Why societies collapse | Jared Diamond

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Avihu Turzion

I think all of us have been interested, at one time or another,

חושבני שכל אחד מאיתנו התעניין, במועד זה או אחר,

in the romantic mysteries of all those societies that collapsed,

בתעלומות הרומנטיות של כל אותן תרבויות שקרסו,

such as the classic Maya in the Yucatan, the Easter Islanders,

כגון המקרה הקלסי של המאיה ביוקטן,

תושבי אי-הפסחא, האנסאזי, תרבות הסהר הפורה,

the Anasazi, Fertile Crescent society, Angor Wat, Great Zimbabwe

אנגקור ואט, זימבבווה הגדולה, וכן הלאה.

and so on. And within the last decade or two,

ובעשור או שניים האחרונים הארכיאולוגים הוכיח לנו

archaeologists have shown us that there were environmental problems

שהיו בעיות סביבתיות ביסוד מרבית הקריסות ההיסטוריות.

underlying many of these past collapses.

אך היו גם המון מקומות בעולם

But there were also plenty of places in the world

where societies have been developing for thousands of years

בהם מתפתחות תרבויות מזה אלפי שנים,

without any sign of a major collapse,

ללא שום סימן לקריסה חמורה.

such as Japan, Java, Tonga and Tikopea. So evidently, societies

למשל, יפן, יאווה, טונגה וטיקופאה.

כך שברור שתרבויות באיזורים מסוימים שבירות יותר מבאחרים.

in some areas are more fragile than in other areas.

How can we understand what makes some societies more fragile

איך נוכל להבין מה הופך תרבויות מסוימות לשבירות יותר מאחרות?

than other societies? The problem is obviously relevant

ברור שהבעיה רלוונטית למצבנו כיום,

to our situation today, because today as well, there are

כי גם היום יש כמה תרבויות שכבר קרסו,

some societies that have already collapsed, such as Somalia

כמו סומליה, רואנדה ויוגוסלביה לשעבר.

and Rwanda and the former Yugoslavia. There are also

societies today that may be close to collapse, such as Nepal, Indonesia and Columbia.

היום ישנן גם תרבויות שאולי קרובות להתמוטטות,

כמו נפאל, אינדונזיה וקולומביה.

What about ourselves?

ומה בנוגע לנו?

What is there that we can learn from the past that would help us avoid

מה נוכל ללמוד מהעבר, שיכול לסייע לנו למנוע

declining or collapsing in the way that so many past societies have?

הידרדרות או קריסה כמו בתרבויות-עבר כה רבות?

Obviously the answer to this question is not going

ברור שהתשובה לשאלה זו לא תהיה נעוצה בגורם בודד.

to be a single factor. If anyone tells you that there is a single-factor

אם מישהו יאמר לכם שיש רק גורם אחד

explanation for societal collapses, you know right away

שמסביר את התמוטטותה של חברה,

ברור לכם מיד שהוא אידיוט. זהו נושא מורכב.

that they're an idiot. This is a complex subject.

But how can we make sense out of the complexities of this subject?

אבל איך נוכל למצוא הגיון במורכבויות הנושא הזה?

דרך ניתוח קריסות של תרבויות, יצרתי מסגרת בת 5 נקודות;

In analyzing societal collapses, I've arrived at a

five-point framework -- a checklist of things that I go through

רשימת דברים שאני בודק כדי להבין התמוטטויות.

to try and understand collapses. And I'll illustrate that five-point

אדגים את תכנית 5 הנקודות

framework by the extinction of the Greenland Norse society.

בעזרת מקרה היכחדות החברה הנורדית של גרינלנד.

מדובר בחברה אירופית בעלת עבר מתועד,

This is a European society with literate records,

so we know a good deal about the people and their motivation.

כך שאנו יודעים הרבה על העם ועל מניעיו.

In AD 984 Vikings went out to Greenland, settled Greenland,

ב-984 לספירה יצאו הויקינגים לגרינלנד ויישבו אותה,

and around 1450 they died out -- the society collapsed,

וסביב 1450 הם גוועו ונעלמו: החברה קרסה,

and every one of them ended up dead.

וכולם מתו עד אחד.

Why did they all end up dead? Well, in my five-point framework,

מדוע הם מתו?

ברשימת 5 הנקודות שלי,

the first item on the framework is to look for human impacts

הסעיף הראשון הוא לבחון את ההשפעה האנושית על הסביבה:

on the environment: people inadvertently destroying the resource

אנשים הורסים בשוגג את בסיס המשאבים

base on which they depend. And in the case of the Viking Norse,

בהם הם תלויים. ובמקרה של הנורדים הויקינגיים,

the Vikings inadvertently caused soil erosion and deforestation,

הם גרמו בשוגג לסחף קרקע ולבירוא יערות,

which was a particular problem for them because

מה שהיווה בעיה מיוחדת עבורם,

כי הם נזקקו ליערות כדי לייצר פחם וברזל,

they required forests to make charcoal, to make iron.

So they ended up an Iron Age European society, virtually

והם הפכו לתרבות אירופית של תקופת-הברזל

שבעצם לא יכולה לייצר לעצמה ברזל.

unable to make their own iron. A second item on my checklist is

הסעיף השני הוא שינויי האקלים

climate change. Climate can get warmer or colder or dryer or wetter.

האקלים יכול להיעשות חם, קר, יבש או לח יותר.

In the case of the Vikings -- in Greenland, the climate got colder

במקרה של הויקינגים בגרינלנד,

האקלים התקרר בסוף המאה ה-13 ובמיוחד במאה ה-14,

in the late 1300s, and especially in the 1400s. But a cold climate

אך אקלים קר אינו בהכרח קטלני, כי האינואיטים, האסקימוסים

isn't necessarily fatal, because the Inuit -- the Eskimos inhabiting

שחיו אז בגרינלנד, שגשגו יותר באקלימים קרים.

Greenland at the same time -- did better, rather than worse,

with cold climates. So why didn't the Greenland Norse as well?

אז מדוע לא קרה כך עם הנורדים של גרינלנד?

The third thing on my checklist is relations with neighboring

הסעיף השלישי ברשימה שלי הוא יחסי השכנות עם

תרבויות ידידותיות שיסייעו לתמוך בחברה שלך,

friendly societies that may prop up a society. And if that

ובהעדר תמיכה ידידותית זו, הדבר עלול לתרום לקריסת החברה.

friendly support is pulled away, that may make a society

more likely to collapse. In the case of the Greenland Norse,

במקרה של הנורדים של גרינלנד,

they had trade with the mother country -- Norway --

הם ניהלו סחר עם ארץ-האם, נורבגיה,

and that trade dwindled: partly because Norway got weaker,

והסחר הידלדל, חלקית עקב היחלשותה של נורבגיה,

partly because of sea ice between Greenland and Norway.

וחלקית בגלל הקרח בים שבין גרינלנד ונורבגיה.

The fourth item on my checklist is relations with hostile societies.

הסעיף הרביעי הוא יחסים עם חברות עוינות.

In the case of Norse Greenland, the hostiles were the Inuit --

אויבי הנורדים של גרינלנד היו האינואיטים,

the Eskimos sharing Greenland -- with whom the Norse

האסקימוסים שחיו גם בגרינלנד,

ושיחסיהם עם הנורדים הידרדרו.

got off to bad relationships. And we know that the Inuit

גם ידוע לנו שהאינואיטים הרגו נורדים, ואולי חשוב יותר,

killed the Norse and, probably of greater importance,

may have blocked access to the outer fjords, on which

חסמו אולי את הגישה לפיורדים החיצוניים,

the Norse depended for seals at a critical time of the year.

שהנורדים היו תלויים בהם לדיג כלבי-ים בתקופה קריטית בשנה.

And then finally, the fifth item on my checklist is the political,

ולבסוף, הסעיף החמישי ברשימה שלי

הוא הגורמים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בחברה,

economic, social and cultural factors in the society that make it

שתורמים יותר או פחות לסבירות

more or less likely that the society will perceive and solve its

שהחברה תבין ותפתור את בעיותיה הסביבתיות.

environmental problems. In the case of the Greenland Norse,

במקרה של הנורדים בגרינלנד,

הגורמים התרבותיים שהיקשו עליהם לפתור את בעיותיהם,

cultural factors that made it difficult for them

to solve their problems were: their commitments to a

היו מחויבותם לחברה נוצרית שהשקיעה רבות בבניין קתדרלות,

Christian society investing heavily in cathedrals; their being

a competitive-ranked chiefly society; and their scorn for the Inuit,

היותם חברה מעמדית-תחרותית בעיקר, והבוז שרחשו לאינואיטים,

from whom they refused to learn. So that's how the five-part

מהם סירבו ללמוד.

אז כך תכנית חמשת החלקים נוגעת להתמוטטות

framework is relevant to the collapse and eventual extinction of the Greenland Norse.

ולבסוף להכחדת הנורדים של גרינלנד.

What about a society today?

מה בנוגע לחברה של ימינו?

For the past five years, I've been taking my wife and kids to

בחמש השנים האחרונות לקחתי את אשתי וילדי

Southwestern Montana, where I worked as a teenager

לדרום-מערב מונטנה, היכן שעבדתי בצעירותי בקציר.

on the hay harvest. And Montana, at first sight, seems

ובמבט ראשון מונטנה נראית

כסביבה הקדמונית והבתולית ביותר בארה"ב.

like the most pristine environment in the United States.

But scratch the surface, and Montana suffers from serious problems.

אך מתחת לפני השטח מונטנה סובלת מבעיות חמורות.

Going through the same checklist: human environmental impacts?

אם ניצמד לרשימה: השפעות האדם על הסביבה -

Yes, acute in Montana. Toxic problems from mine waste

כן, זה חמור במונטנה. בעיות רעילות מפסולת מכרות

have caused damage of billions of dollars.

גרמו לנזק של מיליארדי דולרים.

בעיות של עשבי-בר והדברתם עלו למונטנה קרוב

Problems from weeds, weed control, cost Montana nearly

200 million dollars a year. Montana has lost agricultural areas

ל-200 מיליון דולר בשנה. אבדו לה שטחים חקלאיים

from salinization, problems of forest management,

עקב המלחת מי-תהום, בעיות של ניהול הייעור

ובעיות של שריפת-יערות.

problems of forest fires. Second item on my checklist:

סעיף שני ברשימתי הוא שינויי אקלים.

climate change. Yes -- the climate in Montana is getting warmer

כן, האקלים במונטנה הולך ונעשה חם ויבש יותר,

and drier, but Montana agriculture depends especially on irrigation

אך החקלאות שם תלויה בעיקר בהשקיה במי-שלגים,

from the snow pack, and as the snow is melting -- for example,

וכשהשלג נמס, לדוגמה,

עם היעלמות קרחוני הפארק הלאומי "גלשייר",

as the glaciers in Glacier National Park are disappearing --

that's bad news for Montana irrigation agriculture.

אלו בשורות רעות לחקלאות-השלחין של מונטנה.

Third thing on my checklist: relations with friendlies

מס' 3 ברשימה שלי: יחסים עם גורמים ידידותיים

that can sustain the society. In Montana today, more than half of

שמסייעים לקיומה של החברה.

היום במונטנה, יותר ממחצית ההכנסה לא באה מהתפרנסות במונטנה עצמה,

the income of Montana is not earned within Montana,

but is derived from out of state: transfer payments from

אלא מחוץ למדינה: העברות כספים מביטוח לאומי, השקעות וכדומה,

social security, investments and so on --

which makes Montana vulnerable to the rest of the United States.

מה שהופך את מונטנה פגיעה לשאר ארה"ב.

Fourth: relations with hostiles. Montanans have the same problems

4: גורמים עוינים. בני מונטנה סובלים מאותן הבעיות

as do all Americans, in being sensitive to problems

שיש לכל האמריקאים מבחינת הרגישות לבעיות, שמקורן

created by hostiles overseas affecting our oil supplies,

בגורמים עוינים בחו"ל, מה שמשפיע על אספקת הנפט שלנו,

and terrorist attacks. And finally, last item on my checklist:

ופיגועי טרור. והסעיף האחרון ברשימתי:

מה חלקן של הגישות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות.

question of how political, economic, social, cultural attitudes

play into this. Montanans have long-held values, which today

אנשי-מונטנה מחזיקים בערכים נושנים

שכנראה מפריעים להם כיום לפתור את בעיותיהם.

seem to be getting in the way of their solving their own problems.

Long-held devotion to logging and to mines and to agriculture,

מסורת ארוכת-שנים של כריתת-עצים, מכרות וחקלאות,

and to no government regulation; values that worked well

והעדר גמור של תקנות ממשלתיות.

ערכים מוצלחים בעבר, שכנראה שאינם מתאימים היום.

in the past, but they don't seem to be working well today.

So, I'm looking at these issues of collapses

כך שאני בוחן סוגיות אלה של קריסה

for a lot of past societies and for many present societies.

בהמון תרבויות-עבר וגם בחברות רבות בנות-ימינו.

Are there any general conclusions that arise?

האם עולות מסקנות כלליות כלשהן?

In a way, just like Tolstoy's statement about every unhappy marriage

איכשהו, כפי שאמר טולסטוי, שכל נישואין אומללים

הם סיפור שונה, כל חברה קורסת או בסיכון היא שונה:

being different, every collapsed or endangered society is different --

they all have different details. But nevertheless, there are certain

הפרטים שונים. אך עם זאת, יש כמה קווים משותפים

common threads that emerge from these comparisons

העולים מהשוואות אלה

of past societies that did or did not collapse

בין תרבויות-עבר שקרסו או לא קרסו,

and threatened societies today. One interesting common thread

לבין תרבויות בסיכון היום.

אחת ההקבלות המעניינות עוסקת במקרים רבים במהירות ההתמוטטות,

has to do with, in many cases, the rapidity of collapse

after a society reaches its peak. There are many societies

אחרי שהתרבות הגיעה לשיאה.

יש חברות רבות שאינן מידרדרות בהדרגה,

that don't wind down gradually, but they build up -- get richer

אלא נבנות, מתעשרות, צוברות עוד כוח,

and more powerful -- and then within a short time, within a few decades

ותוך זמן קצר, עשורים ספורים אחרי השיא שלהן, הן קורסות.

after their peak, they collapse. For example,

the classic lowland Maya of the Yucatan began to collapse in the

לדוגמה, תרבות השפלה הקלסית של המאיה ביוקטן

החלה לקרוס בתחילת המאה ה-8, ממש כמה עשורים אחרי שהמאיה בנו

early 800s -- literally a few decades after the Maya were building

their biggest monuments, and Maya population was greatest.

את גדולי המונומנטים שלהם, והאוכלוסיה היתה בשיאה.

Or again, the collapse of the Soviet Union took place

או כמו התמוטטות הגוש הסובייטי, שהתרחשה

within a couple of decades, maybe within a decade, of the time

תוך 2 עשורים, אולי עשור אחד, מאז התקופה שבה

when the Soviet Union was at its greatest power.

האיחוד הסובייטי היה בשיא כוחו.

An analogue would be the growth of bacteria in a petri dish.

ניתן להשוות זאת לגידול מושבת חיידקים בצלוחית-פטרי.

These rapid collapses are especially likely where there's

קריסות מהירות אלה צפויות במיוחד כשקיימת

a mismatch between available resources and resource consumption,

אי-התאמה בין המשאבים הזמינים לבין צריכתם,

או אי-התאמה בין המתווה הכלכלי והיכולת הכלכלית.

or a mismatch between economic outlays and economic potential.

In a petri dish, bacteria grow. Say they double every generation,

בצלחת-פטרי, המושבה גדלה. אם היא מוכפלת מידי דור,

and five generations before the end the petri dish is 15/16ths empty,

ו-5 דורות לפני הסוף 15/16 חלקים מצלוחית הפטרי ריקים,

and then the next generation's 3/4ths empty, and the next generation

ובדור הבא 3/4 ריקים, ובדור שלאחריו היא ריקה למחצה.

half empty. Within one generation after the petri dish still

תוך דור אחד מאז שהצלוחית היתה עדיין חצי-ריקה,

being half empty, it is full. There's no more food and the bacteria have collapsed.

היא כבר מלאה. המזון תם והמושבה קורסת.

So, this is a frequent theme:

אז זו תופעה שחוזרת הרבה,

societies collapse very soon after reaching their peak in power.

שחברות מתמוטטות זמן קצר לאחר שהגיעו לשיא כוחן.

What it means to put it mathematically is that, if you're concerned

מבחינה מתמטית, המשמעות היא שמי שמודאג

about a society today, you should be looking not at the value

לגבי חברה כלשהי בת-ימינו, צריך להתבונן לא בערך

of the mathematical function -- the wealth itself -- but you should

של הפונקציה המתמטית ובעושר עצמו,

אלא להביט בנגזרת הראשונה ובנגזרות השניות של הפונקציה.

be looking at the first derivative and the second derivatives

of the function. That's one general theme. A second general theme

זה כיוון כללי אחד. כיוון כללי שני אומר

is that there are many, often subtle environmental factors that make

שיש הרבה גורמים סביבתיים, לרוב סמויים,

some societies more fragile than others. Many of those factors

שהופכים תרבויות מסוימות לשבירות יותר מאחרות,

ורבים מהם אינם מובנים היטב. למשל, מדוע באוקינוס השקט,

are not well understood. For example, why is it that in the Pacific,

of those hundreds of Pacific islands, why did Easter Island end up as

מכל מאות האיים, דווקא אי-הפסחא הפך להיות

the most devastating case of complete deforestation?

המקרה המזעזע ביותר של בירוא-יערות מוחלט?

It turns out that there were about nine different environmental

הסתבר שהיו כ-9 גורמים סביבתיים,

factors -- some, rather subtle ones -- that were working against

חלקם סמויים למדי, שפעלו נגד תושבי אי הפסחא,

the Easter Islanders, and they involve fallout of volcanic tephra,

וביניהם נשורת וולקנית, קו הרוחב, מצב הגשמים.

latitude, rainfall. Perhaps the most subtle of them

אולי הסמוי בגורמים הוא,

is that it turns out that a major input of nutrients

שהתברר שנוכחות גדולה של חומרים מזינים,

which protects island environments in the Pacific is from

המגינים על סביבות איים באוקינוס השקט,

the fallout of continental dust from central Asia.

מקורה בנשורת של אבק יבשתי שמגיע ממרכז אסיה.

Easter, of all Pacific islands, has the least input of dust

מכל האיים שם, לאי-הפסחא מגיע הכי מעט אבק מאסיה,

from Asia restoring the fertility of its soils. But that's

שעשוי לשקם את פוריות אדמתו.

אך גורם זה אפילו לא זכה להערכתנו עד 1999.

a factor that we didn't even appreciate until 1999.

So, some societies, for subtle environmental reasons,

כך שכמה תרבויות, מסיבות סביבתיות סמויות,

are more fragile than others. And then finally,

שבירות יותר מאחרות. ולבסוף,

another generalization. I'm now teaching a course

הכללה נוספת. בגלל שאני מעביר בימים אלה קורס

at UCLA, to UCLA undergraduates, on these collapses

באוניברסיטת קליפורניה, לסטודנטים לתואר שני,

of societies. What really bugs my UCLA undergraduate students is,

על קריסת תרבויות זו, מה שבאמת מטריד אותם הוא,

how on earth did these societies not see what they were doing?

איך לעזאזל לא ראו חברות אלה מה הן מעוללות לעצמן?

How could the Easter Islanders have deforested their environment?

איך יכלו תושבי אי-הפסחא לברא את סביבתם?

What did they say when they were cutting down the last palm tree?

מה הם אמרו כשכרתו את עץ הדקל האחרון?

Didn't they see what they were doing? How could societies

האם לא ראו מה הם מעוללים?

איך יכלו התרבויות שלא לתפוס את השפעתן על סביבתן

not perceive their impacts on the environments and stop in time?

ולעצור מבעוד מועד?

And I would expect that, if our human civilization carries on,

ואני מצפה שאם התרבות האנושית שלנו תימשך,

then maybe in the next century people will be asking,

כי-אז במאה הבאה אנשים אולי ישאלו,

why on earth did these people today in the year 2003 not see

איך לעזאזל האנשים של היום, ב-2003,

לא ראו את הדברים הברורים שהם מעוללים ונקטו צעדים?

the obvious things that they were doing and take corrective action?

It seems incredible in the past. In the future, it'll seem

זה נראה לא-ייאמן במבט לאחור,

ובעתיד ייראה לא-ייאמן מה שאנו מעוללים כיום.

incredible what we are doing today. And so I've been

לכן ניסיתי לפתח מערכת היררכית של שיקולים,

trying to develop a hierarchical set of considerations

about why societies fail to solve their problems --

מדוע תרבויות אינן מצליחות לפתור את בעיותיהן --

why they fail to perceive the problems or, if they perceive them,

מדוע אינן מצליחות להבין את הבעיות, ואם הבינו,

why they fail to tackle them. Or, if they tackle them,

מדוע אינן מצליחות לבולמן? ואם לא הצליחו לבולמן,

why do they fail to succeed in solving them?

מדוע אינן מצליחות לפתור אותן?

I'll just mention two generalizations in this area.

בתחום זה אציין רק שתי הכללות.

One blueprint for trouble, making collapse likely,

מתכון אחד לצרה, ההופך את ההתמוטטות לסבירה,

is where there is a conflict of interest between the short-term

הוא כשיש ניגוד אינטרסים בין האינטרס קצר-הטווח

interest of the decision-making elites and the long-term

של האליטות מקבלות-ההחלטות,

ובין האינטרס ארוך-הטווח של כלל החברה,

interest of the society as a whole, especially if the elites

בפרט אם האליטות מסוגלות לבודד עצמן מפני השלכות מעשיהן.

are able to insulate themselves from the consequences

of their actions. Where what's good in the short run for the elite

כאשר מה שטוב לטווח הקצר עבור האליטה, רע לכלל החברה,

is bad for the society as a whole, there's a real risk of the elite

יש סיכון ממשי שהאליטה

doing things that would bring the society down in the long run.

תפעל באופן שעתיד למוטט את החברה בטווח הארוך.

For example, among the Greenland Norse --

לדוגמה, בין הנורדים של גרינלנד,

a competitive rank society -- what the chiefs really wanted

שהיו חברה מעמדית-תחרותית,

מה שהמנהיגים באמת רצו היה עוד תומכים, כבשים ומשאבים

is more followers and more sheep and more resources

to outcompete the neighboring chiefs. And that led the chiefs

כדי להתעלות על מנהיגי השבטים השכנים,

וזה הוביל את המנהיגים לעשות מה שקרוי "השחתת הארץ",

to do what's called flogging the land: overstocking the land,

ניצול-יתר של הארץ,

forcing tenant farmers into dependency. And that made

כפיית תלות על החקלאים-האריסים.

וזה הגביר את כוחם של המנהיגים בטווח הקצר,

the chiefs powerful in the short run,

אך הביא לקריסת החברה בטווח הארוך.

but led to the society's collapse in the long run.

Those same issues of conflicts of interest are acute

אותן סוגיות ניגוד-אינטרסים קיימות בחריפות כיום בארה"ב,

in the United States today. Especially because

בפרט משום שמקבלי ההחלטות בארה"ב

the decision makers in the United States are frequently

מסוגלים לעתים קרובות לבודד עצמם מפני התוצאות

able to insulate themselves from consequences

by living in gated compounds, by drinking bottled water

ע"י התגוררות במתחמים מגודרים, שתיית מים מבוקבקים וכו'.

and so on. And within the last couple of years,

ובתוך השנתיים האחרונות,

it's been obvious that the elite in the business world

נעשה ברור שהאליטה בעולם העסקים

correctly perceive that they can advance

הבינה נכון שביכולתה לקדם את האינטרסים קצרי-הטווח שלה

their short-term interest by doing things that are

בעשיית דברים שטובים עבורם, אך גרועים לכלל החברה,

good for them but bad for society as a whole,

such as draining a few billion dollars out of Enron

כמו לשאוב מ"אנרון" ומעסקים נוספים כמה מיליארדי דולרים

and other businesses. They are quite correct

הם צודקים למדי בכך

that these things are good for them in the short term,

שדברים אלה טובים עבורם בטווח הקצר,

although bad for society in the long term.

אף שהם רעים לכלל החברה בטווח הארוך.

So, that's one general conclusion about why societies

כך שזאת מסקנה כללית אחת,

מדוע תרבויות מקבלות החלטות גרועות: ניגודי-אינטרסים.

make bad decisions: conflicts of interest.

And the other generalization that I want to mention

וההכללה השניה שברצוני לציין,

is that it's particularly hard for a society to make

היא שקשה במיוחד לחברה לקבל,

quote-unquote good decisions when there is a conflict involving

ציטוט, "החלטות טובות", כשקיים קונפליקט בין ערכים מושרשים,

strongly held values that are good in many circumstances

שטובים בנסיבות רבות אך גרועים בנסיבות אחרות. לדוגמה,

but are poor in other circumstances. For example,

the Greenland Norse, in this difficult environment,

הנורדים של גרינלנד, באותה סביבה קשה,

were held together for four-and-a-half centuries

היו מלוכדים משך ארבע וחצי מאות סביב אדיקותם הדתית המשותפת

by their shared commitment to religion,

and by their strong social cohesion. But those two things --

וגיבושם החברתי החזק. אך שני דברים אלה --

commitment to religion and strong social cohesion --

האדיקות הדתית והלכידות החברתית --

also made it difficult for them to change at the end

הם שגם הקשו עליהם להשתנות לאחר מכן וללמוד מהאינואיטים.

and to learn from the Inuit. Or today -- Australia.

או היום, אוסטרליה.

One of the things that enabled Australia to survive

אחד הדברים שאיפשרו לאוסטרליה לשרוד

in this remote outpost of European civilization

באותו מוצב-חוץ נידח של תרבות אירופה במשך 250 שנה,

for 250 years has been their British identity.

היה זהותם הבריטית.

But today, their commitment to a British identity

אך כיום, מחויבותם לזהות הבריטית

is serving Australians poorly in their need to adapt

מפריעה לצורך של האוסטרלים להסתגל למעמדם באסיה.

to their situation in Asia. So it's particularly difficult

כך שקשה במיוחד לשנות נתיב

to change course when the things that get you in trouble

כשהדברים שמכניסים אותך לצרה

are the things that are also the source of your strength.

הם גם מקור כוחך.

What's going to be the outcome today?

מה תהיה התוצאה בימינו?

Well, all of us know the dozen sorts of ticking time bombs

כולנו מכירים עשרות סוגים של פצצות-זמן מתקתקות

going on in the modern world, time bombs that have fuses

שפועלות בעולם המודרני. פצצות-זמן שאורך פתילן

of a few decades to -- all of them, not more than 50 years,

הוא החל מכמה עשרות שנים, ושל כולן - לא יותר מ-50 שנה,

and any one of which can do us in; the time bombs of water,

וכל אחת מהן יכולה לחסלנו. פצצות-הזמן של המים,

of soil, of climate change, invasive species,

של הקרקע, של שינויי האקלים, של מינים פולשים,

the photosynthetic ceiling, population problems, toxics, etc., etc. --

תקרת הפוטוסינתזה, בעיות האיכלוס, רעלים, וכן הלאה --

listing about 12 of them. And while these time bombs --

יש כ-12 כאלה ברשימה. ובעוד פצצות-זמן אלה --

none of them has a fuse beyond 50 years, and most of them

שלאף אחת מהן אין פתיל ארוך מ-50 שנה,

have fuses of a few decades -- some of them, in some places,

ולמרביתן פתיל של עשרות-שנים בודדות --

במקומות מסוימים, לכמה מהן פתיל הרבה יותר קצר.

have much shorter fuses. At the rate at which we're going now,

בקצב בו אנו מתקדמים כיום,

the Philippines will lose all its accessible loggable forest

הפיליפינים יאבדו את הגישה ליערות ברי-כריתה תוך 5 שנים,

within five years. And the Solomon Islands are only

ואילו איי שלמה רחוקים רק שנה אחת

one year away from losing their loggable forest,

מאובדן היערות ברי-הכריתה שלהם, ענף היצוא העיקרי שלהם.

which is their major export. And that's going to be spectacular

זה עומד להיות חמור מבחינת הכלכלה של איי שלמה.

for the economy of the Solomons. People often ask me,

מרבים לשאול אותי: ג'ארד, מה הדבר החשוב ביותר

Jared, what's the most important thing that we need to do

שעלינו לעשות בקשר לבעיות הסביבתיות של העולם?

about the world's environmental problems?

And my answer is, the most important thing we need to do

תשובתי היא, שהדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות

is to forget about there being any single thing that is

הוא לשכוח מההנחה שיש איזשהו דבר אחד ויחיד

שהכי חשוב לעשות:

the most important thing we need to do.

Instead, there are a dozen things, any one of which could do us in.

יש עשרות דברים, שכל אחד מהם עלול לחסלנו,

And we've got to get them all right, because if we solve 11,

ועלינו לטפל בכולם, כי אם נפתור 11 בעיות

we fail to solve the 12th -- we're in trouble. For example,

וניכשל בפתרון הבעיה ה-12, אנו בצרה.

if we solve our problems of water and soil and population,

למשל, אם נפתור את בעיות המים, האדמה והאיכלוס,

but don't solve our problems of toxics, then we are in trouble.

אך לא נפתור את בעיית הרעלים, נהיה בצרה.

The fact is that our present course is a non-sustainable course,

העובדה היא שנתיבנו הנוכחי אינו נתיב בר-קיימא,

which means, by definition, that it cannot be maintained.

וכהגדרה, המשמעות היא שלא ניתן להמשיך בו.

And the outcome is going to get resolved within a few decades.

התוצאה עתידה להתברר בתוך כמה עשורים.

That means that those of us in this room who are less than

משמע שאלה מאיתנו באולם זה, שגילם פחות מ-50 או 60

50 or 60 years old will see how these paradoxes are resolved,

יזכו לראות איך תיפתרנה הסתירות הללו,

and those of us who are over the age of 60 may not see

ואלו מאיתנו שגילם יותר מ-60 אולי לא יזכו לראות את הפתרון

the resolution, but our children and grandchildren certainly will.

אך אין ספק שילדינו ונכדינו יראו אותו.

The resolution is going to achieve either of two forms:

הפתרון ילבש אחת משתי הצורות הבאות:

either we will resolve these non-sustainable time-fuses

או שנפתור פצצות-זמן בלתי-מקיימות אלה

in pleasant ways of our own choice by taking remedial action,

בדרכי נועם ומתוך בחירה, ע"י נקיטת צעדי-תיקון,

or else these conflicts are going to get settled

או שהקונפליקטים האלה ייפתרו

in unpleasant ways not of our choice -- namely, by war,

בדרכים לא-נעימות ולא מתוך בחירה -- דהיינו, במלחמה, מחלות או רעב.

disease or starvation. But what's for sure is that our

אך מה שבטוח הוא שנתיבנו, שאינו בר-קיימא,

non-sustainable course will get resolved in one way or another

עתיד להיפתר כך או אחרת תוך כמה עשרות שנים.

in a few decades. In other words, since the theme of this session

במלים אחרות, מאחר ונושא מפגשנו הוא ברירות, יש לנו ברירה.

is choices, we have a choice. Does that mean that we should

האם זה אומר שעלינו

get pessimistic and overwhelmed? I draw the reverse conclusion.

להיעשות רואי-שחורות והמומים? מסקנתי היא הפוכה.

The big problems facing the world today are not at all

הבעיות הגדולות של העולם כיום אינן כלל מחוץ לשליטתנו.

things beyond our control. Our biggest threat is not an asteroid

האיום הגדול ביותר איננו התרסקות של אסטרואיד,

about to crash into us, something we can do nothing about.

כשבנוגע לכך איננו יכולים לעשות דבר,

Instead, all the major threats facing us today are problems

אלא שכל האיומים הגדולים שמולנו הם בעיות שאנו לבדנו יצרנו.

entirely of our own making. And since we made the problems,

ומאחר שאנו יצרנו את הבעיות בכוחנו גם לפתור אותן.

we can also solve the problems. That then means that it's

כלומר, לגמרי בכוחנו להתמודד עם בעיות אלה.

entirely in our power to deal with these problems.

מה יכול כל אחד מאיתנו לעשות בפועל?

In particular, what can all of us do? For those of you

who are interested in these choices, there are lots of things

לאלה מכם שמתעניינים בברירות אלה, יש המון דברים שתוכלו לעשות.

you can do. There's a lot that we don't understand,

יש הרבה דברים שאיננו מבינים וחשוב שנבין.

and that we need to understand. And there's a lot that

ויש המון דברים שאנו כבר מבינים,

we already do understand, but aren't doing, and that

אך איננו עושים לגביהם דבר,

we need to be doing. Thank you.

ועלינו להתחיל בעשייה. תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]