Diébédo Francis Kéré: How to build with clay... and community

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: idan idan

I would like to show you how

אני רוצה להראות לכם

architecture has helped

איך האדריכלות עזרה

to change the life of my community

לשנות את חיי הקהילה שלי

and has opened opportunities to hope.

ויצרה הזדמנויות לתקווה.

I am a native of Burkina Faso.

אני יליד בורקינה פאסו.

According to the World Bank, Burkina Faso

לפי נתוני הבנק העולמי, בורקינה פאסו

is one of the poorest countries in the world,

היא אחת הארצות העניות ביותר בעולם,

but what does it look like

אבל איך זה

to grow up in a place like that?

לגדול במקום כזה?

I am an example of that.

אני מהווה דוגמה לכך.

I was born in a little village called Gando.

נולדתי בכפר קטן בשם גאנדו.

In Gando, there was no electricity,

בגאנדו לא היה חשמל,

no access to clean drinking water, and no school.

ולא גישה למי-שתיה נקיים, ולא היה בית-ספר.

But my father wanted me

אבל אבי רצה

to learn how to read and write.

שאלמד לקרוא ולכתוב.

For this reason, I had to leave my family

בגלל זה היה עלי לעזוב את משפחתי

when I was seven and to stay in a city

כשהייתי בן שבע, ולגור בעיר

far away from my village

רחוקה מהכפר שלי

with no contact with my family.

ללא שום קשר עם משפחתי.

In this place I sat

במקום ההוא ישבתי

in a class like that

בכיתה כמו זאת

with more than 150 other kids,

עם יותר מ-150 ילדים נוספים,

and for six years.

במשך 6 שנים.

In this time, it just happened to me to come to school

לאחרונה הגעתי במקרה לאותו בית-ספר

to realize that my classmate died.

וגיליתי שבן כיתתי מת.

Today, not so much has changed.

היום לא השתנה הרבה.

There is still no electricity in my village.

עדיין אין חשמל בכפרי.

People still are dying in Burkina Faso,

בבורקינה פאסו האנשים עדיין גוססים,

and access to clean drinking water

והגישה למי-שתיה נקיים

is still a big problem.

היא עדיין בעיה רצינית.

I had luck. I was lucky, because this is a fact of life

היה לי מזל. כי זאת עובדת-חיים

when you grow up in a place like that.

כשגדלים במקום כזה.

But I was lucky.

אבל היה לי מזל.

I had a scholarship.

קיבלתי מילגה.

I could go to Germany to study.

יכולתי לנסוע ללמוד בגרמניה.

So now, I suppose,

אז אני מניח

I don't need to explain to you how great a privilege

שאיני צריך להסביר לכם איזו זכות גדולה היא

it is for me to be standing before you today.

עבורי, לעמוד לפניכם היום.

From Gando, my home village in Burkina Faso,

להגיע מגאנדו, כפר הולדתי בבורקינה פאסו,

to Berlin in Germany to become an architect

לברלין שבגרמניה ולהפוך לאדריכל,

is a big, big step.

זהו צעד מאד מאד גדול.

But what to do with this privilege?

אבל מה עושים עם זכות-היתר הזו?

Since I was a student, I wanted to open up

מאז שהייתי סטודנט רציתי לאפשר

better opportunities to other kids in Gando.

סיכויים טובים יותר לילדים אחרים בגאנדו.

I just wanted to use my skills and build a school.

רציתי רק לנצל את כישורי ולבנות בית-ספר.

But how do you do it when you're still a student

אבל איך אעשה זאת כשאני עדיין סטודנט

and you don't have money?

ואין לי כסף?

Oh yes, I started to make drawings

כמובן! התחלתי להכין שרטוטים

and asked for money.

וביקשתי כסף.

Fundraising was not an easy task.

גיוס הכספים לא היה משימה קלה.

I even asked my classmates

ביקשתי אפילו מחברי ללימודים

to spend less money on coffee and cigarettes,

להוציא פחות על קפה וסיגריות,

but to sponsor my school project.

ובמקום זה לממן את המיזם הלימודי שלי.

In real wonder, two years later,

בנס אמיתי, אחרי שנתיים,

I was able to collect 50,000 U.S. dollars.

הצלחתי לאסוף 50,000 דולרים אמריקאיים.

When I came home to Gando

כשבאתי הביתה, לגאנדו,

to bring the good news,

כדי להביא את הבשורות הטובות,

my people were over the moon,

בני עמי היו מאושרים,

but when they realized

אבל כשהם הבינו

that I was planning to use clay,

שאני מתכנן להשתמש בטיט,

they were shocked.

הם היו בהלם.

"A clay building is not able to stand a rainy season,

"מבנה עשוי טיט לא ישרוד את עונת הגשמים,

and Francis wants us to use it and build a school.

"ופרנסיס רוצה שנשתמש בזה כדי לבנות בית-ספר.

Is this the reason why he spent so much time

"האם בשביל זה הוא ביזבז כל-כך הרבה זמן

in Europe studying

"בלימודים באירופה

instead of working in the field with us?"

"במקום לעבוד איתנו כאן בשדות?"

My people build all the time with clay,

בני עמי בונים כל הזמן בטיט,

but they don't see any innovation with mud.

אבל הם לא רואים בבוץ שום חידוש.

So I had to convince everybody.

אז הייתי מוכרח לשכנע את כולם.

I started to speak with the community,

התחלתי לשוחח עם אנשי הקהילה,

and I could convince everybody,

והצלחתי לשכנע את כולם,

and we could start to work.

ויכולנו להתחיל בעבודה.

And the women, the men,

והנשים, הגברים,

everybody from the village,

כל האנשים בכפר,

was part of this building process.

השתתפו בתהליך הבנייה.

I was allowed to use even traditional techniques.

הרשו לי להשתמש אפילו בטכניקות המסורתיות.

So clay floor for example,

לדוגמה, ריצפת טיט,

the young men come and stand like that, beating,

הגברים צעירים באים, עומדים ככה, ורוקעים ברגליים,

hours for hours,

במשך שעות על שעות,

and then their mothers came,

ואז באות האמהות שלהם,

and they are beating in this position,

והן חובטות בתנוחה הזו,

for hours, giving water and beating.

במשך שעות, שופכות מים וחובטות.

And then the polishers come.

ואז באים המלטשים.

They start polishing it with a stone for hours.

הם מתחילים ללטש את זה באבנים, במשך שעות.

And then you have this result,

והרי לכם התוצאה,

very fine, like a baby bottom.

חלק כמו טוסיק של תינוק.

(Laughter)

[צחוק]

It's not photoshopped. (Laughter)

בלי עיבוד בפוטושופ. [צחוק]

This is the school, built with the community.

זה בית הספר שנבנה בעזרת אנשי הקהילה.

The walls are totally made out

הקירות עשויים כולם

of compressed clay blocks from Gando.

לבני טיט דחוס מגאנדו.

The roof structure is made

שלד הגג עשוי

with cheap steel bars

ממוטות ברזל זול

normally hiding inside concrete.

שבד"כ מוסתרים בתוך הבטון.

And the classroom, the ceiling is made

ובכיתה, התקרה עשויה

out of both of them used together.

משילוב של שניהם.

In this school, there was a simple idea:

בביה"ס הזה, הרעיון הוא פשוט:

to create comfort in a classroom.

ליצור נוחות בכיתה.

Don't forget, it can be 45 degrees in Burkina Faso,

אל תשכחו, החום יכול להגיע ל-45 מעלות בבורקינה פאסו,

so with simple ventilation,

אז בעזרת איוורור פשוט,

I wanted to make the classroom

רציתי להפוך את הכיתה

good for teaching and learning.

למקום נעים להוראה וללמידה.

And this is the project today,

וכך נראה המיזם היום,

12 years old, still in best condition.

בן 12 שנה, עדיין במצב מעולה.

And the kids, they love it.

והילדים מתים עליו.

And for me and my community,

מבחינתי ומבחינת הקהילה שלי,

this project was a huge success.

המיזם היה הצלחה עצומה.

It has opened up opportunities

הוא נתן לנו הזדמנויות

to do more projects in Gando.

לעשות מיזמים נוספים בגאנדו.

So I could do a lot of projects,

והצלחתי לעשות המון מיזמים,

and here I am going to share with you

וכאן אראה לכם

only three of them.

רק שלושה מהם.

The first one is the school extension, of course.

הראשון הוא תוספת לביה"ס, כמובן.

How do you explain drawings and engineering

איך מסבירים שרטוטים והנדסה

to people who are neither able to read nor write?

לאנשים שלא יכולים לקרוא ולכתוב?

I started to build a prototype like that.

התחלתי לבנות אבטיפוס כזה.

The innovation was to build a clay vault.

החידוש היה לבנות קשת מטיט.

So then, I jumped on the top like that,

ואז קפצתי על זה, ככה,

with my team, and it works.

יחד עם הצוות שלי, וזה עבד.

The community is looking. It still works.

הקהילה הסתכלה. זה עדיין עובד.

So we can build. (Laughter)

אז מותר לנו לבנות. [צחוק]

And we kept building, and that is the result.

המשכנו לבנות, וזו התוצאה.

The kids are happy, and they love it.

הילדים מאושרים, והם מתים על זה.

The community is very proud. We made it.

והקהילה גאה מאד. הצלחנו.

And even animals, like these donkeys,

ואפילו בעלי החיים, כמו החמורים האלה,

love our buildings.

אוהבים את הבניינים שלנו.

(Laughter)

[צחוק]

The next project is the library in Gando.

המיזם הבא הוא הספריה בגאנדו.

And see now, we tried to introduce

כאן אתם רואים שניסינו להשתמש

different ideas in our buildings,

ברעיונות שונים בבנייה,

but we often don't have so much material.

אבל לעתים קרובות אין לנו כל-כך הרבה חומר.

Something we have in Gando are clay pots.

אחד הדברים שיש לנו בגאנדו הוא כדי חרס.

We wanted to use them to create openings.

רצינו להשתמש בהם כדי ליצור פתחים.

So we just bring them like you can see

אז אנו פשוט מביאים אותם, כפי שאתם רואים,

to the building site.

לאתר הבנייה.

we start cutting them,

אנו מתחילים לחתוך אותם,

and then we place them on top of the roof

ואז מניחים אותם על הגג

before we pour the concrete,

לפני שאנו יוצקים את הבטון,

and you have this result.

וזאת התוצאה.

The openings are letting the hot air out

הפתחים מניחים לאוויר החם לצאת

and light in.

ולאור - להיכנס.

Very simple.

פשוט מאד.

My most recent project in Gando

המיזם האחרון שלי בגאנדו

is a high school project.

הוא מיזם ביה"ס התיכון.

I would like to share with you this.

אני רוצה לשתף אתכם בזה.

The innovation in this project

החידוש במיזם הזה

is to cast mud like you cast concrete.

הוא לצקת בוץ כמו שיוצקים בטון.

How do you cast mud?

איך יוצקים בוץ?

We start making a lot of mortars, like you can see,

אנו מתחילים להכין המון טיח, כפי שאתם רואים כאן,

and when everything is ready,

וכשהכל מוכן,

when you know what is the best recipe

כשיודעים מהו המתכון הכי טוב

and the best form,

והצורה הכי טובה,

you start working with the community.

מתחילים לעבוד יחד עם הקהילה.

And sometimes I can leave.

לפעמים אני יכול להסתלק

They will do it themselves.

והם ימשיכו לעבוד בעצמם.

I came to speak to you like that.

ככה הגעתי להרצות לכם כאן.

Another factor in Gando is rain.

גורם נוסף בגאנדו הוא הגשם.

When the rains come,

כשהגשם מגיע,

we hurry up to protect our fragile walls

אנו ממהרים להגן על הקירות הפגיעים שלנו

against the rain.

מפני הגשם.

Don't confound with Christo and Jeanne-Claude.

אל תתבלבלו עם כריסטו וז'אן-קלוד.

It is simply how we protect our walls.

ככה אנו פשוט מגינים על הקירות שלנו.

(Laughter)

[צחוק]

The rain in Burkina comes very fast,

הגשם בבורקינה מגיע מהר מאד,

and after that, you have floods

ואחריו יש שטפונות

everywhere in the country.

בכל הארץ.

But for us, the rain is good.

אבל מבחינתנו, הגשם הוא טוב.

It brings sand and gravel to the river

הוא מביא חול וחצץ לנהר

we need to use to build.

והם נחוצים לנו לבנייה.

We just wait for the rain to go.

אנו פשוט מחכים שהגשם ייפסק.

We take the sand, we mix it with clay,

אנו לוקחים את החול, מערבבים אותו עם הטיט,

and we keep building.

וממשיכים לבנות.

That is it.

זה הכל.

The Gando project was always connected to training the people,

במיזם של גאנדו היתה תמיד מעורבת ההכשרה של האנשים,

because I just wanted, one day

כי רציתי שיום אחד,

when I fall down and die,

כשאפול ואמות,

that at least one person from Gando

לפחות אדם אחד מגאנדו

keeps doing this work.

ימשיך בעבודה הזו.

But you will be surprised. I'm still alive.

אבל הפלא ופלא: אני עדיין חי.

(Laughter)

[צחוק]

And my people now can use their skills

ובני עמי יכולים כעת לנצל את הכישורים שלהם

to earn money themselves.

כדי להרוויח כסף בעצמם.

Usually, for a young man from Gando to earn money,

בד"כ, כדי שצעיר מגאנדו ירוויח כסף,

you have to leave the country

עליו לעזוב את הכפר

to the city, sometimes leave the country

ולעבור לעיר, ויש כאלה שעוזבים את הכפר

and some never come back,

ולעולם לא חוזרים,

making the community weaker.

מה שמחליש את הקהילה.

But now they can stay in the country

אבל עכשיו הם יכולים להישאר בכפר

and work on different building sites

ולעבוד באתרי בניה שונים

and earn money to feed their family.

ולהרוויח כסף כדי להאכיל את משפחותיהם.

There's a new quality in this work.

יש איכות חדשה בעבודה הזו.

Yes, you know it.

כן, אתם יודעים זאת.

I have won a lot of awards through this work.

זכיתי בהמון פרסים על העבודה הזאת.

For sure, it has opened opportunities.

ואין ספק שזה נתן הזדמנויות.

I have become myself known.

אני עצמי נעשיתי מפורסם.

But the reason why I do what I do

אבל הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה

is my community.

היא הקהילה שלי.

When I was a kid,

כשהייתי ילד,

I was going to school,

הלכתי לבית הספר,

I was coming back every holiday to Gando.

ובכל חג חזרתי לגאנדו.

By the end of every holidays,

בסופו של כל חג

I had to say goodbye to the community,

נאלצתי להגיד שלום לקהילה שלי,

going from one compound to another one.

עברתי בין המתחמים המשפחתיים.

All women in Gando will open their clothes like that

כל הנשים בגאנדו הפשילו את בגדיהן, כך,

and give me the last penny.

ונתנו לי את פרוטותיהן האחרונות.

In my culture, this is a symbol of deep affection.

בתרבות שלי זהו סמל לאהבה עמוקה.

As a seven-year-old guy, I was impressed.

כבן שבע, זה הרשים אותי.

I just asked my mother one day,

אז שאלתי את אמי יום אחד,

"Why do all these women love me so much?"

"למה כל הנשים האלה כ"כ אוהבות אותי?"

(Laughter)

[צחוק]

She just answered,

היא פשוט ענתה,

"They are contributing to pay for your education

"הן תורמות למען ההשלכה שלך

hoping that you will be successful

"בתקווה שתצליח

and one day come back and help

"ויום אחד תחזור לכאן ותעזור

improve the quality of life of the community."

"לשפר את איכות החיים של הקהילה."

I hope now that I was able to make my community proud

היום אני מקווה שהצלחתי להביא גאווה לקהילה שלי

through this work,

עם העבודה הזאת,

and I hope I was able to prove you the power

ואני מקווה שהצלחתי להוכיח לכם את עוצמתה

of community,

של הקהילה,

and to show you that architecture

ולהראות לכם שאדריכלות

can be inspiring for communities

יכולה לתת לקהילות השראה

to shape their own future.

לעצב את עתידן.

Merci beaucoup. (Applause)

(צרפתית:) תודה רבה. [מחיאות כפיים]

Thank you. Thank you. Thank you. Thank you.

תודה. תודה. תודה. תודה.

Thank you. Thank you. (Applause)

תודה. תודה. [מחיאות כפיים]