What we don't teach kids about sex | Sue Jaye Johnson

מתרגם: Talia Breuer מבקר: Shlomo Adam

I remember my aunt brushing my hair when I was a child.

אני זוכרת את דודתי מברישה את שיערי כשהייתי ילדה

I felt this tingling in my stomach,

הרגשתי פרפרים בבטן,

this swelling in my belly.

מערבולת פנימית.

All her attention on me,

כל תשומת הלב שלה מופנית אליי,

just me.

רק אליי.

My beautiful Aunt Bea,

דודתי היפה, בי,

stroking my hair with a fine-bristled brush.

מלטפת את שיערי במברשת עדינה

Do you have a memory like that that you can feel in your body right now?

האם יש לכם זכרון כזה, שאתם מרגישים אותו בגוף עכשיו?

Before language,

לפני השפה,

we're all sensation.

אנו כל כולנו תחושות.

As children, that's how we learn

כילדים, כך אנו לומדים לבדל את עצמנו מן העולם:

to differentiate ourselves in the world -- through touch.

באמצעות המגע.

Everything goes in the mouth, the hands, on the skin.

הכל נבדק בפה, בידיים, על העור.

Sensation --

התחושה

it is the way that we first experience love.

היא הדרך בה אנו חווים לראשונה אהבה,

It's the basis of human connection.

היא יסוד החיבור האנושי.

We want our children to grow up to have healthy intimate relationships.

אנו רוצים שילדינו יגדלו וילמדו לנהל מערכות יחסים אינטימיות בריאות.

So as parents,

ולכן כהורים, אנו מלמדים את ילדינו גם על מין.

one of the things that we do is we teach our children about sex.

We have books to help us,

אנו נעזרים בספרים,

בשיעורי חינוך מיני בבית ספר בשביל הדברים הבסיסיים.

we have sex ed at school for the basics.

There's porn to fill in the gaps --

יש פורנו כדי למלא את החסר--

and it will fill in the gaps.

וזה אכן ימלא את החסר.

(Laughter)

(צחוק)

We teach our children "the talk" about biology and mechanics,

אנו עורכים לילדינו את ״השיחה״ שעוסקת בביולוגיה ובמערכות הגוף,

about pregnancy and safe sex,

בהריון ובמין בטוח,

and that's what our kids grow up thinking that sex is pretty much all about.

וכך הילדים שלנו גדלים במחשבה שזו כל מהות המין.

But we can do better than that.

אבל אנו מסוגלים ליותר מזה.

We can teach our sons and daughters about pleasure and desire,

אנו יכולים ללמד את הבנים והבנות שלנו על עונג ועל תשוקה,

about consent and boundaries,

על הסכמה ועל גבולות,

about what it feels like to be present in their body

על ההרגשה להיות נוכחים בגוף שלהם

and to know when they're not.

וכיצד לדעת מתי הם לא נוכחים.

And we do that in the ways that we model touch, play,

ואנו עושים זאת בדרכים בהן אנו ממחישים עבורם מגע, משחק,

make eye contact --

יצירת קשר עין--

all the ways that we engage their senses.

כל הדרכים שמעוררות את החושים שלהם.

We can teach our children not just about sex,

עלינו ללמד את ילדינו לא רק על מין,

but about sensuality.

אלא גם על חושניות.

This is the kind of talk that I needed as a girl.

זוהי השיחה שהייתי זקוקה לה כילדה.

I was extremely sensitive,

הייתי רגישה ביותר,

but by the time I was an adolescent,

אבל בחלוף הזמן, כשהתבגרתי, רגשותיי קהו.

I had numbed out.

הבושה שגרמו לי הבנים שלעגו לגופי המשתנה

The shame of boys mocking my changing body

and then girls exiling me for,

ולאחר מכן הבנות שלמרבה האירוניה נידו אותי בגלל העניין שלי בבנים,

ironically, my interest in boys,

it was so much.

זה היה יותר מדי.

I didn't have any language for what I was experiencing;

לא הייתה לי שום שפה לתאר את מה שאני חווה,

I didn't know it was going to pass.

לא ידעתי שהתקופה הזו תחלוף,

So I did the best thing I could at the time

אז עשיתי את הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות אז

and I checked out.

והתנתקתי.

And you can't isolate just the difficult feelings,

ואי אפשר הרי לנתק רק את הרגשות הקשים,

so I lost access to the joy, the pleasure, the play,

אז איבדתי גם את השמחה, ההנאה, הצחוק,

and I spent decades like that,

והעברתי ככה עשרות שנים,

with this his low-grade depression,

שקועה בדכאון מסוים

thinking that this is what it meant to be a grown-up.

וחושבת שככה זה להיות מבוגרת.

For the past year,

בשנה האחרונה ראיינתי גברים ונשים לגבי היחס שלהם למין

I've been interviewing men and women about their relationship to sex

ושמעתי שוב ושוב את הסיפור שלי.

and I've heard my story again and again.

בנות שנאמר להן שהן רגישות מדי, יותר מדי.

Girls who were told they were too sensitive, too much.

Boys who were taught to man up --

בנים שלימדו אותם להיות גבריים--

"don't be so emotional."

״אל תהיה כזה רגשני״.

I learned I was not alone in checking out.

למדתי שלא רק אני התנתקתי מרגשותיי.

It was my daughter who reminded me of how much I used to feel.

בתי היתה זו שהזכירה לי באיזו עוצמה הרגשתי פעם.

We were at the beach.

היינו בים.

It was this rare day.

זה היה מין יום נדיר.

I turned off my cell phone,

כיביתי את הסלולרי שלי,

put in the calendar, "Day at the beach with the girls."

רשמתי ביומן, ״יום בים עם הבנות״.

I laid our towels down just out of reach of the surf

פרשתי את המגבות שלנו בדיוק בקצה קו המים

and fell asleep.

ונרדמתי.

And when I woke up,

וכשהתעוררתי, ראיתי את הבת שלי

I saw my daughter drizzling sand on her arm like this,

מפזרת חול על זרועה בצורה הזו,

and I could feel that light tickle of sand on her skin

ויכולתי להרגיש את הדגדוג העדין של החול על עורה

ונזכרתי בדודה שלי, המברישה את שיערי.

and I remembered my aunt brushing my hair.

So I curled up next to her

אז התכרבלתי לידה

and I drizzled sand on her other arm and then her legs.

ופיזרתי חול על זרועה השניה ועל רגליה.

And then I said, "Hey, you want me to bury you?"

אחר כך אמרתי, ״היי, רוצה שאקבור אותך בחול?״

And her eyes got really big and she was like, "Yeah!"

עיניה התרחבו והיא ענתה, ״כן!״

So we dug a hole

אז חפרנו בור וכיסיתי אותה בחול וצדפים

and I covered her in sand and shells

and drew this little mermaid tail.

וציירתי לה זנב של בת ים.

And then I took her home and lathered her up in the shower

אחר כך לקחתי אותה הביתה וכיסיתי אותה בקצף במקלחת

and massaged her scalp

עיסיתי את הקרקפת שלה

and I dried her off in a towel.

וייבשתי אותה במגבת.

And I thought,

וחשבתי לעצמי,

"Ah. How many times had I done that --

״אה, כמה פעמים כבר עשיתי את זה--

bathed her and dried her off --

"רחצתי וייבשתי אותה--

but had I ever stopped and paid attention

"האם אי-פעם שמתי לב

to the sensations that I was creating for her?"

"לתחושות שאני מעוררת אצלה?״

I'd been treating her like she was on some assembly line

התייחסתי אליה כאילו שהיא על פס ייצור

של ילדים שצריך להאכיל ולהשכיב אותם במיטה.

of children needing to be fed and put to bed.

And I realized

והבנתי

that when I dry my daughter off in a towel tenderly the way a lover would,

שכאשר אני מייבשת את בתי במגבת במגע עדין ואוהב,

I'm teaching her to expect that kind of touch.

אני מלמדת אותה לצפות לסוג כזה של מגע.

I'm teaching her in that moment about intimacy.

אני מלמדת אותה ברגע זה אינטימיות,

About how to love her body and respect her body.

לאהוב את הגוף שלה ולכבד את הגוף שלה.

I realized there are parts of the talk that can't be conveyed in words.

הבנתי שיש ב״שיחה״ חלקים שאי אפשר להביע במילים.

In her book, "Girls and Sex,"

בספרה ״בנות ומין״,

writer Peggy Orenstein finds

הסופרת פגי אורנשטיין מוצאת

that young women are focusing on their partner's pleasure,

שנשים צעירות מתמקדות בסיפוק השותף שלהן

not their own.

ולא בסיפוק עצמן

This is something I'm going to talk about with my girls when they're older,

זה משהו שאדבר עליו עם בנותיי כשיתבגרו,

אבל בינתיים, אני מחפשת דרכים לעזור להן לזהות מה גורם להן עונג

but for now, I look for ways to help them identify what gives them pleasure

and to practice articulating that.

ולהתאמן להביע זאת במילים.

"Rub my back," my daughter says when I tuck her in.

״תעסי לי את הגב״, בתי אומרת כשאני משכיבה אותה לישון.

And I say, "OK, how do you want me to rub your back?"

ואני אומרת, ״בסדר,

"איך תרצי שאעסה לך את הגב?״

"I don't know," she says.

״לא יודעת״, היא אומרת.

So I pause, waiting for her directions.

אז אני עוצרת ומחכה להוראות שלה.

Finally she says, "OK, up and to the right,

לבסוף היא אומרת, ״בסדר. למעלה וימינה,

like you're tickling me."

"כאילו את מדגדגת אותי.״

I run my fingertips up her spine.

אני מעבירה את אצבעותיי על עמוד השדרה שלה.

"What else?" I ask.

״מה עוד?״ אני שואלת.

"Over to the left, a little harder now."

-״שמאלה, קצת יותר חזק עכשיו.״

We need to teach our children how to articulate their sensations

אנו צריכים ללמד את ילדינו לבטא את התחושות שלהם

כדי שיכירו את המלים.

so they're familiar with them.

I look for ways to play games with my girls at home to do this.

לשם כך, אני מנסה לשחק בבית משחקים עם הבנות שלי .

I scratch my fingernails on my daughter's arm and say,

אני מגרדת בציפורניים את זרועה של בתי ואומרת,

"Give me one word to describe this."

״תארי לי את זה במילה אחת״

"Violent," she says.

״אלים״, היא אומרת.

I embrace her, hold her tight.

אני מחבקת אותה חזק.

"Protected," she tells me.

״מוגנת״, היא אומרת לי.

I find opportunities to tell them how I'm feeling,

אני מוצאת הזדמנויות לספר להן איך אני מרגישה,

what I'm experiencing,

מה אני חווה. כך שיש לנו שפה משותפת.

so we have common language.

Like right now,

כמו עכשיו, כשהעקצוץ מהקרקפת שלי במורד עמוד השדרה

this tingling in my scalp down my spine means I'm nervous and I'm excited.

מעיד שאני לחוצה ומתרגשת.

You are likely experiencing sensations in response to me.

אתם כנראה חווים תחושות מסוימות בתגובה אליי.

The language I'm using,

השפה בה אני משתמשת,

the ideas I'm sharing.

הרעיונות שאני משתפת איתכם,

And our tendency is to judge these reactions

והנטייה שלנו היא לשפוט את התגובות האלו

and sort them into a hierarchy:

ולסדר אותן בהיררכיה: טובות יותר או פחות,

better or worse,

and then seek or avoid them.

ולחפש אחריהן או להימנע מהן.

And that's because we live in this binary culture

הסיבה היא שאנחנו חיים בתרבות בינארית

and we're taught from a very young age to sort the world into good and bad.

ומגיל צעיר מאד מלמדים אותנו לחלק את העולם ל"טוב" ו"רע".

"Did you like that book?"

״אהבת את הספר הזה?״

"Did you have a good day?"

״היה לך יום טוב?״

How about, "What did you notice about that story?"

מה לגבי, ״למה שמת לב בסיפור הזה?״

"Tell me a moment about your day.

״ספרי לי רגע על היום שלך. מה למדת?״

What did you learn?"

Let's teach our children to stay open and curious about their experiences,

בואו נלמד את הילדים שלנו להיות פתוחים וסקרנים לגבי החוויות שלהם,

like a traveler in a foreign land.

כמו תרמילאי בארץ זרה.

And that way they can stay with sensation without checking out --

וכך יוכלו להמשיך להרגיש מבלי להתנתק--

even the heightened and challenging ones --

אפילו מהתחושות המוגברות והמאתגרות--

the way I did,

כמו שעשיתי בעבר, כמו שכה רבים מאיתנו עשו.

the way so many of us have.

This sense education,

החינוך להרגיש,

this is education I want for my daughters.

זה החינוך שאני רוצה עבור בנותיי.

Sense education is what I needed as girl.

חינוך לרגש זה מה שהייתי צריכה כילדה.

It's what I hope for all of our children.

זה מה אני מייחלת לכל ילדינו.

This awareness of sensation,

המודעות לתחושות,

it's where we began as children.

הייתה נקודת הפתיחה שלנו כילדים

It's what we can learn from our children

זה מה שאנחנו יכולים ללמוד מילדינו

and it's what we can in turn remind our children

וזה מה שאנחנו יכולים בבוא העת להזכיר לילדינו

as they come of age.

כשיתבגרו.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)