרוש יותר מורים ממה שהיו לנו אי-פעם.

But the good news is they are out there.

אבל החדשות הטובות הן שהם כבר שם בחוץ.

They're in the crowd,

הם בתוך ההמון,

and the crowd is switching on lights,

וההמון עכשיו מדליק את הזרקורים,

and we can see them for the first time,

ואנו יכולים לראותם לראשונה,

not as an undifferentiated mass of strangers,

לא בתור גוש אחיד של אנשים לא מוכרים,

but as individuals we can learn from.

אלא בתור יחידים שניתן ללמוד מהם.

Who's the teacher?

מי הוא המורה?

You're the teacher.

אתה הוא המורה.

You're part of the crowd

הינך חלק מההמון

that may be about to launch

שאולי עומד להשיק

the biggest learning cycle in human history,

את מעגל הלימוד הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית,

a cycle capable of carrying all of us

מעגל המסוגל לשאת את כולנו

to a smarter, wiser, more beautiful place.

למקום יותר פיקח, יותר נבון ויותר יפה.

Here's a group of kids in a village in Pakistan

הנה קבוצת תלמידים בכפר בפקיסטן

near where I grew up.

סמוך למקום בו גדלתי.

Within five years, each of these kids is going to have access

בתוך 5 שנים, כל אחד מהילדים האלה יקבל גישה

to a cellphone capable of full-on web video

לטלפון נייד המסוגל להריץ וידאו שלם מרשת

and capable of uploading video to the web.

והמסוגל להעלות וידאו לרשת.

I mean, is it crazy to think that this girl,

כלומר, האם זה בלתי סביר לחשוב שילדה זו,

in the back, at the right, in 15 years,

מאחור, מצד ימין, תוך 15 שנים,

might be sharing the idea that keeps the world beautiful

אולי היא תחלוק רעיון שישמור על עולם יפה

for your grandchildren?

בעבור נכדינו?

It's not crazy; it's actually happening right now.

זה לא בלתי סביר; זה בעצם קורה היום.

I want to introduce you to a good friend of TED

ברצוני להציג לכם חבר טוב של TED

who just happens to live in Africa's biggest shantytown.

שבמקרה חי בשכונת צריפונים הכי גדולה באפריקה.

(Video) Christopher Makau: Hi. My name is Christopher Makau.

(סרטון) כריסטופר מאקאו: שלום. שמי כריסטופר מאקאו.

I'm one of the organizers of TEDxKibera.

אני אחד המארגנים של TEDxKibera.

There are so many good things which are happening right here in Kibera.

יש כל-כך הרבה דברים טובים המתרחשים ממש כאן בקיברה.

There's a self-help group.

יש קבוצת עזרה-עצמית.

They turned a trash place into a garden.

הם הפכו מגרש זבל לגן.

The same spot, it was a crime spot

אותו אזור היה אזור פשיעה

where people were being robbed.

שבו אנשים נשדדו.

They used the same trash

הם השתמשו באותה פסולת

to form green manure.

כדי ליצור דשן ירוק.

The same trash site

אותו אתר זבל

is feeding more than 30 families.

מפרנס יותר מ-30 משפחות.

We have our own film school.

יש לנו בית-ספר משלנו לעשיית סרטים.

They are using Flip cameras

הם משתמשים במצלמות פליפ

to record, edit,

כדי להקליט, לערוך,

and reporting to their own channel,

ולדווח לערוץ הפרטי שלהם,

Kibera TV.

ערוץ קיברה.

Because of a scarcity of land,

בגלל מחסור בקרקע,

we are using the sacks to grow vegetables,

אנו משתמשים בשקים כדי לגדל ירקות,

and also [we're] able to save on the cost of living.

ואנו גם מסוגלים לחסוך ביוקר המחיה.

Change happens when we see things in a different way.

שינויים מתרחשים כאשר אנו מסתכלים על דברים בצורה אחרת.

Today, I see Kibera in a different way.

היום, אני רואה את קיברה בצורה שונה.

My message to TEDGlobal

המסר שלי ל-TEDGlobal

and the entire world is:

ולכל העולם הוא:

Kibera is a hotbed

קיברה היא חממה

of innovation and ideas.

של חידושים ורעיונות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

CA: You know what?

כ.א.: אתם יודעים מה?

I bet Chris has always been an inspiring guy.

אני מוכן להתערב שכריס תמיד היה בעל השראה.

What's new -- and it's huge --

מה שהתחדש -- וזה דבר גדול --

is that, for the first time, we get to see him,

הוא שבפעם הראשונה, אנו זוכים לראותו,

and he can see us.

והוא יכול לראות אותנו.

Right now, Chris and Kevin

ממש עכשיו, כריס וקווין

and Dennis and Dickson and their friends

ודניס ודיקסון וחבריהם

are watching us, in Nairobi, right now.

צופים בנו מניירובי.

Guys,

חברים,

we've learned from you today.

למדנו מכם היום.

Thank you.

תודה לכם.

And thank you.

וגם תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)