Dennis Hong: Making a car for blind drivers

מתרגם: Rafi Taglicht מבקר: Ido Dekkers

Many believe driving is an activity

רבים חושבים שנהיגה היא פעילות

solely reserved for those who can see.

השמורה בבלעדיות לאנשים רואים.

A blind person driving a vehicle safely and independently

נהיגה ברכב על ידי אדם עיוור בבטיחות ובאופן עצמאי

was thought to be an impossible task, until now.

נתפסה כמשימה בלתי אפשרית, עד עתה.

Hello, my name is Dennis Hong,

שלום, שמי דניס הונג,

and we're bringing freedom and independence to the blind

ואנחנו מביאים חופש ועצמאות לעיוורים

by building a vehicle for the visually impaired.

על ידי בניית מכונית ללקויי ראיה.

So before I talk about this car for the blind,

לפני שאדבר אודות המכונית הזו לעיוורים,

let me briefly tell you about another project that I worked on

תנו לי לספר לכם בקצרה אודות מיזם אחר בו עבדתי

called the DARPA Urban Challenge.

אשר נקרא DARPA האתגר העירוני.

Now this was about building a robotic car

אתגר זה נגע בבניית מכונית רובוטית

that can drive itself.

שיכולה לנהוג את עצמה.

You press start, nobody touches anything,

אתה לוחץ התחל, אף אחד לא נוגע בדבר,

and it can reach its destination fully autonomously.

והיא מסוגלת להגיע ליעד שלה בצורה אוטונומית לחלוטין.

So in 2007, our team won half a million dollars

אם כך ב2007, הקבוצה שלנו זכתה בחצי מיליון דולר

by placing third place in this competition.

לאחר שהגיעה שלישית בתחרות זו.

So about that time,

בערך באותו זמן,

the National Federation of the Blind, or NFB,

הפדרציה הלאומית לעיוורים, או הNFB,

challenged the research committee

אתגרה את ועדת המחקר

about who can develop a car

בנוגע למי שיוכל לפתח מכונית

that lets a blind person drive safely and independently.

אשר מאפשרת לאדם עיוור לנהוג בה באופן בטוח ועצמאי.

We decided to give it a try,

החלטנו לנסות,

because we thought, "Hey, how hard could it be?"

כיוון שחשבנו, היי, כמה קשה זה יכול להיות.

We have already an autonomous vehicle.

כבר יש לנו רכב אוטונומי.

We just put a blind person in it and we're done, right?

פשוט נשים אדם עיוור בתוכו וזהו, נכון?

(Laughter)

(צחוק)

We couldn't have been more wrong.

זו הייתה שגיאה גדולה.

What NFB wanted

מה שה NFB רצו

was not a vehicle that can drive a blind person around,

לא היה רכב שיוכל להסיע אדם עיוור,

but a vehicle where a blind person can make active decisions and drive.

אלא רכב שבו אדם עיוור יכול לבצע החלטות פעילות ולנהוג.

So we had to throw everything out the window

כך שהיינו צריכים להשליך הכל מהחלון

and start from scratch.

ולהתחיל מהתחלה.

So to test this crazy idea,

על מנת לבחון את הרעיון המשוגע הזה,

we developed a small dune buggy prototype vehicle

פיתחנו רכב אבטיפוס, באגי חולות קטן

to test the feasibility.

לבחינת ההתכנות.

And in the summer of 2009,

בקיץ 2009,

we invited dozens of blind youth from all over the country

הזמנו עשרות צעירים עיוורים מכל הארץ

and gave them a chance to take it for a spin.

ונתנו להם הזדמנות לקחת אותו לסיבוב.

It was an absolutely amazing experience.

זו הייתה חוויה מדהימה לגמרי.

But the problem with this car was

אולם הבעיה עם המכונית הזו היתה

it was designed to only be driven in a very controlled environment,

שהיא תוכננה שינהגו בה רק בסביבה מאוד נשלטת,

in a flat, closed-off parking lot --

במגרש חניה שטוח ומתוחם --

even the lanes defined by red traffic cones.

כשאפילו הנתיבים מוגדרים על ידי קונוסים.

So with this success,

לאחר ההצלחה הזו,

we decided to take the next big step,

החלטנו לקחת את הצעד הגדול הבא,

to develop a real car that can be driven on real roads.

לפתח מכונית אמיתית שניתן לנהוג בה בכבישים אמיתיים.

So how does it work?

אז כיצד זה פועל?

Well, it's a rather complex system,

ובכן, זו מערכת מסובכת למדי,

but let me try to explain it, maybe simplify it.

אך תנו לי להסביר אותה, אולי לפשט אותה.

So we have three steps.

יש לנו שלושה שלבים.

We have perception, computation

יש לנו תפיסה, חישוב

and non-visual interfaces.

וממשקים לא ויזואליים.

Now obviously the driver cannot see,

כעת ברור שהנהג אינו יכול לראות,

so the system needs to perceive the environment

כך שהמערכת צריכה לתפוס את הסביבה

and gather information for the driver.

ולאסוף מידע עבור הנהג.

For that, we use an initial measurement unit.

לשם כך, אנו משתמשים ביחידת מידה התחלתית.

So it measures acceleration, angular acceleration --

כך שהיא מודדת תאוצה, תאוצה זוויתית --

like a human ear, inner ear.

כמו האוזן האנושית, האוזן הפנימית.

We fuse that information with a GPS unit

אנו מצמידים מידע זה ליחידת GPS

to get an estimate of the location of the car.

כדי לקבל הערכה של מיקום המכונית.

We also use two cameras to detect the lanes of the road.

בנוסף אנחנו משתמשים בשתי מצלמות כדי להבחין בנתיבים בכביש.

And we also use three laser range finders.

ואנו משתמשים גם בשלושה מדי טווח לייזר.

The lasers scan the environment to detect obstacles --

הלייזרים סורקים את הסביבה על מנת לגלות מכשולים --

a car approaching from the front, the back

מכונית מתקרבת מלפנים, מאחור

and also any obstacles that run into the roads,

וגם כל מכשול שפורץ לתוך הכביש,

any obstacles around the vehicle.

כל מכשול בסביבת הרכב.

So all this vast amount of information is then fed into the computer,

כך שכל הכמות העצומה של מידע זה יוזן אז לתוך המחשב,

and the computer can do two things.

והמחשב יכול לבצע שני דברים.

One is, first of all, process this information

האחד, קודם כל, לעבד מידע זה

to have an understanding of the environment --

כדי להבין את הסביבה --

these are the lanes of the road, there's the obstacles --

אלו הנתיבים, אלו המכשולים --

and convey this information to the driver.

ולהעביר מידע זה לנהג.

The system is also smart enough

המערכת היא גם חכמה מספיק

to figure out the safest way to operate the car.

להבין את הדרך הבטיחותית ביותר לתפעל את המכונית.

So we can also generate instructions

כך שאנחנו יכולים לייצר הוראות

on how to operate the controls of the vehicle.

כיצד לתפעל את לוח הבקרה של הרכב.

But the problem is this: How do we convey

אולם הבעיה היא: כיצד אנחנו מעבירים

this information and instructions

מידע והוראות אילו

to a person who cannot see

לאדם שאינו יכול לראות

fast enough and accurate enough so he can drive?

במהירות מספקת ודיוק מספק כך שהוא יוכל לנהוג?

So for this, we developed many different types

לשם כך, פיתחנו סוגים שונים

of non-visual user interface technology.

של טכנולוגיות ממשקי משתמש לא ויזואליים.

So starting from a three-dimensional ping sound system,

אז החל ממערכת צליל פינג בתלת מימד,

a vibrating vest,

חליפת רטט,

a click wheel with voice commands, a leg strip,

הגה הנותן פקודות קוליות, רצועת רגל,

even a shoe that applies pressure to the foot.

ואפילו נעל שמפעילה לחץ לכף הרגל.

But today we're going to talk about

אבל היום אנחנו נדבר אודות

three of these non-visual user interfaces.

שלושה מממשקי המשוב הלא ויזואליים האלו.

Now the first interface is called a DriveGrip.

כעת הממשק הראשון נקרא "דרייב גריפ". (אחיזת נהיגה)

So these are a pair of gloves,

אלו הם זוג כפפות,

and it has vibrating elements on the knuckle part

ויש בהם רכיבים רוטטים באזור פרקי האצבעות,

so you can convey instructions about how to steer --

כך שאתה יכול להעביר הוראות כיצד לסובב את ההגה --

the direction and the intensity.

הכיוון והעוצמה.

Another device is called SpeedStrip.

מכשיר אחר נקרא "ספיד סטריפ" (רצועת מהירות).

So this is a chair -- as a matter of fact, it's actually a massage chair.

זהו כיסא -- למעשה זהו כיסא עיסויים.

We gut it out, and we rearrange the vibrating elements in different patterns,

פרקנו אותו, וסידרנו מחדש את הרכיבים הרוטטים בתבניות שונות.

and we actuate them to convey information about the speed,

והפעלנו אותם כך שיעבירו מידע אודות המהירות,

and also instructions how to use the gas and the brake pedal.

וכמו כן הוראות כיצד להשתמש בדוושת הדלק ודוושת הבלם.

So over here, you can see

ובכן כאן, אתם יכולים לראות

how the computer understands the environment,

כיצד המחשב מבין את הסביבה.

and because you cannot see the vibration,

ומכיון שאינכם יכולים לראות את הרטט,

we actually put red LED's on the driver so that you can see what's happening.

שמנו נורות לד אדומות על הנהג, כך שתוכל לראות מה קורה.

This is the sensory data,

זהו המידע החושי,

and that data is transferred to the devices through the computer.

ומידע זה מועבר למכשירים דרך המחשב.

So these two devices, DriveGrip and SpeedStrip,

כך ששני מכשירים אלו, "דרייבגריפ" ו"ספידסטריפ",

are very effective.

יעילים מאוד.

But the problem is

אולם הבעיה היא

these are instructional cue devices.

שאלו מכשירים שנותנים סימנים להוראות.

So this is not really freedom, right?

כך שזה אינו חופש אמיתי, נכון?

The computer tells you how to drive --

המחשב אומר לך כיצד לנהוג --

turn left, turn right, speed up, stop.

פנה שמאלה, פנה ימינה, האץ, עצור.

We call this the "backseat-driver problem."

אנו קוראים לכך בעיית ה"נהג" במושב האחורי.

So we're moving away from the instructional cue devices,

כך שאנו מתרחקים מהמכשירים המסמנים הוראות,

and we're now focusing more

ואנו מתמקדים יותר

on the informational devices.

על מכשירי מידע.

A good example for this informational non-visual user interface

דוגמא טובה לממשק מידע לא ויזואלי למשתמש

is called AirPix.

נקרא "אייר פיקס" (פיקסל אויר)

So think of it as a monitor for the blind.

חישבו עליו כצג לעיוורים.

So it's a small tablet, has many holes in it,

זהו משטח קטן , יש בו חורים קטנים רבים,

and compressed air comes out,

ואויר דחוס יוצא ממנו,

so it can actually draw images.

כך שהוא יכול למעשה לצייר תמונות.

So even though you are blind, you can put your hand over it,

כך שגם אם אתה עיוור, אתה יכול להניח את ידך מעליו,

you can see the lanes of the road and obstacles.

ולראות את נתיבי הכביש ואת המכשולים.

Actually, you can also change the frequency of the air coming out

למעשה, אתה יכול לשנות את תדירות האוויר היוצא

and possibly the temperature.

ואולי אף את הטמפרטורה.

So it's actually a multi-dimensional user interface.

כך שזהו למעשה ממשק משתמש רב-מימדי.

So here you can see the left camera, the right camera from the vehicle

כאן אתם יכולים לראות את המצלמה השמאלית, המצלמה הימנית מתוך הרכב

and how the computer interprets that and sends that information to the AirPix.

וכיצד המחשב מפרש זאת ושולח את המידע ל"איירפיקס"

For this, we're showing a simulator,

לשם כך, אנו מראים סימולטור,

a blind person driving using the AirPix.

אדם עיוור נוהג בעזרת "איירפיקס".

This simulator was also very useful for training the blind drivers

הסימולטור הזה היה גם מועיל מאוד באימון הנהגים העיוורים

and also quickly testing different types of ideas

וגם כדי לנסות במהירות סוגי רעיונות שונים

for different types of non-visual user interfaces.

עבור סוגים שונים של ממשקים לא ויזואליים.

So basically that's how it works.

אז באופן בסיסי כך זה עובד.

So just a month ago,

לפני חודש

on January 29th,

ב29 לינואר,

we unveiled this vehicle for the very first time to the public

הסרנו את הלוט מרכב זה בפעם הראשונה בפני קהל

at the world-famous Daytona International Speedway

במסלול המרוצים הבינלאומי המפורסם בדייטונה

during the Rolex 24 racing event.

במהלך אירוע מירוץ מכוניות רולקס 24.

We also had some surprises. Let's take a look.

היו לנו מספר הפתעות. בואו נצפה.

(Music)

(מוזיקה)

(Video) Announcer: This is an historic day in January.

(וידאו) כרוז: זהו יום היסטורי (לא ברור).

He's coming up to the grandstand, fellow Federationists.

הוא מתקרב ליציע הצופים, חברים.

(Cheering)

(קריאות עידוד)

(Honking)

(צופר)

There's the grandstand now.

הנה היציע כעת.

And he's [unclear] following that van that's out in front of him.

והוא (לא ברור) עוקב אחר הרכב המסחרי שנמצא לפניו.

Well there comes the first box.

ובכן הנה מגיע הארגז הראשון.

Now let's see if Mark avoids it.

בואו נראה האם מארק עוקף אותו.

He does. He passes it on the right.

הוא הצליח. הוא עובר אותו מימין.

Third box is out. The fourth box is out.

הארגז השלישי בחוץ. הארגז הרביעי בחוץ.

And he's perfectly making his way between the two.

והוא מתקדם באופן מושלם ביניהם.

He's closing in on the van

הוא מתקרב למסחרית

to make the moving pass.

כדי לבצע עקיפה.

Well this is what it's all about,

ובכן מדובר בדיוק בזה,

this kind of dynamic display of audacity and ingenuity.

סוג זה של הפגנת אומץ וגאונות דינמית.

He's approaching the end of the run,

הוא מתקרב לסוף המסלול,

makes his way between the barrels that are set up there.

עושה את דרכו בין חביות שהוצבו שם.

(Honking)

(צופר)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Dennis Hong: I'm so happy for you.

דניס הונג: אני כה שמח עבורך.

Mark's going to give me a ride back to the hotel.

מארק יסיע אותי חזרה לבית המלון.

Mark Riccobono: Yes.

מארק ריקובונו: כן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

DH: So since we started this project,

ד"ה: מאז שהתחלנו את המיזם הזה,

we've been getting hundreds of letters, emails, phone calls

קיבלנו מאות מכתבים, דוא"ל, טלפונים

from people from all around the world.

מאנשים מכל רחבי העולם.

Letters thanking us, but sometimes you also get funny letters like this one:

מכתבים המודים לנו, אבל לפעמים מקבלים גם מכתבים מצחיקים כמו זה:

"Now I understand why there is Braille on a drive-up ATM machine."

"עכשיו אני מבין מדוע יש בראייל בכספומט בדרייב-אין"

(Laughter)

(צחוק)

But sometimes --

אבל לפעמים --

(Laughter)

(צחוק)

But sometimes I also do get --

אבל לפעמים אני מקבל גם --

I wouldn't call it hate mail --

לא הייתי קורא לזה דואר שטנה --

but letters of really strong concern:

אבל מכתבים המביעים דאגה חזקה:

"Dr. Hong, are you insane,

"ד"ר הונג, אינך שפוי,

trying to put blind people on the road?

לנסות ולהעלות אנשים עיוורים על הכביש?

You must be out of your mind."

כנראה שיצאת מדעתך."

But this vehicle is a prototype vehicle,

אבל רכב זה הוא רכב אבטיפוס,

and it's not going to be on the road

והוא אינו עומד לעלות על הכביש

until it's proven as safe as, or safer than, today's vehicle.

עד שיוכח שהוא בטוח כמו או בטוח יותר מהרכבים של היום.

And I truly believe that this can happen.

ואני באמת מאמין שזה עשוי לקרות.

But still, will the society,

אולם עדיין, האם החברה,

would they accept such a radical idea?

האם הם יקבלו רעיון כה רדיקלי?

How are we going to handle insurance?

כיצד נטפל בביטוח?

How are we going to issue driver's licenses?

כיצד ננפיק רישיון נהיגה?

There's many of these different kinds of hurdles besides technology challenges

יש סוגים שונים של משוכות מלבד אתגרים טכנולוגיים

that we need to address before this becomes a reality.

אתם אנו חייבים להתמודד לפני שזה יהפוך למציאות.

Of course, the main goal of this project

כמובן, המטרה העיקרית של מיזם זה

is to develop a car for the blind.

היא לפתח מכונית לעיוורים.

But potentially more important than this

אבל חשוב מכך באופן פוטנציאלי

is the tremendous value of the spin-off technology

הוא הערך הרב של טכנולוגיה נגזרת

that can come from this project.

שעשויה לצאת מהמיזם הזה.

The sensors that are used can see through the dark,

בחיישנים שמשמשים לראות מבעד לחושך,

the fog and rain.

לערפל ולגשם.

And together with this new type of interfaces,

ויחד עם הזן החדש הזה של ממשקים,

we can use these technologies

אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיות האלו

and apply them to safer cars for sighted people.

וליישם אותם כיד להפוך מכוניות לבטוחות יותר לאנשים רואים.

Or for the blind, everyday home appliances --

או עבור העיוורים, כלי בית יומיומיים --

in the educational setting, in the office setting.

במסגרת חינוכית או במסגרת של משרד.

Just imagine, in a classroom a teacher writes on the blackboard

רק דמיינו, בכיתה המורה כותבת על הלוח

and a blind student can see what's written and read

והתלמיד העיוור יכול לראות מה נכתב ולקרוא

using these non-visual interfaces.

בסיוע ממשקים לא ויזואליים אלו.

This is priceless.

זה לא יסולא בפז.

So today, the things I've showed you today, is just the beginning.

אז היום, הדברים שהצגתי בפניכם, הם רק ההתחלה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)