The art of bow-making | Dong Woo Jang

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

It is said that the grass is always greener

אומרים שהדשא ירוק יותר

on the other side of the fence,

אצל השכן,

and I believe this is true,

ואני מאמין בכך,

especially when I hear President Obama

במיוחד כשאני שומע את הנשיא אובמה

often talk about the Korean education system

מדבר לעתים קרובות על מערכת החינוך בקוריאה

as a benchmark of success.

כאמת-מידה להצלחה.

Well, I can tell you that,

אם כן, אני יכול לגלות לכם

in the rigid structure and highly competitive nature

שבמבנה הנוקשה ובעל האופי התחרותי ביותר

of the Korean school system,

של מערכת החינוך בקוריאה,

also known as pressure cooker,

הידועה גם כ"סיר-לחץ",

not everyone can do well in that environment.

לא כולם פורחים בסביבה כזו.

While many people responded in different ways

בעוד שרבים הגיבו בדרכים שונות

about our education system,

למערכת החינוך שלנו,

my response to the high-pressure environment

תגובתי לסביבה הלחוצה הזו

was making bows with pieces of wood

היתה בניית קשתות מפיסות עץ

found near my apartment building.

שמצאתי ליד השיכון שלי.

Why bows?

מדוע קשתות?

I'm not quite sure.

זה לא לגמרי ברור לי.

Perhaps, in the face of constant pressure,

אולי, לנוכח הלחץ המתמיד,

my caveman instinct of survival

יצר ההישרדות הקדום שבי

has connected with the bows.

התחבר עם הקשתות.

If you think about it,

אם תחשבו על זה,

the bow has really helped drive human survival

הקשת עזרה להישרדות האנושית

since prehistoric times.

מאז הפרהיסטוריה.

The area within three kilometers of my home

האזור ברדיוס 3 ק"מ סביב ביתי

used to be a mulberry forest

היה פעם יער תותי-עץ

during the Joseon dynasty,

בימי שושלת צ'וסון,

where silkworms were fed with mulberry leaves.

כשתולעי משי הוזנו בעלי תות-עץ.

In order to raise the historical awareness of this fact,

כדי להעלות את המודעות ההיסטורית לעובדה זו,

the government has planted mulberry trees.

הממשלה שתלה יערות תות-עץ.

The seeds from these trees

הזרעים מאותם עצים

also have spread by birds here and there

נפוצו גם ע"י ציפורים למקומות שונים

nearby the soundproof walls of the city expressway

ליד החומות העמידות לרעש של הדרך המהירה העירונית

that has been built around the 1988 Olympics.

שנסללה בזמן האולימיפאדה של 1988.

The area near these walls,

האזור ליד החומות האלה,

which nobody bothers to pay attention to,

שאיש לא טרח להתייחס אליו,

had been left free from major intervention,

נותר פטור מהתערבות רצינית כלשהי,

and this is where I first found my treasures.

וכאן מצאתי לראשונה את אוצרותי.

As I fell deeper into bow making,

ככל שהתעמקתי בבניית קשתות,

I began to search far and beyond my neighborhood.

התחלתי לחפש הרחק מעבר לשכונה שלי.

When I went on school field trips,

כשהייתי יוצא לטיולים עם בית הספר,

family vacations, or simply on my way home

בחופשות משפחתיות, או סתם בדרכי הביתה

from extracurricular classes,

מכל מיני חוגים,

I wandered around wooded areas

שוטטתי באזורים מיוערים

and gathered tree branches

ואספתי ענפי עצים

with the tools that I sneaked inside my school bag.

בעזרת כלים שהסתרתי בילקוט שלי.

And they would be somethings like saws, knives,

אלה היו לפעמים מסורים, סכינים,

sickles and axes

חרמשים וגרזינים

that I covered up with a piece of towel.

שכיסיתי במגבת.

I would bring the branches home,

הייתי מביא את הענפים הביתה,

riding buses and subways,

בנסיעות באוטובוסים וברכבות תחתיות,

barely holding them in my hands.

כשאני בקושי אוחז אותם בידי.

And I did not bring the tools here to Long Beach.

את הכלים לא הבאתי לכאן, ללונג ביץ'.

Airport security.

בטחון נמלי-תעופה.

(Laughter)

[צחוק]

In the privacy of my room, covered in sawdust,

בפרטיות חדרי, מכוסה בנסורת,

I would saw, trim and polish wood all night long

הייתי מנסר, מעצב ומבריק עץ במשך כל הלילה

until a bow took shape.

עד שהקשת היתה לובשת צורה.

One day, I was changing the shape of a bamboo piece

יום אחד שיניתי את צורתה של פיסת במבוק,

and ended up setting the place on fire.

וגרמתי לשריפה כללית.

Where? The rooftop of my apartment building,

איפה? בגג של השיכון שלי,

a place where 96 families call home.

ביתן של 96 משפחות.

A customer from a department store across from my building

לקוח בחנות כלבו מול השיכון

called 911,

טילפן למוקד החירום,

and I ran downstairs to tell my mom

ואני ירדתי בריצה במדרגות כדי להודיע לאימי

with half of my hair burned.

כשחצי מהשיער שלי שרוף.

I want to take this opportunity

ברצוני לנצל כאן את ההזדמנות

to tell my mom, in the audience today:

ולומר לאימי, שיושבת כאן בקהל:

Mom, I was really sorry,

אמא, אני באמת מצטער,

and I will be more careful with open fire from now on.

ולהבא אזהר יותר עם אש גלויה.

My mother had to do a lot of explaining,

אימי נאלצה לספק המון הסברים,

telling people that her son did not commit

ולהגיד לאנשים שבנה לא ביצע

a premeditated arson.

הצתה בזדון.

I also researched extensively on bows around the world.

חקרתי גם בהרחבה על קשתות בכל העולם.

In that process, I tried to combine

בתהליך הזה ניסיתי לשלב

the different bows from across time and places

את הקשתות השונות מכל מיני תקופות ומקומות

to create the most effective bow.

כדי ליצור את הקשת היעילה ביותר.

I also worked with many different types of wood,

עבדתי גם עם הרבה סוגי עץ,

such as maple, yew and mulberry,

כגון אדר, טקסוס ותות-עץ,

and did many shooting experiments

וערכתי המון ניסויי ירי

in the wooded area near the urban expressway

באזור המיוער שליד הדרך העירונית המהירה

that I mentioned before.

שאותה הזכרתי קודם לכן.

The most effective bow for me

הקשת היעילה ביותר בעיני

would be like this.

תהיה משהו כזה.

One: Curved tips can maximize the springiness

אחת: קצוות מעוקלים יכולים להגביר את הקפיציות

when you draw and shoot the arrow.

כשמותחים ויורים את החץ.

Two: Belly is drawn inward for higher draw weight,

שתיים: בטן הקשת משוכה פנימה כדי לתת משקל מתיחה מוגבר,

which means more power.

וזה אומר עוד כוח.

Three: Sinew used in the outer layer of the limb

שלוש: שימוש בגידים בשכבה החיצונית של גף הקשת

for maximum tension storage.

לצבירת מתח מירבית.

And four: Horn used to store energy in compression.

וארבע: קרן, המשמשת לצבירת אנרגיה בדחיסה.

After fixing, breaking, redesigning,

אחרי תיקונים, שבירה, עיצוב מחדש,

mending, bending and amending,

שיפוצים, כיפופים ושיפורים,

my ideal bow began to take shape,

הקשת האידיאלית שלי החלה ללבוש צורה,

and when it was finally done,

וכשהיא היתה מוכנה לבסוף,

it looked like this.

היא נראתה כך.

I was so proud of myself

אני כה גאה בעצמי

for inventing a perfect bow on my own.

על כך שהמצאתי בעצמי קשת מושלמת.

This is a picture of Korean traditional bows

זאת תמונה של קשתות קוריאניות מסורתיות

taken from a museum,

והיא לקוחה ממוזיאון,

and see how my bow resembles them.

וראו כמה הקשת שלי דומה להן.

Thanks to my ancestors

תודה רבה לאבות-אבותי

for robbing me of my invention. (Laughter)

שגזלו ממני את ההמצאה שלי. [צחוק]

Through bowmaking,

דרך חרשות הקשתות

I came in contact with part of my heritage.

יצרתי קשר עם חלק ממורשתי.

Learning the information that has accumulated over time

למדתי את הידע שהצטבר במשך השנים

and reading the message left by my ancestors

וקריאת המסרים שהותירו אבותי

were better than any consolation therapy

היתה טובה מכל נחמה, טיפולים

or piece of advice any living adults could give me.

או עצות שיכולתי לקבל ממבוגרים של היום.

You see, I searched far and wide,

כי חיפשתי הרחק ולעומק,

but never bothered to look close and near.

אך מעולם לא טרחתי לחפש בקרבת מקום.

From this realization,

התובנות האלה

I began to take interest in Korean history,

הביאו אותי להתעניין בדברי ימיה של קוריאה,

which had never inspired me before.

שלפני כן לא עשו עלי כל רושם.

In the end, the grass is often greener

בסופו של דבר, לעתים קרובות הדשא ירוק יותר

on my side of the fence,

אצלי,

although we don't realize it.

אם כי איננו מבינים זאת.

Now, I am going to show you how my bow works.

כעת אראה לכם איך הקשת שלי פועלת.

And let's see how this one works.

נראה איך הקשת הזאת פועלת.

This is a bamboo bow,

זאת קשת במבוק,

with 45-pound draw weights.

בעלת משקל מתיחה של 20 ק"ג.

(Noise of shooting arrow)

[צליל יריית חץ]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

A bow may function in a simple mechanism,

קשת יכולה לפעול כמנגנון פשוט,

but in order to make a good bow,

אבל כדי ליצור קשת טובה,

a great amount of sensitivity is required.

נחוצה רגישות עצומה.

You need to console and communicate

יש לטפל ולתקשר

with the wood material.

עם העץ עצמו.

Each fiber in the wood

לכל סיב בעץ

has its own reason and function for being,

יש סיבה לקיומו ותפקיד משלו,

and only through cooperation and harmony among them

ורק דרך שיתוף-פעולה והרמוניה ביניהם

comes a great bow.

מתקבלת קשת מעולה.

I may be an [odd] student

אולי אני תלמיד חריג

with unconventional interests,

עם תחומי-עניין משונים,

but I hope I am making a contribution

אבל אני מקווה שאני תורם

by sharing my story with all of you.

בכך שאני משתף את כולכם בסיפורי.

My ideal world is a place

עולמי האידיאלי הוא מקום

where no one is left behind,

שבו איש אינו נותר מאחור,

where everyone is needed exactly where they are,

שבו כל אחד ואחת נחוצים, בדיוק במקום בו הם נמצאים,

like the fibers and the tendons in a bow,

כמו הסיבים והגידים של הקשת,

a place where the strong is flexible

מקום שבו החזק הוא גמיש

and the vulnerable is resilient.

והפגיע הוא עמיד.

The bow resembles me,

הקשת דומה לי,

and I resemble the bow.

ואני דומה לקשת.

Now, I am shooting a part of myself to you.

וכעת אני יורה חלק ממני אליכם.

No, better yet, a part of my mind

מוטב, חלק ממודעותי

has just been shot over to your mind.

נורה זה עתה אל מודעותכם.

Did it strike you?

האם קלעתי?

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]