Abundance is our future | Peter Diamandis

מתרגם: Ron Bentata מבקר: Eran Givoni

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Video) Announcer: Threats, in the wake of Bin Laden's death, have spiked.

(סרטון) קריין: עם מותו של בן-לאדן האיומים הגיעו לשיא.

Announcer Two: Famine in Somalia. Announcer Three: Police pepper spray.

קריין שני: רעב בסומליה. קריין שלישי: המשטרה מרססת פלפל חריף.

Announcer Four: Vicious cartels. Announcer Five: Caustic cruise lines.

קריין רביעי: קרטלים אכזריים. קריין חמישי: חברות שיט מזהמות.

Announcer Six: Societal decay. Announcer Seven: 65 dead.

קריין שישי: רקבון חברתי. קריין שביעי: 65 הרוגים.

Announcer Eight: Tsunami warning. Announcer Nine: Cyberattacks.

קריין שמיני: התראות צונאמי. קריין תשיעי: מתקפות מקוונות.

Multiple Announcers: Drug war. Mass destruction. Tornado.

קריינים: מלחמת סמים. הרס המוני. טורנדו.

Recession. Default. Doomsday. Egypt. Syria.

מיתון. העדרות מעבודה. יום הדין. מצרים. סוריה.

Crisis. Death. Disaster.

משבר. מוות. אסון.

Oh, my God.

אלוהים אדירים.

Peter Diamandis: So those are just a few of the clips

פיטר דיאמנדיס: אלה הם רק חלק מהסרטונים

I collected over the last six months --

שאספתי במהלך 6 החודשים האחרונים --

could have easily been the last six days

באותה מידה הם יכלו להיות מ-6 הימים האחרונים

or the last six years.

או מ-6 השנים האחרונות.

The point is that the news media

הנקודה היא שערוצי החדשות

preferentially feeds us negative stories

מעדיפים להאכיל אותנו בסיפורים שליליים

because that's what our minds pay attention to.

כי בזה המוח שלנו מתמקד

And there's a very good reason for that.

ויש לכך סיבה טובה מאד.

Every second of every day,

בכל שניה של כל יום,

our senses bring in way too much data

החושים שלנו קולטים הרבה מדי מידע

than we can possibly process in our brains.

מכפי שאנו מסוגלים לעבד במוח.

And because nothing is more important to us

ומכיוון שאין דבר שיותר חשוב לנו

than survival,

מאשר לשרוד,

the first stop of all of that data

התחנה הראשונה של כל הנתונים האלה

is an ancient sliver of the temporal lobe

היא שריד עתיק באונה הרקתית של מוחנו

called the amygdala.

שהוא האמיגדלה.

Now the amygdala is our early warning detector,

האמיגדלה היא פעמון האזהרה הראשון שלנו,

our danger detector.

גלאי הסכנה שלנו.

It sorts and scours through all of the information

היא סורקת את כל המידע

looking for anything in the environment that might harm us.

בחיפוש אחר כל דבר בסביבה שעלול לפגוע בנו.

So given a dozen news stories,

ולכן, כשמספקים לנו עשרות כתבות,

we will preferentially look

אנו נעדיף לחפש

at the negative news.

את החדשות השליליות.

And that old newspaper saying,

והאימרה העיתונאית הישנה,

"If it bleeds it leads,"

"אם יש בזה דם, זה חם",

is very true.

נכונה מאוד.

So given all of our digital devices

לכן בהינתן כל המכשירים הדיגיטליים שלנו

that are bringing all the negative news to us

אשר מספקים לנו את כל החדשות השליליות

seven days a week, 24 hours a day,

שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה,

it's no wonder that we're pessimistic.

אין פלא שאנחנו פסימיים.

It's no wonder that people think

אין פלא שאנשים חושבים

that the world is getting worse.

שהעולם הולך ונעשה גרוע.

But perhaps that's not the case.

אבל אולי זה לא כך.

Perhaps instead,

אולי בעצם,

it's the distortions brought to us

אנו מקבלים תיאורים מעוותים

of what's really going on.

של מה שמתרחש בפועל.

Perhaps the tremendous progress we've made

אולי ההתקדמות האדירה שלנו

over the last century

במאה האחרונה

by a series of forces

הודות לסדרה של כוחות מסוימים

are, in fact, accelerating to a point

למעשה מאיצה כעת עד לנקודה

that we have the potential in the next three decades

שבה יש לנו הפוטנציאל, בשלושת העשורים הבאים,

to create a world of abundance.

ליצור עולם של שפע.

Now I'm not saying

אני לא אומר

we don't have our set of problems --

שאין לנו בעיות--

climate crisis, species extinction,

משבר האקלים, הכחדת זנים,

water and energy shortage -- we surely do.

מחסור במים ובאנרגיה -- בהחלט יש בעיות.

And as humans, we are far better

וכבני-אנוש, אנו טובים הרבה יותר

at seeing the problems way in advance,

בזיהוי הבעיות מבעוד מועד,

but ultimately we knock them down.

ובסופו של דבר אנו מוחצים אותן

So let's look

אז בואו נסתכל

at what this last century has been

על מה שהיה במאה האחרונה

to see where we're going.

כדי שנוכל לראות לאן מועדות פנינו.

Over the last hundred years,

במהלך מאה השנים האחרונות,

the average human lifespan has more than doubled,

תוחלת החיים של האדם הממוצע הוכפלה ויותר,

average per capita income adjusted for inflation

ממוצע ההכנסה לנפש, המותאם לאינפלציה,

around the world has tripled.

עלה פי שלוש בכל העולם.

Childhood mortality

תמותת הילדים

has come down a factor of 10.

ירדה במקדם של 10.

Add to that the cost of food, electricity,

הוסיפו לכך את עלות המזון, החשמל,

transportation, communication

התחבורה, התקשורת

have dropped 10 to 1,000-fold.

שירדו בפי 10 עד 1000..

Steve Pinker has showed us

סטיב פינקר הראה לנו

that, in fact, we're living during the most peaceful time ever

שאנו חיים למעשה בתקופה השלווה ביותר מאז ומעולם

in human history.

בהיסטוריה האנושית.

And Charles Kenny

וצ'רלס קני הראה לנו

that global literacy has gone from 25 percent to over 80 percent

שההשכלה הגלובלית עלתה מ-25 אחוז ליותר מ-80 אחוז.

in the last 130 years.

ב-130 שנים האחרונות.

We truly are living in an extraordinary time.

אנו באמת חיים בתקופה יוצאת-דופן.

And many people forget this.

ורבים שוכחים זאת.

And we keep setting our expectations higher and higher.

ואנו ממשיכים להעלות את רף הציפיות שלנו.

In fact, we redefine what poverty means.

למעשה, אנו מגדירים מחדש מהו העוני.

Think of this, in America today,

חישבו על כך: כיום באמריקה,

the majority of people under the poverty line

למרבית האנשים שמתחת לקו העוני

still have electricity, water, toilets, refrigerators,

בכל זאת יש חשמל, מים, שירותים, מקררים,

television, mobile phones,

טלוויזיה, טלפונים ניידים,

air conditioning and cars.

מזגנים ומכוניות.

The wealthiest robber barons of the last century, the emperors on this planet,

עשירי הברונים השודדים של המאה האחרונה, קיסרי כוכב הלכת הזה,

could have never dreamed of such luxuries.

לא יכלו אפילו לחלום על מותרות כאלה.

Underpinning much of this

הבסיס לכל זה

is technology,

היא הטכנולוגיה,

and of late,

ולאחרונה,

exponentially growing technologies.

מדובר בטכנולוגיות שצומחות בקצב מעריכי.

My good friend Ray Kurzweil

חברי הטוב ריי קורצווייל

showed that any tool that becomes an information technology

הראה שכל כלי שהופך לטכנולוגיית מידע

jumps on this curve, on Moore's Law,

מתאים לעקומה הזו של חוק מור,

and experiences price performance doubling

וחווה הכפלה של יחס מחיר-תמורה

every 12 to 24 months.

מידי 12 עד 24 חודשים.

That's why the cellphone in your pocket

זו הסיבה שהטלפון הנייד שבכיס שלכם

is literally a million times cheaper and a thousand times faster

הוא זול פי מיליון ומהיר פי אלף, פשוטו כמשמעו,

than a supercomputer of the '70s.

ממחשב-על של שנות ה-70.

Now look at this curve.

כעת תסתכלו על העקומה הזו.

This is Moore's Law over the last hundred years.

זהו חוק מור במרוצת 100 השנים האחרונות.

I want you to notice two things from this curve.

אני רוצה שתשימו לב לשני דברים בעקומה זו.

Number one, how smooth it is --

אחד, כמה היא חלקה --

through good time and bad time, war time and peace time,

בזמנים טובים ובזמנים רעים, בעת מלחמה ובעת שלום,

recession, depression and boom time.

במיתון, בתקופת השפל ובתקופת השגשוג הכלכלי.

This is the result of faster computers

זו התוצאה של מחשבים מהירים יותר

being used to build faster computers.

אשר משמשים לבניית מחשבים מהירים יותר.

It doesn't slow for any of our grand challenges.

אין כאן האטה באף אחד מהאתגרים הגדולים שלנו.

And also, even though it's plotted

וגם, למרות שזה מותווה

on a log curve on the left,

בעקומת-מעקב משמאל,

it's curving upwards.

זה מתעקל למעלה.

The rate at which the technology is getting faster

הקצב שבו הטכנולוגיה מואצת

is itself getting faster.

מואץ בעצמו.

And on this curve, riding on Moore's Law,

ובעקומה זו, כשהן רוכבות על חוק מור,

are a set of extraordinarily powerful technologies

יש מערך של טכנולוגיות רבות-עוצמה במיוחד

available to all of us.

שזמינות לכולנו.

Cloud computing,

מיחשוב-ענן,

what my friends at Autodesk call infinite computing;

מה שחברי ב"אוטודסק" מכנים 'מיחשוב אינסופי';

sensors and networks; robotics;

חיישנים ורשתות; רובוטיקה;

3D printing, which is the ability to democratize and distribute

הדפסה תלת-מימדית, שהיא היכולת לשתף ולהפיץ

personalized production around the planet;

יצור פרטי בכל העולם;

synthetic biology;

ביולוגיה מלאכותית;

fuels, vaccines and foods;

דלקים, חיסונים ומזון;

digital medicine; nanomaterials; and A.I.

תרופות דיגיטליות, ננו-חומרים, בינה מלאכותית.

I mean, how many of you saw the winning of Jeopardy

למשל, כמה מכם ראו את משחק הטלוויזיה "ג'פרדי"

by IBM's Watson?

שבו ניצח מחשב ה"ווטסון" של איי-בי-אם?

I mean, that was epic.

זה היה הרי רגע היסטורי.

In fact, I scoured the headlines

למעשה, חיפשתי בכותרות הראשיות

looking for the best headline in a newspaper I could.

את כותרת העיתון הטובה ביותר שאוכל למצוא.

And I love this: "Watson Vanquishes Human Opponents."

ואני מת על זאת: "ווטסון מחסל יריבים אנושיים".

Jeopardy's not an easy game.

"ג'פרדי" איננו משחק קל.

It's about the nuance of human language.

הוא עוסק בדקויות השפה האנושית.

And imagine if you would

דמיינו בבקשה

A.I.'s like this on the cloud

בינה מלאכותית כזאת בענן המיחשוב

available to every person with a cellphone.

שזמינה לכל אדם עם טלפון נייד.

Four years ago here at TED,

לפני 4 שנים, כאן ב-TED,

Ray Kurzweil and I started a new university

ריי קורצווייל ואנוכי ייסדנו אוניברסיטה חדשה

called Singularity University.

בשם "אוניברסיטת הייחודיות".

And we teach our students all of these technologies,

ואנו מלמדים לסטודנטים שלנו את כל הטכנולוגיות האלו,

and particularly how they can be used

ובמיוחד איך הן יכולות לשמש

to solve humanity's grand challenges.

לפתרון האתגרים הגדולים של האנושות.

And every year we ask them

ובכל שנה אנו מבקשים מהם

to start a company or a product or a service

ליצור חברה, מוצר או שירות

that can affect positively the lives of a billion people

שיכולים להשפיע לטובה על חייהם של מיליארד איש

within a decade.

בתוך עשור אחד.

Think about that, the fact that, literally, a group of students

חישבו על העובדה שקבוצת סטודנטים, פשוטו כמשמעו

can touch the lives of a billion people today.

יכולה כיום לגעת בחייהם של מיליארד איש.

30 years ago that would have sounded ludicrous.

לפני 30 שנה זה היה נשמע מגוחך.

Today we can point at dozens of companies

כיום אנו יכולים להצביע על עשרות חברות

that have done just that.

שעשו בדיוק את זה.

When I think about creating abundance,

כשאני חושב על יצירת שפע,

it's not about creating a life of luxury for everybody on this planet;

לא מדובר ביצירת חיי מותרות לכל אדם עלי-אדמות;

it's about creating a life of possibility.

אלא מדובר ביצירת חיים של אפשרויות.

It is about taking that which was scarce

המטרה היא לקחת מחסור

and making it abundant.

ולהפוך אותו לשפע.

You see, scarcity is contextual,

אתם מבינים, מחסור הוא תלוי-הקשר,

and technology is a resource-liberating force.

והטכנולוגיה היא כוח משחרר-משאבים.

Let me give you an example.

אתן לכם דוגמא.

So this is a story of Napoleon III

זהו סיפורו של נפוליאון השלישי

in the mid-1800s.

באמצע המאה ה-19.

He's the dude on the left.

זה הבחור בצד שמאל.

He invited over to dinner

הוא הזמין לארוחה

the king of Siam.

את המלך של סיאם.

All of Napoleon's troops

כל חייליו של נפוליאון

were fed with silver utensils,

אכלו בכלים עשויים כסף,

Napoleon himself with gold utensils.

נפוליאון עצמו אכל בכלים עשויים זהב.

But the King of Siam,

אבל המלך של סיאם,

he was fed with aluminum utensils.

אכל בכלים עשויים אלומיניום.

You see, aluminum

האלומיניום היה הרי

was the most valuable metal on the planet,

המתכת היקרה ביותר עלי-אדמות,

worth more than gold and platinum.

והוא היה שווה יותר מזהב ומפלטינה.

It's the reason that the tip of the Washington Monument

זו הסיבה שהחוד של אנדרטת וושינגטון

is made of aluminum.

עשוי מאלומיניום.

You see, even though aluminum

אפילו שהאלומיניום

is 8.3 percent of the Earth by mass,

הוא 8.3 אחוזים ממסת כדור הארץ

it doesn't come as a pure metal.

הוא לא מופיע כמתכת טהורה.

It's all bound by oxygen and silicates.

הוא כולו מלא בחמצן וסיליקטים.

But then the technology of electrolysis came along

אך אז הופיעה טכנולוגיית האלקטרוליזה

and literally made aluminum so cheap

והיא זו שהפכה את האלומיניום לזול כל כך

that we use it with throw-away mentality.

עד שאנו מתייחסים אליו כמו לכלים חד-פעמיים.

So let's project this analogy going forward.

אז בואו נמשיך עם קו המחשבה הזה.

We think about energy scarcity.

אנו חושבים על מחסור באנרגיה.

Ladies and gentlemen,

גבירותי ורבותי,

we are on a planet

אנו נמצאים בכוכב-לכת

that is bathed with 5,000 times more energy

שטובל בפי 5,000 יותר אנרגיה

than we use in a year.

ממה שאנו צורכים בשנה.

16 terawatts of energy hits the Earth's surface

16 טרה-וואט של אנרגיה מכים בפני כדור הארץ

every 88 minutes.

בכל 88 דקות.

It's not about being scarce,

לא מדובר על מחסור,

it's about accessibility.

אלא על נגישות.

And there's good news here.

ובעניין זה יש בשורות טובות.

For the first time, this year

השנה, לראשונה,

the cost of solar-generated electricity

עלות החשמל המופק מאור השמש

is 50 percent that of diesel-generated electricity in India --

זול בחצי מעלות הפקת החשמל בעזרת דיזל בהודו --

8.8 rupees versus 17 rupees.

8.8 רופיות לעומת 17 רופיות.

The cost of solar dropped 50 percent last year.

עלות האנרגיה הסולארית צנחה בשנה שעברה ב-50 אחוז.

Last month, MIT put out a study

בחודש שעבר, הטכניון של מסצ'וסטס פירסם מחקר

showing that by the end of this decade,

אשר מראה כי עד סוף העשור,

in the sunny parts of the United States,

באזורים שטופי השמש של ארה"ב,

solar electricity will be six cents a kilowatt hour

החשמל הסולארי יעלה 6 סנטים לקילוואט-שעה

compared to 15 cents

לעומת 15 סנט

as a national average.

שהוא הממוצע הלאומי.

And if we have abundant energy,

ואם יש לנו אנרגיה בשפע,

we also have abundant water.

יש לנו גם מים בשפע.

Now we talk about water wars.

היום אנחנו מדברים על מלחמות מים.

Do you remember

האם אתם זוכרים

when Carl Sagan turned the Voyager spacecraft

כאשר קארל סאגאן הפנה את החללית וויאג'ר

back towards the Earth,

בחזרה לכיוון כדור הארץ,

in 1990 after it just passed Saturn?

ב-1990, אחרי שהיא חלפה על פני שבתאי?

He took a famous photo. What was it called?

הוא צילם תמונה מפורסמת. איך היא נקראה?

"A Pale Blue Dot."

"נקודה כחולה וחיוורת".

Because we live on a water planet.

מפני שאנחנו חיים על כוכב-לכת של מים.

We live on a planet 70 percent covered by water.

אנו חיים על כוכב-לכת ש-70% ממנו מכוסים במים.

Yes, 97.5 percent is saltwater,

נכון, 97.5 אחוז הם מים מלוחים,

two percent is ice,

שני אחוזים הם קרח,

and we fight over a half a percent of the water on this planet,

ואנו נלחמים על חצי אחוז מן המים שבכוכב הלכת הזה,

but here too there is hope.

אבל גם כאן ישנה תקווה.

And there is technology coming online,

עומדת להיכנס טכנולוגיה חדשה,

not 10, 20 years from now,

לא בעוד 10 או 20 שנה מעכשיו,

right now.

אלא ממש היום.

There's nanotechnology coming on, nanomaterials.

ישנה באופק ננו-טכנולוגיה, ננו-חומרים.

And the conversation I had with Dean Kamen this morning,

והשיחה שהיתה לי עם דין קיימן הבוקר,

one of the great DIY innovators,

אחד מגדולי היזמים של "עשה זאת בעצמך",

I'd like to share with you -- he gave me permission to do so --

הייתי רוצה לשתף אתכם-- הוא הרשה לי לעשות זאת --

his technology called Slingshot

הטכנולוגיה שלו נקראת "סלינגשוט"

that many of you may have heard of,

ורבים מכם ודאי שמעו אודותיה,

it is the size of a small dorm room refrigerator.

היא בגודל של מקרר קטן.

It's able to generate

היא מסוגלת לייצר

a thousand liters of clean drinking water a day

אלף ליטרים של מים נקיים לשתיה מידי יום

out of any source -- saltwater, polluted water, latrine --

מכל מקור שהוא-- מי מלח, מים מזוהמים, מי ביוב --

at less than two cents a liter.

בפחות מ-2 סנט לליטר.

The chairman of Coca-Cola has just agreed

היו"ר של "קוקה קולה" הסכים זה עתה

to do a major test

לערוך מבחן גדול

of hundreds of units of this in the developing world.

של מאות יחידות כאלה במדינות המתפתחות.

And if that pans out,

ואם זה יצליח,

which I have every confidence it will,

מה שאני בטוח שיקרה,

Coca-Cola will deploy this globally

"קוקה קולה" תפיץ את זה באופן גלובאלי

to 206 countries

ל-206 מדינות.

around the planet.

בכל העולם.

This is the kind of innovation, empowered by this technology,

זהו סוג החדשנות המועצמת על-ידי טכנולוגיה זו,

that exists today.

שקיימת היום.

And we've seen this in cellphones.

כבר ראינו את זה בטלפונים ניידים.

My goodness, we're going to hit 70 percent penetration

אלוהים אדירים, אנו עומדים לעבור את קו ה-70% של כניסת

of cellphones in the developing world

הטלפונים הניידים במדינות המתפתחות

by the end of 2013.

עד סוף 2013.

Think about it,

חישבו על זה,

that a Masai warrior on a cellphone in the middle of Kenya

ללוחם מסאי שמשוחח בטלפון נייד באמצע קניה

has better mobile comm

יש תקשורת ניידת טובה יותר

than President Reagan did 25 years ago.

מזו שהיתה לנשיא רייגן לפני 25 שנה.

And if they're on a smartphone on Google,

ואם משתמשים ב"גוגל" בסמרטפון,

they've got access to more knowledge and information

מקבלים גישה ליותר ידע ונתונים

than President Clinton did 15 years ago.

מאשר היתה לנשיא קלינטון לפני 15 שנה.

They're living in a world of information and communication abundance

הם חיים בעולם של שפע מבחינת מידע ותקשורת

that no one could have ever predicted.

שאיש מעולם לא יכול היה לחזות.

Better than that,

ויותר טוב מזה:

the things that you and I

הדברים שאתם ואני

spent tens and hundreds of thousands of dollars for --

בזבזנו עליהם עשרות, מאות ואלפי דולרים --

GPS, HD video and still images,

איכון לווייני, וידאו וצילום דומם בהפרדה גבוהה,

libraries of books and music,

ספריות של ספרים ומוזיקה,

medical diagnostic technology --

טכנולוגיה של אבחון רפואי --

are now literally dematerializing and demonetizing

כולם עכשיו נעשים וירטואליים וחסרי ערך כספי, ממש כך,

into your cellphone.

ועוברים לטלפונים הניידים שלכם.

Probably the best part of it

כנראה שהחלק הכי הטוב בכל זה

is what's coming down the pike in health.

הוא מה שיתרחש בתחום הבריאות.

Last month, I had the pleasure of announcing with Qualcomm Foundation

בחודש שעבר היה לי העונג להכריז יחד עם קרן "קוואלקום"

something called the $10 million Qualcomm Tricorder X Prize.

על משהו בשם "פרס קוואלקום טריקודר איקס" בסך 10 מיליון דולר

We're challenging teams around the world

אנו מאתגרים צוותים בכל העולם

to basically combine these technologies

לאחד בעקרון את הטכנולוגיות האלו

into a mobile device

לכדי מכשיר נייד

that you can speak to, because it's got A.I.,

שאפשר לדבר אליו, מכיוון שיש בו בינה מלאכותית,

you can cough on it, you can do a finger blood prick.

אפשר להשתעל עליו, לקחת דגימת-דם מהאצבע.

And to win, it needs to be able to diagnose you better

והמנצח הוא זה שהמכשיר שלו יוכל לאבחן טוב יותר

than a team of board-certified doctors.

מאשר צוות של רופאים מוסמכים.

So literally, imagine this device

דמיינו את המכשיר הזה

in the middle of the developing world where there are no doctors,

באמצע העולם המתפתח, במקום שאין בו רופאים,

25 percent of the disease burden

25 אחוז מעומס המחלות

and 1.3 percent of the health care workers.

ו-1.3 אחוז מעובדי שירותי הרפואה.

When this device sequences an RNA or DNA virus

כשהמכשיר הזה מרצף דנ"א או רנ"א של וירוס

that it doesn't recognize,

שהוא אינו מזהה,

it calls the CDC

הוא יוצר קשר עם המרכז לבקרת מחלות

and prevents the pandemic from happening in the first place.

ומונע מלכתחילה את פרוץ המגיפה.

But here, here is the biggest force

אבל הנה הכוח הגדול

for bringing about a world of abundance.

ליצירת עולם של שפע.

I call it the rising billion.

אני קורא לזה "המיליארד העולה".

So the white lines here are population.

הקווים הלבנים כאן מייצגים שיעור אוכלוסין.

We just passed the seven billion mark on Earth.

זה עתה חצינו את קו ה-7 מיליארד על כדור הארץ.

And by the way,

ודרך אגב,

the biggest protection against a population explosion

ההגנה הטובה ביותר נגד התפוצצות אוכלוסין

is making the world educated

היא להפוך את העולם למשכיל

and healthy.

ובריא.

In 2010,

בשנת 2010,

we had just short of two billion people

כמעט שני מיליארד איש

online, connected.

היו מקוונים, מחוברים.

By 2020,

עד שנת 2020,

that's going from two billion to five billion

המספר יעלה משני מיליארד לחמישה מיליארד

Internet users.

משתמשי אינטרנט.

Three billion new minds

שלושה מיליארד מוחות חדשים

who have never been heard from before

שקולם לא נשמע קודם לכן

are connecting to the global conversation.

מתחברים לשיח הגלובאלי.

What will these people want?

מה ירצו האנשים הללו?

What will they consume? What will they desire?

מה הם יצרכו? למה ישתוקקו?

And rather than having economic shutdown,

ובמקום שיהיה לנו כיבוי אורות כלכלי,

we're about to have the biggest economic injection ever.

תהיה לנו זריקת המרץ הכלכלית הגדולה ביותר אי-פעם.

These people represent

האנשים האלו מייצגים

tens of trillions of dollars

עשרות טריליוני דולרים

injected into the global economy.

שיוזרמו לכלכלה הגלובאלית.

And they will get healthier

והם יהיו בריאים יותר

by using the Tricorder,

הודות לשימוש ב"טריקודר",

and they'll become better educated by using the Khan Academy,

הם יהיו משכילים יותר הודות לאקדמיית קהאן,

and by literally being able to use

ולמעשה, ע"י כך שישתמשו

3D printing and infinite computing

בהדפסה תלת-מימדית ובכוח מיחשוב אינסופי

[become] more productive than ever before.

הם יהפכו יצרניים יותר מאי-פעם.

So what could three billion rising,

אז מה יוכלו 3 מיליארד אנשים חדשים,

healthy, educated, productive members of humanity

בריאים ומשכילים, שהם חברים יצרניים במין האנושי

bring to us?

להביא לנו?

How about a set of voices that have never been heard from before.

מה דעתכם על מערך שלם של קולות שטרם נשמעו?

What about giving the oppressed,

מה דעתכם על כך שהם יאפשרו למדוכאים,

wherever they might be,

בכל מקום שיהיו,

the voice to be heard and the voice to act

את הקול להישמע ואת הקול לפעול

for the first time ever?

לראשונה מאז ומעולם?

What will these three billion people bring?

מה יביאו 3 מיליארד האנשים האלו?

What about contributions we can't even predict?

מה דעתכם על תרומות שאנו כלל לא מסוגלים לחזות?

The one thing I've learned at the X Prize

הדבר היחיד שלמדתי בפרס האיקס

is that small teams

הוא שקבוצות קטנות

driven by their passion with a clear focus

המונעות בלהט שלהן, בעלות מיקוד ברור

can do extraordinary things,

מסוגלות לדברים יוצאי-דופן,

things that large corporations and governments

דברים שרק תאגידים גדולים וממשלות

could only do in the past.

יכלו פעם לעשות.

Let me share and close with a story

הרשו לי לשתף אתכם בסיפור מסכם

that really got me excited.

שממש ריגש אותי.

There is a program that some of you might have heard of.

ישנה תכנית שחלקכם אולי שמע עליה.

It's a game called Foldit.

זהו משחק שנקרא "פולדיט" (קיפול).

It came out of the University of Washington in Seattle.

הוא נוצר באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל.

And this is a game

וזהו משחק

where individuals can actually take a sequence of amino acids

שבו אנשים יכולים ממש לקחת רצף חומצות אמינו

and figure out how the protein is going to fold.

ולמצוא איך החלבון יתקפל.

And how it folds dictates its structure and its functionality.

ואופן ההתקפלות שלו מורה על המבנה והתיפקוד שלו.

And it's very important for research in medicine.

וזה מאוד חשוב למחקר הרפואי.

And up until now, it's been a supercomputer problem.

עד כה, זו היתה בעיה עבור מחשבי-על.

And this game has been played

ובמשחק הזה שיחקו עד אז

by university professors and so forth.

פרופסורים באוניברסיטה וכדומה.

And it's literally, hundreds of thousands of people

ואז מאות אלפי אנשים, פשוטו כמשמעו,

came online and started playing it.

עלו לאינטרנט והחלו לשחק בו.

And it showed that, in fact, today,

וזה הוכיח שלמעשה היום,

the human pattern recognition machinery

המכונה האנושית לזיהוי דפוסים

is better at folding proteins than the best computers.

טובה יותר בקיפול חלבונים מאשר טובי המחשבים.

And when these individuals went and looked

וכאשר בדקו

at who was the best protein folder in the world,

מי מקפל החלבונים הטוב בעולם,

it wasn't an MIT professor,

זה לא היה פרופסור מהטכניון של מסצ'וסטס,

it wasn't a CalTech student,

ולא סטודנט מהטכניון של אוניברסיטת קליפורניה,

it was a person from England, from Manchester,

זה היה אדם מאנגליה, ממנצ'סטר:

a woman who, during the day,

אישה אשר במשך היום

was an executive assistant at a rehab clinic

עבדה כמזכירה מינהלית במרפאת גמילה

and, at night, was the world's best protein folder.

ובלילה היתה מקפלת החלבונים הטובה בעולם.

Ladies and gentlemen,

גבירותי ורבותי,

what gives me tremendous confidence

מה שנותן לי תחושת בטחון אדירה

in the future

בעתיד

is the fact that we are now more empowered as individuals

הוא העובדה שכעת יש לכל אחד ואחד מאיתנו יותר כוח

to take on the grand challenges of this planet.

להתייצב מול האתגרים הגדולים של כוכב הלכת הזה.

We have the tools with this exponential technology.

יש לנו הכלים, עם הטכנולוגיה המעריכית הזו.

We have the passion of the DIY innovator.

יש לנו הלהט של ממציאי ה"עשה-זאת-בעצמך".

We have the capital of the techno-philanthropist.

יש לנו הממון של נדבני הטכנולוגיה.

And we have three billion new minds

ויש לנו 3 מיליארד מוחות חדשים

coming online to work with us

שמתחברים לרשת ועובדים לצידנו

to solve the grand challenges,

כדי לפתור את האתגרים הגדולים,

to do that which we must do.

וכדי לעשות את מה שאנו חייבים לעשות.

We are living into extraordinary decades ahead.

מצפים לנו עשורים מופלאים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)