The paradox of value - Akshita Agarwal

פרדוקס הערך - אקשיטה אגרוול

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Roni Ravia

Imagine you're on a game show, and you can choose between two prizes:

דמינו שאתם בשעשועון, ואתם יכולים לבחור מבין שני פרסים:

a diamond

יהלום

or a bottle of water.

או בקבוק מים.

It's an easy choice.

זו בחירה קלה.

The diamonds are clearly more valuable.

היהלומים הם בעלי ערך רב יותר, בברור.

Now imagine being given the same choice again,

עכשיו דמיינו שניתנת לכם שוב את אותה בחירה,

only this time, you're not on a game show,

אלא שהפעם, אתם לא בשעשועון,

but dehydrated in the desert after wandering for days.

אלא סובלים מהתייבשות אחרי שיטוט של ימים במדבר.

Do you choose differently?

האם תשנו את בחירתכם?

Why? Aren't diamonds still more valuable?

מדוע? האם ערכם של היהלומים פחת?

This is the paradox of value,

זהו פרדוקס הערך,

famously described by pioneering economist Adam Smith.

שמתואר בספרו המפורסם של הכלכלן החלוצי אדם סמית'.

And what it tells us is that defining value is not as simple as it seems.

והוא אומר לנו שהגדרת המילה ערך, אינה פשוטה כפי שחשבנו.

On the game show, you were thinking about each item's exchange value,

בשעשועון, חשבתם על ערך החליפין של כל פריט,

what you could obtain for them at a later time,

מה תוכלו להשיג עבורם בזמן מאוחר יותר,

but in an emergency, like the desert scenario,

אבל במקרה חרום, כמו תרחיש המדבר,

what matters far more is their use value,

מה שמשנה הרבה יותר זה ערך השימוש שלהם,

how helpful they are in your current situation.

כמה הם מועילים במצבכם הנוכחי.

And because we only get to choose one of the options,

ובגלל שאנחנו יכולים לבחור רק אחת מהאפשרויות,

we also have to consider its opportunity cost,

אנחנו צריכים לשקול את העלות האלטרנטיבית שלהם,

or what we lose by giving up the other choice.

כלומר מה שנפסיד אם נוותר על האפשרות האחרת.

After all, it doesn't matter how much you could get from selling the diamond

אחרי הכל, זה לא משנה כמה תוכלו להרויח ממכירת היהלום

if you never make it out of the desert.

אם לא תצאו מהמדבר בשלום.

Most modern economists deal with the paradox of value

רוב הכלכלנים המודרניים מתמודדים עם פרדוקס הערך

by attempting to unify these considerations

על ידי נסיון לאחד את השיקולים האלה

under the concept of utility,

תחת המונח פונקציית התועלת -

how well something satisfies a person's wants or needs.

כיצד יכול המוצר לספק את רצונותיו או צרכיו של אדם.

Utility can apply to anything from the basic need for food

פונקציית התועלת יכולה להיות קשורה לכל דבר, החל מצורך בסיסי במזון

to the pleasure of hearing a favorite song,

וכלה בעונג שבשמיעת שיר אהוב,

and will naturally vary for different people and circumstances.

והיא תשתנה באופן טבעי בין אנשים שונים ונסיבות שונות.

A market economy provides us with an easy way to track utility.

כלכלת השוק מספקת לנו דרך פשוטה לעקוב אחרי פונקציית התועלת.

Put simply, the utility something has to you

בפשטות, פונקציית התועלת של מוצר בשבילכם

is reflected by how much you'd be willing to pay for it.

מתבטאת במחיר שתהיו מוכנים לשלם עבורו.

Now, imagine yourself back in the desert,

עכשיו, דמיינו את עצמכם חזרה במדבר,

only this time, you get offered a new diamond or a fresh bottle of water

רק שהפעם, מציעים לכם יהלום שונה או בקבוק מים חדש

every five minutes.

כל חמש דקות.

If you're like most people, you'll first choose enough water to last the trip,

אם אתם כמו רוב האנשים, אתם תבחרו ראשית במים כדי לסיים את המסע,

and then as many diamonds as you can carry.

ואז בכמה שיותר יהלומים שתוכלו לשאת.

This is because of something called marginal utility,

זה בגלל משהו שנקרא תועלת שולית,

and it means that when you choose between diamonds and water,

ומשמעו שכשאתם בוחרים בין יהלומים למים,

you compare utility obtained from every additional bottle of water

אתם משווים את פונקציית התועלת שמושגת מכל בקבוק מים נוסף

to every additional diamond.

ומכל יהלום נוסף.

And you do this each time an offer is made.

ואתם עושים את זה בכל פעם שאתם מקבלים הצעה.

The first bottle of water is worth more to you than any amount of diamonds,

בקבוק המים הראשון שווה לכם יותר מכל כמות יהלומים,

but eventually, you have all the water you need.

אבל לבסוף, יש לכם את כל המים שאתם צריכים.

After a while, every additional bottle becomes a burden.

אחרי זמן כלשהו, כל בקבוק נוסף הופך לנטל.

That's when you begin to choose diamonds over water.

אז אתם מתחילים לבחור ביהלומים על פני מים.

And it's not just necessities like water.

וזה לא רק עבור צרכים חיוניים כמו מים.

When it comes to most things, the more of it you acquire,

בנוגע לרוב הדברים, ככל שיש לכם יותר ממוצר כלשהו

the less useful or enjoyable every additional bit becomes.

כך הוא נעשה פחות שימושי או מהנה.

This is the law of diminishing marginal utility.

זה החוק של תועלת שולית פוחתת.

You might gladly buy two or three helpings of your favorite food,

אתם אולי תקנו שתיים או שלוש מנות של האוכל האהוב עליכם,

but the fourth would make you nauseated,

אבל הרביעית כבר תגרום לכם בחילה,

and the hundredth would spoil before you could even get to it.

והמנה המאה תתקלקל עוד לפני שתגיעו אליה.

Or you could pay to see the same movie over and over until you got bored of it

או שאתם יכולים לשלם לראות את אותו הסרט שוב ושוב עד שהוא ישעמם אתכם

or spent all of your money.

או שיגמר לכם הכסף.

Either way, you'd eventually reach a point

בכל מקרה, אתם תגיעו לבסוף לנקודה

where the marginal utility for buying another movie ticket became zero.

בה התועלת השולית מקניית כרטיס סרט נוסף הופכת לאפס.

Utility applies not just to buying things, but to all our decisions.

פונקציית התועלת אינה מתייחסת רק לקניית מוצרים, אלא לכל החלטה שנקבל.

And the intuitive way to maximize it and avoid diminishing returns

והדרך האינטואיטיבית למקסם אותה ולהמנע מתפוקה שולית פוחתת.

is to vary the way we spend our time and resources.

היא על ידי מציאת דרכים שונות להעביר את זמנינו ולהשתמש במשאבינו.

After our basic needs are met,

אחרי שהצרכים הבסיסים שלנו נענים,

we'd theoretically decide to invest in choices

אנחנו תאורטית נחליט להשקיע בבחירות

only to the point they're useful or enjoyable.

כל עוד הן עדיין מועילות או מהנות.

Of course, how effectively any of us manage to maximize utility in real life

כמובן, באיזו יעילות אנחנו מצליחים למקסם את פונקציית התועלת בחיים האמיתיים,

is another matter.

זה כבר נושא אחר.

But it helps to remember that the ultimate source of value comes from us,

אבל זה עוזר לזכור שמקור הערך האולטימטיבי מגיע מאיתנו,

the needs we share,

הצרכים החיוניים לנו,

the things we enjoy,

הדברים שאנחנו אוהבים,

and the choices we make.

והבחירות שאנחנו עושים.