Why Gender Equality Is Good for Everyone — Men Included | Michael Kimmel | TED Talks

מתרגם: hila scherba מבקר: Ido Dekkers

I'm here to recruit men to support gender equality.

אני כאן כדי לגייס גברים לתמוך בשוויון מגדרי.

(Cheers)

(עידוד מהקהל)

Wait, wait. What?

רגע, רגע. מה?

What do men have to do with gender equality?

מה לגברים ולשוויון מגדרי?

Gender equality is about women, right?

שוויון מגדרי הוא על נשים, נכון?

I mean, the word gender is about women.

כלומר, המילה מגדר היא על נשים.

Actually, I'm even here speaking as a middle class white man.

למעשה, אני מדבר כאן כגבר לבן ממעמד הביניים.

Now, I wasn't always a middle class white man.

עכשיו, אני לא תמיד הייתי גבר לבן ממעמד הביניים.

It all happened for me about 30 years ago when I was in graduate school,

זה קרה לי לפני 30 שנה כשהייתי בלימודי תואר שני,

and a bunch of us graduate students got together one day,

וכמה מאיתנו, סטודנטים לתואר שני, נפגשנו יום אחד,

and we said, you know, there's an explosion

ואמרנו, אתם יודעים, יש גידול

of writing and thinking in feminist theory,

של כתיבה וחשיבה בתיאוריה הפמיניסטית,

but there's no courses yet.

אבל עדיין אין קורסים.

So we did what graduate students typically do in a situation like that.

אז עשינו מה שתלמידי תואר שני בדרך כלל עושים במצב כזה.

We said, OK, let's have a study group.

אמרנו, בסדר, בואו נעשה קבוצת למידה.

We'll read a text, we'll talk about it,

נקרא טקסט, נדבר עליו,

we'll have a potluck dinner.

נעשה ארוחת ערב.

(Laughter)

(צחוק)

So every week, 11 women and me got together.

אז כל שבוע, 11 נשים ואני נפגשנו.

(Laughter)

(צחוק)

We would read some text in feminist theory and have a conversation about it.

היינו קוראים טקסט מסוים בתיאוריה הפמיניסטית ואז מנהלים עליו שיחה.

And during one of our conversations,

ובמהלך אחת השיחות שלנו,

I witnessed an interaction that changed my life forever.

הייתי עד לאינטראקציה ששינתה את חיי לעד.

It was a conversation between two women.

זאת הייתה שיחה בין שתי נשים.

One of the women was white, and one was black.

אחת מהנשים הייתה לבנה, ואחת הייתה שחורה.

And the white woman said --

והאישה הלבנה אמרה -

this is going to sound very anachronistic now --

זה הולך להישמע מאוד מיושן עכשיו -

the white woman said, "All women face the same oppression as women.

האישה הלבנה אמרה - "כל הנשים עומדות מול אותו דיכוי כנשים.

All women are similarly situated in patriarchy,

כל הנשים ממוצבות באופן דומה בפטריארכיה,

and therefore all women have a kind of intuitive solidarity or sisterhood."

ומכאן לכל הנשים יש מעין סולידריות אינטואיטיבית או אחוות נשים."

And the black woman said, "I'm not so sure.

והאישה השחורה אמרה - "אני לא בטוחה.

Let me ask you a question."

תני לי לשאול אותך שאלה."

So the black woman says to the white woman,

אז האישה השחורה אומרת לאישה הלבנה,

"When you wake up in the morning and you look in the mirror,

"כשאת מתעוררת בבוקר ואת מסתכלת במראה,

what do you see?"

מה את רואה?"

And the white woman said, "I see a woman."

והאישה הלבנה אמרה - "אני רואה אישה."

And the black woman said, "You see, that's the problem for me.

והאישה השחורה אמרה, "את רואה, כאן הבעיה בשבילי.

Because when I wake up in the morning and I look in the mirror," she said,

כי כשאני מתעוררת בבוקר ואני מסתכלת במראה", היא אמרה,

"I see a black woman.

"אני רואה אישה שחורה.

To me, race is visible. But to you, race is invisible. You don't see it."

בשבילי, הגזע נראה לעין. אבל בשבילך,הגזע נסתר. את לא רואה את זה."

And then she said something really startling.

ואז היא אמרה משהו ממש מפחיד.

She said, "That's how privilege works.

היא אמרה - "ככה עובדת פריבילגיה.

Privilege is invisible to those who have it."

פריבילגיה היא בלתי נראית לאלו שיש אותה."

It is a luxury, I will say to the white people sitting in this room,

זו מותרות, אני אומר לאנשים הלבנים שיושבים בחדר הזה,

not to have to think about race every split second of our lives.

לא להצטרך לחשוב על גזע כל שבריר שנייה בחייכם.

Privilege is invisible to those who have it.

פריבילגיה היא בלתי נראית לאלו שיש להם אותה.

Now remember, I was the only man in this group,

עכשיו תזכרו, אני הייתי הגבר היחיד בקבוצה הזו,

so when I witnessed this, I went, "Oh no."

אז כאני הייתי עד לזה, אמרתי - "הו לא."

(Laughter)

(צחוק)

And somebody said, "Well what was that reaction?"

ומישהי אמרה, "מה זו התגובה הזו?"

And I said, "Well, when I wake up in the morning and I look in the mirror,

ואמרתי - "טוב, כשאני מתעורר בבוקר ואני מסתכל במראה,

I see a human being.

אני רואה בן אדם."

I'm kind of the generic person.

אני הבן אדם הכללי.

You know, I'm a middle class white man. I have no race, no class, no gender.

אתם יודעים, אני גבר לבן ממעמד הביניים. אין לי לא מוצא, לא מעמד, לא מין.

I'm universally generalizable."

אני ניתן להכללה באופן אוניברסלי."

(Laughter)

(צחוק)

So I like to think that was the moment I became a middle class white man,

אז אני אוהב לחשוב שזה הרגע שהפכתי לגבר לבן ממעמד הביניים,

that class and race and gender were not about other people,

שמעמד וגזע ומין לא היו על אנשים אחרים,

they were about me.

הם היו עליי.

I had to start thinking about them,

אני הייתי צריך להתחיל לחשוב עליהם,

and it had been privilege that had kept it invisible to me for so long.

וזו הייתה פריבילגיה ששמרה על זה בלתי נראה בשבילי למשך כל כך הרבה זמן.

עכשיו, הלוואי והייתי יכול להגיד לכם שהסיפור נגמר לפני 30 שנה

Now, I wish I could tell you this story ends 30 years ago

in that little discussion group,

בקבוצת הדיון הקטנה ההיא.

but I was reminded of it quite recently at my university where I teach.

אבל הזכירו לי את זה לא מזמן באוניברסיטה שאני מלמד בה.

I have a colleague, and she and I both teach the sociology of gender course

יש לי עמיתה, ושנינו מלמדים את הקורס על סוציולוגיה של מגדר

on alternate semesters.

בסמסטרים שונים.

So she gives a guest lecture for me when I teach.

אז היא נותנת הרצאת אורח בשבילי כשאני מלמד.

I give a guest lecture for her when she teaches.

אני נותן הרצאת אורח בשבילה כשהיא מלמדת.

So I walk into her class to give a guest lecture,

אז אני נכנס לכיתה שלה לתת את הרצאת האורח,

about 300 students in the room,

בערך 300 סטודנטים בכיתה,

and as I walk in, one of the students looks up and says,

וכשאני נכנס, אחד מהסטודנטים מסתכל ואומר -

"Oh, finally, an objective opinion."

"הו, סוף סוף, דעה אובייקטיבית."

All that semester, whenever my colleague opened her mouth,

כל הסמסטר הזה, בכל פעם שהעמיתה שלי דיברה,

what my students saw was a woman.

מה שהסטודנטים שלי ראו זו אישה.

I mean, if you were to say to my students,

כלומר, אם הייתם אומרים לסטודנטים שלי,

"There is structural inequality based on gender in the United States,"

יש אי שוויון מובנה שמתבסס על מגדר בארצות הברית",

they'd say, "Well of course you'd say that.

הם היו אומרים - "ברור שתגידי את זה.

You're a woman. You're biased."

את אישה. הדעה שלך מוטית."

When I say it, they go, "Wow, is that interesting.

כשאני אומר את זה, הם אומרים, "וואו, כמה זה מעניין.

Is that going to be on the test? How do you spell 'structural'?"

האם זה הולך להיות במבחן? איך מאייתים 'מובנה'?"

(Laughter)

(צחוק)

So I hope you all can see,

אז אני מקווה שכולכם יכולים לראות,

this is what objectivity looks like.

ככה נראית אובייקטיביות.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Disembodied Western rationality.

הגיון מערבי חסר גוף.

(Laughter)

(צחוק)

And that, by the way, is why I think men so often wear ties.

וזו, דרך אגב, הסיבה שאני חושב שגברים לעיתים קרובות עונדים עניבות.

(Laughter)

(צחוק)

Because if you are going to embody disembodied Western rationality,

כי אם אתם הולכים לתת גוף להגיון מערבי חסר גוף,

you need a signifier,

אתם צריכים סמן,

and what could be a better signifier of disembodied Western rationality

ומה יכול להיות סמן טוב יותר של הגיון מערבי חסר גוף

than a garment that at one end is a noose and the other end points to the genitals?

מאשר לבוש שהוא בצד אחד קשר ובצד השני מצביע על איברי המין?

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

That is mind-body dualism right there.

זה בדיוק דואליזם של נפש-גוף.

So making gender visible to men

אז הפיכה של מגדר לנראה לעין לגברים

is the first step to engaging men to support gender equality.

זה הצעד הראשון להניע גברים לתמוך בשוויון מגדרי.

Now, when men first hear about gender equality,

עכשיו, כשגברים שומעים בפעם הראשונה על שוויון מגדרי,

when they first start thinking about it,

כשהם מתחילים לחשוב על זה לראשונה,

they often think, many men think,

הם לרוב חושבים, הרבה גברים חושבים,

well, that's right, that's fair, that's just,

טוב, זה נכון, זה הוגן, זה צודק,

that's the ethical imperative.

זה הכרחי מבחינה אתית.

But not all men.

אבל לא כל הגברים.

Some men think -- the lightning bolt goes off,

חלק מהגברים חושבים -- הברק פוגע,

and they go, "Oh my God, yes, gender equality,"

והם אומרים - "הו אלוהים, כן, שוויון מגדרי,"

and they will immediately begin to mansplain to you your oppression.

והם מיד יתחילו להסביר לכן בהתנשאות את הדיכוי שלכן.

They see supporting gender equality something akin to the cavalry,

הם רואים בתמיכה בשוויון מגדרי משהו שגובל בייסורים,

like, "Thanks very much for bringing this to our attention, ladies,

כמו, "תודה רבה שהבאתם את זה לידיעתנו, בנות,

we'll take it from here."

אנחנו נמשיך מכאן."

This results in a syndrome that I like to call 'premature self-congratulation.'

התוצאה של זה היא תסמונת שאני אוהב לקרוא לה 'איחולים עצמיים מוקדמים.'

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

There's another group, though, that actively resists gender equality,

למרות זאת, יש קבוצה נוספת שבאופן פעיל מתנגדת לשוויון מגדרי,

that sees gender equality as something that is detrimental to men.

שרואה שוויון מגדרי כמשהו שהוא מזיק לגברים.

I was on a TV talk show opposite four white men.

אני הייתי בתוכנית טוק-שואו בטלויזיה, מול ארבעה גברים לבנים.

This is the beginning of the book I wrote, 'Angry White Men.'

זו תחילת הספר שכתבתי - "גברים לבנים כועסים."

These were four angry white men

אלה היו ארבעה גברים לבנים כועסים

who believed that they, white men in America,

שהאמינו שהם, גברים לבנים באמריקה,

were the victims of reverse discrimination in the workplace.

הם הקורבנות של אפלייה מתקנת במקום העבודה.

And they all told stories about how they were qualified for jobs,

וכולם סיפרו סיפורים על איך הם היו בעלי כישורים מתאימים לעבודות,

qualified for promotions,

מתאימים לקידום,

they didn't get them, they were really angry.

הם לא קיבלו אותם, והם היו מאוד כועסים.

And the reason I'm telling you this is I want you to hear the title

והסיבה שאני מספר לכם את זה היא שאני רוצה שתשמעו את הכותרת

of this particular show.

של התוכנית הספציפית הזו.

It was a quote from one of the men,

זה היה ציטוט של אחד מהגברים,

and the quote was,

והציטוט היה -

"A Black Woman Stole My Job."

"אישה שחורה גנבה את העבודה שלי."

And they all told their stories,

וכולם סיפרו את הסיפורים שלהם,

qualified for jobs, qualified for promotions,

מתאימים לעבודות, מתאימים לקידום,

didn't get it, really angry.

לא קיבלו אותם, מאוד כועסים.

And then it was my turn to speak,

ואז זה היה תורי לדבר,

and I said, "I have just one question for you guys,

ואני אמרתי - "יש לי רק שאלה אחת אליכם,

and it's about the title of the show,

והיא לגבי הכותרת של התוכנית,

'A Black Woman Stole My Job.'

'אישה שחורה גנבה את העבודה שלי.'

Actually, it's about one word in the title.

למעשה, זה על מילה אחת בכותרת.

I want to know about the word 'my.'

אני רוצה לדעת על המילה 'שלי'.

Where did you get the idea it was your job?

מאיפה קיבלתם את הרעיון שזו הייתה העבודה שלכם?

Why isn't the title of the show, 'A Black Woman Got the Job?'

למה הכותרת של התוכנית היא לא 'אישה שחורה קיבלה את העבודה?'

or 'A Black Woman Got A Job?'"

או ' אישה שחורה קיבלה עבודה?'

Because without confronting men's sense of entitlement,

כי בלי להתעמת עם תחושת הזכאות של גברים,

I don't think we'll ever understand why so many men resist gender equality.

אני לא חושב שאי פעם נבין מדוע כל כך הרבה גברים מתנגדים לשוויון מגדרי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Look, we think this is a level playing field,

תראו, אנחנו חושבים שזה תחום עם משחק מאוזן,

so any policy that tilts it even a little bit,

אז כל מדיניות שמטה את זה אפילו בקצת,

we think, "Oh my God, water's rushing uphill.

אנחנו חושבים - "הו אלוהים, מים עולים במעלה הגבעה.

It's reverse discrimination against us."

זו אפלייה מתקנת נגדנו."

(Laughter)

(צחוק)

So let me be very clear:

אז תרשו לי להיות מאוד ברור:

white men in Europe and the United States

גברים לבנים באירופה ובארצות הברית

are the beneficiaries of the single greatest affirmative action program

הם המרוויחים של התוכנית הגדולה ביותר לשוויון הזדמנויות בתעסוקה

in the history of the world.

בהיסטוריה של העולם.

It is called "the history of the world."

היא נקראית - "ההיסטוריה של העולם."

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

So, now I've established some of the obstacles to engaging men,

אז, עכשיו ביססתי את המכשולים בלהניע גברים,

but why should we support gender equality?

אבל למה שנתמוך בשוויון מגדרי?

Of course, it's fair, it's right and it's just.

כמובן, זה הוגן, זה נכון וזה צודק.

But more than that,

אבל יותר מזה,

gender equality is also in our interest as men.

שוויון מגדרי הוא גם אינטרס שלנו כגברים.

If you listen to what men say about what they want in their lives,

אם תקשיבו למה גברים אומרים לגבי מה שהם רוצים בחיים שלהם,

gender equality is actually a way for us to get the lives we want to live.

שוויון מגדרי הוא למעשה דרך בשבילנו להשיג את החיים שאנחנו רוצים לחיות.

Gender equality is good for countries.

שוויון מגדרי הוא טוב עבור מדינות.

It turns out, according to most studies,

מסתבר, על פי רוב המחקרים,

that those countries that are the most gender equal

שהמדינות שהן השוויוניות ביותר מבחינה מגדרית

are also the countries that score highest on the happiness scale.

הן גם המדינות שמדורגות הכי גבוה בסולם האושר.

And that's not just because they're all in Europe.

וזה לא רק כיוון שכולן באירופה.

(Laughter)

(צחוק)

Even within Europe, those countries that are more gender equal

אפילו בתוך אירופה, המדינות האלו שהן השיוויוניות ביותר מבחינה מגדרית

also have the highest levels of happiness.

גם בעלות הרמות הגבוהות ביותר של אושר.

It is also good for companies.

זה גם טוב עבור חברות.

Research by Catalyst and others has shown conclusively

מחקר שנעשה על ידי קטאליסט ועוד הראה באופן חד משמעי

that the more gender-equal companies are,

שככל שהחברות יותר שוויוניות מגדרית,

the better it is for workers,

ככה טוב יותר לעובדים,

the happier their labor force is.

כוח העבודה מאושר יותר.

They have lower job turnover. They have lower levels of attrition.

יש להן פחות החלפות עבודה. יש להן פחות שחיקה.

They have an easier time recruiting.

קל להן יותר לגייס עובדים.

They have higher rates of retention, higher job satisfaction,

יש להן שיעורים גבוהים של שימור, שביעות רצון עבודה גבוהה יותר,

higher rates of productivity.

שיעורי תפוקה גבוהים יותר.

So the question I'm often asked in companies is,

אז השאלה שאני נשאל לעיתים קרובות בחברות היא -

"Boy, this gender equality thing, that's really going to be expensive, huh?"

"הוי, העניין של השוויון המגדרי, זה ממש הולך להיות יקר, אה?"

And I say, "Oh no, in fact, what you have to start calculating

ואני אומר - "הו לא, למעשה, מה שצריך להתחיל לחשב

is how much gender inequality is already costing you.

זה כמה אי-שוויון מגדרי כבר עולה לך.

It is extremely expensive."

זה ממש יקר."

So it is good for business.

אז זה טוב לעסקים.

And the other thing is, it's good for men.

והדבר הנוסף הוא, זה טוב לגברים.

It is good for the kind of lives we want to live,

זה טוב לצורת חיים שאנחנו רוצים לחיות.

because young men especially have changed enormously,

כי במיוחד גברים צעירים השתנו בצורה אדירה,

and they want to have lives that are animated

והם רוצים לחיות חיים שמעוררים

by terrific relationships with their children.

על ידי מערכות יחסים מצוינות עם הילדים שלהם.

They expect their partners, their spouses, their wives,

הם מצפים מהשותפות שלהם, מבנות הזוג שלהם, מהנשים שלהם,

to work outside the home

לעבוד מחוץ לבית

and be just as committed to their careers as they are.

ולהיות מחוייבות לקריירה שלהן בדיוק כמו שהם מחוייבים.

I was talking, to give you an illustration of this change --

אני דיברתי, כדי לתת לכם איזושהי המחשה לשינוי הזה -

Some of you may remember this.

חלק מכם אולי זוכרים את זה.

When I was a lot younger, there was a riddle that was posed to us.

כשהייתי הרבה יותר צעיר, היתה חידה שהוצגה לנו.

Some of you may wince to remember this riddle.

חלקכם אולי תירתעו מלזכור את החידה הזו.

This riddle went something like this.

החידה הייתה משהו כזה.

A man and his son are driving on the freeway,

'גבר ובנו נוסעים על הכביש המהיר,

and they're in a terrible accident,

והם נקלעים לתאונה נוראית,

and the father is killed,

והאבא נהרג,

and the son is brought to the hospital emergency room,

והבן מובא לחדר מיון בבית החולים,

and as they're bringing the son into the hospital emergency room,

וכשהם מכניסים את הבן לחדר המיון בבית החולים,

the emergency room attending physician sees the boy and says,

הרופא המטפל בחדר המיון רואה את הילד ואומר,

"Oh, I can't treat him, that's my son."

"הו, אני לא אוכל לטפל בו, זה הבן שלי."

How is this possible?

איך זה אפשרי?

We were flummoxed by this.

היינו מובכים על ידי זה.

We could not figure this out.

לא הצלחנו להבין את זה.

(Laughter)

(צחוק)

Well, I decided to do a little experiment with my 16-year old son.

טוב, החלטתי לעשות ניסוי קטן עם בן ה-16 שלי.

He had a bunch of his friends hanging out at the house

היו לו כמה חברים שבילו בבית

watching a game on TV recently.

ראו משחק בטלוויזיה לאחרונה.

So I decided I would pose this riddle to them,

אז החלטתי שאני אציג להם את החידה הזו,

just to see, to gauge the level of change.

רק כדי לראות, לאמוד את גודל השינוי.

Well, 16-year-old boys,

אז, נערים בני 16,

they immediately turned to me and said, "It's his mom." Right?

הם מיד פנו אליי ואמרו, "זאת אימא שלו." נכון?

No problem. Just like that.

בלי בעיות, פשוט ככה.

Except for my son, who said, "Well, he could have two dads."

חוץ מהבן שלי שאמר - טוב, יכול להיות שיש לו שני אבות."

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

That's an index, an indicator of how things have changed.

זה מדד, אינדיקטור על איך דברים השתנו.

Younger men today expect to be able to balance work and family.

גברים צעירים היום מצפים להיות מסוגלים לאזן בין עבודה ומשפחה.

They want to be dual-career, dual-carer couples.

הם רוצים להיות זוגות של שני עובדים ושני מטפלים.

They want to be able to balance work and family with their partners.

הם רוצים להיות מסוגלים לאזן בין עבודה ומשפחה עם השותפים שלהם.

They want to be involved fathers.

הם רוצים להיות אבות מעורבים.

Now, it turns out

עכשיו, מתברר

that the more egalitarian our relationships,

שככל שמערכות היחסים שלנו יותר דוגלות בשוויון זכויות,

the happier both partners are.

כך שני השותפים מאושרים יותר.

Data from psychologists and sociologists are quite persuasive here.

נתונים מפסיכולוגים וסוציולוגים הם די משכנעים כאן.

I think we have the persuasive numbers, the data, to prove to men

אני חושב שיש לנו את המספרים המשכנעים, את הנתונים, כדי לשכנע גברים

that gender equality is not a zero-sum game, but a win-win.

ששוויון מגדרי הוא לא משחק סכום אפס, אלא מצב של ניצחון לכל הצדדים.

Here's what the data show.

הנה מה שהנתונים מראים.

Now, when men begin the process of engaging

עכשיו, כשגברים מתחילים את התהליך של שילוב

with balancing work and family,

עם איזון בין עבודה למשפחה,

we often have two phrases that we use to describe what we do.

יש לנו לרוב שני ביטויים שאנחנו משתמשים בהם כדי לתאר מה אנחנו עושים.

We pitch in and we help out.

אנחנו לוקחים חלק ואנחנו עוזרים.

(Laughter)

(צחוק)

And I'm going to propose something a little bit more radical,

ואני הולך להציע משהו קצת יותר קיצוני,

one word: "share."

מילה אחת: "חלוקה".

(Laughter)

(צחוק)

Because here's what the data show:

כי הנה מה שהנתונים מראים:

when men share housework and childcare,

כשגברים חולקים בעבודות הבית והטיפול בילד,

their children do better in school.

הילדים שלהם מצליחים יותר בבית הספר.

Their children have lower rates of absenteeism,

לילדים שלהם יש שיעור נמוך יותר של נטייה להיעדרויות,

higher rates of achievement.

שיעור גבוה יותר של הישגים.

They are less likely to be diagnosed with ADHD.

הם בסבירות נמוכה יותר שיאובחנו בהפרעת קשב וריכוז.

They are less likely to see a child psychiatrist.

הם בסבירות נמוכה יותר להפגש עם פסיכיאטר של ילדים.

They are less likely to be put on medication.

הם בסבירות נמוכה יותר להיות מטופלים בכדורים.

So when men share housework and childcare,

אז כשגברים חולקים בעבודות הבית ובטיפול בילד,

their children are happier and healthier,

הילדים שלהם מאושרים יותר ובריאים יותר,

and men want this.

וגברים רוצים את זה.

When men share housework and childcare,

כשגברים חולקים בעבודות הבית ובטיפול בילד,

their wives are happier. Duh.

הנשים שלהם מאושרות יותר. דה.

Not only that, their wives are healthier.

לא רק זה, הנשים שלהם בריאות יותר.

Their wives are less likely to see a therapist,

הנשים שלהם בסבירות נמוכה יותר לראות פסיכולוג,

less likely to be diagnosed with depression,

בסבירות נמוכה יותר יאובחנו עם דיכאון,

less likely to be put on medication, more likely to go to the gym,

בסבירות נמוכה יותר יטופלו בתרופות, בסבירות גבוהה יותר שיילכו למכון הכושר,

report higher levels of marital satisfaction.

ידווחו על רמות גבוהות יותר של סיפוק מחיי הנישואים.

So when men share housework and childcare,

אז כשגברים חולקים את עבודות הבית והטיפול בילד,

their wives are happier and healthier,

הנשים שלהם מאושרות יותר ובריאות יותר,

and men certainly want this as well.

וגברים בוודאי שרוצים גם את זה.

When men share housework and childcare,

כשגברים חולקים את עבודות הבית והטיפול בילד,

the men are healthier.

הגברים בריאים יותר.

They smoke less, drink less, take recreational drugs less often.

הם מעשנים פחות, שותים פחות, ישתמשו בסמים פחות.

They are less likely to go to the ER

הם יגיעו למיון בסבירות נמוכה יותר

but more like to go to a doctor for routine screenings.

אבל הם יילכו לבדיקות רופא תקופתיות בסבירות גבוהה יותר

They are less likely to see a therapist,

הם בסבירות נמוכה יותר יילכו לפסיכולוג,

less likely to be diagnosed with depression,

סבירות נמוכה יותר שיאובחנו בדיכאון,

less likely to be taking prescription medication.

סבירות נמוכה יותר שייקחו תרופות שמצריכות מרשם.

So when men share housework and childcare,

אז כשגברים חולקים את עבודות הבית והטיפול בילד,

the men are happier and healthier.

הגברים מאושרים יותר ובריאים יותר.

And who wouldn't want that?

ומי לא רוצה את זה?

And finally,

ולבסוף,

when men share housework and childcare,

כשגברים חולקים בעבודות הבית והטיפול בילד,

they have more sex.

הם עושים יותר סקס.

(Laughter)

(צחוק)

Now, of these four fascinating findings,

עכשיו, מתוך ארבעת הממצאים המרתקים האלו,

which one do you think Men's Health magazine put on its cover?

איזה מהם אתם חושבים היה על השער של המגזין "בריאות הגבר"?

(Laughter)

(צחוק)

"Housework Makes Her Horny.

"עבודות בית עושים אותה חרמנית.

(Not When She Does It.)"

(לא כשהיא עושה את זה.)"

(Laughter)

(צחוק)

Now, I will say,

עכשיו, אני אגיד,

just to remind the men in the audience,

רק כדי להזכיר לגברים בקהל,

these data were collected over a really long period of time,

הנתונים האלו נאספו במשך תקופה מאוד ארוכה,

so I don't want listeners to say,

אז אני לא רוצה שהמאזינים יגידו,

"Hmm, OK, I think I'll do the dishes tonight."

"הממ, בסדר, אני חושב שאני אעשה את הכלים הערב."

These data were collected over a really long period of time.

הנתונים האלו נאספו במשך תקופה מאוד ארוכה.

But I think it shows something important,

אבל אני חושב שהם מראים משהו חשוב,

that when Men's Health magazine put it on their cover,

שכשמגזין "בריאות לגבר" שם את זה על השער שלהם,

they also called, you'll love this, "Choreplay."

הם קוראים לזה, אתם תאהבו את זה, "משחק מטלות"

So, what we found is something really important,

אז מה שאנחנו מצאנו זה משהו מאוד חשוב,

that gender equality

ששוויון מגדרי

is in the interest of countries,

הוא אינטרס של מדינות,

of companies, and of men,

של חברות, ושל גברים,

and their children and their partners,

והילדים שלהם ובנות הזוג שלהם,

that gender equality is not a zero-sum game.

ששוויון מגדרי הוא לא משחק סכום אפס.

It's not a win-lose.

זה לא ניצחון-הפסד.

It is a win-win for everyone.

זה ניצחון לכל הצדדים.

And what we also know

ומה שאנחנו גם יודעים

is we cannot fully empower women and girls

זה שאנחנו לא יכולים להעצים באופן מלא נשים וילדות

unless we engage boys and men.

עד שלא נניע ילדים וגברים.

We know this.

אנחנו יודעים את זה.

And my position is

והעמדה שלי היא

that men need the very things that women have identified

שגברים צריכים את הדברים המסוימים שנשים זיהו שהן צריכות

that they need to live the lives they say they want to live

כדי לחיות את החיים שהן רוצות לחיות

in order to live the lives that we say we want to live.

על מנת לחיות את החיים שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים לחיות.

In 1915, on the eve of one of the great suffrage demonstrations

ב-1915, בערב של אחת מההפגנות למען זכות הנשים להצביע

down Fifth Avenue in New York City,

בשדרה החמישית בניו יורק,

a writer in New York wrote an article in a magazine,

כתב בניו יורק כתב מאמר במגזין,

and the title of the article was,

והכותרת של המאמר הייתה,

"Feminism for Men."

"פמיניזם לגברים."

And this was the first line of that article:

וזו הייתה השורה הראשונה במאמר הזה:

"Feminism will make it possible for the first time for men to be free."

"פמיניזם יאפשר בפעם הראשונה לגברים להיות חופשיים."

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)