Stefon Harris: There are no mistakes on the bandstand

מתרגם: Nir Bibi מבקר: Ido Dekkers

Okay, I have no idea what we're going to play.

טוב, אין לי מושג מה אנו עומדים לנגן.

I won't be able to tell you what it is until it happens.

אני לא אוכל לומר לכם מה זה, עד שזה יתנגן.

I didn't realize there was going to be a little music before.

לא ידעתי שעומדת להיות מוסיקה לפני,

So I think I'm going to start with what I just heard.

לכן אני אתחיל עם מה ששמעתי הרגע.

(Music)

(מוסיקה)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Okay, so first of all,

טוב, אז קודם כל,

let's welcome Mr. Jamire Williams on the drums,

בואו נקבל בברכה את מר ג'אמיר וויליאמס על התופים,

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Burniss Travis on the bass,

בארניס טראביס על הבס,

(Applause)

(מחיאות כפיים)

and Mr. Christian Sands on the piano.

ומר כריסטיאן סנדס על הפסנתר.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So the bandstand, as we call it,

אז בימת התזמורת, כמו שאנו קוראים לה,

this is an incredible space.

זהו חלל מופלא.

It is really a sacred space.

זהו באמת חלל מקודש.

And one of the things that is really sacred about it

ואחד הדברים הקדושים לגבי חלל זה

is that you have no opportunity to think about the future,

הוא שאין לך הזדמנות לחשוב על העתיד,

or the past.

או על העבר.

You really are alive right here in this moment.

אתה חי ממש כאן ברגע זה.

There are so many decisions being made

ישנן כל כך הרבה החלטות שמתקבלות

when you walk on the bandstand.

כאשר אתה מתהלך על בימת התזמורת.

We had no idea what key we were going to play in.

לא היה לנו מושג באיזה סולם אנו עומדים לנגן.

In the middle, we sort of made our way

באמצע, עשינו מעט את הדרך

into a song called "Titi Boom."

אל שיר בשם "Titi Boom."

But that could have happened -- maybe, maybe not.

אבל זה היה יכול לקרות -- אולי, אולי לא.

Everyone's listening. We're responding.

כולם מקשיבים. אנחנו מגיבים.

You have no time for projected ideas.

אין לך זמן לרעיונות מתוכננים.

So the idea of a mistake:

אז הרעיון מאחורי טעות:

From the perspective of a jazz musician,

מנקודת מבטו של נגן ג'אז,

it's easier to talk about someone else's mistake.

זה יותר קל לדבר על טעות של מישהו אחר.

So the way I perceive a mistake when I'm on the bandstand --

אז הדרך שבה אני תופש טעות כאשר אני על בימת התזמורת --

first of all, we don't really see it as a mistake.

קודם כל, אנו לא באמת רואים בזה טעות.

The only mistake lies

הטעות היחידה מצויה

in that I'm not able to perceive

בכך שאני לא יכול לקלוט

what it is that someone else did.

מהו הדבר שעשה אדם אחר.

Every "mistake" is an opportunity in jazz.

כל "טעות" היא הזדמנות בג'אז.

So it's hard to even describe

לכן זה אף יהיה קשה לתאר

what a funny note would be.

מהו צליל מוזר.

So for example, if I played a color, like we were playing on a palette,

אז לדוגמא, אם הייתי מנגן גוון, כאילו אנחנו מנגנים על מצע גוונים,

that sounded like this ...

שהיה נשמע כך...

(Music)

(מוסיקה)

So if Christian played a note -- like play an F.

אם כריסטיאן היה מנגן תו -- נגן לדוגמא את F (פה)

(Music)

(מוסיקה)

See, these are all right inside of the color palette.

רואים, כל הצלילים הללו נמצאים במסגרת מצע הגוונים.

If you played an E.

אם תנגן את התו E (מי).

See, these all lie right inside

רואים, כל הצלילים הללו מתאימים

of this general emotional palette that we were painting.

לאותו מצע רגשי שאנו צובעים.

If you played an F# though,

אך אם תנגן את #F (פה דיאז),

(Dissonance)

(דיסוננס)

to most people's ears, they would perceive that as a mistake.

עבור רוב אוזני האנשים, הן יתפשו את צליל זה כטעות.

So I'm going to show you, we're going to play just for a second.

אז אני עומד להראות לכם, אנו עומדים לנגן רק לשניה.

And we're going to play on this palette.

ואנו עומדים לנגן על אותו המצע.

And at some point, Christian will introduce this note.

וברגע מסוים, כריסטיאן יוסיף את התו הזה.

And we won't react to it.

ואנחנו לא נגיב אליו.

He'll introduce it for a second

הוא ינגן אותו לשניה,

and then I'll stop, I'll talk for a second.

ואז אני אפסיק ואדבר לרגע.

We'll see what happens when we play with this palette.

נראה מה יקרה כשאנחנו מנגנים בעזרת המצע הזה.

(Music)

(מוסיקה)

So someone could conceptually perceive that as a mistake.

אז מישהו יכול לתפוש את זה כטעות.

The only way that I would say it was a mistake

אוכל לומר שהיתה כאן טעות רק בכך

is in that we didn't react to it.

שאנו לא הגבנו אליה.

It was an opportunity that was missed.

זו היתה הזדמנות שהוחמצה.

So it's unpredictable. We'll paint this palette again.

אז זה בלתי צפוי. אנו נצבע את המצע הזה שוב.

He'll play it. I don't know how we'll react to it, but something will change.

הוא ינגן אותו. אני לא יודע איך אנו נגיב לו, אבל משהו ישתנה.

We'll all accept his ideas,

כולנו נקבל את הרעיונות שלו,

or not.

או שלא.

(Music)

(מוסיקה)

So you see, he played this note.

אז אתם רואים, הוא ניגן את התו הזה.

I ended up creating a melody out of it.

ואני לבסוף יצרתי ממנו מלודיה.

The texture changed in the drums this time.

התצורה של התופים השתנתה הפעם.

It got a little bit more rhythmic, a little bit more intense

היא היתה למעט יותר קצבית, מעט יותר עזה

in response to how I responded to it.

בתגובה שלה לאיך שאני הגבתי אליה.

So there is no mistake.

אז לא קיימת טעות.

The only mistake is if I'm not aware,

הטעות היחידה היא אם אני לא מודע,

if each individual musician is not aware

אם כל אחד מהמוסיקאים לא מודע

and accepting enough of his fellow band member

ולא שואב מספיק מחבריו להרכב

to incorporate the idea and we don't allow for creativity.

בכדי לשלב את הרעיון, ואם אנו לא מאפשרים יצירתיות.

So jazz, this bandstand is absolutely amazing.

אז ג'אז, הבמה הזאת היא מדהימה לגמרי.

It's a very purifying experience.

זוהי חוויה מאוד מטהרת.

And I know that I speak for all of us when I tell you that we don't take it for granted.

ואני יודע שאני מדבר בשם כולנו כשאני אומר לכם שאנו לא לוקחים את זה כמובן מאליו.

We know that to be able to come on the bandstand and play music is a blessing.

אנו יודעים שהיכולת לבוא, לעלות על הבמה ולנגן מוסיקה זו ברכה.

So how does this all relate to behavioral finance?

אז איך כל זה נקשר להתנהגות עם ממון?

Well we're jazz musicians,

טוב כולנו נגני ג'אז,

so stereotypically we don't have a great relationship to finance.

אז באופן סטריאוטיפי אין לנו יחסים טובים עם ממון.

(Laughter)

(צחוק)

Anyway, I just wanted to sort of point out the way that we handle it.

בכל מקרה, אני רציתי לציין את האופן בו אנו מתמודדים עם זה.

And the other dynamic of it

וההיבט הנוסף של זה

is that we don't micromanage in jazz.

הוא שאנו לא עושים מיקרו-ניהול בג'אז.

You have some people who do.

ישנם אנשים שעושים.

But what that does

אך זה גורם

is it actually limits the artistic possibilities.

לכך שמגבילים את האפשרויות האמנותיות.

If I come up and I dictate to the band

אם אני אבוא ואכתיב להרכב

that I want to play like this and I want the music to go this way,

שאני רוצה לנגן באופן מסוים ואני רוצה שהמוסיקה תתקדם בכיוון הזה,

and I just jump right in ...

ואני פשוט קופץ פנימה...

ready, just play some time.

מוכנים, ננגן לרגע.

One, two, one, two, three, four.

אחת, שתיים, אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

(Music)

(מוסיקה)

It's kind of chaotic because I'm bullying my ideas.

זה דיי כאוטי מפני שאני מנסה לכפות את הרעיונות שלי.

I'm telling them, "You come with me over this way."

אני אומר להם, "אתם תבואו איתי בדרך הזאת."

If I really want the music to go there,

אם אני באמת מעוניין שהמוסיקה תתקדם לכיוון הזה,

the best way for me to do it is to listen.

הדרך הטובה ביותר עבורי לגרום לכך היא להקשיב.

This is a science of listening.

זהו המדע של ההקשבה.

It has far more to do with what I can perceive

זה עוסק הרבה ביותר במה שאני יכול לתפוש

than what it is that I can do.

מאשר במה שאני יכול לעשות.

So if I want the music to get to a certain level of intensity,

אז אם אני רוצה שלמוסיקה תהיה מידה מסוימת של אינטנסיביות,

the first step for me is

הצעד הראשון עבורי הוא

to be patient, to listen to what's going on

להיות סבלן, להקשיב

and pull from something that's going on around me.

ולשאוב ממשהו שקורה סביבי

When you do that, you engage and inspire the other musicians

כאשר אתה עושה את זה, אתה מעורב ונותן השראה למוסיקאים האחרים

and they give you more, and gradually it builds.

והם נותנים לך יותר, וזה נבנה בהדרגה.

Watch. One, two, a one, two, three, four.

הביטו. אחת, שתיים, אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

(Music)

(מוסיקה)

Totally different experience when I'm pulling ideas.

חוויה שונה לגמרי כאשר אני שואב רעיונות.

It's much more organic. It's much more nuanced.

זה הרבה יותר אורגני. הרבה יותר מגוון.

It's not about bullying my vision or anything like that.

זה לא עוסק בכפייה של החזון שלי או משהו כזה.

It's about being here in the moment,

זה עוסק בלהיות כאן ברגע הזה,

accepting one another

בקבלת זה את זה

and allowing creativity to flow.

ולאפשר ליצירתיות לזרום.

Thank you.

תודה לכם

(Applause)

(מחיאות כפיים)